חנה, צעירה בת 22, נפצעה יחד עם בעלה יעקב בהתהפכות טרקטורון והובהלה למרכז הרפואי שערי צדק כשהיא סובלת משבר באגן.
בדיקת CT שנערכה לה בעקבות התאונה חשפה ממצא שלא היה קשור ישירות לפציעתה: מפרצת מוחית גדולה בגודל שלושה סנטימטרים, שהעמידה את חייה בסכנה.
חנה עברה בדיקת CT לכל הגוף כחלק מסדרת הבדיקות לאיתור פגיעות נוספות בעקבות התאונה. צוותי הרדיולוגיה זיהו בבדיקה את המפרצת בחלק העליון של גזע המוח, ובבית החולים הגדירו את מצבה כמחייב טיפול בשל הסכנה שהמפרצת תתפוצץ.
הצעירה אושפזה ביחידת הטראומה בניהולו של ד"ר אלון שורץ. בעקבות הממצא קיימו הצוותים דיונים רב-תחומיים בהשתתפות כירורגים, רופאי כלי דם, אורתופדים, מרדימים ונוירו-רדיולוגים כדי לקבוע כיצד לטפל במקביל במפרצת ובפציעות מהתאונה.
בשל הסכנה מהמפרצת הוחלט לטפל בה תחילה באמצעות צנתור מוח ביחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית, בניהולו של ד"ר יעקב אמסלם. מאחר שההכנות לצנתור כללו גם מתן תרופות לדילול הדם ולטסיות, הוחלט לטפל בשברים המשמעותיים באגן באופן שמרני וללא ניתוח.
במהלך אשפוזה עברה חנה שני צנתורי מוח, אבחנתי וטיפולי, שבוצעו בידי ד"ר אמסלם וד"ר סימון קומלי. בבית החולים מסרו כי הטיפולים הסתיימו בהצלחה והמפרצת נסגרה.
חנה אושפזה ביחידת הטראומה במשך כשבועיים, כשבעלה, שנפצע באורח קל ולא נזקק לאשפוז, ליווה אותה. בתום האשפוז היא שוחררה להמשך שיקום.
"בשנייה שעפתי מהטרקטורון ונחתתי על הקרקע, חשבתי שהכול נגמר", סיפרה חנה. "פינו אותי לשערי צדק כשאני סובלת מכאבי תופת. במהלך בדיקת ה-CT יותר ויותר רופאים נכנסו לחדר, הסבירו לי שרואים ממצא במוח ושהתאונה הצילה לי את החיים".
חנה סיפרה כי עוד לפני התאונה סבלה במשך תקופה מכאבי ראש קשים, אך לא שיערה מה מקורם. "ניסיתי לשתות עוד קפה ולקחת משככי כאבים, אבל בחיים לא חלמתי שיש לי מפרצת ענקית במוח. התאונה הזאת הייתה פשוט נס", אמרה.
ד"ר אמסלם הסביר כי המפרצת נמצאה בעורק בחלקו האחורי של גזע המוח וכי גם גודלה וגם צורתה עוררו חשש. "לחנה הייתה פצצה מתקתקת במוח שהייתה יכולה להתפוצץ בכל רגע, לדמם ולהרוג אותה", אמר.
לדבריו, לצורך הטיפול נדרש הצוות להשתמש בסטנט כדי לחבר בין כלי הדם. "היינו צריכים ליצור כלי דם מחדש באמצעות סטנט, שיחבר בין כלי הדם, כי אחרת המפרצת הייתה ממשיכה לגדול מאחר שהעורק היה חולה", הסביר.
ד"ר אמסלם ציין כי מפרצת מוחית היא התרחבות של כלי דם במוח שגורמת להיחלשות הדופן ועלולה להביא לדימום. לדבריו, בשערי צדק מזהים בשנים האחרונות עלייה בשכיחות המקרים בקרב צעירים וצעירות, והוא מנה בין גורמי הסיכון האפשריים עישון, לחץ דם גבוה, סטרס והיעדר פעילות גופנית.
הוא הוסיף כי כאבי ראש חזקים שלא הופיעו בעבר, רגישות לאור, קשיון בעורף או כאבים חזקים בצוואר עשויים להיות סימנים מקדימים. לדבריו, במקרים כאלה יש להגיע לחדר המיון לצורך אבחון וטיפול.
מנהל יחידת הטראומה ד"ר שורץ אמר כי במקרה של חנה, התאונה הובילה במקרה לגילוי המפרצת. "אנחנו אף פעם לא רוצים שמישהו ייפצע חלילה, אבל במקרה הזה, אם חנה לא הייתה נפצעת, יכול להיות שלא היינו מצילים את חייה", אמר.