אתה כמובן צודק בהערה שלך, אבל אם היית טורח לפתוח את הקישור שהבאתי, היית מגלה שהוא מספק תרגום כזה, בגדול. 

"יש כנראה דברים, זמנים ושלל תופעות שמשפיעות על טבע האדם. עם זאת על האדם להשתמש בנטייתו לטובה ולנתב את יכולותיו שיהיו מעלות טובות עד כמה שיוכל. "

זאת אומרת שבגדול אתה מקבל את דברי הגמרא כפשוטם, אוקיי. אתה יכול להגיד אם אתה רואה את האפיון הזה אם בשיטת ריב"ל לפי מזל יום או בשיטת רבי חנינא לפי מזל שעה נכון לגביך או לגבי אנשים שאתה מכיר ?

"ולכן הטענה "נשתנו הטבעים" תהיה לגיטימית לגבי הכוכבים אולי. אחרת אתה טוען שחז"ל שקרנים ולא נראה לי שזו טענתך".

אם תעיין בדיון שלי עם וירושלים של זהב אז תראה שאני סבור שהטענה הזאת כלל לא רלוונטית כאן, הבאתי אותה בתור אופציית התמודדות של אנשים מסוימים עם הקושי העולה מדברי הגמרא.

"את טעות האסטרולוגים, שחז"ל מודיעים בתוקף על טעותם, השמטת. חז"ל מתמודדים עם האסטרולוג בשדה שונה. הם לא טוענים שהוא בהכרח טועה אלא שהוא מגביל את עצמו לחוקיות, למה שעיניו רואות ולא נותן יחס נכון לקריאה של מה שהוא עצמו רואה.
בסיפור הסמוך על רבי עקיבה ובתו האסטרולוגים לא טעו. הם ראו את המציאות הפשוטה לפניהם ואפילו צדקו. הם טעו בקיבעון שלהם להשליט את ראייתם על העתיד. הם כופרים בבורא כחופשי מראייתם. המצווה ושכרה שינו את כל הסיפור והמדהים הוא שהכל על דרך הטבע".

לא ככה. אני השמטתי את זה מהסיבה הפשוטה שחז"ל לא בדיוק מודיעים בתוקף על טעותם, הלוואי שזה היה כמו שאתה אומר. היה לי הרבה יותר נוח עם זה. מכל מהלך הגמרא שם בסמוך ובפרט מהסיפור הזה על בתו של רבי עקיבא שמופיעה בעמוד שלאחר מכן, משמע בבירור שחז"ל סברו שיש אמת או תוקף למה שהאסטרולוגים האלה ראו, אלא מה ? שלגבי עם ישראל ספציפית זה לא נכון. זה נכון ביחס לגויים, אבל לא נכון בהכרח ביחס לעם ישראל, כי בניגוד לגויים הם לא בשליטה מוחלטת של המזל, היות ויש להם כוח לשנות אותו לפי ההתנהגות שלהם. אבל בכל אופן, ממשות יש בזה. 

אני לגמרי רוצה להיות עם חז"ל באותה סירה, אבל אני לא רואה איך אפשר לעשות את זה כאן מלבד לקבל את עצם האבחנה שיש לאדם תכונות אופי ונטיות נפשיות שנקבעות לפני לידתו, אבל לדחות את סברתם שיש הבדל בעניין זה בין ישראל לגויים, וכן ביחס לנקודה האם אלה נקבעים ברגע הלידה כדעת המדע בימיהם, או כבר תשעה חודשים לפני כן, לדעת המדע בימינו.

יש נטיות נפשיות מולדות, אבל חברה ונסיבות החיים חזקות מהן, לדעתי.

אם הנטיות המולדות הן מפני היום/שעה או מפני הגנים? יש אמת כאן ואמת כאן. 

בכל מקרה,

יש בחירה חופשית,

במיוחד עם מה להפגיש את עצמי וממה לאפשר לעצמי להיות מושפעת.

מעניין מה אתה חושב על זה (לפי הבנתי אתה לא מאמין במזלות וכאלה, נכון?)

משתמשים בו כאשר נתקלים בסתירה בין דברי חז"ל לבין המציאות המקובלת עלינו היום ולא רוצים לוותר לא על זה ולא על זה.

אז הטיעון הוא שדברי חז"ל היו נכונים לטבע ומציאות אחרת, שהשתנו בימינו, ולכן דברי חז"ל היו נכונים בשעתם אבל לא רלוונטיים לימינו. הבעיה שיש נטייה לאנשים להשתמש בטיעון הזה שימוש יתר, כל אימת שיש משהו שלא ממש מתיישב על הדעת, שולפים את הקלף המנצח של "השתנו הטבעים". 

(נכון ואילן גבוה שאני נתלה בו בעניין הזה זה כמובן התלמוד הירושלמי שכל העיסוק בנושאים האלה בו זניח ממש, בניגוד לבבלי, מה שמחזק את הדעה שלי שלא מדובר במסורות שחז"ל קיבלו אלא בידע "מדעי" שהיה מקובל בתקופתם) 

או שיש קשר או שאין. 

פעם ההולדה הייתה שונה? היווצרות המזג של הילד?

למה שדבר כזה יתאים לזמנו ולעכשיו לא?

אוקיי, אבל הירושלמי כותב שהדברים האלה לא נכונים? אפשר להגיד שלפיו הם לא עיקריים או לא ראויים להתחשבות אבל הם לא שוללים את הכתוב, או שכן?

והם ממש מעליבים את הלבנה אני חייבת לציין

זה פשוט סוג של טיעון שכמו שאמרתי אוהבים לעשות בו שימוש יתר, כאשר אין תשובה טובה לתת.

הטיעון שלי מהירושלמי הוא יותר "כמותי" מאשר "איכותי", דהיינו, ההפרש בין ההתייחסות הרצינית והמאסיבית של הבבלי (לנושא הזה בפרט, ול"מיסטיקה" בכלל) לבין ההתייחסות השולית והזניחה של הירושלמי, ממש הופעות בודדות.

חחח כן, קצת

אבל לבטל את זה ולהגיד שזה לא נכון? על סמך מה?

 ככל שיכולת הבחירה שלנו גדלה.

כל שאר המשתנים משפיעים הרבה יותר. ולכן, יש פחות עניין להתעסק בזה

"יש דברים אחרים שיותר משפיעים היום"

זה פחות או יותר טיעון של השתנו הטבעים. למה את מניחה שאותם דברים שיותר משפיעים היום השפיעו באותה תקופה פחות ?

אני לא אומרת שזה לא משפיע,

אלא שיש כל כך הרבה משתנים אחרים נוספים שמשפיעים.

צריך לזה פירוט? כי אפשר

אממ 

אז אתה כופר בתלמוד הבבלי ? 

אני פשוט מניח שלא מדובר במסורת שהם קיבלו אלא בידע מדעי מתקופתם, והידע המדעי מתקופתם לא מחייב.

ואדרבא להיפך, בגלל שדבריהם יקרים וחשובים בעיניי, אני מהרהר בהם ומנסה להציל מהם מה שאפשר, על כך בהמשך.

אתה חושב שהם באמת ראו שזה ככה אחד לאחד?

אדם נולד ביום ראשון - מזג א', יום שני - מזג ב' וכן הלאה?

מאיפה הידע המדעי הזה הגיע? על מה הוא מבוסס?

בדיון בגמרא (שלא מובא במקור מערכים) הגמרא מקשה ממקרים ספציפיים של כמה אמוראים ומנסה להתאים אותם שלא יסתרו. והיא לא אומרת שמדובר "בגדול", אלא להיפך, זה נראה שהיא מנסה להתאים את זה אחד לאחד.

מאיפה ? מהעולם, גם מהגויים, חז"ל התעניינו במדע שהיה מקובל בתקופתם והתייחסו אליו, קלטו והושפעו ממנו (לשבחם!!! בניגוד לגישות מסוימות כיום), הם לא חיו בבועה.

לא שנדע באמת איך לאבחן אנשים על ידי כך, אלא להבין אנשים באופן כללי, או דבר אחר גדול שרצו שנלמד מזה.

מעניין, איך הם פטרו את חוסר ההתאמה?

הראו שגם במקרים האלה יש בכל זאת התאמה.

אז אותה שאלה כמו לסתם 1. האם את יכולה להגיד האם האפיונים שם בהתאם למזל היום או מזל השעה נכונה לגבי אנשים שאת מכירה ?

יש שם רשימת אפיונים לנטיות אופי ונטיות נפשיות של האדם בהתאם למזל היום או מזל השעה שבה נולד.

האם את מסוגלת להגיד אם את מוצאת את הדברים נכונים בהתאם לסביבה שלך ? אקיצר, זה עומד במבחן המציאות ?

הגישה הראשונית שלי הייתה להדחיק ולהתעלם, מכיר את הגמרא, למדתי אותה, אבל היא מונחת באיזה תא במוח בלי להתייחס אליה. התעלמות.

אבל לאחרונה למדתי שבניגוד למה שחשבתי עד היום, שהגנטיקה קובעת בעיקר את התכונות הפיזיולוגיות של האדם, ואילו תכונות האופי / התכונות הנפשיות נקבעות בעיקר ע"י הסביבה, עפ"י מה שעובר עליו החל מההריון ובמהלך שלבי הגדילה וההתפתחות שלו במגע עם העולם, מחקרים היום מוכיחים שהגנטיקה קובעת גם נטיות נפשיות ותכונות אופי, ובמידת מה זה די הפתיע אותי, אבל אז כשחשבתי על זה התחבר לי לגמרא הזאת, והבנתי שאם מסירים ממנה את המעטפת המדעית הלא רלוונטית של המזלות, נשארים עם האבחנה של חז"ל שבאדם טבועים מלכתחילה נטיות נפשיות ותכונות אופי מודגשות יותר ומודגשות פחות, ושאין באמת התחלה מקו אפס. חז"ל בהתאם לידע המדעי של זמנם שייכו את זה למזלות, אנחנו בהתאם לידע המדעי של ימינו נשייך את זה לגנטיקה. 

אתמול בלילה לפני שנרדמתי חשבתי על הגמרא הזאת ועל מהלך הדברים בשרשור הזה, ואני חושב שמצאתי ראיה מעניינת שמחזקת את דעתי שמדובר בידע מדעי מתקופת חז"ל ולא בדברי אגדה שהתקבלו במסורת או נלמדו בדרכי הדרש מהתורה.

קטע הגמרא שציטטתי מתחיל בכמה מילים שמלכתחילה לא נראה שיש להקדיש להם תשומת לב מיוחדת "כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי" (נמצא כתוב על פנקסו של רבי יהושע בן לוי), זהו ביטוי מיוחד ודי נדיר (למרות שהוא מופיע דווקא כמה פעמים באותו עמוד קודם), דברי רבי יהושע בן לוי לא מובאים כאן בלשון האופיינית של "אמר רבי יהושע בן לוי", אלא מדובר בדברים שנלקחו ממעין פנקס פרטי שהיה לו.

עכשיו, בוודאות לא מדובר בדברי הלכה, אם ככה או שמדובר בדברי אגדה, שנלמדו בדרכי הדרש מהתורה או בדברים שריב"ל קיבל במסורת מרבותיו. אבל אלה בוודאות גם לא דברי אגדה שנלמדו בדרכי הדרש מהתורה, מה שמותיר אותנו עם האפשרות שמדובר בדברי אגדה שריב"ל קיבל במסורת או בידע חיצוני לתורה שמקורו במדע בימיו.

אני טוען שלא מסתבר לומר גם שמדובר בדברי אגדה שריב"ל קיבל במסורת, ואני מסתמך בדיוק על המילים שהגמרא פותחת איתם "כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי", ולמה ?

כי לשיטת רבי יהושע בן לוי אסור כלל לכתוב דברי אגדה!

"א"ר יהושע בן לוי הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק.  החורשה מתחרך השומעה אינו מקבל שכר" (ירושלמי שבת פט"ז ה"א)

אם מדובר בדברי אגדה שריב"ל קיבל במסורת הכיצד הוא העלה אותם על הכתב בניגוד מוחלט לשיטתו ?! 

שמע מינה שמדובר בדברים שהם גם לא דברי אגדה, אלא בידע מדעי מימיו שהיה נראה לו אמיתי והוא מצא לנכון להעלות את זה על הכתב. 

מספיק לצורך העניין לומר כי האסטרולוגיה - האמונה בהשפעת הכוכבים על מהלך חייו של האדם, הייתה חלק מהמדע אז, יש עוד דברים (לדעתי, גם האמונה בשדים), אבל זה לא מענייננו כעת.

ולשאלתך. ראשית צריך לציין שלריב"ל הייתה שיטה מאוד מחמירה בעניין, כדאי להסתכל גם בהמשך הגמרא שהבאתי קודם

"א"ר יהושע בן לוי אנא מן יומוי לא איסתכלית בספרא דאגדתא אלא חד זמן איסתכלית אשכחית כתוב בה מאה ושבעים וחמש פרשיות שכתוב בתורה דבר אמירה ציווי כנגד שנותיו של אבינו אברהם דכתיב (תהילים סח) לקחת מתנות באדם.  וכתיב (יהושוע יד) האדם הגדול בענקים.  מאה וארבעים ושבעה מזמורות שכתוב בתהילים כנגד שנותיו של אבינו יעקב.  מלמד שכל הקלוסין שישראל מקלסין להקדוש ב"ה כנגד שנותיו של יעקב שנאמר (תהילים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.  מאה ועשרים וג' פעמים שישראל עונין הללויה.  כנגד שנותיו של אהרן.  (תהילים קנ) הללויה הללו אל בקדשו.  לאהרן קדושו (תהילים קו) לאהרן קדוש ה'.  אפי' כן אנא מתבעי בליליא". (ירושלמי שבת פרק ט"ז ה"א)

כלומר, עצם העובדה שקרא אגדה שהייתה כתובה גרמה לו לפחדים בלילה! אני יכול להקשות עליך שעל מה המהומה, אולי הספר הזה שהוא קרא בו גם היה מעין פנקס פרטי ? אבל בוא נניח שלא, שהיה אפשר לדעת להבחין. קצת קשה אבל שיהיה.

אתה מנסה לחלק בין כתיבה פרטית לכתיבה לצורך הפצה, ומשווה את זה למצב בחלק של ההלכה שבתורה.

אם ככה למה ריב"ל הדגיש בלשון שלו דווקא אגדה ? למה הוא לא אמר באופן כללי "כותבי תורה אין להם חלק" ?

אבל מעבר לזה, יש לי טענה יותר חזקה מכך. אם נלך לפי החילוק שאתה מציע, שכל עוד שזה פרטי זה בסדר וברגע שזה מופץ "הכותבה אין לו חלק", ריב"ל לפי שיטתו המחמירה היה צריך להישמר מאוד שהדברים שכתב לא יחשפו ויופצו מעבר לשימוש הפרטי שלו, וגם התלמידים שלו וכל מי שנתקל בפנקס הזה במקרה היה צריך לכבד את שיטתו ולהימנע מלחשוף אותם ברבים, אבל מהגמרא ברור שזה לא היה המצב והפנקס הזה דלף והופץ, ואני לא מדבר על התקופה שהגמרא נכתבה אלא עוד הרבה לפני כן, ממש בימיו "אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם", כלומר, כבר בתקופתו הדברים שכתב בפנקס הפרטי הזה הועברו לידיעת רבי חנינא שביקש מאלה שהעבירו לו את הדברים למסור לריב"ל שיש לו טעות וזה לא מזל יום גורם אלא מזל שעה. לזה אתה קורא מגילת סתרים ?

ומסכים עם התגובה שלך לנפש חיה "הרבה חכמים עסקו באסטרונומיה".

עם שאר הדברים אני לא כל כך מסכים, למשל "עכשיו להסבר הגמרא שציינת- הפחד של ריב"ל היה מהשטות שהוא ראה שמייחסים ל"אגדה". הוא נתקל בספר "אגדה" וכשראה מה שכתוב בו חשכו עיניו", ברור מהגמרא שלא כדבריך, שהוא לא ראה שום פסול בעצם הדברים שהיו כתובים אלא בכך שהיו כתובים, הא ראיה שהגמרא מצטטת אותם בלי להעיר עליהם שום דבר, והרבותא היא שאע"פ שבדברים שנכתבו לא היה פסול כלשעצמם, זה ממש הטריד אותו שהם נכתבו. 

ועוד רציתי להעיר שכאשר הגמרא רוצה להדגיש שהדברים שנכתבו לא היו כלל לפרסום היא מכנה את הספר "מגילת סתרים" (בכמה מקומות בגמרא הלשון הזאת מופיעה), ואילו פה היא מכנה זאת "פנקסו של", וגם זה ראוי לתשומת לב.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus