רמת הכישורים של מורים בישראל נמוכה מזו של המורים במרבית מדינות ה-OECD, כך עולה ממחקר חדש של ד"ר יעל מלצר ממוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי המבוסס על נתוני סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC לשנים 2022-2023.
הממצאים מצביעים על פערים ניכרים בכל תחומי האוריינות שנבדקו - אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות - ובכל קבוצות הגיל. בעוד שבמדינות המפותחות כמעט שלא נמצא הבדל בין כישורי המורים לכישורי מועסקים אחרים, המורים האקדמאים בישראל מציגים רמת כישורים נמוכה מזו של עובדים אקדמאים שאינם עוסקים בהוראה.
עוד עולה מהדו"ח כי רק 78% מהמורים בישראל הם בעלי תואר אקדמי לעומת 84% ב-OECD. בקרב קבוצה זו, התמהיל שונה בין בעלי תואר ראשון לבעלי תארים מתקדמים: 37% מהמורים בישראל הם בעלי תואר שני, לעומת 49% מהמורים במדינות ה-OECD.
בפילוח לפי זרמי החינוך בישראל, מורי החינוך הממלכתי-דתי הציגו את ההישגים הגבוהים ביותר מבין כלל הזרמים, עם ציון ממוצע של 277 נקודות באוריינות קריאה ו-277 נקודות באוריינות מתמטית, לצד 258 נקודות בפתרון בעיות. מוריהם של תלמידי החינוך הממלכתי-עברי השיגו ציונים של 275 בקריאה, 277 במתמטיקה ו-251 בפתרון בעיות. בזרם החרדי עמדו הציונים על 266 בקריאה, 264 במתמטיקה ו-253 בפתרון בעיות, בעוד שבזרם הערבי נרשמו הציונים הנמוכים ביותר עם 226 נקודות בקריאה, 238 במתמטיקה ו-220 בפתרון בעיות
החוקרת מציינת כי הממצאים משקפים קושי של מערכת החינוך להתחרות על כוח אדם איכותי מול המגזר הפרטי, שבו התגמול על כישורים ומיומנויות גבוה וברור יותר. כהמלצת מדיניות מרכזית, מציע המחקר לשנות את תהליך ההכשרה ולהעלות את תנאי הסף, כך שמועמדים יחויבו תחילה בלימודים אקדמיים בתחום הדעת שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יוכשרו להוראה במסלול קצר.