שכל אחד יכתוב כאן דבר אחד משמעותי או תכונה אחת בולטת, שלדעתו זה סימן שאדם מוכן להתחיל לצאת.
(סתם לדוגמא: יכולת לקחת אחריות)
שוטו? 
שכל אחד יכתוב כאן דבר אחד משמעותי או תכונה אחת בולטת, שלדעתו זה סימן שאדם מוכן להתחיל לצאת.
(סתם לדוגמא: יכולת לקחת אחריות)
שוטו? 
אדם שונה ממך
ולהקשיב ל-ו באמת

והוא נועד רק כדי לספק את הרצונות שלך ושל בעלך!
מרגישה שחסר האדם שישלים אותי, החבר הטוב, האדם שיתמוך ויהיה לצידי
נראה לי שאין יותר חשוב מזה לנישואים
רצון להתחתן ושזה יהיה בראש סדר העדיפויות
ולא סימנים חיצוניים העשויים להשתנות מאדם לאדם וקריטריונים שהחברה קבעה לו.
אני מכיר ילדות בנות 15 שכל היום חושבות על להתחתן (הביטו בנוער וגיל ההתבגרות, זה בהחלט מעורר רחמים כל פעם מחדש...), זה אומר משהו? מה זה השטויות האלה? זה שבן אדם רוצה משהו לא אומר שהוא מוכן אילו...
זו כל כך תפיסה של דור המילניום, חושבים שכל מה שהם רוצים הם יכולים להשיג מיד...
זכותי לחשוב ככה, מדוע אתה נחרץ כל כך?
כן, אני מכירה בנות שפוסלות סתם על שטויות כי הם לא באמת רוצות להתחתן. וברגע שמשהו חשוב לך ובראש סדר העדיפויות שלך אז אתה תשקיע בו הרבה ותעשה מה שצריך בשביל להגשים אותו, אם זה הכנה רגשית, עבודת המידות וכן על זו הדרך. כמובן אבל זה חלק מהתהליך עד לחתונה.
אני לא אומרת שלא יהיו קשיים בדרך או שתשיג את זה מיד - אבל כן, אם תשקיע בזה מאוד ותעבוד על המידות ותחפש הצעות מתאימות בסוף תגיע ליעד, כמובן הכל בחסדי שמיים ובעזרת ה'. הרצון זה הדבר הראשון שצריך בדרך לחתונה
אמרו פה להגיד משהו אחד- אז אמרתי משהו אחד שכולל בעצם הכל: אם אתה רוצה משהו אתה תשקיע בו מה שצריך ובסוף תצליח. ברור שלא מספיק דבר אחד וצריך גם אחריות, תקשורת טובה וכו'.
"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו" "אין דבר העומד בפני הרצון"
אני הצגתי מקרים מוכרים בציבור "אני מכיר ילדות בנות 15 שכל היום חושבות על להתחתן (הביטו בנוער וגיל ההתבגרות, זה בהחלט מעורר רחמים כל פעם מחדש...*)," הן בהחלט רוצות להתחתן, זה כל היום בראש שלהן, זה אומר שהן יכולות לצאת מחר לפגישה?
ברור שרצון זה דבר חשוב מאוד, אולי החשוב ביותר לאחר המימוש שלו, אבל זה שבן אדם רוצה משהו לא אומר שהוא מוכן אילו... אכן הרצון הוא חלק מהותי בתהליך, אבל חלק בסיסי יותר שאינו מעיד על מוכנות אלא על מה צריך לעבוד.
וכן כתבתי בסיום "זו כל כך תפיסה של דור המילניום, חושבים שכל מה שהם רוצים הם יכולים להשיג מיד..." לאחר עמל רב וכפי שתיארת כהשקעה מרובה להגשמתו ע"י הכנה רגשית, עבודת מידות וכו' מתקדמים לקראת מוכנות לנישואים.
*מעורר רחמים כי באמת נורא שהמצב בדורנו סותר את טבע האדם ומי שמיושר עם רצון בוראו עובר אתגר שכזה, אך התגמול בהחלט משתלם בסוף.
אני מדברת על בנות/ בנים בגיל השידוכים.
אולי הבנות האלה בנות 15 מאוד מוכנות לנישואין או חושבות ככה אבל זה לא יהיה להן נכון להתחתן בגיל כזה כי בגיל כזה בנאדם עדיין לא מגובש על עצמו, קשה לו להכיל מורכבות.
אנחנו מדברים על שני דברים שונים: אני מדברת על אדם שהוא מודע לעצמו ויודע מה יהיה הכי טוב בשבילו - איך הוא ידע אם הוא מוכן לנישואין - כשהוא רוצה ומשקיע בזה , ואתה מדבר על בנות שיעשו מה שהן רוצות אפילו שזה לא יהיה טוב להן.
ככל שתוסיפי יותר הגדרות ככה את הורסת את הדעה שלך, בתחילת התגובה הוספת גיל, גיבוש עצמי, יכולת להכיל מורכבות. לעומת זאת בסוף התגובה שלך כתבת שהוא מודע לעצמו ויודע מה טוב לו = "הקול הפנימי של האדם ולא סימנים חיצוניים העשויים להשתנות מאדם לאדם וקריטריונים שהחברה קבעה לו."
אדם יכול לרצות להתחתן ולהשקיע בזה, אך האם זה מחייב שהוא מוכן מצד עצמו? לא.
כל פירוט שיכתבו כאן הוא ממש לא רלוונטי מסיבה פשוטה, לכל אחד פה יש עניינים אחרים לעבוד עליהם, ייתכן שלאחד זה עין טובה ולשני מידת הענווה, וברגע שאדם מרגיש שהוא מוכן מצד עצמו (ובשביל זה צריכים ישרות פנימית) אז מסתבר שזה נותן את האינדיקציה הכי טובה.
צריך את כל זה כדי להתחיל ?
אבל בשביל זה הוא צריך להתחתן...
אני מניח ש"והוא ישמיענו" יסתפק ברמה מסוימת ולא ירדוף אחר ההגדרות האלה לנצח...
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?