שמתגלה לי בחלום. ממה שנופל בפי על הבוקר.

היום:

"וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד".

אני יכול לכתוב פה כל יום.

אם תוכל מידי פעם לכתוב (כי כל יום מרגיש לי כמו בקשה מוגזמת),

אני אשמח!

ה' ישמח אותך

"מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ

וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ

וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ

עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ"

(מתוך התפילה לר"ה)

מרגישה שממוצאי שביעי של פסח אני מתכוננת לאלול, ר"ה, כיפור..

וברצון תמידי להרגיש את מלכות ה'.

וַיִּקְרָ֛א ה' אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם

וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃ 

וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹֽלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן

וָֽאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵֽחָבֵֽא:

(בראשית ג' ט-י)

(אור החיים על דברים פרק כ"ו, י"א)

של"ה שער האותיות אות תי"ו - תשוקה אות ב':

 "ומכח שמחתו בקיום תורה ומצות, יעשה הכל בזריזות גדולה ובחשק נמרץ. זה לשון ספר החרדים (פרק ט', אות ו - ח): דרך החושק לשורר, וכיון שאהבת יוצרנו נפלאה מאהבת נשים, האוהב אותו בלב שלם ישיר לפניו יתברך, כאשר שרו משה ובני ישראל ומרים, ודבורה ויהושע ובני קרח ודוד ושלמה ברוח הקודש, כמה (דאת אמר) [דאתמר] (תהלים מה, א) 'משכיל שיר ידידת', וכתיב (שיר השירים א, א) 'שיר השירים אשר לשלמה' - למלך שהשלום שלו (שיר השירים רבה פ"א ס"א), וכתיב (תהלים קה, ב) 'שירו לו זמרו לו', וכתיב (משלי ה, יט) 'באהבתה תשגה תמיד', ופירש הראב"ד, דהוא נמי לשון שיר, כמו (תהלים ז, א) 'שגיון לדוד'. ובתוקף החשק בו יתברך, הראשונים גם האחרונים שררו לפניו, רבי יהודה הלוי ורבי יהודה החסיד ורבי אברהם אבן עזרא וחבריהם זצ"ל."

במיוחד במיוחד אני מתחברת מאוד לבקשה בתפילת העמידה של שבת ויו"ט: קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת.

אבא תטהר לי את הלב! תנקה אותו מכל הקליפות, מכל הניסיונות והבלבולים.. שאני ארגיש תשוקה עצומה רק רק אליך! ואזכה להרגיש את המתיקות בכל מצווה ומצווה, כמה שהיא מקרבת אותי אליך, וכמה היא מתקנת ומקרבת את העולם כולו לתיקון ולגאולה השלמה בע"ה..

יש לחן מתוק-מתוק על המילים האלו.

עורר אותי לאחרונה - 

פרשת שופטים: עניין עגלה ערופה בעבודת ה'

במיוחד הדברים שמביא בהתחלה של ר' יעקב יוסף מפולנאה -

אמנם כתבתי לקמן, דשמעתי ממורי זלה"ה, שאם ידע האדם שהקדוש ברוך הוא מסתתר שם – אין זה הסתרה, כי נתפרדו כל פועלי און. וזה שנאמר "ואנכי הסתר אסתיר פני מהם", רצונו לומר שיסתיר מהם שלא ידעו שהקב"ה שם בהסתרה זו… ואחר שידע אדם כלל זה, שהוא כלל גדול, שאין שום מסך מבדיל בינו לבין אלהיו בשעת תורה ותפילה, גם שיעלו לפניו כמה מחשבות זרות שהם לבושין וכסויין שהקב"ה מסתתר שם, מכל מקום אחר שידע אדם שהקב"ה מסתתר שם אין זה הסתרה, וכנ"ל.

דברים האלה נותנים נחמה מאוד גדולה ביחס להתמודדות עם מחשבות זרות. במקום הבאסה של מחשבה זרה ורגשות אשמה אז מבין שזה לא סתם זר אלא יש גם בזה משמעות וזה חלק מהעניין.

יש גם את הקטע בליקוטי מוהר"ן תנינא שמזכיר 

קכב - לענין המחשבות זרות שבתפלה

לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה וּכְבָר יָדוּעַ, שֶׁ כָּל מַחֲשָׁבָה וּמַחֲשָׁבָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא וְאָמַר שֶׁ כְּשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְנַצֵּחַ אוֹתָם וּמַעֲבִירָם מִמֶּנּוּ [וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁ אֵין צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל רַק לֵילֵך כְּסֵדֶר בִּתְפִלָּתוֹ וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ] אֲזַי בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם לָזֶה חוֹתֵך יָד, וְלָזֶה חוֹתֵך רֶגֶל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָאֵיבָרִים פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּעִנְיַן מִלְחָמָה, כְּשֶׁצָּרִיך לֵילֵך וְלַעֲבר בֵּין הַרְבֵּה רוֹצְחִים וְאוֹרְבִים וּכְשֶׁהוּא גִּבּוֹר וְעבֵר בֵּינֵיהֶם אֲזַי בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם כִּי לָזֶה חוֹתֵך יָד בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ וּמַפִּילוֹ, וְלָזֶה חוֹתֵך רֶגֶל וְכוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כֵּן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּסֵדֶר וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְדוֹחִין אוֹתָם וּמַפִּילָם אֲזַי בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא חוֹתֵך לָזֶה יָד וְלָזֶה רֶגֶל וְכוּ כַּנַּ"ל כִּי כָל מַחֲשָׁבָה זָרָה הוּא קְלִפָּה, וְהִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם אֲזַי הוֹרֵג אוֹתָם אוֹ חוֹתֵך מֵהֶם אֵיבָרִים אֵיבָרִים כַּנַּ"ל.

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%91

אבל, אני עשיתי לעצמי אוסף של משפטים ועיצבתי אותם (משפטי חיזוק) נמצאים בשומר מסך של הטלפון. 
וזה באמת עוזר לי לעבוד ביותר שמחה את הקב"ה
אם את מעוניינת,(או כל משהו אחר) אפשר לשלוח מסר. וכמובן לשלוח לי עוד משפטים שאני יוסיף

בתפילה:

"אין התפלה באה כתקונה כי אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת. הלא היא עפה, מתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל, אלא שבשעת התפלה המעשית התפלה הנשמתית התדירית הרי היא מתגלה. וזהו עידונה ועינוגה, הדרה ותפארתה, של התפלה, שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל או נכח קרני השמש המופיעים עליה באורה, ו"הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו"." (הקדמה לעולת ראי"ה)

וגם נשמת כל חי. (לא אצטט אותו כי הוא ארוך) כשצועקים את התפילה הזו של נשמת כל חי מתעוררים לעבודת ה' ולתפילה. 

הפרק מאוד מרגש אותי, ובכל קריאה של הפרק אני אפוף באוירה של ימים נוראים ותקיעת שופר

(זה הפרק המקדים את תקיעות שופר, קוראים אותו 7 פעמים)

א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: ב כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹוקים בְּקוֹל רִנָּה: ג כִּי ד' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ: ד יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ: ה יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה: ו עָלָה אֱלֹוקים בִּתְרוּעָה ד' בְּקוֹל שׁוֹפָר: ז זַמְּרוּ אֱלוקים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ: ח כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹוקים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל: ט מָלַךְ אֱלֹוקים עַל גּוֹיִם אֱלֹוקים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ: י נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹוקים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה:

פירוש של הרד"ק:

ואני - הם חושבים כי אין לי מושיע , ואני בחסדך בטחתי שתושיעני; אע"פ שאינני ראוי לכך , תעשה למען חסדך. יגל לבי - כנגד "צרי יגילו כי אמוט" (לעיל , ה); וכשתושיעני , יגל לבי והם יאבלו. אשירה ליי' כי גמל עלי - אז , כשתושיעני , אשירה ליי' ואומר לו הודות. כי גמל עלי - ולא ישנתי שנת המות. ובדרש (שו"ט יג , ד): כנגד ארבעה צעקות (ראה פירושו לעיל , ב) ארבעה נחמות: ואני בחסדך בטחתי - בבבל; יגל לבי בישועתך - במדי; אשירה ליי' - ביון; כי גמל עלי - באדום.

קמ"ב

ממעמקים קראתיך השם

השם שמעה בקולי

תהיינה אוזניך קשובות

לקול תחנוני

אם עוונות תשמור קה

השם מי יעמוד

כי עמך הסליחה למען תיוורא

קיוויתי השם קיוותה נפשי

ולדברו הוחלתי

נפשי להשם משומרים לבוקר

לשומרים בבוקר

יחל ישראל אל השם

כי עם השם החסד

והרבה עמו פדות.

והוא יפדה את ישראל

מכל עוונותיו.

אני חשבתי על זה שהעולם לפעמים כואב ככ

והכל בהרגשת חוסר כזאת.. ואלול כאן כדי שאנחנו נתקן את זה

גם כפרטיים וגם כעם

אם נתקן את עצמינו יותר ונאהב אחד תשני אז הגאולה תתקרב יותר

והעולם יהיה שלם

וזהו הלוואי שתגיע הגאולהה

*כתבתי משו יותר יפה, ונמחק לי לפני שהספקתי לשלוח

אז שיחזרתי חלק(:

השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם

וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סקר חדש: התעוררות זהותית, יותר מאשר דתית - כתבות - משב - מה שיהודי בישראל

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

דב סרטים

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית

אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת

הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם

אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים

(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)