"ניסו לשרוף לנו את הבית חמש פעמים. אחרי זה שלחו מעטפת נפץ". כך מתאר רמי גורן את המחיר ששילמה משפחתו בעקבות המאבקים הציבוריים וההלכתיים שניהל אביו, הרב שלמה גורן, הרב הראשי לישראל והרב הצבאי הראשי הראשון.
בשיחה עם דביר עמר בפודקאסט של ערוץ 7, סמוך ליום השנה לפטירת אביו, הוא חושף שורה של סיפורים מתוך הבית ומאחורי הקלעים של כמה מהעימותים הגדולים שבהם היה מעורב הרב.
אחד הפרקים הקשים בחיי המשפחה התרחש בעקבות פרשת האח והאחות, שבה פסק הרב גורן להתיר את השניים להינשא. לדברי בנו, המחלוקת ההלכתית הפכה למאבק ציבורי חריף, שכלל איומים על המשפחה. רמי מספר כי במשך תקופה נלקח לבית הספר בליווי אבטחה, וכי מעטפת נפץ שנשלחה לביתם עוררה את חשדה של אחותו. שוטר שהיה במקום הוזעק, וחבלן טיפל במעטפה.
למרות העימות עם רבנים חרדים, גורן הבן טוען כי מאחורי הקלעים היו רבנים שהסכימו עם פסיקת אביו אך נמנעו מלתמוך בה בפומבי. הוא מספר על רב שקיבל לעיונו את טיוטת הפסיקה והעביר מסר שלפיו מדובר ב"דברי אלוקים חיים", אך בהמשך השתתף בעצרת מחאה נגד הפסיקה.
לדבריו, המאבק פגע גם ביחסיו של הרב גורן עם הרבי מלובביץ'. במהלך ביקור בארצות הברית ביקשו נציגי חב"ד לתאם פגישה בין השניים, אך הרב גורן סירב. "מהרבי לא ציפיתי שהוא יצא נגדי, בלי שהוא שאל אותי ודיבר איתי", מצטט רמי את אביו. לדבריו, הרב גורן התנה פגישה בהתנצלות פומבית, ולא חזר בו מעמדתו.
חלק מרכזי בריאיון הוקדש למאבק שניהל הרב גורן על הר הבית ומערת המכפלה לאחר מלחמת ששת הימים. רמי מספר כי אביו נערך במשך שנים לאפשרות של שחרור המקומות הקדושים, ואף הכין מראש מסמכים וסמלים למשמר הר הבית. לאחר כניסת צה"ל לעיר העתיקה, לדבריו, פעל הרב להצבת נוכחות צבאית במקום ולארגון תפילות.
אלא שהמהלכים הובילו לעימות חריף עם שר הביטחון משה דיין. רמי טוען כי כאשר אביו תכנן תפילה המונית בהר הבית, פורסמה הודעה על דחייתה ללא הסכמתו. בהמשך, לדבריו, התעורר עימות נוסף סביב פתיחת שער המוגרבים. "אחד האנשים שהיה לו הכי קשה איתם זה דיין", הוא מספר, ומבהיר כי אינו מתיימר לשפוט את שיקוליו של שר הביטחון.
במערת המכפלה, על פי עדותו, הגיע העימות לשיא. לאחר שהתקבלה הוראה להסיר את הדגל ואת ארון הקודש מהמקום, הודיע הרב גורן כי לא יאפשר להוציא את ספר התורה. רמי מספר שאביו דרש להביא לו נשק והבהיר לקצין שהגיע למקום כי יהיה צורך לעבור דרכו כדי לבצע את ההוראה. לדבריו, בסופו של דבר ספר התורה נשאר במקומו.
לצד הסיפורים על מאבקיו, מבקש רמי להציג צד אחר באישיותו של אביו. "האנשים לא הבינו ולא ידעו עד כמה הוא בן אדם רך ורגיש", הוא אומר. לדבריו, הרב גורן היה פורץ בבכי כששמע את סיפורה של עגונה, והתקשה לשאת את זכר החללים שבהם טיפל לאורך השנים. גם לאחר שעסק באיתור גופות ובהבאת חללים לקבורה, כל מקרה המשיך לגעת בו באופן אישי.
רמי מתאר כיצד אביו יצא לאתר חללים שנותרו בשדות הקרב לאחר מלחמת העצמאות, בין היתר באזור לטרון וג'נין. הוא מספר על משפחה ששכלה שני בנים בקרב בג'נין, ועל האב שהמתין שוב ושוב לשמוע אם נמצאו גופותיהם. הרצון להעניק למשפחות מקום קבורה היה, לדבריו, אחד הכוחות שהניעו את הרב גורן במשימות הקשות הללו.
גם בתוך הבית התגלתה אישיות שאינה מתפשרת על עקרונותיה. רמי נזכר במקרה מילדותו שבו שיקר לאביו בנוגע לשיעורי הבית. לאחר שהרב גורן בירר את האמת, הוא כעס מאוד, אך בהמשך הושיב את בנו לשיחה. "כל מה שאתה תעשה בחיים אני אהיה איתך, ובלבד שתגיד לי את האמת", הוא מצטט את אביו. לדבריו, הדרישה לאמת הייתה יסוד מרכזי בחינוך שקיבלו ילדי המשפחה.
במהלך השיחה סיפר רמי גם על קשריו הקרובים של אביו עם רבנים וראשי ישיבות מהעולם החרדי, בהם הרב יחזקאל סרנא והרב אלעזר מנחם מן שך, ועל הערכתו הרבה של הרב דוד כהן, "הרב הנזיר", חותנו של הרב גורן. הוא הדגיש כי המחלוקות הציבוריות המאוחרות לא מחקו את הקשרים ההדוקים שנרקמו לאורך השנים.
לקראת סיום חזר רמי למורשתו של אביו בצה"ל. לדבריו, הרב גורן התנגד מראשית הדרך להקמת יחידות דתיות נפרדות, משום שסבר כי חיילים דתיים וחילונים צריכים לשרת יחד.
"אנחנו עם אחד, אנחנו צבא אחד, ואנחנו נהיה כולם ביחד", הוא מצטט את עמדתו. לדבריו, דוד בן גוריון קיבל את הגישה הזאת, והיא הייתה לאחד מעקרונות היסוד שעליהם נאבק הרב גורן בעת הקמת הרבנות הצבאית.