הלילה בשעה 2:00 לפנות בוקר, השעונים בישראל יוחזרו שעה אחת אחורה לשעה 01:00.
הזזת השעון מתבצעת בהתאם לחוק קביעת הזמן. לפי החוק, המעבר לשעון חורף נעשה ביום ראשון האחרון באוקטובר, והמעבר לשעון קיץ ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ.
לפיכך, שעון הקיץ יחל שוב ב-26 במרץ 2027.
ד"ר אולג פופוב, ממונה מדידות זמן ותדר במשרד הכלכלה והתעשייה, מסביר כי מטרת המעבר אינה להעניק לציבור שעת שינה נוספת, אלא להתאים את שעות הפעילות לשעות האור והחושך.
במהלך הקיץ, שעון הקיץ מאפשר ליהנות משעת אור נוספת בשעות הערב. בחורף, לעומת זאת, החזרת השעון לאחור מאפשרת לרבים להתחיל את היום כאשר בחוץ כבר יש אור.
לצד השינוי בשעות האור, במשרד הכלכלה מצביעים גם על הקשר בין עונות השנה לבין השעון הביולוגי שלנו.
בחורף, כאשר שעות האור מתקצרות, עשויה להשתנות הפרשת המלטונין בגוף, הורמון המסייע בוויסות מחזור השינה והערות. השינוי בחשיפה לאור עלול לגרום לחלק מהאנשים להרגיש עייפים ומנומנמים יותר.
גם הסרוטונין, חומר בגוף הקשור בין היתר לוויסות מצב הרוח, מושפע ממנגנונים הקשורים לחשיפה לאור. לכן, בתקופות שבהן יש פחות אור שמש, חלק מהאנשים עשויים לחוות ירידה במצב הרוח.
מי קובע מה השעה בישראל?
מאחורי השעה המופיעה בטלפונים, במחשבים ובמערכות התקשורת עומדת המעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה.
המעבדה אחראית לתקן הזמן הלאומי של ישראל, המסומן UTC(INPL), ומפעילה מערכות מדידה מדויקות המאפשרות להשוות את הזמן בישראל לתקני זמן בינלאומיים.
לפי משרד הכלכלה, המערכת מבצעת 86,400 השוואות ביממה, במטרה לשמור על דיוק הזמן המשמש מערכות אזרחיות ומסחריות, ובהן שידורי טלוויזיה, תקשורת טלפונית ומחשבים.
במעבדה פועלים שלושה שעונים אטומיים המבוססים על היסוד צזיום, המשמשים למדידת זמן ברמת דיוק גבוהה במיוחד.
הזמן בישראל מחושב ביחס לזמן האוניברסלי המתואם (UTC). במהלך שעון החורף ישראל מקדימה את UTC בשעתיים (UTC+2), ואילו בשעון הקיץ בשלוש שעות (UTC+3).
ברוב הטלפונים החכמים והמחשבים המעבר לשעון חורף מתבצע באופן אוטומטי, בתנאי שהמכשיר מוגדר לעדכון שעה אוטומטי ולאזור הזמן של ישראל.
לעומת זאת, בשעונים שאינם מתעדכנים באופן אוטומטי יש להזיז את המחוגים שעה אחת לאחור.
כך או כך, בלילה שבין שבת לראשון נרוויח שעה נוספת, אבל החל מיום ראשון נצטרך להתרגל לשקיעה מוקדמת יותר.
