נכון שטוב לחשב כמה צעדים מראש- אבל רק מבחינה של סוף מעשה במחשבה תחילה, לא להיות שוטה

אבל שקיעה בדמיון כאילו כבר קיבלת את הישועה, מזיקה! למה?

לא מתוצאה של פסביות, אלא כי נחשב לו מכח השמחה בדמיון כאילו כבר קיבל את השפע!

"ואם ישאלך ליבך הרי נכתב לזה האיש בראש השנה כך וכך שפע וברכה והרוחה, האיך יפסיד זאת על ידי מחשבותיו ודמיונותיו?

תשובתו: כי הרי כבר קבלה בדמיונו, וכבר נתמלא שמחה כשמחת המקבל שפע זה בפעל! וכעין זה שאמרו (ברכות נה ע"א) על החולם חלום טוב, שפעמים על ידי דמיונו ושמחתו בדבר אובד ממנו הדבר בפועל. ורוב העולם נזוק מזה."

זה מבהיל

ככה הבנתי

זה סותר הרבה שיעורים ששמעתי בחיי,שצריך לדמיין בכח המחשבה

כאילו הכל הסתדר,והכל התהפך לטובה 

לדוגמה אדם חולה צריך לדמיין שהוא כבר בריא וכו'

ושכח המחשבה יכול למשוך עלינו דברים טובים ולהתהפך למציאות

למי שמכיר יש גם את התפילה הזאת שעובדת על כח המחשבה :

"הריני מאמינה באמונה שלמה שבאוצר מתנת חינם ממש מתחוללת עבורי ישועה נפלאה

בעניין ____ (ואז צריך לדמיין את מה שמייחלים לו כאילו שכבר קרה ולהגיד -תודה רבה!)"

גם אותי התמיהה

ומעניין איך אפשר לישב את הכל ביחד, נגיד את התפילה שכתבת (מה המקור שלה?)

כשאני חושבת על זה, ממש מקורות יהודים על לדמיין עתיד טוב, יש?

אולי זה בא מדמיון מודרך וקוצ'ינג למינהם..? אבל ממקורות שלנו?

כן יותר יצא לי לשמוע על בטחון, שבכך הבטחון פועלת ישועה

אבל גם אז. ישנו חילוק. שלא כל דבר שנראה שיהיה לנו לטוב, הוא לטובתינו

(אולי זה החילוק, כן לבטוח, ולהישען. אבל לא לדמיין.

גם שאנחנו לא יודעים מאיפה הישועה תבוא, באיזה דרך ואיך היא תראה)

צריך לדעת לאזן ולדייק אותו.

לא נראה לי סותר

אבל אני לא במצב רוח מעמיק עכשיו כדי להסביר ולסנתז, בעז"ה מחר

צריך דעה רחבה מאוד בשביל להבין את הנקודה

אני אישית חושב, בלי להכנס לעומקים, שהבעיה באדם ששרוי בדמיונות היא שהוא מתנתק מהעשיה ואז הוא הופך לכלי סגור לקבלת הברכה.

וזה בלי להכנס לעניינים של תשלום שכר ועונש בדמיון (כי זה גם לא נראה לי באותה הרמה בכלל...).

יש איזה תורה של רבי נחמן על זה שמחבה בלי רגש היא מחשבה אמיתית שתיעשה בפועל.

ומחשבה עם רגש היא כזאת שאין בה תועלת. ואולי זה מסתדר עם המאמר של הכתר מלכות הזה.

רק כדי להראות שיש עוד שיטות:

דע שיש בבני אדם סגולות גדולות, כי יכולין לפעול על ידי מחשבתם מה שהם חושבים. ואפילו היקרות חס ושלום הוא בא ממחשבות בני אדם. כי כשהמחשבה היא כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן, דיהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהיינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה. וכשכולם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים. וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות לא בדרך כלל, כגון שיחשוב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות. אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים (כלים יב, ו) ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש יוצא כו' (סנהדרין קא: ):

וגם לענין הלימוד מועיל זה, אם תהיה מחשבתו תקיפה מאד כנ"ל, בודאי יהיה כן. ובלבד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה מאד בזה כנ"ל, דהיינו למשל שיחשוב במחשבתו שיזכה ללמוד ולגמור כל הארבעה פוסקים כולם עם כל הפירושים הגדולים, ויחשוב ויצייר בדעתו באיזה אופן ילמוד אותם ובכמה זמן, כגון למשל שיזכה ללמוד חמישה דפין ביום אחד עד שיזכה לגמור כולם בשנה אחת, ויכניס מחשבתו בזה היטב היטב בתוקף גדול מאד עד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה בזה מאד. וכיוצא בזה בשאר לימודי התורה הקדושה כגון ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וטורים וכו' ותנ"ך וכיוצא, ויכסוף וישתוקק ויחשוב בזה הרבה בתוקף גדול אזי יזכה שיהיה כן. ואמר שזה מרומז בדברי רבותינו זכרונם לברכה במה שאמרו (שם כו: מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה, מועלת ממש דהינו שמועלת ומסייע לזה אפילו לדברי תורה. ואף על פי שרש"י פירש שם בענין אחר, אף על פי כן הוא כך. ולא סיים לבאר הדבר יותר, ואלו ואלו דברי אלקים חיים:

(שיחות הר"ן סב)

לא כתוב שם המחבר, אבל מבפנים אבל להבין שהם המו"ל. הרב פוזן כמדומני

בכל מקרה בקטע שהבאתי תוכל לראות את המקורות של הציטוטים שהובאו

מממ, מוכר לי הקטע הנ"ל שהבאת

אולי אפשר לחלק, שמשו שמאוד רוצים, מאוד מאוד, ומכוונים את כל הכוונה לשם. יש לה השפעה גדולה

אבל באיזה דרך היא תתממש, זה אין לנו מושג

וגם זו לא הדרך שלנו, הדרך שלנו היא לסמוך עליו בישועתו, לא לתכנן חשבנות

בכלל אני הבנתי את הקטע בצורה שהתחברה לי לחיים

לא קורה לכם המון פעמים, שבדיוק על סיטואציה עתידית שנדמה לכם שתיהיה לכם חיובית ושמחה

בדיוק לה קורה מין חוק מרפי כזה או אחר?? רק לי 

קורה שאני מדמיינת, 

לדוגמה, ביום שאני צריכה לשאוב כוחות ולקום לעבודה, הדמיון שחיזק אותי, הוא ילד חמוד וחביב שגורם לי נחת,

ובדיוק באותו יום הוא היה מזה קווצ'

ויש אין ספר דוגמאות בסגנון

פרסתי את העניין הנ"ל, כי אני יודעת שיש נטיה כזו, (נדמה לי שבמיוחד לבנות) לדמיין את עצמנו בדמיונות של אחרי לנ"ו

ואם יש עניין כזה שהשפע יכול להירגע בעקבות הדמיונות. אז חבל

http://taamu.co.il/dwqa-question/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D/

תעשו חיפוש בגוגל יש על הנושא המון חומר.

בתורה שאני הבאתי כתוב "שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות"  "ויחשוב ויצייר בדעתו באיזה אופן ילמוד אותם ובכמה זמן"

זה לא בדיוק מה שהוא כותב שם, לא?

ההפך, זה מחזק

כתבתי על זה פה בקצרה

וואו המאמר הזה עמוק מדי... - לקראת נישואין וזוגיות

נראה לי שאנשים לא מבינים את ההבדל בין דמיון לבין מחשבה.

גם אני לא, אגב, אבל אני יודע שיש הבדל.

ואני מאוד מאוד מזדהה עם הצד של ר' נחמן

חשבתי איזה הנהגה מיוחדת

החשדות אומרים שזה בגלל שכבר האלה הכירו את הזיווג שלהם...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?