עמותת "זולת - לשוויון וזכויות אדם" וחמישה עותרים נוספים הגישו לוועדת הבחירות המרכזית בקשה למנוע את השתתפותם של בצלאל סמוטריץ', משה פייגלין וצבי סוכות בבחירות לכנסת ה-26, וכן למנוע את השתתפות רשימת הציונות הדתית-זהות.
העותרים טוענים כי במעשיהם ובהתבטאויותיהם של השלושה, ובמטרותיה או מעשיה של הרשימה, מתקיימות לטענתם שתי עילות פסילה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית והסתה לגזענות.
העתירה לפסילת חברי הציונות הדתית
בין העותרים, לצד עמותת זולת, נמצאים פרופ' פרנסס רדאי, משה (בוגי) יעלון, יעל גרמן, עמר בר-לב ויורם בן זאב. הבקשה הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית וליו"ר הוועדה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג.
חלק נרחב מהעתירה עוסק בסמוטריץ'. העותרים מסתמכים, בין היתר, על "תוכנית ההכרעה" שפרסם בשנת 2017, ועל התבטאויות נוספות שיוחסו לו לאורך השנים. לטענתם, הצטברות הדברים מצביעה על תפיסה המבחינה בין יהודים לפלסטינים בכל הנוגע להשתתפות בקבלת החלטות לאומיות, לצד עידוד הגירה ושלילת לגיטימיות של ייצוג ערבי.
העותרים מדגישים כי בקשתם אינה נשענת על עצם היותו של סמוטריץ' איש ימין, תמיכתו בהתיישבות, התנגדותו לפתרון שתי המדינות או תמיכתו בסיפוח יהודה ושומרון.
לטענתם, מדובר ב"מכלול עקבי ומתמשך של התבטאויות, עמדות ופעילות ציבורית", שלשיטתם חורג מגבולות המחלוקת הפוליטית.
ביחס לפייגלין מביאים העותרים שורת התבטאויות מהעבר. בין היתר מוזכר ראיון משנת 2013 שבו, לפי העתירה, נשאל פייגלין אם הערבים הם "בני השפחה" והיהודים "בני האדון", והשיב "כן". העותרים רואים באמירה זו ראיה לטענתם בדבר תפיסה היררכית בין קבוצות לאומיות.
העתירה מתייחסת גם לדברים שפרסם פייגלין בשנת 2024 תחת הכותרת "הדרך לניצחון: כיבוש גירוש והתיישבות". לפי המסמך, פייגלין אמר אז כי "עזה היא עיר עברית לחופו המערבי של הנגב", וקרא להגדיר את מטרת המלחמה כ"כיבוש, גירוש והתיישבות". העותרים טוענים כי הדברים מצטרפים לתשתית שעליה הם מבססים את בקשת הפסילה.
בעניינו של צבי סוכות נטען בעתירה כי אין לבחון כל התבטאות בפני עצמה, אלא את התמונה המצטברת. העותרים מייחסים לו דפוס של דה-לגיטימציה כלפי יריבים פוליטיים ואוכלוסייה פלסטינית, לצד מהלכים שלטענתם נוגעים לצמצום גבולות ההשתתפות הפוליטית של מי שמוגדרים על ידו כתומכי טרור.
בין היתר מתייחסת העתירה לפעילותו של סוכות בכנסת. בדצמבר 2024 קידם סוכות את הצעת החוק "סנקציות על תומכי טרור", שאושרה בקריאה טרומית ברוב של 55 תומכים מול 10 מתנגדים. ההצעה ביקשה לאפשר הטלת סנקציות על נושאי משרה בארגונים המעבירים כספים בזיקה לטרור ובהן איסור כניסה לישראל, הקפאת או חילוט רכוש ואיסור על ביצוע עסקאות.
בנוסף סוכות קידם ב-2026 הצעת חוק-יסוד המבקשת ליצור עילת פסילה חדשה למי שמביע תמיכה במדינת אויב בזמן שהיא מנהלת מאבק מזוין נגד ישראל.
העותרים מבססים את בקשתם על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בנוגע לסעיף 7א. בעתירה עצמה מצוין כי הפסיקה קבעה רף מחמיר לפסילת מועמדים ורשימות, ובין היתר נדרשות ראיות "ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות" ו"מסה קריטית" של ראיות.
בסיום העתירה טוענים המבקשים כי במקרה של שלושת המועמדים והרשימה הצטברה לשיטתם אותה "מסה קריטית" הנדרשת לפסילה, ומבקשים מוועדת הבחירות למנוע את השתתפותם בבחירות לכנסת ה-26.
ח"כ סוכות הגיב על הפרסום: "הדרישה של בוגי יעלון ועמר בר-לב לפסול אותי מהתמודדות לכנסת היא המחמאה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל. בזמן שיעלון מוציא את דיבת חיילי צה"ל בכלי התקשורת וגורם לאנטישמיות ונזק אדיר לתדמיתה של מדינת ישראל בעולם אני פועל בכנסת כדי לפסול מתומכי הטרור את האפשרות לפגוע במדינת ישראל - באמצעות חקיקה נגד מי שמסייעים לאויב ותומכים בטרור. מי שחושב שהוא יוכל לעצור אותי או להשתיק את הציבור באמצעות מניעת התמודדות נבחריו לכנסת כנראה התבלבל".
יצויין כי ועדת הבחירות כבר מחקה את הבקשה לפסול אישית את מועמדותו של סוכות, לאחר שקבעה כי לא התקיים התנאי המקדמי של חתימות של שליש מחברי ועדת הבחירות. זאת מבלי להכריע לגופן בטענות שהועלו נגדו. הבקשה לפסילת רשימת הציונות הדתית עצמה ממשיכה להתברר.