זה בעיה לכתוב על גבי הפורום_אח של ארי1
פסוק עם המילה א-דוני?
יש דעות בזההדוכס מירוסלב

בעיקרון כן

כפי שפלוני מפונפן כתב, יש בכך מחלוקתארץ השוקולד
אני לא חושב שיש בעיה, גם כי שוכנעתי שפיקסלים זה לא כתב וגם כי נהגנו שאין בכך בעיה.
גם כתב דיו על קלף הוא פיקסליםהדוכס מירוסלב

רק עם DPI הרבה יותר גבוה

אני אוחז שכל מה שממוחשב הרבה יותר ממשי ממה שאנחנו חושבים, מסיבות עמוקות כאלה.

 

אגב, לחלק מהדעות זה לא משום איסור מוחק, אלא בגלל הזילות. ובזה אין הבדל בין כתב לפיקסלים.

ההבדל בין כתב במסך ממה שלימדו אותיארץ השוקולד
הוא האם הכתב קיים באמת או שזה צירוף פיקסלים שיכולים להיעלם בקלות.
תחשוב על זה שאתה יכול לצאת מהמסך והכתב נעלם, לעומת כתב אמיתי שצריך למחוק כדי שייעלם.

לקרוא לדיו על קלף פיקסלים זו השוואה תמוהה
אל תשכח שבדיו ההלכה היא שהוא צריך להיות נמחק במים הדוכס מירוסלב

הקיום הוא לאו דווקא מה שעושה אותו דיו.

וברמת העיקרון הכתב לא נעלם כשאתה יוצא מהמסך. זה בדיוק העניין העמוק שדיברתי עליו.

הרי המידע נשמר איפשהו על המחשב, בדיסקים, בזיכרון RAM או במטמון של המעבד.

 

למה הדבר דומה? לקלף מזוזה שהכניסו אותו לבית מזוזה. זה שאתה לא רואה אותו (כייצוג שלו ע"י פוטונים) לא אומר שהוא לא קיים. כך גם הכתיבה, זה שאתה לא רואה את הפיקסלים מול העיניים, לא אומר שהקובץ עצמו נמחק.

 

הפיקסלים הם בסה"כ הגרסא המלאכותית לחוויה שהמוח שלנו מייצר מקליטה של הפוטונים כשאנחנו מסתכלים על הדיו. הממשות הוא בזיכרון persistent (המתמשך).

ככה אני רואה את זה.

 

אגב, בגלל זה גם לדעת האוסרים, הבעיה היא לא בסגירת התוכנה שבה כתבת את שם ה' (הרי איך מדפיסים סידורים?), אלא בעצם המחיקה של השם על המסך בפועל. גם לשיטתם יש כאלה שמתירים את מחיקת שם ה' ע"י מחיקת הקובץ עצמו ולא המילים שבתוכו, סוג של שינוי (לפי המשל שלי, זה כמו למחות את הקף לעומת לגרד את ההאזכרה).

 

ושוב, כל זה לשיטת מי שאומר שיש איסור. לשיטת מי שסובר שיש בזה זילות, ברור שלא משנה איך כותבים ומה המשמעות של זה. הכל תלוי בהרגשת האדם בלב והעובדה שזה יותר גסות כלפי השמות.

 

אגב, לא מבין איך אתה לא רואה את הקשר בין פיקסלים לדיו.

כל חומר מורכב מחלקיקים קטנים, כל תמונה שאתה רואה במחשב מורכבת ממנורות קטנות.

החלקיק מחזיר פוטונים בתדירות מסויימת, הם נקלטים לך בעין ומצטרפים במוח לתמונה אחת.

המנורה במסך משגרת (שיגור לעומת החזרה) פוטונים בתדירות מסויימת, הם נקלטים בעין ומצטרפים במוח לתמונה אחת.

 

פיזית, זה כמעט אותו הדבר, למעט מקור הפוטונים. ושוב, ע"פ השיטה שלי, אין משמעות לפוטונים עצמם, אלא לעצם קיום שם ה' הכתוב בצורה כשלהי. קיצרתי את הרעיון הזה בכוונה, אם תרצה אפשר בפרטי.

 

שוב, כל ההסבר הזה בשביל הרציונל, להסביר שהסברה שלך לא נכונה.

החילוק בין מחשב לקלף הוא אחר, לא בגלל שזה לא "ממשי" (או אלקטרודות, כמו שכתבו בתשובות שמקושרות למטה, שזה לא נכון בעיקרון), אלא כי זאת פשוט לא הכתיבה שעליה דיברו חז"ל.

 

למעשה, לא יודע אם לעצמי ברור לי מה הדין. אני נוהג לכתוב שמות בצורה קצרה, כי אני חושש לכבוד ה', שלא יהיה קל בעיניי לכתוב שמות קדושים, הרבה לפני שאני חושש ממחיקה.

הסבר מעניין, אם כי לא שוכנעתי אבל תודה על ההרחבה וההסברארץ השוקולד
יצא לי לשאול על זה פוסק לא מזמןהדוכס מירוסלב

שהוא תלמיד של הרב יעקב, והוא אמר שהרב יעקב החמיר בהרבה דברים שאחרים לא מחמירים בזה.

הרב יעקב יוסף, עדס, אריאל, שפירא?ארץ השוקולד
תוכל בבקשה להוסיף שם משפחה?
מחילה - הרב יעקב יוסף זצ"להדוכס מירוסלב


תודהארץ השוקולד
כולנו שוכחים לפעמים פרטים
חחח כן, לא שמתי לב...הדוכס מירוסלב


יש הבדל פשוט ביניהםאור שחור

כתב על קלף הוא קיים

כתב במחשב-מה שעל המסך אינו כלום רק פיקסלים

מה שבזיכרון אינו נראה

כתב על קלף קיים רק במדמה שלך, חביביהדוכס מירוסלב

זה בסה"כ פוטונים שבאים בתדירות כזאת או אחרת והמוח שלך מייחס להם צבע...

לא הבנתאור שחור

לא מצד מה שאני רואה מצד עצם הדבר

כתב במחשב אינו קיים כי הוא בעצם נראה רק בגלל הזרמת זרם חשמל ומצד עצמו אינו קיים

כתב על קלף קיים מצד הכתיבה לבדה

ודו"ק

הזיכרון הקבוע לא קשור לזרםהדוכס מירוסלב

אתה לא מבין את המציאות אז.

זה או אחסון קלאסי במגנטיות על פלטת מתכת או,

אחסון בתא חשמלי שנשמר גם בלי חשמל.

לשניהם יש קיום ארוך בהרבה משל קלף ממוצע!

לא הבנתאור שחור

בכתיבה במחשב יש חילוק.

יש את הזיכרון, שאינו כתב כי אינו ניכר בעין

ויש את מה שמוצג על המסך, שהוא כלום כי הוא רק פוטונים בעלמא

למאי נפקא מינה אם נקלט בעין או לא?הדוכס מירוסלב

הייצוג של זה כקידוד דומה לבריאה עצמה

אולי אפשר לדמות את זה לכתיבה בשפות אחרות, או באותיות לא אשוריות.

ונראה לי גם שזה כמו לחלק בין מי שרואה לבין מי שאינו.

ואגב כך, יש הלכות גם בכוונות בשמות בשכל, שלא הועלו על כתב, וגם בדיבור.

קדושה כלשהי, נראה שיש בזה. להלכות מחיקת השם ברור שיש חילוק, כמו שכבר נידון בפוסקים והובא לעיל. יש סוברים כך ויש סוברים כך.

 

אתה גולש פה מהמחלוקת על המציאות למחלוקת על ההלכה, לא חושב שאנחנו נפסוק פה הלכה וכל גדולי עולם יקבלו אותה

זה שדבר שאינו ניכר כללאור שחור

לעין אינו כתב נראה לי דאפשר לדמותו להא שמותר לשתות מים ואע"פ שיש בהם חיידקים. ודו"ק

כשהוא על המסך, הוא כמו קלף גלויהדוכס מירוסלב

וכשהוא לא, הוא כמו קלף מכוסה, קלף בחושך וכו'.

אין קשר בין איסור והיתר לבין חיידקים, הם הותרו כמו שכל חרק שלא נראה לעין הותר - אין איסור באכילתם.

אין קשר לכאן, מה גם שהדבר נראה לעין, רק לא תמיד (עיין למעלה המשל עם המולקולות). אתה יכול לא להסכים עד מחר, אבל המציאות הוא בדיוק כמו דיו על קלף, רק עם שינוי אחד מרכזי שהוא החיבור בין הכתב עצמו לפוטונים.

להלכה אין לזה נפקא מינה

סליחה על הביטוי, אבל אתה לא רוצה להבין?אור שחור

כתב על מסך אינו כלום כי אינו מתקיים כלל

זיכרון אינו כלום כי אינו יכול להראות

אין קשר בין שניהם (נראה שסברתך היא שיש. אבל אין)

לא כותבים על מסך,הדוכס מירוסלב

אתה לא מבין איך מחשב עובד, זה דיון מאוד מיותר.

הכתיבה שלך מגיעה למסך בסוף סדר השתלשלות ארוךהדוכס מירוסלב


נו ואז מה?אור שחור

השתלשלות הזו אינה איסור דאו'

הכתב עצמו אינו כלום

מי אמר שזה איסור דאורייתא?הדוכס מירוסלב

אתה קובע שהכתב הוא כלום נגד דעת המון פוסקים?

איזה פוססקים?אור שחור


כתבתי פה בשרשור איפשהוהדוכס מירוסלב


אתה יכול להגיד את זה על כל דבר.egb123
זה לא התכלות נכונה. אתה צריך להסתכל על זה בצורה הוליסטית במידה מסוימת. אתה לא תגיד שבסופו של דבר כל דבר בנוי מניוטרונים, פרוטונים ואלקטרונים אז למעשה אין הבדל אם אני מייצר את כלי המקדש מזהב כסף ונחושת או כל דבר אחר. זה לא נכון.
כשהתורה אמרה לנו שיש לעשות את מזבח הקטורת מזהב, אז זה אומר שמבחינה חיצונית כשמסתכלים על הדבר כמבנה יותר משוכלל ולא רק אוסף של פרוטונים וניוטרונים. זאת הסתכלות הוליסטית.
איך אתה משווה בין שני דברים שהתוצאה שלהם שונההדוכס מירוסלב
לבין שני דברים שהתוצאה שלהם זהה?
לטעמך היית צריך להביא דוגמא מעשיית כלי המשכן מזהב שנוצר במעבדה במקום מהאדמה או מאבני חן כאלה לחושן. אין שום ראיה ברורה לאסור את זה.
ההשוואה שלך לא השוואה
תשובהegb123
אני התייחסתי לכך שמבחינה חיצונית זה לא אותה תוצאה. ברור שלעין האנושית הם אינם נראים שווים. זה לא נראה כמו דיו. אתה יכול להתחיל לדבר על כך שבאמת שניהם עשויים מפוטונים אבל זה לא משנה, כי ההלכה לא הולכת אחר האם יש פוטונים או לא אלא לעין האנושית. איך זה נראה מבחינה הוליסטית ולא ממה זה מורכב ברמת המיקרו. המאקרו זה מה שחשוב במקרה הזה.
זה נראה כמו דיוהדוכס מירוסלב
שניהם שחורים ושניהם בתורה דומה. ראית איפשהו דרישה שזה יבריק? שזה יתקלף או יסדק עם הזמן?
זה צריך להיות דיו וכתב מחיק רק לעניין סת"ם. אין לזה קשר לכתיבה מצד עצמה. ואין לזה השפעה לעניין הלכה, יש שאסרו וחלק כתבו אחרת
תגובהegb123
נראה לי שזה תמוה להשוות בין כתב ששמור בזיכרון לבין כתב בתוך בית מזוזה. בתוך בית מזוזה, האותיות עדיין במציאות. לעומת זאת בזיכרון זה כלל לא אותו דבר. זה בסך הכל שימור מתח. זה כמו שאני אכתוב במקום א-דני
1-4-50-10
(גימטריה). זה לא נחשב כבר שם ה' בכלל.
מחילה, אני לא הולך לחזור על עצמי בפעם השלישית :-/הדוכס מירוסלב
מוזמן לקרוא אץ השרשור עד הסוף. ואתה לא מבין איך זה עובד במחשב גם כן, תקרא קצת
האמת שאני כן יודע איך המחשב פועל...egb123
אני יכול להרחיב לך על זה הרבה, על צורות הזיכרון השונים. כשאמרתי שזה שימור מתח קיצרתי. התכוונתי שכך פעולה של קלט מהמסך או קריאה מהמסך, הדבר יתורגם למספרים בבייטים בזיכרון הראשי (הRAM). הדברים האלה בשלב הזה כבר נמצאים בצורה של מספרים ולא אותיות. כמו שכתבת למעלה, גם לאחר שזה נשמר בזיכרון הקשיח המשני (לא זוכר בדיוק איך קוראים לזיכרון שנשמר גם אחרי כיבוי ששמורים בו כל המידע שלך) לא מדובר בכתב אלא במספרים.

למעלה ניסית לדמות את זה למגילה שמגולה ומכוסה, אך אני לא חושב שזו השוואה מתאימה, כי במגילה מכוסה עצם האותיות נמצאות עדיין. לעומת זאת, במקרה שלנו האותיות נמחקות ונשאר קידוד במספרים של מה שהיה מיוצג על המסך. לא מדובר באותיות כבר. זה לא רק נסתר אלא לא קיים. צורת האותיות עצמם כבר לא נמצא במציאות. רק קוד. זה כמו שאני אכתוב משהו, אחשב את הגימטריה של כל אות ואז אמחק את מה שכתבתי. ברור שהכתב נחשב מחוק לגמרי ולא רק מוסתר.

דילגת על שלב העיבוד הדוכס מירוסלב
לזיכרון שנשמר קוראים persistant memory.
אתה מדמה את זה להלכות מחיקץ שמות קדושים, זה לא בהכרח המצב, דובר פה על כךיבה מצד הלכות שבת וזה לא בהכרח המצב.
מה גם שלאו דווקא שם שנכתב בדיו על קלף הוא שם שלא נמחק, גם עופרץ וגם נייר. You catch my drift?
זה שיש עוד שלבים בין הבינארי שמקודד כascii/unicode שעובד עיכבוד ומגיע למסך לא בהכרח מבטל את העובדה שיש משהו שנכתב ושהוא מתמשך.
זה דיון פילוסופי נחמד, הוא לא נוגע להלכה

להלכה יש שאוסרים למחוק ישירות, כתבתי למטה דעה אחת מחמירה הרבה שאסור בכלל לכתוב. הרב שמואל אליהו אומר שלא למחוק ישירות אלא בעקיפין.

התייחסו לזה במפורש בשו"ת מראה הבזק על כתיבה בשבתegb123
המסקנה שלו הייתה שזה לא נחשב כתב. זב גם לא כתיבה. לא עושים שום פעולת כתיבה או מחיקה בפועל. אני לא חושב ששייך להשוות בין השניים.
נו, הבאת דעה אחת. זהו כל הפוסקים לא קיימים?הדוכס מירוסלב
אף אחד לא אמר שאין מתירים
סתם מחשבה קצת קשורהegb123
אני לא אומר שום דבר על איזשהו פוסק ח"ו, אבל אני חושב שבמצב אידאלי, ראוי שיהיו ת"ח שיתמחו דווקא בתחום הזה. ככה זה כשתחום מתפתח אז צריך שכל אחד יתמקד ויתמחה בחלק מסוים. כמו ברפואה. צריך שיהיו יותר ת"ח שילמדו מקצוע מסוים בצורה מלאה וכך יפסקו בהתאם מתוך בקיאות בנושא.
אתה חושב שזה ישפיע על ההלכה?הדוכס מירוסלבאחרונה
עובדה, אני ואתה רואים את זה אחרת לגמרי. וגם אם היינו מסכימים, לא בהכרח שהיינו לוקחים את זה כשיקול הלכתי. אני אישית חושב שמחשב הרבה יותר ממשי ממה שאנשים חושבים מכל מיני סיבות עמוקות.
תראה את המחלוקת השניה שדוברה םה על חשמל בשבת.
אגב, כמעט כל הפוסקים שעוסקים בנושא מבררים אותו לפני. מי שלא, בד"כ לא מתחשבים בדעתו







ממה שאני יודע אין בעייהברגוע
תודה על הבאת המקורותארץ השוקולד
שים לב שבתשובות מקושרות הוא אומר שראוי לא בכל זאתהדוכס מירוסלב
הרב ליאור שם דן במשהו אחרארץ השוקולד
אולי ניתן לקשר לזילות, אבל שם הוא דן על כבוד לסמל. וניתן לבאר שראוי לא לזלזל בתמונה של ספר תורה, כי זה מסמל משהו
הכבוד של הספר תורה הוא מצד מה שכתוב בוהדוכס מירוסלב

ומה שכתוב בו קדוש בעיקר מצד האזכרות

אם הוא כותב במחשב בשבת זה לא איסור??מיכל318
בשבת אסור להישתמש ביכלל במחשב!
השאלה היא האם זה אחד ממלאכות שבתארץ השוקולד
מה שהרב ליאור ניסה לומר, שלדעתו כתיבה במחשב פחות חמורה מכתיבה בעט.

נפקא מינה לדוגמא בצבא/בבית חולים, אם צריך לכתוב וחילול שבת זה "דחויה", שעדיף לכתוב במחשב ולא בעט או בעיפרון
אהה תודהמיכל318
חשבתי שבעט זה בהרבה פחות חמור..
רק חשבתי..

אז מה התשובה כאן? שבמחשב מותר ליכתוב שם השם? ושבת לא קשור לכאן ביכלל..
אוסיף שהרב לא אמר שמותר לכתוב במחשב בשבתהדוכס מירוסלב

אלא שאם נניח ויש מבעיר בזה, אז האדם הבעיר.

ואם נניח שזה אסור מצד בונה, אז זה בונה.

 

כלומר בכל אופן יש שם איסור חמור בשבת, פשוט איסור כותב לא.

 

לא יודע מה שיטת הרב ליאור בשבת.

אבל למי שאומר שחשמל הוא בונה, כל הקלדה במחשב הרבה יותר חמורה. אתה מדליק ומכבה מליוני מתגים - שזה מלא מלא מלאמלאמאל מלמאל איסורים במכה אחת.

וגם למבעיר יש מה להגיד... אמנם LCD או LED, אבל...

ולא פוסקים כמו הגרשז"א, אז לא יודע אם @ארץ השוקולד התכוון להלכה למעשה, כי זה לא מסתדר לגמרי, או שרק הביא משל.

טוב.מיכל318
אצלי בחתימה יש שם ה'.
בקיצור- מותר/אסור?
מחלוקת, ברגוע הביא את הרב זלמן והרב ליאור שהתירוארץ השוקולד
הלכה למעשה תשאלי רבצריך עיון
(ובכל מקרה שם ה' אמור להיות בכתיב חסר, אם הוספת ו' לכאורה זה כבר לא שם ה')
תודה.מיכל318
אין לי רב.וחשבתי שכותבים עם ו'.
לא משנה. ניראלי אני ישאיר את זה כחה.
ותודה רבה על התשובות.
הלכה למעשה הרב ליאור חושב שזה פחות חמורארץ השוקולד
הרב ליאור כמו רבים מרבני זמננו חושב שחשמל זה לא דאורייתא
הוא פוסק כמו הגרשז"א?הדוכס מירוסלב

דעתו הייתה דעת יחיד ונדחתה. זה מוזר

בכל מקרה, ממה שראיתי לגבי האלקטרודות קשה לי קצת לקבל את דעתו בעניין המסויים... אם תוכל לשלוח לי תשובה שלו בנושא אשמח מאוד

כמו הגרשז"א או מקל יותר, תלוי מהארץ השוקולד
הרב יעקב אריאל פוסק כמו הגרש"ז ולדעתי גם הרב מלמד, אז אני לא חושב שהגרש"ז נדחה.

בלי נדר אחפש ואשלח
הגרש"ז נדחה בדורוהדוכס מירוסלב

מעניין אם זה עובד ככה שאפשר להחיות מחדש דעות.

באמת שאלה. עכשיו אני מבין משהו לגבי הפסיקה של צומת על בקרי שבת

אם תוכל להביא לי מקורות אשמח גם לרב אריאל והרב מלמד, זה יועיל מאוד

אשמח לדעת מהיכא תיתי שהגרשז"א נדחה בדורואריאל יוסף

כל הספר שש"כ נכתב ע"פ פסקיו

ולא ידוע לי על ספר נפוץ יותר בהלכות שבת מהספר הזה

(לפחות לאשכנזים).

 

ואם נדחה - דעת מי התקבלה?

השש"כ מחמיר מאוד. ומה זה מהיכי תיתי? הגרשז"א עצמו לא נהג כמוהדוכס מירוסלב

עצמו וביטל את עצמו כלפי החזון אי"ש.

 

בעיקרון התקבל שזה מבעיר או בונה.

וגם במבעיר לא התקבלה דעת מרן הרב קוק זצ"ל שבעצם החשמל יש פוטנציאל חימום (אם אני זוכר נכון).

 

ככה אני זוכר את הסוגיה משיעור של תלמיד של הגרשז"א, אבל לא זוכר את החילוקים של המבעיר כמו שפוסק הרב עובדיה נניח

הפוך.אריאל יוסף

דעת החזו"א היא שנדחתה.

 

דעת מרן הרב אפילו לא נידונה ע"י רוב הפוסקים בגלל האיחור הרב בפרסום תשובתו בנושא.

הרב אליהו פוסק כמו החזון אי"ש וכל מי שהולך אחרי פסקיוהדוכס מירוסלב

דעת החזון אי"ש לא נדחתה אף פעם.

הגרשז"א בעצמו ביטל דעתו כלפי החזון אי"ש. ככה אני זוכר מהשיעור כנ"ל.

 

ב – איסור חשמל מהתורה או מחכמים | פניני הלכה

הוא כותב מפורש שלכתחילה סוברים שזה דאורייתא

@ארץ השוקולד הנה דעת הרב מלמד

עובדתית זה לא נכון.אריאל יוסף

מוזמן לעיין בנושא בספרי "שולחן שלמה".

 

הגרשז"א הורה כל ימיו כפי שכתב בחיבורו "מאורי האש".

מוזמן לחזור על מה שכתב הרב מלמדהדוכס מירוסלב

איך אתה בכלל מנסה להגיד שדעת החזון אי"ש נדחתה אם הרב אליהו כותב ככה מפורשות וככה נוהגים תלמידיו?

לא יודע מה אתה מביא לי ראיה מספר, אבל אתה מוזמן להביא מקור כתוב. אני שמעתי כך מתלמיד של הרב אוירבעך עצמו.

לפי הסדר:אריאל יוסף

א. בהערה בפנה"ל שהבאת כתוב מפורש שדעת הראי"ה לא נידונה בגלל האיחור בפרסומה - כפי שטענתי.

 

ב. הפנה"ל עצמן מודה שמרבית אחרוני זמנינו לא קיבלו את דעת החזו"א או עכ"פ הבולטים שבהם,

הציץ אליעזר, המנחת יצחק, הרב עובדיה ועוד רבים.

אחר אלו אין ספק שהציבור שאינו הולך לפי הראי"ה

וודאי לא קיבל את דעת החזו"א מלבד תלמידיו המובהקים.

 

הוא לא מביא אף אחד שתמך בדעת החזו"א,

(ואדרבה מציין שרבים חלקו עליו)

אך מביא מספר פוסקים שדעתם כדעת הראי"ה (ולא בגלל שהם תלמידיו...)

אף שוודאי אינם באותו סדר גודל של הסוברים כהגרש"ז

(הרב יוסף משאש, הרב הדאיה, הרב עוזיאל)

וחלקם כמעט אינם מוכרים כלל בפסקיהם לרבים.

 

ג. אני לא מצפה מהפנה"ל להציג את דעת הראי"ה כדחויה -

ראה דעתו בעניין אוצר בית דין לעומת היתר מכירה בפנה"ל שביעית,

אף שכמדומה שבשנים האחרונות מאז הוקם אוצר הארץ

אפילו גדולי תלמידי הראי"ה נוטים יותר לאוצר בי"ד.

אני לא מבין את הקשרהדוכס מירוסלב

א. איך זה עונה על מה ששאלתי? ואיך זה קשור לדיון הנקודתי פה? אתה עונה מחוץ להקשר של הפיצולים של השרשור.

 

ב. זה לא משנה שהרוב לא קיבלו, זה לא נקרא נדחה מהלכה. נדחה מהלכה זה דעת יחיד או שהרוב הסכימו שהדעה פשוט לא נכונה, לא בגלל שחלקו עליה. כל זה בתנאי שלא נמנו וגמרו. הרב אליהו כותב מפורשות כמו החזון אי"ש. אני לא מבין למה אתה מתעקש לכתוב דברים תלושים מהמציאות. אז מה אם הפניני הלכה לא הביא את זה? לא הבאתי אותו כאילו הוא סוף הוראה, תפתח עוד מקורות ותראה.

הדירוג שלך של הרבנים מצחיק. אני לא מקבל אותו ולא מקצתו.

 

ג. אם לא דנו בזה, דעתו לא דחויה. וזה בכל מקרה קושיה לעניין אחר, שאתה מתעקש לערבב עם הדיון הזה, לגבי הסיבה שהרב דב ליאור שהוא מתלמידי תלמידי מרן לא סובר כמותו.

 

רק הרב אויערבאך והרב ולנדברג סברו שזה דרבנן. וזה מיעוט דמיעוט דמיעוט. וכבר אמרתי לך ממסורת בע"פ שהרב אויערבאך קיבל את דעת החזון אי"ש.

אתה מתעקש ליצור מיצג כאילו כולם קיבלו את החזו"אאריאל יוסף

כשזה פשוט לא נכון.

 

אף אחד מלבד הרב אליהו לא פסק כמותו.

 

איני יודע מאיזה תלמיד של הגרשז"א שמעת ככה.

 

הרב נויבירט הורה עד יומו האחרון שחשמל הוא מוליד ודרבנן כדעת הגרש"ז.

 

כך גם מופיע בספרי הגרש"ז מנחת שלמה ושולחן שלמה.

 

המעטים שהורו שחשמל הוא דאורייתא לא הורו משום בונה כהחזו"א,

אלא משום מבעיר.

 

הגר"ד ליאור חבר בבית הדין של אוצר הארץ,

למרות התנגדותו החריפה של הראי"ה לאוצר בית דין.

תפסיק להיות עיקשהדוכס מירוסלב

לא כתבתי בשום מקום כדברים האלה. ובכל זאת מביאים את דעתו בכל מקום, גם מי שלא מורה ככה לכתחילה. אתה רצית לומר שדעת החזון אי"ש נדחתה. שזה הזוי.

 

לא יודע מה הראיה מהרב נויבירט, הוא לא הגרשז"א. אבדוק את זה בלי נדר. ככה אני זוכר במפורש.

 

זה מה שאני אומר, אתה פשוט מתעקש להבין דברים מוזרים.

 

הנה, הוספת עוד שאלה על הרב ליאור.

אין שום ת"ח מתלמידי הגרשז"א שעסק בהלכות שבת עימו למעשהאריאל יוסף

כמו הרב נויבירט.

 

אם הוא לא מקור נאמן לדעתך אלא איזה תלמיד אנונימי של הגרש"ז - בסדר.

 

הוספתי עוד שאלה?

 

זה אתה החלטת.

 

כנראה שאתה באמת לא מבין את דרכי ההוראה של הרב ליאור.

 

החלטת שהוא חייב לפסוק כהראי"ה בכל דבר.

 

זה לא בהכרח ככה.

למאי נפקא מינה? אתה מראה לי את הסתירה בין מה שאתה אומרהדוכס מירוסלב

בעצמך לעצמך.

 

מאותה סיבה שהרב ליאור לא מורה כמו מרן הרב זצ"ל, אין ראיה שהרב נויברט יביא דווקא את דעת הרב אויערבאך.

 

אני יודע בדיוק איך הרב ליאור מורה הוראה, כמו כל תלמיד שהגיע להוראה ולא מחוייב לרבו ("אין לו לדיין"), אבל זה עדיין דבר מוזר בעיניי המרחק הגדול כל-כך בסוגיה מהרב זצ"ל.

המרחק גדול יותר ממה שאתה חושב...אריאל יוסף

ואכמ"ל.

 

השש"כ הוא המקור המוסמך ביותר לפסקי הגרשז"א בהלכות שבת.

 

אם בנושא כ"כ יסודי הוא לא הכריע כמותו - זה הרבה יותר תמוה מאשר הרב ליאור כהראי"ה.

בינתיים לא ראיתי כאן שום מקור שהכריע כחזו"אאריאל יוסף

חוץ מעדות של תלמיד אנונימי של הגרשז"א.

 

אפילו לא מקור מהרב אליהו.
ק"ו מאחרים שאפילו לא טענת שפסקו כמותו.

אתה שם לב שאתה מגיב דברים לא קשורים על דברים שלא אמרתי?הדוכס מירוסלב

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

לא יודע מי זה "דנו בזה"אריאל יוסף

אני לא מכיר אף פוסק כשהביא את החזו"א למעשה שחשמל הוא בונה מלבד תלמידיו המובהקים.

הרב אליהו הוא אף פוסק?הדוכס מירוסלב

אני נראה לי עוצר את הדיון פה, נראה לי שאתה מזלזל ברמז בכבוד הרב אליהו זצוק"ל

כתבתי לך כבר: לא הבאת כאן מקור לזהאריאל יוסף

איני יודע למה החלטת שכך פסק הרב אליהו.

כי למדתי מאמר מרדכי?הדוכס מירוסלב

זה מובא שם בפשטות. אין לי אותו לפני כרגע להביא מקור מדוייק.

 

מובא פה בלשון הרב, אני חושב שזה מהקיצוש"ע, לא בטוח.

דיני מוקצה בשבת | האתר העירקי

יישר כוח!אריאל יוסף

אף שייתכן שמשמעות דבריו היא לחשוש לכתחילה לדעת החזו"א,

ולא שסבירא ליה כוותיה, אבל זה עדיין מקור טוב. תודה!

במאמר מרדכי הוא דן במפורש בשיטת החזון אי"שהדוכס מירוסלב

אין לי אותו בבית מקוצר הממון אבל אם אזכור בלי נדר אעיין בבית המדרש ואכתוב כאן.

אם אני זוכר נכון, הוא לא דן בשיטת המבעיר - אבל אל תתפוס אותי על זה במילה, לא זוכר את התשובה בבהירות.

שוב - ייתכן מאוד שדןאריאל יוסף

השאלה היא אם הכריע כמותו או חושש לכתחילה לשיטתו.

 

אשמח לפירוט נוסף.

כמו שאמרתיהדוכס מירוסלב

עד כמה שאני זוכר הוא דן אך ורק בשיטת הבונה, ולא במבעיר. בגלל זה כתבתי שעד כמה שאני זוכר הוא סובר רק כמו החזון אי"ש, ולא מתייחס לדעת החולקים בדיון עצמו.

הוא דן גם בדעת הגרשז"א?אריאל יוסף

מעלה אפשרות שהאיסור מדרבנן בלבד (מוליד)?

בזה אני בטוח כמעט לגמרי שהוא לא דןהדוכס מירוסלב

למדתי את התשובה לפני כמה שנים, צריך להסתכל שוב כדי לכתוב בצורה מוחלטת.

אבל שוב, כמו שאמרתי, מזכרוני הוא דן אך ורק בשיטת הבונה שם.

מצאתי מקור שאומר כמו ששמעתי על הגרשז"אהדוכס מירוסלב

איסור חשמל בשבת

 

משמח אותי שלא טעיתי לגבי ביטול הגרשז"א כלפי החזון אי"ש התחלתי לפקפק בזיכרון שלי כבר. לא פשוט.

השאלה אם בגלל שביטל את דעתו לא הורה כך, כנראה בנקודה הזאת אני ואתה לא מגיעים לעמק השווה. שווה בירור.

מצד שני מפורש בשאלה שרוב העולם אכן לא קיבל את דעתו.אריאל יוסף

כמובן, השאלה אינה ראיה, אבל אני לא היחיד שזכור לו כך.

 

גם בתשובה מבואר שאכן לא התקבל אך בני תורה חוששים לדבריו.

נכון, אבל רוב העולם לא גורם לדעה להדחותהדוכס מירוסלב

אלא אם ישבו ודנו בזה או שמישהו, גדול מספיק, עשה סיכום לסוגיה והעולם קיבלו את דעתו.

לצערי הגדול, אני חושב שהשני לא יקרה עד שיבוא אליהו הנביא.

 

כשזאת דעת יחיד, מצד כללי הפסיקה, כך זכורני, הדעה נדחית מאליה. עכשיו שראיתי שגם הרב ולנדברג סובר כמו הגרשז"א אני מתלבט אם זה נקרא ככה או לא.

ועדיין בכללי פסיקה יש את השאלה שהעליתי לפני-כן. האם אפשר להעלות מחדש דעה שנדחתה מהלכה (ברור שאם נמנו וגמרו, אסור, אלא אם נמנה בית דין גדול כמו הראשון וכו').

מעניין. קודם טענת שדעת יחיד יכולה להידחות...אריאל יוסף

הוא פוסק כמו הגרשז"א? - בית המדרש

 

כל ה"פטנטים" של מכון צומת והמכון לטכנולוגיה בנוים על פסיקת הגרשז"א והציץ אליעזר שחשמל בשבת מדרבנן.

מעלית שבת, למשל.

 

תלמידי החזון איש לא מוכנים להשתמש בהם (בבית החולים "מעייני הישועה" למשל, אין מעלית שבת כלל).

רוב מול רוב קטן יותר דוחה אם נמנים וגומריםהדוכס מירוסלב

לכן אני אומר שדעת החזון אי"ש לא נדחית, כי הוא לא דעת יחיד ויש עוד כמה שכתבו כמותו. אגם, הרב אליהו שימש את החזון אי"ש, אז אולי אפשר להגיד בזה שהוא אחד מתלמידו (זאת שאלה אם תלמיד מצטרף למניין יחד עם רבו, ניסיתי ללמד על זה מסנהדרין פעם אבל זה לא מסתדר, לא זוכר למה). לגבי הסיבה שכתבתי שם שהדעה נדחתה, זה היה כי הדחיה (לפי הבנתי) הייתה הרבה לפני שהרב ליאור נכנס בעובי הקורה, ולכן שאלתי אם מותר להחיות פסיקה ישנה כשלא נמנו וגמרו. כי אם נמנו וגמרו זה דומה לעניין זקן ממרא ח"ו, שפשוט שלא שייך בימינו. אבל השאלה אם מותר לסבור ככה עדיין קיימת (מזכיר את הדיון של הזכרת הדעות שנדחו במשנה)

 

אני יודע שמכון צומת בונים הרבה על הגרשז"א, ותמיד תמהתי על זה. בגלל @ארץ השוקולד הבנתי למה זה.

לא כל-כך הבנתי איך שייכת מעלית שבת לבונה, הרי אין שם בונה לכל היותר מוסיף, ובזה לא כולם מסכימים אפילו בדעת החזון אי"ש ממה שראיתי עכשיו במקורות.

מסתמא גם הגר"ח קנייבסקי פוסק כךאריאל יוסף

ורק בגלל שהוא אחיין של החזו"א, כנראה...

 

לא מכיר אילו עוד כמה כתבו כמותו.

לע"ע הבאת רק את הרב אליהו וגם עליו אתה מסתפק...

 

המציאות היא שרוב העולם נוהג שחשמל דרבנן מלבד חוט להט וגוף חימום.

עיין בכ"ז באריכות בשש"כ החדש בביאור דעות הפוסקים בזה.

כך הורו כמדומה גם הגרי"ש אלישיב והגר"א שפירא.

אני לא מסתפק לגבי הרב אליהוהדוכס מירוסלב

זה מפורסם, בגלל זה התפלאתי שאתה לא מכיר.

הבעיה היא לא באחיינות וכו', השאלה היא אם תלמיד של רב מצטרף למניין דעות כשהוא סובר בדיוק כמו הרב. בסנהדרין זה לא היה תופס.

אבל השאלה בעינה.

 

לא בקיא בשיטת הרב עובדיה בחשמל, אבל ממה שאני זוכר הוא לא פוסק כמו הרב אויערבאך. צ"ע.

 

איפה ראית שהרב אלישיב הצטרף לדעת הרב אויערבאך? אני ראיתי שהוא אוסר מעליות שבת. (קישור מויקי http://forum.otzar.org/download/file.php?id=23667

הגר"ח קנייבסקי תלמיד,אריאל יוסף

מכוח העובדה שהוא אחיין. הבנתי למה הכוונה.

אם כבר נגענו בזההדוכס מירוסלב

החזון אי"ש מאוד קירב את הרב קנייבסקי, אז לאו דווקא למימרא שבגלל שהיה אחיינו. כנראה ראה בו משהו מיוחד

ידוע שדעת הרב אלישיב מובאת בע"פהדוכס מירוסלב

הרבה פעמים ע"י אנשים אחרים כסותרת את עצמה, לא מכיר את הספר קדושת השבת אבל קשה לי לקבל ככה מסורות מהרב אלישיב. הרבה אנשים אומרים מה שהם הבינו בשמו, וככה גם הדפיסו בספרים. גם את זה שמרתי מפורש מפוסק אחד לפחות

תחפש בבקשה ממאמר מרדכי ותביאארץ השוקולד

אני גם השקעתי זמן ומרץ לחפש בספרים ולצטט ולהביא, מה לעשות לא זכיתי שאדע את כולם על פה ואפילו לא למדתי את כולם.

 

זה לא הוגן להביא משהו בשם הרב אליהו בעל פה בלי להביא אותו כתוב גם, כדי שגם אנחנו נדע ונלמד שכך הוא סבר ונדע איפה זה נמצא.

הביאו את המקורות לדעת הרב אליהוהדוכס מירוסלב

בתגובה של טיפות של אור השניה הוא הביא את הקובץ ואת העלון שזה פורסם בו.

במאמר מרדכי זה בתשובה על השעון שבת, די קל למצוא. בגלל זה לא טרחתי לחפש שוב. זה מספיק? אם לא אחפש בלי נדר, אין לי לפני

תביא מקורות ונדון בזההדוכס מירוסלב

אחרת אנחנו סתם חוזרים על עצמנו.

 

מה ששמעתי מובא במנחת שלמה ח"א סי’ י”א , אין לי אותו לפני לראות אם הוא חזר בו או שרק התבטל מצד הענווה. על פניו מהציטוטים החלקיים שאני רואה, נראה כמו ביטול ועוד שדן בשיטתו. לא יודע מה הורה בפועל מפה

 

אתה מצחיק, זה בדיוק אותו נושא שהרב ליאור לא פוסק כמו הרב זצ"ל ואתה אומר שזה הרבה יותר תמוה? זה תמוה בדיוק באותה המידה

אני מצחיק? אתה מצחיק.אריאל יוסף

הרב נויבירט ביקש מהגרש"ז לעבור על כל ספרו ולחתום עליו, וכך היה.

לא זכור לי שהרב ליאור ביקש דבר כזה מהראי"ה.

אתה מצחיק!הדוכס מירוסלב

אתה לא מבין את מה שאני אומר, שוב.

אין שום קושי עם תלמיד לא יפסוק כמו רבו.

גם הילקוט יוסף לא פוסק תמיד כמו החזון עובדיה. אז מה?

 

התמיהה היא מהצד של הפרסום כתלמיד הרב זצ"ל, לא שיש פה איזה ספק איסור או בעיה בשיטת פסיקה.

*אם תלמידאריאל יוסף

והילקו"י הוא דווקא דוגמה מעולה.

 

הרב יצחק יוסף פרסם כבר מספר פעמים שהרב עובדיה חזר בו בספרי חזו"ע ממה שכתב ביבי"א והלכה כמשנה אחרונה.

 

לכן כשיש סתירה בין ילקו"י לחזו"ע - הלכה כחזו"ע.

 

 

אני הבנתי מה טענת.

 

לא טענתי שיש בעיה בשיטת פסיקה.

טענתי שהרב נויבירט כתב את השש"כ אך ורק לפי פסקי הגרשז"א,

וציין זאת בפירוש על הספרים.

מקבלהדוכס מירוסלב

אחזור על המנחת שלמה בעניין הזה, כנראה שטעיתי.

 

התמיהה שלי על חלק מתלמידי מרן הרב זצ"ל בעינה עומדת. קשה לי שמפרסמים תלמיד חכם כתלמיד של רב מסויים כשדעתו כל-כך עצמאית.

אין בזה שום בעיה, אדרבה, אני חושב שזה מרבה תורה בישראל, אבל קשה שאדם חוסה תחת צל הרב שלו ולא פוסק כמותו.

אפשר לתמוה.אריאל יוסף

אבל קשה לומר דברים חד משמעיים.

 

אגב - השווה נא את יחסו של הגר"מ אליהו לעליה להר הבית,

ליחסו של בנו הרב שמואל...

הרב שמואל חזר בו מאזהדוכס מירוסלב

הוא לא מורה לעלות כבר (פרט ליחידים שבקיאים בדינים, הוא מתיר, יודע בוודאות)

מתי שמעת על כך לאחרונה?אריאל יוסף

כי אני שמעתי בשנה האחרונה שהתיר גם לנשים ולרווקות וכו'.

 

אשמח למקור מפורש.

 

כי למיטב ידיעתי הוא אמנם לא עולה ולא מורה לעלות,

אבל עושה הכל כדי שהציבור יבין שדעתו נוחה מאוד מהעליה ואין לו שום התנגדות אליה.

על האיסור לפני כשנתייםהדוכס מירוסלב

על ההיתר ליחידים די לאחרונה מראש ישיבה שהעלה את התלמידים שלו בהיתר הרב עם כל ההידורים ההלכתיים.

 

אני לא יודע לגבי מה שכתבת בסיפא, אבל אפשר להגיד את זה גם על מרן הרב אליהו זצ"ל שבהתחלה רצה שיבנו שם בית כנסת. כל העניין שם זה לא לתת מכשול, ואם היו מסדירים את העניינים שם גם הרב אליהו זצ"ל היה מתיר ככה.

לגבי הרב אליהו - ידוע.אריאל יוסף

בשנתיים האחרונות דווקא הרב שמואל נוטה יותר ויותר מבחינה ציבורית להזדהות עם העליה.

 

הוא נתן הסכמות לחיבורים מעודדי עליה,

נאם בפני העולים על מעלתם שהם זוכים לעלות וכו'.

 

זה הרבה יותר ממה שאיפשר הגרמ"א

שאף חתם על כרוזים מפורשים נגד עליה במצב הנוכחי.

זאת מחלוקת דקה בהנהגה הציבוריתהדוכס מירוסלב

עם זה אני אישית יכול לחיות, פשוט מביא אותי לדיסוננס.

 

לא יודע אם הסכמה לספר מראה שהרב מסכים עם כל מה שנאמר בספר, בטח לא בהלכה. זה דבר מצוי שרב מקבל את דעת החולקים עליו ולא מבטל אותה לחלוטין.

אלו ואלו דברי אלקים חיים.

 

הייתי שואל את הרב שמואל, אבל אני לא מהמקורבים ולא בא לי להסתכן בזלזול בכבוד הרב

פעם העזתי פנים ושאלתי את הרב שמואל שאלה עם מאמר מרדכי מול העיניים ואני לא בטוח שהרב אהב את זה (הוא לא אמר לי שום דבר ואפילו לא רמז, והיה הכי חביב ועדין שאפשר אבל הרגשתי מתח באוויר, כנראה שזה בא רק מצידי)

ספר שכל עיסוקו בעליה להר הבית???אריאל יוסף

הסכמה לספר כזה היא הזדהות לפחות עם עצם העליה.

אני לא בטוח!הדוכס מירוסלב

גרמת לי לתהות לגבי כמה עניינים.

האם מותר לאדם שסובר אחרת מחלק מגדולי הדור "לכבוש דברי נבואתו" (בין אם הוא עצמו גדול דור או לא) בשביל ללמד סנגוריא על עם ישראל, או לפחות בשביל הענווה.

 

וגם, בנוסף: עד כמה רב יכול להרחיק כדי לחזק דברי תורה כל עוד יש אמת בדברי החולקים עליו כדי לקיים אלו ואלו דברי אלקים חיים.

מזכיר לי את הסוגיה של הלל ביום העצמאות שאנשים מסרבים לקבל שלכל צד יש טיעונים הלכתיים.

הגרשז"א לא כבש נבואתואריאל יוסף

גם אתה לא תחלוק על כך שהוא המשיך לפרסם את "מאורי האש" למרות שמסקנתו היתה שונה משל החזו"א (בלי קשר לשאלה אם חזר בו).

 

 

לא דיברתי על הגרשז"אהדוכס מירוסלב

דווקא העובדה שהגרשז"א ביטל את דבריו ובכל זאת פרסם אותם, גרמה לי לתהות (ולפי שיטתך גם הורה כך למעשה)!

יש כמה עניינים שאני בעצמי מתחבט לגביהם.


שולח דוגמא בפרטי, מסיבות כאלה ואחרות

הרב ליאור לא חוסה בצל של הרב קוק או הרב צבי יהודה בהלכהארץ השוקולד

אולי בהשקפה וגם בזה אני לא בטוח

כלפי הציבור הוא כןהדוכס מירוסלב

וזה כמו מצג שווא כזה, התפרסמת על חשבון הרבנים שלך אבל אתה לא קרוב אליהם בכלום. זה מה שהיה לי מוזר, הבנת?

לא שיש לי טענות על אף אחד, זה לא בזדון וככה רצה ה'

כלפי איזה ציבור?ארץ השוקולד
לתלמידיו ברור שהוא לא תלמיד מבחינה הלכתית של הרב קוק.
לי זה התברר רק בעקבות השרשור הזההדוכס מירוסלב

וגדלתי במחוזותינו...

יש הבדל עצום ביחס של "תלמיד"ארץ השוקולד

אצל הרב נויבירט והגרש"ז, שם הגרש"ז מופיע המון בספר וכן חלק ג של השש"כ זה הערות של הגרש"ז.

 

לעומת הרב ליאור שלמד מהרב צבי יהודה, אבל לא פסק המון כמותו. (למדתי יותר משבע מאות תשובות של הרב ליאור וזכור לי רק תשובה אחת בה הביא את דעת הרב צבי יהודה.)

 

 

האמת שהחלוקה היא לפי הגדרת "רב מובהק" בהלכות תלמיד חכם ביורה דעה סימן רמב/ג ובנושאי כלים על השלחן ערוך.

זה מה שאני אומר...הדוכס מירוסלב

אין רב מובהק היום

מסכים (בשני הדברים)ארץ השוקולד


אך שוודאי אינם באותו סדר גודל?ארץ השוקולד

אתמהה איך אתה אומר דבר כזה?

בעיקר על הרבנים שהבאת...

 

 

גם אני תהיתי לגבי זההדוכס מירוסלב

רק הריתחא והרצון להמשיך בדיון מכובד מנעו ממני להגיב (פעם ראשונה, אה?)

הרב יעקב אריאל - שו"ת "באהלה של תורה"ארץ השוקולד
אורח חיים כרך ב, סימן כג.

"כמדומני שדעתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל היא המקובלת להלכה על ידי רוב פוסקי דורנו, שבהפעלת מכשיר חשמלי יש איסור דרבנן, אלא אם כן המכשיר עושה מלאכה דאורייתא, כגון חולב, מגלח, מדליק אש וכדומה."

אמנם אחרי זה נראה שהוא מציע:
"כשאין צורך גדול, יש לחוש איפוא לסוברים שהפעלת כלי חשמלי אסורה מהתורה".


מעניין שהרב יעקב אריאל ראה אחרת ממך לאן הרוב נוטה.
כנראה שזה לא רוב מוחלט לאף כיוון
מוזר שהוא כותב ככההדוכס מירוסלב

ראינו שיש מקורות שכתבו שהוא בכלל נדחה להלכה.

אם הוא כתב את זה בדרך אולי כזאת ומסתבר שלא, אז מה אתה אומר? הוא היה דוחה את דעת עצמו?

 

יש רוב לדאורייתא עד כמה שאני יודע, וכמו שהראיתי למעלה יש פוסקים שכתבו מפורש שדעת הגרש"ז נדחה, והגרש"ז עצמו במנחת שלמה מבטל את דעתו אפילו כלפי החזון אי"ש שלא הרבה פסקו כמותו...

 

וגם אתה מביא שהוא כותב שלכתחילה זה דאורייתא...

 

ישר כח על המובאות! אתה יהודי יקר

 

אני חושב שתגובה שכתבתי כאן עם תמצות הדיון עם אריאל יוסף נמחקה או לא נשלחה. לא מוצא אותה.

עריכה: הנה זה רציתי להגיב למקום המסויים ולא מצאתי אבל לחיבת הקודש, תירוץ - בית המדרש

תודה, אעיין. הרב אריאל מכריע לכתחילה כדאורייתאארץ השוקולד
כי לדעתו טעמו של החזון איש מתאים יותר למציאות שהחשמל כל כך משמעותי אצלנו בחיי יום יום, לצרות שלדעתו של הרב אריאל רוב הפוסקים פוסקים כמו הגרש"ז
אדרבה, זה מראה שדעתו עוד יותר נוטה לחזון אי"שהדוכס מירוסלב


אעלה את דבריו של הרב אריאלארץ השוקולד
כדי שיהיה ברור איך זה "לכתחילה דאורייתא", אבל עם צורך גדול דרבנן.

@פלוני מפונפן






מפליא אותי איך אחרי שראית שכתוב מפורשות "צורך גדול" אתה לאהדוכס מירוסלב

קורה לזה שעת הדוחק! זה בסיסי.

אגב, אתה רק מחזק את דברי שהוא סובר לכתחילה דאורייתא (בניגוד למה שהבאת בתגובה אחרת).

 

להבא אם תוכל להפוך את התמונות אשמח, אני כמעט לא בטלפון

הרב מלמד - שבת כרך ב, פרק יז, סעיף בארץ השוקולד
"למעשה, לכתחילה נוהגים לחוש לדעה הסוברת שהפעלה חשמלית אסורה מהתורה, ובשעת הצורך כאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדברי חכמים"

ובהערה שם מביא רבים לכל כיוון ושיטה, אם דאורייתא או דרבנן ומוסיף שמתוך אלה שסברו דרבנן חלקם למעשה פסקו כאילו זה דאורייתא לכתחילה.

נראה לי שזו הסיבה שהרב מלמד לכתחילה הולך עם השיטה שזה דאורייתא, אבל מוכן להתגמש גם לשיטות של דרבנן בחלק מהמקרים.
הוא כותב מפורש לכתחילה שזה דאורייתאהדוכס מירוסלב

ראינו את זה בדיון הארוך למעלה

ראית את ההרחבות?טיפות של אור

ב,ה – האוסרים מדרבנן

 

רבים כתבו שהשימוש בחשמל אסור מדברי חכמים בלבד. וכך כתב בשו"ת בית יצחק (ח"ג יו"ד ב, מפתחות והגהות סי' לא), לגבי טלפון, שאיסור השימוש בחשמל משום נולד, כמו שאסור לתת ריח בבגדים (ביצה כג, א). בנוסף לכך, בטלפון יש גם איסור משום משמיע קול. וכ"כ במנחת יצחק (ב, קיב).

והרב אויערבאך (מנחת שלמה א, ט, ענף ג, ו) הקשה על דבריו. וכן בציץ אליעזר א, כ, פרק י. אולם גם הרב אויערבאך חשש לדעת הבית יצחק וכתב שם (ענף ג, ז)כבר הורה זקן. וכ"כ ביבי"א א, כ, לעניין שמיעת רדיו. וכ"כ בציץ אליעזר יט, טו, שיש בזה איסור דרבנן, והוסיף שחידושו של החזו"א הוא רק מבית מדרשו וכל גדולי הפוסקים שלפניו לא עלה על דעתם כלל לחשוש בזה לבונה וסותר. וכ"כ באהלה של תורה ב, כג, שדעת רשז"א היא המקובלת להלכה ע"י רוב פוסקי דורנו, שבהפעלת מכשיר חשמלי יש איסור דרבנן. וכך נראה מתרומת הגורן א, פו. ובמלומדי מלחמה נו, ושיח נחום א, כה, לרב רבינוביץ', כתב שהאיסור מדרבנן, משום עובדין דחול, ושכן דעת הרב הענקין.

 

 

ב,ו – גם לדעת המקילים רבים אינם מקילים בחשמל כאיסור דרבנן לכל דבר

 

הרבה פוסקים, למרות שסוברים שאין איסור חשמל מהתורה, למעשה לא הסכימו להקל בו כאיסור דרבנן. למשל, אין מתירים לבקש מגוי להדליק מכשירי חשמל לצורך מצווה, וק"ו שאין מתירים להדליק מכשירי חשמל בשינוי לצורך מצווה. וכן מובא בשם ריש"א, שסובר כעקרון שהחשמל אסור מדרבנן, מ"מ לא רצה להקל ולהתיר לומר לנכרי להדליק מכשירי חשמל במקום צער או מצווה, כי אמר שאין לגבי חשמל היתר של 'שבות דשבות' לצורך מצווה וכדומה (ארח"ש ח"ג כו, הערה א). וכ"כ שבה"ל ח, מז; ט, קסג.

וכידוע דעתו של החזו"א התפרסמה מאוד, ואף שרבים דחו את סברתו, מ"מ התחשבו בה. ונראה שהטעם לכך, מפני שלא ניחא להו לחכמים להקל באיסור חשמל להחשיבו כאיסור מדרבנן. ואולי גם סברת החזו"א מבוססת על כך שלא יתכן שחשמל יהיה אסור מדרבנן בלבד, והשאלה היא מטעם מה איסורו מהתורה. והחזו"א חידש שהאיסור משום 'בונה'. ומרן הרב ודעימיה סברו שהאיסור משום 'מבעיר'.

 

 

 

 

 

גם בפסקי תשובות (שלא מכריע) נשמע שרוב הפוסקים חלקו על החזו"א:

 

 
והנה הערה 25:
 
 
 
וגם בשו"ת במראה הבזק (בהערה 1) הוא כותב "להלכה חלקו רוב הפוסקים על החזון איש" ומביא רשימה של רבנים שחיו אחרי החזו"א:
 
 
 
ובאופן כללי זה די מקובל, למשל הרב י.צ רימון:
 
 

 

 

 

או החוברות של הרבנות הצבאית:

 

 

 

 

 

 

ולמרות זאת, בספרי ההלכה הנפוצים (שש"כ; חזו"ע; אורח"ש; פנה"ל) כתוב להחמיר לכתחילה שזה דאורייתא, ורק בשעת הדחק או עם סברות נוספות לעשות כעיקר הדין. 

(זה בולט מאוד לעניין שבות דשבות במקום מצווה)

אהטיפות של אור

בקונטרס השבת, הרב הררי כותב שהרב אליהו אמר לו שהוא מחמיר יותר מהחזו"א - שיש גם איסור תוקע וגם איסור בונה, גם כשהחשמל לא מחובר.

תוקע זה לא תולדה של בונה?הדוכס מירוסלב

מאי מצית לחלק ביניהם? אני מפספס משהו?

בסתמא נראה שהרב אליהו פשוט מחמיר יותר מהחזון אי"ש גם כשהמעגל לא מחובר

החילוק זה שזה דאורייתא גם ביו"ט?הדוכס מירוסלב

גם בונה זה דאורייתא ביום טוב לפעמים, לא?

אני לא מצליח להבין את הנקודה משום מה

שאלות מצוינותטיפות של אור

ואני לא בטוח שאני יודע מה התשובות.

 

 

אני *חושב* שיש מצבים שהמלאכה עצמה מותרת והתולדה אסורה.

 

(אני לא רוצה להעתיק את כל קונטרס השבת, גם ככה אני על הגבול של "שימוש הוגן" אפאטי )

 

 

 

 

החזו"א נימק את איסור בונה בשני טעמים (בשני מכתבים שונים לגרשז"א):

"הרכב הפרקים זה עם זה" (כשסוגרים את המעגל), ו"תיקון החוט עצמו ממות לחיים" (ע"י החשמל).

 

לדעת הרב אליהו גם סגירת מעגל שמנותק מהחשמל (כך שגם בסגירה אין חשמל), או לחיצה על כפתור שלא יוצרת זרם (כמו הכפתור שגורם למאוורר להסתובב), אסורות בגלל תוקע.

משמע שהרב אליהו לקח את שני הטעמים של החזון אי"שהדוכס מירוסלב

ואמר הא בהא לא תליא. אבל לא זכור לי שהוא חידש שם סברה מדעתו.

 

אגב, כמו שראינו, זאת לא דעת החזון אי"ש בכלל.

אף אחד לא חשב שהחזו"א זה דעת הרובהדוכס מירוסלב

השאלה היא אם הרוב סוברים שזה דאורייתא או דרבנן. ובכ"א יש את הכלל שהזכרתי מהחרדים, גם אם נאמר שזה רבים ורבים. רוב מי שאומר שלכתחילה סוברים שזה דאורייתא מתבסס דווקא על דעת המבעיר (כמדומני שהראי"ה היה הראשון שכתב ככה? לא נחתתי לדעת מי שאמר מבעיר). בפועל הלכה למעשה רואים שרוב הפוסקים כתבו שלכתחילה זה דאורייתא, ורק בדיעבד סומכים על מי שאמר דרבנן.

 

@ארץ השוקולד @אריאל יוסף

שאלתי עוד מורה הוראה היום הוא אמר מפורשות שהגרש"ז עצמו דחה את הדעה שלו, שוב.

ככה שמעתי מכמה מורי הוראה. עברתי שם על התשובה (מנחת שלמה ח"א אאל"ט י"ג). לא מצאתי את הלשון הזאת. אבל זה ארוך ודורש לימוד, אז לא יודע.

 

אגב, ל@אריאל יוסף הבחור פה למעלה הביא כמה פוסקים שאמרו שהרב נויברט בעצמו אמר שזה דאורייתא לכתחילה

לכתחילה, לעומת לצורך ממה שאני ראיתי אצל הרבנים אריאל ומלמדארץ השוקולד
נכון, רבים לא קיבלו את החזון אי"ש, אלא קיבלו שיטה אחרת.

אשמח למקור שהגרש"ז חזר בו, כי מאוד קשה לי עם אמירות באוויר שפלוני חזר בו בלי מקור.

לא ראיתי את הכלל שהבאת מהחרדים אודות רבים ורבים, לצערי לא הספקתי לעיין פה מספיק, אלא בעיקר ציטטתי ממה שראיתי בספרים.
(אם הכוונה לספק אם דאורייתא, אז האם מחמירים או מקלים, הרב עובדיה דן בכך באריכות ובאופן מפתיע אומר...
שזה מחלוקת
ואני לא זוכר מה הוא פוסק שם, אבל נראה לי להחשיב כדרבנן ולהקל)
הרב נבנצל מעיד הפוך,טיפות של אור
 
 
ושכנראה הוא לא רצה להתיר בגלל עובדין דחול.
 
 
 
(וסתם כי זה קשור, דעת המלכי בקודש (ה,ב) הייתה שאין בכלל בעיה להשתמש בחשמל בשבת. תאר לך איך השבת שלנו הייתה נראית מטורלל).
ב1 הוא אומר שזה דאורייתא במנורת ליבון?הדוכס מירוסלב

לא הבנתי בלי לשון השאלה.

 

זה באמת מוזר שכל-כך הרבה פוסקים, שחלק מהם למדו אצל הרב אויערבאך אומרים אחרת! מוזר מאין כדוגמתו!

כן, מנורת להט סברו שדאורייתא מצד מבעירארץ השוקולד
לא הבנתי מה מוזר, כנראה שהגרש"ז באמת סבר שזה דרבנן
מה שייך מה הרב סבר? זה שחור על גבי לבןהדוכס מירוסלב

השאלה מה הוא הורה....

הורה בנורת להט דאורייתאארץ השוקולד
ובחשמל באופן כללי דרבנן
אנחנו עונים על אותו דבר בשלושה נצלושים נפרדים חחהדוכס מירוסלב

אשמח אם תמשיך איתי את זה בפרטי, יש מקור מדוייק במאורי אש למקום שהוא אומר את זה שהוא מבטל את עצמו כלפי החזון אי"ש

לא הכרתי, שכוייחארץ השוקולד
טיפות של אור
"ובאופן מפתיע אומר... שזה מחלוקת"

ניצחת את היקום עכשיו
הרב מלמד כותב שזה לכתחילה, לא הבנתי את דבריךהדוכס מירוסלב

אנסה למצוא את המקום מחר, לא היה מספיק זמן למצוא...

 

הכלל היה לגבי מי שסובר דאורייתא ומי שסובר דרבנן שהוא אומר שזה "ספק דאורייתא לחומרא" אז אומרים שזה דאורייתא. לא לגבי רבים ורבים.

אם יש לך את המקור של הרב עובדיה שהוא דן בזה אשמח מאוד, חיפשתי על זה הרבה זמן ולא מצאתי!

ועדיין, הרב עובדיה לא ממש יכול לחלוק על החרדים

זה גם על רבים ורבים לפי הרב עובדיהארץ השוקולד
אם מעניין אותנו דעת החרדים, אז ניתן לזלזל ברב עובדיה.
אבל אם מעניין אותנו ההלכה והאמת, יש הרבה מקום לדברי מרן הרב עובדיה.

בלי נדר אחפש את הדיון של הרב עובדיה כשאמצא אותו, אבל זה כבר מחלוקת ראשונים
ברור שזה לגבי רבים ורבים, לא אמרתי שלאהדוכס מירוסלב

מה שייך לזלזל? לא צריך להפוך כל דיון לזלזול.

יש כללים בפסיקה, נדיר שרב בן זמננו יהיה שקול לרב שעל תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

הנדיר הזה לא קיים, מלבד כאלה שרוצים לפאר את הרב שלהם. שזה יפה וכבוד התורה, אבל בטח לא אמת.

 

לגבי הדיון של הרב עובדיה, כמו שאמרתי, אשמח לראות. לא זלזלתי באף אחד, פשוט סביר להניח שהחרדים לא ידע פחות מהרב עובדיה.

לא הבנתי מה התכוונת בחרדים כנראהארץ השוקולד
מוזמן להסביר אם זה עקרוני
נרחיב על זה במסרים בלי נדרהדוכס מירוסלב

אם תוכל להזכיר לי אשמח

לא ראיתי, תודה שהעליתארץ השוקולד
אז אם הבנתי נכון,
בעצם רבים סוברים שזה דרבנן ולכאורה כך מקובל לפסוק, אבל בגלל שאנחנו רוצים להחמיר בחשמל אז לכתחילה נגדיר אותו כדאורייתא.
ולכן בדיוק חוזרים לנפקא מינה שהבאתי בתחילת הדיוןארץ השוקולד
לא הגיוני לשאול את זה. אם זה לא היה אחת מהמלאכותהדוכס מירוסלב

לא היו סוברים להגיד שזה דאורייתא, כי לא היה טעם לתלות בו.

זה שנוטים להחמיר, אולי כי לא רוצים שהשבת תראה נוראית, או מסיבות אחרות, לא היו תולים את זה באוויר. לא?

למרות שיש מקרים כאלה בגמרא, לא חושב שבימינו זה ככה (זה מתחיל להראות ככה עם הפוסקים שהבאתם, אבל עדיין לא ראינו את דעת האחרים שסוברים דאורייתא)

בגלל שתייגת אותי, אני כנראה צריך להגיב...אריאל יוסף

עיקר נקודת המחלוקת שלנו היתה דעת החזון איש עיקר או שהיא נדחתה.

 

אני מעתיק כאן את המופיע בקישור שהביא @טיפות של אור:

להלכה חלקו רוב הפוסקים על ה"חזון איש":

ה"מנחת יצחק" (ח סוף סי' כו),

ה"באר משה" (ו קונטרס אלקטריק סי' ו ס"ק טז),

הגר"ש גורן ב"משיב מלחמה" (א סי' נא),

"אור לציון" (ב סי' מא הערה ג),

הרב עובדיה יוסף ב"יביע אומר" (ז או"ח סי' לו ס"ק ג; ט או"ח סי' קח ס"ק קפה),
ששמע כן מהגר"ע עטייה,
"שבט הלוי" (א סי' קכא ס"ק א), שכתב שדברי ה"חזון איש" צ"ע,
הגרנ"א רבינוביץ ב"שיח נחום" (סי' כה)
וב"מלומדי מלחמה" (סי' נו-סב)
בשם הרב הענקין,
וכן משמע ב"אגרות משה" (יו"ד ב סי' ה), שדן בעניין שוחט שדיבר במיקרופון בשבת, וכתב שעבר על איסור דרבנן ולא הזכיר כלל את דעת ה"חזון איש", שיש בזה איסור דאורייתא.
ויש שלא דחו לגמרי את דברי ה"חזון איש",
אלא שסברו שלכתחילה יש לחוש לו:
עיין ב"קדושת השבת" (א עמ' כב)
שכן דעתו של הרב יוסף שלום אלישיב,
וכן עיין שם בנספח ה (עמ' שו) שכן דעתו של הגר"י נויבירט.
גם הם סוברים שרק לכתחילה יש לחוש לדעת ה"חזון איש",
אך בשעת הדחק סמכינן על הפוסקים שאין כאן אלא איסור דרבנן.
.

 

אני חושב שזה בדיוק מה שטענתי:

החזו"א נדחה ע"י רוב הפוסקים,

הפוך. - בית המדרש
אלא שיש הסוברים שלכתחילה יש לחוש לדעתו
יישר כוח! - בית המדרש

[בינתיים הוכח שהרב אליהו נקודתית החמיר אף יותר מהחזו"א]

גם הרב נויבירט סבר שהעיקר לדינא שחשמל דרבנן,

אך לכתחילה יש לחוש וכו'.

 

בכל מקרה, קיבלתי תשובה ברורה לשאלתי הראשונית:

אשמח לדעת מהיכא תיתי שהגרשז"א נדחה בדורו - בית המדרש

 

@טיפות של אור - תודה לך!

הדיון שלנו נסוב סביב דאורייתא או לאהדוכס מירוסלב

וסביב אם החזון אי"ש נדחה לגמרי או לא.  זה שדחו אותו הרבה, לא אומר שהדעה נדחתה מהלכה לגמרי ושאי אפשר לסבור ככה. כבר הראינו שיש גדולים שסוברים ככה מפורשות.

(קישרת לתגובה שלך בעצמך, שם כתבת "דעת החזו"א היא שנדחתה". יש הבדל עצום בין נדחתה לבין רוב הפוסקים לא סוברים ככה).

 

עיקר הדיון התחיל לגבי האם חשמל הוא מדאורייתא או מדרבנן, לאו דווקא על דעת החזון אי"ש. וזה פשוט, כמו שכולם מורים בפועל, שלכתחילה זה דאורייתא (שעת הדוחק זאת לא הכרעה אלא "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדוחק" וזהו). מאיזה טעם? עוד לא ראיתי פה משהו שמסביר.

 

למה אתה חושב שיש חובה לענות כשמתייגים אותך? זה נימוס פורום כזה?

 

לגבי הקישור השני שהבאת, לא שייך בכלל. הרב אליהו סובר ככה לחלוטין. ומי שסובר לכתחילה לחוש לדאורייתא לא סובר כהחזון אי"ש בהכרח שזה איסור בונה (ואולי בכלל לא).

לכתחילה יש לחוש זה לא עיקר הדיןאריאל יוסף

עם כל הכבוד.

 

ויש לך כאן רשימה מכובדת מאוד של פוסקים שהכריעו לדינא שחשמל בשבת דרבנן.

 

אתה טענת בתחילת הדיון שהגרש"ז נדחה והחזו"א עיקר.

 

בקשתי הוכחה לדברים.

בינתיים נראה לי שיותר הוכח כמו שטענתי:

רוב הפוסקים דחו את החזו"א לדינא אך חששו לדעתו לכתחילה.

נעשה קצת סדרהדוכס מירוסלב

עיקר הדין לא נקבע כי לא נמנו וגמרו על זה, זה לא דיון בסנהדרין.

מה שכן יש מחלוקת בין רוב ורוב. חלק כותבים שרוב הפוסקים אמרו מדרבנן חלק כותבים שהרבה.

 

אני טענתי שהגרש"ז נדחה בדיון שלו עם החזון אי"ש, לא שדעת החזון אי"ש עצמה עיקר. אתה מבלבל את הדברים ידידי. אני עדיין מחפש את המקור, אבל בע"פ כבר אמרתי בשם כמה פוסקים (במסרים אפשר לציין מי).

 

לגבי המשפט האחרון אני לא מבין מה אתה מנסה להגיד, כבר אמרתי את זה כמה וכמה פעמים - לא דעת החזון אי"ש, שיש פה מלאכת בונה, עיקר אלא הדעה שהאיסור הוא דאורייתא.

ואת זה כותבים רוב ככל הפוסקים וכולם כותבים שבשעת הדוחק אפשר לסמוך על הסוברים דרבנן. אפילו לא דיעבד, רק בשעת הדוחק!!

וזה כולל את הפוסקים שנוטים להגיד כמו הגרש"ז. למה? לא יודע! מה שכן ברור לי זה שהם לא פוסקים כמו הראי"ה.

עדיין מחפש מישהו שיביא מקור שיסביר את זה כאן. תשובה מהיבי"ע או האור לציון כנראה תסביר הכל. אנסה להסתכל מחר.

 

אגב, רשימה ארוכה ומכובדת ככל שתהיה, בפועל אנחנו רואים שלא רק שכולם מורים להלכה לכתחילה שזה דאורייתא, אלא שאפילו הרב נויברט מורה ככה בשש"כ.

לא טענתי שנקבע משהואריאל יוסף

טענתי מה הפוסקים תפסו כעיקר ומה כחומרה.

 

כמדומה שרובם תפסו כעיקר לדינא שחשמל דרבנן - כדעת הגרשז"א,

 

בניגוד למה שטענת שהיא דעת יחיד שנדחתה ותמהת איך הרב ליאור סבירא כוותיה:

הוא פוסק כמו הגרשז"א? - בית המדרש

עוד תמהת איך אפשר "להחיות" דעה כזו.

הגרש"ז נדחה בדורו - בית המדרש

אני תמהתי מהיכא תיתי שהיא נדחתה.

כמדומה שאחר רשימת הפוסקים שסוברים כך כעיקר -

קשה לומר שהיא "דעת יחיד שנדחתה".

 

אתה טועה בדבריך שהם אומרים זאת כשעת הדחק.

עיין בדבריהם.

 

הגישה היא הפוכה: חשמל אסור מדרבנן, אלא שיש מקום רחב לחוש לדעות שהוא דאורייתא.

שוב, אתה חוזר על אותם דברים.הדוכס מירוסלב

שים לב: אתה אמרת שדעת החזון אי"ש נדחתה.

הביטוי הזה אומר שאף אחד לא סבר ככה כהוראה בפועל. וזה דבר שברור לי ולך שלא נכון!

 

אני עדיין תמה על מי שסובר כמו הגרשז"א מהסיבה שקיבלתי מרבותי הפוסקים בע"פ. וזה עדיין דורש עיון איך יתכן שכמה כותבים כך, שחור על גבי לבן, להלכה וכמה טוענים שהגרשז"א עצמו לא הורה ככה. בפועל הראיה שהבאת מהרב נויברט לא נכונה - הוא כותב, כמו שהביא למעלה טיפות של אור, שזה לכתחילה דאורייתא.

 

לא צריך לעיין בדבריהם, זה כתוב מפורשות אצל רוב המקורות שהובאו פה, גם ע"י ארץ השוקולד, גם ע"י טיפות של אור. למה לכתחילה לחוש לדעת אם הדעה נדחתה? כי היא לא!

מה פירוש? רבים סברו שזה דאורייתא, מיעוטם משום בונה, רובם משום סיבות אחרות (לא ברורות לי כרגע). לכן אע"פ שהרבה פוסקים, וי"א רוב, סברו שזה דרבנן, יש כמה וכמה כללי הלכה שמחייבים לדון את זה כדאורייתא.

זה לא איזה סלסול בעלמא, אלה כללי הפסיקה

 

בכל אופן אנחנו סתם נמשיך להתפלפל בזה ולומר אחד לשני את אותם הדברים, צריך לראות מה דעת שאר הפוסקים שלא אומרים דרבנן.

מה שכן ברור זה:

* שדעת החזון אי"ש לא נדחתה מהלכה והרבה סברו כמותו, גם אם לא רוב.

* דעת הגרשז"א הובאה ע"י המון פוסקים, ואע"פ יש פוסקים שאומרים מפורשות שהגרשז"א לא הורה בעצמו ככה (והראיה שהבאת מהשש"כ הוכיחה שזה נכון).


ואע"פ יש פוסקים שפוסקים ע"פ שיטתו, וזאת שאלה לגבי כללי פסיקה. שנענתה כבר - אגב, שאלתי פוסק אתמול ואפשר "להחיות" ככה דעה כל עוד לא נמנו בסנהדרין או ששווים בחכמה, אז תמיהתי עברה לה מן העולם גם אם נאמר שדעת הגרשז"א נדחה.

רק דע לך שכל הפוסקים ששאלתי פנים אל פנים תמהו מאוד על מי שאומר שזה דרבנן ומורה כמו הגרשז"א. יש אומרים מפי סופר ולא מפי ספר, אבל אתם חושדים אותי פה כשקרן משום מה

 

אז בנקודה הראשונה טעית, או לא ניסחת את עצמך ברור.

בנקודה השניה לא הגענו לעמק השווה.

 

אגב @טיפות של אור, חבל שלא צילמת לנו את כל הדף של הפסקי תשובות. למה לחתוך ככה אם יש את שאר הדיון שאנחנו חופרים עליו כבר כמה ימים?

ואתה טענת שדעת הגרשז"א נדחתה...אריאל יוסף

הוכח שלא.

אני מקווה שגם אתה מבין את זה.

 

השאלה היא אם תפסו כעיקר הדין את דעה זו והשניה כ"קולא" או את זו והשניה כ"חומרה".

לא טענתי, אני עדיין טועןהדוכס מירוסלב

איך הוכח שלא? אם הרב נויברט הורה ההפך מהגרשז"א?

זה שבאו אחרים וסברו כמותו ונתנו לדעתו תוקף, לא אומר שבזמנו דעתו לא נדחתה.

ואע"פ, כמו שכבר אמרתי, שמעתי מכמה מפוסקים (אחד מהם אתמול) שנדחתה ע"י עצמו מכל וכל.

תמיהה אין, כמו שכתבתי ששאלתי מאותו פוסק, אבל הדברים ישנם. רוצה מקורות כתובים? תאלץ לחכות

 

לחיבת הקודש מקשר לשני מאמרים שמצאו חן בעיניי

מאמרים

http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=525

 

מז"א השאלה אם תפסו כעיקר? העיקר הוא מה שהורו בפועל! כמעט אף אחד לא מורה שזה רק דרבנן בכל מקרה. אם תרצה, תוכל לשאול את הפוסקים עצמם, רובם ב"ה בינינו, לא צריך להתפלפל בלשונות שלהם. בפשט דבריהם הורו דאורייתא, רק לאו דווקא מדעת החזון אי"ש (ויש ממי שדחו אותו שחששו לדעתו כדבריך).

 

(נ.ב, שים לב ללשון הרב רוזן במאמר מצומת "להלכה פוסקים רבים אינם חוששים לדעת החזו"א במצבי דחק, כמו בנושאי רפואה ובטחון וכיו"ב, ונוטים לדעת המקילים שאין איסור 'בונה' דאורייתא בחשמל ללא אש", הוא אפילו לא כותב רובם. ושים לב שאפילו במכון צומת שמקילים הרבה מביאים את דעת החזון אי"ש בפשטות בלי דחיה

 

נ.ב, ראה משהו מעניין במאמר של שעלבים! @ארץ השוקולד נראה לי שתהנה מההערה הזאת

דבריו שאין איסור מוליד בעצם הזרמת חשמל בחוטים נכתבו כתגובה לדבריו של הרב עוזיאל שאסר את השימוש בחשמל משום איסור בונה [!], וזאת שנים רבות לפני שהתפרסמו דבריו של החזו"א[10]. 

 

[10] נראה שהראשון שהעלה על דעתו את הטענה שיצירת מגע חשמלי במפסק היא בגדר של בונה היה ר' מרדכי ליב וינקלער, שבמהדורה השלישית של ספרו לבושי מרדכי (בודפשט תרפ"ח) בסימן כה קבע שיש בזה איסור בונה (השאלה הייתה אודות הדלקת החשמל במתג החשמלי בשעה שהזרם עצמו מופסק והוא עתיד להתחדש לאחר זמן). הגרשז"א הביאו בהערה למאמר על החשמל שהודפס בשנת תשל"ח על ידי המכון המדעי טכנולוגי (ושוב חזר ונדפס במנחת שלמה קמא סי' יא), ובאותה הערה הראה שבח"א של ספרו לבושי מרדכי בסי' מז דן בצדדים שונים הנוגעים לחשמל, ואז עדיין לא העלה על דעתו לאסור מדאורייתא מדין בונה (כפי שצוין בפנים, תשובת הרב עוזיאל נכתבה במקורה בשנת תרצ"א, ולעומת זאת הספר חזו"א על או"ח נדפס רק בשנת תש"ח). )

בספרים של הגרש"ז נפסק בשמו שזה דרבנןארץ השוקולד

(מנחת שלמה לדוגמא שהובא אצל הרב אריאל), אז כנראה שהוא פסק דרבנן.

 

אלא מאי, הוא החמיר לעצמו, זה לא מוכיח שחזר בו.

 

שושלת בריסק נוהגים להחמיר לעצמם במקרים רבים, אבל זה לאו דווקא אומר שהם פוסקים אחרת.

 

לא נכון. למה אתה חוזר על הנקודה הזאת אחרי שהבאתי מקור מפורש?הדוכס מירוסלב

בספרים שהרב אויערבאך עצמו הוציא כתוב שהוא לא הורה ככה להלכה. אתה מתעלם שוב ושוב מדברים שאני כותב, זה לא הכי מכבד

 

לא הורה ככה!!!!! לא שהוא לא נהג ככה רק בעצמו. הוא פשוט אמר לרב הלפרין שבבתי חולים הוא כן מורה כדעת עצמו, ובשאר המקומות לא.

 

למה לא קראת את מה שהעתקתי מהאתר של שעלבים? זה מעליב. תפתח את המקור, בחייך, יש אותו בהיברובוקס.

אם זה מופיע בשש"כ ובמנחת שלמהארץ השוקולד
ובמאורי אש בשמו, אז הוא כן הורה ככה.

איך זה מתבטא שהוא לא הורה ככה אם כך בספרים שלו ושל תלמידו הובא בשמו כך?

אפתח את המאמר בעזרת ה' היום
במאורי אש עצמםהדוכס מירוסלב

ולא מצאתי אבל גם במנחת שלמה אומרים שזה ככה.

 

בשש"כ גם לא מובא ככה, כמו שראינו בציטוטים שהביא טיפות של אור.

מצאתייייי!!!!! במאמר שקישרתי בתגובה השניה מישיבת שעלביםהדוכס מירוסלב

http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=525#_ftnref15

 

 

 

ה. אחר הדברים האלה, בסוף שנת תש"ח, יצא לאור ספרו של החזו"א על או"ח, ובו (סי' נ ס"ק ט) אסר כל חיבור חשמלי משום בונה. הגרשז"א אמנם התווכח איתו, וסבר להלכה שאין בזה איסור בונה, אך טרח להגדיר במדויק באילו מקרים יש בפעולה מסוימת איסור גם לדעת החזו"א ובאיזה פעולות גם החזו"א מודה שאין בהן איסור, וזאת בעיקר מפני שבפועל נזהר מאוד שלא להורות נגד דבריו של החזו"א אלא במקום חולי וכיו"ב, וכפי שניתן להבין מדבריו במקומות שונים בספר מאורי אש השלם[15].
[15] עיין במאורי אש השלם ח"ב מאמרים ותשובות ח"ב עמ' תפ; תצא; תקמה; תקמח; תקמט ועוד. ועיין בח"ג, קרני אורה עמ' תתסז ועוד.
 
 
 

את הסיפור שבהמשך, שהוא כתב שבגלל שזה דעת יחיד של החזון אי"ש, אבל במפורש זאת לא והוא גם לא הראשון שסבר כך. במעשה הרב הלפרין גם כותב מפורש שהרב אויערבאך אמר שבעצמו הוא נוהג ככה בביתו בירושלים

זה שפוסק החמיר לעצמוארץ השוקולד
לא אומר שהוא חזר בו.

(עיין כבר בדברי חז"ל על הנהגת בית רבן גמליאל להחמיר לעצמם ולהקל לכלל, והלכה נפסקה כדבריהם פעמעם רבות (להקל)).

אז גם אם הגרש"ז החמיר לעצמו, זה לא אומר שהוא חזר בו וסבר שזה דאורייתא
נו באמת!!! כתוב שהוא לא הורה ככה! לא ה-ו-ר-ה ככה!!!!!!הדוכס מירוסלב

לא שהוא נהג לעצמו. לקחת את הטפל בתגובה שלי ועשית ממנו עיקר.

בחייך, אל תקשה עלי דברים סתם

הוא הורה ככהארץ השוקולד
אבל כתבו שהוא לא הורה...

"אין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד"
מה? זה ספר של הגרש"ז עצמו, אתה יכול לראות בפניםהדוכס מירוסלב

"אלא במקום חולי וכיוצב" הכוונה שזה בדוחק

חלק מהסוברים דאורייתא, לא חוששים לדעת החזון אי"שארץ השוקולד

אלא כי לדעתם ראוי להחמיר בחשמל יותר מדרבנן רגיל.

 

(כך כתב מפורש הרב אריאל שהובא למטה)

 

ולא חושדים בך כשקרן, אלא שלא פוסקים הלכה לפי אדם וירטואלי שאומר בעל פה בשם פוסק אנונימי, תביא ספרים ואז נוכל לסמוך עליהם גם להלכה.

 

האמת היא שחשמל זה מעניין איך בכל מקום כולם יאמרו כדבר פשוט הלכה שזה דאורייתא/דרבנן בהתאם לחוג בו אתה נמצא וללא קשר לכך שנחלקו בנושא.

לא התייחסתי למה שהרב אריאל אמר, בפשטות כי זה לא מה שאני מדברהדוכס מירוסלב

עליו.

הרב דיבר על הסוברים שזה דרבנן גמור שהחמירו בזה בכמה נקודות יותר מאיסור דרבנן רגיל. לא על הפוסקים שאמרו שזה לכתחילה דאורייתא.

אמירת ה"לכתחילה דאורייתא"ארץ השוקולד
היא במידה מסוימת החמרה בדרבנן רגיל
זה פלפול באמירה עצמההדוכס מירוסלב

לכתחילה זה דאורייתא, בשעת הדוחק סומכים על הפוסקים שאומרים שזה לא.

גם אם אני לא מסכים עם פוסק מסויים אבל מדובר בהלכה חמורה, או שכללי ההלכה כופים אותו להסכים איתו ("ספק דאורייתא" שבא מהחרדים), אני אכריע כמותו

גם מאלה שסברו "לכתחילה דאורייתא"ארץ השוקולד

הם לאו דווקא אמרו שרק "בשעת הדחק" דרבנן, לדוגמא, הרב מלמד:

 

"למעשה, לכתחילה נוהגים לחוש לדעה הסוברת שהפעלה חשמלית אסורה מהתורה, ובשעת הצורך כאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדברי חכמים" (שבת כרך ב, פרק יז, סעיף ב)

 

זה לא נשמע "שעת הדחק", אלא צורך.

 

הרב אריאל שהובא למטה, גם לא כותב "שעת הדחק":

לא כולם מורים בפועל "לכתחילה דאורייתא"" - בית המדרש

 

באמת, מאיפה הגעת לאמירה שרק "בשעת הדחק" זה דרבנן?

 

וכאן לא הבאתי את הפוסקים שסברו דרבנן לגמרי, שזו גם רשימה מכובדת

שעת הצורך זה דוחק, לא לפי המצב רוחהדוכס מירוסלב

אם שעת הצורך יהיה לפי המצב רוח אף פעם לא נגיד שזה דאורייתא

לא כולם מורים בפועל "לכתחילה דאורייתא""ארץ השוקולד

לדוגמא, רבנים החיים עימנו היום שמורים דרבנן:

הרב ליאור:

הרב דב ליאור - שו"ת דבר חברון כרך אורח חיים סימן תכ"ט - בית המדרש

 

הרב נבנצל שהובא לעיל על ידי טיפות של אור:

הרב נבנצל מעיד הפוך, - בית המדרש

 

הרב רבינוניץ' שהובא על ידי אריאל יוסף:

בגלל שתייגת אותי, אני כנראה צריך להגיב... - בית המדרש

 

הרב יוסף צבי רימון כותב שמקובל לפסוק דרבנן וכך גם הוא פוסק באמירה זו כפי שהביא טיפות של אור, ובאותו מקום הביא שכך גם פסקו בחוברת הלכה של הרבנות הצבאית:

ראית את ההרחבות? - בית המדרש

 

אלו מורים לכתחילה דרבנן.

 

יש עוד, בין מהחיים ובין מאלה שנפטרו, כיוון שרצית "בפועל" לא הבאתי מאלה שנפטרו ולהבדיל את החיים הנוספים כי לא ידעתי כרגע מי הם בדיוק.

 

מותר לומר שרבים סוברים כך ומותר שרבים יסברו אחרת, אין צורך להחליט ש"כולם סוברים כך" כשיש כאלה שסוברים אחרת.

אישית, אני גם זהיר בשימוש במילה "רוב", כי אני בטוח שאני לא מכיר את כולם כדי לדעת היכן בדיוק נמצא הרוב.

הבאת בסה"כ 4 פוסקיםהדוכס מירוסלב

לא זוכר אם אמרתי שכולם, לא נראה לי.

אבל הרב עובדיה ועוד אומרים שזה לכתחילה. וזה מובא בתוך הקישורים והמקורות שהביא הנ"ל.

 

מה שאמרתי הוא מה שקיבלתי מפוסקים ששאלתי, לא מבין מה הקושי שלכם לקבל דברים בע"פ. כאילו שאין תורה שבע"פ. אתם יכולים לחשוד בי שאני שקרן, זה בסדר

יש תורה שבעל פה כשמכיריםארץ השוקולד
לא כשהמוסר והאומר עלום
כבר דיברנו על זה כמה פעמים הדוכס מירוסלב

אתה מוזמן לשאול במסרים

אשמח שתשלח במסריםארץ השוקולד
אבל פה מכיוון שחשוב לשמור על האנונימיות, אז פחות יקבלו את דבריך.

לצערנו לפעמים אנחנו מפספסים דברים מרצון לשמור על פרטיות (בצדק)
בכיף טיפות של אור

(בעקרון אני חותם על כל מילה שכתבת בשרשור)

אהיה מעט חצוףארץ השוקולד
(בעיקרון אם תרצה ,אמירה כזו תובן לאחרים ולא רק לאותו אחד לו הגבת, תוסיף שם, כי קשה בשרשור ארוך כזה לעקוב מה מגיב למה)

פשוט במתח עם מי הסכמת, עם אריאל או פלוני?
אריאל יוסףטיפות של אור

(ולמיטב היכרותי, זה מה שמלמדים בד"כ בכוללים לרבנות)

תודהארץ השוקולד
(כך גם אני מכיר)
ברור שהוא יסכים עם אריאל יוסףהדוכס מירוסלב

יש לו משהו אישי נגדי

אתם הורסים אותי שאתם מתעלמים מהעובדה שהבאתי מקור מפורש שהגרש"ז לא הורה בפועל כדעת עצמו.

זה שיש אחרים שסוברים כמותו אח"כ זה לא משנה כלום ממה שאמרתי.

 

אריאל יוסף טען שדעת החזון אי"ש נדחתה, היא לא. היא בכלל לא דעת החזון אי"ש כמו שגילינו, כמה גדולים סברו כך לפניו.

עוד הוא טען שאין מקור שמוכיח שדעת הגרש"ז נדחתה, הבאתי מקור של הגרש"ז עצמו בספר המרכזי שלו בנושא חשמל.

עוד הוא טען שהשש"כ מורה כמו הגרש"ז, ושם זה לא לכתחילה.

אז מי צדק? אתם פשוט מגיבים בלי קשר לדברים שאני אומר.

 

אגב, והתעלמתם מזה שלושתכם! דעת החזון אי"ש בכלל לא דעתו, רק התפרסמה על שמו!

@אריאל יוסף @טיפות של אור

 

לגבי מה מורים בכוללי רבנות, אני לא יודע באיזה כוללים היית. אבל אני אומר לכם מה שקיבלתי מפוסקים (לא כאלה שעשו מבחן של הרבנות, פוסקים בפועל, מבוגרים, שניים מהם בנש"ק, מחברי ספרים וכו').

אממטיפות של אור
אין לי משהו נגדך.

אני מאמין בכנות שאתה מכיר את ההלכה דרך חרך צר של דעות (מחמירות מאוד) ומשוכנע שהן משקפות את המיינסטרים.


אני יכול רק לנחש שאתה חושב אותו דבר עלי (רק עם "נאו רפורמיות" או משהו במקום "מחמירות").


לא יודע מה אתה מתכוון בנוגע לחזו"א;

אבל בכל אופן ההודעה הזאת מלאה רטוריקה, אז אני מניח שאתה מקשה ולא שואל,
ולהתנצחויות אין לי כח..
אני מכיר את ההלכה דרך שתי נקודות מבטהדוכס מירוסלב

וקצת גם מנקודת המבט שלך. אף מנקודות המבט האלה לא "מחמירה מאוד", הן מחמירות על פי עיקר הדין. מה שאני נוהג כלפי עצמי זה עניין אחר בפני עצמו. הדעות שאתה נוקט בהן פשוט מקלות מאוד. וראיית העולם שלך כנראה צרה מכדי להכיל את שאר הדעות

אתה לא יכול להגיד לי שראיית העולם שלי צרה ואז להתחמק בזה שכנראה אני אעליב אותך בחזרה אז זה בסדר שאמרת את זה. אשמח גם אם לא תכניס לי מילים לפה, בטח לא על סמך דמיונות. זה ברור מאוד שיש לך משהו אישי נגדי, או לכל הפחות נגד השקפת העולם שאתה *חושב* שאני מייצג. אגב, הסיכוי שתדע מה השקפת העולם שלי קלוש מאוד

אגב, תודה על ההתנשאות היפה מאוד מצידך שאתה מאשים אותי בראיית עולם של קיצורי שולחן ערוך. בד"כ אני לומד סוגיות לעומק. (מבחינתי פה היה דיון פורה מאוד, לא ויכוח. לא יודע איך אתה רואה אחרת, אני יודע שארץ השוקולד ואריאל יוסף מסכימים איתי)

 

לעניין:

אני לא מבין מה יש לא לדעת? תקרא את השרשור ואז תחליט אם אתה מסכים איתו. ברור לך שלא נדחתה דעת החזון אי"ש שנאמרה ע"י שני גדולים קודמים לו? ברור. אז הוא לא צודק.

ברור לך שבספר של הגרש"ז עצמו הוא כותב שהוא לא מורה ככה? (אתה מוזמן לפתוח אותו, המקור במאמר) ברור. אז הוא לא צודק.

אז אתה לחינם לא מסכים איתי, מתוך ראיית העולם הצרה שלך (כבר אמרו חכמים, הפוסל - במומו הוא פוסל). אם מישהו לא חושב כמוני, אז הוא בטוח טועה. לעומת זאת אני יודע להגיד שאני לא צודק, בניגוד למה שסנטת בי כבר כמה פעמים.

 

אם אין לך כח להתנצח, אל תעקוץ. נראה שיש לך הרבה כח להתנצח, רק בצורה פחות ישירה. passive aggressive violence is still violence

אתה מצער אותי מאוד שהדיון מגיע לצורה הזאת דקה לפני ראש השנה, אבל כנראה שזאת הדרך היחידה שאתה מסוגל לפנות אלי בה.

אני יודע מראש ש"תפגע" למרות שאין כאן דבר שיפגע בך, רק מענה לטענות העוקצניות מאוד שלך, אבל אנחנו רוצים רחמים מה', אעשה לפנים משורת הדין ואבקש ממך מחילה, כנה ואמיתית.

אממטיפות של אור
באמת באמת שלא נפגעתי, אין על מה למחול.

כתיבה וחתימה טובה!
(במלוא הכנות. אפשר לדבר בפלאפון אם אתה רוצה להשתכנע שאני רציני)
אני מאמין שאם תאמין שכוונותי וסגנוני נעים ונחמדהדוכס מירוסלב

זה יקל על הדיון. חודשים אותי פה הרבה

 

לגבי הדיון, העובדות שבהן נחלקנו הובאו. אני עדיין מעיין בזה, דיברתי שוב עם פוסק שאני נושא ונותן איתו לגבי זה בקצת יותר אריכות הוא אמר לי שהוא רוצה לשבת איתי על זה באורך. יש שם נקודה אמצעית בין החזון אי"ש וסיעתו לבין הגרש"ז וסיעתו שחומקת ממני!

זה לוקח ממני כוחות להתקשות ככה בסוגיה, לא רגיל לזה

 

@ארץ השוקולד @אריאל יוסף @טיפות של אור

תבורכו על הדיון הפורה, נתן לי חומר למרץ תורני!

שתזכו בזכות זה לגמר חתימה טובה יותר מהרגיל

אמן! וכן למר. בשמחה.אריאל יוסף

אולי צריך לעשות מפגשירשור.

למצות את הדיון...

יש בזה משהו!הדוכס מירוסלב

תמיד חשבתי על מפגש עם החבר'ה המאוד תורניים פה

@אניוהוא גם חייב להיות חלק ממנו

זה כבר מפגש פורום בית המדרש...אריאל יוסף

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

גם אפשר...הדוכס מירוסלב

כן אנחנו נשב באיזה סטיקייה והם בבית קפה, כי ניסיתי להתבדח בצורה שובניסטית ולא הכי הלך לי

זה רעיון טובארץ השוקולד
ככה בכל מקרה יש את הסימן על השלחן
מאמינים שכוונותיך טובות ונחמדותארץ השוקולד
וגם כוונותי אם תהית

פשוט הכתיבה מתוך ניק מורידה מהאמינות של הנכתב ולכן מגבים במקורות

אמן וכן למר, תודה
להבא אם תתהה מה מגיב למה>>>אריאל יוסף
תודה, החכמתניארץ השוקולד
תודה על הגיבוי! אריאל יוסף

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אהטיפות של אור
התשובה היא כן
אריאל יוסף

אני לא מסכים איתך בזה.

עכשיו אתה צריך לשכנע אותי שאתה רציני.

אתם חברים מהישיבה?הדוכס מירוסלב


אולי.אריאל יוסף

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

לא נראה ליטיפות של אור
אא"כ אריאל יוסף זה שם בדוי..
אנסה לברר את זה באישיאריאל יוסף


לא הבנתי מה מצחיק.אריאל יוסף

בכל מקרה, מכיוון שהניק @טיפות של אור

קנאי לאנונימיותו,

ואינו מוכן לספק שום פרט מזהה אודותיו,

אין לי שום דרך לדעת אם אני מכיר אותו.

עשיתי גם השתדלות כדי שיסכים לשוחח עימי
- בית המדרש

ללא הועיל.

 

הוא טוען שאיננו מכירים.

אתה מוזמן לנסות לברר גם את זה בשיחה איתו...

אממ - בית המדרש

הוא צודק בהיותו קנאי לאנונימיותוארץ השוקולד
טענתי אחרת?אריאל יוסף


לא, הבעתי את דעתי התומכת פשוטארץ השוקולד
רציתי לבראות שאפשר להגיב גם כשלא מתווכחים
קודם נוכיח שאפשר לדבר בטלפון כשלא מתווכחים....אריאל יוסף


אני כתבתי בפלאפוןארץ השוקולד
כתבת במחשב???

אם גם כתבת בפלאפון, אז התכתבנו בלי להתווכח

מוזמן להתכתב באישי, כדי שיהיה גדר שיחה בפלאפון
יתכן שלא הבנתיארץ השוקולד
אבל גם שיחה בפורום יכולה להיות שיחה, אל תדחוק אנשים לדרך שיחה בדרך שהם לא רוצים
לא הבנת.אריאל יוסף

לומשנה.

 

לא דחקתי אף אחד לעשות שום דבר.

 

צריך להניף כאן דגל לפני כל פעם שכותבים משהו בצחוק למחצה לשליש ולרביע...

צחקתי כי דמיינתי מה אם אתם חברים לחדר בישיבההדוכס מירוסלב


נשמע מהרב אריאל והרב מלמדארץ השוקולד
שהם מחמירים כדאורייתא, למרות שזה לא מלאכה מוגדרת.

ובכלל, אם בדיעבד זה דרבנן איך לכתחילה זו מלאכה?
לא הבנתי את הקושי?הדוכס מירוסלב

כדאי הוא רב פלוני לסמוך עליו בשעת הדוחק.

מה הקושי בזה?

אפשר לדון אם משהו מותר בשעת הצורך או הדחקארץ השוקולד
אבל פתאום שרמת האיסור יורדת, מאיפה זה הגיע?

אלא אם כן, אתה מרחיב את "כדאי הוא רב פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק" למשמעות נוספת שלא הכרתי, ואשמח לראות דוגמא לדבר כזה
זאת משמעות הכלל הזה, מאיפה מבינים אחרת?הדוכס מירוסלב

פורטל הדף היומי: רבי שמעון ורבי שמעון בן יוחאי (ברכות ט ע"א)

הסוגיה שם

 

אשמח אם תוכל להסביר לי איך אתה מבין את הכלל הזה

היו תלמידים שפספסו קריאת שמע לפי חלק מהדעותארץ השוקולד
אז אמרו שניתן עדיין לקיים את המצוה לפי רשב"י במצב כזה.
אבל זה לא שהמצווה מדרבנן, אלא שלדעת רשב"י זה עדיין זמן המצווה ומקבלים את דעתו בשעת הדחק.

לא הבדל ברמה אלא באפשרות
לא אמרתי שהמחלוקת שם היא לגבי רבנן ודאורייתאהדוכס מירוסלב

אבל הכלל תקף גם כאן, כי יש ספק אם זה דרבנן או דאורייתא וסומכים על דעת המקל בשעת הדוחק

הרב הררי במקראי קודש, כרך חשמל בשבת בהקדמהארץ השוקולד
מביא את שיטת הבית יצחק וסיעתו (כולל את הגרש"ז כסיעתו) ואת שיטת החזון איש וסיעתו כשתי דעות שלא הוכרעו ולכן אומר שבספר יביא כל שיטה כאפשרות בכל מחלורת ביניהם.

אז גם הרב הררי לא חושב שדעת הגרש"ז נדחתה
כן, זה מענייןהדוכס מירוסלב

כנראה הם התייחסו ללשונות של הגרש"ז עצמו כסתם ענווה, לא יצא לי לראות את זה עדיין במקומו

אגב, כתלמידי מרן הרב קוק זצ"ל איך הם סוברים אחרת ממנו?הדוכס מירוסלב

ונראה לפי מה שאתה אומר שהם אחידים בדעה נגד הרב זצ"ל

כי תשובת הרב פורסמה ברבים אחרי שהדיון למעשה הוכרע.אריאל יוסף


לא ישבו ונמנו על זה בבית דיןהדוכס מירוסלב

אין מניעה לתלמידי הרב לסבור כמותו, לא מבין את הראיה שלך

גם תלמידי הרב יודעים מה התקבל בציבוראריאל יוסף

והם יודעים היטב שדעת הגרשז"א היא שהתקבלה והחזו"א והראי"ה נדחו לחלוטין.

 

יש לכך הוכחות רבות.

 

די אם נציין את ההיתר להוסיף "זיזים" בשעון שבת - דבר שלדעת החזו"א אין מקום להתיר.

 

אגב - קח בחשבון שהחזו"א גם גרס שאין להשתמש בחשמל של חברת החשמל בא"י בשבת.

 

אני מניח שאתה מסכים שדעתו לא התקבלה.

תראה בתגובה השניה שאתה טועה בפשטותהדוכס מירוסלב

דעת החזון אי"ש מעולם לא נדחתה.

אתה מוזמן להמשיך את הדיון שם במקום שנאלץ להגיב פעמיים בכל מקום.

 

מה הקשר בין דעת החזון אי"ש בחשמל עצמו לבין הסוגיה של חברת החשמל? אלה דיונים נפרדים לגמרי.

רציתי להגיב למקום המסויים ולא מצאתי אבל לחיבת הקודש, תירוץהדוכס מירוסלב

כנראה, לסיבה שתלמידי מרן הרב זצ"ל לא פוסקים כמותו.

היש לרב קוק שיטה עצמאית באיסור חשמל בשבת? | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

 

יש כנראה כאלה שסברו שהרב קוק בכלל לא אמר את מה שמייחסים לו בפניני הלכה (הרב רוזן חולק בחריפות על הרב שם).

לגבי הביטול של הגרשז"א בזמנו מצאתי מקור שאומר כמו ששמעתי על הגרשז"א - בית המדרש

ראיתי את המאמר, אבל טרם הספקתי לעיין בוארץ השוקולד
לגבי השאר, אקרא בהמשך בלי נדר
הרב דב ליאור - שו"ת דבר חברון כרך אורח חיים סימן תכ"טארץ השוקולד

שאלה

"מה דעת כבוד תורתו באיסור חשמל בשבת, האם דאורייתא או דרבנן, והאם מותר להשתמש לחולה שאין בו סכנה אם הדין הוא רק איסור דרבנן"?

תשובה

"לכבוד הרב ברוך אפרתי

אחרי דרישת שלום כיאות

ביחס לשימוש בחשמל הפעלת כלים חשמליים בשבת, לפי הנראה זה איסור דרבנן במקום שאין נורה מתלהטת, ולכן לחולה שאין בו סכנה מותרת שבות בשינוי (עיין סימן שכח סעיף יז)"

 

(מתוארך ליב סיוון תשס"ב אם מעניין)

אין את השקו"ט שלו שם?הדוכס מירוסלב

מעניין מאוד, נראה שהוא סובר באמת לכתחילה!

נעים להכיר, שו"ת של הרב ליאורארץ השוקולד
הוא לא מביא שקלא וטריא ברוב תשובותיו.
(מסביר זאת בהקדמה כדבר שהוא למד מדרכו של הנצי"ב)

וכן, זו דעתו לכתחילה
מה הלימוד מהרב הנצי"ב?הדוכס מירוסלב

לא להביא שקו"ט מאיזו סיבה?

נכוןארץ השוקולד
אחפש את ההסבר המלא ואשלח בלי נדר ובעזרת ה'
יש איסור בהקלדה בשבת, כפי שפלוני ציין הרב ליאורארץ השוקולד
אמר שאין מלאכת כותב בשבת.
אבל בגלל שאני מכיר את שיטת הרב ליאור בשבת באופן כללי ביחס לחשמל, אני יכול לומר בוודאות שהוא לא סובר שיש דאורייתא במחשב בשבת
מה שאני יודע על חשמל בשבתאור שחור
עבר עריכה על ידי נזק מנוזק בתאריך כ"ו באלול תשע"ח 23:58

(איני יודע דעת הגרד"ל)

הוא שיש מחלוקת אם הוי בונה (חזו"א) מבעיר (איני זוכר מי) או רק דרבנן משום נולד (איני זוכר מי)

ומקובל לפסוק כדעת השלישית

הרב יעקב אריאל - שו"ת "באהלה של תורה" - בית המדרש

זה גם בגלל שדעת החזו"א אינה מובנת במציאותאור שחור

(מאי שנא מלעשות עיגול ע"י קירוב האצבעות זו לזו?)

דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אולי קל לישי לא מפחד

כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד