היום לפני 21 שנים, בח' באלול תשס"ה, יצא החייל הישראלי האחרון מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות. מחסום כיסופים נסגר באופן סופי - כך לפחות כולם היו משוכנעים באותם ימים. הרי שרון הבטיח ש"ההתנתקות תשפר את מצבנו הביטחוני".
באותו לילה בערו כל בתי הכנסת של יישובי חבל עזה. הפורעים הפלשתינים הסתערו על המבנים הריקים והציתו אותם בהתלהבות. כולם עלו בלהבות.
המפורסם שבהם היה בית הכנסת של נצרים. תמונת הלהבות האדומות על רקע שחור הלילה תיוותר לנצח כאחת התמונות שסימלו יותר מכול את חורבן ההתיישבות היהודית ברצועה.
ח' באלול הוא גם היום שבו נשרפה העיר העליונה של ירושלים בשנת 70 לספירה הנוצרית, בדיוק חודש פחות יום לאחר חורבן בית המקדש. כל בתי המידות המפוארים בעיר העליונה נשרפו כליל בח' באלול ג'תת"ל, שנת 70 לספירה הנוצרית.
כך מעיד יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים", "ואחרי זאת פרצו כנחל ברחובות, והכו בחרב את כל הנופל בידם, והמיתו אנשים לאין מספר, ושרפו את הבתים באש על הנמלטים בתוכם. ואחרי אשר הרבּו להרוס ולנתּוץ את הבתים, באו בתוכם לשלוח ידם אל הביזה, ומצאו את החדרים מלאים חללי רעב, ושׂערו שׂער למראה ויצאו בידיים ריקות. אך אם גם נרתעו אנשי הצבא מפני המתים האלה, הנה לא חסה עינם על החיים, וכל הנמצא נדקר בידיהם. הם הקימו תלי חללים ברחובות והציפו את כל העיר במצולת דם, עד אשר כּבּה הדם את הלהבה במקומות רבים.
"לעת ערב השיבו הרוצחים את ידיהם ובלילה פשׂתה הלהבה, וביום השמיני לחדש גוֹרפּיאַיוֹס (אלול) עלה השחר על מוקד ירושלים, היא העיר, אשר כה רבּו צרותיה ומצוקותיה בימי המצור...".
העיר העליונה של ירושלים שכנה באזור הרובע היהודי של העיר העתיקה כיום. מי שרוצה לראות את שרידיה המפוארים יכול לבקר במוזיאון "הרובע ההרודיאני" ברובע היהודי.
חלק משרידי השריפה ההיא נשמרים כיום במוזיאון "הבית השרוף", המיוחס למשפחת הכהנים מבית קתרוס. השריפה הזו הייתה המהלך המסיים של חורבן ירושלים בימי הרומאים.
במלחמת העצמאות נשרפו בתי הכנסת עצומי המידות ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים - בית הכנסת "החורבה", ששוקם מאז, ובית הכנסת "תפארת ישראל", ששיקומו עומד בפני סיום בימים אלו.
לשריפת העיר העליונה חודש לאחר שריפת בית המקדש, לשריפת בתי הכנסת ברובע היהודי במלחמת העצמאות ולשריפת בתי הכנסת של חבל עזה היה מכנה משותף אחד: בכל פעם שהאויבים ניצחו אותנו, אלו כמו אלו לא הסתפקו בניצחון צבאי גרידא, אלא שאפו למחוק לחלוטין כל זכר יהודי, בבחינת "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
ומכאן המקור לאופטימיות ולאמונה: בדיוק כפי שבמקום שבו הייתה ירושלים היהודית, שעלתה בלהבות וחרבה בימי בית המקדש השני, שוקקת כיום עיר יהודית, המגשימה את נבואת זכריה שגרמה לרבי עקיבא לצחוק על הר הבית השומם, "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָים, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח'), כך גם בתי הכנסת שנחרבו עתידים לשוב ולהיבנות.
בדיוק כפי שבית הכנסת "החורבה" שוקם והוקם מחדש במלוא תפארתו, ובדיוק כפי שבית הכנסת "תפארת ישראל" עומד בפני השלמת שיקומו, כך גם בתי הכנסת של גוש קטיף עוד ישוקמו ויקומו במלוא תפארתם במקומם המקורי, בחבל עזה יובב"א.