אז גם אני מפרסמת לכבוד יום לידות הבית הבין לאומיתחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 14:53

היום יום לידות הבית הבין לאומי ואני מצטרפת לתנועת הנשים שמנרמלות את לידות הבית,
 המאבק על נרמול לידות הבית הוא לא רק עניין של מי שבוחרת בלידת בית אלא של כל ציבור היולדות בישראל,
 חופש הלידה בלידה לא מתחיל ונגמר רק בשאלה היכן ללדת אלא בכל התייחסות המערכת לכלל היולדות בפרוטוקולים, בכח האדם, ב(חוסר) התעדכנות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ועוד.
אז אחרי כל זה אני דווקא רוצה להתייחס ללידות שלי,
אני יודעת שאחד הדברים היותר מדוברים בשיח על לידות בית זה בטיחות הלידה,
 אז יש את המחקרים והסטטיסטיקות ואת המלצות ארגון הבריאות העולמי אבל אני אדבר על הלידות שלי.
בלידה של צהלי הגעתי יחסית מהר לשלב צירי הלחץ, 
הייתי בבריכה בסלון הבית שלנו כמובן בליווי Shayne Bergner המדהימה! 
היו כמה צירי לחץ ולחצתי איתם אבל איכשהו הם נעלמו פתאום. 
שיין ביקשה שאצא מהבריכה כדי שתבדוק אותי ומסתבר שאני בפתיחה 6! 
כן, הייתי כבר בפתיחה מלאה וחזרתי אחורה. 
ההסבר לתופעה הלא מוכרת הוא שצהלי נכנסה כנראה בתנוחה לא משהו לאגן,
קלטה שלא טוב לה, חזרה מעט אחורה ושיפרה כניסה. 
כן, כמו אישה קלאסית שלא מצליחה להיכנס לחניה  
 אז בלידת בית שבה אין לחץ של זמן ויולדות בחדרים סמוכים שצריך לטפל בהם וכסף שעולה למערכת כל שעת שהייה בחדר לידה אפשר לחכות,
שיין הנחתה אותי לשכב על הצד במשך חצי שעה ואחרי חצי שעה לשכב על הצד השני.
במשך השעה הזו היו צירים ספורים ולא ממש חזקים. 
אני מזכירה שלפני זה היו לי צירים סוערים, צפופים, היה לחץ של תינוקת שבדרך החוצה. 
אחרי שעה של מנוחה שיין בדקה אותי והראש התבסס מחדש בצורה אופטימלית,
 הפתיחה התקדמה ובתוך זמן לא רב צהלי כבר הייתה בידיים שלי. מהממת ומתוקה. תודה לאל. 
אז מה היה קורה אם הייתי בבית חולים? 
אני מכירה את זה, 
מתמעטים הצירים? כנראה שהרחם התעייף וצריך לעזור לו, בואו נביא פיטוצין! 
לכאורה? הכי הגיוני. 
 בפועל? אתם זוכרים שהיא נכנסה לא נכון בפעם הראשונה? אז אנחנו דוחפים את המכונית בכח לתוך החניה בזווית עקומה.
זה לא יעבוד! 
ואז היא תיתקע בתעלת הלידה אבל אל דאגה! בשביל זה המציאו את הוואקום! 
 אז יעזרו עם הוואקום מלמטה היולדת תלחץ בכל הכח בזמן הציר ועוד רופא ילחץ על הבטן מלמעלה. 
 הייתי בסצנות כאלה, זה לא מרנין. הלחיצות העזות מחלישות את ריצפת האגן, הוואקום גם הוא מפעיל לחץ עצום על ראש התינוק (אני לא אכביר במילים אבל תחשבו כמה נזהרים על ראש של תינוק בשנה ראשונה ומה וואקום עושה לראש של התינוק) 
במקרה הטוב זה היה עוזר והתינוקת היתה יוצאת ובמקרה הרע זה היה מגיע לקיסרי. 
לא חבל?
ונעבור ללידה של עמיחי שגם הוא נולד בבית,
 אז הלידה היתה בקצב שלה, היה אפשר לצפות שלידה שלישית תהיה קצת יותר זריזה אבל מי שאל אותנו. 
הדרמה הגדולה התרחשה דווקא אחרי שהוא נולד החמודי. 
עמיחי נולד עם לשון קשורה בדרגה ממש נמוכה אבל בכל זאת זה הפריע לו לינוק,
הוא היה עלי וניסיתי להניק אותו, בכל זאת מאחורי היו אז יותר מ20 חודשי הנקה אז ידעתי איך לעשות את זה והוא ממש התקשה.
 המיילדת לקחה אותו וניסתה לעזור לי, היה שלב שהוא מאד התקרר אז היא שמה אותו על מיטת חימום שהיא הביאה ועטפנו אותו בשמיכות חמימות ואז הוא חזר אלי שוב. לשמחתי היו לי פטמות סילקון שאפשרו את ההנקה ולכן לא היה צורך שנעבור לסורוקה. השבועות הראשונים לחייו לא היו לו קלים, לקח זמן עד שהצליח לעלות במשקל כמו שצריך אבל מה שעזר זה כמובן שהייתי צמודה אליו מרגע הלידה וכמובן במעקב צמוד של טיפת חלב ויועצת הנקה נינה בתאשוילי שהיא יועצת בחסד. באמת. 
 ומה היה קורה אם היינו בבית חולים? סביר להניח וגם בסצנות כאלה הייתי שברגע שהוא היה מראה סימן קטן מדאיג כבר היה מוזעק צוות שלם לחדר ואחרי טיפול ראשוני היו מעבירים אותו לתינוקיה "כי את בוודאי רוצה שהוא יהיה בהשגחה" ואז מה קורה? אנחנו מפסידים זמן יקר שבו גם האמא וגם התינוק עירניים ורוצים את הקשר הזה, המגע הגופני של אמא ותינוק בשעות אחרי הלידה הוא חיוני להצלחת ההנקה, לבריאות התינוק ולבריאות הנפשית של האמא, כן, ידעתם שאם התינוק לא ליד האמא הגוף שלה לא יודע שהתינוק נמצא בהשגחה אז הוא מתחיל להפריש הורמונים של אבל ולא ממהר להתחיל את ייצור החלב. כי כנראה אין תינוק שיצרוך אותו, חלילה. 
 לסיכון הזה לא נכנסתי, הייתי צמודה לעמיחי שדווקא בשעות הקשות האלה זקוק לאמא שלו הכי הרבה. 
 זה לא סותר את הבאת רופא ילדים שיבדוק אותו ובימים הראשונים בכל יום ראה אותו רופא או מיילדת או טיפת חלב.
אז אלה הסיפורים שלי,
 במקרים שלי באופן משמעותי לידת בית איפשרה תוצאות לידה טובות יותר עבורי ועבור ילדי,
וכן, זה לא משהו יוצא דופן, זה חלק מסטטיסטיקה מוכרת של בריאות לידות הבית.
אז היום אני מצטרפת לאחיותי שחוגגות את יום לידות הבית הבינלאומי, 
אז היום הזה בישראל אנחנו מציינות בארועים ברחבי הארץ (כן, גם בבאר שבע)
 ובפוסטים ברחבי הרשת. מקווה שגם הפיד שלכם מוצף בחגיגה

#זכותי_ללדת
#מנרמלות_את_לידות_הבית
#לידת_הבית_שלי

 

(העתקתי את הפוסט שלי מהפייסבוק לכן התיוגים וכו')

מחכים כמה חודשי הנקה? מודדת כובעים


היום כבר קצת יותר תחיה דולה

את הגדול הנקתי 11 חודש

את השניה הנקתי 19 חודש (אז בעצם היו לי 30 חודשים)

ואותו הנקתי 24 חודשים אז היום יש לי ותק של 54 חודשים  

אההההתחיה דולה

לא יודעת למה היה כתוב שם 200  

בדקתי עכשיו במקורתחיה דולה

וכתבתי 20, איכשהו בהעתקה הוא החליק להכפיל  

 

ומעולה, אני כבר ביותר מרבע הדרך להגיע ל200, קטן עלי  

באמת היה נשמע לי מוזר..(אני אחרי כמעט 30 חוד')סיהרא.


באמת אין לי מושג למה הוא החליט להוסיף 0 תחיה דולה


העתק-הדבק הרבה פעמים מוסיף אפסהש"ל

כבר קרה לי שגיליתי ברגע האחרון שהחשבון שעמדתי לשלוח ללקוח מוכפל ב10.

אוי ואבוי..רק אמונה


תחיה תודה על השיתוף! בדיוק נתתי לבעלי דוגמה כזאת היוםאיזו נחמה

אז קודם כל שוב תודה ששיתפת, ותודה על מה שאת עבור כל הנשים כאן ומן הסתם בכל מעגלי חייך!!

 

 מעניין מאד מה שסיפרת.. זה בטח מאכזב משהו שפתאום הלידה חוזרת אחורה בשלב כ"כ מתקדם.. אבל אני בטוחה שהרגשת החיבוק והתמיכה שמיילדת צמודה שמכירה אותך, בכל זאת הקלה מאד על העניין. קשה לתאר את ההרגשה של החוזק שנותנת התמיכה הזאת... (זה בוודאי מה שנשים גם מרגישות עם דולה קרובה...)

 

איזה כייף לך 54 חודשי הנקה!! בלע"ר מכובד ממש, ובפרט שזה עלה לך בכל כך הרבה מאמצים! באמת כל הכבוד, שהרווחת ביושר!!

 

אז לגבי בעלי (אז כבר הבינה מי שקראה את סיפור הלידה שלי שהוא לא בעד לידות בית במידה שאני כיום... קורץ):

 

אז כמובן גם ברדיו דיברו על לידות בית, והעלו איזו פרופ' אשה דוקא, לדבר מהצד שכנגד... והשבנו בקשב רב כמי שהנוא נוגע לו.

 

והיא כ"כ עצבנה אותי בדמגוגית ההפחדות שלה, היא חזרה בדיוק על אותה שטות שאמר לי הרופא שניסה להפחיד אותי בשעתו: לא צריך להסתכל על סטטיסטיקה כי אותו אחוז שח"ו נפגע בבית בשבילו זה 100% סבל ואבדן.. אהה... ואם ח"ו קורה דבר כזה בבי"ח זה לא 100% סבל ואבדן??? מתלעמים מזה של"ע אסונות עלולים לקרות בכל מקום, ויותר אפילו מבחינה סטטיסטית בבי"ח....

 

אבל בעלי כדרך רוב עמך ישראל, פרופסור לרפואה נשמע להם יותר מוסמך ממיילדת בית (שחקרה את הנושא ומביאה מחקרים וסטטיסטיקות אמיתיות! שאומרת שהסיכון בלידת בית אפילו נמוך במעט מבי"ח... אבל כמו שהיא אמרה במלחמה בין מיתוס (שחידת בית זה דבר מסוכן ולא אחראי) כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח...) אומר לי- תשמעי, היא משכנעת מה לעשות? ואני פשוט מתפוצצת ואומרת לו שהדמגוגיה הזאת כבר מוכרת לי...

 

ולראיה כנגד דברי הפרופסורית הנכבדה הבאתי לו בדיוק כמו שלך בלידה של צהלי! 

 

כזה דבר היה לאחותי, כמעט אחד לאחד.. הלידה התקדמה ואז התינוקת נכנסה בצורה לא טובה, וחזרה אחורה, וכו' וכו'.. וכמובן שפקעו לה את המים בלי לשאול בשלב מדי מוקדם, כך שייתכן שזה 'עזר' לתהליך הזה, וכמובן שהוסיפו פיטוצין שרק גמר אותה ולא הועיל, ובסוף אחרי 24 שעות כמעט היא הובלה אחר כבוד לניתוח! שייתכן שהיה עשוי להימנע..

 

אחותי כרגע ויבק"ית שאסור לה כמובן ללדת בבית, אבל בלידה אח"כ אגב, היא הלכה ללניאדו עם דולה מאד מומחית וגם עם מיילדת פרטית, ולמרות ששוב התינוק ירד בצורה לא טובה, היא הצליחה בעזרת ליווי צמוד והמון תרגילים שעשתה תוך כדי, למקם אותו בצורה נכונה וללדת רגיל! 

 

וכמו שאת אומרת ייתכן שגם הניתוח הראשון היה נמנע, ומי ייתן את הדין על כך? על הצלקת שלעולם תישאר לה בבטן וברחם?? על כך שבע"ה בכל הלידות שלה היא תחשב לסוג של לידה בסיכון??

 

ואחרי שראיתי בייבי בום בעברי, וראיתי את ההתנהגות חסרת האחריות של הרופאים, לדוג' מתחילים לידה סתם בלי שום תנאים, כי ליולדת 'נמאס מההריון'.. ובסוף כמובן מגיעים לניתוחים אין סוף, אז אני שואלת את הפרופסורית הנכבדה, זה כן בסדר??? זה אחראי?? ככה מתנהל רופא/ה??? ולמה על זה לא קמה קול צעקה??? הרי ניתוחים מסוכנים יותר לא  רק לאם אלא גם לתינוק?? אז נכון כשאין ברירה ב"ה שנתן לנו חכמת בשר ודם לנתח, אבל כשיש אפשרות אחרת?? זה עוול! זה נזק ועוול! ומי ייתן את הדין על כך?? 

ועוד משהו, זה כ"כ נכון שהיום הזה נועד עבור כולנו, כל הנשיםאיזו נחמה

אלה שיולדות בבית כמו אלה שמעדיפות ללדת בבי"ח...

 

אני ב"ה ילדתי את בני הבכור לפני 15 שנים.. ואז  כמעט לא היה שום דיבור על 'זכות מדעת' על ביות ומי שמע ומי פילל על 0 הפרדה??.. 

 

ההרגשה שלנו היולדות אז היתה שבעצם הלידה שייכת לרופאים ואני רק איזה כלי באמצע שעושה מה שאומרים לו: כדאי לך לקחת אפידורל- תשכבי אל תזוזי- נותנים פיטוצין בלי לשאול ובמקרה שבא להם גם פוקעעים את המים או עושים סטיפיניג בלי הודעה מראש...

 

גם התינוק היה אז סוג של 'מולאם'.. ידעתן שהיה אסור להוציא תינוק מהתינוקיה רק בשעות ההנקה?? ואם הגעת והוא צרח אבל היתה בדיקת רופא, אז עמדת מול דלת נעולה, כי עכשיו יש רופא ואי אפשר להיכנס!!! ואני לא העליתי בדעתי שזה לא חוקי!!! שאסור לבדוק ילד שלא בנוכחותי!! 

 

ומי העלה בדעתו שאמא צריכה להיות ליד הילד שלה! כשמכאיבים לו רגע אחרי שנולד??? הרי תינוק מעט יותר גדול, אמא לא היתה מעלה בדעתה לשלוח אותו לבדו לרופא/אחות!! אז למה תינוק שנולד כן??? פשוט מאד, בראש של כולם התינוק עוד היה 'שייך' לביה"ח...

 

משהו הזוי!!!!!!!!

 

 

היום כשאני אמא בוגרת, ובעיק אמא מודעת יותר לזכויות לצרכים שלה ושל תינוקה הקט, היום זה נראה לי מופרך!!!

 

אבל זה רק בזכות כל אותן נשים 'משוגעות לדבר' שהלכו וסללו לנו את הדרך!

 

לנו לכל האמהות כולן!!

להחזיר לנו את הזכות על גופנו, לדעת איזה הליך מבוצע בנו, ולקבל את רשותנו, את הזכות לומר לא! את הזכות להיות עם הילד שלי כל רגע, כי הוא ילד שלי מהרגע שיצא לאויר העולם! להכיר בצורך האמיתי שלו להיות לידי מיד וכל רגע! 

 

את כל אלה לא ידעתי קודם! לא העליתי זאת על דעתי... ואני אשה משכילה וחושבת, לא אחת שמקבלת כל דבר כמובן מאליו.

 

אז אני רוצה להודות לכן, נשים יקרות!! אתן המשוגעות לדבר, אתן האמיצות שדיברתן וולא שתקתן ופעלתן! תודה תודה תודה!

 

וכאן בפורום, יוקטנה, ויפעת ותחיה היקרות!!! שלי אישית הארתן ופקחתן את העינים!

 

בשמי ובשם ילדתי, ובע"ה בשם אלה שעוד יבואו תודה!!

וואו.בלידה הראשונה שלירק אמונה

קיבלתי מילדת עם השיטה הזו של לפני 15 שנה.

זה הסגנון יחס שלה

 

ושאלה-בתינוקיה לא קוראים לאימהות בבדיקת רופא-כיום..

למרות שכתבת שאין זכות לבדוק בלעדי ועד היום לא נותנים להיכנס לקחת בבדיקת רופא

 

 

(ואיזה אומץ לעשות לבד  לידה כזו (בלי בעלך שתומך בלידת בית.))

 

הנושא של נוכחות ההורים בבדיקת רופאבארץ אהבתי
מיושם היום רק אצל מי שהולכת על 'אפס הפרדה', ולא בכל בתי החולים מאפשרים את זה עד הסוף. אבל עצם זה שזה קיים בצורה כלשהי ברוב בתי החולים זה שינוי עצום של השנים האחרונות, ויש בתי חולים שזה ממש מיושם עד הסוף (למי שבוחרת במסלול של אפס הפרדה).
בירושלים זה אפשרי בעין כרם ובשערי צדק (המסלול של 'ביות מלא' אצלם הוא בעצם 'אפס הפרדה'), לאחרונה ראיתי שהר הצופים פרסמו שפתחו אצלם גם כן מחלקה של אפס הפרדה.

ויכול להיות שיש אפשרות להתעקש להיות נוכחת בבדיקות בתינוק גם אם את לא באפס הפרדה בהגדרה.
זה קרה כשלא הסכמתי לזריקה של ויטמיןK-ישר הם באו אלירק אמונה

וביקשו שאני אתן לה,ועשו את זה לידי.

ו-תודה על המידע

כבר הרגשתי רע שלא ידעתי

בשערי צדק הייתי במחלקה ג-ביות חלקיtz
והיינו בכל הבדיקות, וגם ישר עשו קבלה לקטנצ'יק כשבעלי נוכח ונתנו לו לקחת אותו חזרה אליי
איזה יופי לשמוע! לא הכרתי שזה המצב...בארץ אהבתי
נאומים חוצבי להבות צודקת בכל מילה מודדת כובעים


...לב אמיץ

ספרי לי על זה חיוך.

"במלחמה בין מיתוס...כנגד עובדות וסטטיסטיקה (שמוכיחות אחרת) המיתוס תמיד ינצח..." 

כמעט בכל תחום מתחומי הרפואה.

 

מדהים.לב אמיץ

יום טוב של לידות בית! חיוך

כל אחת מה שמתאים להתעלומה

קראתי את מה שכתבת. וזה הדהים אותי . אבל אצלי ב2 הלידות שעברתי- אם הייתי יולדת בבית היה לי אולי ילד אחד!!!!

הגעתי בילד ראשון לבי"ח עם פתיחה 2 וצירים מוווות. הייתי שם כמעט יממה עם צירים כל דקה חזקים כמו בפתיחה מלאה,ועדיין תקועה ב2!!!!  בשניה שהביאו לי אפידורל- תוך 20 דקות הייתי בפתיחה מלאה (אותו סיפור בלידה שניה אחרי ירידת מים בבית)  אם לא היו מביאים לי אפידורל והייתי נשארת בבית- לא הייתי יולדת בשום מקום.

בלידה ראשונה לחצתי בערך שעה והוא חזר אחורה לוא התקדם בכלל . ופתאום היו לו ירידות בדופק- עשו וואקום (וכמה שזה היה לי רע- זה משהו אחר, ועד היום אני סובלת מזה)   אם לא היו עושים וואקום בדקה ה99- לא היה לי היום ילד.

הראש שלו היה מסובב, אם הייתי יולדת בבית הוא לא היה יוצא משם בשום צורה...

לכל אחת יש את הדרך שהכי מתאימה לה ללדת, ולכל ילד את הדרך המתאימה ביותר לו - להוולד בה...

 

למישהי בשיטה טבעית יש את התנועתיות שמקדמתרק אמונה

את הלידה יותר מאפידורל

אני זוכרת שאמרו לי לשכב על הצד וזה קידם

הורידו לי את הגוף למטה ואז זה ביסס את הראש טוב

הולכים וזה מקדם

יושבים על כיסא וכו'

זה פלא אבל זה עובד

יש גם לחיצות בגב שעוזרות

כל מה שכתבת עשיתי ולא זזתעלומה

הייתי שם יומיים!!!! שכבתי על הצד, עליתי את כל החדר מדרות של שע"צ שתיים שתיים, כדור פיזיו, רפלקסולוגיה. הייתה איתי דולה!!! לא זז כלום עד שאין אפידורל!!!

וואו נשמע ממש קשה חיבוק..רק אמונה


יקרה, מצטערת לקרוא על החוויות שלךתחיה דולה

אז שמה לב שמה שסיפרת דומה מאד למה שהיה אצלי? אבל במקום להיבהל מזה שחזרה אחורה (מה שקורה בבית חולים) אנחנו עודדנו אותה לחזור אחורה ולהתברג מחדש בדרך שלה. 

יש גם המון מידע שמיילדות מסורתיות (מסורת של לידות לא של יהדות כמובן ) מחזיקות לגבי התבססות העובר באגן, זכיתי ללמוד טיפה מהים בנושא הזה ובאמת הרבה פעמים עם כמה תרגילים פשוטים שיש בהם הרבה הגיון מתקדמת הלידה בצורה טובה. 

יכולה לשתף שזכיתי לעזור לאישה שהיתה מועמדת לקיסרי כי התינוקת הציגה רגל לפני הראש, הגיעה אלי לקליניקה כאובה, בקושי הולכת (תחשבי כמה זה מציק לסחוב ככה את התינוק) ועשינו כמה תרגילים ספציפים שעוזרים לזה ולמחרת היא הגיעה כביכול להכנה לניתוח, בדקו אותה ואמרו לה- למה באת? מצג ראש הכל טוב, תבואי ללדת. 

והרבה פעמים התסמינים של מצג לא אופטימלי זה באמת צירים שלא מוליכים לשום מקום ולא מייצרים פתיחה כי הראש לא מצליח להתבסס ולעזור לפתיחה והתנוחה החתולית שבה נותנים את האפידורל עוזרת לראש התינוק להתבסס  

אז כמובן שאין לי דרך לדעת מה קרה אצלך בדיוק ומה היה אפשר לעשות אחרת וכן אם לידה נתקעת בבית ולא מתקדמת אז עוברים לבית חולים, בשביל זה חשוב ללדת במקום שלא עולה על חצי שעה מבית חולים.

יש הרבה פתרונות לביסוסתעלומה

אחרי שניסיתי ה-כ-ל , והדופק של התינוק ירד וכבר ממש פחדו עליו- עשו לי וואקום!!! עד היום יש לי סיוטים מזה!! בלילה הייתי קמה שטופת זעה לאחר חלומות ביעותים שאני בלידה לוחצת ולוחצת- והתינוק לא זז!!! 

לידה שניה התינוקת יצאה כמו מים במשקל 4200- אבל גם אז הפתיחה לא זזה - לאחר כמעט יממה של ירידת מים- עם מליון נסיונות- עד שבא האפידורל הגואל. ומהשניה שהגוף נרדם- הייתי בשלב הלחיצות תוך 20 דקות...

אולי כדאי לעשות יום בינלאומיצהוב

לעישון גראס.

 

 

לא כל דבר לא חכם שאנשים עושים הופך להיות טוב רק כי צועקים הרבה.

 

 

 

 

אחרי כל מה שכתבו והסבירו, איך אפשר להשוות?לב אמיץ

אלא אם כן אטומים והולכים ראש בקיר עם גישה מאוד פשטנית ומצומצמת.

 

לא לכל אחת לידת בית מתאימה, אבל להשוות לעישון גראס? 

אל תתרגשי ממנה/ממנו לב אמיץאיזו נחמה

זה מישהו/מישהי מספיק מוג לב כדי לפתוח פצל"ש בשביל להעליב.. אין מה להתרגש. וברור שזה גם לא מראה על חכמה רבה.. ומכאן ההשוואה הלא נעימה... חושף שיניים

אז כבר גם אי אפשר אנונימי וגם לא פצל"שצהוב

זו בדיוק הסיבה שכותבים מפצל"ש. כי כל מי שלא מסכים עם ה"נאורות" של לידות בית מותקף.

 

 

 

אם את כל כך יודעת טוב להסתכל בהסטוריה של כותבים אז את משקרת ביודעים כשאת אומרת שפתחתי את הפצל"ש בשביל להעליב כי את יכולה לראות את תאריך ההצטרפות.

ומי שלא מסכיםלב אמיץ

הסכמה גורפת עם ה"נאורות" של לידה בבית חולים. למה להתקיף אותו?

 

יש מקום לשתי הגישות. הגישה של לידות בית היא לא בלתי מתקבלת על הדעת.

לא את לא צודקת. מותקף מי שתוקףאיזו נחמה

מי שבאה בשמה ועומדת בצורה מכובדת מאחורי דעתה לא תוקפים אותה בד"כ.

 

אבל בגלל אנשים כמוך באמת ביטלו את האנונימי

 

האנונימי בא כדי לתת אפשרות לאנשים לשאול להגיב בנושאים מדי אינטימיים

 

מה שקרה שלרוב הוא שימש את אלה שרוצים להכות בסתר את רעיהם (ועל זה כידוע יש ארור מפורש)

 

 ובטח שהרבה יותר קל לעושת את זה בלי לעמוד מאחורי זה

 

אין מה להתנצל על ביטול האנונימי

 

אילו היית באמת רוצה להגיב עניינית היתה לך בחירה לעשות זאת בצורה מכבודת ומכבדת

 

לא נהגת כך

 

נהגת בצורה פוגענית

 

ולכן אין שום סיבה לכבד אותך

 

 

אולי בכל זאת לא בשביל להעליב, ואף על פי כן מצער אותי.לב אמיץ

כל כך הרבה התנגדות בזמן האחרון.

יש 2 דברים עיקריים להשוות ביניהםצהוב

1. להשוות לדברים שמזיקים.

ו2. לדברים שזה חוסר אחריות לשדל אחרים לעשותם.

 

אז את צריכה לקרוא שוב מה שאיזו נחמה כתבה.לב אמיץ

תקראי טוב.

תראי שזה לא זה ולא זה.

אלא אם כן יש לך אינטרס שיגבילו לידות בית. אחרת אין באמת הסבר למה שכתבת.

כנראה שאסור לי לקרוא את השרשור הזה...מתואמת

הוא סתם גורם לי לקנא

אבל לפחות אני מודעת לאפשרויות הטבעיות של לידה, גם בבית חולים,

ולפחות אני יודעת ויכולה להתעקש על הנקה בלעדית,

ולפחות עכשיו גם התנסיתי בביות - ואני יכולה תמיד להשתדל לעשות אותו.

אז גם לנשים כמוני מועיל יום לידות הבית הבינלאומי!

תודה, תחיה, על פרסום הפוסט!

זה גם עולה מאוד יקר בטח.לא?רק אמונה


האלטרנטיבה האידאלית מבחינתי זו רופאה פרטית... גם יקר נוראמתואמת


זה מבחינתי המטרה החשובה של היום הזהתחיה דולה

זה באמת לא משנה אם זה בבית או בבית חולים אלא אפשרויות הבחירה,

ההבנה שזו הלידה שלך ואחריות שלך על גופך ועל ילדך ואחריותך לצבור ידע ולשאול שאלות ומתוך זה להגיע לבחירה מושכלת שהכי טובה עבורך לפי מצבך. 

שמחה שביחד עם הקנאה הגעת גם לתובנה הזאת  

ולי גורם לבכות...כתר הרימון
רציתי ביות מלא, אבל בסוף הילד שהה בפגייה... ונדקר לא מעט בלעדיי...
אני מתנחמת בכך שהוא ינק יותר משנה וחצי (ולא קיבל שום תמ"ל!) ושהוא איתי בבית עד גיל שנתיים... סוג של פיצוי

אבל העיקר שאנחנו יודעות שעשינו את המקסימום!
גם את זה חוויתי...מתואמת

אבל אז לא היה שם בכלל ביות מלא, וגם בכלל לא חשבתי בכיוון...

אבל כן, זה מבאס נורא לתכנן משהו כל ההיריון - ולא לזכות לו בסוף...

חיבוק גם לךרק אמונה


אמא מדהימה את דבורית
חיבוק.אשריך!רק אמונה


איזה מדהים.ניקיתוש
ממש!!
הלוואי עליי חלום!
הלידה הזו ממש הרגשתי שבויה במערכת, נראה לי שזה ניצנים להבנת הרעיון שעומד בלידות הבית.
הלוואי שעד הלידה הבאה זה יהיה ממש מקובל יותר.
או שלפחות יהיו הרבה יותר חדרי לידה טבעיים ואפס הפרדה וכו' כי עדיין צריך להתווכח על כל דבר בבית חולים וזה מתיש!!! ומייאש!
תודה על השיתוף תחיה!מתחילה מחדש
ממש מרגש.
הנושא הזה ממש מעניין אותי, אני ממש מתחברת לכל הגישה הטבעית וההכרות עם הגוף.
אבל אני לקראת לידה ראשונה (כאילו עוד חצי שנה😅) ומאוד מפחדת מזה.לא יודעת ממש למה לצפות, כמה יכאב, האם אעמוד בזה..
האם לדעתך זה מתאים ללידה ראשונה?
אולי עדיף (דף חלק וכו')רק אמונה
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 22:15


אני ילדתי לידה ראשונה בבית.גדולה מהחיים
ואיך זה היה?מתחילה מחדש
קסום. ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי בחייגדולה מהחיים
נו ולא תפנקי אותנו בסיפור?איזו נחמה


האמת ממש באלי!גדולה מהחיים
אז קדימה! נורא מעניין אותי איך הגעת לזה כבר בלידה ראשונהאיזו נחמה


עובדת עלזה. כשאסיים לכתוב ולעבד, אעלה בעז"הגדולה מהחיים
יופי, מחכים לזה גם אם זה ייקח זמן...איזו נחמה


אשמח לתת לך מידע אם תרצי על ביות מלאדבורית
בלי קשר ללניאדו...
אני ממש מצטערת שפחדתי לבחור בכך עוד מהלידה הראשונה.
אני לא חושבת שהשאלה אם זה מתאים ללידה ראשונהתחיה דולה

אלא אם זה מתאים לך  

מציעה לקרוא סיפורים, ללמוד, לקרוא ספרים על לידה ולעשות קורס הכנה ללידה מקיף ולראות מה נכון לך,

את מוזמנת גם לשמוע ממני בפרטי בשמחה

יש לל המלצה על ספרים מומלצים בנושא?מתחילה מחדש
וואו כמה תגובות תחיה דולה

אני אצליח להגיב מחר בצורה יותר עניינית למי ששאלה שאלות ספציפיות.

 

רק לענין הבטיחות בלידה בגלל שאין לי סבלנות וחשק להיכנס לויכוחים אני אעלה פוסט חשוב של נשים קוראות ללדת- 

 

שוברים את המיתוסים על לידות הבית

נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה·יום שלישי 6 יוני 2017

1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"

בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלש יולדות). מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.

בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית. מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.

הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&s=1

2. " לפני שנשים עברו לבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"

לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השכיחה שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות. הדעה הרווחת היא שלמעשה בזכות מודעות כללית לבריאות חשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון, הם אלו שהיו אחראים לירידת התמותה והתחלואה באופן משמעותי ולא המעבר עצמו ללידות בבתי החולים. ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה אפשרה ללידה להיות בטוחה יותר עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסבלו ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.

בין המאות ה-17 עד ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים והיתה סברה שישנה מחלה "מיוחדת" שהורגת תינוקות בבתי חולים. נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב. הנה מקור >> /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.themedical.co.il%2FArticle.aspx%3Ff%3D6%26s%3D2%26id%3D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&s=1 /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATOjLs-SoARFcbF6YCppnTdvEdLn3ny0zVvttxwKA4wEC_OKrAH3v94u_1y_8IozOuEQyw1wCI2MUcrbnxJGefz6Br4dpcFE9P10VXbP6Ix1yb0sIeV_Fpp-uvYVBFnJQlcSdhainvOS1FMbdQNVwAqLD-cb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

3. "אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"

כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.

בבואנו ללדת בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים אחרים: לידה מכשירנית היא מסוכנת לתינוק. דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום לידה) פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, נותנים לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו - האם זה לא סיכון? 19% אחוז ניתוחים קיסריים בישראל בבתי חולים ב-2014 לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. כל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה למשל סיכון ל: הידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף (אמא) ואילו מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד. התערבויות נוספות שמתייחסים אליהן כפעולות שגרה בבי"ח הן - פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהן מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולגויה של הלידה.

חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה. להתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.

ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.

קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&s=1 /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATP9xTGFiIRQyfWySjRdJjwKiougmyMCb5kMZL4vphKErC-zqKs3oizuInw8hvY0QOmKBdBhjKANrRgcu1YhYx1rHdSTQ36WcmgwKVq7HjwNqQatN46W2OBsfmiuT0k0KfXr9ujIueoAJfk5a-t_SsqCITrb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

הנה לינקים למספר מחקרים (ויש עוד):

/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&s=1

87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים - 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים, רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.

/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&s=1

נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא./\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATNn7XGLJnhzRqCPU6aQMSJQCxD7lRtLBlsd6sa72Ct6G1A2SkDK_xqaBpeTAAP2ub36MreUOiARDzIa5ZFkDW6Flzll78lbflLLtBbfjSbIDOXRVJIvN1IFNq4vOUf7WKP6yPbKy3bxfVfU436nKWAw6rLD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&s=1

נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.

4. "מה אם הוא יוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר?" "מה אם תהיה היפרדות שיליה" "מים מקוניאלים? ירידות דופק?"

מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה.היא מנטרת את התינוק במכשיר שנקרא דופלר. מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח, לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם יש צורך בפינוי לבית חולים.

יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מיתוס שמחדירים לנו כבעייתי. מצב זה של כריכת חבל הטבור זה יכול להוות סכנה רק במקרים נדירים. גם כאשר יש מים מקוניאלים, הדבר לא בהכרח אומר שיש מצוקה עוברית וכמובן שתמיד ניתן להחליט להתפנות לבית החולים. ירידת דופק של העובר מתרחשת פעמים רבות במהלך הלידה, ירידת דופק שאינה שיגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים. בהקשר הזה, בליווי רציף ע"י מיילדת עוד משלב ההיריון, המיילדת מגיעה ללידה לאחר שהיא כבר מכירה את דפוסי העובר, את התנהגות הדופק שלו וכך היא מסוגלת לזהות ולאבחן טוב יותר האם שינוי בדופק במהלך הלידה הינו שגרתי או בעייתי ומצביע על מצב רפואי הדורש פינוי לבית החולים.

5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"

אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.

חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון 40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.

מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.

כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 - בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.

6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"

מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל.

ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות. זהו כמובן רק אחד מהגורמים להתקדמות הלידה אבל זהו גורם מפתח וכזה שהאישה יכולה לשלוט בו - מי יהיו מלוויה, איך תראה סביבת הלידה שלה ועוד. אישה שחווה רוגע ובטחון בסביבה רפואית צריכה בהחלט לבחור בסביבה כזו כדי להצליח להירגע וללדת. לעומתה, אישה שחווה רוגע ובטחון בביתה שלה ורוצה לשמור את סביבת הלידה שלה לא רפואית צריך לאפשר לה ליווי מקצועי. לכל אישה כדאי לשאול את עצמה "איפה אהיה יותר רגועה וכיצד ארגיש יותר מוגנת" בבואה לבחור את מקום הלידה.

לידה היא אירוע בריא שהינו חלק מרצף החיים. כל המחקרים מראים באופן חד משמעי כי בלידות בית יש פחות התערבויות בלידה לעומת לידות בית חולים. לא לכל אישה מתאים ללדת בבית חולים לידה טבעית, חוזר משרד הבריאות מדגים היטב את הגישה של בית חולים ללידה טבעית, היא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אשה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה.

נשים שתועדו בדבר חווית הלידה שלהן, העידו שהן היו מרוצות יותר מחוויית הלידה בלידות בית, הן הרגישו שהן שולטות יותר בתהליך הלידה והתחלת ההנקה היתה מוצלחת יותר עבורן.

לא לכל אישה זה מתאים ללדת בבית אבל למי שכן, חובה לתת לה את האפשרות המלאה.

למחקר תומך בכך שאישה צריכה להיות בסביבה בטוחה ורגוע למען לידה בריאה וטובה>>/\/bit.ly\/2rtOfZ5", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2rtOfZ5");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&s=1

הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת.”

7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"

מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.

מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.

בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.

למחקר המלא>> /\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&s=1

8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"

במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, אפשר ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן קצת פחות טובות. בארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת.

מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו **ללא ליווי של מיילדת מוסמכת**. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.

לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.

מחקר המראה את הממצא הזה>> /\/bit.ly\/2017-ACOG-US", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2017-ACOG-US");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&s=1

9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.

על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך.על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.

בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.

מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> /\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&s=1

10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון

כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.

בעיה היאl666

שבעקבות פרסומת מסיבית יש נשים שאין להן כסף למיילדת פרטית אבל הן בראש טבעי והן בכוונה לא מספיקות להגיע לבית חולים כדי לחוות את לידת בית. מכירה כמה כאלו, אגב אצלן הכל נגמר בטוב.

ומה הקשר ללידה היום מצב שהיה בבית חולים במאה 19 או אפילו לפני? טיעון קצת מוזר.

וגם טיעון שאישה יולדת רק בנחת לא נכון, איך יולדים באמבולנס, מונית או בכל מקום אחר? כשמגיע זמן לידה מתרחשת בלי קשר לאווירה מסביב.

אני מניחה שכמות לידות בית מתוכננות  מזערית בהשוואה לכמות לידות בבית חולים, שאלה האם לקחו את זה בחשבון כשערכו מחקרים?

בקשר ל7.

מערכת לא תוכל לספק לכל אישה מיילדת עד הבית, כמו שהיא לא מספקת רופא משפחה או ילדים או אחות טיפת חלב עד הבית, פשוט אין כזאת אפשרות. כך שאם בעתיד יותר נשים ירצו ללדת בבית חלקן יצטרכו לוותר על זה כי לא תהיה מיילדת זמינה.  

אי אפשר להפיללב אמיץ

את חוסר האחריות של יולדות בודדות, לחוות לידת בית עצמאית ללא מיילדת מוסמכת, על מיילדות בית סופר-אחראיות.

אם המודעות ללידות בית תלך ותגבר, גם המערכת תצטרך ליישר קו ולספק את השירות הזה. ולהיפך, יהיה לה אינטרס כלכלי להיכנס לפלח השוק הזה. הכל עניין של היצע וביקוש.

נכון , את צודקתl666

אבל לצערי מודעות ללידת בית באה דרך מסר שהתערבות ובית חולים זה סכנה וטבעי זה בריא וחווייתי. ואז נשים מגיעות למסכנה כזאת

זה אחד הדברים שמרגיזים אותי.כח הרצון
קפץ לי..כח הרצון
מרגיז אותי שעושים מבתי חולים משו רע, ומאפידורל בכלללל מפלצת...
אני כל כך לא רוצה להגיע למצב שבו אקח אפידורל וארגיש אכולת מצפון ותהיה לי הרגשה שאני חלושה ושברירית בלי טיפת כח סבל...
זה מטריף אותי.
אני מרגישה שכביכול אצטרך להתנצל בפני כל הטבע שבעולם על כך ש"נשברתי" ולקחתי...
זה נורא בסטייל ללדת בלי, ולספר עד כמה זה אפשרי...
אני לפני לידה ראשונה לכן לא יודעת. לא יודעת. לא יודעת.
לא בטוחה שבאמתתת יהיה לי חוויתי ללדת טבעי...
למרות שזה טבעי...
)ואני כן רוצה טבעי... פרדוקס ופיצול אישיות כי אני מאוד ירוקה בתחום וחסרת ניסיון...)
ואני כן אלד בבית חולים.
ואם יהיה לי איזה חדר טבעי אז אני אהיה מבסוטה אולי.
אולי...
כי לא בטוח שזה מה שטוב לי...
ולסיכום:
אני מבולבלת.
ורוצה שהכל יעבור בשלום.
ושהחוויה תהיה טובה ואפשרית.
ושלא אשאר עם משקעים נפשיים בגלל עקשנות (שלי)
טוב נו.. פרקתי.
פריקה מתוך עייפות...
נשמעת נורמלית לגמרי.החלטות טובות בשעטומיהלום 1234


אני ממליצה לך ללמוד את הנושא בצורה מסודרתאמאשוני
מה האפשרויות, מה המשמעות,
הכל,
קחי קורס הכנה ללידה טוב, נייטרלי,
תלמדי את העובדות ולא סיפורי הפחדות לשום צד...

רק לגבי משקעים, יכולים להיות לכל צד (גם מי שמתעקשת על אפידוראל וגם מי שמתעקשת לא לקבל אפידוראל)
לכן גם פה כדי להימנע ממשקעים נראה לי הכי טוב ללמוד טוב טוב את הנושא בראש פתוח ולקבל החלטות תוך כדי לידה.
^^^ אף אחד לא יכול ולא צריך לשפוט מי שלוקחת אפידורל!!!!איזו נחמה

זאת החלטה הכי לגיטימית שיש,

 

אבל כמו שכתבה אמאשוני כדאי לך לטובתך האישית וטבות ילדך לעבור קורס הכנה טוב כדי שתוכלי לקבל החלטות מושכלות.

 

תקראי מה שכתבתי בהודעה שלי לגבי הלידה שלי לפני 15 שנים...

 

עברתי קורס הכנה גרוע, והגישה היתה שיולדת טובה היא זאת שלא מפריעה לצוות

 

אז עדיף שתיקח אפידורל אם אפשר, ואם לא אז שתשתדל לסבול בשקט.. וכמובן כל ההחלטות לגבי התינוק וכו'.. ראי למעלה...

 

היום ב"ה הגישה שונה מאד ויש בתי חולים יותר מכבדים את הזכויות של היולדת על גופה ותינוקה וכדאי לברר ולדעת מה הם.

 

רק שתדעי שהכי לגיטימי בעולם לקחת אפידורל וגם אני לקחתי בשלוש לידות שלי, והיה סבבה.. ואני לא רואה שום סטייל להתפאר בכך שלא לקחתי וכו'..  אבל כן כדאי שתהיה החלטה מושכלת (אני לא יכולה לומר שזה מה שהיה אצלי למשל...) והעיקר שהיולדת לא תרגיש מחויבות לשום דבר רק לעצמה ולתינוקה!!

 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה והעיקר אמא ותינוק בריאים ושמחים!

רק מסייגת שאין דבר כזה קורס ניטרליאל הר המוריה
בכל קורס יאמר מה שמאמינים בו.
אני עשיתי קורס של הקופה בזול, ואז השלמתי עם הדולה ובספרים את הידע הטבעי יותר.
ממליצה בחום.
לוקחת אפידורל ולא מעניין מה אחריםאני לי
חושבים
שאלת הרבה שאלותתחיה דולה

לגבי יחס מספרי בין לידות בבית חולים ללידות בית בוודאי שבודקים את העניין הסטטיסטי וכמובן שמווים רק בין לידות שהיו יכולות להתבצע בבית (כלומר בסיכון נמוך)

 

לגבי אישה שיולדת בנחת, את יודעת שבזמן מלחמה יש יותר תינוקות עכוזים? 

ואספר לך משהו שמיילדת שהיתה מיילדת במשגב לדך בזמן מלחמת המפרץ סיפרה לי, היא היתה נמצאת עם נשים שנמצאות בפתיחה מלאה עם צירים טובים ויפים ופתאום אזעקה, החדרי לידה נמצאים במרחב מוגן אז אין שום בעיה להמשיך עם הלידה ובכל זאת הלידות היו נעצרות, כל המדדים תקינים, הפתיחה נשארת אותו דבר אבל אין צירים ואין שום תהליך של לידה ק אחרי צפירת ההרגעה לאט לאט הלידות המשיכו ושוב בצורה תקינה. 

עוד דוגמא זה לחתולה שממליטה כמה גורים, אם היא מרגישה בסכנה היא עוצרת את ההמלטה, מעבירה את הגורים למקום בטוח ורק אז תמשיך להמליט. 

 

והסבר מאד פשוט, אוקסיטוצין הוא ההורמון שמייצר צירים ואם אישה חשה בסכנה היא מפרישה אדרנלין שעוצר את האוקסיטוצין. אז כן, בהחלט יש השפעה גדולה, איך שאישה מרגישה ישפיע מהותית על התקדמות הלידה שלה. 

וראיתי את זה בעיני עם נשים שילדו רק כשהתחלפה משמרת והגיע מיילדת מאירה פנים לעומת מיילדת שלא היתה נעימה, יולדות שילדו רק אחרי שהחמות עזבה את החדר או רק כשאמא שלהן נכנסה לחדר. 

נכון מסכימה- ואני ילדתי באמבולנסאמאשוני
ל I666
תדעי שיש שליטה על לידת התינוק גם במצב הפוך שהלידה מתקדמת מהר מדי,
זה כמו שצריך לשירותים, כשיש מודעות לגוף וביטחון בגוף אפשר גם לעצור את יציאת התינוק,
מי שלא מצליחה- כנראה לא מורגלת או לא מרוכזת או לא מספיק מאמינה בעצמה שהיא מסוגלת-
אני לא מאשימה חלילה אבל זה כמו שלא מצליחים להתאפק. זה תלוי ברוגע ובשליטה של היולדת ובאווירה סביבה,
באווירה של פאניקה אי אפשר לשלוט בכלום.
באווירה רגועה אפשר גם אפשר.
ואני אומרת את זה בתור אחת שמשכה את הלידה כשעה שלמה מפתיחה מלאה וראש ביציאה (!)
הפרמדיק כבר התכונן עם כל הציוד לאפשר לי ללחוץ ואמרתי שאני מצליחה לא ללחוץ אז המשכנו בנסיעה, היה סיוט עלי אדמות הטלטול של האמבולנס,
אבל בזכות רופאה מדהימה, מלאכית ניסית, שבכלל לא הכרנו, שבמקרה עברה הבינה שיש לידה אז התנדבה להצטרף, היא ואמא שלי עודדו אותי בלי סוף, רק במקום לעודד שאני מסוגלת ללדת, עודדו שאני מסוגלת להרפות ולהתמודד עם צירי לחץ מטורפים.

מה שמצחיק שכבר שהגענו לכניסה לבי"ח והפראמדיק רצה שאלד (אין אפשרות במצב כזה להכניס לבי"ח כי כל תזוזה קטנה שלי יכולה לגרום לתינוק לצאת בלי שמוכנים לתפוס אותו)
אז שוב כל הצוות התכונן לקבל את התינוק אבל הפרצוף של הפראמדיק פשוט הלחיץ אותי שכשהיה ציר לחץ לא יכולתי לעשות כלום הגוף שלי פשוט קפא!
הרופאה קלטה את המצב, הזיזה קצת את הפראמדיק וחייכה אלי כזה חיוך תומך, רק ראיתי שהיא תתפוס את התינוק ופשוט הגוף שלי השתחרר והתינוקת החליקה החוצה בלי ציר לחץ, בלי לחיצה בלי כלום.
אההההה.נשמע מלחיץץץ.גיבורה אתרק אמונה


מלחיץ אשאמאשוני
ויותר טמטום מגבורה שבכלל נכנסנו לכזה מצב,
אבל זאת חכמה של בדיעבד 😕
היה לי נס גלוי הלידה הזאת,
הרופאה שפתאום צצה משום מקום
ושהכל עבר בשלום בסוף ב"ה,

רק תנסי לדמיין מה עבר עלי כשאני שוכבת באמבולנס שניה אחרי לידה, והרופאה ואמא שלי רצות עם התינוקת שזה עתה נולדה באוויר של בוקר קריר ירושלמי לתוך המבנה, אני עוד מספיקה לשמוע צעקה- היא כחולה!
ורק אח"כ הפראמדיק סחב אותי באלונקה לבפנים...
מכירות את זה שבסרטים דלתות המעלית נפתחות לקראת גיבור הסרט? אז במציאות זה לא ככה... ואני שוכבת שם מחכה למעלית ואנשים יוצאים מהמעלית ובוהים בי!! והשיליה עוד בפנים... ואין לי מושג מה קורה עם הקטנה,
עד שהגענו ליולדות... סרט רק מלהיזכר בזה...

נכון יש את הסיפורים האלו על רחל אמנו שלובשת דמות בשר וגם ואח"כ מגלים שאין בן אדם כזה?
אז בסתר ליבי התחלתי להאמין שאולי הרופאה הזאת שפתאום נחתה פתאום משום מקום והייתה מדהימה בצורה כ"כ יוצאת מן הכלל- אולי זה זה... אז ביררתי ובאמת יש רופאה כזאת אז היא דמות אמיתית

אז אח"כ הפחדים שלי היו שבזבזתי את כל הזכויות שלי כאן בעולם הזה ואם חלילה יקרה לי משהו בקרוב אז לא אספיק לצבור זכויות חדשות בפני בית דין של מעלה...

ואח"כ הפחדים שלי היו שיקרה משהו רע לקרובים אלי כי לא יכול להיות שקרה לי כזה נס גלוי זה בטוח הכנה למשהו...

הכי אני לא מבינה איך אחרי סיפורים כאלו יש אנשים שעדיין לא מאמינים בהשגחה פרטית,
אין שום סיכוי שדבר כזה קורה במקרה.
דווקא השכל והבחירה החופשית הכניס אותנו לבוץ הזה ורק יד ה' הוציאה אותנו...


קיצר סרטים...
ממש עיבוד לידה עשיתי פה...
וואו.נשמע ממש השגחה פרטית(יש לי גם סיפור אבל לא קשור)רק אמונה

היה לי סיפור דומה על מלאכים כאלה

כשהיתי קטנה היתי בקיטנה ונסענו לבריכה

פחדתי לקפוץ למים ושכנעו אותי קפצתי לרדודים ונהניתי

ואז קפצתי שוב-אבל במקפצה השניה לעמוקים

(לא ידעתי שיש 2 גבהים)

והיתי נמוכה ושקעתי ושקעתי ולא נשמתי

ו...פתאום הבחינה בי בחורה שצללה שם

תפסה אותי והוציאה החוצה-ראתה שאני בסדר וחזרה לצלול

ועד היום לא נראה לי שהספקתי לומר לה תודה..\

באמת חשבתי שהיא אליהו הנביא

אוי איזה סיפור מלחיץ! ב"ה ששמר עליכם! ואת גיבורה אמיתית!איזו נחמה

ואל תדאגי לא בזבזת את כל הזכויות שלך.. להיפך עמדת בניסיון ואת רואה את הצד החיובי שלו!

בעיניי זה סיפור יפהפההש"ל


יהה מדהיםדבורית
דווקא ילדתי פעם אחת באמבולנסניקיתוש
וכ"כ נהנתי!! זאת הייתה לידה לגמרי בשליטתי!!
אף מיילדת לא מתערבת לי ולא פוקדת עליי.
אני לבד מרגישה מתי ללחוץ ומתי להרפות.
אותו דבר שמעתי ממשהי שילדה באמבטיה לבד. (כמובן שהיא לא התכוונה לכך) אבל בדיעבד, החושים מנחים אותנו בצורה הטובה ביותר.

ולגבי חוסר בכוח אדם, עם הביקוש יבוא ההיצע!!

הלוואי!!
ואם כבר, עוד שאלות על הנושא..😬מתחילה מחדש
כמה זה אמור לעלות ללדת בבית?
והאם גם לידה טבעית בבית חולים יקרה באותה מידה?
אם אין לנו יותר מדי תקציב עודף, אז האופציה היחידה זה ללדת רגיל בבית חולים?

אשמח לתובנות בנושא למרות שבע״ה יש לי עוד זמן
בשמחהתחיה דולה

עלות- זה מאד משתנה בין המיילדות, המחירים בין 4000-6000

לידה טבעית בבית חולים- בחדרי לידה רגילים זה לא עולה, 

מרכזי לידה טבעים בתוך בתי חולים גם עולים כמה אלפים, אני לא מעודכנת במחירים

 

ולגבי תקציב, אני ממש לא חיה בעודפי תקציב אבל העדפתי להשיג בגדים וציוד יד 2 וברית פשוטה ממש בלי יותר מידי מוזמנים ואת מה שהייתי משקיעה שם להשקיע בלידת בית, שבשבילי זה ממש דבר חשוב כמו שהייתי משלמת לשר"פ במצב רפואי אחר. 

רוב המיילדות מוכנות שתשלמי להן בתשלומים וזה גם פתרון שיכול לעזור. 

האמת שאת צודקת בהערה על ההתנהלות הכלכלית...מתחילה מחדש
למרות שהגלל שזה ילד ראשון לשבנו לקנות הכל חדש שיהיה כבר להמשך בעז״ה...
אבל באמת זה משהו שצריך לחשוב עליו..

במידה ומחליטים ללכת על לידה טבעית/בייתית, כמה זמן לפני הלידה צריך להיערך לזה?
מהבחינה של ליצור קשר עם מיילדת ודולה, לעשות קורס הכנה וכו׳..?
לידה טבעית בבתי חולים ציבוריים לא עולה כללאיזו נחמה

ויש איתך מיילדת של בית חולים לאורך כל הלידה זה הנוהל. בתל השומר נותנים גם ללדת בתוך בריכת לידה שהיולדת יכולה להביא איתה, לא יודעת מה קורה בלינאדו.

 

צריך להירשם לזה מראש והקריטריונים הם בדיוק כמו לידת בית (סיכון נמוך וכו')

 

אבל אי אפשר להבטיח לך שחדר הלידה יהיה פנוי כשתבואי ואז כמובן מיילדים בחדר רגיל ובתנאים רגילים.

 

בעין כרם יש 2 חדרי לידה טבעיים בתשלום של כ 4000 ש"ח, אבל שוב, אם החדרים תפוסים כמובן תועברי לחדר רגיל (ולא תשלמי כמובן...) וגם אין אפשרות לבחור בעצמך איזו מיילדת את רוצה, אלא מי שפנויה מהסגל שעובד בחדרים הטבעיים.

לא לקחת בחשבון ללדת עם דולה בגישה טבעית בבי"חרק אמונה


בטח שכן כדאי.את לא כתבת ברשימה את זה\=לא לקחת בחשבוןרק אמונה


אההה עכשיו הבנתי😅מתחילה מחדש
קראתי את זה אחרת.. תודה על ההמלצה אני אבדוק גם את האפשרות הזאת
עם דולה ובלי.זה עולם אחררק אמונה

היא גם יודעת ללחוץ  בגוף ולקדם לידה

וגם מעודדת שאת יכולה

ועוד מישהי שמבינה בלידה ביחד איתך

מגיע לכן כל הכבוד עלl666

זה שלידה היום בכל מקום נהייתה בגישה טבעית ומתחשבת. ועל ידע הרב שאת מעבירה.

בקשר ללידות בית - ברוך ה' יש ילודה גדולה בארץ ורב הלידות עדיין יהיו בבית חולים מסיבה פשוטה שאין כזאת כמות מיילדות בכלל וקל וחומר עד הבית.

בקשר לבן שלך עמיחי לא הבנתי בכלל מה קשר בין לידת בית להנקה ולמה היו נכנסים רופאים, אולי פשוט היו מלבישים אותו קצת קודם לפני שהוא התקרר, אולי זה גם היה מקל על הנקה, כשלתינוק קר, חם , לא נוח הוא לא פנוי לינוק. 

זו היתה סיטואציה מורכבת יותרתחיה דולה

מכיוון שראיתי איך זה עובד בחדרי לידה (חוטפים תינוק מאמא שלו ואומרים שחייב השגחה ואז האבא מגיע איתו לתינוקיה ואומרים לו- דוגרי, לא יודע למה הריצו אתכם לכאן) 

והדרך הטובה לחמם תינוק היא בעור לעור על אמא שלו אבל זה לא מה שהפריע לו לינוק אלא כאמור, לשון קשורה. 

חוטפים תינוק מאמא שלו???מימי3
נשמע קצת בוטה
בכל הלידות שלי הייתי עם התינוק כשעתיים עד שביקשתי מבעלי שייקח אותו כי אני רוצה להתנקות ולהמשיך הלאה.
קשה לי עם ההתבטאויות האלו
מזכירה,ילדתי בתל השומר. אולי בבי"ח אחר זה נראה אחרת? לא יודעת
אני דווקא ממש מזדהה עעם האמירה הזאתסדר נשים

לגמרי חטיפה לאור יום

 

 קצת אוכלת את עצמי על זה שלא מספיק התעקשתי שבעלי

ילך לתינוקיה להיות איתו כשהייתי בהתאוששות ועל זה שעם הגדולים שלי לא הייתי

מודעת לאפשרות של 0 הפרדה והם היו כמה שעות בתינוקיה

בתל השומר שולחים את התינוקמימי3
עם האבא למחלקת יילודים ועושים את כל הבדיקות בנוכחותו
גם לי בתל השומר נתנו להישאר עם התינוקלימונית

המון זמן עור לעור ובעלי לקח אותו לקבלה ונשאר איתו שם בכל הבדיקות, ומיד כשעליתי למחלקה לקחנו אותו אלי. גם את הבדיקות אח״כ (pku, שמיעה וכו׳) עשו בחדר לידי, ואני אפילו לא ביקשתי ביות מלא!

אבל הגדול נולד ברמב״ם ושם לא עזרו לי להניק ולא הצלחתי, ולקחו אותו הרבה יותר מהר. אמרתי לבעלי שילך איתו, אבל לא הרשו לו להיכנס ולא ידענו שאפשר להתעקש, אז הוא חזר.

בדיוק כךמימי3
סתם כך חושבת שתל השומר רק מאזנים יפה בין נהלי בי"ח לבין הרעיון של ביות
ב"ה שאצלך הכל היה תקיןתחיה דולה

ובוודאי כשהכל תקין מעודדים עור לעור והנקה עוד בחדר לידה וכו'

אבל הרבה פעמים כן, ממש לוקחים את התינוק במיידי לפעמים בלי להניח על האמא ולפעמים לנשיקה ואז לעמדת טיפול ואז להשגחה בתינוקיה ולא תמיד זה מוצדק לצערי הרב.

אני גם רוצה להגיב...שלומית2

אני לא רוצה להיכנס לדיון על עצם הבטיחות או לא.

רק להגיד שהיה לי קשה לקרוא את הפוסט כי בעצם מה שמשתמע ממנו

שבחדרי הלידה בישראל יש רופאים ומיילדות לא מקצועיים, 

שכל מטרתן היא לחלק כמה שיותר פיטוצין ולסיים כל לידה כמה שיותר מהר, ולדפוק את היולדת. והכי הם אוהיבם- לנתח קיסרי.

והאמת היא שיש רופאים ומיילדות שמה שהם הכי רוצים זה להביא עוד חיים לעולם בבריאות ובשמחה

אז ברור שיש דברים דבעיים שלצערנו בבית החולים עוד לא למדו להשתמש בהם,

וברור שיש יתרונות בלידת בית למי שזה מתאים לה,

אבל הנימה הכללית שעלתה לא עשתה לי באופן אישי תחושה נעימה...

 

מקווה שהדברים לא פוגעים בתחיה או במישהי אחרת....

הערה יפהאמאשוני
עם כל הביקורת על ההתנהלות בבי"ח באמת צריך לזכור שנמצאים שם אנשים מתוך שליחות ומקבלים החלטות כשמה שעומד בראש מעייניהם זה בריאות התינוק והאם,
וגם לכל רופא מתלווה המלאך רפאל בכבודו ובעצמו.
יש להם הרבה זכויות ב"ה!
מסכימהמימי3
היה לי קשה לשים את האצבע על מה שהפריע לי ואת ממש ניסחת את זה טוב.
אכן, בכל הלידות שלי הרגשתי שיש איתי מילדת ובכלל, כל הצוות, שכל רצונם הוא שיהיה לי טוב ותינוק בריא ושלם יגיח לאוויר העולם.
חושבת שנדירות אלו שמתאים להן לידת בית ויש להן גם אפשרות טכנית, כלכלית ונפשית לעשות את זה
למי בוער לשכנע אותנו ללדת בבית?
מתקשה להבין
זה באמת הערה חשובהתחיה דולה

זה דבר שאני כל פעם מזכירה לעצמי ולזוגות שאני מלווה, צוות חדר לידה נמצא שם כי בחר להיות שליח בעזרה להבאת חיים לעולם. לגמרי. 

וביחד עם זה לצערנו יש הרבה שיקולים שמשפיעים על קבלת החלטות בחדר לידה, שיקולים מערכתיים, שיקולים כלכלים ולא נדבר על שיקולים פוליטים. 

סתם דוגמא ששמעתי אתמול ממילדת- מגיעים למצב שמיילדים אישה במחלקת נשים ומי שמיילדת אותה זו אחות רגילה ולא מיילדת או רופא מיילד כי הגיעו נשים בפתיחה 2 והתחננו לאפידורל וכועסות שלא נותנים להם אותו ולמה שישחררו אותן כשיש להם כאלה צירים וכואב הלב אז מכניסים אותן ואז מי שמקבלת אפידורל בפתיחה 2 יש סיכוי גבוה שתתפוס חדר לידה במשך 10-15 שעות ככה בכיף. ולבינתיים לנשים שבאמת בלידה אין חדר ללדת בו. זה בעיה. 

 

עוד דוגמה שראיתי במו עיני- יולדת עם לידה שלא מתקדמת טוב, מביאים פיטוצין וזה גורם לירידות דופק אז מפסיקים לסירוגין. מחכים ושוב נותנים ושוב ירידות דופק. באיזה שהוא שלב נכנסים רופאים ואומרים- אל תמשיכו עם הפיטוצין, כל החדרי ניתוח תפוסים. 

זו לגמרי סיטואציה של ניהול סיכונים, ואין מה לעשות אי אפשר לחשוב רק על הלידה הספציפית הזאת אלא על כל המערכת שנמצאת כאן. ולפעמים מישהו ספציפי יידפק מזה. את מבינה למה אני מתכוונת? שיקול הדעת בבית חולים  לא יכול אך ורק טובת היולדת הספציפית אלא כלל היולדות וזה עלול לפגוע ביולדת מסויימת שתשלם את המחיר. 

 

קצת כמו שברור לנו שמערכת החינוך לא יכולה להתנהל לטובת כל תלמיד ותלמיד באופן אישי אלא לחשוב על טובת הכלל, מורה צריכה לכוון לממוצע כלשהו ולכן מי שנמצא בקצוות עלול להיפגע. זה לא מתוך כוונה רעה חלילה אבל זו בעיה אמיתית. 

נקודה למחשבהמימי3
לידה שניה שלי ילדתי ברכב בחניון בית החולים...
בעלי היה בטראומה. לי הייתה חוויה...
כך שגם אם אחשוב אי פעם כל לידת בית, בעלי נראה לי ישים לי וטו..
מסכימההש"ל

יצא לי בתקופה האחרונה להיות לא מעט במוסדות בריאות למיניהן (בהקשר של כל מיני עניינים רפואיים אצלי, אצל ילדיי, אצל סבא של ז"ל..) ובכל ביקור כזה מתחזק בי רושם שהוא דבר והיפוכו: התפעלות עצומה יחד עם צער גדול מאי שהמקומות האלה פועלים.

בעיניי, עד כמה שאני רואה, הם די עושים את הבלתי אפשרי. במסגרת של תקציבים מוגבלים, שטח מוגבל, כוח אדם מוגבל, שעות מוגבלות - הם מצליחים פחות או יותר לתת מענה לכל דורש, ולתעדף בצורה יפה מאוד. רופא יכול לקבל מטופלים בזה אחר זה, חמש שעות ברצף, עם בקושי לגנוב לעצמו דקה ללכת לשירותים (על קפה אני באמת כבר לא מדברת) - ולתת לכל מטופל את ההתייחסות הנדרשת לפי הנסיבות המסוימות. עצם זה שהוא עוד מחזיק ראש במטופל העשרים לקלוט מה אומרים לו זה כבר ראוי להתפעלות בעיניי. עצם זה שהאחות עוד מסוגלת לכוון לווריד בסוף יום עבודה, וגם לא צועקת בתסכול כששוב ושוב שואלים אותה מתי יהיו תוצאות - אני מורידה את הכובע, באמת.

ובו בזמן גם ברור לי שבדיוק אותה יעילות, אותו גיוס של כל המערכת לעשות כל כל כל מה שצריך - מחלחלת בהמון דרכים אווירה שפשוט לא תומכת במנגנונים טבעיים ובריאים של הגוף, מנגנונים שיש בהם יכולת להביא להחלמה, להתחזקות, לצירי לידה כשצריך, להרפיה שלהם כשזה לא הזמן. בית חולים ממש לא נראה לי מקום בריא להיות בו, ולקבל בו טיפול.

זה פרדוקס שאין הרבה איך לצאת ממנו. מי שצריך הנשמה או גבס או ניתוח קיסרי - כנראה שהדברים שרק בית חולים יכול לספק לו בסופו של חשבון עולים בחשיבותם על הדברים שנמנעים ממנו בגלל השהות שם. אבל מי שאיך שהוא יכול לחמוק מהפרדוקס הזה, יכול למצוא את הסעד הנחוץ לו במסגרת אישית יותר - בעיניי פשוט שזה עדיף, גם בשבילו וגם בשביל המערכת.

יפה כתבת.לב אמיץ


כמובן שהכי בטוח ללדת בבית חולים עם כל היתרונותאני לי
וחסרונות ובכלל הלידה הראשונה ולידה אחרי כמה שנים הן אותו הדבר וידוע שלושה ראשונה היא ארוכה ובדרך כלל קשה יותר הרבה פעמים זה חתכים או וואקום ואפילו מלקחיים ל9ני שלוקחים סיכום יש פה חיים של אנשים ותינוקות חשוב לחשוב טוב טוב על התוצאות ולא להיות עדר
וכמובן שחשוב לכתוב דברים מידע. ולא סתם...גדולה מהחיים
מה שכתבתי זה אמת ולא סתם מניסיון שליאני לי
ושל נשים אחרות .חלילה שקורה משהו בליגת בית לאן טסים? כמובן לבית חולים
בלידת בית*אני לי
אז אני מחדשת לך שלידת ביתגדולה מהחיים
היא בטוחה מאוד!! אם יולדת עומדת בתנאים מסויימים.
תהיי בטוחה שאף אישה נורמלית שבחרה ללדת בבית בצורה הכי בטיחותית, לא היתה עושה אתזה לו היה בזה סיכון לה או לתינוק.
ואת לוקחת אחריות על התוצאות?שמעת כמהאני לי
פעמים תינוקות ניפגעו?למה להכפיש בתי חולים ומיילדות ורופאים?איפה נולדתן?איפה נולדו ההורים שלכן? אל ייגרמו לנזקים במיוחד שמדובר בילדות ראשונות זה ממש גניבת דעת יש סיכונים גדולים מאוד הלידה ראשונה והליגה של אחרי כמה שנים
איפה הכפשתי בתי חולים???גדולה מהחיים
להפך. את זו שמכפישה לידות בית.
לא מרגישה מבקשת שתקחו אחריותאני לי
לא מכפישה*אני לי
לידות בית עם מיילדת בית מוסמכת זה מאוד אחראי.לב אמיץ

אולי קשה להבין את זה, אבל לרוב זה יותר אחראי מלידה בבית חולים.

 

לא שמעת על תינוקות שנפגעו בלידות בבתי החולים? גם זה קיים.

 

הסיפורים ששמעת הם של לידות בית שנעשו ללא נוכחות מיילדת מוסמכת.

איך את קובעת שזה יותר אחראי מבית חולים?אני לי
לא ניראה לי שאת מבינה בכלל מה שאת כותבת בבית החולים יש רופאים ומיילדות מנוסים יש מיכשור מתאים מה קורה אם זו לידה ראשונה והראש תקוע?מה תעשה המיילדת בבית?נכון תטוס לבית יולדות לפני שיקרה אסון
תעשי מה שאת רוצה אל תגידי דבריםאני לי
שאינם מוסמכים יש כאן חיים של אנשים
מציעה שתקראי את השירשור מתחילתו עד סופולב אמיץ

תחיה התייחסה למצב שאת מתארת. ויש לו פתרון יעיל ואחראי בבית.

דברים מאוד מוסמכים.

ועדיין בית החולים הכי בטוחאני לי
אין לזה תשובה חד משמעיתמתחילה מחדש
מכירה לצערי כמה מקרים של רשלנות רפואית שנגמרו בפגיעה קשה ליולדת וחלק גם במוות של העובר..
אני גם חוויתי חוויה מאוד לא נעימה במיון נשים (לא לידה..) ואחריה התחלתי לחשוב שלא בטוחה בכלל שאני מסוגלת לקחת סיכון שיהיה משו דומה עם הצוות בלידה..
סיבוכים יכולים להיות בכל לידה ובכל מקום בסופו של דבר, ורק מקריאה קטנה ראיתי שהסטטיסטיקות מגבות את זה שאין סיכון גבוה יותר בלידת בית..
אבל בסופו של דבר זה באמת הרבה עניין של רצון, התאמה ואופי של האישה.
כתבת - חלילה כשקורה משהו בלידת בית לאן טסים? כמובן לבי"חהש"ל

זה נכון, אבל אני לא מבינה מה זה בא להוכיח. אפשר להגיד את זה על המון דברים. למשל כשמאכילים ילד - חלילה אם נתקע לו אוכל בגרון מזעיקים מד"א. אבל זה לא אומר שבכל פעם שמאכילים ילד צריך להזעיק מד"א.

הכוונה שלא צריך לחפש צרות והמקום הכיאני לי
בטוח זה בית חולים כי שם יש את כל מה שדרוש לכל מצב וכל אחת שתחליט לעצמה מותר להביע דעות
ודאי שמותרהש"ל


הדוגמה שלך על ההאכלהיעל מהדרוםאחרונה
חברות סירים המלצות/התייעצותאמא לאוצר❤

יש לי כמה סירים ממש גרועים שאני רוצה להחליף לסירים טובים ןאיכותים נון סטיק טובים כאלה..

בעקרון ממש אוהבת סירים של סולתם ומאד מרוצה מהם.. ותכננתי לעשות שם מתישהו קניה גדולה.. יש לי שם מועדון ויש גם הנחה משמעותית של בהצדעה ובמבצעים זה יוצא ממש ממש סביר..

בכל אופן התפנית בעלילה היא שאני צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם סט סירים די גדול (4 סירים, מחבת וכמה דברים קטנים) של חברת FOOD APPEAL

וסט סירים עוד יותר גדול של חברת Xenon סדרת Ultra/Gleam...


 

אשמח מאד לשמוע ממי שמכיר האם הן חברות טובות ואיכותיות? האם משתוות לאיכות של סולתם לדוגמא? שווה לי לבחור באחד הסטים או שעדיף לי לבחור מתנה אחרת ולקנות את הסירים בסולתם כמו שתכננתי?

תודה!!💓

 

אני מקבלת קבוע מהעבודהאנונימית בהו"ל

סירים,לבחירתי כמובן..

פוד אפיל הם סבבה ממש.

מחזיקים אצלי במצב טוב כבר ארבע שנים.

כן צריך לשים לב שאסור להשתמש בכפות רק סיליקון או עץ


לעומת סולתם שיש לי שהם לא נון סטיק והם אחלה אבל לא מתנקים אלא אם כן זה סקוצ מיוחד..


אבל בתכלס לא קניתי אפחד, כולם ממתנות.

ויש לי עוד מלא במחסן


לדעתי שווה לך לקנות את של פוד אפיל

ואם תצטרכי תקני בהמשך

סיפור חדשסיפור חוזר

לא רציתי שיהיה מהניק שלי למרות שאני יודעת שאתן יודעות מי אני

 

לא היה לי כוח לערוך, אז זה מה שיצא מהלב.

והתלבטתי אם לשלוח, אבל החלטתי לשלוח בכל זאת, כדי לבדוק אם זה סיפור אישי שלי או שיש פה עוד כמה שהוא ייגע בהן

מקווה שתהנו...

 

 

טליה דופקת על המיקרופון, מחייכת חיוך רחב ומקרבת אותו לפיה.

"ערב טוב לכולם", דממה מחליפה את המולת הפטפוטים העליזה שמילאה את האולם עד לפני רגע.

משהו נרגע בטליה. ככה היא אוהבת את עצמה. מלאת עוצמה ונוכחות, בקדמת הבמה.

היא ממשיכה לקטע פתיחה קצר ואחריו להנחיית הערב כולו, ועל הבמה מולה מתחלפים בקצב הריקודים, קטעי השירה וההופעות השונות.

הבנות מחייכות, מרוצות, ההורים מוחאים כפיים, וטליה מוודאת שהכול עובד לפי התוכניות.

אקורדים אחרונים של סיום גוועים לאיטם, והערב נגמר.

המסך נסגר לאיטו, האורות נדלקים, והמולה שבה וממלאת את האולם.

"המורה טליה", אימא בכיסוי ראש צבעוני מתקרבת אליה, "הבת שלי כל כך נהנית בשיעורים שלך, תודה רבה".

טליה מחייכת אליה.

"כל הכבוד על ההפקה שהרמת פה", קוראת לעברה אימא אחרת. "מדהימה".

טליה מסוחררת. היא מסתובבת באולם בעיניים בורקות, טופחת על שכמן של תלמידות נרגשות, מקבלת בתודה מחמאות קולניות, ונושמת לתוכה את תחושת היכולת.

 

***

 

"אימאאאאא", טלי מתקפלת בכאב "כואב לייייי".

אף אחד לא שומע אותה.

החושך סביבה מעמיק.

היא מרימה בזהירות את עיניה.

"מישהו פה?" היא לוחשת, והדממה שעונה לה מחרישה את אוזניה.

מישהו ישמע אותה פעם? מישהו יבוא לעזור לה?

 

***

 

ילדה קטנה בוכה מרחוק בכי מר.

טליה מחפשת אותה בעיניה, אבל לא רואה דבר ומתייאשת. 

היא פותחת את דלת האוטו, ומתיישבת באנחת סיפוק. 

איזו הפקה זו הייתה. חודשיים של עבודה מתערבלים לה בלב.

ברוך ה' שיצא ערב מוצלח.

הטלפון מצלצל והיא מרימה אותו בהיסח הדעת.

"כן, חמוד", היא מאותתת ועוברת לנתיב הימני.

"אימאאא", דוד מיילל שם על משהו, אוריה חוטפת לו את הטלפון מהיד וצועקת.

טליה נושמת עמוק, מרגיעה, מפשרת, והילדים נרגעים.

שוב מזדחלת לה ללב תחושת היכולת.

הנוכחות היציבה שלה משרה על הילדים שלווה.

בעבודה מעריכים אותה, בבית מקבלים ממנה. היא אוהבת את מי שהיא.

 

***

 

"מה איתי?" דמעה קטנה מתגלגלת על לחיה של טלי.

"מישהו זוכר אותי?" שוב דממה.

 

***

 

"אתה שומע ילדה בוכה?" טליה נעה על כיסאה בחוסר נוחות.

"ילדה בוכה?" שחר מניד בראשו לשלילה. "אולי הבת של השכנים בוכה. מה התחלת לספר על המסיבה?"

"אני שומעת ילדה בוכה", מתעקשת טליה. "היא נשמעת ממש נואשת. אני מקווה שאימא שלה תצליח להרגיע אותה מהר." היא לוקחת נשימה עמוקה. "אז איפה הייתי? אה, ואז ניגשה אליי תלמידה אחת..."

היא מדברת ומספרת ומתלהבת, אבל תחושה עזה של חוסר נוחות מתעוררת בה.

משהו לא בסדר.

הבכי הזה רודף אותה. מאיפה הוא מגיע?

 

***

"אני רוצה הביתה", העיניים של טלי כבר אדומות מדמעות, וידיה רועדות.

"אני רוצה לאימא".

"הינה הבית שלך", איש גבוה מצביע לעבר הבית. "את יכולה להיכנס אליו".

"אני לא רוצה את הבית הזה", טלי מתכווצת. "אני רוצה בית אחר".

"אבל שם מחכים לך", אומר האיש. "תראי, יש שם על השולחן צלחת עם חביתה שמחכה לך".

טלי מתרוממת על קצות האצבעות ובוחנת את הצלחת בשתיקה.

"אבל אין שם חיבוק", היא לוחשת. "ואין שם מבט אל תוך העיניים. אני לבד שם".

"אבל יש לך שם אימא", האיש מביט בה בחוסר אונים, "ואבא, ואחים, ואחיות. איך יכול להיות שאת לבד?"

"אני לבד עם הרגשות שלי. אני לבד עם הצורך באהבה. אף אחד לא רוצה לתת לי. אף אחד לא נותן לי להרגיש שאני מוגנת, שיש לי מקום".

"אני לא מבין מה את רוצה". הוא מביט בה בייאוש ומתחיל להתרחק.

היא שוב לבד. אין לה מקום. היא צריכה לברוח.

מתחילה לרוץ בעיוורון, בעיניים מסומאות מדמעות.

היא חולפת ליד עצים, וליד כר דשא רחב, וליד גינת משחקים מלאה בילדים, אבל היא לא רואה אותם.

ליבה דופק בחוזקה.

אף אחד לא יראה אותה. היא עלולה ללכת לאיבוד.

"ילדה", מישהי גדולה חוסמת פתאום את דרכה. "ילדה..."

טלי נעצרת, ומרימה את מבטה לאישה הגדולה.

משהו בה מוכר לה.

העיניים הירוקות עם הקמטים הזעירים בצידיהן, קו הלסת החד.

טליה.

טלי משפילה את מבטה.

"לאן את רצה?" 

טלי חושקת את שפתיה.

"אני בורחת", היא מסננת.

"ממי?" טליה יודעת ממי. טלי יודעת שהיא יודעת, ולכן היא רק שולחת מבט ארוך אל תוך עיניה ולוחשת: "מכולם. מכל מי שלא מבין. מכל מי שלא מקשיב. מכל מי שלא רואה".

"אני רואה", אומרת טליה ברוך.

"את רואה אותי?" טלי מעקמת את שפתיה בפקפוק. "אם את רואה אותי – את יכולה לקחת אותי איתך?"

"אני לא יכולה להכיר אותך לכולם". טליה מביטה סביב במצוקה. "כולם מכירים אותי בלעדייך".

דמעות עולות בעיניה של טלי, וכתפיה שחות.

"ידעתי". דמעה קטנה נספגת בגב ידה של טליה, והיא ממהרת למחות אותה.

"אף אחד לא רוצה אותי. גם את".

"אני כן..." טליה נושכת את שפתיה. "רק לא מול כולם."

"נו באמת", גבותיה של טלי מתכווצות בזעם.

"אנ'לא צריכה מישהי שתתבייש בי." היא מותחת את גבה בהתרסה.

"אני אלך בעצמי לספר לכולם שאני את. שיחשבו כולם מה שיחשבו".

והיא פורצת בריצה מחודשת.

טליה מביטה בה בעיניים מזוגגות.

כל כך הרבה שנים הצליחה להדחיק את הטלי שהייתה. את הטלי שהיא.

חשבה שבנתה לעצמה דמות חדשה, יציבה וחזקה.

חשבה שהתגברה.

ובמשך כל הזמן הזה המשיכה טלי לחיות. לזעוק, להשתולל, לבקש ממנה הכרה.

"חכי", שמעה את עצמה צועקת. "אני אוהבת אותך."

טלי נעצרה, ואז התחילה להתקרב בהיסוס.

טליה הושיטה לה את ידה, וטלי הושיטה גם את שלה בהיסוס.

טליה רכנה, והביטה עמוק אל תוך עיניה של טלי.

"אפשר ללכת איתך יחד?"

 

 

קראתי. נוגעפצלשהריון
תודה שהגבתסיפור חוזר
יפה ונוגערקאני

תודה

תודה רבה!סיפור חוזר
מצמרר, וכתוב ממש יפהיעל מהדרום
ממש תודה!סיפור חוזר
תודה רבהסיפור חוזר
וואוו, כל הכבוד!נפש חיה.
תודה רבהסיפור חוזר
מצמררפילה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

תודה על התגובה! אני מסכימה איתך לגמרי.סיפור חוזר

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

מהמם!חשבתי שאני חזקה

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

תודה רבה, שימחת! בהחלט לזאת הייתה כוונתי...סיפור חוזר
וואו, איזה סיפור מצמרר...מתואמת

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

תודה רבה ממשסיפור חוזראחרונה
זוגיות ועוד בפני הילדיםצמנהב

לקראת לידה ראשונה, אנחנו מתלבטים מה נכון\ראוי\כדאי לעשות, ונשמח לשמוע איך זה אצליכם.

א. האם הילדים שלכם רואים מגע בינכם? אם כן, לאיזה סוגים?

ב. האם הילדים שלכם שומעים דיבורי אהבה בינכם?

ג. האם הילדים שלכן חשופים ללבוש שונה שלכם מאשר בפני אחרים - כסר"ש, מכנסיים, שרוולים - נניח פיג'מה?

ד. האם הדברים הנ"ל תלויים בגילאי הילדים? אם כן, איך?

ה. עד כמה מה שאתם עושים נובע מתוך מה שראיתם בבית ההורים (המשך\הפוך)?

ו. לפי איזה פוסק הלכתי אתם הולכים בנושא הזה? מקור? 

אני חושבת שמדובר בהשקפההמקורית

ולא בהכרח תמצאי פסקים הלכתיים לכל דבר והשקפה הרבה פעמים תלויה בדברים שמסורים ללב

לא רואה טעם לכתוב מה אצלינו, חושבת שאתם צריכים לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רואים את עצמכם כהורים לילדים ומה חשוב לכם להעביר להם קודם כל, ואחרכך לחשוב ולרדת לפסים מעשיים ולהחליט מה ראוי בעיניכם או פחות

תלת אופן או אופניים- גיל 3 + 2shiran30005

רוצה לקנות לילדים משהו

בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה

מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר 

למה הבימבה ג'וק קטן?איזמרגד1
לבת 4 שלי זה מצוין, וראיתי גם ילדים גדולים יותר נוסעים על זה בכיף...
זה כבר מזמן קטן עליוshiran30005

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

הבן שלי בן 4 ויש לו תלת אופןפאף

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

הילדים שלי פחות בקטע של בימבות וכד'השם שלי

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

לא יודעת על התפתחותרקאני

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

 

לנו יש אופני איזוןשושנושי

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

אופניים קצת מוקדם בגיל 3 לפי מה שראיתי אצלנומנגואית

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה


אופני איזון עובד מעולה


בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

יש לכם חצר או מקום קרוב לרכב?מנגואית

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית


לא מניסיון אישי

אופני איזון, מעולה לנו בגיל הזהחשבתי שאני חזקהאחרונה
וגם ממש מכין לרכיבה בלי גלגלי עזר בהמשך.
מבררת על כסא בטיחות לקטן בן החודשיי וזה יקררראוהבת את השבת
יש לכן המלצה למשהו שגם בטיחותי פלוס וגם הגיוני במחיר?
מה התקציב שלך?ואני שר
וואו גם אני חיפשתי לבן שנה . הכל יקר!יהלומה..
נדמה לי שאנחנו קנינו של אינפנטימתואמת

וזכור לי שהוא עלה לא יותר מ-400 ש"ח.

מקווה שזה נחשב מחיר טוב...

סלקל או כסא?יעל מהדרום
לק"י

אני גם מחפשת. ונראה לי שיותר הגיוני שנקנה כסא שיתאים גם לאחרי גיל שנה, כי אנחנו לא נוסעים הרבה ברכבים פרטיים. אז חבל על הכסף לקנות סלקל לפעמים בודדות.

סלקל. אולי באמת יש הבדל גדול במחיר...מתואמת

סלקל קל יותר לסחוב, כדאי גם לחשוב על זה...

אצלנו אנשים שאין להם רכב שואלים כיסאות בטיחות אם הם צריכים לנסוע ברכב... אולי עדיף גם לכם, אם יש אצלכם משהו כזה.

תודה. האמת שבחיפוש בגוגל ראיתי שגם כסא בטיחותיעל מהדרום
לק"י

שלהם עולה סביב ה-400.

אנחנו קנינו ביד 2 במחיר בדיחהדיאן ד.
יודעת שיש ביד שרה סלקלים להשאלהרק טוב!
לא התנסתי.

שמעתי פעם מארגון בטרם, שהם לאו דווקא ממליצים על הכיסאות היקרים שנחשבים יותר בטיחותיים, אלא על כיסא שקל לחגור אותו בצורה נכונה, שזה בסוף מה שיותר חשוב. 

קנינו joie staediמנגואית
קיבלתי הודעה על מבצע ברשת מוצצים על כסאות בטיחותיעל מהדרוםאחרונה
עזרה! לא מצליחה להיטהר עם גלולותשמחה כפרוייקט

לוקחת פומיניק

חצי שנה היה מעולה ממש

לאחרונה כתמים בלי סוף

לפני יותר משבועיים זה הפך לדימום ממש כמו מחזור אבל כזה שמסרב להגמר

עוד יום ועוד יום ואני משתגעת

כבר לא ברמה של נזילה, אבל פנימית יש דימום אדום טרי

מה עושים???

הרופא אמר להמשיך

רק לבדוק הריון וא"ס נרתיקי

אנא עזרתכן 

את מחברת כל החצי שנה הזו?מרגול

או שאת עושה הפסקה מדי חודש בשביל לקבל וסת?


אני מחברת ברצף (בלי להפסיק לדימום) עד שמתחילים כתמים, ואז עוצרת לשבוע לדימום (כלומר. כדי שההוראות על הקופסה מנחות לעשות כל חודש) ואז סבבה.

לפני שהתחלתי הרופאת נשים אמרה שאני יכולה לחבר בכיף, ושהחברות היחיד בלחבר זה שעשויים להגיע לסיטואציה של כתמים שקשה להיפטר מהם.

לרוב מצליחה לחבר לפחות חודשיים, ואם מוציאה כשיש כתמים, הם לא חוזרים אחרי הדימום של הכמה ימים.


אם חיברת חפיסות חצי שנה (כלומר בכוונה כדי שלא תדממי) זה הגיוני מה שאת מתארת. אם את עושה לפי מה שההוראות אומרות לעשות מדי חודש (משתנה טיפה בין סוגי גלולות, לרוב זה 5-7 כדורי "סרק" שבהם הגוף מדמם לרוב), אז זה נשמע לא ברור. 

זה גלולות הנקהשמחה כפרוייקט

האמת שלקחתי ברצף וכשהתחילו כתמים עשיתי הפסקה ולא הגיע מחזור

אז אמרו לי שזה לא נכון להפסיק אז חזרתי לקחת

והיה בסדר עד הדימום הזה

המממ תמיד הייתי עושה לפי הנחיית רופאמרגול

אם רופא אמר לא להפסיק, אז לא להפסיק.

בכל מקרה, כדאי לקבוע תור. גם אם זה לא עניין בריאותי אלא "רק" מציק הלכתית- אז צריך למצוא פתרון.

אולי יחליפו לך סוג, אולי המלצה אחרת.

אבל שורה תחתונה זה מפריע לך לאורח החיים. 

הרופאת נשים שלי אומרת לקחת 2 גלולותמולהבולהאחרונה

1 בבוקר 1 בערב

תשאלי את הרופא שלך 

פומינק זה גלולות שלוקחים ברציפותהשקט הזה

גלולות פרוגסטרון בלבד

בשונה מגלולות משולבות פרוגסטרון ואסטרוגן שצריכות הפסקה

במקרה כזה לדעתי צריך להחליף לגלולות משולבות...מתואמת
מותר בהנקה?יעל מהדרום
כשההנקה מבוססת לרוב אין בעיה.מתואמת
היה שינוי משמעותי בהנקה?עדיין טרייה

בעיקרון אם את עדיין מניקה הייתה מנסה לקחת 2 כדורים אחד בבוקר ואחד בערב זה עוזר להפסיק דימום (את יכולה להתייעץ עם הרופא). אם זה לא עוזר תנסי אמצעי מניעה אחר.

מניקה עדיין?רקלתשוהנ
מניקה חלקיתשמחה כפרוייקט

הרופא שלי לא מבין על מה המהומה

מבחינתו זה נורמלי

אנחנו כבר יותר משבועיים בהרחקות

ולא רואה את הסוף

הוא רופא דתי?מתואמת

אם לא, אז ברור שהוא לא מבין על מה המהומה...

הייתי מתייעצת עם רופא דתי, אפילו בפרטי, אם אפשר.

יש מצב שאחרי שהפסקת הגיע מחזורשופטים
ועכשיו זה דימום הסתגלות לגלולות, מהניסיון שלי כן יכול לקחת שבוע וחצי שבועיים עד שאפשר לעשות הפסק כשמתחילים גלולות
מעודדשמחה כפרוייקט
בינתיים זה סטטי, דימום אדום טרי אבל לא ממש נוזל החוצה
אני לא מצליחה להשיג את פועהשמחה כפרוייקט

אם יש מישהי שחוותה משהו כזה ויכולה להגיד לי מה בדיוק ההנחיה שקיבלה מהם אשמח ממש.

שמעתי שבעבר המליצו על מינון כפול והיום כבר ממליצים לשלב פרימולוט נור. יש לי את התרופה בבית.

כן אני חוויתירקלתשוהנ

אחרי סיום הנקה אבל לא מיידי, התחילו דימומים בדיוק כמו שאת מתארת.

הם אמרו שבשלב שאני נמצאת כדאי פשוט להחליף אמצעי מניעה, אבל אני הייתי אחרי סיום הנקה ואחרי למעלה משנה וחצי אחרי לידה.

כיוון שלא יכלתי לעבור למשולבות מסיבה כלשהי, אמרו שעד שנמצא פתרון למה להחליף - ההמלצה היא לא להכפיל אלא להוסיף פרימולוט נור.

אם את לא מצליחה להשיג אותם תתקשרי למזכירות ותבקשי שיחזרו אלייך, גם לי לקח יום שלם עד שדיברנו.

 

שוב אני עם אבחון הפרעת תקשורת לילד בו 6אנונימית בהו"ל

הלכתי לרופא משפחה

נתן הפניה להתפתחות הילד והתריע שיש תורים ארוכים..

א' קראתי את השאלון וואלה פחות מרגיש לי רלוונטי רב הדברים (ילד מפותח מאד..)

אני חוששת שיקח נצח עד שיקראו לנו כי אמרו לי שמתעדפים לפי השאלונים.

ב' יש דרך לקצר את התהליך?

בנתיים אציין שמבחינה התנהגותית קורים דברים שמלחיצים אותי ובאמת לא יודעת איך להתמודד איתו

אני כן צריכה הכוונה והכלים הרגילים (למדתי שפר ואני בעצמי עוסקת בחינוך ויש לי גישה טובה) לא מתאימים לו..

 

 

באיזה קופה אתם?איזמרגד1

בכל מקרה אני מניחה שבשאלונים יש מקום לכתיבה חופשית לכתוב מה מפריע לך. תפרטי שם ויכניסו את זה לשיקולים.

מאוחדתאנונימית בהו"ל

יש כן אבל רב השאלות הן באמת על אבני דרך התפתחותיות ששם יש פחות מקום לקשיים שלו.

הרופא כן כתב מכתב אבל בכל מקרה אמר שחצי שנה זה המתנה סבירה.

לפגישה ראשונה, כן? אחר כך זה עוד תהליך..

תתקשרי להתפתחות הילד לבדוק איתםאיזמרגד1

מה שאני מכירה (בקופה אחרת) שמכניסים אבחונים ותורים לפי תאריך הגשה בלי קשר לתוכן של השאלונים...

ואם יש לכם באזור כמה התפתחות הילד, שווה לבדוק אם יש עוד מקומות שמאבחנים ואולי שם ההמתנה קצרה יותר.

וכדאי גם לבדוק איתם במקרה שמאבחנים בפרטי, מה התהליך הכרה והזכויות שמקבלים...

בדיוק. תפרטי לא משנה איםה כמה שיותר.שושנושי

אחרי שאת מגישה תתקשרי כל יומיים לבדוק איפה זה עומד.

ככה עשיתי וב''ה ממש מהר קידמו אותנו (שמעתי על אחרים שעדיין בהמתנה ואני כבר מסיימת סדרת טיפולים. נכון לא יפה שנדחפנו, מה אני יעשה - מי שעושה את המוות מקבל!)

אבל לא עשיתם אבחון תקשורת, נכון?מתואמת
בדברים האחרים זה באמת קצת יותר מהיר...
נכון. לא עשינו תקשורת. סליחה פספסתי את זהשושנושי
בכל מקרה גם לנו אמרו שמדובר בחצי שנה המתנה וחיכינו הרבה הרבה פחות. 
אפשר בינתיים ללכת בפרטימתואמת

אפילו להתייעצות שלכם עם פסיכולוג כדי לראות אם בכלל זה הכיוון או שכדאי לבדוק כיוון אחר.

התורים באמת ארוכים בצורה לא נורמלית...

שאלתי את הרופא לאיזה איש מקצוע לפנותאנונימית בהו"ל

אז הוא אמר שהכי טוב התפתחות הילד.

יכולה לפרט על זה קצת?

אני זוכרת שגם אתם עשיתם משהו בפרטי.

זה קביל אחר כך נניח לקבלת טיפולים פרא רפואיים בקופה?

מבחינת הקופה התהליך הוא בהתפתחות הילדמתואמת

ובאמת זה הכי טוב כשרוצים לטפל דרך הקופה.

אבל יש גם פסיכולוגים פרטיים שמאבחנים אוטיזם, כאלה שהאבחונים שלהם מקובלים בקופה ובביטוח הלאומי, אבל צריך לעבור תהליך ארוך בשביל לקבל את ההכרה...

לכן אני ממליצה בינתיים רק ללכת לייעוץ אצל פסיכולוג כזה, כדי לראות אם זה בכלל הכיוון, ובינתיים לחכות לאבחון בקופה. (יש לי המלצה לפסיכולוגית, אם תרצי. בתקווה שהיא עדיין פנויה, אחרי כל האנשים מהפורום שכבר הפניתי אליה🤭)


(הבת שלי אובחנה בקופה, אבל חצי במקרה - הלכנו להתפתחות הילד בכלל כדי לקבל טיפול קלינאית תקשורת, ומשם עלה החשד לתקשורת... הבן שלי אובחן באופן פרטי, אחרי שבקופה לא קיבלנו מענה שלם. אבל הוא היה בגיל הרבה יותר גדול...)

אני חושדת מגיל שנתייםאנונימית בהו"ל

אבל בגיל 3 הפסיכולוגית בגן אמרה שהוא גבולי אבל בטח זה בגלל שהוא מהקטנים בשנתון

והתסמינים מתרבים ולי זה שקוף כשמש.

הוא בתפקוד גבוה אבל בתוך בועה 

ואני כולי חוסר אונים שאני לא מצליחה לגעת בו באמת,

הכל מרגיש לי מעבר למסך זכוכית.

וגם במשפחה הסבתות מסכימות איתי שמשהו לא תקין...

 

אשמח להמלצה על הפסיכולוגית.

וואו... באמת נשמע שזה קשורמתואמת

אז נראה לי שבאמת כדאי ללכת לאבחון פרטי כרגע, בתקווה שתצליחו במהרה לקבל הכרה בקופה ובביטוח הלאומי.

הפסיכולוגית היא דינה זלזניק, מקבלת בירושלים ובזום. אם לא תמצאי מספר שלה ברשת אוכל לתת לך באישי.

בהצלחה, יקרה❤️

מה זה אומר דברים התנהגותייםבאתי מפעם

שמלחיצים אותך? אולי תפריט קצת ונוכל לכוון?

גם לי יש הפרעות קשב בבית...

יש לי הפרעת קשב בעצמיאנונימית בהו"ל

אני חושדת בהפרעות תקשורת, זה משהו אחר לדמרי 

אז תתחילי עם ללכת לרופא התפתחותיבאתי מפעםאחרונה
הוא עושה אבחון כולל של כל התחומים. 
אנחנומקקה

בגיל תשע חיכינו לפסיכיאטר מעל שנה וחצי

אפשר באמת ללכת בפרטי

בכל מקרה נאמר לנו שהאבחון הפסיכולוגי הוא בפרטי...

אנחנו העדפנו לחכות

להתקשר פעם בשבועבתאל1

לשאןל מה קורה עם זה ושיזרזו עניינים.

פעם אחת נמאס לי ופשוט הלכתי לשם... אז אמרו בנונשלנטיות שכתוב שמגיע לנו תור לקלינאית תקשורת...רק שהם לא טרחו להודיע את זה.

קיצור- תהיו על זה

הדרך לקצר בקופה זה להתקשר כל הזמן שאול אם יש ביטולשיפור

מכירה מישהי שקיבלה תור לרופא התפתחות תוך שבועיים ככה, ותוך חודשים בודדים אבחנה, גם הילד שלה בתפקוד גבוה.

אם נותנים לקופה לעבוד בקצב שלה זה יכול לקחת יותר משנה.

חייבת לפרוק וגם עצהמתביישת מאוד

כותבת מאנונימי פשוט כי מתביישת

כולם רואים אותנו בתור משפחה טובה ושמחה ואף אחד לא יודע מה קורה באמת

בן הכמעט 11 גומר אותנו, כבר לא יודעת מה לעשות איתו

אני מתאפקת לא להשתמש במילים קשות כדי לכתוב מה לפעמים אני מרגישה כלפיו אבל בגדול הוא ממרר לנו את החיים ולי וגם לכל שאר הילדים נמאס לגמרי

הוא ילד חמישי, יש מתחתיו עוד ילדים.

היו לנו כבר קשיים גדולים עם ילדים אחרים אבל אף פעם לא הרגשתי ככה

בגדול- הוא מציק לאחים (בעיקר הגדולים) בלי הפסקה, מרביץ ועושה קולות שיודע שמפריעים להם. אם הם צריכים שקט הוא בכוונה ישיר בקול ובגדול עושה כל מה שיכול כדי להפריע להם.

הוא מתלונן ומילל בלי הפסקה!!!! על בית ספר, על המורה, על האחים שלו, על האוכל, על הבית ועל כל דבר אפשרי.

הוא טוען שאנחנו עושים לו בהכול דווקא ורק רוצים שיסבול

כמעט ולא עוזר בכלום, אבל מצפה שיעשו בשבילו הכול, מתנהג בצורה מאוד מאוד ילדותית

אני מרגישה שאין לנו מה לעשות איתו. נגיד הוא מחליט שהוא לא הולך לבית ספר, אז הוא פשוט לא הולך. אני לא יכולה לגרור אותו לשם.

מצד שני כשלפעמים יוצא שהילדים הגדולים לא בבית והוא נשאר  איתי ועם הקטנים,  הוא גם יכול להתנהג בצורה ממש יפה ולהיות אח גדול מדהים וגם לעזור הרבה

למרות כל ההתנהגויות וההצקות כלפי האחים שלו הם מאוד אוהבים אותו ומפנקים אותו ועוזרים לו כשהוא צריך ויעשו בשבילו הכול

מציינת שהיינו איתו בטיפול אבל אחרי כמה חודשים הפסקנו גם בגלל המחיר היקר וגם בגלל העומס בחיים, בכל מקרה לא הרגשתי שזה עזר יותר מידי

כשאני קוראת את מה שכתבתי אני מבינה שאני לא מצליחה להעביר את העוצמות של הסבל שאנחנו חווים איתו אבל באמת שממש לא פשוט, לא לנו ולא לו

ודבר נוסף- יש לנו בבית מצב כן קצת יוצא דופן לעומת משפחות אחרות, בגלל אאוטינג לא רוצה לפרט אבל זה משהו שדומה למילואים ארוכים למשל, בכל מקרה אצלנו זה לא מצב חדש אלא מצב נתון של הרבה שנים מאז שהוא היה ממש תינוק

אני כבר לא יודעת מה לעשות. מרגישה שהגעתי לגבול שלי איתו

בא לי לא לעשות בשבילו כלום (לא להכין לו אוכל ולא לעשות כביסה ודברים כאלה) ושיסתדר לבד ויעשה מה שהוא רוצה

אבל אני כל כך אוהבת אותו וכל כך לא רוצה להיות במצב הזה

נגמר לי הכוח!!!!

אני חושבת שיש הבדל מאוד משמעותיאיזמרגד1

בין להביע רגשות כלליים של אכזבה, או להסביר לילדים ציפייה מהם, או להגיד להם ששימחו אותך

לבין להגיד לילד שהוא מאכזב אותך או שאת ןהאחים מרגישים רגשות קשים כלפיו

הראשונים מעודדים שיח רגשי ובהירות במה שמצופה מהילדים, האחרון קשה מאוד מאוד לעיכול, בטח לילד שקשה לו גם ככה ובסוםו של דבר לא רק שיש לילד את הקושי שגורם לו להתנהג ככה, הוא גם מודע לזה שהוא מאכזב גורם לכולם לשנוא אותו...

אולי יעניין אותך