אז גם אני מפרסמת לכבוד יום לידות הבית הבין לאומיתחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 14:53

היום יום לידות הבית הבין לאומי ואני מצטרפת לתנועת הנשים שמנרמלות את לידות הבית,
 המאבק על נרמול לידות הבית הוא לא רק עניין של מי שבוחרת בלידת בית אלא של כל ציבור היולדות בישראל,
 חופש הלידה בלידה לא מתחיל ונגמר רק בשאלה היכן ללדת אלא בכל התייחסות המערכת לכלל היולדות בפרוטוקולים, בכח האדם, ב(חוסר) התעדכנות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ועוד.
אז אחרי כל זה אני דווקא רוצה להתייחס ללידות שלי,
אני יודעת שאחד הדברים היותר מדוברים בשיח על לידות בית זה בטיחות הלידה,
 אז יש את המחקרים והסטטיסטיקות ואת המלצות ארגון הבריאות העולמי אבל אני אדבר על הלידות שלי.
בלידה של צהלי הגעתי יחסית מהר לשלב צירי הלחץ, 
הייתי בבריכה בסלון הבית שלנו כמובן בליווי Shayne Bergner המדהימה! 
היו כמה צירי לחץ ולחצתי איתם אבל איכשהו הם נעלמו פתאום. 
שיין ביקשה שאצא מהבריכה כדי שתבדוק אותי ומסתבר שאני בפתיחה 6! 
כן, הייתי כבר בפתיחה מלאה וחזרתי אחורה. 
ההסבר לתופעה הלא מוכרת הוא שצהלי נכנסה כנראה בתנוחה לא משהו לאגן,
קלטה שלא טוב לה, חזרה מעט אחורה ושיפרה כניסה. 
כן, כמו אישה קלאסית שלא מצליחה להיכנס לחניה  
 אז בלידת בית שבה אין לחץ של זמן ויולדות בחדרים סמוכים שצריך לטפל בהם וכסף שעולה למערכת כל שעת שהייה בחדר לידה אפשר לחכות,
שיין הנחתה אותי לשכב על הצד במשך חצי שעה ואחרי חצי שעה לשכב על הצד השני.
במשך השעה הזו היו צירים ספורים ולא ממש חזקים. 
אני מזכירה שלפני זה היו לי צירים סוערים, צפופים, היה לחץ של תינוקת שבדרך החוצה. 
אחרי שעה של מנוחה שיין בדקה אותי והראש התבסס מחדש בצורה אופטימלית,
 הפתיחה התקדמה ובתוך זמן לא רב צהלי כבר הייתה בידיים שלי. מהממת ומתוקה. תודה לאל. 
אז מה היה קורה אם הייתי בבית חולים? 
אני מכירה את זה, 
מתמעטים הצירים? כנראה שהרחם התעייף וצריך לעזור לו, בואו נביא פיטוצין! 
לכאורה? הכי הגיוני. 
 בפועל? אתם זוכרים שהיא נכנסה לא נכון בפעם הראשונה? אז אנחנו דוחפים את המכונית בכח לתוך החניה בזווית עקומה.
זה לא יעבוד! 
ואז היא תיתקע בתעלת הלידה אבל אל דאגה! בשביל זה המציאו את הוואקום! 
 אז יעזרו עם הוואקום מלמטה היולדת תלחץ בכל הכח בזמן הציר ועוד רופא ילחץ על הבטן מלמעלה. 
 הייתי בסצנות כאלה, זה לא מרנין. הלחיצות העזות מחלישות את ריצפת האגן, הוואקום גם הוא מפעיל לחץ עצום על ראש התינוק (אני לא אכביר במילים אבל תחשבו כמה נזהרים על ראש של תינוק בשנה ראשונה ומה וואקום עושה לראש של התינוק) 
במקרה הטוב זה היה עוזר והתינוקת היתה יוצאת ובמקרה הרע זה היה מגיע לקיסרי. 
לא חבל?
ונעבור ללידה של עמיחי שגם הוא נולד בבית,
 אז הלידה היתה בקצב שלה, היה אפשר לצפות שלידה שלישית תהיה קצת יותר זריזה אבל מי שאל אותנו. 
הדרמה הגדולה התרחשה דווקא אחרי שהוא נולד החמודי. 
עמיחי נולד עם לשון קשורה בדרגה ממש נמוכה אבל בכל זאת זה הפריע לו לינוק,
הוא היה עלי וניסיתי להניק אותו, בכל זאת מאחורי היו אז יותר מ20 חודשי הנקה אז ידעתי איך לעשות את זה והוא ממש התקשה.
 המיילדת לקחה אותו וניסתה לעזור לי, היה שלב שהוא מאד התקרר אז היא שמה אותו על מיטת חימום שהיא הביאה ועטפנו אותו בשמיכות חמימות ואז הוא חזר אלי שוב. לשמחתי היו לי פטמות סילקון שאפשרו את ההנקה ולכן לא היה צורך שנעבור לסורוקה. השבועות הראשונים לחייו לא היו לו קלים, לקח זמן עד שהצליח לעלות במשקל כמו שצריך אבל מה שעזר זה כמובן שהייתי צמודה אליו מרגע הלידה וכמובן במעקב צמוד של טיפת חלב ויועצת הנקה נינה בתאשוילי שהיא יועצת בחסד. באמת. 
 ומה היה קורה אם היינו בבית חולים? סביר להניח וגם בסצנות כאלה הייתי שברגע שהוא היה מראה סימן קטן מדאיג כבר היה מוזעק צוות שלם לחדר ואחרי טיפול ראשוני היו מעבירים אותו לתינוקיה "כי את בוודאי רוצה שהוא יהיה בהשגחה" ואז מה קורה? אנחנו מפסידים זמן יקר שבו גם האמא וגם התינוק עירניים ורוצים את הקשר הזה, המגע הגופני של אמא ותינוק בשעות אחרי הלידה הוא חיוני להצלחת ההנקה, לבריאות התינוק ולבריאות הנפשית של האמא, כן, ידעתם שאם התינוק לא ליד האמא הגוף שלה לא יודע שהתינוק נמצא בהשגחה אז הוא מתחיל להפריש הורמונים של אבל ולא ממהר להתחיל את ייצור החלב. כי כנראה אין תינוק שיצרוך אותו, חלילה. 
 לסיכון הזה לא נכנסתי, הייתי צמודה לעמיחי שדווקא בשעות הקשות האלה זקוק לאמא שלו הכי הרבה. 
 זה לא סותר את הבאת רופא ילדים שיבדוק אותו ובימים הראשונים בכל יום ראה אותו רופא או מיילדת או טיפת חלב.
אז אלה הסיפורים שלי,
 במקרים שלי באופן משמעותי לידת בית איפשרה תוצאות לידה טובות יותר עבורי ועבור ילדי,
וכן, זה לא משהו יוצא דופן, זה חלק מסטטיסטיקה מוכרת של בריאות לידות הבית.
אז היום אני מצטרפת לאחיותי שחוגגות את יום לידות הבית הבינלאומי, 
אז היום הזה בישראל אנחנו מציינות בארועים ברחבי הארץ (כן, גם בבאר שבע)
 ובפוסטים ברחבי הרשת. מקווה שגם הפיד שלכם מוצף בחגיגה

#זכותי_ללדת
#מנרמלות_את_לידות_הבית
#לידת_הבית_שלי

 

(העתקתי את הפוסט שלי מהפייסבוק לכן התיוגים וכו')

מחכים כמה חודשי הנקה? מודדת כובעים


היום כבר קצת יותר תחיה דולה

את הגדול הנקתי 11 חודש

את השניה הנקתי 19 חודש (אז בעצם היו לי 30 חודשים)

ואותו הנקתי 24 חודשים אז היום יש לי ותק של 54 חודשים  

אההההתחיה דולה

לא יודעת למה היה כתוב שם 200  

בדקתי עכשיו במקורתחיה דולה

וכתבתי 20, איכשהו בהעתקה הוא החליק להכפיל  

 

ומעולה, אני כבר ביותר מרבע הדרך להגיע ל200, קטן עלי  

באמת היה נשמע לי מוזר..(אני אחרי כמעט 30 חוד')סיהרא.


באמת אין לי מושג למה הוא החליט להוסיף 0 תחיה דולה


העתק-הדבק הרבה פעמים מוסיף אפסהש"ל

כבר קרה לי שגיליתי ברגע האחרון שהחשבון שעמדתי לשלוח ללקוח מוכפל ב10.

אוי ואבוי..רק אמונה


תחיה תודה על השיתוף! בדיוק נתתי לבעלי דוגמה כזאת היוםאיזו נחמה

אז קודם כל שוב תודה ששיתפת, ותודה על מה שאת עבור כל הנשים כאן ומן הסתם בכל מעגלי חייך!!

 

 מעניין מאד מה שסיפרת.. זה בטח מאכזב משהו שפתאום הלידה חוזרת אחורה בשלב כ"כ מתקדם.. אבל אני בטוחה שהרגשת החיבוק והתמיכה שמיילדת צמודה שמכירה אותך, בכל זאת הקלה מאד על העניין. קשה לתאר את ההרגשה של החוזק שנותנת התמיכה הזאת... (זה בוודאי מה שנשים גם מרגישות עם דולה קרובה...)

 

איזה כייף לך 54 חודשי הנקה!! בלע"ר מכובד ממש, ובפרט שזה עלה לך בכל כך הרבה מאמצים! באמת כל הכבוד, שהרווחת ביושר!!

 

אז לגבי בעלי (אז כבר הבינה מי שקראה את סיפור הלידה שלי שהוא לא בעד לידות בית במידה שאני כיום... קורץ):

 

אז כמובן גם ברדיו דיברו על לידות בית, והעלו איזו פרופ' אשה דוקא, לדבר מהצד שכנגד... והשבנו בקשב רב כמי שהנוא נוגע לו.

 

והיא כ"כ עצבנה אותי בדמגוגית ההפחדות שלה, היא חזרה בדיוק על אותה שטות שאמר לי הרופא שניסה להפחיד אותי בשעתו: לא צריך להסתכל על סטטיסטיקה כי אותו אחוז שח"ו נפגע בבית בשבילו זה 100% סבל ואבדן.. אהה... ואם ח"ו קורה דבר כזה בבי"ח זה לא 100% סבל ואבדן??? מתלעמים מזה של"ע אסונות עלולים לקרות בכל מקום, ויותר אפילו מבחינה סטטיסטית בבי"ח....

 

אבל בעלי כדרך רוב עמך ישראל, פרופסור לרפואה נשמע להם יותר מוסמך ממיילדת בית (שחקרה את הנושא ומביאה מחקרים וסטטיסטיקות אמיתיות! שאומרת שהסיכון בלידת בית אפילו נמוך במעט מבי"ח... אבל כמו שהיא אמרה במלחמה בין מיתוס (שחידת בית זה דבר מסוכן ולא אחראי) כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח...) אומר לי- תשמעי, היא משכנעת מה לעשות? ואני פשוט מתפוצצת ואומרת לו שהדמגוגיה הזאת כבר מוכרת לי...

 

ולראיה כנגד דברי הפרופסורית הנכבדה הבאתי לו בדיוק כמו שלך בלידה של צהלי! 

 

כזה דבר היה לאחותי, כמעט אחד לאחד.. הלידה התקדמה ואז התינוקת נכנסה בצורה לא טובה, וחזרה אחורה, וכו' וכו'.. וכמובן שפקעו לה את המים בלי לשאול בשלב מדי מוקדם, כך שייתכן שזה 'עזר' לתהליך הזה, וכמובן שהוסיפו פיטוצין שרק גמר אותה ולא הועיל, ובסוף אחרי 24 שעות כמעט היא הובלה אחר כבוד לניתוח! שייתכן שהיה עשוי להימנע..

 

אחותי כרגע ויבק"ית שאסור לה כמובן ללדת בבית, אבל בלידה אח"כ אגב, היא הלכה ללניאדו עם דולה מאד מומחית וגם עם מיילדת פרטית, ולמרות ששוב התינוק ירד בצורה לא טובה, היא הצליחה בעזרת ליווי צמוד והמון תרגילים שעשתה תוך כדי, למקם אותו בצורה נכונה וללדת רגיל! 

 

וכמו שאת אומרת ייתכן שגם הניתוח הראשון היה נמנע, ומי ייתן את הדין על כך? על הצלקת שלעולם תישאר לה בבטן וברחם?? על כך שבע"ה בכל הלידות שלה היא תחשב לסוג של לידה בסיכון??

 

ואחרי שראיתי בייבי בום בעברי, וראיתי את ההתנהגות חסרת האחריות של הרופאים, לדוג' מתחילים לידה סתם בלי שום תנאים, כי ליולדת 'נמאס מההריון'.. ובסוף כמובן מגיעים לניתוחים אין סוף, אז אני שואלת את הפרופסורית הנכבדה, זה כן בסדר??? זה אחראי?? ככה מתנהל רופא/ה??? ולמה על זה לא קמה קול צעקה??? הרי ניתוחים מסוכנים יותר לא  רק לאם אלא גם לתינוק?? אז נכון כשאין ברירה ב"ה שנתן לנו חכמת בשר ודם לנתח, אבל כשיש אפשרות אחרת?? זה עוול! זה נזק ועוול! ומי ייתן את הדין על כך?? 

ועוד משהו, זה כ"כ נכון שהיום הזה נועד עבור כולנו, כל הנשיםאיזו נחמה

אלה שיולדות בבית כמו אלה שמעדיפות ללדת בבי"ח...

 

אני ב"ה ילדתי את בני הבכור לפני 15 שנים.. ואז  כמעט לא היה שום דיבור על 'זכות מדעת' על ביות ומי שמע ומי פילל על 0 הפרדה??.. 

 

ההרגשה שלנו היולדות אז היתה שבעצם הלידה שייכת לרופאים ואני רק איזה כלי באמצע שעושה מה שאומרים לו: כדאי לך לקחת אפידורל- תשכבי אל תזוזי- נותנים פיטוצין בלי לשאול ובמקרה שבא להם גם פוקעעים את המים או עושים סטיפיניג בלי הודעה מראש...

 

גם התינוק היה אז סוג של 'מולאם'.. ידעתן שהיה אסור להוציא תינוק מהתינוקיה רק בשעות ההנקה?? ואם הגעת והוא צרח אבל היתה בדיקת רופא, אז עמדת מול דלת נעולה, כי עכשיו יש רופא ואי אפשר להיכנס!!! ואני לא העליתי בדעתי שזה לא חוקי!!! שאסור לבדוק ילד שלא בנוכחותי!! 

 

ומי העלה בדעתו שאמא צריכה להיות ליד הילד שלה! כשמכאיבים לו רגע אחרי שנולד??? הרי תינוק מעט יותר גדול, אמא לא היתה מעלה בדעתה לשלוח אותו לבדו לרופא/אחות!! אז למה תינוק שנולד כן??? פשוט מאד, בראש של כולם התינוק עוד היה 'שייך' לביה"ח...

 

משהו הזוי!!!!!!!!

 

 

היום כשאני אמא בוגרת, ובעיק אמא מודעת יותר לזכויות לצרכים שלה ושל תינוקה הקט, היום זה נראה לי מופרך!!!

 

אבל זה רק בזכות כל אותן נשים 'משוגעות לדבר' שהלכו וסללו לנו את הדרך!

 

לנו לכל האמהות כולן!!

להחזיר לנו את הזכות על גופנו, לדעת איזה הליך מבוצע בנו, ולקבל את רשותנו, את הזכות לומר לא! את הזכות להיות עם הילד שלי כל רגע, כי הוא ילד שלי מהרגע שיצא לאויר העולם! להכיר בצורך האמיתי שלו להיות לידי מיד וכל רגע! 

 

את כל אלה לא ידעתי קודם! לא העליתי זאת על דעתי... ואני אשה משכילה וחושבת, לא אחת שמקבלת כל דבר כמובן מאליו.

 

אז אני רוצה להודות לכן, נשים יקרות!! אתן המשוגעות לדבר, אתן האמיצות שדיברתן וולא שתקתן ופעלתן! תודה תודה תודה!

 

וכאן בפורום, יוקטנה, ויפעת ותחיה היקרות!!! שלי אישית הארתן ופקחתן את העינים!

 

בשמי ובשם ילדתי, ובע"ה בשם אלה שעוד יבואו תודה!!

וואו.בלידה הראשונה שלירק אמונה

קיבלתי מילדת עם השיטה הזו של לפני 15 שנה.

זה הסגנון יחס שלה

 

ושאלה-בתינוקיה לא קוראים לאימהות בבדיקת רופא-כיום..

למרות שכתבת שאין זכות לבדוק בלעדי ועד היום לא נותנים להיכנס לקחת בבדיקת רופא

 

 

(ואיזה אומץ לעשות לבד  לידה כזו (בלי בעלך שתומך בלידת בית.))

 

הנושא של נוכחות ההורים בבדיקת רופאבארץ אהבתי
מיושם היום רק אצל מי שהולכת על 'אפס הפרדה', ולא בכל בתי החולים מאפשרים את זה עד הסוף. אבל עצם זה שזה קיים בצורה כלשהי ברוב בתי החולים זה שינוי עצום של השנים האחרונות, ויש בתי חולים שזה ממש מיושם עד הסוף (למי שבוחרת במסלול של אפס הפרדה).
בירושלים זה אפשרי בעין כרם ובשערי צדק (המסלול של 'ביות מלא' אצלם הוא בעצם 'אפס הפרדה'), לאחרונה ראיתי שהר הצופים פרסמו שפתחו אצלם גם כן מחלקה של אפס הפרדה.

ויכול להיות שיש אפשרות להתעקש להיות נוכחת בבדיקות בתינוק גם אם את לא באפס הפרדה בהגדרה.
זה קרה כשלא הסכמתי לזריקה של ויטמיןK-ישר הם באו אלירק אמונה

וביקשו שאני אתן לה,ועשו את זה לידי.

ו-תודה על המידע

כבר הרגשתי רע שלא ידעתי

בשערי צדק הייתי במחלקה ג-ביות חלקיtz
והיינו בכל הבדיקות, וגם ישר עשו קבלה לקטנצ'יק כשבעלי נוכח ונתנו לו לקחת אותו חזרה אליי
איזה יופי לשמוע! לא הכרתי שזה המצב...בארץ אהבתי
נאומים חוצבי להבות צודקת בכל מילה מודדת כובעים


...לב אמיץ

ספרי לי על זה חיוך.

"במלחמה בין מיתוס...כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח..." 

כמעט בכל תחום מתחומי הרפואה.

 

מדהים.לב אמיץ

יום טוב של לידות בית! חיוך

כל אחת מה שמתאים להתעלומה

קראתי את מה שכתבת. וזה הדהים אותי . אבל אצלי ב2 הלידות שעברתי- אם הייתי יולדת בבית היה לי אולי ילד אחד!!!!

הגעתי בילד ראשון לבי"ח עם פתיחה 2 וצירים מוווות. הייתי שם כמעט יממה עם צירים כל דקה חזקים כמו בפתיחה מלאה,ועדיין תקועה ב2!!!!  בשניה שהביאו לי אפידורל- תוך 20 דקות הייתי בפתיחה מלאה (אותו סיפור בלידה שניה אחרי ירידת מים בבית)  אם לא היו מביאים לי אפידורל והייתי נשארת בבית- לא הייתי יולדת בשום מקום.

בלידה ראשונה לחצתי בערך שעה והוא חזר אחורה לוא התקדם בכלל . ופתאום היו לו ירידות בדופק- עשו וואקום (וכמה שזה היה לי רע- זה משהו אחר, ועד היום אני סובלת מזה)   אם לא היו עושים וואקום בדקה ה99- לא היה לי היום ילד.

הראש שלו היה מסובב, אם הייתי יולדת בבית הוא לא היה יוצא משם בשום צורה...

לכל אחת יש את הדרך שהכי מתאימה לה ללדת, ולכל ילד את הדרך המתאימה ביותר לו - להוולד בה...

 

למישהי בשיטה טבעית יש את התנועתיות שמקדמתרק אמונה

את הלידה יותר מאפידורל

אני זוכרת שאמרו לי לשכב על הצד וזה קידם

הורידו לי את הגוף למטה ואז זה ביסס את הראש טוב

הולכים וזה מקדם

יושבים על כיסא וכו'

זה פלא אבל זה עובד

יש גם לחיצות בגב שעוזרות

כל מה שכתבת עשיתי ולא זזתעלומה

הייתי שם יומיים!!!! שכבתי על הצד, עליתי את כל החדר מדרות של שע"צ שתיים שתיים, כדור פיזיו, רפלקסולוגיה. הייתה איתי דולה!!! לא זז כלום עד שאין אפידורל!!!

וואו נשמע ממש קשה חיבוק..רק אמונה


יקרה, מצטערת לקרוא על החוויות שלךתחיה דולה

אז שמה לב שמה שסיפרת דומה מאד למה שהיה אצלי? אבל במקום להיבהל מזה שחזרה אחורה (מה שקורה בבית חולים) אנחנו עודדנו אותה לחזור אחורה ולהתברג מחדש בדרך שלה. 

יש גם המון מידע שמיילדות מסורתיות (מסורת של לידות לא של יהדות כמובן ) מחזיקות לגבי התבססות העובר באגן, זכיתי ללמוד טיפה מהים בנושא הזה ובאמת הרבה פעמים עם כמה תרגילים פשוטים שיש בהם הרבה הגיון מתקדמת הלידה בצורה טובה. 

יכולה לשתף שזכיתי לעזור לאישה שהיתה מועמדת לקיסרי כי התינוקת הציגה רגל לפני הראש, הגיעה אלי לקליניקה כאובה, בקושי הולכת (תחשבי כמה זה מציק לסחוב ככה את התינוק) ועשינו כמה תרגילים ספציפים שעוזרים לזה ולמחרת היא הגיעה כביכול להכנה לניתוח, בדקו אותה ואמרו לה- למה באת? מצג ראש הכל טוב, תבואי ללדת. 

והרבה פעמים התסמינים של מצג לא אופטימלי זה באמת צירים שלא מוליכים לשום מקום ולא מייצרים פתיחה כי הראש לא מצליח להתבסס ולעזור לפתיחה והתנוחה החתולית שבה נותנים את האפידורל עוזרת לראש התינוק להתבסס  

אז כמובן שאין לי דרך לדעת מה קרה אצלך בדיוק ומה היה אפשר לעשות אחרת וכן אם לידה נתקעת בבית ולא מתקדמת אז עוברים לבית חולים, בשביל זה חשוב ללדת במקום שלא עולה על חצי שעה מבית חולים.

יש הרבה פתרונות לביסוסתעלומה

אחרי שניסיתי ה-כ-ל , והדופק של התינוק ירד וכבר ממש פחדו עליו- עשו לי וואקום!!! עד היום יש לי סיוטים מזה!! בלילה הייתי קמה שטופת זעה לאחר חלומות ביעותים שאני בלידה לוחצת ולוחצת- והתינוק לא זז!!! 

לידה שניה התינוקת יצאה כמו מים במשקל 4200- אבל גם אז הפתיחה לא זזה - לאחר כמעט יממה של ירידת מים- עם מליון נסיונות- עד שבא האפידורל הגואל. ומהשניה שהגוף נרדם- הייתי בשלב הלחיצות תוך 20 דקות...

אולי כדאי לעשות יום בינלאומיצהוב

לעישון גראס.

 

 

לא כל דבר לא חכם שאנשים עושים הופך להיות טוב רק כי צועקים הרבה.

 

 

 

 

אחרי כל מה שכתבו והסבירו, איך אפשר להשוות?לב אמיץ

אלא אם כן אטומים והולכים ראש בקיר עם גישה מאוד פשטנית ומצומצמת.

 

לא לכל אחת לידת בית מתאימה, אבל להשוות לעישון גראס? 

אל תתרגשי ממנה/ממנו לב אמיץאיזו נחמה

זה מישהו/מישהי מספיק מוג לב כדי לפתוח פצל"ש בשביל להעליב.. אין מה להתרגש. וברור שזה גם לא מראה על חכמה רבה.. ומכאן ההשוואה הלא נעימה... חושף שיניים

אז כבר גם אי אפשר אנונימי וגם לא פצל"שצהוב

זו בדיוק הסיבה שכותבים מפצל"ש. כי כל מי שלא מסכים עם ה"נאורות" של לידות בית מותקף.

 

 

 

אם את כל כך יודעת טוב להסתכל בהסטוריה של כותבים אז את משקרת ביודעים כשאת אומרת שפתחתי את הפצל"ש בשביל להעליב כי את יכולה לראות את תאריך ההצטרפות.

ומי שלא מסכיםלב אמיץ

הסכמה גורפת עם ה"נאורות" של לידה בבית חולים. למה להתקיף אותו?

 

יש מקום לשתי הגישות. הגישה של לידות בית היא לא בלתי מתקבלת על הדעת.

לא את לא צודקת. מותקף מי שתוקףאיזו נחמה

מי שבאה בשמה ועומדת בצורה מכובדת מאחורי דעתה לא תוקפים אותה בד"כ.

 

אבל בגלל אנשים כמוך באמת ביטלו את האנונימי

 

האנונימי בא כדי לתת אפשרות לאנשים לשאול להגיב בנושאים מדי אינטימיים

 

מה שקרה שלרוב הוא שימש את אלה שרוצים להכות בסתר את רעיהם (ועל זה כידוע יש ארור מפורש)

 

 ובטח שהרבה יותר קל לעושת את זה בלי לעמוד מאחורי זה

 

אין מה להתנצל על ביטול האנונימי

 

אילו היית באמת רוצה להגיב עניינית היתה לך בחירה לעשות זאת בצורה מכבודת ומכבדת

 

לא נהגת כך

 

נהגת בצורה פוגענית

 

ולכן אין שום סיבה לכבד אותך

 

 

אולי בכל זאת לא בשביל להעליב, ואף על פי כן מצער אותי.לב אמיץ

כל כך הרבה התנגדות בזמן האחרון.

יש 2 דברים עיקריים להשוות ביניהםצהוב

1. להשוות לדברים שמזיקים.

ו2. לדברים שזה חוסר אחריות לשדל אחרים לעשותם.

 

אז את צריכה לקרוא שוב מה שאיזו נחמה כתבה.לב אמיץ

תקראי טוב.

תראי שזה לא זה ולא זה.

אלא אם כן יש לך אינטרס שיגבילו לידות בית. אחרת אין באמת הסבר למה שכתבת.

כנראה שאסור לי לקרוא את השרשור הזה...מתואמת

הוא סתם גורם לי לקנא

אבל לפחות אני מודעת לאפשרויות הטבעיות של לידה, גם בבית חולים,

ולפחות אני יודעת ויכולה להתעקש על הנקה בלעדית,

ולפחות עכשיו גם התנסיתי בביות - ואני יכולה תמיד להשתדל לעשות אותו.

אז גם לנשים כמוני מועיל יום לידות הבית הבינלאומי!

תודה, תחיה, על פרסום הפוסט!

זה גם עולה מאוד יקר בטח.לא?רק אמונה


האלטרנטיבה האידאלית מבחינתי זו רופאה פרטית... גם יקר נוראמתואמת


זה מבחינתי המטרה החשובה של היום הזהתחיה דולה

זה באמת לא משנה אם זה בבית או בבית חולים אלא אפשרויות הבחירה,

ההבנה שזו הלידה שלך ואחריות שלך על גופך ועל ילדך ואחריותך לצבור ידע ולשאול שאלות ומתוך זה להגיע לבחירה מושכלת שהכי טובה עבורך לפי מצבך. 

שמחה שביחד עם הקנאה הגעת גם לתובנה הזאת  

ולי גורם לבכות...כתר הרימון
רציתי ביות מלא, אבל בסוף הילד שהה בפגייה... ונדקר לא מעט בלעדיי...
אני מתנחמת בכך שהוא ינק יותר משנה וחצי (ולא קיבל שום תמ"ל!) ושהוא איתי בבית עד גיל שנתיים... סוג של פיצוי

אבל העיקר שאנחנו יודעות שעשינו את המקסימום!
גם את זה חוויתי...מתואמת

אבל אז לא היה שם בכלל ביות מלא, וגם בכלל לא חשבתי בכיוון...

אבל כן, זה מבאס נורא לתכנן משהו כל ההיריון - ולא לזכות לו בסוף...

חיבוק גם לךרק אמונה


אמא מדהימה את דבורית
חיבוק.אשריך!רק אמונה


איזה מדהים.ניקיתוש
ממש!!
הלוואי עליי חלום!
הלידה הזו ממש הרגשתי שבויה במערכת, נראה לי שזה ניצנים להבנת הרעיון שעומד בלידות הבית.
הלוואי שעד הלידה הבאה זה יהיה ממש מקובל יותר.
או שלפחות יהיו הרבה יותר חדרי לידה טבעיים ואפס הפרדה וכו' כי עדיין צריך להתווכח על כל דבר בבית חולים וזה מתיש!!! ומייאש!
תודה על השיתוף תחיה!מתחילה מחדש
ממש מרגש.
הנושא הזה ממש מעניין אותי, אני ממש מתחברת לכל הגישה הטבעית וההכרות עם הגוף.
אבל אני לקראת לידה ראשונה (כאילו עוד חצי שנה😅) ומאוד מפחדת מזה.לא יודעת ממש למה לצפות, כמה יכאב, האם אעמוד בזה..
האם לדעתך זה מתאים ללידה ראשונה?
אולי עדיף (דף חלק וכו')רק אמונה
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 22:15


אני ילדתי לידה ראשונה בבית.גדולה מהחיים
ואיך זה היה?מתחילה מחדש
קסום. ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי בחייגדולה מהחיים
נו ולא תפנקי אותנו בסיפור?איזו נחמה


האמת ממש באלי!גדולה מהחיים
אז קדימה! נורא מעניין אותי איך הגעת לזה כבר בלידה ראשונהאיזו נחמה


עובדת עלזה. כשאסיים לכתוב ולעבד, אעלה בעז"הגדולה מהחיים
יופי, מחכים לזה גם אם זה ייקח זמן...איזו נחמה


אשמח לתת לך מידע אם תרצי על ביות מלאדבורית
בלי קשר ללניאדו...
אני ממש מצטערת שפחדתי לבחור בכך עוד מהלידה הראשונה.
אני לא חושבת שהשאלה אם זה מתאים ללידה ראשונהתחיה דולה

אלא אם זה מתאים לך  

מציעה לקרוא סיפורים, ללמוד, לקרוא ספרים על לידה ולעשות קורס הכנה ללידה מקיף ולראות מה נכון לך,

את מוזמנת גם לשמוע ממני בפרטי בשמחה

יש לל המלצה על ספרים מומלצים בנושא?מתחילה מחדש
וואו כמה תגובות תחיה דולה

אני אצליח להגיב מחר בצורה יותר עניינית למי ששאלה שאלות ספציפיות.

 

רק לענין הבטיחות בלידה בגלל שאין לי סבלנות וחשק להיכנס לויכוחים אני אעלה פוסט חשוב של נשים קוראות ללדת- 

 

שוברים את המיתוסים על לידות הבית

נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה·יום שלישי 6 יוני 2017

1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"

בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלש יולדות). מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.

בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית. מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.

הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&s=1

2. " לפני שנשים עברו לבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"

לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השכיחה שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות. הדעה הרווחת היא שלמעשה בזכות מודעות כללית לבריאות חשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון, הם אלו שהיו אחראים לירידת התמותה והתחלואה באופן משמעותי ולא המעבר עצמו ללידות בבתי החולים. ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה אפשרה ללידה להיות בטוחה יותר עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסבלו ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.

בין המאות ה-17 עד ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים והיתה סברה שישנה מחלה "מיוחדת" שהורגת תינוקות בבתי חולים. נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב. הנה מקור >> /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.themedical.co.il%2FArticle.aspx%3Ff%3D6%26s%3D2%26id%3D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&s=1 /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATOjLs-SoARFcbF6YCppnTdvEdLn3ny0zVvttxwKA4wEC_OKrAH3v94u_1y_8IozOuEQyw1wCI2MUcrbnxJGefz6Br4dpcFE9P10VXbP6Ix1yb0sIeV_Fpp-uvYVBFnJQlcSdhainvOS1FMbdQNVwAqLD-cb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

3. "אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"

כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.

בבואנו ללדת בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים אחרים: לידה מכשירנית היא מסוכנת לתינוק. דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום לידה) פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, נותנים לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו - האם זה לא סיכון? 19% אחוז ניתוחים קיסריים בישראל בבתי חולים ב-2014 לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. כל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה למשל סיכון ל: הידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף (אמא) ואילו מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד. התערבויות נוספות שמתייחסים אליהן כפעולות שגרה בבי"ח הן - פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהן מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולגויה של הלידה.

חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה. להתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.

ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.

קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&s=1 /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATP9xTGFiIRQyfWySjRdJjwKiougmyMCb5kMZL4vphKErC-zqKs3oizuInw8hvY0QOmKBdBhjKANrRgcu1YhYx1rHdSTQ36WcmgwKVq7HjwNqQatN46W2OBsfmiuT0k0KfXr9ujIueoAJfk5a-t_SsqCITrb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

הנה לינקים למספר מחקרים (ויש עוד):

/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&s=1

87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים - 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים, רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.

/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&s=1

נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא./\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATNn7XGLJnhzRqCPU6aQMSJQCxD7lRtLBlsd6sa72Ct6G1A2SkDK_xqaBpeTAAP2ub36MreUOiARDzIa5ZFkDW6Flzll78lbflLLtBbfjSbIDOXRVJIvN1IFNq4vOUf7WKP6yPbKy3bxfVfU436nKWAw6rLD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&s=1

נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.

4. "מה אם הוא יוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר?" "מה אם תהיה היפרדות שיליה" "מים מקוניאלים? ירידות דופק?"

מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה.היא מנטרת את התינוק במכשיר שנקרא דופלר. מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח, לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם יש צורך בפינוי לבית חולים.

יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מיתוס שמחדירים לנו כבעייתי. מצב זה של כריכת חבל הטבור זה יכול להוות סכנה רק במקרים נדירים. גם כאשר יש מים מקוניאלים, הדבר לא בהכרח אומר שיש מצוקה עוברית וכמובן שתמיד ניתן להחליט להתפנות לבית החולים. ירידת דופק של העובר מתרחשת פעמים רבות במהלך הלידה, ירידת דופק שאינה שיגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים. בהקשר הזה, בליווי רציף ע"י מיילדת עוד משלב ההיריון, המיילדת מגיעה ללידה לאחר שהיא כבר מכירה את דפוסי העובר, את התנהגות הדופק שלו וכך היא מסוגלת לזהות ולאבחן טוב יותר האם שינוי בדופק במהלך הלידה הינו שגרתי או בעייתי ומצביע על מצב רפואי הדורש פינוי לבית החולים.

5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"

אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.

חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון 40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.

מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.

כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 - בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.

6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"

מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל.

ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות. זהו כמובן רק אחד מהגורמים להתקדמות הלידה אבל זהו גורם מפתח וכזה שהאישה יכולה לשלוט בו - מי יהיו מלוויה, איך תראה סביבת הלידה שלה ועוד. אישה שחווה רוגע ובטחון בסביבה רפואית צריכה בהחלט לבחור בסביבה כזו כדי להצליח להירגע וללדת. לעומתה, אישה שחווה רוגע ובטחון בביתה שלה ורוצה לשמור את סביבת הלידה שלה לא רפואית צריך לאפשר לה ליווי מקצועי. לכל אישה כדאי לשאול את עצמה "איפה אהיה יותר רגועה וכיצד ארגיש יותר מוגנת" בבואה לבחור את מקום הלידה.

לידה היא אירוע בריא שהינו חלק מרצף החיים. כל המחקרים מראים באופן חד משמעי כי בלידות בית יש פחות התערבויות בלידה לעומת לידות בית חולים. לא לכל אישה מתאים ללדת בבית חולים לידה טבעית, חוזר משרד הבריאות מדגים היטב את הגישה של בית חולים ללידה טבעית, היא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אשה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה.

נשים שתועדו בדבר חווית הלידה שלהן, העידו שהן היו מרוצות יותר מחוויית הלידה בלידות בית, הן הרגישו שהן שולטות יותר בתהליך הלידה והתחלת ההנקה היתה מוצלחת יותר עבורן.

לא לכל אישה זה מתאים ללדת בבית אבל למי שכן, חובה לתת לה את האפשרות המלאה.

למחקר תומך בכך שאישה צריכה להיות בסביבה בטוחה ורגוע למען לידה בריאה וטובה>>/\/bit.ly\/2rtOfZ5", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2rtOfZ5");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&s=1

הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת.”

7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"

מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.

מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.

בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.

למחקר המלא>> /\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&s=1

8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"

במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, אפשר ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן קצת פחות טובות. בארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת.

מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו **ללא ליווי של מיילדת מוסמכת**. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.

לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.

מחקר המראה את הממצא הזה>> /\/bit.ly\/2017-ACOG-US", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2017-ACOG-US");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&s=1

9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.

על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך.על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.

בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.

מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> /\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&s=1

10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון

כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.

בעיה היאl666

שבעקבות פרסומת מסיבית יש נשים שאין להן כסף למיילדת פרטית אבל הן בראש טבעי והן בכוונה לא מספיקות להגיע לבית חולים כדי לחוות את לידת בית. מכירה כמה כאלו, אגב אצלן הכל נגמר בטוב.

ומה הקשר ללידה היום מצב שהיה בבית חולים במאה 19 או אפילו לפני? טיעון קצת מוזר.

וגם טיעון שאישה יולדת רק בנחת לא נכון, איך יולדים באמבולנס, מונית או בכל מקום אחר? כשמגיע זמן לידה מתרחשת בלי קשר לאווירה מסביב.

אני מניחה שכמות לידות בית מתוכננות  מזערית בהשוואה לכמות לידות בבית חולים, שאלה האם לקחו את זה בחשבון כשערכו מחקרים?

בקשר ל7.

מערכת לא תוכל לספק לכל אישה מיילדת עד הבית, כמו שהיא לא מספקת רופא משפחה או ילדים או אחות טיפת חלב עד הבית, פשוט אין כזאת אפשרות. כך שאם בעתיד יותר נשים ירצו ללדת בבית חלקן יצטרכו לוותר על זה כי לא תהיה מיילדת זמינה.  

אי אפשר להפיללב אמיץ

את חוסר האחריות של יולדות בודדות, לחוות לידת בית עצמאית ללא מיילדת מוסמכת, על מיילדות בית סופר-אחראיות.

אם המודעות ללידות בית תלך ותגבר, גם המערכת תצטרך ליישר קו ולספק את השירות הזה. ולהיפך, יהיה לה אינטרס כלכלי להיכנס לפלח השוק הזה. הכל עניין של היצע וביקוש.

נכון , את צודקתl666

אבל לצערי מודעות ללידת בית באה דרך מסר שהתערבות ובית חולים זה סכנה וטבעי זה בריא וחווייתי. ואז נשים מגיעות למסכנה כזאת

זה אחד הדברים שמרגיזים אותי.כח הרצון
קפץ לי..כח הרצון
מרגיז אותי שעושים מבתי חולים משו רע, ומאפידורל בכלללל מפלצת...
אני כל כך לא רוצה להגיע למצב שבו אקח אפידורל וארגיש אכולת מצפון ותהיה לי הרגשה שאני חלושה ושברירית בלי טיפת כח סבל...
זה מטריף אותי.
אני מרגישה שכביכול אצטרך להתנצל בפני כל הטבע שבעולם על כך ש"נשברתי" ולקחתי...
זה נורא בסטייל ללדת בלי, ולספר עד כמה זה אפשרי...
אני לפני לידה ראשונה לכן לא יודעת. לא יודעת. לא יודעת.
לא בטוחה שבאמתתת יהיה לי חוויתי ללדת טבעי...
למרות שזה טבעי...
)ואני כן רוצה טבעי... פרדוקס ופיצול אישיות כי אני מאוד ירוקה בתחום וחסרת ניסיון...)
ואני כן אלד בבית חולים.
ואם יהיה לי איזה חדר טבעי אז אני אהיה מבסוטה אולי.
אולי...
כי לא בטוח שזה מה שטוב לי...
ולסיכום:
אני מבולבלת.
ורוצה שהכל יעבור בשלום.
ושהחוויה תהיה טובה ואפשרית.
ושלא אשאר עם משקעים נפשיים בגלל עקשנות (שלי)
טוב נו.. פרקתי.
פריקה מתוך עייפות...
נשמעת נורמלית לגמרי.החלטות טובות בשעטומיהלום 1234


אני ממליצה לך ללמוד את הנושא בצורה מסודרתאמאשוני
מה האפשרויות, מה המשמעות,
הכל,
קחי קורס הכנה ללידה טוב, נייטרלי,
תלמדי את העובדות ולא סיפורי הפחדות לשום צד...

רק לגבי משקעים, יכולים להיות לכל צד (גם מי שמתעקשת על אפידוראל וגם מי שמתעקשת לא לקבל אפידוראל)
לכן גם פה כדי להימנע ממשקעים נראה לי הכי טוב ללמוד טוב טוב את הנושא בראש פתוח ולקבל החלטות תוך כדי לידה.
^^^ אף אחד לא יכול ולא צריך לשפוט מי שלוקחת אפידורל!!!!איזו נחמה

זאת החלטה הכי לגיטימית שיש,

 

אבל כמו שכתבה אמאשוני כדאי לך לטובתך האישית וטבות ילדך לעבור קורס הכנה טוב כדי שתוכלי לקבל החלטות מושכלות.

 

תקראי מה שכתבתי בהודעה שלי לגבי הלידה שלי לפני 15 שנים...

 

עברתי קורס הכנה גרוע, והגישה היתה שיולדת טובה היא זאת שלא מפריעה לצוות

 

אז עדיף שתיקח אפידורל אם אפשר, ואם לא אז שתשתדל לסבול בשקט.. וכמובן כל ההחלטות לגבי התינוק וכו'.. ראי למעלה...

 

היום ב"ה הגישה שונה מאד ויש בתי חולים יותר מכבדים את הזכויות של היולדת על גופה ותינוקה וכדאי לברר ולדעת מה הם.

 

רק שתדעי שהכי לגיטימי בעולם לקחת אפידורל וגם אני לקחתי בשלוש לידות שלי, והיה סבבה.. ואני לא רואה שום סטייל להתפאר בכך שלא לקחתי וכו'..  אבל כן כדאי שתהיה החלטה מושכלת (אני לא יכולה לומר שזה מה שהיה אצלי למשל...) והעיקר שהיולדת לא תרגיש מחויבות לשום דבר רק לעצמה ולתינוקה!!

 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה והעיקר אמא ותינוק בריאים ושמחים!

רק מסייגת שאין דבר כזה קורס ניטרליאל הר המוריה
בכל קורס יאמר מה שמאמינים בו.
אני עשיתי קורס של הקופה בזול, ואז השלמתי עם הדולה ובספרים את הידע הטבעי יותר.
ממליצה בחום.
לוקחת אפידורל ולא מעניין מה אחריםאני לי
חושבים
שאלת הרבה שאלותתחיה דולה

לגבי יחס מספרי בין לידות בבית חולים ללידות בית בוודאי שבודקים את העניין הסטטיסטי וכמובן שמווים רק בין לידות שהיו יכולות להתבצע בבית (כלומר בסיכון נמוך)

 

לגבי אישה שיולדת בנחת, את יודעת שבזמן מלחמה יש יותר תינוקות עכוזים? 

ואספר לך משהו שמיילדת שהיתה מיילדת במשגב לדך בזמן מלחמת המפרץ סיפרה לי, היא היתה נמצאת עם נשים שנמצאות בפתיחה מלאה עם צירים טובים ויפים ופתאום אזעקה, החדרי לידה נמצאים במרחב מוגן אז אין שום בעיה להמשיך עם הלידה ובכל זאת הלידות היו נעצרות, כל המדדים תקינים, הפתיחה נשארת אותו דבר אבל אין צירים ואין שום תהליך של לידה ק אחרי צפירת ההרגעה לאט לאט הלידות המשיכו ושוב בצורה תקינה. 

עוד דוגמא זה לחתולה שממליטה כמה גורים, אם היא מרגישה בסכנה היא עוצרת את ההמלטה, מעבירה את הגורים למקום בטוח ורק אז תמשיך להמליט. 

 

והסבר מאד פשוט, אוקסיטוצין הוא ההורמון שמייצר צירים ואם אישה חשה בסכנה היא מפרישה אדרנלין שעוצר את האוקסיטוצין. אז כן, בהחלט יש השפעה גדולה, איך שאישה מרגישה ישפיע מהותית על התקדמות הלידה שלה. 

וראיתי את זה בעיני עם נשים שילדו רק כשהתחלפה משמרת והגיע מיילדת מאירה פנים לעומת מיילדת שלא היתה נעימה, יולדות שילדו רק אחרי שהחמות עזבה את החדר או רק כשאמא שלהן נכנסה לחדר. 

נכון מסכימה- ואני ילדתי באמבולנסאמאשוני
ל I666
תדעי שיש שליטה על לידת התינוק גם במצב הפוך שהלידה מתקדמת מהר מדי,
זה כמו שצריך לשירותים, כשיש מודעות לגוף וביטחון בגוף אפשר גם לעצור את יציאת התינוק,
מי שלא מצליחה- כנראה לא מורגלת או לא מרוכזת או לא מספיק מאמינה בעצמה שהיא מסוגלת-
אני לא מאשימה חלילה אבל זה כמו שלא מצליחים להתאפק. זה תלוי ברוגע ובשליטה של היולדת ובאווירה סביבה,
באווירה של פאניקה אי אפשר לשלוט בכלום.
באווירה רגועה אפשר גם אפשר.
ואני אומרת את זה בתור אחת שמשכה את הלידה כשעה שלמה מפתיחה מלאה וראש ביציאה (!)
הפרמדיק כבר התכונן עם כל הציוד לאפשר לי ללחוץ ואמרתי שאני מצליחה לא ללחוץ אז המשכנו בנסיעה, היה סיוט עלי אדמות הטלטול של האמבולנס,
אבל בזכות רופאה מדהימה, מלאכית ניסית, שבכלל לא הכרנו, שבמקרה עברה הבינה שיש לידה אז התנדבה להצטרף, היא ואמא שלי עודדו אותי בלי סוף, רק במקום לעודד שאני מסוגלת ללדת, עודדו שאני מסוגלת להרפות ולהתמודד עם צירי לחץ מטורפים.

מה שמצחיק שכבר שהגענו לכניסה לבי"ח והפראמדיק רצה שאלד (אין אפשרות במצב כזה להכניס לבי"ח כי כל תזוזה קטנה שלי יכולה לגרום לתינוק לצאת בלי שמוכנים לתפוס אותו)
אז שוב כל הצוות התכונן לקבל את התינוק אבל הפרצוף של הפראמדיק פשוט הלחיץ אותי שכשהיה ציר לחץ לא יכולתי לעשות כלום הגוף שלי פשוט קפא!
הרופאה קלטה את המצב, הזיזה קצת את הפראמדיק וחייכה אלי כזה חיוך תומך, רק ראיתי שהיא תתפוס את התינוק ופשוט הגוף שלי השתחרר והתינוקת החליקה החוצה בלי ציר לחץ, בלי לחיצה בלי כלום.
אההההה.נשמע מלחיץץץ.גיבורה אתרק אמונה


מלחיץ אשאמאשוני
ויותר טמטום מגבורה שבכלל נכנסנו לכזה מצב,
אבל זאת חכמה של בדיעבד 😕
היה לי נס גלוי הלידה הזאת,
הרופאה שפתאום צצה משום מקום
ושהכל עבר בשלום בסוף ב"ה,

רק תנסי לדמיין מה עבר עלי כשאני שוכבת באמבולנס שניה אחרי לידה, והרופאה ואמא שלי רצות עם התינוקת שזה עתה נולדה באוויר של בוקר קריר ירושלמי לתוך המבנה, אני עוד מספיקה לשמוע צעקה- היא כחולה!
ורק אח"כ הפראמדיק סחב אותי באלונקה לבפנים...
מכירות את זה שבסרטים דלתות המעלית נפתחות לקראת גיבור הסרט? אז במציאות זה לא ככה... ואני שוכבת שם מחכה למעלית ואנשים יוצאים מהמעלית ובוהים בי!! והשיליה עוד בפנים... ואין לי מושג מה קורה עם הקטנה,
עד שהגענו ליולדות... סרט רק מלהיזכר בזה...

נכון יש את הסיפורים האלו על רחל אמנו שלובשת דמות בשר וגם ואח"כ מגלים שאין בן אדם כזה?
אז בסתר ליבי התחלתי להאמין שאולי הרופאה הזאת שפתאום נחתה פתאום משום מקום והייתה מדהימה בצורה כ"כ יוצאת מן הכלל- אולי זה זה... אז ביררתי ובאמת יש רופאה כזאת אז היא דמות אמיתית

אז אח"כ הפחדים שלי היו שבזבזתי את כל הזכויות שלי כאן בעולם הזה ואם חלילה יקרה לי משהו בקרוב אז לא אספיק לצבור זכויות חדשות בפני בית דין של מעלה...

ואח"כ הפחדים שלי היו שיקרה משהו רע לקרובים אלי כי לא יכול להיות שקרה לי כזה נס גלוי זה בטוח הכנה למשהו...

הכי אני לא מבינה איך אחרי סיפורים כאלו יש אנשים שעדיין לא מאמינים בהשגחה פרטית,
אין שום סיכוי שדבר כזה קורה במקרה.
דווקא השכל והבחירה החופשית הכניס אותנו לבוץ הזה ורק יד ה' הוציאה אותנו...


קיצר סרטים...
ממש עיבוד לידה עשיתי פה...
וואו.נשמע ממש השגחה פרטית(יש לי גם סיפור אבל לא קשור)רק אמונה

היה לי סיפור דומה על מלאכים כאלה

כשהיתי קטנה היתי בקיטנה ונסענו לבריכה

פחדתי לקפוץ למים ושכנעו אותי קפצתי לרדודים ונהניתי

ואז קפצתי שוב-אבל במקפצה השניה לעמוקים

(לא ידעתי שיש 2 גבהים)

והיתי נמוכה ושקעתי ושקעתי ולא נשמתי

ו...פתאום הבחינה בי בחורה שצללה שם

תפסה אותי והוציאה החוצה-ראתה שאני בסדר וחזרה לצלול

ועד היום לא נראה לי שהספקתי לומר לה תודה..\

באמת חשבתי שהיא אליהו הנביא

אוי איזה סיפור מלחיץ! ב"ה ששמר עליכם! ואת גיבורה אמיתית!איזו נחמה

ואל תדאגי לא בזבזת את כל הזכויות שלך.. להיפך עמדת בניסיון ואת רואה את הצד החיובי שלו!

בעיניי זה סיפור יפהפההש"ל


יהה מדהיםדבורית
דווקא ילדתי פעם אחת באמבולנסניקיתוש
וכ"כ נהנתי!! זאת הייתה לידה לגמרי בשליטתי!!
אף מיילדת לא מתערבת לי ולא פוקדת עליי.
אני לבד מרגישה מתי ללחוץ ומתי להרפות.
אותו דבר שמעתי ממשהי שילדה באמבטיה לבד. (כמובן שהיא לא התכוונה לכך) אבל בדיעבד, החושים מנחים אותנו בצורה הטובה ביותר.

ולגבי חוסר בכוח אדם, עם הביקוש יבוא ההיצע!!

הלוואי!!
ואם כבר, עוד שאלות על הנושא..😬מתחילה מחדש
כמה זה אמור לעלות ללדת בבית?
והאם גם לידה טבעית בבית חולים יקרה באותה מידה?
אם אין לנו יותר מדי תקציב עודף, אז האופציה היחידה זה ללדת רגיל בבית חולים?

אשמח לתובנות בנושא למרות שבע״ה יש לי עוד זמן
בשמחהתחיה דולה

עלות- זה מאד משתנה בין המיילדות, המחירים בין 4000-6000

לידה טבעית בבית חולים- בחדרי לידה רגילים זה לא עולה, 

מרכזי לידה טבעים בתוך בתי חולים גם עולים כמה אלפים, אני לא מעודכנת במחירים

 

ולגבי תקציב, אני ממש לא חיה בעודפי תקציב אבל העדפתי להשיג בגדים וציוד יד 2 וברית פשוטה ממש בלי יותר מידי מוזמנים ואת מה שהייתי משקיעה שם להשקיע בלידת בית, שבשבילי זה ממש דבר חשוב כמו שהייתי משלמת לשר"פ במצב רפואי אחר. 

רוב המיילדות מוכנות שתשלמי להן בתשלומים וזה גם פתרון שיכול לעזור. 

האמת שאת צודקת בהערה על ההתנהלות הכלכלית...מתחילה מחדש
למרות שהגלל שזה ילד ראשון לשבנו לקנות הכל חדש שיהיה כבר להמשך בעז״ה...
אבל באמת זה משהו שצריך לחשוב עליו..

במידה ומחליטים ללכת על לידה טבעית/בייתית, כמה זמן לפני הלידה צריך להיערך לזה?
מהבחינה של ליצור קשר עם מיילדת ודולה, לעשות קורס הכנה וכו׳..?
לידה טבעית בבתי חולים ציבוריים לא עולה כללאיזו נחמה

ויש איתך מיילדת של בית חולים לאורך כל הלידה זה הנוהל. בתל השומר נותנים גם ללדת בתוך בריכת לידה שהיולדת יכולה להביא איתה, לא יודעת מה קורה בלינאדו.

 

צריך להירשם לזה מראש והקריטריונים הם בדיוק כמו לידת בית (סיכון נמוך וכו')

 

אבל אי אפשר להבטיח לך שחדר הלידה יהיה פנוי כשתבואי ואז כמובן מיילדים בחדר רגיל ובתנאים רגילים.

 

בעין כרם יש 2 חדרי לידה טבעיים בתשלום של כ 4000 ש"ח, אבל שוב, אם החדרים תפוסים כמובן תועברי לחדר רגיל (ולא תשלמי כמובן...) וגם אין אפשרות לבחור בעצמך איזו מיילדת את רוצה, אלא מי שפנויה מהסגל שעובד בחדרים הטבעיים.

לא לקחת בחשבון ללדת עם דולה בגישה טבעית בבי"חרק אמונה


בטח שכן כדאי.את לא כתבת ברשימה את זה\=לא לקחת בחשבוןרק אמונה


אההה עכשיו הבנתי😅מתחילה מחדש
קראתי את זה אחרת.. תודה על ההמלצה אני אבדוק גם את האפשרות הזאת
עם דולה ובלי.זה עולם אחררק אמונה

היא גם יודעת ללחוץ  בגוף ולקדם לידה

וגם מעודדת שאת יכולה

ועוד מישהי שמבינה בלידה ביחד איתך

מגיע לכן כל הכבוד עלl666

זה שלידה היום בכל מקום נהייתה בגישה טבעית ומתחשבת. ועל ידע הרב שאת מעבירה.

בקשר ללידות בית - ברוך ה' יש ילודה גדולה בארץ ורב הלידות עדיין יהיו בבית חולים מסיבה פשוטה שאין כזאת כמות מיילדות בכלל וקל וחומר עד הבית.

בקשר לבן שלך עמיחי לא הבנתי בכלל מה קשר בין לידת בית להנקה ולמה היו נכנסים רופאים, אולי פשוט היו מלבישים אותו קצת קודם לפני שהוא התקרר, אולי זה גם היה מקל על הנקה, כשלתינוק קר, חם , לא נוח הוא לא פנוי לינוק. 

זו היתה סיטואציה מורכבת יותרתחיה דולה

מכיוון שראיתי איך זה עובד בחדרי לידה (חוטפים תינוק מאמא שלו ואומרים שחייב השגחה ואז האבא מגיע איתו לתינוקיה ואומרים לו- דוגרי, לא יודע למה הריצו אתכם לכאן) 

והדרך הטובה לחמם תינוק היא בעור לעור על אמא שלו אבל זה לא מה שהפריע לו לינוק אלא כאמור, לשון קשורה. 

חוטפים תינוק מאמא שלו???מימי3
נשמע קצת בוטה
בכל הלידות שלי הייתי עם התינוק כשעתיים עד שביקשתי מבעלי שייקח אותו כי אני רוצה להתנקות ולהמשיך הלאה.
קשה לי עם ההתבטאויות האלו
מזכירה,ילדתי בתל השומר. אולי בבי"ח אחר זה נראה אחרת? לא יודעת
אני דווקא ממש מזדהה עעם האמירה הזאתסדר נשים

לגמרי חטיפה לאור יום

 

 קצת אוכלת את עצמי על זה שלא מספיק התעקשתי שבעלי

ילך לתינוקיה להיות איתו כשהייתי בהתאוששות ועל זה שעם הגדולים שלי לא הייתי

מודעת לאפשרות של 0 הפרדה והם היו כמה שעות בתינוקיה

בתל השומר שולחים את התינוקמימי3
עם האבא למחלקת יילודים ועושים את כל הבדיקות בנוכחותו
גם לי בתל השומר נתנו להישאר עם התינוקלימונית

המון זמן עור לעור ובעלי לקח אותו לקבלה ונשאר איתו שם בכל הבדיקות, ומיד כשעליתי למחלקה לקחנו אותו אלי. גם את הבדיקות אח״כ (pku, שמיעה וכו׳) עשו בחדר לידי, ואני אפילו לא ביקשתי ביות מלא!

אבל הגדול נולד ברמב״ם ושם לא עזרו לי להניק ולא הצלחתי, ולקחו אותו הרבה יותר מהר. אמרתי לבעלי שילך איתו, אבל לא הרשו לו להיכנס ולא ידענו שאפשר להתעקש, אז הוא חזר.

בדיוק כךמימי3
סתם כך חושבת שתל השומר רק מאזנים יפה בין נהלי בי"ח לבין הרעיון של ביות
ב"ה שאצלך הכל היה תקיןתחיה דולה

ובוודאי כשהכל תקין מעודדים עור לעור והנקה עוד בחדר לידה וכו'

אבל הרבה פעמים כן, ממש לוקחים את התינוק במיידי לפעמים בלי להניח על האמא ולפעמים לנשיקה ואז לעמדת טיפול ואז להשגחה בתינוקיה ולא תמיד זה מוצדק לצערי הרב.

אני גם רוצה להגיב...שלומית2

אני לא רוצה להיכנס לדיון על עצם הבטיחות או לא.

רק להגיד שהיה לי קשה לקרוא את הפוסט כי בעצם מה שמשתמע ממנו

שבחדרי הלידה בישראל יש רופאים ומיילדות לא מקצועיים, 

שכל מטרתן היא לחלק כמה שיותר פיטוצין ולסיים כל לידה כמה שיותר מהר, ולדפוק את היולדת. והכי הם אוהיבם- לנתח קיסרי.

והאמת היא שיש רופאים ומיילדות שמה שהם הכי רוצים זה להביא עוד חיים לעולם בבריאות ובשמחה

אז ברור שיש דברים דבעיים שלצערנו בבית החולים עוד לא למדו להשתמש בהם,

וברור שיש יתרונות בלידת בית למי שזה מתאים לה,

אבל הנימה הכללית שעלתה לא עשתה לי באופן אישי תחושה נעימה...

 

מקווה שהדברים לא פוגעים בתחיה או במישהי אחרת....

הערה יפהאמאשוני
עם כל הביקורת על ההתנהלות בבי"ח באמת צריך לזכור שנמצאים שם אנשים מתוך שליחות ומקבלים החלטות כשמה שעומד בראש מעייניהם זה בריאות התינוק והאם,
וגם לכל רופא מתלווה המלאך רפאל בכבודו ובעצמו.
יש להם הרבה זכויות ב"ה!
מסכימהמימי3
היה לי קשה לשים את האצבע על מה שהפריע לי ואת ממש ניסחת את זה טוב.
אכן, בכל הלידות שלי הרגשתי שיש איתי מילדת ובכלל, כל הצוות, שכל רצונם הוא שיהיה לי טוב ותינוק בריא ושלם יגיח לאוויר העולם.
חושבת שנדירות אלו שמתאים להן לידת בית ויש להן גם אפשרות טכנית, כלכלית ונפשית לעשות את זה
למי בוער לשכנע אותנו ללדת בבית?
מתקשה להבין
זה באמת הערה חשובהתחיה דולה

זה דבר שאני כל פעם מזכירה לעצמי ולזוגות שאני מלווה, צוות חדר לידה נמצא שם כי בחר להיות שליח בעזרה להבאת חיים לעולם. לגמרי. 

וביחד עם זה לצערנו יש הרבה שיקולים שמשפיעים על קבלת החלטות בחדר לידה, שיקולים מערכתיים, שיקולים כלכלים ולא נדבר על שיקולים פוליטים. 

סתם דוגמא ששמעתי אתמול ממילדת- מגיעים למצב שמיילדים אישה במחלקת נשים ומי שמיילדת אותה זו אחות רגילה ולא מיילדת או רופא מיילד כי הגיעו נשים בפתיחה 2 והתחננו לאפידורל וכועסות שלא נותנים להם אותו ולמה שישחררו אותן כשיש להם כאלה צירים וכואב הלב אז מכניסים אותן ואז מי שמקבלת אפידורל בפתיחה 2 יש סיכוי גבוה שתתפוס חדר לידה במשך 10-15 שעות ככה בכיף. ולבינתיים לנשים שבאמת בלידה אין חדר ללדת בו. זה בעיה. 

 

עוד דוגמה שראיתי במו עיני- יולדת עם לידה שלא מתקדמת טוב, מביאים פיטוצין וזה גורם לירידות דופק אז מפסיקים לסירוגין. מחכים ושוב נותנים ושוב ירידות דופק. באיזה שהוא שלב נכנסים רופאים ואומרים- אל תמשיכו עם הפיטוצין, כל החדרי ניתוח תפוסים. 

זו לגמרי סיטואציה של ניהול סיכונים, ואין מה לעשות אי אפשר לחשוב רק על הלידה הספציפית הזאת אלא על כל המערכת שנמצאת כאן. ולפעמים מישהו ספציפי יידפק מזה. את מבינה למה אני מתכוונת? שיקול הדעת בבית חולים  לא יכול אך ורק טובת היולדת הספציפית אלא כלל היולדות וזה עלול לפגוע ביולדת מסויימת שתשלם את המחיר. 

 

קצת כמו שברור לנו שמערכת החינוך לא יכולה להתנהל לטובת כל תלמיד ותלמיד באופן אישי אלא לחשוב על טובת הכלל, מורה צריכה לכוון לממוצע כלשהו ולכן מי שנמצא בקצוות עלול להיפגע. זה לא מתוך כוונה רעה חלילה אבל זו בעיה אמיתית. 

נקודה למחשבהמימי3
לידה שניה שלי ילדתי ברכב בחניון בית החולים...
בעלי היה בטראומה. לי הייתה חוויה...
כך שגם אם אחשוב אי פעם כל לידת בית, בעלי נראה לי ישים לי וטו..
מסכימההש"ל

יצא לי בתקופה האחרונה להיות לא מעט במוסדות בריאות למיניהן (בהקשר של כל מיני עניינים רפואיים אצלי, אצל ילדיי, אצל סבא של ז"ל..) ובכל ביקור כזה מתחזק בי רושם שהוא דבר והיפוכו: התפעלות עצומה יחד עם צער גדול מאי שהמקומות האלה פועלים.

בעיניי, עד כמה שאני רואה, הם די עושים את הבלתי אפשרי. במסגרת של תקציבים מוגבלים, שטח מוגבל, כוח אדם מוגבל, שעות מוגבלות - הם מצליחים פחות או יותר לתת מענה לכל דורש, ולתעדף בצורה יפה מאוד. רופא יכול לקבל מטופלים בזה אחר זה, חמש שעות ברצף, עם בקושי לגנוב לעצמו דקה ללכת לשירותים (על קפה אני באמת כבר לא מדברת) - ולתת לכל מטופל את ההתייחסות הנדרשת לפי הנסיבות המסוימות. עצם זה שהוא עוד מחזיק ראש במטופל העשרים לקלוט מה אומרים לו זה כבר ראוי להתפעלות בעיניי. עצם זה שהאחות עוד מסוגלת לכוון לווריד בסוף יום עבודה, וגם לא צועקת בתסכול כששוב ושוב שואלים אותה מתי יהיו תוצאות - אני מורידה את הכובע, באמת.

ובו בזמן גם ברור לי שבדיוק אותה יעילות, אותו גיוס של כל המערכת לעשות כל כל כל מה שצריך - מחלחלת בהמון דרכים אווירה שפשוט לא תומכת במנגנונים טבעיים ובריאים של הגוף, מנגנונים שיש בהם יכולת להביא להחלמה, להתחזקות, לצירי לידה כשצריך, להרפיה שלהם כשזה לא הזמן. בית חולים ממש לא נראה לי מקום בריא להיות בו, ולקבל בו טיפול.

זה פרדוקס שאין הרבה איך לצאת ממנו. מי שצריך הנשמה או גבס או ניתוח קיסרי - כנראה שהדברים שרק בית חולים יכול לספק לו בסופו של חשבון עולים בחשיבותם על הדברים שנמנעים ממנו בגלל השהות שם. אבל מי שאיך שהוא יכול לחמוק מהפרדוקס הזה, יכול למצוא את הסעד הנחוץ לו במסגרת אישית יותר - בעיניי פשוט שזה עדיף, גם בשבילו וגם בשביל המערכת.

יפה כתבת.לב אמיץ


כמובן שהכי בטוח ללדת בבית חולים עם כל היתרונותאני לי
וחסרונות ובכלל הלידה הראשונה ולידה אחרי כמה שנים הן אותו הדבר וידוע שלושה ראשונה היא ארוכה ובדרך כלל קשה יותר הרבה פעמים זה חתכים או וואקום ואפילו מלקחיים ל9ני שלוקחים סיכום יש פה חיים של אנשים ותינוקות חשוב לחשוב טוב טוב על התוצאות ולא להיות עדר
וכמובן שחשוב לכתוב דברים מידע. ולא סתם...גדולה מהחיים
מה שכתבתי זה אמת ולא סתם מניסיון שליאני לי
ושל נשים אחרות .חלילה שקורה משהו בליגת בית לאן טסים? כמובן לבית חולים
בלידת בית*אני לי
אז אני מחדשת לך שלידת ביתגדולה מהחיים
היא בטוחה מאוד!! אם יולדת עומדת בתנאים מסויימים.
תהיי בטוחה שאף אישה נורמלית שבחרה ללדת בבית בצורה הכי בטיחותית, לא היתה עושה אתזה לו היה בזה סיכון לה או לתינוק.
ואת לוקחת אחריות על התוצאות?שמעת כמהאני לי
פעמים תינוקות ניפגעו?למה להכפיש בתי חולים ומיילדות ורופאים?איפה נולדתן?איפה נולדו ההורים שלכן? אל ייגרמו לנזקים במיוחד שמדובר בילדות ראשונות זה ממש גניבת דעת יש סיכונים גדולים מאוד הלידה ראשונה והליגה של אחרי כמה שנים
איפה הכפשתי בתי חולים???גדולה מהחיים
להפך. את זו שמכפישה לידות בית.
לא מרגישה מבקשת שתקחו אחריותאני לי
לא מכפישה*אני לי
לידות בית עם מיילדת בית מוסמכת זה מאוד אחראי.לב אמיץ

אולי קשה להבין את זה, אבל לרוב זה יותר אחראי מלידה בבית חולים.

 

לא שמעת על תינוקות שנפגעו בלידות בבתי החולים? גם זה קיים.

 

הסיפורים ששמעת הם של לידות בית שנעשו ללא נוכחות מיילדת מוסמכת.

איך את קובעת שזה יותר אחראי מבית חולים?אני לי
לא ניראה לי שאת מבינה בכלל מה שאת כותבת בבית החולים יש רופאים ומיילדות מנוסים יש מיכשור מתאים מה קורה אם זו לידה ראשונה והראש תקוע?מה תעשה המיילדת בבית?נכון תטוס לבית יולדות לפני שיקרה אסון
תעשי מה שאת רוצה אל תגידי דבריםאני לי
שאינם מוסמכים יש כאן חיים של אנשים
מציעה שתקראי את השירשור מתחילתו עד סופולב אמיץ

תחיה התייחסה למצב שאת מתארת. ויש לו פתרון יעיל ואחראי בבית.

דברים מאוד מוסמכים.

ועדיין בית החולים הכי בטוחאני לי
אין לזה תשובה חד משמעיתמתחילה מחדש
מכירה לצערי כמה מקרים של רשלנות רפואית שנגמרו בפגיעה קשה ליולדת וחלק גם במוות של העובר..
אני גם חוויתי חוויה מאוד לא נעימה במיון נשים (לא לידה..) ואחריה התחלתי לחשוב שלא בטוחה בכלל שאני מסוגלת לקחת סיכון שיהיה משו דומה עם הצוות בלידה..
סיבוכים יכולים להיות בכל לידה ובכל מקום בסופו של דבר, ורק מקריאה קטנה ראיתי שהסטטיסטיקות מגבות את זה שאין סיכון גבוה יותר בלידת בית..
אבל בסופו של דבר זה באמת הרבה עניין של רצון, התאמה ואופי של האישה.
כתבת - חלילה כשקורה משהו בלידת בית לאן טסים? כמובן לבי"חהש"ל

זה נכון, אבל אני לא מבינה מה זה בא להוכיח. אפשר להגיד את זה על המון דברים. למשל כשמאכילים ילד - חלילה אם נתקע לו אוכל בגרון מזעיקים מד"א. אבל זה לא אומר שבכל פעם שמאכילים ילד צריך להזעיק מד"א.

הכוונה שלא צריך לחפש צרות והמקום הכיאני לי
בטוח זה בית חולים כי שם יש את כל מה שדרוש לכל מצב וכל אחת שתחליט לעצמה מותר להביע דעות
ודאי שמותרהש"ל


הדוגמה שלך על ההאכלהיעל מהדרוםאחרונה
דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345אחרונה

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקהאחרונה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

ממש מענייןגלי מטר
מה קורה כשנכנסים להיריון עם התקן? הרופא פשוט מוציא אותו כרגיל? או שצריך פרוצדורה מיוחדת? לקח הרבה זמן עד שקלטת שאת בהיריון? כי בטח ממש לא ציפית לזה
עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

אנימקקה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

עונהשלומית.

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

עונה^כיסופים^

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

עונהעל הנס

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

עונהשמ"פ

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

עונהשיפור

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

עונהואילו פינו

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

אני גםעוד מעט פסח

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.


אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

שמתי התקן נחושת, לא יודעת איך קוראים לוממתקית

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

לפני כמה שניםשיח סוד

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל


חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.


(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

עונה גםאשת בעלי

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

עונהמחכה להריון

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

וואו אני קוראת את התגובות וחושכות עיניכבתחילה
אם היתה לי איזה מחשבה לעתיד לשים התקן לא הורמונלי, אחרי השרשור הזה לא יודעת אם אעיז.

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

אני כבר לא מעיזה בכלל 🙄פרח חדש
ולמרות זאת אני ממליצה תמיד לנסות ורק אז לפסול 
יש, דיאפרגמה היא פתרון. בשבילי לפחותהמקורית
לא קראתי את כל התגובותאמאשוני

מהניסיון שלי מנע כמו שצריך.


יש לי הפרשים של:

שנתיים ורבע

שלוש ורבע

שלוש ושלושת רבעי

ואחרי האחרון גם היה לי התקן לא הורמונלי לכמעט 3 שנים (ואז עברתי למירנה על רקע מילואים, לא קשור להתקן)


לכל ההריונות שלי נכנסתי בפעם הראשונה.

מה שאומר שהפעמים שלא נכנסתי היו כי המניעה עבדה כמו שצריך.


להתקן לא הורמונלי יש אחוזי מניעה טובים.

יותר פיקנטי לספר על המקרים שלא מנע מאשר הפוך.

לא יודעת מה השיקולים שלך אבל לא כדאי שסיפורים יפחידו אותך אלא להסתכל על עובדות.

בעיקר סעיפים 2,3 כאן בסקר מטרידים אותיכבתחילהאחרונה
כי לא מספיק שצריך לעבור את הטרללת של אסורים כל חודש-בדיקות-מקווה , גם להוסיף מחזור כבד וארוך ודימומים בין וסתיים..🤦

כאילו, למה אנחנו צריכות להיות מלאות הורמונים בשביל לא לעבור את כל הסאגה הזאת..

עונהרוצה לשאול שאלה

1. התקן נחושת לא הורמונלי - הכנסתי בחו"ל וזה לא קיים בארץ אבל אני חושבת שהוא מקביל לנובה טי

2. האריך אולי ביום, הכביד - כן מאוד, הייתי צריכה טמפון ופד ולהחליף כל שעתיים... אחרי יומיים שלוש זה התמעט

3. לא בין וסתיים, עושה בדיקות בראשון, רביעי ושביעי

4. בעיקרון זה סוג של שגר ושכח, ואני אחרי הרבה זמן של מניעה הורמונלית אז יש בזה מעלות, אבל זה עשה לי כאבים מטורפים באגן משהו לא נורמלי, כרגע מתלבטת אם להשאיר או לא.

תבדקי שאין לך דלקת...עם ישראל חי🇮🇱

זה סופר מסוכן ואם לא מטפלים יכול להביא לאי פיריון חלילה, מניסיון.

לא מבינה איך ממשיכים לשווק את המוצר המסוכן הזה.

עונה, מורכבכובע שמש

1. פעמיים ג'יינהפיקס ופעם פלקסיטי. נובה טי לא התאים למבנה רחם שלי (עד שעברתי להורמונלי מסיבות שתכף אפרט)

2. הווסת שלי גם ככה כבד וזה הכביד עוד יותר. 

3. היו מעט כתמים בהתחלה עד שהסתדר. בודקת ראשון אמצע ושביעי בלבד. בכללי שלא ב7 נקיים לובשת רק תחתון כהה.

4. הייתי מרוצה עד שנכנסתי עם זה להריון.... פעם עם ג'יינהפיקס ופעם עם פלקסיטי, מאז עברתי למירנה - הורמונלי וממש ברכה, בקושי מקבלת ווסת וזו ממש הקלה משמעותית בשבילי. גם נחשב למניעה יותר משמעותית למרות שהסיכויים נמוכים בנחושת, אבל אני נחשבת למאוד פוריה (לדברי הרופאים). עם אמצעים הורמנליים אחרים ממש סבלתי ובהתקן לא. חוץ מקושי בחזרה למשקל לפני ההריון, אך זה לא מוכח.

בהצלחה!

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אשמח לסנגר עליהיראת גאולה

בקריאה ראשונה (וגם שניה) הבנתי כמו כולכן וזה הקפיץ גם אותי,

אבל פתאום כשחזרתי לקרוא את התגובה המקורית הבנתי -

היא התכוונה 'ממרחבי הארץ' - כאילו אמרה ממגוון המקומות בארץ, כלומר להתחיל (בעצם לא להתחיל) לטייל לנסיעות למרחקים. נכלל בזה גם לא מבנימין לגוש עציון ומשומרון להר חברון...


תוכן התגובה אמר שגם אם אין שם אזעקות, אל תשכחו שבדרך יכולות להיות, ואלו כבישים שמסוכן להיות בהם בזמן אזעקה.

אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

וואי באמת דילמה.ממתקיתאחרונה

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
ועל החיבוק והדאגה חיממת ת'לב🩷

תאכליבשורות משמחות

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרוב
מצות, אבל מיץ תפוזים מתקן את זהממשיכה לחלוםאחרונה

אולי יעניין אותך