לאיסור קטניות. גם אם לא ההלכתי.
 

בסוף ישראל קדושים מתרחקים מכל הדומה לחמץ. גם דגן שאינו מ5 מינים שנגע במים ותפח אחרי 18 דקות ללא אפיה (וקטניות בכלל דגנים, שדה הלבן).

להתרחק בפסח מכל שמץ חמץ וכל הדומה לדומה. כמובן זה טעם אמוני ולא הלכתי.

אך סברץ רבי יוחנן מראה שאין גבול חד משמעי בין 5 מיני דגןלשאר הדגנים. כדברי ה ליחזקאל "ואתה בן אדם קח לך חיטים ושעורים ו*פול ועדשים* ודוחן וכוסמין. ועשית אותם *ללחם*".

משמע גם לחם פול ועדשים קרוי לחם

לחשוש ולהמנע.
 

לרוב הפוסקים אגב , נראה לי, מותר לאשכנזי לאכול מצה מקמח קטניות אם נקצרה נטחנה נילושה ונאפתה כדין מצה מקמח דגן.

אבל כשם שלא אוכלים גרעין חיטה שנגעה במים, כך אשכנזים בורחים מפסח מחמץ ומהדומה לדומה, וגם לא אוכלים גרעין קטניה שנגעה במים (וגם קטניה יבשה יש בה חשש כדין חיטה יבשה)

מ"מ באורז מיהא צריך לנקותו יפה יפה מצד שיש בהם גרעינים שלא הוסרה קליפתם וכשמתבשלים עם הקליפה נראית אותה גרעינה כגרעין של חטה ומביא עצמו לידי ספק או להיות לבו נוקפו בכך:

התורה אמרה לאכול מצות ולא לחם.

אם אתה חושש לדברים שהתורה לא אסרה, אז הגיוני יותר לחשוש  לחימוץ בהכנת המצות מאשר לחמץ בקטניות (בימינו).

מה שבאתי להגיד זה שגם אם מה שכתבת זה אכן השורש האמוני, היום השורש הזה לא מתאים (אני לא אומר שיש אפשרות לבטל את הגזירה, אלא שהטעם האמוני שאתה מכניס לא שייך כיום. וממילא גם השאיפה צריכה להיות לביטול הגזרה ולפחות לא להחמיר בה וקל וחומר שלא לעשות לה אידיאליזציה).

מצות מכונה יש בהן פחות חשש חימוץ ממצות יד או מצות רכות.
 

פשוט מאוד:

התורה אמרה לאכול מצות, ולא בצק חיטה שתפח, וגם לא גרעין דגן שנגע במים והחמיץ.

אז למה שנאכל בצק קטניות שתפח, או גרעין קטניה שנגע במים ו"החמיץ"?

הרי חלק מהבצק שלא החמיץ של ישראל במשארותיהם על כתפם, היה בצק של קטניות מן הסתם.

למה את הטעם האמוני של איסור שתיית בירת שעורים בפסח או אכילת שמן חיטה או גרעיני חיטה מבושלים אתה מזדהה?

ואם איסור אכילת קטניות לא?

וכי גרעין חיטה תופח כמו בצק? וכי ישראל נשאו על כתפיהם גרעיני חיטה ובירה, או בצק?

כשם שדאוריתא אסרה התורה את הדומה לבצק תפוח, כלומר כל דגן שנגע במים ועברו 18 דקות. 

כך חלק מהאומה קיבלה על עצמה לאסור את הדומה לדומה. כמו שלא אוכלים בורגול מדאוריתא, לא אוכלים שעועית ממנהג.

זאת הסיבה הסמויה התת מודעת שאשכנזים אמצו את מנהג איסור קטניות כל כך חזק לעומת.מנהגים אחרים.

(מה גם שגם כיום יש טעמים הלכתיים לקטניות. לעיתים בחבילות קטניות יש חיטה, כי מגדלים אותם באותו שדה שנה אחר שנה ובאותם מכולות.

ושמעתי על ספרדים שקנו בורגול או גריסים בתפזורת ובישלו ואכלו בפסח. וזה חמץ גמור. כי חשבו שזה קטניה.

זה כמו שבשבת לא רק שלא עושים מלאכה אלא גם מקפידים על שבות, מוקצה, ודיבורי חול והכנה מקודש,לחול.

כמו שיש צביון שבת, יש צביון פסח

ברור שגם אני מחזיק ממנו ולא אשנה כמלוא הנימא. אבל הטעות, מביכה היא בפני עצמה.

אתה טוען שזה לא קיים? זה מעניין

ואם תרצה, אשאל אותך גם.

בספר "הממדים הנבואה והאדמתנות" של הרב הפילסווף שם טוב גפן.

גם אם מדעית זה נכון, לא בטוח שזה יכול פילוסופית לקרוא בפועל

אפשרויות בסגנון "בליפ". מבחינתם זה מה שסביר בהתאם לממצא אמפירי בקנה מידה מאקרוסקופי. אם יש מאובן שנראה כמו שלד של טירנוזאור, היה טירנוזאור, ואידך זיל גמור, מה הפילוגנזה שלו, באילו תנאים אקלימיים, אטמוספריים, גאופיזיים התקיים וכן הלאה.
איסור קטניות באשכנז מופיע בכתובים בזמן מסויים ובהקשר אחד מסויים, שהוא שגיאה הלכתית מביכה לחלוטין.

בפועל? לא בטוח

נפוליאון?
וושינגטון?
ביבי?

לפני 4000-6000 שנה

כנראה שאתמול קרה רק במעורפל

למשל, מה עשו אירופאים לעמים ילידיים באמריקה, שמסורתם ותרבותם הופיעה אלפי שנים לפני "האנושות" שאליה אתה מתייחס.

עצמם את תרבותם אלא רק מלפני כמה מאות שנים (כל סיפור על מיליוני שנים של מלכים הוא סיפור מעורפל מיתולוגי ולא בעל אופי ריאלי).

הסיפורים של הזכרונות הריאליים העתיקים ביותר הם מצרים בבל וסין, מלפני 5000 שנה בערך.אף אחד באנושות לא זכר את המהפכה החקלאית עד שגילו את זה במאה ה19, סימן שזה לא חלק מהזכרון של האנושות

קרתה בפועל או לא.

 ברור שכל טעות היא השגחה של ה'.

בכל מקרה מה שרציתי לומר זה שהסיבה שהלכות מסוימות ומנהגים מסוימים מתקבלים לדורות בעם ישראל זה כי בברירה טבעית תרבותית, רק התוכן שהכי מתאים לאופי האומה שרד. והשאר נכחד. גם אם התוכן הנ"ל התפתח בגלל טעות אומללה. גם חיות התפתחו בגלל מוטציות אומללות אבל מוטציו תאלו הכי היו מתאימות לתנאים ושרדו.  כל שבמאקרו מנהגים קיימים כי הם הכי מתאימים לאופי האומה. גם אם במיקרו הם התחילו בגלל טעות. כמובן כל זה אחרי ביקורת של חכמים בכל דור, אבל מה שהצליח לעקוף את חכמים וביקורתם ולהשתרש, סימן שהתאים לאופי האומה, אחרת המנהג היה נכחד כמו מיליון מנהגים אחרים שלא נשמרו

אז זה כנראה, לפחות לפי מה שפירשת, אופי של אשכנזים

באופ ןכללי, וכבר החיד"א אומר שאשכנז קשורים למידת הדין וספרד לרחמים. וכל המנטליות האשכנזית היא הרבה יותר מחלקת ומבדילה וזהירה יותר ומציבה גבולות וקפדנית. והגלות שם היתה רחוקה יותר מארץ ישראל ומכניעה את הלב יותר לרע ולטוב

בזמנו אם רק הזכרתי את כמוהר"ר ישראל תא שמע, היו עליי התנפלויות כמו עשרה זאבים מורעבים על טלה אומלל.

לא יודע אחי כשאני אופה לחם אני לא מערבב אותו עם כל־מיני דברים

במיוחד שלפי מסכת חלה לא כל המינים מתערבבים יפה זה בזה.

לא שזה בלתי־אפשרי אבל לא הדרך הרגילה לאפות לחם

וכוסמין. וטחנת אותם ועשית אותם ללחם".
 

דברי ה' ליחזקאל.

בהודו יש קמח חומוס.

וודאי שמשתמשים היום בקמח אורז ותירס ודוחן.

ב. אתה מן הסתם אוכל בורגול כמו שעועית, ומרק גריסים כמו מרק עדשים.

ידעת שבורגול זה חיטה וגריסים זה שעורה?

מסמלת אכילת לחם עוני בדוחק ובמצוק זה לא משהו רגיל שעושים.

אם זה היה משהו רגיל ונפוץ למה שה' יצווה את יחזקאל במיוחד לעשות את זה באופן סמלי?

כן משתמשים בקמח אורז ודוחן אבל לרוב כל מין לחוד

ידעתי בני ידעתי

לא אוהב מרק גריסים כשם שאיני אוהב מרק עדשים

אני אוכל בורגול כמו שאני אוכל אורז

שעועית פחות מתחבר

אבל לומר את האמת אני לא חזק בקטע של פחמימות וקטניות רוב מה שאני אוכל זה בשר ירקות ביצים חלב ומוצריו

מה דעתך על קמח טף

לחם לפי הטף

אני ממש אוהב אינג'רה ואני אשכנזי למדי

א. זה שבדוחק אוכלים זאת זה אומר שזה קולינרית בכלל דגן,גם אם לא הלכתית.
 

ב. בני ישראל היו עניים במצרים ומן הסתם שמו בבצק גם קטניות.

ג. מן הסתם לישראל היה גם בצק דוחן.

ג. אורז ותירס הם ממש דגנים מבחינה קולינרית. רק הלכתית לא. בסין כל הלחם הוא רק מאורז, ואצל האינדיאנים רק מתירס. ובאפריקה רק מדורה.

ד. טף לא נכלל באיסור קטניות?

ומה גם שטף זה דגן חמוץ וגרוע שאוכלים רק באתיופיה. הוא כלל לא מחמיץ. לכן נאלצו לעבות אותו בנקבוביות על ידי שפיכתו כנוזל בצקי על משטח לוהט שיעלה בועות. זה האינגרה. ומאתיופיה זה עבר לתימן ולכן גם בצק חיטה עושים לחוח כזה.

מוסיפים אותם ללחם

ב. מניין לך

ג. ייתכן

ג2. למיטב ידיעתי סינים ויפנים אוכלים לחם רגיל פשוט הם מעדיפים אורז (לרוב). תירס לא היה באזור באותו הזמן אגב נראה לי הוא לא בבחינת מיזן זיין כי עשו איזה ניסוי באסירים עם דיאטה מבוססת תירס חטפו פלגרה (היה סיפור כזה גם עם הממליגה ברומניה שזה ממש הגיעה לרמה של אפידמיה)

ד. אין לי מושג סתם רציתי להגיד שאני אוהב אינג'רה

בעוד שיש קמח קטניות.

קטניות זה פחמימות (וגם חלבונים) ולא מתוק וקולינרית לעיתים נחשבים כדגן. ובוודאי שאורז,תירס וכדומה.

גם אוכלים תבשיל קטניות ולא תבשיל צימוקים.

ב. עם ישראל היה עני במצרים. ובמצרים אכלו ואוכלים הרבה פול, פול המצרי.

ג. מיזן זיין זה לגבי שובע ופחמימות. לא לגבי נוכחות ויטמנים, שפלגרה זה כי אין ויטמין b3 ריבופלאבין בתירס (אבל אם מתסיסים תירס כמו שהאינדיאנים עשו תמיד, אז הb3 נחשף ונמצא, ואז אין פלגרה). אבל נכון שתירס הוא פחות מחיטה. כדברי הזוהר שלבני קין שגרים כיום מתחת לעולם אין חיטה.

ד. מעניין אף פעם לא אכלתי אינגרה ולא טף. זה לא חמוץ?

גם קמח תפוחי אדמה מאוד נפוץ (ותבשילי תפוח אדמה)

נפוץ שאכלו תבשילי פול אבל לאו דווקא לחם (ממה שזכור לי מהמוזיאון בירושלים...)

בכל־מקרה אין מברכים על תירס בורא מיני מזונות בניגוד לאורז

לחם טף הוא חמוץ והייתי אומר שלא טעים כשלעצמו אבל אם אוכלים אותו ביחד עם התוספות זה טעים מאוד

א. משקדים לא עושים לחם או בצק והם לא פחמימות ומשביעים.

מרציפן הוא לא לחם או פחמימה. וחא משביע.

ב.קמח תפוח אדמה גם הוא הפחות ביותר מהקמחים, אין בו כלל חומר מגבש אלא רק עמילן.

עובדה שבעוגות לאוכלי קטניות בפסח מעדיפים לעשות מקמח אורז או תירס ולא מקמח תפוח אדמה.

בשארהשנה לאעושים עוגה מקמח תפוח אדמה, בעוד שקמח אורז,ותירס נפוץ.

מה גם שתפוח אדמה מבחינת תבשיל שונה לגמרי מתבשיל דגן או קטניות.

עדשים ובורגול זה אותו עקרון קולינרי.

תפוח אדמה מבושל לא. זה ירק שורש לא דגן/קטניה.

וכמובן מבחינה חקלאית וסיטונאית זה לא דומה לדגן אבל קטניות כן.

זה שלא מברכים מזונות על אורז ותירס זה כי הם אמנם דגן אבל דגן פחות.

ומעניין שבכל השנה ובגבולין לעניין ברכות אנו מתייחסים לדגן כדגן רק אם הוא מחמיץ. שזה נפקא מינא רק למקדש ולפסח.

וצריך לזכור שבשבעת המינים יש רק חיטה ושעורה ו5 מיני דגן.

מן הסתם ההלכה קשורה לרקע התרבותי של עם ישראל בארץ ישראל ואיזה דגן ארץ ישראל מתבססת עליו.

ולא במקרה ביות החיטה היה על ידי האדם בארץ ישראל, ויהודי גילה בעת המודרנית את אם החיטה בארץ ישראל.

וזה מקושר לדברי הזוהר שבני קין שגרים מתחת לעולם, אין להם 7 מינים ולא חיטה. בעוד שהצד שאנו גרים בו בעולם זה הצד של המקדש, לפי הזוהר. 

בשיטת רבי יוחנן בן נורי

אבל מסכים עם הרעיון הכללי. פעם אשתי אמרה לי לפני פסח על משהו "לא צריך להגזים!" ומלמלתי "אבל המנהג שלנו זה להגזים 🙅‍♂️" והיא צחקה

ואז היא אמרה משהו שתפס אותי: "בעצם כל השנה אנחנו קצת מחפפים, אז בחג אחד ממש ממש מגזימים"

וממש אהבתי 

כלומר, אפשר להיאבק במנהג הקיטניות, ובטח זה יושב על משהו אם כל כך הרבה אנשים מתלוננים על זה.

אבל למי שהחליט שהוא כן שומר על המנהגים (כי סיבות), אני חושב שנחמד לשחרר ולהפוך את המבט, ולחשוב איזו תובנה רוחנית זה מלמד אותנו.

ואני חושב שבאמת מה שמבוקש מאיתנו בפסח זה התנועה הנפשית עצמה של ההקפדה. לאו דווקא בגלל שחמץ הוא רעל רוחני, אלא בשביל התנועה הנפשית עצמה. זה שוזר את זה שבאופן די חריג דברים שהגמרא מתירה במפורש בפסח, הגאונים והרמבם אוסרים מכח המנהג (כמו לתיתה וחליטה, למרות שלדעה אחת בגמרא אפילו מצווה(!) ללתות). וגם בראשונים אחרים אנחנו מוצאים המון חומרות בפסח, לפעמים יותר ממה שכתבו האחרונים, שזה להרגשתי די הפוך מהמצב בתחומים אחרים בהלכה

שבפסח התורה קראה למצות לחם עוני. כלומר יש בפסח מימד מסוים של פשטות ועוני , לא הייתי קורה לזה "סיגוף" כי מצה רכה זה טעים והתורה לא אמרה להתנזר מתענוגים הפסח, אבל המהאל משווה בין מצה לבין בגדי לבן של כהן גדול ביום כיפור - שניהם פשוטים וסגפניים ולא עשירים.

בניגוד לסוכות שמצטער פטור מהסוכה והסוכה כלל לא אמורה לגרום לחוסר נוחות, בפסח אין דין שמצטער מותר בחמץ. כי בפסח מתעלים מעל הטבע אל הרוחניות העניה מהעולם הזה.

ב. וכמובן שלא במקרה ישראל נהגו בפסח להחמיר ולהתרחק מכל שמץ איסור. וגם הלכתית חמץ בפסח אוסר את תערובתו בכלשהו בניגוד לשאר איסורים. ויש איסור בל יראה בעוד,שאין איסור בל יראה בבשר חזיר.

כלומר בפסח בגלל שהוא חג הבסיס של ראשית לקיחת ה את ישראללעם ובסיס תובנת עבודת ה של חירות מהטבע והגשמיות,

מתנתקים מכל שמץ כלשהו של חמץ. לא למחצה לשליש ולרביע.

זה קשור לכך שהאתוס הלאומי של ישראל בבסיסו הוא רק אלוקים ואין בו אף לא פירור של תעאובת חמץ - כלומר משהו שמבוסס על הטבע ולא על אלוקים. (ורק מתוך זה אפשר לקדש את הטבע כמו לחמי החמץ בשתי הלחם בשבועות).

ג. אני לא ראיתי אשכנזים מתלוננים למה התורה אסרה בירה בפסח ובורגול וקוסקוס ופסטה. וכי ישראל סחבו על כתפיהם בירה וקוסקוס או בצק ללחם? הרי כתוב לא לאכול חמץ, לא כתוב לא לשתות שיכר שעורים! וכי ביגלה ועוגיות זה חמץ קלאסי שתופח? הרי אפילו לאפה  רגילה כל השנה מן הסתם נכללת במילה "מצה" התכית גם אם לא ההלכתית. הרי שלוט אפה מצות הוא פשוט אפה לאפות על טאבון כמו לאפה של שווארמה. ללאפה אין צורך לחכות 18 דקות.

אז למה כן מתלוננים על קטניות אבל על בירה וקוסקוס לא?

לדעתי התלונות נובעות מחוסר הבנה מה הסיבה האמונית שמנהגים באומ  מתקבלים, ושישראל בני נביאים גם לא נביאים.

אם מנהג מסוים התקבל באומה גם אם הטעם ההלכתי נראה הזוי, אז זה שהמנהג הזה התקבל בטלף שנה ואילו מיליון אחרים לא התקבלו ולא שרדו בברירה הטבעית, אז זה אומר שמנהג זה מתאים לאופי האומה. כמו באבולוציה, רק המתאים ביותר שורד. ואילו הטריגר של המוטציה הנקודתית (כלומר הטעם ההלכתי של התקנה)  פחות מעניין, חוץ מהחכמים שאחראים על ביקורת המנהגים ולבדוק איזה מנהג ניתן לבטל, ואיזה מנהג הוא מנהג שטות.

קטניות הן מין דגן מבחינת האדם מ3 סיבות:

א. החקלאים מתייחסים לגידול קטניות וקצירתם כמו גידול דגן, ושדה קטניות בחזל נקרא שדה הלבן כמו שדה דגן.

ב. הסיטונאים מתייחסים לקטניות כמו לסיטונאות דגן. אלו גרעינים קטנים מיובשים ששמים בשקים ומוכרים ביחד הרבה כאלו.

ג. הטבחים והסועד בסוף מתייחס לקטניות כמו לדגן - מרק גריסים (שזה שעורה) הוא כמו מרק עדשים. בורגול (שזה סוג חיטה) כמו שעועית.

בהודו אפילו יש כזה דבר קמח חומוס.

שלא לדבר על דגניים מובהקים שאינם מ5 מיני דגן, כמו אורז, תירס, דוחן ודומיהם. הם ממש נחשבים דגן ברחבי העולם ללא חילוק ל5 מיני דגן.

והכי מצחיק אותי האשכנזים הממורמרים בפסח שאומרים: "אני לא מבין למה אסור לאכול אורז ותירס, זה אפילו לא קטניות מבחינה בוטנית!"😅

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.

מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.

ועלינו רק להתפלל ולבקש.

חוץ לארץ = גלות

ארץ ישראל = גאולה

ואם יש בידיך לעשות? תעשה!

יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!

עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו

היום לא.

לצערי? לשמחתי?

לב מי חכם ויבין...

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.