(התחיל כתגובה ל- במה חולק רבי יוחנן בן נורי - בית המדרש )
דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
לדעתי סברת רבי יוחנן בן נורי היא השורש האמוניקעלעברימבאר
לאיסור קטניות. גם אם לא ההלכתי.
בסוף ישראל קדושים מתרחקים מכל הדומה לחמץ. גם דגן שאינו מ5 מינים שנגע במים ותפח אחרי 18 דקות ללא אפיה (וקטניות בכלל דגנים, שדה הלבן).
להתרחק בפסח מכל שמץ חמץ וכל הדומה לדומה. כמובן זה טעם אמוני ולא הלכתי.
אך סברץ רבי יוחנן מראה שאין גבול חד משמעי בין 5 מיני דגןלשאר הדגנים. כדברי ה ליחזקאל "ואתה בן אדם קח לך חיטים ושעורים ו*פול ועדשים* ודוחן וכוסמין. ועשית אותם *ללחם*".
משמע גם לחם פול ועדשים קרוי לחם
ואז אוכלים יותר מצות שבהן יש יותר חששות לחמץ ממש..נוגע, לא נוגע
התורה אמרה "שבעת ימים תאכל מצות" אז במצות אין סיבהקעלעברימבאר
לחשוש ולהמנע.
לרוב הפוסקים אגב , נראה לי, מותר לאשכנזי לאכול מצה מקמח קטניות אם נקצרה נטחנה נילושה ונאפתה כדין מצה מקמח דגן.
אבל כשם שלא אוכלים גרעין חיטה שנגעה במים, כך אשכנזים בורחים מפסח מחמץ ומהדומה לדומה, וגם לא אוכלים גרעין קטניה שנגעה במים (וגם קטניה יבשה יש בה חשש כדין חיטה יבשה)
דעת המאיריחתול זמני
מ"מ באורז מיהא צריך לנקותו יפה יפה מצד שיש בהם גרעינים שלא הוסרה קליפתם וכשמתבשלים עם הקליפה נראית אותה גרעינה כגרעין של חטה ומביא עצמו לידי ספק או להיות לבו נוקפו בכך:
הבאתי סברה למה ההלכה בקטניות נכונה אמונית, ולאקעלעברימבאר
מה הקשר?נוגע, לא נוגע
התורה אמרה לאכול מצות ולא לחם.
אם אתה חושש לדברים שהתורה לא אסרה, אז הגיוני יותר לחשוש לחימוץ בהכנת המצות מאשר לחמץ בקטניות (בימינו).
מה שבאתי להגיד זה שגם אם מה שכתבת זה אכן השורש האמוני, היום השורש הזה לא מתאים (אני לא אומר שיש אפשרות לבטל את הגזירה, אלא שהטעם האמוני שאתה מכניס לא שייך כיום. וממילא גם השאיפה צריכה להיות לביטול הגזרה ולפחות לא להחמיר בה וקל וחומר שלא לעשות לה אידיאליזציה).
למה השורש לא מתאים? תמיד אכלו מצות. להפך,קעלעברימבאר
מצות מכונה יש בהן פחות חשש חימוץ ממצות יד או מצות רכות.
פשוט מאוד:
התורה אמרה לאכול מצות, ולא בצק חיטה שתפח, וגם לא גרעין דגן שנגע במים והחמיץ.
אז למה שנאכל בצק קטניות שתפח, או גרעין קטניה שנגע במים ו"החמיץ"?
הרי חלק מהבצק שלא החמיץ של ישראל במשארותיהם על כתפם, היה בצק של קטניות מן הסתם.
למה את הטעם האמוני של איסור שתיית בירת שעורים בפסח או אכילת שמן חיטה או גרעיני חיטה מבושלים אתה מזדהה?
ואם איסור אכילת קטניות לא?
וכי גרעין חיטה תופח כמו בצק? וכי ישראל נשאו על כתפיהם גרעיני חיטה ובירה, או בצק?
כשם שדאוריתא אסרה התורה את הדומה לבצק תפוח, כלומר כל דגן שנגע במים ועברו 18 דקות.
כך חלק מהאומה קיבלה על עצמה לאסור את הדומה לדומה. כמו שלא אוכלים בורגול מדאוריתא, לא אוכלים שעועית ממנהג.
זאת הסיבה הסמויה התת מודעת שאשכנזים אמצו את מנהג איסור קטניות כל כך חזק לעומת.מנהגים אחרים.
(מה גם שגם כיום יש טעמים הלכתיים לקטניות. לעיתים בחבילות קטניות יש חיטה, כי מגדלים אותם באותו שדה שנה אחר שנה ובאותם מכולות.
ושמעתי על ספרדים שקנו בורגול או גריסים בתפזורת ובישלו ואכלו בפסח. וזה חמץ גמור. כי חשבו שזה קטניה.
אני חושב שהיה יותר פשוטנוגע, לא נוגע

אני ממש מזדהה עם הטעם של קטניות בפסח ואני אשכנזי.קעלעברימבאר
זה כמו שבשבת לא רק שלא עושים מלאכה אלא גם מקפידים על שבות, מוקצה, ודיבורי חול והכנה מקודש,לחול.
כמו שיש צביון שבת, יש צביון פסח
רק צריך לזכור תמיד שהאיסור החל מטעות מביכה למדי.מי האיש? הח"ח!
ברור שגם אני מחזיק ממנו ולא אשנה כמלוא הנימא. אבל הטעות, מביכה היא בפני עצמה.
גם האדם התפתח מקוף בגלל מוטציה שקרתה ב"טעות"קעלעברימבאר
אתה מאמין באבולוציה?מי האיש? הח"ח!
מה יש "להאמין" בזה?קפיץ
אתה טוען שזה לא קיים? זה מעניין
אני שאלתי במה הוא מאמין.מי האיש? הח"ח!
ואם תרצה, אשאל אותך גם.
*תרציקעלעברימבאר
זו שאלה פילוסופית האם בפועל קרתה אבולוציה, עייניקעלעברימבאר
בספר "הממדים הנבואה והאדמתנות" של הרב הפילסווף שם טוב גפן.
גם אם מדעית זה נכון, לא בטוח שזה יכול פילוסופית לקרוא בפועל
פליאונטולוגים ופילוגנטיקאים לא חיים לפי פילוסופייתמי האיש? הח"ח!
אפשרויות בסגנון "בליפ". מבחינתם זה מה שסביר בהתאם לממצא אמפירי בקנה מידה מאקרוסקופי. אם יש מאובן שנראה כמו שלד של טירנוזאור, היה טירנוזאור, ואידך זיל גמור, מה הפילוגנזה שלו, באילו תנאים אקלימיים, אטמוספריים, גאופיזיים התקיים וכן הלאה.
איסור קטניות באשכנז מופיע בכתובים בזמן מסויים ובהקשר אחד מסויים, שהוא שגיאה הלכתית מביכה לחלוטין.
לכן אמרתי שמדעית היתה אבולוציה. האם זה אכן קרהקעלעברימבאר
בפועל? לא בטוח
מתי מתחילה ההיסטוריה שבטוח?מי האיש? הח"ח!
נפוליאון?
וושינגטון?
ביבי?
מאז שהאנושות זוכרת את עצמה, בערךקעלעברימבאר
לפני 4000-6000 שנה
אני בקושי זוכר מה היה בבוקרמי האיש? הח"ח!
כנראה שאתמול קרה רק במעורפל
אבל האנושות זוכרת את מצרים העתיקה ובבלקעלעברימבאר
חבל שהאנושות לא זוכרת כל מיני דברים אחרים.מי האיש? הח"ח!
למשל, מה עשו אירופאים לעמים ילידיים באמריקה, שמסורתם ותרבותם הופיעה אלפי שנים לפני "האנושות" שאליה אתה מתייחס.
אבל אותם עמים ילידים עצמם לא זוכרים עלקעלעברימבאר
עצמם את תרבותם אלא רק מלפני כמה מאות שנים (כל סיפור על מיליוני שנים של מלכים הוא סיפור מעורפל מיתולוגי ולא בעל אופי ריאלי).
הסיפורים של הזכרונות הריאליים העתיקים ביותר הם מצרים בבל וסין, מלפני 5000 שנה בערך.אף אחד באנושות לא זכר את המהפכה החקלאית עד שגילו את זה במאה ה19, סימן שזה לא חלק מהזכרון של האנושות
אני מאמין באפשרות של אבולוציה. בין אם היאקעלעברימבאר
קרתה בפועל או לא.
ברור שכל טעות היא השגחה של ה'.
בכל מקרה מה שרציתי לומר זה שהסיבה שהלכות מסוימות ומנהגים מסוימים מתקבלים לדורות בעם ישראל זה כי בברירה טבעית תרבותית, רק התוכן שהכי מתאים לאופי האומה שרד. והשאר נכחד. גם אם התוכן הנ"ל התפתח בגלל טעות אומללה. גם חיות התפתחו בגלל מוטציות אומללות אבל מוטציו תאלו הכי היו מתאימות לתנאים ושרדו. כל שבמאקרו מנהגים קיימים כי הם הכי מתאימים לאופי האומה. גם אם במיקרו הם התחילו בגלל טעות. כמובן כל זה אחרי ביקורת של חכמים בכל דור, אבל מה שהצליח לעקוף את חכמים וביקורתם ולהשתרש, סימן שהתאים לאופי האומה, אחרת המנהג היה נכחד כמו מיליון מנהגים אחרים שלא נשמרו
אופי של אשכנזים...מי האיש? הח"ח!
כלומר?קעלעברימבאר
אשכנזים הם אלו שאסרומי האיש? הח"ח!
אז זה כנראה, לפחות לפי מה שפירשת, אופי של אשכנזים
כן זה מתאים לאופי האשכנזים כי באשכנז יותר החמירוקעלעברימבאר
באופ ןכללי, וכבר החיד"א אומר שאשכנז קשורים למידת הדין וספרד לרחמים. וכל המנטליות האשכנזית היא הרבה יותר מחלקת ומבדילה וזהירה יותר ומציבה גבולות וקפדנית. והגלות שם היתה רחוקה יותר מארץ ישראל ומכניעה את הלב יותר לרע ולטוב
השאלה היא אם זה כלל גם טימטום.מי האיש? הח"ח!
מפתיע אותיאריק מהדרום
כאן זה רחוק מאוד מהוויכוחים שהיו בעברמי האיש? הח"ח!
בזמנו אם רק הזכרתי את כמוהר"ר ישראל תא שמע, היו עליי התנפלויות כמו עשרה זאבים מורעבים על טלה אומלל.
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרוםאחרונה
בסוף היסטורית, העם נשא את בצקו טרם יחמץ, מן הסתםקעלעברימבאר
??חתול זמני
לא יודע אחי כשאני אופה לחם אני לא מערבב אותו עם כל־מיני דברים
במיוחד שלפי מסכת חלה לא כל המינים מתערבבים יפה זה בזה.
לא שזה בלתי־אפשרי אבל לא הדרך הרגילה לאפות לחם
"ואתה בן אדם קח לך חיטים ושעורים ופול ועדשים ודוחןקעלעברימבאר
וכוסמין. וטחנת אותם ועשית אותם ללחם".
דברי ה' ליחזקאל.
בהודו יש קמח חומוס.
וודאי שמשתמשים היום בקמח אורז ותירס ודוחן.
ב. אתה מן הסתם אוכל בורגול כמו שעועית, ומרק גריסים כמו מרק עדשים.
ידעת שבורגול זה חיטה וגריסים זה שעורה?
אחי הנבואה של יחזקאלחתול זמני
מסמלת אכילת לחם עוני בדוחק ובמצוק זה לא משהו רגיל שעושים.
אם זה היה משהו רגיל ונפוץ למה שה' יצווה את יחזקאל במיוחד לעשות את זה באופן סמלי?
כן משתמשים בקמח אורז ודוחן אבל לרוב כל מין לחוד
ידעתי בני ידעתי
לא אוהב מרק גריסים כשם שאיני אוהב מרק עדשים
אני אוכל בורגול כמו שאני אוכל אורז
שעועית פחות מתחבר
אבל לומר את האמת אני לא חזק בקטע של פחמימות וקטניות רוב מה שאני אוכל זה בשר ירקות ביצים חלב ומוצריו
מה דעתך על קמח טף
לחם לפי הטף
אני ממש אוהב אינג'רה ואני אשכנזי למדי
אז:קעלעברימבאר
א. זה שבדוחק אוכלים זאת זה אומר שזה קולינרית בכלל דגן,גם אם לא הלכתית.
ב. בני ישראל היו עניים במצרים ומן הסתם שמו בבצק גם קטניות.
ג. מן הסתם לישראל היה גם בצק דוחן.
ג. אורז ותירס הם ממש דגנים מבחינה קולינרית. רק הלכתית לא. בסין כל הלחם הוא רק מאורז, ואצל האינדיאנים רק מתירס. ובאפריקה רק מדורה.
ד. טף לא נכלל באיסור קטניות?
ומה גם שטף זה דגן חמוץ וגרוע שאוכלים רק באתיופיה. הוא כלל לא מחמיץ. לכן נאלצו לעבות אותו בנקבוביות על ידי שפיכתו כנוזל בצקי על משטח לוהט שיעלה בועות. זה האינגרה. ומאתיופיה זה עבר לתימן ולכן גם בצק חיטה עושים לחוח כזה.
א. האם צימוקים זה קטניות?חתול זמני
מוסיפים אותם ללחם
ב. מניין לך
ג. ייתכן
ג2. למיטב ידיעתי סינים ויפנים אוכלים לחם רגיל פשוט הם מעדיפים אורז (לרוב). תירס לא היה באזור באותו הזמן אגב נראה לי הוא לא בבחינת מיזן זיין כי עשו איזה ניסוי באסירים עם דיאטה מבוססת תירס חטפו פלגרה (היה סיפור כזה גם עם הממליגה ברומניה שזה ממש הגיעה לרמה של אפידמיה)
ד. אין לי מושג סתם רציתי להגיד שאני אוהב אינג'רה
אבלקעלעברימבאר
בעוד שיש קמח קטניות.
קטניות זה פחמימות (וגם חלבונים) ולא מתוק וקולינרית לעיתים נחשבים כדגן. ובוודאי שאורז,תירס וכדומה.
גם אוכלים תבשיל קטניות ולא תבשיל צימוקים.
ב. עם ישראל היה עני במצרים. ובמצרים אכלו ואוכלים הרבה פול, פול המצרי.
ג. מיזן זיין זה לגבי שובע ופחמימות. לא לגבי נוכחות ויטמנים, שפלגרה זה כי אין ויטמין b3 ריבופלאבין בתירס (אבל אם מתסיסים תירס כמו שהאינדיאנים עשו תמיד, אז הb3 נחשף ונמצא, ואז אין פלגרה). אבל נכון שתירס הוא פחות מחיטה. כדברי הזוהר שלבני קין שגרים כיום מתחת לעולם אין חיטה.
ד. מעניין אף פעם לא אכלתי אינגרה ולא טף. זה לא חמוץ?
יש גם קמח שקדים ועוד סוגים שונים ומשוניםחתול זמני
גם קמח תפוחי אדמה מאוד נפוץ (ותבשילי תפוח אדמה)
נפוץ שאכלו תבשילי פול אבל לאו דווקא לחם (ממה שזכור לי מהמוזיאון בירושלים...)
בכל־מקרה אין מברכים על תירס בורא מיני מזונות בניגוד לאורז
לחם טף הוא חמוץ והייתי אומר שלא טעים כשלעצמו אבל אם אוכלים אותו ביחד עם התוספות זה טעים מאוד
אבל:קעלעברימבאר
א. משקדים לא עושים לחם או בצק והם לא פחמימות ומשביעים.
מרציפן הוא לא לחם או פחמימה. וחא משביע.
ב.קמח תפוח אדמה גם הוא הפחות ביותר מהקמחים, אין בו כלל חומר מגבש אלא רק עמילן.
עובדה שבעוגות לאוכלי קטניות בפסח מעדיפים לעשות מקמח אורז או תירס ולא מקמח תפוח אדמה.
בשארהשנה לאעושים עוגה מקמח תפוח אדמה, בעוד שקמח אורז,ותירס נפוץ.
מה גם שתפוח אדמה מבחינת תבשיל שונה לגמרי מתבשיל דגן או קטניות.
עדשים ובורגול זה אותו עקרון קולינרי.
תפוח אדמה מבושל לא. זה ירק שורש לא דגן/קטניה.
וכמובן מבחינה חקלאית וסיטונאית זה לא דומה לדגן אבל קטניות כן.
זה שלא מברכים מזונות על אורז ותירס זה כי הם אמנם דגן אבל דגן פחות.
ומעניין שבכל השנה ובגבולין לעניין ברכות אנו מתייחסים לדגן כדגן רק אם הוא מחמיץ. שזה נפקא מינא רק למקדש ולפסח.
וצריך לזכור שבשבעת המינים יש רק חיטה ושעורה ו5 מיני דגן.
מן הסתם ההלכה קשורה לרקע התרבותי של עם ישראל בארץ ישראל ואיזה דגן ארץ ישראל מתבססת עליו.
ולא במקרה ביות החיטה היה על ידי האדם בארץ ישראל, ויהודי גילה בעת המודרנית את אם החיטה בארץ ישראל.
וזה מקושר לדברי הזוהר שבני קין שגרים מתחת לעולם, אין להם 7 מינים ולא חיטה. בעוד שהצד שאנו גרים בו בעולם זה הצד של המקדש, לפי הזוהר.
אני חושב שהבבלי בדיוק דוחה את הכיוון הזהטיפות של אור
בשיטת רבי יוחנן בן נורי
אבל מסכים עם הרעיון הכללי. פעם אשתי אמרה לי לפני פסח על משהו "לא צריך להגזים!" ומלמלתי "אבל המנהג שלנו זה להגזים 🙅♂️" והיא צחקה
ואז היא אמרה משהו שתפס אותי: "בעצם כל השנה אנחנו קצת מחפפים, אז בחג אחד ממש ממש מגזימים"
וממש אהבתי
כלומר, אפשר להיאבק במנהג הקיטניות, ובטח זה יושב על משהו אם כל כך הרבה אנשים מתלוננים על זה.
אבל למי שהחליט שהוא כן שומר על המנהגים (כי סיבות), אני חושב שנחמד לשחרר ולהפוך את המבט, ולחשוב איזו תובנה רוחנית זה מלמד אותנו.
ואני חושב שבאמת מה שמבוקש מאיתנו בפסח זה התנועה הנפשית עצמה של ההקפדה. לאו דווקא בגלל שחמץ הוא רעל רוחני, אלא בשביל התנועה הנפשית עצמה. זה שוזר את זה שבאופן די חריג דברים שהגמרא מתירה במפורש בפסח, הגאונים והרמבם אוסרים מכח המנהג (כמו לתיתה וחליטה, למרות שלדעה אחת בגמרא אפילו מצווה(!) ללתות). וגם בראשונים אחרים אנחנו מוצאים המון חומרות בפסח, לפעמים יותר ממה שכתבו האחרונים, שזה להרגשתי די הפוך מהמצב בתחומים אחרים בהלכה
מסכים לגמרי, במיוחדקעלעברימבאר
שבפסח התורה קראה למצות לחם עוני. כלומר יש בפסח מימד מסוים של פשטות ועוני , לא הייתי קורה לזה "סיגוף" כי מצה רכה זה טעים והתורה לא אמרה להתנזר מתענוגים הפסח, אבל המהאל משווה בין מצה לבין בגדי לבן של כהן גדול ביום כיפור - שניהם פשוטים וסגפניים ולא עשירים.
בניגוד לסוכות שמצטער פטור מהסוכה והסוכה כלל לא אמורה לגרום לחוסר נוחות, בפסח אין דין שמצטער מותר בחמץ. כי בפסח מתעלים מעל הטבע אל הרוחניות העניה מהעולם הזה.
ב. וכמובן שלא במקרה ישראל נהגו בפסח להחמיר ולהתרחק מכל שמץ איסור. וגם הלכתית חמץ בפסח אוסר את תערובתו בכלשהו בניגוד לשאר איסורים. ויש איסור בל יראה בעוד,שאין איסור בל יראה בבשר חזיר.
כלומר בפסח בגלל שהוא חג הבסיס של ראשית לקיחת ה את ישראללעם ובסיס תובנת עבודת ה של חירות מהטבע והגשמיות,
מתנתקים מכל שמץ כלשהו של חמץ. לא למחצה לשליש ולרביע.
זה קשור לכך שהאתוס הלאומי של ישראל בבסיסו הוא רק אלוקים ואין בו אף לא פירור של תעאובת חמץ - כלומר משהו שמבוסס על הטבע ולא על אלוקים. (ורק מתוך זה אפשר לקדש את הטבע כמו לחמי החמץ בשתי הלחם בשבועות).
ג. אני לא ראיתי אשכנזים מתלוננים למה התורה אסרה בירה בפסח ובורגול וקוסקוס ופסטה. וכי ישראל סחבו על כתפיהם בירה וקוסקוס או בצק ללחם? הרי כתוב לא לאכול חמץ, לא כתוב לא לשתות שיכר שעורים! וכי ביגלה ועוגיות זה חמץ קלאסי שתופח? הרי אפילו לאפה רגילה כל השנה מן הסתם נכללת במילה "מצה" התכית גם אם לא ההלכתית. הרי שלוט אפה מצות הוא פשוט אפה לאפות על טאבון כמו לאפה של שווארמה. ללאפה אין צורך לחכות 18 דקות.
אז למה כן מתלוננים על קטניות אבל על בירה וקוסקוס לא?
לדעתי התלונות נובעות מחוסר הבנה מה הסיבה האמונית שמנהגים באומ מתקבלים, ושישראל בני נביאים גם לא נביאים.
אם מנהג מסוים התקבל באומה גם אם הטעם ההלכתי נראה הזוי, אז זה שהמנהג הזה התקבל בטלף שנה ואילו מיליון אחרים לא התקבלו ולא שרדו בברירה הטבעית, אז זה אומר שמנהג זה מתאים לאופי האומה. כמו באבולוציה, רק המתאים ביותר שורד. ואילו הטריגר של המוטציה הנקודתית (כלומר הטעם ההלכתי של התקנה) פחות מעניין, חוץ מהחכמים שאחראים על ביקורת המנהגים ולבדוק איזה מנהג ניתן לבטל, ואיזה מנהג הוא מנהג שטות.
לא נכנס,להלכה, אבל בסוףקעלעברימבאר
קטניות הן מין דגן מבחינת האדם מ3 סיבות:
א. החקלאים מתייחסים לגידול קטניות וקצירתם כמו גידול דגן, ושדה קטניות בחזל נקרא שדה הלבן כמו שדה דגן.
ב. הסיטונאים מתייחסים לקטניות כמו לסיטונאות דגן. אלו גרעינים קטנים מיובשים ששמים בשקים ומוכרים ביחד הרבה כאלו.
ג. הטבחים והסועד בסוף מתייחס לקטניות כמו לדגן - מרק גריסים (שזה שעורה) הוא כמו מרק עדשים. בורגול (שזה סוג חיטה) כמו שעועית.
בהודו אפילו יש כזה דבר קמח חומוס.
שלא לדבר על דגניים מובהקים שאינם מ5 מיני דגן, כמו אורז, תירס, דוחן ודומיהם. הם ממש נחשבים דגן ברחבי העולם ללא חילוק ל5 מיני דגן.
והכי מצחיק אותי האשכנזים הממורמרים בפסח שאומרים: "אני לא מבין למה אסור לאכול אורז ותירס, זה אפילו לא קטניות מבחינה בוטנית!"😅
האם לקיים את "ככל אשר יורוך"?סיעתא דשמייא1
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
תודה רבה!מתואמת
אני לא יודעהסטורי
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר
לספור את העומר 49 יום
לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מה?!?שלג דאשתקד
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7
