המאמצים, עליהם דווח בתקשורת, מצידו של יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, להתערב במערכת הבחירות הישראלית ולהביא לאיחוד כלל המפלגות הערביות, מפנים את תשומת הלב לדרכי התערבות של הרש"פ בבחירות בישראל במגמה להביא לנפילת הממשלה.
בראיון לערוץ 7 מרחיב על כך פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמכון משגב, בעבר ראש החטיבה הפלשתינית במשרד לעניינים אסטרטגיים, ומדבריו עולה כי התערבות הרש"פ בבחירות בישראל אינה חדשה כלל ועיקר.
"עוד מימי ערפאת הרש"פ הייתה מעורבת בבחירות הכלליות בישראל, דרך הקשר הישיר שיש להם לראשי המפלגות, לאוכלוסייה כאן ולחלק מהאליטות של האוכלוסייה הערבית בישראל. זה בהחלט כלי שהם השתמשו בו מאז ראשית ימי הרשות הפלשתינית כדי להשפיע על מה שקורה בישראל מתוך הנחה שהדבר משרת את האינטרסים של הפלשתינים".
בהקשר זה מזכיר פרופ' מיכאל כי יועצו בעבר של יאסר ערפאת הוא חבר הכנסת אחמד טיבי, והדבר מלמד על הקשר הקל והנגיש בין שתי המערכות. "אין להם שום מגבלה במפגשים וביצירת קשר ובערוצי קשר עם מנהיגים פוליטיים מקרב ערביי ישראל. הם מגיעים לחלות את פניו של ערפאת ובהמשך גם את פניו של אבו מאזן, ויש גם מפגשים לא פיזיים. מדובר בערוצי תקשורת רחבים, פוריים ומתמשכים והם מנסים לייצר השפעה. אני לא יודע להגיד באופן ודאי עד כמה ההשפעה הזו משמעותית. לא בטוח שהיא משמעותית כמו שהייתה בתקופת ערפאת".
מוסיף פרופ' מיכאל ומציין כי לא מדובר רק במעורבותה של הרש"פ בבחירות בישראל. ישנם אפיקי השפעה נוספים ואחד מהם הוא זה של עזמי בשארה, חבר הכנסת לשעבר שנמלט מישראל לאחר שנחשד בשיתוף פעולה עם חיזבאללה, הגיע לקטאר, הקים שם מכון מחקר ונחשב היום ליועצו של האמיר הקטארי, ומשם הוא משפיע על המתרחש בבל"ד, הנחשבת למפלגה לגיטימית בישראל על פי החלטת בית המשפט העליון, וכעת היא חלק מהרשימה הערבית המאוחדת.
בנוסף מציין מיכאל את ההשפעה הטורקית על חלקים מהאוכלוסייה הערבית בישראל ומהמנהיגות הפוליטית של האוכלוסייה הזו, ו"הרשות הפלשתינית היא הכי קרובה ונגישה, וזה מתבקש מבחינתם".
על רקע דבריו אלה שאלנו את פרופ' קובי מיכאל אם נדרשת בכלל התמודדות ישראלית עם התופעה, או שמא מדובר במהלכים ידועים שממילא אינם משפיעים באופן משמעותי. "לא בטוח שזה נצרך, ואם כן אז לא בדרכים פומביות, כי זה רק יאדיר את כוחה של הרש"פ. יש לישראל דרכים לטפל בעניין הזה כי גם כשאין מו"מ עם הרש"פ ואש"ף לישראל יש ערוצים פתוחים מתמשכים ומשמעותיים עם הרשות הפלשתינית, ויש דרכים להעביר להם מסרים. אם בהערכת המצב של הדרג המדיני וגורמי הביטחון, יש כאן פוטנציאל של סכנה או נזק אז נכון להעביר את המסר לרש"פ בצורה אסרטיבית".
בדבריו על נזק אפשרי של המעורבות הפלשתינית בבחירות באופן שיצריך טיפול ישראלי, מתמקד פרופ' מיכאל בנזק בעל השלכות ביטחוניות. לטעמו כל עוד מדובר רק בהשפעה על המישור הפוליטי הנזק לא יהיה משמעותי מדי ולא יצריך התערבות ישראלית. "העובדה שיש קשר בין הרש"פ למנהיגים פוליטיים מקרב ערביי ישראל זו עובדת חיים. יש גם קשרי משפחה", הוא מזכיר, ועם קשרים שכאלה אין טעם לנסות ולהתמודד.
עוד מוסיף פרופ' מיכאל ומציין כי באופן כולל אין מקום להתערבות של ישות מדינתית כלשהי בבחירות בישראל, וקביעה זו אמורה לחול לא רק על הרש"פ, אלא גם על הממשל האמריקאי שלאורך השנים ידע להתערב ולהפעיל גורמים כאלה ואחרים על מנת להגיע לתוצאות רצויות מבחינתו במערכות הבחירות בישראל, וכך נהגו גם מדינות נוספות, אם כי באופן מוסווה יותר, בדרך כלל דרך תמיכה בקרנות וארגונים המזוהים עם מפלגות פוליטיות מסוימות. את כל אלה יש למנוע. "לא נכון יהיה לקבל מצב של התערבות של ישות מדינתית זרה בבחירות בישראל, אבל שזה יהיה לאורך כל הגזרה".
לקראת תום הדברים שאלנו את פרופ' מיכאל אם יתכן והרש"פ תעדיף ממשלת ימין על פני ממשלת שמאל משיקולים שונים, כפי שהגדיר זאת בעבר מנסור עבאס כשסיפר כיצד מלכתחילה העדיף לחבור לממשלת ימין ולהגיע איתה להישגים משמעותיים, יותר מאשר עם ממשלת שמאל.
להבנתו של פרופ' מיכאל, אפשרות כזו של העדפת ממשלת ימין יכולה הייתה אולי להתקיים בקדנציה הראשונה של נתניהו, "אבל מיד אחר כך הם סימנו אותו, ובעת הזו הלך הרוח של ההנהגה הפלשתינית הוא שהאופציה הזו לא על שולחן העבודה שלהם. הם לא רואים סיכוי לפריצת דרך כלשהי עם ממשלה בראשות נתניהו". מיכאל מזכיר את דבריו של סאאב עקיראת ב-2009 ולפיהם אין עוד כוונה לקיים מו"מ כלשהו עם נתניהו והרש"פ בוחרת באפיק בינאום הסכסוך בתקווה שהקהילייה הבינלאומית תכפה על ישראל הקמת מדינה פלשתינית מבלי שהרש"פ תצטרך לשלם על כך מחירים. "הם רואים בנתניהו מכשול, ולכן קשה להניח שמישהו ברש"פ יראה בממשלת ימין פוטנציאל כלשהו".