סיפור חסידי ידוע מלמד על אחד מגדולי הרבנים שאמר שהוא למד שלושה דברים מגנב ושבעה דברים מתינוק.
מתינוק הוא למד להיות שמח בחלקו ללא סיבה, לא לשבת בטל ולבכות שחסר לך משהו; מגנב הוא למד שעיקר העבודה הרוחנית היא בלילה בלי שאף אחד רואה, שצריך להיות מוכן להסתכן כדי להשיג את המבוקש, שיש להשקיע גם בפרטים הקטנים אחרת אפשר להיכשל, לעבוד במרץ, להיות זריז, להיות נאמן לחברים השותפים עימו ולהיות סבלני ולא להתייאש - גם אם לא מצליחים בלילה אחד מנסים בלילה אחר שוב ושוב.
הסיפור הזה מהווה לגבי מקור השראה גדול, ולמעשה הוא מבטא את אחת התפיסות של העולם החסידי, והיא שיש ללמוד מכל אירוע ומכל מפגש בעולם, ולהסיק ממנו מסקנות רוחניות. כמובן שככל שהתופעה יותר גדולה ויותר רחבה - כן האפשרויות הפתוחות לאימוץ דרכים משמעותיות חדשות גדולה יותר. כך הופכים את החיים כולם למסע רוחני משמעותי, ומקבלים חיזוק וכיוון חיובי מכל אירוע עימו נפגשים.
אני מעריך אפוא שאם אותו אדמו"ר חסידי היה חי בתוכנו היום, ואם הוא היה פתוח להכרת העולם כפי שהוא, ואם אכן הוא היה מבקש ללמוד מאחת התופעות העוצמתיות ביותר הקיימות בימינו - הוא היה שואל מה ניתן ללמוד על דרכי התשובה, ועל ההתכוננות לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, ממה שמשפיע בהיקפים עצומים על חיינו: הבינה המלאכותית. ונראה שהיו לו תשובות מצוינות על כך.
נפתח בשלילה: הבינה המלאכותית מעמידה פנים. מעמידה פנים כאילו היא בינה של ממש; מעמידה פנים כאילו היא מקור היצירה; מעמידה פנים כאילו התשובות שלה נקיות לחלוטין מהשפעות זרות, למן האינטרסים של היצרנים ועד ההטיות המכוונות של המשתמש; הבינה המלאכותית מרגילה אותנו לעבודה קלה מאוד, שמחליפה את העמל הנדרש כדי לגבש עמדה או ידיעה; הבינה המלאכותית מפתה אותנו ליצור מציאות מעוותת, להשתמש בה כדי להטעות אנשים אחרים; הבינה המלאכותית מנסה למלא אחר רצוננו, ולרצות אותנו בתשובות שהיא חושבת שנהיה מעוניינים בהן, על חשבון האמת הנוקבת, ועוד ועוד. מבחינה זו התבוננות בחסרונותיה ובצללים של השימוש בה היא הכנה מצוינת לימי הנוראים. כל התכונות האלה הן תכונות שאנחנו עצמנו צריכים להימנע מלאמץ לעצמנו, ולנקות אותנו מהעיוות הנמצא בתוכנו.
אך גם הרבה מאוד דברים חיוביים אנו יכולים ללמוד ממנה ומהשימוש בה: הרבה מאוד תלוי בטיב השאלות שאנו שואלים, וביכולת שלנו לדייק את מה שאנו מבקשים; היא אינה ננעלת על עמדה אחת או צורה אחת של חשיבה, ומאפשרת לנו לפרוץ לדרכים חדשות; דברים מהעבר אינם הולכים לאיבוד, והם נמצאים בנו בדיוק בעומק הנשמה - הבינה המלאכותית "זוכרת" הכל; כ"שנוזפים" בה - היא לא עוברת להתקפה, אלא מנסה דרך אחרת שאולי נוכל למצוא בה את מבוקשינו; היא יכולה להפגיש אותנו עם החריצות, הזריזות, הסקרנות, ההיקף הגדול ועם עוד תכונות שהן כמובן לא אנושיות, אבל מסוגלות לעורר אותנו להסתכל על עצמנו, ולבחור את מה אנחנו מבקשים להעצים בתוכנו. נזכיר לעצמנו את המידות הראשונות המופיעות בספר "מסילת ישרים", שהן זהירות, זריזות ונקיות, דווקא מתוך ההסתכלות על עוצמות גדולות של הנפש האנושית שיכולות להשתקף דרך המבט על הבינה המלאכותית.
וכמובן שההתכוננות הגדולה ביותר לימים הנוראים בהקשר של הבינה המלאכותית הוא לעשות תשובה על כל השימושים שלנו בה לרעה: העמדת פנים כאילו אנו יצרנו את היצירה, גניבת דעת של הבריות, השחתת הזמן במשחקים עימה, ניצול לרעה ועוד. אולי כדאי שכל אחד מאיתנו ישאל אותה מה היא למדה עלינו דרך השימוש שלנו בה - ואת מה אנו צריכים לתקן. כמובן כמובן שלא נקבל את התשובה כפי שהיא, וכמו כל דבר אחר היא תעבור תחת שבט הביקורת, אולם היא יכולה להוות לנו מראה לגבי תשובה שמסוגלת להפוך אותנו לטובים יותר.
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר