Just 'cause he liked your old picture
Don't mean he's stuck on the past
Just 'cause he talks to your brother
Don't mean he's still attached
Just 'cause he's drunk at 2 a.m.
Texts, "Hey, what's up, girl, how you been?"
Don't read too much into that
Don't mean he wants you back
If he loved you, he would tell you
If he missed you, he would call
If he wants you to meet his momma
Then he would bring you home
Oh, there ain't no excuse
He ain't Mr. Misunderstood
Quit lying to yourself
If he wanted to, he would
If he wanted to, he would
Just 'cause he said "Happy Birthday"
Don't waste a wish on him
Don't psychoanalyze him
Make it more than what it is
He won't suddenly be the somebody
You wish he always was
If he didn't, then he doesn't
If he wouldn't, then he wasn't
If he loved you, he would tell you
If he missed you, he would call
If he wants you to meet his momma
Then he would bring you home
Oh, there ain't no excuse
He ain't Mr. Misunderstood
Quit lying to yourself
If he wanted to, he would
If he wanted to, he would
He might've set the bar low
But keep your standards high
Ain't telling you nothing you don't know
You know he ain't worth your time
If he loved you, he would tell you
If he missed you, he would call
If he wants you to meet his momma
Then he would bring you home
Oh, there ain't no excuse
He ain't Mr. Misunderstood
Quit lying to yourself
If he wanted to, he would
If he wanted to, he would (if he wanted to, he would)
If he wanted to, he would (if he wanted to, he would)
If he wanted to, he would (if he wanted to, he would)
איףףףףף זה קשה😭
אבל וואו,
איזה פריקות יש פה..
קשה...
...
זה די הקטע שלי להגיע לכל הפורומים הישנים....
אני צריכה שתשאל על זה. שתבין.
אתה רחוק ממני, וכשאתה לא מספיק מתקרב, אני מתרחקת יותר. אם אתה רוצה שזה ימשיך, אתה חייב לעשות משהו עם זה.
אנחנו רוצים להתקדם. ובצדק. עובר הרבה זמן. אבל אי אפשר להתקדם בזה ולא בזה…
כן, אמרתי לך שהיא חסרה לי. וגם אתה היית חסר לי אז. יותר משאתה חושב. אבל לא אמרתי. אני באמת מרגישה שאתה לא מסוגל להכיל את הרגשות שלי, שאי אפשר להגיד לך ולשתף אותך ברגשות, ותענה ותכיל ותבין. ואלו רגשות שקשורים בך! זה אולי ישמח אותך לשמוע, אבל אני באמת לא יכולה כשזה לא הדדי. במיוחד כשבכלל לא תבין. ואלו רגשות שגם לך אמורים להיות, לעזאזל. אני לא חסרה לך?? אתה לא רוצה לראות אותי??
חוצמזה, אמרת שאתה עובד על זה. למה אני לא רואה לזה שום ביטוי במציאות?? אני מרגישה מושפלת כשאני צריכה לשאול אותך שוב ושוב, נותן לי הרגשה שאני קבצנית שמנסה לאסוף בכוח. ואני בכל אופן שואלת. כי באמת חשוב לי לדעת מה יש שם בפנים. ובסדר, ענית. בקושי.
ואתה לא יכול לבטא משהו מעצמך?? אני לא מדברת על לבבות בוואטסאפ וכאלה, שמיום שישי לא שמת בכלל. שבוע שלם. אבל אתה לא יכול להגיד שחשבת עלי? שאני חסרה לך? שהיית רוצה להיות איתי? אתה באמת לא מרגיש אלי כלום?? מה עוזר לי שטוב לך איתי אם זה לא חסר לך כשאנחנו לא יחד? אז מה ההבדל? טוב לך בלימודים או בבית וטוב לך איתי. למה שאני ארצה להמשיך איתך, אם זה לא משנה לך אם אנחנו יחד או לא??
דיברנו לפני שלושה שבועות על זה. שיחה משמעותית וכואבת. ואז המשכנו אחרי כמה ימים. אמרתי לך שחודש אני לא אחזיק ככה. וזה הכיוון באמת. תבין. אז כן, שאלתי השבוע מה אתה מרגיש כלפיי. שבועיים אחרי השיחה ההיא. אבל בקושי הצלחת לענות על זה. אני צריכה בכללי יותר קשר איתך. אני לא יכולה שתיעלם לי כל הזמן. שבקושי נדבר במשך שבוע. אני יודעת שאתה עמוס, אבל זה מוגזם. וצריך להיפגש יותר. אפילו שיחות וידאו אתה לא מציע, לעזאזל. ואני חייבת שתרגיש יותר, ושתביע רגש. אנחנו כבר חודשיים במצב הזה שאני נותנת עוד קצת זמן כל פעם. אבל למה אין שינוי??? אתה טוען שיש. אבל הוא לא בא לידי ביטוי בכלום! תבין שאני מדחיקה את הרגשות שלי. והם יעלמו אם לא תשאל ותדבר על זה.
אני לא יכולה להכריח אותך להרגיש. אני יודעת שמעולם לא הרגשת, וזה לא רק איתי.
אבל בלי שתרגיש, זה פשוט לא ימשיך.
(מכתב ל****)
(לא להגיב)
זה קשה לא לכתוב לו את זה. באמת.
ואני די יבשה. אני מחכה שישאל… שישים לב שקורה משהו… למה הוא לא שם לב??🥺🥺
אני עכשיו מחכה שהיא תדבר איתו ותגיד לי מה הולך. איכשהו מרגיש לי שזה הפתרון היחיד המעשי כרגע. אין עליה. באמת. היא ילדה מדהימה.
אבל עכשיו אני לא כותבת לו על זה… אני מחכה שהיא תגיד לי. ואין לי כוח לחכות… אני רוצה שזה יסתדר. שהוא ישתנה. כאילו, אפשר פשוט להיפרד. אבל חבל לי בגלל זה. כי באמת שכל השאר בסדר. אבל אני חייבת יותר רגש מצידו… אוף. קשה לי.
אאאאוווץץץץ
זה כואב לקרוא מילים שכתבתי לפני חצי שנה
לראות שלא באמת משהו השתנה
להרגיש חלולה מול מילות אהבה וגעגוע
אני אטומה
כן אני אטומה מלאהוב
אני מפחדת
שאני אוהב ואשנא ושוב אסלח ואקווה וכלום לא ישתנה
אני תקועה אני מודה אני לא מצליחה לזוז
בהתחלה זה היה המחשבות והרגשות עליו שנתקעו
כמה בכיתי התפללתי בקשתי ברכה לקח חודשים בסוף זה התעממם ונרגעתי אבל אני עדיין תקועה וכבר לא אכפת לי
לאאאאאאא באאאאאאא ליייייייי
כן חזרתי לגיל שלוש
אני לא בת 21 אני הילדה הקטנה שבוכה ליד הדלת לאמא שתחזור רק הפעם אני קוראת לתמימות ולאהבה
כי עם אמא אני לא מדברת על רגשות ומה שקורה
כי זה לא כמו לדבר לקיר שנותן לפרוק
זה להיות במלחמה איתה ולקבל נזיפות
ועם תהילה אני גם פחות יכולה
היא שקועה בלימודים
ויש לה עדיין פצעים מהאהבה הנכזבת שלה
שיראל אוטוטו תסגור וואט בעזרת ה'
אני תקועה
לא בגלל הגיל שלי
אני צעירה
אני תקועה לא בגלל המראה שלי אני נאה
( למרות שזה גם יכול להיות כי כולם חושבים שיש לי פנים של ילדה בת 16)
אני תקועה לא בגלל שלא שחררתי מאנשים
אני כן ונהוראי רחמים עד
אני תקועה
כי ככה
ואין לי כוח לצאת
באמת
התעייפתי
עשיתי השתדלות
התחזקתי
ושוב נפלתי
וזהו אין לי כוח
אני חלולה
ואטומה בו זמנית.
פה אף אחד לא יודע שזו אני
ואף אחד לא מכיר אותי
אז *** תדעי לך שהיית פעם חברה טובה שלי. וקשה לי איתך עכשיו מדי. ו****** אתה נכנסת לשם טוב. באמת. טוב מדי. הפכת את הקבוצה. נהיית סנוב. אתה לא שם עלי. היית חבר! עכשיו אתה מתנהג כמו חרא. ובגללך *** גם ככה.
ו****** ו***** גם אתם הייתם נחמדים.
למה כולם נגדי???😭😭😭😭
עכשיו גם על מי שנשאר לי אני מפחדת לסמוך.
אתמול סיפרתי לו הרבה. אני סומכת עליו.
אבל כואב לי כל הגוף
אני צריכה להפסיק להיפתח לאנשים
לחזור לקונכיה שלי
אני אדם נוראי כ"כ
ואי אפשר לסמוך על אף אחד.
*** אתה אדם טוב. אתה לא מסנן אותי. אני סומכת עליך. אבל למה כל הגוף שלי כואב ואני בוכה עכשיו?? אתה גם מתרחק. אני יודעת. למה? אין לי מושג.
אני כ"כ שונאת את עצמי על זה שנפתחתי לאנשים. על מי שאני. אני מרגישה זבל של בנאדם.
ואין באמת מישהו שיהיה איתי כשקשה לי.
רק *** איתי.
ויש כמה שקצת. אבל מפחדת לסמוך עליהם. אני סומכת. אבל מפחדת שיעזבו אותי ברגע שהכי קשה לי ויזרקו אותי על הרצפה וירסקו אותי. עשו את זה כבר. יותר מדי פעמים.
הלב שלי רגיש מדי...
עומדת להיות שבת נוראית. ממש. אני כ"כ שונאת את שבת.
לאחרונה היא יותר טובה. פחות גרועה.
אבל עכשיו הם יהיו כאן. וזה בכלל לא היה בתכנון.
ואי אפשר שירים.
ולא יהיה לידי מישהו כשאצטרך.
ואין לי שקט ופרטיות.
ורק התקף חרדה זה מה שחסר לי.
ואני מתגעגעת לשרוט. אני רוצה לשרוט המוןןןן. להרגיש את היד בוערת מרוב כאב. רוצה לצרוח מכאב. כי עכשיו אני עם כאב נפשי ברמה שאי אפשר לתאר. וצריכה להוציא אותו. ולא יכולה.
אין לי אוויר.
יש לי דמעות.
קשה לי😭😭😭😭😭😭
