לאור מספר מקרים מצערים
וכדי שהפורום יוכל להתנהל כתקנו
אתם מתבקשים להגיב מאד ברגישות ובאמפתיה או לא להגיב כלל
אם אין לך דבר חכם לומר עדיף שתשתוק
כולנו כאן דוגלים בזה
אבקש לנעוץ את זה @שמואלג
או לתת למישהו יותר פעיל לנהל כאן את הפורום (למשל אני)
לכל ידידנו הנכבדים הבאים בשערי הפורוםבוגרת קטנה
כללים לגלישה בטוחה בערוץימ''ל
כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:
- שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
- הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
- אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
- בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.
בברכת שימוש מועיל ובטוח, הנהלת הפורומים.
בס"ד ז ניסן תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון
מחשבות טובות איייייאיייי
אבא עכשיו אחרי ששרתי כדי למתק את הדינים ואני עדיין עצוב, יש לי רשות למתק את העצבות בדרך שלי? אסור להיות בעצבות! אני לא רוצה לעשות אסור.
אני באמת כזה תמים? כזה פתי? טרם אענה אני שוגג, ואחרי שלמדתי? אני חייב והוא זכאי. ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים.
צריך אדם לחשוב שהוא יותר רשע מהמן. מה? מי? איפה שמעת כדבר הזה?
העבירו לי הקלטה.
של מי?
הרב **""*""**
שטויות.
---
הוא יכול להגיד שזה שטויות. והאמת הוא יודע שזה שטויות. הוא כל כך בטוח, הוא לא חושב על זה. עובר למאמר פורים הבא שאומר לו שצריך לחשוב שהוא צדיק כמו מרדכי ולבו טוב עליו.
ואני?
גם אני ממשיך למאמר הבא. ועדיין אני כותב על זה, והוא לא.
למה?
במציאות שלו אין עניין כזה. הוא עושה את הדבר הטבעי ונתפס איפה שיש לו שכל.
ואני?
אני עדיין חושב על זה.
בהתחלה בכיתי, אחר כך דחיתי, אחר כך הבנתי, ולבסוף הבנתי שלא הבנתי.
ועל הכל אני שמח, באמת. בלי תהליך לעולם לא תבין שאתה לא מבין. ועכשיו אני שומע שוב את הרב (ומתרעם על ההקלטה הקצרה על חוסר ההקשר ועל הנגשה שגויה שיוצרת אנטי) ואני לא בוכה, ולא עצוב ולא כועס. אני שומע ומאמין אני שומע ושמח. כי אני מבין.
טרם אענה אני שוגג ועתה אמרתך שמרתי.
ואני מרחם על עצמי המתחכם, ואני מרחם על חברי החכם.
אני פתי ועכשיו אני מבין וכמו שאמרתך שמרתי ה' שומר אותי. שומר פתאיים ה'.
דלות של שקר מהי? ענווה פסולה.
אין לך אני (אני) כעני בדעת.
ועכשיו דלותי באמת ולי יהושיע.
אני חוזר לשיר ועוזב את מיתוק העצבות בדרך של שקר והכל בזכות התפילה הזאת.
ראה התפילה הזאת.
ומחר אני אעשה תשובה עליה. תשובה על התשובה מה שחשבתי שיש לי איזה השגה של היום תהיה נחשב לשוגג מחר. ואני שוגג מול הצדיק. ואני פושע מול ה'.
ועדיין עכשיו אני שר ואני בשמחה.
תודה אבא
למה לצעוק אבלxmasterx
זה יעזור?
למה להתעצבן
יעזור?
לכעוס?
לא
אז יאללה שחררי ושבי בשקט תנהגי בנחת
שימי מוזיקה
לא מכיר אותך את לא מכירה אותו למה כל האנרגיות האלה
רוצה להפתיע את עצמי אז לקחתי משהו לא מוכרxmasterx
מהמדף
יש משהו ממכר בשקט של הבוקר כשעוד לא פותח את הטלפון ויש רק את הקפה והספר שמצאתי בדוכן יד שנייה
לא מחפש תשובות גדולות לחיים פשוט נהנה מהקצב האיטי של המילים. קצת כמו לשים תקליט של ג'טרו טאל הסאונד הזה החליל צד של אנדרסון עם כל הפגמים שלו עושה לי סדר בראש. אני מוצא את עצמי נשאב לסיפורים שמרגישים אמיתיים אבל הם לא.
כאלה שגורמים לך לעצור רגע ולהסתכל אחרת על הרחוב על האנשים על החתולים ועליה כשהיא מחזירה לך מבט ומשהו קורה בשניה הזאת.
בסוף אלו הרגעים הקטנים בין שיר טוב לספר פשוט
מדברים באלבומים לא בפלייליסט או שיר בודדxmasterx
יש משהו בחליל של ג'ת'רו טאל שחותך את הרעש מסביב. זה לא מוזיקה לרקע זה סאונד שדורש תשומת לב, כבוד כמו הספרים שאני מחזיק אני אוהב דברים שיש להם משקל כאלה שלא מנסים להתנחמד או לרצות אף אחד הם צריכים לרצות אותי אם כבר. אמרתי לה אז שאני לא מהמר בדרך כלל אבל אני מהמר שיש לה פלייליסט סודי ששמור רק לרגעים שבא לה להרגיש משהו אמיתי רחוק מהמיינסטרים המשעמם של כולם בלי גלגלצ או פלייליסטים של אחרים. בואי נראה אם הטעם שלך באמת עומד בציפיות שלי או שאני אצטרך ללמד אותך איך נשמע אלבום שבאמת שווה את הזמן שלך לפחות היה חיוך
חליל צד לא חייב להיות עדיןxmasterxאחרונה
אנדרסון לא ניגן בחליל כדי להיות נחמד הוא ניגן את שואת הבינוניות כבר ב71
לא רק חליל צד
לפעמים זה רק העטיפה שרוצה לגלות משהו אחר למי שיעיז לכבד ולחקור ולבדוק קצת מעבר
--מחכה לרחמים~
אני לא יודעת כמה להגיד
כמה זה בסדר
כמה זה יותר מדי
אני צריכה לדבר
אבל לא יכולה לא מסוגלת
לא אמרתי לך
אבל היא הלווין שלי
היא מרחפת מעליי
שומרת מרחוק
היא יודעת שאין לה איך לעזור
אז היא דואגת
ומתפללת
תפילות זה תמיד טוב
בסוף משהו יעזור
בסוף זה יעבור
חיבוק
בוקר פרועxmasterx
מלא כאוס
אין סדר
זה יכול להיות סולם
עם שלבים או בלי או חסר
בכל מקרה מתחילים ממקום אחד ומסיימים במקום אחר
בלי ציפיות
בלי לדעת כלום
וזה כנראה השפעה של הג'אז הזהxmasterx
הג'אסמין הזה הריח המשכר הזה על הבוקר שהגיע משום מקום והפתיע
ריחות יש להם איזה משהו מיוחד
כמו געגוע למשהו שלא היה קודם
SUN RA
כמה כאוס וכמה שליטה
אי אפשר לנגן ככה אם לא יודעים לנגן
אי אפשר לצייר מופשט מכוער וסתמי כל כך אם לא יודעים לצייר
ואי אפשר לכתוב חרא מטומטם אם לא חכמים ורהוטים מספיק
ואז בסוף אתה נוחתxmasterx
באותו משרד
אחרי אותה דרך
עם אותם אנשים
והכנפיים שנקרעות ממך
לתוך המדבר השומם והצחיח הזה
כשהמיילים ממלאים את העיניים
והואקום את התודעה
אז התפילה נהיית אמיתית יותר מפעם
אושר קח אותי אליך
מה אמרתי שגרם לך לשתוקxmasterx
הייתי צריך ללכת מסביב
לשמור לעצמי
עכשיו טובה לי השתיקה
מחכה לאושר שיקח אותי אליו עד הלילה
לפחות עד אז
איפה שעות השינה נעלמו?
אומרים אחר כך שיש חוק שימור החומר
ואני בכלל טיפוסxmasterx
חייכן קליל ואופטימי, לכאורה
הלכאורה רק על האופטימי
ספונטני שנהנה מכל השיט שואו הזה של השנים האחרונות
הנדוס התודעה ואילוף ההמונים
הרבה מוזיקה
יש עם מי לדבר
מלא ספרים
משוררים
בוקובסקי הזה
מערבב את המוח
חחח
תכלס מרגיש שהולך להיות יוםxmasterx
טוב
די טוב
מעולה אפילו לא יודע מרגיש איזה הארה
טפיחה על השכם
האפרוריות הזאת באוויר עושה לי טוב
הכל רק לא הקיץ המחורבן הזה שמעבר לפינה
כשהגשם יורד על אלנבי ושוטף את כל החול והבוץ המטאפורי והאמיתי רק טוב יכול לצאת מזה
רק ההומלס המסכן בפינה שם ליד יהודה הלוי לא לוקח את זה טוב
מובן
מסכן
לפחות כאן אני מצליח במשמעתxmasterxאחרונה
עבר עריכה על ידי xmasterx בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 11:36
לשלוט על עצמי ולהיכנס לזמן מוגבל וכניסה בודדת
יאלהביי
איך הלב שלי עדיין ריקכְּקֶדֶם
כאילו לא נגעתי בו שנים
אלוהים אל מלא רחמיםxmasterx
תוריד אהבה וגשמים
אז גשמים ירדו
גם מים וגם טילים ופצצות
אולי זאת אהבה
טאפ לאב
הלקאה ברצועה לצורכי חינוך אלוהים שכועס
או שזה דווקא משהו טוב
בכל אופן המטרה והכוונה טובה
הדרך מחורבנת
הפרט נדפק
אבל הפרט לא מעניין
הכל נרמס בדרך הקומוניסטית אל הטוב
מכתבים למיכלי נעשים יותר ויותרxmasterx
המכתבים למיכלי נעשים יותר ויותרxmasterx
ארוכים
מהרחוב ועד החוף געגועים
אני מתגעגע למה שלא היה לי מעולם
שלא חוויתי
לא הכרתי
לא אכיר
אבל יודע שהוא שייך לי
שככה היה צריך להיות
אלוהים תוריד אהבה וגשמים
פותח את החלון פותח את כל התריסיםxmasterx
וצועק
פשוט צועק
שידעו מי הנורמלי היחיד כאן
א ל ו ה י ם
המציאות נוזלת
הים מגיע לחוף ונלחם בו
ככה החיים
הכל מתמרד
הגולם קם על היוצר
לילה בלי שינה בחדר העבודהxmasterx
ולא מהסיבות הנכונות
כל כך הרבה עבודה מתנקזת לחדר הזה
השם הזה מתאים לו
עבודה שבלב
שכר הדמעות
אחדות וערבות שותפות ויצירה
אצבע ועוד אצבע על הגרון היבש
כי לעולם חסדו
כי לעולם ועד
האישה שאני אוהב היא האישהxmasterx
שאותה אני מאכזב
אולי עדיף לעבור למוזיקה קלאסית אולי באךxmasterxאחרונה
עוד מעט יום ההולדת שלו הילולאה
ירגיע את הנפש?
בטח יותר ממפיסטו של בטהובן
בהצלחה לכל הצדדים
לכולם יש אטום
מה ישאר מאיתנו?
הג'וקים ישרדו
..דף תלוש
אני שונאת את זה אני פשוט שונאת את זה.
באמת שבאלי לברוח מפה
פאקינג התפרקתי מזה
ובאו מחשבות ודחפים ואיכ
וזה לא אמור להיות ככה.
זה לא אמור.
ואני צריכה לדבר איתו
לא שאני יודעת מה הוא יכול לעשות כדי לעזור
אבל הרגשתי אתמול זוועה ברמות שאי אפשר לתאר
וכן התעצבנתי
ומותר לי להרגיש ככה כמו שאני מרגישה
וכן הן שונאות אותי ולא רוצות לעזור לי
ושפאקינג ילכו לעזאזל
אני גם ככה מתמודדת עם הכל לבד
למרות שאתמול כן כתבתי לה
אבל זה היה אחרי שכבר נרגעתי
אני מרגישה הכי לבד בעולם.
ובאלי לברוח מפה מהר ורחוק
וכן אני יודעת שאני צריכה לתקן את היחסים איתן
אבל אין לי כוחות לחיות. אז איך יהיה לי כוחות לזה
אלוהים מה אתה רוצה ממני
שאני אתאשפז? זה מה שאתה רוצה שיקרה?
אני פאקינג לא יודעת מה יכול לעזור במצב הזה
אני רק רוצה להיעלם
להיכנס למיטה ולא לצאת
שיעירו אותי כשהכל יהיה בסדר
אבל כלום לא יהיה בסדר ואת יודעת את זה. סתומה
איכ. באמת שבאלי להיעלם.
אלוהים אני כועסת עליך מאוד עכשיו
..דף תלוש
לא הפתיע אותי שהוא התקשר אבל זה בא פתאום כזה
המצב שלי זוועה.
אופ
בשני תהיה שיחה
מה שיהיה יהיה או משהו כזה
אני באמת רק רוצה לישון פוראבר
אני חסרת כוחות
אני צריכה עוד מעט לנקות
אין לי עצבים לכלום
אני בוכה מכל שטות
הלב שלי חלש מדי עכשיו
אופ.
הוא אמר שאם משהו קורה אז לכתוב לו או לה
לו אני בטוח לא אכתוב
אולי לה
אני לא רוצה. אני רוצה שיהיה בסדר
אבל הגיוני שלא יהיה בסדר
וזה חרא.
אני מצליחה להרגיע את עצמי וזה משהו שלא היה פעם
וזה טוב
אבל אני גם מרגישה ככ רע שזה גרוע מאוד
אופ.
כמה פעמים אני אומרת אופ
אוי אלוהים
תציל אותי ממני
..דף תלושאחרונה
איזה סופש מסריח אחושרמוטה
ואני מקללת המון וזה לא אכפת לי
הן גורמות לי לרצות *
ואז הן אומרות שאני עושה מניפולציות
יפה. יפה מאוד
אני מרגישה פאקינג חרא
כתבתי לה
זה אומר שהוא יתקשר שוב גם היום?
לא באלי.
אני רק רוצה שיהיה קצת קצת בסדר
לא ביקשתי הרבה
רק טיפונת
והן עושות את המצב פי מיליון יותר גרוע
ובאלי להרביץ להן
ובאלי לברוח מפה
ואולי באמת כדאי שאני אתאשפז רק כדי לא להיות פה
זה מה שהן רוצות כנראה
לגרום לי לעשות דברים רעים שיגרמו לי לעוף מפה
יפה.
אלוהים אני שונאת אותך כרגע על כל השיט שאתה מביא לי. כאילו באמת באמת וואט דה פאק.
מה לעזאזל אני אמורה לעשות
ואני ככ רוצה לספר להם. אבל איך
ומה פשוט להגיד שהמצב חרא ושבאלי *?
היא אפילו לא באה למקלט כדי לא להיות איתי באותו מקום. שתלך לעזאזל באמת
נראה לי אני צריכה למצוא מקום אחר
גאד אני שונאת אותן
אין בי כוחות יותר אין. נגמרו.
איזה סופש מחורבן גאד דמט
מחר אני צריכה לעדכן אותו על מה שהיה היום.
יופי. כיפחיים.
בכללי החיים מאוד מאירים לנו פנים לאחרונה
ככה ממש תותים וקצפת
יאללה הולכים לישון
בתקווה שאצליח באמת לישון קצת
ופליז שלא יהיו סיוטים
כי נגמרתי. באמת נגמרתי.
איפ
..הרמוניה
זה גדול ועצום אבל כל מה שאני אתגבר עליו עכשיו לילדים שלי בע"ה יהיה יותר קל
--מחכה לרחמים~
להתפרק
להיגמר
להתחיל מחדש
..דף תלוש
היא חייבת להעביר לו.
ידעתי את זה
ועדיין זה קשה
אין לי כוחות לכל זה
אופ
..דף תלושאחרונה
הוא עשה לי חרא על הלב
ועכשיו עוד יותר קשה לעשות את זה
ואני עוד רגע מקיאה
ואני מותשת ברמה לא הגיונית
ויש עוד יום ארוך
ואני מפחדת להיות בדאון מדי איתה
ואני לא יודעת אם הוא יתקשר או לא וזה מלחיץ אותי
ואופ.
פלוס אני במשבר אמוני גדול מאוד וקשה לי
וזהו
(לא זהו אבל לא משנה)
הלילה הזהxmasterx
בשום צורה הוא לא היה טוב אבל מה שמעסיק אותי זה בכלל משהו אחר
יחסים בין בני אדם זו חידה
צריך את ז'יזק שיפתור אותה
אהבה חיבה חברות אכפתיות כעס הכל מתערבל לו במעמקי התפיסה השכלית הזאת ומוצא את עצמו מוקא החוצה בדמות דילמות וקונפליקטים שלא נותנים לישון ואין מנוח
המצאתי מילה בהטיה הזאת. מוקא
לריצה הזאת של החיים אין באמת קו סיוםxmasterx
הדרך זה העיקר עם דוכני רענון בדרך
קורא את האסטרולוגיה בעיתון כמה זבל עטוף בגרפיקה יפה
הכל נמצא בענן עד הגשם הבא של הזכרונות
והכל מודחק הסוף בעיקר.
אבל די עם הכבדות הזאת בסוף די כיפי כאן ואני שונא להתלונן ולהתמרמר על כל הטוב הזה שלא מוערך
נצא קצת
ננשום
נראה אנשים יפים
נחייך
מזג אוויר נחמד
על מה את חושבת מיכל?xmasterx
רציתי לשאול אותה
כמו פעם
לפתוח איזה שיחה כאילו סתם ולהכניס אותה אלי לראש או להפך
הקיום יחכה לנו
נחליף קצת רעיונות
דו שיח כזה שיביא אותנו למקומות אחרים
ענין
חיים
נקודות זוהרות
את לא לבד
אף פעם
כשהטעם בפה מתחלף מפחד למלחxmasterx
זה בדיוק הרגע שבו זה קורה
שהמלאך עוטף אותך איתו
שהמציאות מתגשמת בצורה לא רצויה
ואין מה להילחם אלא להתמסר
ושם היופי והרפואה של זה
לפרוש את הידיים
בין השינה והחלוםxmasterxאחרונה
לטביעה
יש אינטימיות בפניה האישית הזאת בשם הפרטי
כשהיא אומרת אותו משהו קורה(א)
היאוש אף פעם לא אלים הוא שקט
מהפנט
מצמרר
דגים מלטפים אותך
חסד במצולות
אין יבשה
אין קרקע יציבה כבר
הכל רטוב ולא יציב
לא לטבוע בתוך עצמך
לא להפליג רחוק מדי
להשאיר את החבל מחובר למזח
חילוץ
עוד לומד כאן את הענייניםxmasterx
מצד אחד יש אינטראקציה של מילים ותגובה אבל זה יכול להיות אגרסיבי מדי אין איזה לייק פשוט שאומר כתבת יפה, מחזק, מסכים, מזדהה, לא מסכים אבל נותן תמיכה...
עדיף להימנע מלהידחף מאשר להידחף מדי
לא פונה ראשון
איזה לילה קשוחxmasterx
נדודי שינה בסיאטל היה פעם סרט כזה
לא מהסיבות שיש שם עוד איזה סרט רומנטי קלישאתי אבל עדיין העיקר שהוא נדודי שינה קיים בכל מקום
סרט סתמי
צריך גם כאלה לזמנים מתים
קצת כניעהxmasterx
לא יותר מזה השאר כבר יגיע מעצמו
לא לצקצק, פשוט לשחרר יש משהו מרפא ומרפה בלהיות חלשה מול מישהו
אבל
צריך לבחור נכון
כולנו
אצל מי הכוח המלך או העם?
המטאטא שגורף את הגינהxmasterx
שוכח את השלג
שירה יפנית קצרה ומתורגמת של יואל הופמן או
שאולי עדיף לחזור לקרוא יונה וולך או חזי לקסלי
מחכה לה שתגיע ותכשף את כל המציאותxmasterx
כמו למשיח ועוד מעט פסח אולי זה סימן טוב
כמו עקידת יצחק
סימבולים
לעקוד
לקשור
אלימות
ואז בסוף עוצרים בשיא ויש אהבה אנושית פשוטה
נורמליות
איפה החבצלת שלי?xmasterxאחרונה
ברווזה חושניתכְּקֶדֶם
--מחכה לרחמים~
אשמה
המון המון אשמה
ים של אשמה
וכאב
והיא לא מוצדקת
האשמה הזאת
היא לא שלי
לא אני אמורה לסחוב אותה
ובכל זאת
אני סוחבת
וזה עבד
כבד מאוד
הרבה אשמה
אשמה ובושה
--מחכה לרחמים~אחרונה
אני לא אשמה
אני לא אשמה
אני לא אשמה
אני
לא
אשמה
כמה פעמים אצטרך להגיד את זה
עד שאאמין לעצמי?
האם אאמין לעצמי?
האם יום אחד אבין את זה
שאני
לא
אשמה
מנהרהxmasterx
נכנסים אליה מאור ויוצאים לאור באמצע יש חושך
אי אפשר לראות כשאת באמצע
וקשה ליזום התקדמות כשלא רואים את האור ביציאה
אולי יש עיקול רציני
עיקוף לפני הקצה
לא יודע עד כמה זה מעודדxmasterx
אבל זה נפוץ יותר ממה שחושבים
סוגרים את האופציות מוקדם מדי
לפני שהחומר מעוצב כמו שצריך
ואז כשהכל בועט ומתפרץ לכל הכיוונים יש נפצעים
בעיקר אתה
ואז כואב לכולם
במיוחד כשהכל היה מיותר מראש
הזנחהxmasterx
בגדול זו תוצאה של הזנחה
תבחרי תבחר מה שתרצה לא מה שנכון או טוב
לא רוצים להתערב בכלום
ואתה שוקע בעומק של היצירה
עד התהום הבלתי נמנעת של המציאות
לבד
מילת המפתח
לבד
ואז אני נזכר בחומריות ובכמה היא יפהxmasterx
אין רומנטיזציה יותר מדי אבל יש יופי
גם הוא ייעלם אבל בינתיים הוא פה
אז למה לא להנות ממנו
קלאסי כזה
כמהxmasterx
חרא יש שם
די מלחיץ עם ערימות של דיכאון
עדיף לא להיכנס לזה ולא לכתוב שם
זה לעומת זה
אלה מצד אחד באופוריה ורק לחוצים להיכנס לעולם הרקוב של אלה מהצד השני שרק מבכים על הכניסה ומחפשים יציאה וההמשך בדקדנטיות האילמת של ההמשך שלא נמצא בה יותר מדי חוץ מגישוש מעורר רחמים ובקשת תשומת לב
לומד הרבה דברים חדשיםxmasterx
בעיקר בתקופה האחרונה וזה מעניין כי זה נגמר אף פעם ויש בזה משהו די נפלא. אם זאת המילה, נפלא. מילה שמנסה להתיימר לבטא משהו שאי אפשר לבטא שהוא מעבר להכל הוא לא מושג הוא נפלא.
אז כן זה כנראה נפלא
חושב על הסרט ההוא טריינספוטינג וכל המונולוג הזה שם בהתחלה כנראה בחרתי במכונת כביסה
מכונת כביסה קומפקט דיסק טלוויזיה גדולהxmasterx
ביטוח שיניים
ביטוח בריאות
עבודה
משפחה
8-4
הפסקת צהריים
ארוחה מסודרת או מקופסה
פותחן קופסאות חשמלי
אוזניות בלי חוט
טלפון ומסך לכל עין
כולסטרול נמוך
בריאות טובה
אימונים מסודרים
חדר כושר
מנוי לבריכה
משכנתא
חגים משפחתיים
בית
בגדים
טיול בפארק
ארוחה קטנה בערב
כלב קטן
רצועה לכלב
רצועה בכלל
לשטוף את המכונית בשישי
להנהן לכולם
לפתוח סתימה בכיור
למות
הייתי מבקש סיגריה אבל כולם מעשנים סיגריות לייטxmasterx
פתאום
מחכה לענבל שתוציא דיסק חדש
איפה היא נעלמה ככה בלי להודיע
אז היום בוחרים בלייק בסטוריxmasterx
קונים נעלי ריצה ב1000 שקל רק בשביל לברוח מהחיים כמה שרחוק אבל הם עומדים שם ומחכים לך בקו הסיום עם כוס מים וחיוך. העבודה שלך נותנת לך הרגשת חשיבות אבל מעשית היא אוסף של שטויות שאף אחד לא יסתכל עליו בחיים. אז יש כאלה שנרשמות ליוגה וסידור פרחים יפני עם טבעוניות שלא נריח את הרקבון הזה שמגיע לו ומזדחל לחברה.
וזה כבר מזכיר לי שיר אחר
נא לא למות על הדשאxmasterxאחרונה
נא לא להרים את הקול
נא לא לעשן לפני שמונה
נא לא לשתות בחצות
נא לא להפר את הסדר
נא להסתדר בשלשות
נא לא לסטות מהדרך
נא להקפיד על השקט
נא לא לדמם על השטיח
נא לא להפגין עצב
נא לא להוריד את המורל
...
...
...
א`בין הבור למים
עבר עריכה על ידי בין הבור למים בתאריך א' באדר תשפ"ו 0:11
חוזרת לאיזור הגוויעה הגסיסה הנפשית התוהו הבלבול הבלבדיות. היינו אל הריק והמוסתר. אם הנפש משחזרת את התקופה הזאת אז שיהיה עד הסוף. הטריגר הנוכחי הוא שאני איני קיימת. אם כן, כאן המקום הטוב ביותר להימצא, כמו אז. מקווה שלא ההרסנות היא שמפתלת אותי אחור אלא הניסיון להיאחז במה שכן התקיים בי ואכן ידע את האמת.
היתמות האומללות שתיקת העגל, רק גועה, מה, רק נואקת, זעומה. ביקשתי ממך לאהוב אותי לא להטיל עליי את יישותך המהורבעת המפורקת ממשא חיים. לא היה בי די בכדי להכיל קיום אחר, די היה לי לא להתקיים. ובכל זאת לקחתי עליי את היותך, נעשיתי בת ארבעים.
ספגתי גם את היות זו שהייתה די אישה בעבורי, כה אישה. כלומר שנעשיתי ממנה ממבטה מלקחה מנשיקות עסיס על לחי. נשיקות עסיס על לחי נשמעות מקצה עולם עד הקצה אני נעשית בת דקה, בת שלוש דקות, בת יום, שבוע, לכל היותר. זה לא שנעדרה אלא שמעולם לא היה די בה, נואשתי לעוד והיא עצמה הרי היתה מרוטשת. זוכרת חזק את הכאב ביד לא רציתי להבליג לו אבל מכורח האין-מוצא ביקשתי להיות נרטשת ולו עבור קיומי. מהנשיות מאוד נבהלתי, אם כן ברחתי אל המקום המכוסה ופעם ראשונה שנעשיתי עשב.
לאחרונה כל החלומות שלי הם לעתיד לבוא, זה מרהיב בקסמו. תמיד בעתיד לבוא אני רוכבת, פעמים על תלת אופן בשדרת עצים. בבת הקול הרביעית חומת זהב פורקת את נשקי ואמש המציאות נוצקת אל תוך עיניי ושם אראה מקצה העולם ועד קצהו. כמה טוּב. עוד הגמיענני עוד הגמיענני עוד הגמיענני עוד הגמיענני הגמיענני עוד מן הקיים הזה מן היש מן הנמצא מן העמק מן העדן.
אני מציירת גס כפי שציירתי אז, וגוף דק ורדרד עומד על קוצים שחורים כמו שם, והעשב כדרכו מימין ומשמאל, אני רוחפת על פני תהום ותחתיי מַעַיִן כחולה-סגולה-שחורה-חומה מְטִפָּה כלפיים כמו דמעה. והתלתלים לא כמשי ואינם זהב, סבוכים מן הראש מתפקעים מטה בקול צער גדול. מלחשים לי שאני לא. אני מציירת גס כמו אז וכותבת רק עליך ששניים ששלוש שארבע שהיכן אני נופלת?
אז אני נלקחת מידי לילה אל מקום אחר אתה עוטף אותי אבל אני איני וכיצד אהיה מחובקת? כועסת עליך רופאי קוני צורי מפלטי בוראי נקיקי צור-חשקי תפילתי תקוותי, כפי שכעסתי אז כפי שנחסמת ממני. למה הלכת? שדי לנשוק אל אז, רוצה להימצא או להתמצא עד כלות באין. די לי שנוצר לי גוף ולא הותר שאהלך בו. אתה כועס? שותק? מקשיב? קיים? אתה קיים? כמוני שונא? משוטט מאז ומעולם? מפקיע שער וקוסם אל מקום אחר? אשוטט בארבע נשוטט בחמש שש שבע עשר עשרים ושוב בשתיים? אתה אובד? אבוד? רק אל תהא אובד לי אובד בלי. אל תהא אובד אובדן, אובד אובדנות, אל תהא מתאבד בי.
הרי אני שוקקת משהו חי נשבעת, משהו חי נשבעת משהו חי שוקק בי. פרת עובר בי, אני יוצאת מעדן, נואקת א א א א תפארת פאר פרא אפר אנא רפא מֵתִי. רפא מוותי אני פריון ואי אפשי שאטהר בלי מים? שוב נא, שוב הבט משמיים, שוב נא, שוב נא הבט וראה ופקד גפן זאת. הלא נשבעת להוות, עליך לאלוהים, לאלוהות, להתאלוה, להתאלוה בי. היש יותר ממני?
ד`בין הבור למים
דע לפני מי, אתה עומד, לפני מלך המלכים הקדוש, הקדוש הוא הברוך. מרגישה אומללה ונזופה בערך כמו אוליבר טוויסט, אז סלחנית בעבורינו עליי. נרדמת עם שיעור של ניר והוא מלקט מילים לכדי אותו הטהור. כמה קשה הייתה התפילה ההיא. ככל שאני נאבקת לדבר אמת פנימית אני מוצאת עצמי שותקת.
אליעזר מכתיב אודות המסה שמצליחה להוות וכמו תמיד ממנו, מתעלה ומתכלה נשימתי. והוא מושיב אותי במקומי הדל ואת הקולמוס במבוכה פיכחת אני שומטת. ואני קטנה עוד בעיני עצמי ומתרשמת, במנותק מן הזמן, שלא נועדתי להיות אלא דרך שעוברים בי רחלים וטלאים. ושוב שותקת. כמה עמלתי על השתיקה הזו, באין-מתום נעשיתי מגמגמת. ומה העניין עם כבדות הלשון? מה הוא נובע? אדר והסתר והיפוך והשיער הסבוך במים נעשה מותר. מה ככה? כמו בציור ממש.
כשאני מסתגלת לירידה מטה עם הפנים אני נמלאת בגאווה וביטחון ותודה אבל גם שמץ יוהרה וטיפשות וקטנות מוחין מבכת. אחרי כן כריקה אני בוכה שאין לי. ישבנו אמש שעה ואחזנו בקצוות השונים של פתיל צמר סבוך, קודם לימדה אותי לסרוג, אחרי כן אמרה, הגענו אל המלאכה המורכבת, אם כך שתקנו והיא המיומנת התירה לאט התירה לאט התירה.
טיפשה שכמותי, אני זו שנאספת. ושוב הקטנות ההיא, מרוב בושה אני מתכנסת, מרוב אינות אינני. מה עניינה מה ענייני מה ענני מה הגמיענני מה, בסדר, אני שומעת, כפי שנשמעת לי. אדר אדר. היתכן כי הגענו אל הקץ? אפילו היה זה הקץ הנוכחי בלבד אני נאלמת כדג אל מול המחשבה הזו של תשועה. ניר אומר שהעולם הבא הוא כאן כאן אין מקום אחר.
ר`בין הבור למים
צריך שתהיה הפתיחה מזמינה, מיד כשאומרים שלום.
עברית נוגעת באצבעה במצח מכווצת פנים,
כואב מרוב שנוגע. ללא מילים נשמטת בסכר תכול-סגול עדיין לא בוכה, החוץ מביא מאבק בין האין-אונים לאין-מוצא. עברית שוברת שיניים וגלגליה עובדים ומוחה קודח, רגל וחצי בחוץ, לשון שאינה מדברת את השפה. כך, נעמדת, ללא קהל ומבלי שאין-איש מביט בה מפצחת נאום אודות אותו חלום, וכיצד ראוי או שאינו ראוי לחלום בו. רגל וחצי בפנים, עברית שוטפת מתגלגלת מן הקולמוס הישר אל ההבל. נשוב אליו כל עוד לא כפה עלינו הר אחר. עברית מורה באצבע כלפי הטוטפות וזו תפילה. שמע, שמע.
שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך, לומדת ללכת בבית. נטע בלבן האש דבר חזק וטוב. הולכות המילים אחר הפה אני אומרת.
ואין הדין נמתק אלא בשורשו.
כזבין הבור למיםאחרונה
אני מרגישה שכל הימים האחרונים היו בזבוז זמן. זמן רב לא נפתחתי כך לאחר וגם לא הכרתי כל כך הרבה דרכים שונות וחדשות. כל הזמן הזה ולא החלפנו כמעט מילה. חיי אדם כל כך זולים כאן.
פרה אחת לועסת עצב וקש ונדמה שדמעתה ניגרת
על אדמה מאוד קשישה. קשה לה להיות פועה ועוד יותר לְהִפָּלֵל. רק משום אדֻמה אחת שלא עליה להישחט אני בוחרת שהאמצעי הכשר ביותר הינו שתיקה. מוות על מוות נאסף אל חיק אחר, והחלל. כל המיתות המשונות הללו ואין אנו מיטהרים. חם וקר והזייה צר ומר והוויה, שר לו זר הללויה ואנו מאין באנו ואין אנו שבים.
שמא נשובה בתמותה אוחזים ומטלטלים בפיתולי התא המתפתלל סביבות הזרוע תיבות משתלשלות בעין השּלוּשָׁה מְמַּצְחִים משהו שכמוהו לא נשמע. לא נשמע. חידודים נשברים מתוך האלם ומתוך החיים שמרגישים בלית ברירה כמו נגמרים. עכברים רצים אל המקלט אני שומעת שופרות מלאכותיים נוקשים על קודקודם אומרים לישראל: אחד. אבל אני עייפה מידי לכתוב על זה. קצת רנדומליות על ארץ שדמה ניגר ממנה.
..דף תלוש
אני לא מצליחה לנשום
הסיפור הזה מזעזע באמות מידה שאי אפשר לתאר
זה פוגע לי בנימים הכי עדינים של הנפש
אני רוצה לצרוח
אני רוצה שהעולם הזה כבר יהיה מתוקן
אלוהים למה אלו האנשים שטוענים שהם מייצגים אותך?
..דף תלוש
למה העולם הזה אכזר
..דף תלושאחרונה
הזעם הוא עצום
כל הרגשות עכשיו ככ חזקים
אסור לי להיכנס לזה אבל נכנסתי כבר עמוק מדי
כל מה שאני רוצה עכשיו זה להתנער
לברוח רחוק רחוק
להכחיש כל קשר למקום שממנו הגעתי ולהגיע עד הקצה השני הכי קיצוני שאפשר
אלוהים אני כועסת מאוד עכשיו. מאוד מאוד
אני רוצה לצרוח ולהיעלם
למה יש רוע ככ גדול בעולם
והם האנשים שאמורים לייצג אותך
באלי לצרוחחחחחחחחחחחחחח
הלב כבר כואב מדי מדי מדי ואין לו יכולת להכיל את כל הכאב הענק הזה
איך נושמים בתוך הדבר הזה
--מחכה לרחמים~
אני אוהבת אותך
אני
אוהבת
אותך
🤍
--מחכה לרחמים~
רק לנשום
פשוט לנשום
לא להפסיק לנשום
לנשום
ל נ ש ו ם
לנשוםםםםםם
--מחכה לרחמים~אחרונה
כי פתאום אין אוויר יותר
פתאום לא נושמת
פתאום הכל רועד
מרגיש ריקxmasterx
כמו בקורונה רחובות כאלה מהוססים פתאום אזעקה וכולם נשכבים אחד על השני בפינות אימהות רצות באמוק כאילו מה מטיפים לכולם מה ואיך לעשות עצוב מאוד
אני שם פלייליסט של טום וויטס ומקשיב לסוף העולם
אולי אקרא מחדש החיים כמשל קצת פנחס שדה לנפש לפחות קטעים ממנו
אמונתי מנגנת בלילותxmasterx
ומשוטטת לה כמה חומריות קוראים לסרט המטריאליסטים כשבסוף מדובר בעוד רומנטיקה קיצ'ית מכובסת ופרוגרסיבית אבל דקוטה ג'ונסון יפה מאוד אפילו שהיא עם פוני, הישג.
חבורות של אבירים מיוסריםxmasterx
מסתובבים ולא יודעים מה לעשות עם כל הכוח והסמכות שלהם מחדדים נהלים ומציקים. אפשר פשוט לנשום אבל לא כמו פעם הכל מתועד ורשום מעייף
כל החנויותxmasterx
שאיכשהו כן פתוחות מנסות לדחוף את פסח לתודעה באגרסיביות מרומזת של פילים עומדים על חבילת קרקרים.
דוחפים הכל לתודעה ואם מדובר במוכרות אז בכלל זה הרבה יותר תקיף וכמעט אלים. אני לא אקנה את נייר הכסף העבה הזה חמודה העיניים שלך יפות באמת אבל השפתיים המנופחות האלה דוחות ולא יעבדו עלי
בנות ישראל בשירות תעשיית הקניות לחגים
עצרתי לטרמפיסטxmasterx
חוויה קשה ודווקא היה נראה מיושב ומסודר וסך הכל אנחנו באזור המרכז ולא באיזו פריפריה ועדיין הריחות והטאקט מה יהיה?
עצרתי גם לטרמפיסטיות ואני מתלבט איזה ריחות מפריעים יותר הסינתטיים שנחשבים טובים אבל מחוץ לכל פרופורציה או ריח של מי שלא התקלח.
האמת שאני לא מתלבט אבל עדיין צריך יד רגועה גם בבושם דאודורנט וקרם לשיער
אלטרואיזם
אזעקות בלילה ביוםxmasterx
שרירים תפוסים
עצבים מרוטים
צפוף
אוירה של סיר לחץ
מה יהיה עם העולם הזה
הגאולה
שהשם יושיע את כולנו
צריך איזה מוזיקאי שילחין את זה
מי ידעxmasterx
ותיאר לעצמו שדעה אזוטרית על קריאת ספרים תציק כל כך למשטור המחשבות. רוצים להישאר ברדודים תהנו אבל למה לכפות, למשטר, לבוא במניפולציות, תירוצים דתיים.
ואולי זה העניין והמטרה של הכל- לשלוט
להוריד להבות לשלוט בתוכן ולשלוט באנשים ובצריכת התרבות והתכנים.
הדיכאון משתלט.
עד שיש זמן בלי סוף לקריאה של גוגול, וולבק, משה קרוי, חזי לסקלי אפשר לחשוב שהמצאתי משהו. הקלאסיקות הכי גדולות.
למה להעדיף דשא סינתטי על דשא אמיתי?xmasterx
שרף מפלסטיק
קופים בחלל
איך אפשר לכתובxmasterxאחרונה
כשיש מילים שלמות שנמחקו מהמילון ולא קיימות יותר.
הלוואי שזה היה תרגיל בכתיבה ולא החיים