יוזמה להקמת אזור תעשייה משותף ליישוב הבדואי ביר הדאג' ולמועצה האזורית רמת הנגב הצליחה לעורר בימים האחרונים לא מעט ויכוחים, אך גם זכתה לתמיכה בלתי שגרתית מכיוונו של ראש המוסד, רומן גופמן.
מדובר בתוכנית להקמת אזור תעשייה בשטח של כ-200 דונם, תוכנית שקיימת זה שנים אך לא קודמה בפועל. לאחר שהמועצה האזורית נווה מדבר, שבתחומה נמצא ביר הדאג', התקשתה להוציא אותה אל הפועל, החליט ראש המועצה סלאמה אבו עדיסן לקדם שיתוף פעולה עם רמת הנגב במטרה להניע את המיזם.
אלא שהמהלך לא התקבל פה אחד. בדיון שנערך במליאת מועצת רמת הנגב הביעו כמה מחברי המועצה הסתייגות משיתוף הפעולה, בין היתר בשל תופעות הפשיעה, הברחות הנשק והסמים המוכרות באזור.
על רקע הדיון הציג ראש מועצת רמת הנגב, ערן דורון, מכתב תמיכה ששלח ראש המוסד רומן גופמן, המכיר היטב את האזור מתקופת שירותו הצבאי כמפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה בצאלים.
"המיזם שהובא לידיעתי הוא מהלך נכון, אמיץ ובעל ערך אסטרטגי מן המעלה הראשונה", כתב גופמן. לדבריו, קידום פיתוח כלכלי ותעסוקתי באזור עשוי לחזק את אחיזת המדינה במרחב, להפחית מתחים חברתיים ולצמצם את השפעתם של גורמי הפשיעה.
גופמן ציין כי לצד האתגרים והסיכונים, יש לקדם את התוכנית באופן מדורג ואחראי, תוך שילוב מנגנוני פיקוח ואכיפה. "האוכלוסייה במרחב היא ברובה שומרת חוק, המבקשת פרנסה ואופק לילדיה. הרחבת אפשרויות התעסוקה תצמצם את מרחב הפעולה של גורמי הפשיעה ותחזק את השותפות עם המדינה", כתב.
גם מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח רמת הנגב, איציק צור, התייחס לחששות שעלו בדיון ואמר כי לצד תופעות עברייניות מוכרות, אסור להתעלם מכך שבביר הדאג' מתגוררים אלפי תושבים נורמטיביים הזקוקים למקומות עבודה. "הפרויקט מיועד עבורם", אמר.
בדיון עצמו נשמעו גם קולות התנגדות. חבר המליאה אבי פריזה טען כי שיתוף הפעולה עלול לשדר מסר שגוי, לנוכח בעיות האכיפה והפשיעה באזור. מנגד השיב ראש המועצה דורון כי יש להבחין בין עבריינים לבין רוב האוכלוסייה, וכי דווקא חיזוק האזרחים שומרי החוק הוא אינטרס ביטחוני ואזרחי כאחד.
תומכי המהלך הצביעו גם על ההצלחה היחסית של אזור התעשייה "עידן הנגב", המשותף לרהט, להבים ובני שמעון, כמודל אפשרי לשיתוף פעולה אזורי, אף שהוא עצמו התמודד לאורך השנים עם לא מעט אתגרים.
בסיום הדיון אושרה התוכנית ברוב של תשעה חברי מליאה מול שלושה מתנגדים.
ראש מועצת נווה מדבר, סלאמה אבו עדיסן, בירך על ההחלטה ואמר כי "כשיש ביטחון כלכלי, יש גם יותר ביטחון אישי. אנשים שנגררים לעבריינות עושים זאת פעמים רבות מתוך היעדר אופק. יצירת מקומות עבודה יכולה לשנות את פניו של היישוב כולו ולחזק את האזור כולו".