מערכת הבריאות יוזמת מהלך נרחב שמטרתו להוביל שינוי התנהגותי מתמשך בקרב ילדים ובני נוער שמבלים יותר ויותר שעות בסמכים.
ההנחיות החדשות מבקשות ליצור איזון מותאם גיל ולהחזיר להורים את השליטה, מתוך תפיסה כי העיסוק בנושא אינו מתמצה בטכנולוגיה או בבטיחות מקוונת בלבד, אלא נוגע ישירות לבריאות הגופנית והנפשית.
המניע לצעדים הללו הוא ממצאים מחקריים המצביעים על כך ששהייה ממושכת מול המרחב הווירטואלי עלולה לגרום לפגיעה באיכות השינה, בדימוי הגוף ולהגברת תסמינים של הפרעות אכילה, מצוקה רגשית ופחד מהחמצה.
בסקר שבוצע בקרב 752 הורים לילדים עד גיל 18, עלה כי התמודדות עם זמן מסך היא הסוגיה הבריאותית המטרידה אותם ביותר.
על פי נתוני מחקר בינלאומי שנערך בשנת 2025 בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, 16.3% מהתלמידים בישראל מוגדרים כ"מכורים" למדיה חברתית - נתון המציב את המדינה במיקום גבוה במיוחד מתוך 60 מדינות שנבדקו.
עוד עולה כי כ-28.7% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים מבלים 6 שעות ויותר מול מסכים בשעות הפנאי, כאשר השיעורים גבוהים במיוחד בקרב נערות צעירות.
ההמלצות החדשות של משרד הבריאות פורסמו על פי שכבות גיל. כך, לילדים עד גיל שנתיים, ממליצים במשרד למנוע לחלוטין חשיפה למכשירים, כולל מסכים הפועלים ברקע. בין גיל שנתיים לחמש ההמלצה היא לאפשר חשיפה למסכים של עד שעה ביום - בליווי מבוגר. בגילי 6-9 מדובר במגבלה של שעתיים, בגילי 10-12 שלוש שעות ולבני הוער מבוגרים יותר בעיקר פיקוח על איכות התוכן והצבת גבולות.
בנוגע להצטיידות במכשירים, ההמלצה היא לדחות את רכישת הטלפון הנייד הראשון (מכשיר בסיסי בלבד) לגילי 11-9. מעבר לסמארטפון מומלץ רק החל מגיל 13, וללא חיבור לאפליקציות חברתיות. הגישה לרשתות חברתיות, לפי ההמלצות, צריכה להיפתח רק מגיל 15 ואילך, בכפוף למוכנות רגשית, מנגנוני סינון וליווי הורי.
במשרד מציינים כי "בגיל הרך, חשיפה מופרזת עלולה לעכב התפתחות שפתית וקוגניטיבית. בגילים מבוגרים יותר, היא פוגעת ברצף השינה, מפחיתה פנאי לפעילות גופנית ומעלת סיכון לעודף משקל ולפגיעה בהישגים הלימודיים. נוסף על כך, השימוש המוגבר מעלה שיעורי חרדה ודיכאון, ופוגע במיומנויות חברתיות פנים אל פנים".