בית המשפט העליון קיבל היום (חמישי) פה אחד את העתירות נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית, והתיר למעשה את האיסור על העברת מידע מנציגי המפלגות בקלפיות למפלגות בנוגע לאזרחים שהגיעו להצביע. השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב הורו על ביטול החלטת הוועדה.
במוקד פסק הדין עמדה פרקטיקה שנהגה במשך שנים, שבמסגרתה נציגי מפלגות בקלפיות דיווחו בזמן אמת למפלגותיהם על בוחרים שהגיעו לקלפי.
המידע הוצלב עם מידע המצוי בידי המפלגות, וכך הן יכלו לזהות מצביעים פוטנציאליים שטרם הצביעו ולפעול להמרצתם באמצעות מסרונים, שיחות טלפון או פנייה לביתם.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג קבע בחודש שעבר כי מסירת המידע אסורה, אולם מליאת ועדת הבחירות הפכה את ההחלטה וקבעה כי בבחירות הקרובות ניתן יהיה להמשיך בפרקטיקה, בכפוף למגבלות. בין היתר נאסר לתעד את שעת ההצבעה המדויקת ולהעביר את המידע לגורמים אחרים, ונקבע כי השימוש בו יוגבל להמרצת בוחרים בלבד.
על החלטה זו הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, ובהן עתירות של עו"ד שחר בן מאיר, מפלגת המילואימניקים ויועז הנדל, עמותת "בוחרים בישראל" והתנועה למען איכות השלטון בישראל.
השופטת וילנר קבעה בפסק דינה כי הפרקטיקה מנוגדת לדין משני טעמים מרכזיים: נציגי המפלגות בקלפי פועלים במסגרת תפקיד ציבורי מכוח הדין, אך לא קיימת הסמכה חוקית המאפשרת להם להעביר את המידע למפלגותיהם; ובנוסף, העברת המידע פוגעת בזכות הבוחרים לפרטיות.
"לא הוצג מקור סמכות בחוק אשר מסמיך את נציגי המפלגות בקלפי להעביר מידע בנוגע למימוש זכות ההצבעה של אדם למפלגתם; וודאי שלא הוצגה הסמכה ספציפית, מפורטת ומפורשת כאמור", כתבה וילנר. היא הוסיפה כי גם קיומה של פרקטיקה ארוכת שנים אינו יכול להחליף את ההסמכה הנדרשת.
בפסק הדין נקבע עוד כי מידע על עצם מימוש זכות הבחירה הוא מידע אישי, ואף "מידע בעל רגישות מיוחדת". וילנר הסבירה כי גם הבחירה להגיע לקלפי או להימנע מהצבעה עשויה לבטא השקפת עולם, וכי איסוף ממוסד של המידע בידי גורמים פוליטיים שונה ממפגש אקראי עם אדם בסביבת הקלפי.
בית המשפט דחה גם את הטענה שלפיה קיימת "הסכמה מכללא" מצד הבוחרים להעברת המידע, וקבע כי הטענה לא נתמכה בתשתית ראייתית.
השופטים קבעו פה אחד לקבל את העתירות ולבטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית. במקביל נמחקה עתירת הליכוד, שעסקה בהחלטותיו הקודמות של יו"ר ועדת הבחירות, ללא צו להוצאות.
מפלגת הציונות הדתית הגיבה: "החלטת בג"ץ להפוך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית ולאסור את השימוש באלקטור נועדה לפגוע ביכולתן של מפלגות הימין להוציא את תומכיהן לקלפיות, ובכך לנסות להפיל את שלטון הימין באמצעות התערבות בוטה בהליך הבחירות. זו בדיוק הסיבה שמדינת ישראל זקוקה לרפורמה משפטית חזקה ולימין חזק שיוביל אותה. בג"ץ לא יבחר במקום הציבור. אנחנו נגיע לכל מצביע, נוציא את המחנה הלאומי לקלפיות וננצח".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיב: "שופטי בג"ץ יודעים שהבחירות הן על השאלה מי ימנה עשרה שופטי עליון בממשלה הבאה - אני כשר המשפטים בממשלת נתניהו או שר המשפטים בממשלת יאיר גולן - עבאס - טיבי. הם מנסים לעצור את גלגלי השינוי שהחל, ולמנוע מאיתנו להשלים את הרפורמה. מבחינתם, כל האמצעים כשרים כדי להטות את תוצאות הבחירות".
הוא הוסיף: "בצעד נואש, הם משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק, בניגוד לכל קביעותיהם במקרים אחרים. הם פוגעים בטוהר הבחירות וממציאים כללים חדשים שלא היו מעולם, במטרה לדכא הצבעה וכדי לנסות לחזור לשלוט במדינה. אסור לתת להם להצליח. הימין ייצא בהמוניו. אנחנו נצביע וננצח. נשלים את הרפורמה ונשים סוף להשתלטות של קומץ שופטים על חיינו".