פרשת כי תבוא נפתחת בפסוק: "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה".
משה רבנו עומד עם בני ישראל במדבר, רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת. הם עדיין לא הגיעו אל היעד, עדיין לא התיישבו בנחלתם, ועדיין לא חוו את המציאות שעליה חלמו במשך 40 שנה במדבר. ובכל זאת, משה מדבר אליהם כאילו הדבר כבר עומד להתרחש.
יש כאן מסר עמוק לחיים.
רבות מאיתנו חיות בתחושה שכשנגיע ליעד אז נוכל להרגיש יותר טוב. כשנמצא עבודה שמתאימה לנו, כשנרד במשקל, כשנצליח בעסק, כשיהיו לנו יותר ביטחון או שלווה אז נהיה שמחות, רגועות ומלאות אמונה בעצמנו.
אבל הרבה פעמים דווקא ההמתנה הזאת מעכבת אותנו. בעולם ה-NLP עובדים בכיוון הפוך. במקום לחכות למציאות שתשתנה כדי שנרגיש אחרת, אנחנו מתחילים ביצירת תמונה פנימית ברורה של העתיד הרצוי. אנחנו שואלים את עצמנו: מי אני רוצה להיות? איך ארגיש כשאגיע לשם? איך אתנהל? מה אחשוב על עצמי?
המוח שלנו מושפע מאוד מהתמונות שאנחנו מחזיקות בתוכנו. ולכן כשהחזון מעורפל, קשה לנו להתקדם. אבל כשהיעד הופך לתמונה חיה וברורה, משהו בתוכנו מתחיל להתכוונן אליו. פתאום אנחנו מזהות הזדמנויות שלא ראינו קודם, אנחנו מקבלות החלטות אחרות ופועלות מתוך כיוון ברור יותר.
זו לא פנטזיה ולא בריחה מהמציאות. זו דרך ליצור חיבור פנימי אל המקום שאליו אנחנו שואפות להגיע.
השבוע, תקחי לעצמך דקה אחת של שקט. תעצמי עיניים ותדמייני את עצמך בעוד שנה. איך את נראית? איך את מרגישה? מה השתנה בחייך? מה את עושה אחרת?
ואז תשאלי את עצמך: איזה צעד קטן אחד אני יכולה לעשות כבר השבוע, מתוך אותה גרסה עתידית של עצמי?
לפעמים הדרך אל הארץ המובטחת מתחילה הרבה לפני שמגיעים אליה. היא מתחילה ברגע שבו אנחנו מעזות לראות אותה.
הכותבת היא מאמנת NLP, מורה לאנגלית באולפנת הללי