הרב הראשי לישראל, הרב קלמן מאיר בר, פנה לרמטכ"ל אייל זמיר ולשר הביטחון ישראל כ"ץ בדרישה לבטל את ההחלטה להעמיד לדין את לוחמי גבעתי, בעקבות הפרשה שבה סירבו לוחמים מגדוד רותם להיכנס לנמ"ר שבו שהתה פרמדיקית.
במכתב חריף טוען הרב בר כי הטיפול בפרשה אינו מביא בחשבון במידה מספקת את אורח חייו של החייל הדתי ואת עקרון "קדושת המחנה".
הרב בר מבקש מהרמטכ"ל ומשר הביטחון לבחון את האירוע לא רק דרך הפקודות והנהלים, אלא גם באמצעות שיקול הדעת וההשלכות הרחבות של ההחלטה. "לנו יש כלל שנקרא 'שו"ע החמישי', אלו דברים שאינם מופיעים בספר החוקים אלא השכל הישר מחייב אותם", כתב.
חלק מרכזי במכתבו מוקדש לעצם הכללים המסדירים את השירות בצה"ל. הרב הראשי טוען כי חלק מהקודים בצבא נקבעו בידי גורמים אקדמיים ואנשי רוח, ומנגד מזכיר כי גם לתורת ישראל, לדבריו, יש עקרונות להתנהלותו של צבא יהודי ובראשם "והיה מחניך קדוש".
לדבריו, כפי שמראשית ימיו של צה"ל ניתן מענה לחיילים שומרי מצוות בענייני כשרות ושבת, כך יש להתחשב בהם גם בסוגיית השירות המשותף. "מדוע בנושא השירות המשותף אין זכות אמירה לחייל דתי, שומר תורה ומצוות, שענייני 'קדושת המחנה' מבחינתו הם קיומיות", שאל, וקרא לשנות את ההוראות בתחום כך שיתאימו לאורח חייו של החייל הדתי.
הרב בר התייחס גם לבני ישיבות ההסדר ולחיילים דתיים המתגייסים לשירות קרבי, וכתב כי ליבו "נחמץ" לנוכח המצב שנוצר. הוא מתח ביקורת חריפה על מי שלדבריו קבעו את הקודים הצבאיים מתוך תרבות הרחוקה מתורת ישראל, וטען כי על בסיס אותם כללים "נפסק דינם לשבט" של החיילים.
לדבריו, העמדת חיילים לדין בנסיבות הללו עלולה להשפיע גם על המאמץ לשלב אוכלוסיות נוספות בשירות הצבאי. "פעולה כזאת להעמיד לדין חיילים שכל מעיינם לשמור על קדושת המחנה יש בה כדי להמיט אסון על הצורך לשילוב כולם במערכה זו", כתב.
את המכתב חתם הרב הראשי בפנייה ישירה לרמטכ"ל ולשר הביטחון לשנות את ההחלטה. "אני כותב את דברי מלב כואב ומתוך אחריות לעם ישראל ולאחדות העם. אבקשכם בכל לשון של בקשה לשנות את ההחלטה ולהציב מול עינכם את דברי אלו", כתב.
