האלוף במיל' גרשון הכהן מזהיר מפני תרחיש של מתקפת פתע נרחבת מיהודה ושומרון לעבר יישובים ישראליים וערי קו התפר.
הוא טוען כי למרות השיפור בפעילות צה"ל נגד ארגוני הטרור בשנים האחרונות, היישובים עצמם עדיין אינם ערוכים כראוי למתקפה בסדר גודל דומה לזה של שבעה באוקטובר.
בריאיון מיוחד לערוץ 7, במסגרת סדרת הראיונות העוסקת באפשרות של מתקפת שבעה באוקטובר מכיוון יהודה ושומרון, מתריע הכהן במיוחד מפני הכוחות החמושים של הרשות הפלסטינית, שלדבריו עלולים להפנות את נשקם נגד ישראל בהחלטה אחת.
"הלקח העיקרי מהשבעה באוקטובר הוא שגם מה שחושבים שלא יכול לקרות, קורה, כך שזה יכול לקרות", אומר הכהן בהתייחס לעצם היתכנותה של מתקפה ביהודה ושומרון. לטעמו קיימות סיבות שונות שמחזקות את ההיתכנות הזו והראשונה שבהן היא קיומה של מוטיבציה ערבית לבצע מעשים שכאלה בצירוף לקיומה של יכולת לבצע את המעשים.
"פיקוד מרכז ביו"ש בשלוש השנים האחרונות הוביל כמה מבצעים מהפכניים", אומר האלוף הכהן ומציין כי פעילות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין היא למעשה הראשונה מאז קום המדינה, עובדה שהפכה את המקום במרוצת השנים למדגרת טרור. כך גם בטול כרם ונור-שאמס וכעת פיקוד מרכז ביצע את המלאכה. "מבחינת היכולת להתמודד עם טרור מאורגן בגדודים מתוך האוכלוסייה האזרחית, המצב טוב יותר מלפני שלוש שנים, אבל כולנו מכירים את תרחיש היפוך קנים".
"לרשות הפלסטינית יש מעל שישים אלף לוחמים ולא רק שוטרים, מה שמהווה הפרה של כל מה שציפינו מהסכמי אוסלו. הם מתאמנים כלוחמים ברוסיה, פקיסטן ומקומות נוספים, הם מצויידים ובהחלטה אחת הם יכולים להתהפך ולפעול", אומר הכהן וקובע כי אין בקיומו של האיום הזה כדי לכבול את ידיה של ישראל מלפעול, אלא חובתה של ישראל להכיר באיום שמשמעותו מעבר ממודיעין על כוונות למודיעין על יכולות שקיימות.
"אירוע כזה יכול להתנפל עלינו. לפיקוד מרכז יש תכניות והוא מתאמן על כך. השאלה היא איך היישובים מתארגנים ומדובר לא רק ביהודה ושומרון. מטול כרם וקלקיליה אפשר לפרוץ לכפר סבא או נתניה, אפשר לפגוע בכביש 6 וכך גם בגלבוע, יישובי עמק יזרעאל ועמק בית שאן, יישובי באר שבע מדרום הר חברון. המשמעות היא שכל היכולות קיימות".
הכהן קורא לנתח את פעילות החות'ים ואת פעילות כוחותיו של א-שרע שנעו בתנועה מהירה על טנדרים, ג'יפים ואופנועים עד לדמשק. "זו תנועה מהירה עוצמתית ומפתיעה, וצריך להתכונן לעוצמה שבניידות הזו, וזה יכול להיות בכל מקום בארץ. לכן צריך לבחון את מה שמתרחש ביישובים שבבסיסם הם לא ערוכים להגנה".
כדרכו, נסמך האלוף הכהן בדבריו על ההיסטוריה הישראלית והוא מציין את הביקורת שהטיח משה דיין ב-48' על דרך ההגנה וחוסר המוכנות של הדגניות שעליהן פיקד ולא היו מוקפות בשוחות הגנה. גם כיום, אומר הכהן, אין יישוב אחד עם שוחות היקפיות עם מערך קשר ביניהן, מה שיאפשר היערכות הגנתית מול התקפה. "היישובים מסתייגים מהיערכות כזו כי הם רוצים להיראות כמו כפר נעים בדנמרק".
"כשרפול היה רמטכ"ל היו מוצבים מחלקתיים ביישובים, חוץ מכיתות הכוננות. כל יישוב ספר מחויב במוכנות הגנתית. צריך להיערך להגנה מפני התקפה מכפרים סמוכים וגדר איננה הגנה. גם הבתים לא נבנים באדריכלות של מוכנות להגנה", הוא אומר ומסביר על בסיס שכונת שערי חסד בירושלים שנבנתה כך שהחצרות הפנימיות מוגנות על ידי בתי חומה, החלונות מסורגים ויש שערים לכל מתחם מגורים. גם הכפרים הערביים, הוא אומר, היו קשים לכיבוש כי הם תוכננו כך שהקסבה פנימית והצפיפות בה רבה, והדבר מאפשר יעילות הגנתית. "אצלנו זה להיפך".
"אני מצפה לשינויים במבנה האדריכלי של בתים המיועדים להגנה. שיהיה מרתף עם עמדות ירי מתוכו. היום לא בונים ככה, אבל זה נדרש לפחות בבתים החיצוניים", אומר הכהן ומציין את מבנה הבתים שהקשו על כניסת בנות הברית למדינות מערב אירופה במלחמת העולם השנייה "כי בכל בית יש מרתף שיש לו חלונות קטנים בגובה הכביש, מה שמאפשר את התכונות הנדרשות לקרב הגנה. אנחנו לא שם".
"היערכות להגנה היא שלב בסיסי בכל מקום לצד ההיערכות החשובה להתקפה". לדבריו, נדרשת "יכולת להתכנס באופן שמייצר מכל יישוב מבצר". מאחר וכך, סבור האלוף הכהן, תכניות פיקוד מרכז אינן מספיקות. "שוחות לאורך קווי הגנה אין בפאתי היישובים, וצריך זאת. בין עמדה לעמדה צריכה להיות יכולת תגבור ותנועה, צריכה להיות תעלת קשר מחברת וכו'. כל זה היה קיים ביישובים עד 67'. כך קיבוץ דן הגן על עצמו והדף כוח סורי מתוך מערך ההגנה בפאתי הקיבוץ כשהחברים משולבים במערך ההגנה ולא מסתמכים רק על כיתת הכוננות שבה יש כמה צעירים עם פרופיל 97".
ומה באשר לערי קו התפר? הציפייה של הכהן מערים כדוגמת כפר סבא היא פחותה למרות האיום הקיים גם שם.
"כשהצגתי את המתווה למשמר הלאומי חשבתי על זה. המשמעות היא שנוכל בשנייה להפוך לאומה חמושה. לכפר סבא צריכה להיות היכולת להתארגן כמו בתקופת ההגנה. בחורפיש לא הייתה עזיבה בתחילת המלחמה כי היה שם כוח שהוא יותר מכיתת כוננות. צריכה להיות היערכות. זה לא אומר שנהיה ספרטה חלילה, כי באנו לבנות כאן חיי יצירה, תרבות, רוח ותורה, אבל אנחנו צריכים להיות ערוכים במחשבה למקרה של התמודדות ולהתכונן מבעוד מועד".
אזהרה חריפה: טבח ביו"ש - תרחיש אפשרי. עם אל"מ במיל' נחמה. פרק ראשון