לאיסור קטניות. גם אם לא ההלכתי.
 

בסוף ישראל קדושים מתרחקים מכל הדומה לחמץ. גם דגן שאינו מ5 מינים שנגע במים ותפח אחרי 18 דקות ללא אפיה (וקטניות בכלל דגנים, שדה הלבן).

להתרחק בפסח מכל שמץ חמץ וכל הדומה לדומה. כמובן זה טעם אמוני ולא הלכתי.

אך סברץ רבי יוחנן מראה שאין גבול חד משמעי בין 5 מיני דגןלשאר הדגנים. כדברי ה ליחזקאל "ואתה בן אדם קח לך חיטים ושעורים ו*פול ועדשים* ודוחן וכוסמין. ועשית אותם *ללחם*".

משמע גם לחם פול ועדשים קרוי לחם

לחשוש ולהמנע.
 

לרוב הפוסקים אגב , נראה לי, מותר לאשכנזי לאכול מצה מקמח קטניות אם נקצרה נטחנה נילושה ונאפתה כדין מצה מקמח דגן.

אבל כשם שלא אוכלים גרעין חיטה שנגעה במים, כך אשכנזים בורחים מפסח מחמץ ומהדומה לדומה, וגם לא אוכלים גרעין קטניה שנגעה במים (וגם קטניה יבשה יש בה חשש כדין חיטה יבשה)

מ"מ באורז מיהא צריך לנקותו יפה יפה מצד שיש בהם גרעינים שלא הוסרה קליפתם וכשמתבשלים עם הקליפה נראית אותה גרעינה כגרעין של חטה ומביא עצמו לידי ספק או להיות לבו נוקפו בכך:

התורה אמרה לאכול מצות ולא לחם.

אם אתה חושש לדברים שהתורה לא אסרה, אז הגיוני יותר לחשוש  לחימוץ בהכנת המצות מאשר לחמץ בקטניות (בימינו).

מה שבאתי להגיד זה שגם אם מה שכתבת זה אכן השורש האמוני, היום השורש הזה לא מתאים (אני לא אומר שיש אפשרות לבטל את הגזירה, אלא שהטעם האמוני שאתה מכניס לא שייך כיום. וממילא גם השאיפה צריכה להיות לביטול הגזרה ולפחות לא להחמיר בה וקל וחומר שלא לעשות לה אידיאליזציה).

מצות מכונה יש בהן פחות חשש חימוץ ממצות יד או מצות רכות.
 

פשוט מאוד:

התורה אמרה לאכול מצות, ולא בצק חיטה שתפח, וגם לא גרעין דגן שנגע במים והחמיץ.

אז למה שנאכל בצק קטניות שתפח, או גרעין קטניה שנגע במים ו"החמיץ"?

הרי חלק מהבצק שלא החמיץ של ישראל במשארותיהם על כתפם, היה בצק של קטניות מן הסתם.

למה את הטעם האמוני של איסור שתיית בירת שעורים בפסח או אכילת שמן חיטה או גרעיני חיטה מבושלים אתה מזדהה?

ואם איסור אכילת קטניות לא?

וכי גרעין חיטה תופח כמו בצק? וכי ישראל נשאו על כתפיהם גרעיני חיטה ובירה, או בצק?

כשם שדאוריתא אסרה התורה את הדומה לבצק תפוח, כלומר כל דגן שנגע במים ועברו 18 דקות. 

כך חלק מהאומה קיבלה על עצמה לאסור את הדומה לדומה. כמו שלא אוכלים בורגול מדאוריתא, לא אוכלים שעועית ממנהג.

זאת הסיבה הסמויה התת מודעת שאשכנזים אמצו את מנהג איסור קטניות כל כך חזק לעומת.מנהגים אחרים.

(מה גם שגם כיום יש טעמים הלכתיים לקטניות. לעיתים בחבילות קטניות יש חיטה, כי מגדלים אותם באותו שדה שנה אחר שנה ובאותם מכולות.

ושמעתי על ספרדים שקנו בורגול או גריסים בתפזורת ובישלו ואכלו בפסח. וזה חמץ גמור. כי חשבו שזה קטניה.

זה כמו שבשבת לא רק שלא עושים מלאכה אלא גם מקפידים על שבות, מוקצה, ודיבורי חול והכנה מקודש,לחול.

כמו שיש צביון שבת, יש צביון פסח

ברור שגם אני מחזיק ממנו ולא אשנה כמלוא הנימא. אבל הטעות, מביכה היא בפני עצמה.

אתה טוען שזה לא קיים? זה מעניין

ואם תרצה, אשאל אותך גם.

בספר "הממדים הנבואה והאדמתנות" של הרב הפילסווף שם טוב גפן.

גם אם מדעית זה נכון, לא בטוח שזה יכול פילוסופית לקרוא בפועל

אפשרויות בסגנון "בליפ". מבחינתם זה מה שסביר בהתאם לממצא אמפירי בקנה מידה מאקרוסקופי. אם יש מאובן שנראה כמו שלד של טירנוזאור, היה טירנוזאור, ואידך זיל גמור, מה הפילוגנזה שלו, באילו תנאים אקלימיים, אטמוספריים, גאופיזיים התקיים וכן הלאה.
איסור קטניות באשכנז מופיע בכתובים בזמן מסויים ובהקשר אחד מסויים, שהוא שגיאה הלכתית מביכה לחלוטין.

בפועל? לא בטוח

נפוליאון?
וושינגטון?
ביבי?

לפני 4000-6000 שנה

כנראה שאתמול קרה רק במעורפל

למשל, מה עשו אירופאים לעמים ילידיים באמריקה, שמסורתם ותרבותם הופיעה אלפי שנים לפני "האנושות" שאליה אתה מתייחס.

עצמם את תרבותם אלא רק מלפני כמה מאות שנים (כל סיפור על מיליוני שנים של מלכים הוא סיפור מעורפל מיתולוגי ולא בעל אופי ריאלי).

הסיפורים של הזכרונות הריאליים העתיקים ביותר הם מצרים בבל וסין, מלפני 5000 שנה בערך.אף אחד באנושות לא זכר את המהפכה החקלאית עד שגילו את זה במאה ה19, סימן שזה לא חלק מהזכרון של האנושות

קרתה בפועל או לא.

 ברור שכל טעות היא השגחה של ה'.

בכל מקרה מה שרציתי לומר זה שהסיבה שהלכות מסוימות ומנהגים מסוימים מתקבלים לדורות בעם ישראל זה כי בברירה טבעית תרבותית, רק התוכן שהכי מתאים לאופי האומה שרד. והשאר נכחד. גם אם התוכן הנ"ל התפתח בגלל טעות אומללה. גם חיות התפתחו בגלל מוטציות אומללות אבל מוטציו תאלו הכי היו מתאימות לתנאים ושרדו.  כל שבמאקרו מנהגים קיימים כי הם הכי מתאימים לאופי האומה. גם אם במיקרו הם התחילו בגלל טעות. כמובן כל זה אחרי ביקורת של חכמים בכל דור, אבל מה שהצליח לעקוף את חכמים וביקורתם ולהשתרש, סימן שהתאים לאופי האומה, אחרת המנהג היה נכחד כמו מיליון מנהגים אחרים שלא נשמרו

אז זה כנראה, לפחות לפי מה שפירשת, אופי של אשכנזים

באופ ןכללי, וכבר החיד"א אומר שאשכנז קשורים למידת הדין וספרד לרחמים. וכל המנטליות האשכנזית היא הרבה יותר מחלקת ומבדילה וזהירה יותר ומציבה גבולות וקפדנית. והגלות שם היתה רחוקה יותר מארץ ישראל ומכניעה את הלב יותר לרע ולטוב

בזמנו אם רק הזכרתי את כמוהר"ר ישראל תא שמע, היו עליי התנפלויות כמו עשרה זאבים מורעבים על טלה אומלל.

לא יודע אחי כשאני אופה לחם אני לא מערבב אותו עם כל־מיני דברים

במיוחד שלפי מסכת חלה לא כל המינים מתערבבים יפה זה בזה.

לא שזה בלתי־אפשרי אבל לא הדרך הרגילה לאפות לחם

וכוסמין. וטחנת אותם ועשית אותם ללחם".
 

דברי ה' ליחזקאל.

בהודו יש קמח חומוס.

וודאי שמשתמשים היום בקמח אורז ותירס ודוחן.

ב. אתה מן הסתם אוכל בורגול כמו שעועית, ומרק גריסים כמו מרק עדשים.

ידעת שבורגול זה חיטה וגריסים זה שעורה?

מסמלת אכילת לחם עוני בדוחק ובמצוק זה לא משהו רגיל שעושים.

אם זה היה משהו רגיל ונפוץ למה שה' יצווה את יחזקאל במיוחד לעשות את זה באופן סמלי?

כן משתמשים בקמח אורז ודוחן אבל לרוב כל מין לחוד

ידעתי בני ידעתי

לא אוהב מרק גריסים כשם שאיני אוהב מרק עדשים

אני אוכל בורגול כמו שאני אוכל אורז

שעועית פחות מתחבר

אבל לומר את האמת אני לא חזק בקטע של פחמימות וקטניות רוב מה שאני אוכל זה בשר ירקות ביצים חלב ומוצריו

מה דעתך על קמח טף

לחם לפי הטף

אני ממש אוהב אינג'רה ואני אשכנזי למדי

א. זה שבדוחק אוכלים זאת זה אומר שזה קולינרית בכלל דגן,גם אם לא הלכתית.
 

ב. בני ישראל היו עניים במצרים ומן הסתם שמו בבצק גם קטניות.

ג. מן הסתם לישראל היה גם בצק דוחן.

ג. אורז ותירס הם ממש דגנים מבחינה קולינרית. רק הלכתית לא. בסין כל הלחם הוא רק מאורז, ואצל האינדיאנים רק מתירס. ובאפריקה רק מדורה.

ד. טף לא נכלל באיסור קטניות?

ומה גם שטף זה דגן חמוץ וגרוע שאוכלים רק באתיופיה. הוא כלל לא מחמיץ. לכן נאלצו לעבות אותו בנקבוביות על ידי שפיכתו כנוזל בצקי על משטח לוהט שיעלה בועות. זה האינגרה. ומאתיופיה זה עבר לתימן ולכן גם בצק חיטה עושים לחוח כזה.

מוסיפים אותם ללחם

ב. מניין לך

ג. ייתכן

ג2. למיטב ידיעתי סינים ויפנים אוכלים לחם רגיל פשוט הם מעדיפים אורז (לרוב). תירס לא היה באזור באותו הזמן אגב נראה לי הוא לא בבחינת מיזן זיין כי עשו איזה ניסוי באסירים עם דיאטה מבוססת תירס חטפו פלגרה (היה סיפור כזה גם עם הממליגה ברומניה שזה ממש הגיעה לרמה של אפידמיה)

ד. אין לי מושג סתם רציתי להגיד שאני אוהב אינג'רה

בעוד שיש קמח קטניות.

קטניות זה פחמימות (וגם חלבונים) ולא מתוק וקולינרית לעיתים נחשבים כדגן. ובוודאי שאורז,תירס וכדומה.

גם אוכלים תבשיל קטניות ולא תבשיל צימוקים.

ב. עם ישראל היה עני במצרים. ובמצרים אכלו ואוכלים הרבה פול, פול המצרי.

ג. מיזן זיין זה לגבי שובע ופחמימות. לא לגבי נוכחות ויטמנים, שפלגרה זה כי אין ויטמין b3 ריבופלאבין בתירס (אבל אם מתסיסים תירס כמו שהאינדיאנים עשו תמיד, אז הb3 נחשף ונמצא, ואז אין פלגרה). אבל נכון שתירס הוא פחות מחיטה. כדברי הזוהר שלבני קין שגרים כיום מתחת לעולם אין חיטה.

ד. מעניין אף פעם לא אכלתי אינגרה ולא טף. זה לא חמוץ?

גם קמח תפוחי אדמה מאוד נפוץ (ותבשילי תפוח אדמה)

נפוץ שאכלו תבשילי פול אבל לאו דווקא לחם (ממה שזכור לי מהמוזיאון בירושלים...)

בכל־מקרה אין מברכים על תירס בורא מיני מזונות בניגוד לאורז

לחם טף הוא חמוץ והייתי אומר שלא טעים כשלעצמו אבל אם אוכלים אותו ביחד עם התוספות זה טעים מאוד

א. משקדים לא עושים לחם או בצק והם לא פחמימות ומשביעים.

מרציפן הוא לא לחם או פחמימה. וחא משביע.

ב.קמח תפוח אדמה גם הוא הפחות ביותר מהקמחים, אין בו כלל חומר מגבש אלא רק עמילן.

עובדה שבעוגות לאוכלי קטניות בפסח מעדיפים לעשות מקמח אורז או תירס ולא מקמח תפוח אדמה.

בשארהשנה לאעושים עוגה מקמח תפוח אדמה, בעוד שקמח אורז,ותירס נפוץ.

מה גם שתפוח אדמה מבחינת תבשיל שונה לגמרי מתבשיל דגן או קטניות.

עדשים ובורגול זה אותו עקרון קולינרי.

תפוח אדמה מבושל לא. זה ירק שורש לא דגן/קטניה.

וכמובן מבחינה חקלאית וסיטונאית זה לא דומה לדגן אבל קטניות כן.

זה שלא מברכים מזונות על אורז ותירס זה כי הם אמנם דגן אבל דגן פחות.

ומעניין שבכל השנה ובגבולין לעניין ברכות אנו מתייחסים לדגן כדגן רק אם הוא מחמיץ. שזה נפקא מינא רק למקדש ולפסח.

וצריך לזכור שבשבעת המינים יש רק חיטה ושעורה ו5 מיני דגן.

מן הסתם ההלכה קשורה לרקע התרבותי של עם ישראל בארץ ישראל ואיזה דגן ארץ ישראל מתבססת עליו.

ולא במקרה ביות החיטה היה על ידי האדם בארץ ישראל, ויהודי גילה בעת המודרנית את אם החיטה בארץ ישראל.

וזה מקושר לדברי הזוהר שבני קין שגרים מתחת לעולם, אין להם 7 מינים ולא חיטה. בעוד שהצד שאנו גרים בו בעולם זה הצד של המקדש, לפי הזוהר. 

בשיטת רבי יוחנן בן נורי

אבל מסכים עם הרעיון הכללי. פעם אשתי אמרה לי לפני פסח על משהו "לא צריך להגזים!" ומלמלתי "אבל המנהג שלנו זה להגזים 🙅‍♂️" והיא צחקה

ואז היא אמרה משהו שתפס אותי: "בעצם כל השנה אנחנו קצת מחפפים, אז בחג אחד ממש ממש מגזימים"

וממש אהבתי 

כלומר, אפשר להיאבק במנהג הקיטניות, ובטח זה יושב על משהו אם כל כך הרבה אנשים מתלוננים על זה.

אבל למי שהחליט שהוא כן שומר על המנהגים (כי סיבות), אני חושב שנחמד לשחרר ולהפוך את המבט, ולחשוב איזו תובנה רוחנית זה מלמד אותנו.

ואני חושב שבאמת מה שמבוקש מאיתנו בפסח זה התנועה הנפשית עצמה של ההקפדה. לאו דווקא בגלל שחמץ הוא רעל רוחני, אלא בשביל התנועה הנפשית עצמה. זה שוזר את זה שבאופן די חריג דברים שהגמרא מתירה במפורש בפסח, הגאונים והרמבם אוסרים מכח המנהג (כמו לתיתה וחליטה, למרות שלדעה אחת בגמרא אפילו מצווה(!) ללתות). וגם בראשונים אחרים אנחנו מוצאים המון חומרות בפסח, לפעמים יותר ממה שכתבו האחרונים, שזה להרגשתי די הפוך מהמצב בתחומים אחרים בהלכה

שבפסח התורה קראה למצות לחם עוני. כלומר יש בפסח מימד מסוים של פשטות ועוני , לא הייתי קורה לזה "סיגוף" כי מצה רכה זה טעים והתורה לא אמרה להתנזר מתענוגים הפסח, אבל המהאל משווה בין מצה לבין בגדי לבן של כהן גדול ביום כיפור - שניהם פשוטים וסגפניים ולא עשירים.

בניגוד לסוכות שמצטער פטור מהסוכה והסוכה כלל לא אמורה לגרום לחוסר נוחות, בפסח אין דין שמצטער מותר בחמץ. כי בפסח מתעלים מעל הטבע אל הרוחניות העניה מהעולם הזה.

ב. וכמובן שלא במקרה ישראל נהגו בפסח להחמיר ולהתרחק מכל שמץ איסור. וגם הלכתית חמץ בפסח אוסר את תערובתו בכלשהו בניגוד לשאר איסורים. ויש איסור בל יראה בעוד,שאין איסור בל יראה בבשר חזיר.

כלומר בפסח בגלל שהוא חג הבסיס של ראשית לקיחת ה את ישראללעם ובסיס תובנת עבודת ה של חירות מהטבע והגשמיות,

מתנתקים מכל שמץ כלשהו של חמץ. לא למחצה לשליש ולרביע.

זה קשור לכך שהאתוס הלאומי של ישראל בבסיסו הוא רק אלוקים ואין בו אף לא פירור של תעאובת חמץ - כלומר משהו שמבוסס על הטבע ולא על אלוקים. (ורק מתוך זה אפשר לקדש את הטבע כמו לחמי החמץ בשתי הלחם בשבועות).

ג. אני לא ראיתי אשכנזים מתלוננים למה התורה אסרה בירה בפסח ובורגול וקוסקוס ופסטה. וכי ישראל סחבו על כתפיהם בירה וקוסקוס או בצק ללחם? הרי כתוב לא לאכול חמץ, לא כתוב לא לשתות שיכר שעורים! וכי ביגלה ועוגיות זה חמץ קלאסי שתופח? הרי אפילו לאפה  רגילה כל השנה מן הסתם נכללת במילה "מצה" התכית גם אם לא ההלכתית. הרי שלוט אפה מצות הוא פשוט אפה לאפות על טאבון כמו לאפה של שווארמה. ללאפה אין צורך לחכות 18 דקות.

אז למה כן מתלוננים על קטניות אבל על בירה וקוסקוס לא?

לדעתי התלונות נובעות מחוסר הבנה מה הסיבה האמונית שמנהגים באומ  מתקבלים, ושישראל בני נביאים גם לא נביאים.

אם מנהג מסוים התקבל באומה גם אם הטעם ההלכתי נראה הזוי, אז זה שהמנהג הזה התקבל בטלף שנה ואילו מיליון אחרים לא התקבלו ולא שרדו בברירה הטבעית, אז זה אומר שמנהג זה מתאים לאופי האומה. כמו באבולוציה, רק המתאים ביותר שורד. ואילו הטריגר של המוטציה הנקודתית (כלומר הטעם ההלכתי של התקנה)  פחות מעניין, חוץ מהחכמים שאחראים על ביקורת המנהגים ולבדוק איזה מנהג ניתן לבטל, ואיזה מנהג הוא מנהג שטות.

קטניות הן מין דגן מבחינת האדם מ3 סיבות:

א. החקלאים מתייחסים לגידול קטניות וקצירתם כמו גידול דגן, ושדה קטניות בחזל נקרא שדה הלבן כמו שדה דגן.

ב. הסיטונאים מתייחסים לקטניות כמו לסיטונאות דגן. אלו גרעינים קטנים מיובשים ששמים בשקים ומוכרים ביחד הרבה כאלו.

ג. הטבחים והסועד בסוף מתייחס לקטניות כמו לדגן - מרק גריסים (שזה שעורה) הוא כמו מרק עדשים. בורגול (שזה סוג חיטה) כמו שעועית.

בהודו אפילו יש כזה דבר קמח חומוס.

שלא לדבר על דגניים מובהקים שאינם מ5 מיני דגן, כמו אורז, תירס, דוחן ודומיהם. הם ממש נחשבים דגן ברחבי העולם ללא חילוק ל5 מיני דגן.

והכי מצחיק אותי האשכנזים הממורמרים בפסח שאומרים: "אני לא מבין למה אסור לאכול אורז ותירס, זה אפילו לא קטניות מבחינה בוטנית!"😅

אמונה במובן להאמין !- במה להאמין?- במה לא להאמין?- היכן לומדים אמונה? כיצד לומדים אמונה,?

השאלה אם אתה יותר ראציונאלי או רגשי, ולאן אתה נמשך

האם אמונה זה רגש?- שכל,? שניהם יחד??

שניהם, אבל זה תלוי לפי סוג האישיות של כל אדם.

אצלי זה היה רק עם שכל (כלומר קביעת האמונה כוודאית ללא ספקות. אבל הרגל האמונה כהרגל היא מחינוך מילדותי)

כחלק מהשפעתו על מכלול חייו של הלומד.

מתחילים מהתנ"ך, מומלץ בהתחלה להקיף ולאחר מכן ללמוד עם מפרשים נהירים (שקל ללמוד אותם תוך כדי לימוד הפסוקים מבלי להיתקע על כל פסוק)

ולומדים גם מדרשי חז"ל, וראשונים באמונה,

וספרי יסוד כמו ספרי המהר"ל, בהמשך מתקדמים ולומדים ספרים מאוחרים יותר ומתקדמים יותר כמו ספרי רמח"ל ונפש החיים וספרים שמדברים אל האדם בחסידות, כמו גם הוגים מאוחרים יותר, כמו הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, ספרים של מחברים בני דורנו, לפי מה שמתחברים.

זו רשימה די מרתיעה וארוכה, וחשוב לזכור שלמרות זאת את רוב הזמן ללימוד תורה חובה להקדיש לענייני גמרא והלכה. אך לא עליך המלאכה לגמור...

לא על מה סדר לימודי הגות והשקפה (מה שבדורינו מכונה לימודי אמונה).

רוב האנשים בהחלט לימודי השקפה והגות יעזרו להם לאמונה שלימה, אבל לא מחייב. תלוי בסגנון האישיות.

הדרך הכי טובה זה פשוט לדבר עם רב אישית ולראות מה מתאים

ואמיתת התורה, יש עוד כמה שלבים, כמו התעסקות שכלתנית בטענות הדתות השונות, האתאיזם, הדאיזם, הקראוּת, והקונסרבטיזם. אך אם זה לא נושא בוער אצלך אולי עדיף קודם לשקוע בעולמהּ של תורה, ובהמשך להגיע כמובן גם לזה.

תלוי בגיל/ בשלב בחיים/ בהתמודדויות כאלה ואחרות.

לאמונה?

או שהיהדות נכונה או שלא. ולגבי אמונה באלוקים איך זה קשור?

גם לא מחייב אולי אין דת נכונה. מה גם יש אלפי זרמי דתות צריך לבדוק את כולן?

אבל יכול להיות שיש כאלה שזה עוזר להם.

(דיברתי רק על מה שעוזר/לא עוזר לי)

לאמונה היהודית.

מי שלא מפריע לו שיש מליוני מאמינים בדתות אחרות - שלא ישקיע בזה, מי שחשוב לו להתמודד עם הטענות שלהם - שיכיר אותן וישלול אותן.

אם לך מעולם לא הציקה האפשרות שהנצרות/איסלאם/בודהיזם/הינדואיזם/שינטואיזם צודקים - אז אדרבה, חסכת לעצמך זמן ועבודה.

אני לא טוען שצריך לעבור דת דת ולשלול, אלא להשקיט שאלות מציקות בטוב טעם ודעת.

ספציפית לגבי הדתות שמקבלות את אמיתת הבחירה בישראל ומעמד הר סיני ומקבלים את אמיתת התנ"ך (במקרה של האיסלאם בערבון מוגבל מאד) - יש יותר עניין לשלול אותן בייחוד, כי הן לא נשללות מעצם השכנוע באמיתת מעמד הר סיני/ אמיתת נבואות התנ"ך.

הדתות הנ"ל הן כמובן

• הנצרות על זרמיה השונים.

• האיסלאם

• זרמי היהדות הלא אורתודקסיים:

  בעיקר הקראות, והקונסרבטיביזם.

  (היהדות הרפורמית רחוקה מלהיות זכאית לתואר 'דת', אם כי גם גישות רפורמיות אחדות מצטרפות לרשימה.

שיש אינסוף אפשרויות לדתות פוטנציאליות שאולי נכונות.

למה ההנחה שזה שיש מליארד מאמינים למשהו הופך אותו לנכון?

אני כן חושב שלימוד התמודות עם דתות אחרות ועם דעות ופילוסופיות המנסרות בחלל העולם מועיל להחכמה, אבל ממש לא תנאי מחייב לאמונה.

לגבי נצרות - התנך בפשט אומר שה' כרת עם ישראל ברית לנצח. זה מספיק לשלול אותה.

כל השאר של העמקה בנצרות והשוואת היהדות מולה (נוסח מה שהרב קוק עושה בישראל ותחיתו) זה מוסיף להחכמה ולהבנת גדולת ישראל ותורתו, אך לא תנאי בסיסי מחייב לאמונה. כמו שלימוד טעמי המצוות לא תנאי מחייב.

לגבי אסלאם - אין להם שום הןכחה לכך שהתנך זויף או שמוחמד קיבל נבואה. כאן זה נגמר מבחינתי לגבי בירור אמונה, כנל כל דת אחרת, אין לה שום הוכחה.

ההנחה היא לא שמליוני מאמינים הופכים אמונה לנכונה, אלא שככל שיותר מאמינים במשהו, גדל הסיכוי שנמצאים ביניהם אנשים חכמים ומשכילים שביררו את העניין בבחינה שכלית, והצורך להתמודד עם הטענות שלהם נעשה משמעותי יותר.

כמובן שמדובר באחוז קטן מאד מכלל אוכלוסיית המאמינים, רובם לא חקרו, וגם לא מאד אדוקים/ משוכנעים/ חכמים/ בעלי מוטיבציה מספקת לסטות מהדרך אליה חונכו.

כמובן שבפועל מדובר בדתות שמבוססות על טיעונים והוכחות חלושים ביותר, כך שאין באמת מה לחשוש מלהתמודד איתם.

אך לא על זה מבוססת אמונתי

הגויים פירשו את רצון ה' (אל אחד) על פי מידותיהם הרעות וחטאיהם.

דומה קצת ליהודים שפרשו מהדת ופירשו ההפך לגמרי.

אתה טוען שה' הפקיר את עם ה'?

אם באמונה היהודית האורתודוקסית עסקינן.

התייחסותו של הרב ארלה הראל לגישתו של ד"ר מיכאל אברהם, מלפני 6 שנים...

הבהרה עבור מי שלא צופה בסרטון המצורף -

מיכאל אברהם אינו מחזיק בעמדה אורתודוקסית , אלא קונסרבטיבית, (או ניאו קונסרבטיבית).

או שוודאי שיש מצוי ראשון לכל הדברים?

ומה זה בכלל "מצוי". ואיך אפשר לומר על אינסופי "מצוי"?

השכל והרגש, הם שניהם כלים, שאפשג וצריך להשתמש בשניהם, כדי להגיע לאמונה מבוססת. אבל כשהאמונה מתבססת - היא וודאית, כמו החיים עצמם.

הוא לא כותב סתם שהוא רצה ללמד אמונה. הוא כותב שם אריכות דברים, ומסביר שאריכות הדברים היא כי חשוב לו ללמד אמונה. ולכן:

1. קח את מה שהוא כותב שם כדוגמה לאמונה שהיה לו כל כך חשוב ללמד

2. למד את כל ספרי הרמב"ם - כולל הכל - וממילא תראה את כל מה שהיה חשוב לו ללמד

מש"ל

לא טענתי שזה עוזר. אמרתי שאם אתה רוצה לקיים את מה שהוא המליץ עליו, תבדוק איך הוא יישם את זה

אם אתה חושב שהטכניקה שלו לא עובדת, אין צורך להתעקש לעבוד לפי תוכנית העבודה שלו

(אם למשל הרמב"ם היה ממליץ על אוטובוס לפתח תקווה, אין הגיון לפתוח שרשור שעוסק בדיון בהלכות נדרים מהו פתח ובשאלה הקיומית מהי תקווה, אם בהקשר כתוב שהוא בסך הכל המליץ על אוטובוס. ולכן אם מסתכלים במקור שצוטט בהתחלה, רואים שהוא אומר שיקר בעיניו ללמד יסוד מיסודות האמונה - במקרה הספציפי מדובר בשאלת ההשגחה ושכר ועונש, עם הפניה לשיטות פילוסופיות ספציפיות - יותר מאשר ללמד הלכות ברכות.)

שהוא כמעט אנוס בהחלטה לקום בבוקר ולקיים מצוות (או מצוות אורתודוקסיות)

היה נפוץ ברוסיה הקומוניסטית,

בימינו מקרה נדיר אך קיים.

ברגע שגילה זאת,

מטבע הדברים הוא מתחיל לחקור ולהתעניין ביהדות.

חילוני הוא אינו תינוק שנשבה.

הוא פוסק שהקראים הם תינוקות שנשבו, למרות שחיו ליד היהודים הרגילים וידעו את כל הטענות נגדם

ומה כתוב שם?

שהקראי לא ידע שהוא יהודי.

חילוני יודע שהוא יהודי.

הם חיו תמיד בשכנות ליהודים הרגילים וידעו שהרבניים סוברים שהם חוטאים והכירו את הטענות נגדם.

תסתכל בעוד מקומות ברמבם, הוא מנמק בגלל ש"מעשה אבותיהם בידיהם".

והתעלמת מהחזו"א רוב פוסקי דורותינו ומההגיון הפשוט

"..שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם]...'

כלומר גם אם שמע את טענות היהודים, בגלל שחונך לקראות (גם אם ידע שיש רבניים ופגש אותם בילדותו וידע שהם רואים בו חוטא).

גם חילוני בימינו לא חונך בבית ספר דתי.

ודתלש ברוב המקרים מצבו הפסיכולוגי דומה למצב הםסיכולוגי של קראי מלידה בימי הרמבם.

נראה לי החזו"א נימק על דתלשים "שאין ההשגחה ניכרת בימינו וקל לכפור" או משהו דומה

אפשר להגיד על כל היהודים שהם תינוקות שנשבו כי אין להם כוח ללחום מלחמת היצר.

או כי בא להם לפטור את עצמם.

אבל זה ממש לא נכון.

וזו לא ההגדרה של תינוק שנשבה.

רק "כמו" או דמיון מקביל.

הרמב"ם או השולחן ערוך לא סוברים כמוהו שיהודי שפרק עול תורה ומצוות בניו הם תינוקות שנשבו.

ואני לא אוחז מהחזון איש.

חילוני זה לא שיש לו גם יצר טוב לקיים מצוות וגם יצר רע אבל אין לו כוח להלחם.

פשוט במודע אין לו יצר טוב שיאמר לו "יאללה בא נניח תפילין".

אםאין גם יצר טוב וגם יצר רע, אין בחירה חפשית, כי אין בין מה לבחור.

(יש לו בחירה חפשית לקיים מצוות מוסריות בססיות שהוא מבין שזה רע לגנוב. ויש לו בחירה חפשית זעירה לברר קצת על למה להיות דתי, אלא שזה שוגג קרוב לאנוס)

דעת הרבי מליובאוויטש היא כי יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות בדורנו הם בגדר "תינוק שנשבה", - מכוון שחונכו לא לקיים מצוות בדומה לילד קטן שהיה בידי גויים שאיך ידע לקיים מצוות

סתם דוגמא למשהו שקפץ לי לראש במקרה...

איפה כתוב בתורה שמותר לגלח זקן?

אין דבר כזה.

זה שיגעון חדש של ימינו.

היהדות החילונית הציונות בישראל תמיד חיו בין יהודים והם יודעים הרבה מאוד מה מותר ומה אסור - כולנו מחוברים לאינטרנט.

אתה לא יכול להכחיש דבר כזה.

התינוקות היחידים שנשבו היחידים הם העלייה הרוסית לפני 40 שנה וזה עבר מן העולם.

לכל אחד יש בחירה - מי שרוצה שמד ילך לשמד.

שכן 'תינוק שנשבה לבין הגויים' הוא כפשוטו.

יש כמה מחלוקות וכמה שיטות בין גדולי הדור האחרון בעניין, אך מקובל שחילוני רגיל, דינו כתינוק שנשבה, לפחות בצעירותו. בוודאי חילוני שאין לו ממשק כמעט עם דתיים.

לבין דין בדיני שמים תינוק שנשבה.

הראשון דיון הלכתי, השני אמוני

זה אותו דבר.

כמו שמפרידים בין מדינה להלכה כמובן שזה עוד המצאה.

המדינה צריכה ללכת על פי ההלכה.

נפקא מינא לגבי ענישה בבית דין תינוק שנשבה ויחס כלפיו וכו'

הדיון בדיני שמים זה לא דיון הלכתי כי זה נוגע לשאלה האם ה' יעניש אותו או לא. אין נפקא מינא.

לכן יכול להיות תינוק שנשבה הלכתי אבל לא בדיני שמים , וכן ההפך.

ב.מסכים איתך שהמדינה צריכה ללכת לפי ההלכה

בשמיים יש 24 בתי דין,

כל הגזירות נגזרו בשמיים עלינו וכולם ביושר.

בית דין של מטה קובע על פי בית דין של מעלה בין אם נקבל את זה או לא.

ועכשיו השאלה איך בשמיים נתנו לחילונים לשלוט על הדתיים?

ואיך בית המשפט החילוני חזק מהדתי?

וזה בדיוק מה שאמרתי קודם - כי הרבנים אינם הגונים.

השמאל שיקרו שצעקו "משתמטים" "שיוויון" ועכשיו הם קוראים לחרדים בואו ותקבל כרצונכם...

והחרדים מתפתים להם!

חס ושלום אנשי אמת (החרדים) ילכו לשקרנים וישבו בחיקם?

או שהם אינם אנשי אמת כי אם שקר גמור הם...

הלכה זה רצון ה' מה שנעשה פה בעולם.

ה' לא הולך לפי זה.

למשל ה' ממשיך להוריד גשם בשבת.

ב. גם אם תיאורטית נזרום איתך שתינוק שנשבה שחייב מיתה בידי שמים ימות, אז זה תוצאה, לא עונש. כמו שצדיקים מתים יחד עם הרשעים בעוון הדור למרות שהם צדיקים. או כמו שעוזא מת כי נגע בארון ה למרות שהיה אנוס

ג. השאלה איך בשמים נתנו היא נושא אחר כבר

חוקי התורה ניתנו על ידי משה רבינו בהר סיני,

ואלו הם חוקי ה' והיהודים - אם נרצה לשבת לבטח בארצינו ולא תקיא אותנו הארץ.

בתורה כתוב שוב ושוב, אם ילכו בדרכי ה' יצליחו - ואם ירשיעו יענשו.

לכן, חוקי מדינת ישראל חייבים להיות במקביל לחוקי התורה וההלכה היהודית.

ואם לא, הפך קדושה זה טומאה, וחס ושלום גם דינים וחורבן וכו'.

אבל!

(-----) לא לעשות גדולים וללכת אחריהם כמו עיוורים - (-----) זוהי צביעות ושימוש בתורה כקרדום לחפור בה.

דת תורתנו מאוד רחמנית גם על החוטאים אפילו הקשים ביותר, אז אי אפשר להשוות אותנו לערבים חס ושלום.

ומי שמשווה את דת תורתינו לערבים הוא שונא ישראל מובהק וטיפש.

בתורה יש שני חלקים : אגדתא והלכתא

נ=שירת הנפש

נח=שירת האומה

נחמ=שירת האדם

נחמן=שירת העולם

אבל כל אחד אחר, מבתי מדרש אחרים - ימצא את רבו שלו.

האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?

ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.

אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".

התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.

דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.

דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.

רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.

ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.

רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.

התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.

על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.

ועוד אמר רבי נחמן -

"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",

"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",

מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.

ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.

אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]

להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)

מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.

אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.

אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?

אולי אצלך השיגעון גדלות?

ואולי רק אתה מחלה חולפת?

יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?

אז אתה מדבר על חסידיו?

אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,

ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.

ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.

אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12

אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.

אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.

אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -

אז הוא יעקם את התורה כרצונו.

לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.

וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.

ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,

הרמב"ם!

רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?

וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,

וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.

רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.

משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:

רבי שמעון בר יוחאי

^

הארי

^

הבעל שם טוב

^

רבי נחמן

^

המלך המשיח

רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,

וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.

לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.

לשאלותיך:

- אני מכוון לאמת.

- ורוצה לעשות את רצון ה'.

ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת

'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.

בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.

'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.

אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).

אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.

בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...

את תורת רבי נחמן זצ"ל.

במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?

במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -

(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).

אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...

הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.

אבל זו לא דרך האמת!

דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

תפילה תפילה תפילה.

התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----

ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.

והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.

ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?

אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.

ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.

@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----

תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי

א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?

ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?

ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".

ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא

ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב

אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.

אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב

"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"

אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.

1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."

2. "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."

3. "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."

4. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?

חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.

גיור זה מילה טבילה ובית דין.

אין מקבלים גרים לעתיד לבוא

"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:

היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'

יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.

איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.

ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?

ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.

גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.

אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.

ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.

משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.

"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"

ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד

ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו

ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם

"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"

מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה

הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.

לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.

וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.

הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים

כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה

אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"

אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

בסדר העבודה היומיומי המתואר במסכת תמיד מתוארת שחיטת התמיד בתחילת פרק ד, וקריאת שמע של אנשי משמר בתחילת פרק ה. ובברייתא למדנו "הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים", וברור מתוך דברי רש"י בברכות יא: שהברייתא מדברת באופן כללי, ולא רק יום הכיפורים, כך שיוצא ששחיטת התמיד בכל יום היתה עוד לפני זמן 'משיכיר'.

גם במסכת תמיד [פרק ג משנה ב])

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

הצתה מאוחרת אמנם, אבל היינו עסוקים בשטויות של בני אדם, וברגע מסוים גם סביב ענייני הקופים.

לי זה נשמע שיש קשר הדוק בין ההלכה לבין המדע, מפני שהניסיון האמפירי מפריד רביית אדם מרביית הקופים הגדולים (וכמובן קופים אחרים, שגם גנטית רחוקים יותר מהמשפחה). יש מקורות הלכתיים שמבדילים בין אדם לבין קוף, אבל הפרטים שהם מספקים כלל אינם מדעיים אלא אגדיים, כגון סנהדרין ק"ט ע"א.

האדם הוא פרימט, אבל לא קוף גדול. לקופים הגדולים 24 זוגות כרומוזומים בגרעיני התאים. לאדם 23 זוגות (ומן הסתם לכל ההומינידים). גם מבחינה פילוגנטית זה מפריד אדם מקוף, אחרת היינו גם קופים וגם בננות. השוני הכרומוזומלי אחראי ככל הנראה לשחרור שרירי הלסת העצומים המחזיקים בגולגולת הקוף, ועושים את מבנה הלסתות הקופי ל"חייתי" כלומר, מלבני. לסת האדם משוחררת מתפיסת הלחץ העצומה הזאת, והיא אליפטית.

מובן שכל זה הוא בהתיישבות מוחלטת עם האבולוציה הדרוויניסטית.

ולא נראה לי שסבר שהם תבוניים או שאדם יכול להוליד מהם. גם אם זה דברי אגדתא. מכאן רואים שרבי יוסי סבר שאם ישנו בעולם יצור דמוי אדם, הוא יטמא באוהל כאדם מריבוי בפסוק.

ב. לגבי שלדים אני לא חושב שהולכים כאן לפי מדע אלא לפי חזקה. אם זה נראה כמו אדם או לא

לפי הירושלמי זה משהו שאנחנו בכלל לא מכירים במציאות ["בר נש... חיי מן טיבורייה"], לפי הערוך אלה בני אדם אבל עם איזו מין מוגבלות ("הגדלים ביערים"), לפי התפארת ישראל שם זה אורנגאוטן. אני לא חושב שיש פירוש מובן ומקובל. לגבי ה"נראה כמו אדם", עדיין לא מתיישב לי מה לחשוב. האם הדניסובים היו "אדם"? אם דניסובי היה "מתגייר", האם היה גיורו מכניסו תחת שם ישראל? אני בספק רב שאתה או אני שאיננו פתולוגים או אנתרופולוגים נתבונן בשלד הדניסובי, נבין שזה היה משהו "אחר", ואנו יודעים בוודאות שזה היה משהו אחר ולא סאפיינס.

אילו זה בני אדם הגרים ביער רק עם מוגבלות הם היו בדין אדם לכל דבר.

"בני אדם הגדלים ביערים" זה כינוי לקופי אדם. כמו שבאינדונזית "אורנג אוטן" פירושו "איש היער" זה לא שחשבו שהוא אדם עם מוגבלות.

ב. לא צריך פה דין "אדם". אלא רק דין לטמא באוהל. רבי יוסי לא סבר שהם אדם לכל דבר, רק לגבי טומאה באוהל.

אם למראה עין הוא רנאה כמו שלד אדם - נראה שלא הולכים לפי המדע אלא לפי מראה העין. כי התורה ניתנה לבני אדם ולא למדענים במעבדה. כנל מותר לאכול חיידקים

(בעל תפארת ישראל על המשנה)

אך סביר הרבה יותר שמדובר בייצור קרוב הרבה יותר לבן אנוש.

מרדכי כסלו טוען טענה מרתקת לפיה מדובר בצאצאי ייצורים דמויי אדם (מיני 'אדם הקדמון') שהיו בעולם לפני בריאת אדם וחווה, אך לא היתה להם את יכולת הדיבור.

בהחלט ייתכן למשל שאדני השדה עשו שימוש בכלים (ברמה מתקדמת בהרבה מהשימוש בכלים שקופים עושים).

פרט של המין הביולוגי "אדם נבון" (סאפיינס)? או אדם, לצורך העניין הומיניד כלשהו, אבל נבון (כי כאמור הדניסובים היו לצורך העניין תבוניים לגמרי, או למשל הננסים של פלורס)?

ולא רק שמות עצם

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.