הרב יעקב פיגנבוים, נשיא מכינת קשת, הסתייג בשיעור שמסר מהנסיעה לאומן בראש השנה, תוך שבחן בהרחבה את הטיעונים ההלכתיים והרוחניים שמעלים המצדדים בנסיעה לקבר רבי נחמן.
הרב פתח בסוגיית היציאה מארץ ישראל והציג מקורות העוסקים במקרים שבהם מותר לצאת מהארץ באופן זמני, ובהם לימוד תורה, נשיאת אישה וצרכים כלכליים.
לדבריו, עצם היציאה מארץ ישראל היא נקודה מרכזית שיש להביא בחשבון בדיון על אומן. "נקודה ראשונה, לכאורה לא טוב לנסוע לשם, בגלל שאתה עוזב את ארץ ישראל", אמר, והוסיף כי היציאה מהארץ, "גם באופן זמני, זה לא פשוט, מאוד לא פשוט".
בהמשך התייחס הרב לטענה המובאת בספרי חסידות ברסלב בדבר קדושתם של קברי צדיקים כקדושת ארץ ישראל. הוא הסתייג מהבנה מילולית של הדברים ואמר, "זה ברור שזה לא כפשוטו, ששם זה ארץ ישראל", והסביר כי אם המקום היה נחשב ממש לארץ ישראל, היו לכך השלכות הלכתיות גם בנושאים כמו תרומות ומעשרות ושמיטה.
חלק מרכזי נוסף בשיעור עסק בשאלה האם תפילה בקברי צדיקים נחשבת למצווה המצדיקה יציאה מארץ ישראל. הרב הביא עמדות המתירות יציאה לצורך זה, אך הציג מנגד את דברי הרב קוק ושאל מדוע לצאת לחו"ל כאשר בארץ נמצאים קברי האבות וקברי צדיקים רבים. "אפילו נגיד שיש מצווה להשתטח על קברי צדיקים, ברור שאין מצווה להשתטח על כל קברי הצדיקים שבעולם", אמר.
הרב פיגנבוים התייחס גם להבטחה המיוחסת לרבי נחמן בנוגע למי שיגיע לקברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר עשרה פרקי תהילים. הוא הסתייג מהבנה שלפיה מעשה זה לבדו יכול להכריע את מצבו הרוחני של אדם, ואמר, "זה לא נראה פרופורציונלי שכל החיים הם צד אחד, ונסיעה אחת לאומן היא משנה את כל משהו, זה לא סביר משהו".
נקודה נוספת שהעלה נגעה לקריאתו של רבי נחמן לאנשיו להיות עמו בראש השנה. הרב ציין כי הדברים נאמרו בעוד רבי נחמן בחיים והוסיף, "כל הדבר הזה מאוד לא ברור, לא ברור שזה אחרי מותו", תוך שהוא מציג את הספק סביב הפרשנות שלפיה הקריאה ממשיכה לחול גם לאחר פטירתו.
עם זאת, הרב לא התעלם מהחוויה שעליה מעידים הנוסעים לאומן. הוא ציין כי "העובדה שהרבה מאוד אנשים מרגישים התעלות מאוד גדולה", והציג זאת כסיבה מרכזית שבגללה אנשים מבקשים להגיע למקום, אך טען כי התעלות רוחנית כשלעצמה אינה יכולה להכריע את השאלה ההלכתית.
לקראת סיום הזכיר הרב את קברי גדולי ישראל הנמצאים בארץ, ובהם הרמב"ם והרב יוסף קארו, ושאל, "איך פתאום הפך קבר של רבי נחמן חשוב יותר מקברי הרמב"ם, רבי יוסף קארו".