הפרשן עמית סגל ניתח בשיחה עם בן כספית וינון מגל ב-103fm את המהלכים הפוליטיים בימין, והתמקד בין היתר בעופר וינטר, טלי גוטליב, איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו.
לדבריו, אחת השאלות המרכזיות לקראת הבחירות היא האם תקום מפלגת ימין חדשה שתצליח למשוך מצביעים שנותרו בעמדות ימין אך איבדו אמון בהנהגה הנוכחית לאחר 7 באוקטובר.
סגל הסביר כי מבחינתו זהו המבחן המרכזי של מפלגה כמו זו שמנסה להוביל עופר וינטר. לדבריו, אף שווינטר הוא דמות מוכרת ובעלת רקע ביטחוני, הסקרים שאליהם התייחס אינם מצביעים בשלב זה על מעבר של אחוז החסימה, והוא מתקשה להפוך את הפוטנציאל הפוליטי לתמיכה ממשית.
ינון מגל טען כי אחד הקשיים של וינטר הוא המסר המורכב שהוא מציג לציבור: מצד אחד ביקורת חריפה על ההנהגה שהייתה בתפקיד ב-7 באוקטובר, ומצד שני נכונות להמליץ על נתניהו להרכבת הממשלה.
סגל הסכים כי המתח הזה יוצר קושי, משום שווינטר נדרש להסביר כיצד הוא מבקש להחליף את הנהגת הימין אך עדיין להישאר בתוך מחנה נתניהו.
סגל תיאר את הרעיון המקורי מאחורי מפלגת ימין חדשה כניסיון להחזיר מצביעים שזלגו לדמויות ולמפלגות שאינן חלק מהימין המסורתי, מבלי שייאלצו לעבור למחנה שמוגדר סביב ההתנגדות לנתניהו.
אלא שלדבריו, בפועל כל רשימה חדשה נאלצת מהר מאוד לבחור צד, ואז נשאלת השאלה מה הערך המוסף שלה אם ממילא היא משתייכת למחנה נתניהו.
הוא הוסיף כי זו אינה תופעה ייחודית לווינטר, וטען שגם יוזמות פוליטיות אחרות במרכז ובמרכז-ימין נראות חזקות בסקרים לפני שהן הופכות למפלגה ממשית. לדבריו, לאחר הכרזה או איחוד, התמיכה בהן נוטה להצטמצם, ולכן הוא מטיל ספק בכך שהקולות המופיעים כיום מתחת לאחוז החסימה יתורגמו בסופו של דבר למספר גדול של מפלגות עצמאיות.
סגל העריך כי וינטר מתמודד עם קושי נוסף: השיח הפוליטי בישראל ממוקד כבר שנים בשאלה אם לתמוך בנתניהו או להתנגד לו. לדבריו, כאשר וינטר מנסה לטעון שהבחירות אינן אמורות לעסוק רק בשאלה הזאת, הוא ניצב מול מסר פוליטי רחב וחזק בהרבה מהקמפיין הפרטי שלו.
כשנשאל אם וינטר יוכל, במקרה שיעבור את אחוז החסימה, להשתלב גם בגוש שאינו בראשות נתניהו, סגל הביע ספק. הוא הסביר כי להערכתו גם המספרים אינם מובילים לשם וגם אופייה של הרשימה שמבקש וינטר להציג הוא ימני מובהק, ולכן יהיה לו קשה לבצע מהלך פוליטי שיחצה את גבולות המחנה.
מכאן עברה השיחה לטלי גוטליב וליחסיה עם נתניהו והליכוד. מגל הזכיר את דבריה של גוטליב על כך שנתניהו וסביבתו פועלים נגדה ואת האפשרות שהעלתה לשקול ברצינות הצעה ממפלגה אחרת, בעוד שלדבריו בן גביר הכחיש שקיים משא ומתן עמה.
סגל תקף את גוטליב בחריפות וטען כי דבריה הנוכחיים עומדים בסתירה להכחשות קודמות שלה לגבי פעילות לשכת ראש הממשלה נגדה. לדבריו, אם כיום היא עצמה אומרת שנתניהו וסביבתו פועלים נגדה לאורך הקדנציה, הדבר מחזק לטענתו את הפרסומים הקודמים בנושא.
סגל טען עוד כי גוטליב מציבה למעשה איום פוליטי בפני הליכוד, שלפיו אם לא תשובץ במקום גבוה מספיק ברשימה היא עשויה לעבור למפלגה אחרת. הוא העריך כי אם אכן קיימת אפשרות כזאת, הסברה המתבקשת היא שמדובר במפלגה מימין לליכוד, והציג את הסיטואציה כדוגמה לכך שפוליטיקאי שמטפח כוח פופוליסטי עלול למצוא אותו פועל נגדו בהמשך.
מגל, מצדו, מתח ביקורת חריפה על גוטליב וטען כי היא פועלת באופן פופוליסטי ולא מתוך קו אידיאולוגי יציב. לדבריו, הליכוד צריך לשמור על אופי ממלכתי, והוא אף אמר כי לא יתנגד אם גוטליב תבחר לעבור למפלגתו של בן גביר.
סגל הוסיף ביקורת משלו וטען כי להתנהלותה של גוטליב היו גם השלכות מעשיות על המערכת הפוליטית והמשפטית. הוא קשר בין התמודדותה לוועדה לבחירת שופטים ב-2023 לבין התוצאה שהובילה לבחירת נציגת אופוזיציה, וטען כי למהלך הזה הייתה בהמשך השפעה על המאזן בוועדה.
בהמשך עבר הדיון לאיתמר בן גביר ולשאלה כיצד הפך לשחקן מרכזי בימין. כספית טען כי נתניהו עצמו סייע לאורך השנים להכשרת השותפות עם בן גביר, בעוד שסגל הציג תמונה רחבה יותר וטען כי גם החרם הפוליטי על נתניהו והפיכת היחס אליו לציר המרכזי של המערכת תרמו לתהליך.
סגל הזכיר בהקשר זה את השנים שבהן הלכה והחריפה ההתנגשות סביב נתניהו, תחילה במאבק הפוליטי ולאחר מכן סביב כתבי האישום והמחאה נגדו. לדבריו, מהרגע שבו החרם על נתניהו הפך מבחינתו לקו כמעט מוחלט, הדרך להישענות עמוקה יותר על מפלגות הימין שמימינו נעשתה קצרה יותר.
כספית חלק על התיאור הזה וטען כי סירוב של מפלגות לשבת עם נתניהו על רקע כתבי האישום הוא עמדה פוליטית לגיטימית, ולא "מלחמת דת". הוא הזכיר שגם בני גנץ נכנס לממשלה עם נתניהו בתקופת הקורונה, אף שהיה חלק מהמחנה שהתנגד לו.
סגל השיב כי גם במצבי חירום, לדבריו, המחנות הפוליטיים מתקשים להשתחרר מהחלוקה סביב נתניהו. הוא הזכיר בהקשר זה גם את הדיון שהתעורר לאחר 7 באוקטובר סביב הקמת ממשלת אחדות והדרישות שנגעו להמשך כהונתם של סמוטריץ' ובן גביר.
לקראת סיום נגעה השיחה גם בהיחלשות יש עתיד ובפרישות של בכירים מהמפלגה. מגל שאל אם גל העזיבות עלול להתרחב גם לדמויות נוספות, וסגל השיב כי אינו שולל זאת.
הוויכוח בין סגל לכספית חזר לבסוף לסוגיית משפט נתניהו ולמשמעות הפוליטית של כתבי האישום. כספית טען כי כל עוד לא ניתן פסק דין אין בסיס לקבוע שהמשפט "קרס", ואילו סגל השיב כי להערכתו החשש המרכזי של נתניהו נוגע דווקא להרשעה אפשרית בעבירות מרמה והפרת אמונים.