מערכת היחסים המורכבת בין הרב שלמה גורן זצ"ל לראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכללה שנים של שיתוף פעולה, מחלוקת הלכתית חריפה ופיוס מרגש, עמדה במרכז שיעור שמסר הרב שי הירש בישיבת חולון לזכרו של הרב גורן.
הרב הירש חזר לתחילת דרכם המשותפת של שני הרבנים, שכיהנו תחילה כרבנים הראשיים של תל אביב-יפו ובהמשך כרבנים הראשיים לישראל, וסיפר על הקשר האישי שנשמר ביניהם למרות המחלוקות.
בשנת תשכ"ח נבחרו השניים לכהן כרבנים הראשיים של תל אביב-יפו. בעוד הרב עובדיה יוסף נכנס לתפקידו מיד, הרב גורן, שכיהן באותה עת כרב הראשי לצה"ל, נאלץ להמתין כשלוש שנים עד לשחרורו מהשירות הצבאי.
לדברי הרב הירש, בצה"ל התקשו לוותר על הרב גורן בשל מומחיותו בזיהוי חללים ובטיפול בהם. רק בשנת תשל"א, סמוך לחג הפסח, הסכים הצבא לשחררו, תוך שהעניק לו מינוי חירום כיועץ מיוחד לרמטכ"ל לענייני חללים.
לאחר שחרורו הצטרף הרב גורן לרב עובדיה יוסף ברבנות תל אביב, והשניים פעלו יחד לחיזוק שירותי הדת בעיר. "הם עבדו כתף אל כתף להרמת קרן התורה בעיר הקודש תל אביב-יפו", סיפר הרב הירש.
לדבריו, שיתוף הפעולה ביניהם כלל את תחומי הכשרות, הנישואין והקידושין, שמירת השבת והמקוואות.
בשנת תשל"ג נבחרו הרב גורן והרב עובדיה יוסף לרבנים הראשיים לישראל, וכיהנו יחד במשך עשר שנים, עד שנת תשמ"ג.
אלא שבמהלך כהונתם התעוררה מחלוקת ציבורית והלכתית חריפה סביב פרשת "האח והאחות", שבמסגרתה פעל הרב גורן להתיר את נישואיהם של צעיר וצעירה שנחשבו פסולי חיתון.
הפסיקה עוררה התנגדות חריפה בציבור החרדי, בעיקר בקרב הציבור הליטאי, והשליכה גם על היחסים בין שני הרבנים הראשיים. "במשך שנתיים-שלוש הם היו כמעט בנתק, ואחר כך הם מתפייסים וחוזרים חזרה לאהבה, אחווה, שלום ורעות", סיפר הרב הירש.
בהמשך השיעור חשף הרב הירש סיפור אישי על מפגש בין הרב עובדיה יוסף לנכדו הבכור של הרב גורן. לדבריו, הרב גורן נפטר בסמוך למועד בר המצווה של נכדו. כאשר הגיע הנכד לגיל מצוות, לקח אותו אביו, בנו של הרב גורן, לפגישה עם הרב עובדיה יוסף.
במהלך המפגש ביקש הרב עובדיה להעביר לנער מסר על דמותו של סבו ועל הקשר המיוחד שהיה ביניהם. "תדע לך שסבא שלך היה מגדולי הדור ממש. אנחנו אהבנו אחד את השני אהבת נפש. הייתה תקופה שאנשים רשעים סכסכו בינינו, אבל אנחנו התגברנו על הכול וחיינו יחד באהבה, אחווה, שלום ורעות עד לפטירתו", אמר הרב עובדיה, כפי שסיפר הרב הירש.
הרב הירש ציין כי הקשר בין שני הרבנים בא לידי ביטוי גם בהתכתבויות רבות לאורך השנים. לדבריו, קיימים עשרות מכתבים שהחליפו ביניהם, ובהם ברכות לשנה טובה, איחולים לרגל שמחות משפחתיות, משלוחי מנות וחידושי תורה.
הרב הירש סיפר כי לפני פטירתו ביקש הרב גורן שהרב עובדיה יוסף יהיה זה שיספיד אותו בהלווייתו. הרב עובדיה נענה לבקשה והגיע להלוויה כשהוא לבוש בגלימה שחורה ובמצנפת שחורה, כביטוי לאבלו על פטירת חברו.
בהספד, לדברי הרב הירש, חזר הרב עובדיה על הדברים שאמר בהמשך לנכדו של הרב גורן. "אהבנו אחד את השני מאוד. באיזשהו שלב אנשים רשעים סכסכו בינינו, אבל אנחנו התגברנו על הכול וחיינו ביחד".
הרב הירש הסביר כי בחר לספר את הסיפור כדי להמחיש כיצד גם מחלוקות קשות בין תלמידי חכמים אינן חייבות להפוך לקרע אישי. "אני מספר את זה בגלל שאתם יודעים, כתוב 'בני קורח לא מתו'. תמיד יש כאלה שרוצים לעשות מחלוקות בישראל", אמר.
"צריך לדעת 'את והב בסופה'. בסופו של דבר יש שני תלמידי חכמים, שניהם ענקים בתורה, כל אחד יש לו את האות שלו בתורה ויש לו את הדרך שלו בתורה", הוסיף.
בסיום השיעור הזכיר הרב הירש כי בשנת תשמ"ג הסתיימה כהונתם של שני הרבנים הראשיים, בעקבות הגבלת תקופת הכהונה לעשר שנים. לאחר סיום כהונתו הקים הרב גורן את ישיבת האידרא בירושלים, שבה המשיך בפעילותו התורנית.