אתה כמובן צודק בהערה שלך, אבל אם היית טורח לפתוח את הקישור שהבאתי, היית מגלה שהוא מספק תרגום כזה, בגדול. 

"יש כנראה דברים, זמנים ושלל תופעות שמשפיעות על טבע האדם. עם זאת על האדם להשתמש בנטייתו לטובה ולנתב את יכולותיו שיהיו מעלות טובות עד כמה שיוכל. "

זאת אומרת שבגדול אתה מקבל את דברי הגמרא כפשוטם, אוקיי. אתה יכול להגיד אם אתה רואה את האפיון הזה אם בשיטת ריב"ל לפי מזל יום או בשיטת רבי חנינא לפי מזל שעה נכון לגביך או לגבי אנשים שאתה מכיר ?

"ולכן הטענה "נשתנו הטבעים" תהיה לגיטימית לגבי הכוכבים אולי. אחרת אתה טוען שחז"ל שקרנים ולא נראה לי שזו טענתך".

אם תעיין בדיון שלי עם וירושלים של זהב אז תראה שאני סבור שהטענה הזאת כלל לא רלוונטית כאן, הבאתי אותה בתור אופציית התמודדות של אנשים מסוימים עם הקושי העולה מדברי הגמרא.

"את טעות האסטרולוגים, שחז"ל מודיעים בתוקף על טעותם, השמטת. חז"ל מתמודדים עם האסטרולוג בשדה שונה. הם לא טוענים שהוא בהכרח טועה אלא שהוא מגביל את עצמו לחוקיות, למה שעיניו רואות ולא נותן יחס נכון לקריאה של מה שהוא עצמו רואה.
בסיפור הסמוך על רבי עקיבה ובתו האסטרולוגים לא טעו. הם ראו את המציאות הפשוטה לפניהם ואפילו צדקו. הם טעו בקיבעון שלהם להשליט את ראייתם על העתיד. הם כופרים בבורא כחופשי מראייתם. המצווה ושכרה שינו את כל הסיפור והמדהים הוא שהכל על דרך הטבע".

לא ככה. אני השמטתי את זה מהסיבה הפשוטה שחז"ל לא בדיוק מודיעים בתוקף על טעותם, הלוואי שזה היה כמו שאתה אומר. היה לי הרבה יותר נוח עם זה. מכל מהלך הגמרא שם בסמוך ובפרט מהסיפור הזה על בתו של רבי עקיבא שמופיעה בעמוד שלאחר מכן, משמע בבירור שחז"ל סברו שיש אמת או תוקף למה שהאסטרולוגים האלה ראו, אלא מה ? שלגבי עם ישראל ספציפית זה לא נכון. זה נכון ביחס לגויים, אבל לא נכון בהכרח ביחס לעם ישראל, כי בניגוד לגויים הם לא בשליטה מוחלטת של המזל, היות ויש להם כוח לשנות אותו לפי ההתנהגות שלהם. אבל בכל אופן, ממשות יש בזה. 

אני לגמרי רוצה להיות עם חז"ל באותה סירה, אבל אני לא רואה איך אפשר לעשות את זה כאן מלבד לקבל את עצם האבחנה שיש לאדם תכונות אופי ונטיות נפשיות שנקבעות לפני לידתו, אבל לדחות את סברתם שיש הבדל בעניין זה בין ישראל לגויים, וכן ביחס לנקודה האם אלה נקבעים ברגע הלידה כדעת המדע בימיהם, או כבר תשעה חודשים לפני כן, לדעת המדע בימינו.

יש נטיות נפשיות מולדות, אבל חברה ונסיבות החיים חזקות מהן, לדעתי.

אם הנטיות המולדות הן מפני היום/שעה או מפני הגנים? יש אמת כאן ואמת כאן. 

בכל מקרה,

יש בחירה חופשית,

במיוחד עם מה להפגיש את עצמי וממה לאפשר לעצמי להיות מושפעת.

מעניין מה אתה חושב על זה (לפי הבנתי אתה לא מאמין במזלות וכאלה, נכון?)

משתמשים בו כאשר נתקלים בסתירה בין דברי חז"ל לבין המציאות המקובלת עלינו היום ולא רוצים לוותר לא על זה ולא על זה.

אז הטיעון הוא שדברי חז"ל היו נכונים לטבע ומציאות אחרת, שהשתנו בימינו, ולכן דברי חז"ל היו נכונים בשעתם אבל לא רלוונטיים לימינו. הבעיה שיש נטייה לאנשים להשתמש בטיעון הזה שימוש יתר, כל אימת שיש משהו שלא ממש מתיישב על הדעת, שולפים את הקלף המנצח של "השתנו הטבעים". 

(נכון ואילן גבוה שאני נתלה בו בעניין הזה זה כמובן התלמוד הירושלמי שכל העיסוק בנושאים האלה בו זניח ממש, בניגוד לבבלי, מה שמחזק את הדעה שלי שלא מדובר במסורות שחז"ל קיבלו אלא בידע "מדעי" שהיה מקובל בתקופתם) 

או שיש קשר או שאין. 

פעם ההולדה הייתה שונה? היווצרות המזג של הילד?

למה שדבר כזה יתאים לזמנו ולעכשיו לא?

אוקיי, אבל הירושלמי כותב שהדברים האלה לא נכונים? אפשר להגיד שלפיו הם לא עיקריים או לא ראויים להתחשבות אבל הם לא שוללים את הכתוב, או שכן?

והם ממש מעליבים את הלבנה אני חייבת לציין

זה פשוט סוג של טיעון שכמו שאמרתי אוהבים לעשות בו שימוש יתר, כאשר אין תשובה טובה לתת.

הטיעון שלי מהירושלמי הוא יותר "כמותי" מאשר "איכותי", דהיינו, ההפרש בין ההתייחסות הרצינית והמאסיבית של הבבלי (לנושא הזה בפרט, ול"מיסטיקה" בכלל) לבין ההתייחסות השולית והזניחה של הירושלמי, ממש הופעות בודדות.

חחח כן, קצת

אבל לבטל את זה ולהגיד שזה לא נכון? על סמך מה?

 ככל שיכולת הבחירה שלנו גדלה.

כל שאר המשתנים משפיעים הרבה יותר. ולכן, יש פחות עניין להתעסק בזה

"יש דברים אחרים שיותר משפיעים היום"

זה פחות או יותר טיעון של השתנו הטבעים. למה את מניחה שאותם דברים שיותר משפיעים היום השפיעו באותה תקופה פחות ?

אני לא אומרת שזה לא משפיע,

אלא שיש כל כך הרבה משתנים אחרים נוספים שמשפיעים.

צריך לזה פירוט? כי אפשר

אממ 

אז אתה כופר בתלמוד הבבלי ? 

אני פשוט מניח שלא מדובר במסורת שהם קיבלו אלא בידע מדעי מתקופתם, והידע המדעי מתקופתם לא מחייב.

ואדרבא להיפך, בגלל שדבריהם יקרים וחשובים בעיניי, אני מהרהר בהם ומנסה להציל מהם מה שאפשר, על כך בהמשך.

אתה חושב שהם באמת ראו שזה ככה אחד לאחד?

אדם נולד ביום ראשון - מזג א', יום שני - מזג ב' וכן הלאה?

מאיפה הידע המדעי הזה הגיע? על מה הוא מבוסס?

בדיון בגמרא (שלא מובא במקור מערכים) הגמרא מקשה ממקרים ספציפיים של כמה אמוראים ומנסה להתאים אותם שלא יסתרו. והיא לא אומרת שמדובר "בגדול", אלא להיפך, זה נראה שהיא מנסה להתאים את זה אחד לאחד.

מאיפה ? מהעולם, גם מהגויים, חז"ל התעניינו במדע שהיה מקובל בתקופתם והתייחסו אליו, קלטו והושפעו ממנו (לשבחם!!! בניגוד לגישות מסוימות כיום), הם לא חיו בבועה.

לא שנדע באמת איך לאבחן אנשים על ידי כך, אלא להבין אנשים באופן כללי, או דבר אחר גדול שרצו שנלמד מזה.

מעניין, איך הם פטרו את חוסר ההתאמה?

הראו שגם במקרים האלה יש בכל זאת התאמה.

אז אותה שאלה כמו לסתם 1. האם את יכולה להגיד האם האפיונים שם בהתאם למזל היום או מזל השעה נכונה לגבי אנשים שאת מכירה ?

יש שם רשימת אפיונים לנטיות אופי ונטיות נפשיות של האדם בהתאם למזל היום או מזל השעה שבה נולד.

האם את מסוגלת להגיד אם את מוצאת את הדברים נכונים בהתאם לסביבה שלך ? אקיצר, זה עומד במבחן המציאות ?

הגישה הראשונית שלי הייתה להדחיק ולהתעלם, מכיר את הגמרא, למדתי אותה, אבל היא מונחת באיזה תא במוח בלי להתייחס אליה. התעלמות.

אבל לאחרונה למדתי שבניגוד למה שחשבתי עד היום, שהגנטיקה קובעת בעיקר את התכונות הפיזיולוגיות של האדם, ואילו תכונות האופי / התכונות הנפשיות נקבעות בעיקר ע"י הסביבה, עפ"י מה שעובר עליו החל מההריון ובמהלך שלבי הגדילה וההתפתחות שלו במגע עם העולם, מחקרים היום מוכיחים שהגנטיקה קובעת גם נטיות נפשיות ותכונות אופי, ובמידת מה זה די הפתיע אותי, אבל אז כשחשבתי על זה התחבר לי לגמרא הזאת, והבנתי שאם מסירים ממנה את המעטפת המדעית הלא רלוונטית של המזלות, נשארים עם האבחנה של חז"ל שבאדם טבועים מלכתחילה נטיות נפשיות ותכונות אופי מודגשות יותר ומודגשות פחות, ושאין באמת התחלה מקו אפס. חז"ל בהתאם לידע המדעי של זמנם שייכו את זה למזלות, אנחנו בהתאם לידע המדעי של ימינו נשייך את זה לגנטיקה. 

אתמול בלילה לפני שנרדמתי חשבתי על הגמרא הזאת ועל מהלך הדברים בשרשור הזה, ואני חושב שמצאתי ראיה מעניינת שמחזקת את דעתי שמדובר בידע מדעי מתקופת חז"ל ולא בדברי אגדה שהתקבלו במסורת או נלמדו בדרכי הדרש מהתורה.

קטע הגמרא שציטטתי מתחיל בכמה מילים שמלכתחילה לא נראה שיש להקדיש להם תשומת לב מיוחדת "כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי" (נמצא כתוב על פנקסו של רבי יהושע בן לוי), זהו ביטוי מיוחד ודי נדיר (למרות שהוא מופיע דווקא כמה פעמים באותו עמוד קודם), דברי רבי יהושע בן לוי לא מובאים כאן בלשון האופיינית של "אמר רבי יהושע בן לוי", אלא מדובר בדברים שנלקחו ממעין פנקס פרטי שהיה לו.

עכשיו, בוודאות לא מדובר בדברי הלכה, אם ככה או שמדובר בדברי אגדה, שנלמדו בדרכי הדרש מהתורה או בדברים שריב"ל קיבל במסורת מרבותיו. אבל אלה בוודאות גם לא דברי אגדה שנלמדו בדרכי הדרש מהתורה, מה שמותיר אותנו עם האפשרות שמדובר בדברי אגדה שריב"ל קיבל במסורת או בידע חיצוני לתורה שמקורו במדע בימיו.

אני טוען שלא מסתבר לומר גם שמדובר בדברי אגדה שריב"ל קיבל במסורת, ואני מסתמך בדיוק על המילים שהגמרא פותחת איתם "כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי", ולמה ?

כי לשיטת רבי יהושע בן לוי אסור כלל לכתוב דברי אגדה!

"א"ר יהושע בן לוי הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק.  החורשה מתחרך השומעה אינו מקבל שכר" (ירושלמי שבת פט"ז ה"א)

אם מדובר בדברי אגדה שריב"ל קיבל במסורת הכיצד הוא העלה אותם על הכתב בניגוד מוחלט לשיטתו ?! 

שמע מינה שמדובר בדברים שהם גם לא דברי אגדה, אלא בידע מדעי מימיו שהיה נראה לו אמיתי והוא מצא לנכון להעלות את זה על הכתב. 

מספיק לצורך העניין לומר כי האסטרולוגיה - האמונה בהשפעת הכוכבים על מהלך חייו של האדם, הייתה חלק מהמדע אז, יש עוד דברים (לדעתי, גם האמונה בשדים), אבל זה לא מענייננו כעת.

ולשאלתך. ראשית צריך לציין שלריב"ל הייתה שיטה מאוד מחמירה בעניין, כדאי להסתכל גם בהמשך הגמרא שהבאתי קודם

"א"ר יהושע בן לוי אנא מן יומוי לא איסתכלית בספרא דאגדתא אלא חד זמן איסתכלית אשכחית כתוב בה מאה ושבעים וחמש פרשיות שכתוב בתורה דבר אמירה ציווי כנגד שנותיו של אבינו אברהם דכתיב (תהילים סח) לקחת מתנות באדם.  וכתיב (יהושוע יד) האדם הגדול בענקים.  מאה וארבעים ושבעה מזמורות שכתוב בתהילים כנגד שנותיו של אבינו יעקב.  מלמד שכל הקלוסין שישראל מקלסין להקדוש ב"ה כנגד שנותיו של יעקב שנאמר (תהילים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.  מאה ועשרים וג' פעמים שישראל עונין הללויה.  כנגד שנותיו של אהרן.  (תהילים קנ) הללויה הללו אל בקדשו.  לאהרן קדושו (תהילים קו) לאהרן קדוש ה'.  אפי' כן אנא מתבעי בליליא". (ירושלמי שבת פרק ט"ז ה"א)

כלומר, עצם העובדה שקרא אגדה שהייתה כתובה גרמה לו לפחדים בלילה! אני יכול להקשות עליך שעל מה המהומה, אולי הספר הזה שהוא קרא בו גם היה מעין פנקס פרטי ? אבל בוא נניח שלא, שהיה אפשר לדעת להבחין. קצת קשה אבל שיהיה.

אתה מנסה לחלק בין כתיבה פרטית לכתיבה לצורך הפצה, ומשווה את זה למצב בחלק של ההלכה שבתורה.

אם ככה למה ריב"ל הדגיש בלשון שלו דווקא אגדה ? למה הוא לא אמר באופן כללי "כותבי תורה אין להם חלק" ?

אבל מעבר לזה, יש לי טענה יותר חזקה מכך. אם נלך לפי החילוק שאתה מציע, שכל עוד שזה פרטי זה בסדר וברגע שזה מופץ "הכותבה אין לו חלק", ריב"ל לפי שיטתו המחמירה היה צריך להישמר מאוד שהדברים שכתב לא יחשפו ויופצו מעבר לשימוש הפרטי שלו, וגם התלמידים שלו וכל מי שנתקל בפנקס הזה במקרה היה צריך לכבד את שיטתו ולהימנע מלחשוף אותם ברבים, אבל מהגמרא ברור שזה לא היה המצב והפנקס הזה דלף והופץ, ואני לא מדבר על התקופה שהגמרא נכתבה אלא עוד הרבה לפני כן, ממש בימיו "אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם", כלומר, כבר בתקופתו הדברים שכתב בפנקס הפרטי הזה הועברו לידיעת רבי חנינא שביקש מאלה שהעבירו לו את הדברים למסור לריב"ל שיש לו טעות וזה לא מזל יום גורם אלא מזל שעה. לזה אתה קורא מגילת סתרים ?

ומסכים עם התגובה שלך לנפש חיה "הרבה חכמים עסקו באסטרונומיה".

עם שאר הדברים אני לא כל כך מסכים, למשל "עכשיו להסבר הגמרא שציינת- הפחד של ריב"ל היה מהשטות שהוא ראה שמייחסים ל"אגדה". הוא נתקל בספר "אגדה" וכשראה מה שכתוב בו חשכו עיניו", ברור מהגמרא שלא כדבריך, שהוא לא ראה שום פסול בעצם הדברים שהיו כתובים אלא בכך שהיו כתובים, הא ראיה שהגמרא מצטטת אותם בלי להעיר עליהם שום דבר, והרבותא היא שאע"פ שבדברים שנכתבו לא היה פסול כלשעצמם, זה ממש הטריד אותו שהם נכתבו. 

ועוד רציתי להעיר שכאשר הגמרא רוצה להדגיש שהדברים שנכתבו לא היו כלל לפרסום היא מכנה את הספר "מגילת סתרים" (בכמה מקומות בגמרא הלשון הזאת מופיעה), ואילו פה היא מכנה זאת "פנקסו של", וגם זה ראוי לתשומת לב.

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

תראה מה זה עושה לנפש שלך.

זה עלון נשי שמיועד לנפש והרגש הנשי.

אתה קורא. אתה נפגע.

כן. נשמע מוזר

אבל עובדה שאישתך שמחה במנוי (אני מניח שעשיתם את המנוי בשבילה)

ולך זה עולה על העצבים.

לא סתם זה עלון לנשים ולא לכל הקהל

ואם תגיד שזה מטעמי צניעות (שגבר יקרא דברי אישה וכו'… )

תראה גם בציבור החילוני יש עלונים שמיועדים לגברים וכאלה שמיועדים לנשים.

אני הסובל,

לאשתי לא חסר (אני קורא רק אחרי שהיא מסיימת...)

בדיוק.

אתה נפגע מזה שאתה קורא.

יש הבדל לא להסכים עם משהו ולחשוב שהוא עושה נזק, לבין להיפגע רגשית.

כמובן שיש מושג כזה שנקרא כתיבה לקהל יעד מסוים, אבל דווקא בגלל שהעצות האלו פונות אל הקהל שיש להן הכי הרבה סיכוי להתקבל עליו, זה הופך אותן ליותר מזיקות.

וגם אי אפשר להפוך כל דעה ורעיון לפילוח לפי קבוצות שיוך של מין, עדה או צבע שיער. ביקרת עניינית כלפי רעיון מסוים היא קבילה גם אם מי שאמר אותה הוא לא מ"הקבוצה הנכונה".

ולראייה, בפעם האחרונה שבדקתי, אני אישה ואני לא אוהבת כל הדברים הרוחניקים הטיפוליים של "איך זה גורם לך להרגיש". זה יותר עניין של אופי מאשר שייכות לקבוצה מסוימת. נכון שהאופי הזה נפוץ יותר בקרב נשים, אבל זה לא אומר שזה עניין "מהותי- נשי" או איך שלא קוראים לזה היום.

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

טור שנכתב על ידי אשת מקצוע בתחום הטיפול.

לא גורו מטעם עצמה, לא בוגרת קורס NLP זריז, אלא באמת אשת מקצוע מוערכת (וזה נושא אחר לכשעצמו - רוב הפרסומות והטורים בנושא הזה קשורים למומחים מטעם עצמם חסרי כל הכשרה רצינית).

היא סיפרה על זוג שהגיע אליה לקליניקה, הם נשואים מעט שנים וכבר יש מספר ילדים, ועכשיו האשה שוב בהריון.

הזוג היה מדוכא, הם סיפרו שהם אמנם רצו משפחה גדולה, אבל הקצב מהיר מדי עבורם, הם לא מספיקים כלום, מרגישים שהם לא עומדים בקצב, שהם לא משקיעים מספיק בילדים וכיוצ"ב.

ההריון החדש (לא נכתב שם במפורש אבל אפשר להבין מבין השורות שהוא לא היה מתוכנן) מכניס אותם ללחץ וחרדה ועצבות גדולה.

ומה היא ענתה להם?

אולי ה' מנסה ללמד אתכם לבקש עזרה מאחרים.

זאת תשובה נוראית בעייני כשהיא מגיעה מאשת מקצוע בתחום הטיפול.

אסור, פשוט אסור, להכניס את ה' לחדר הטיפול - אלא אם כן המטופל בעצמו עושה זאת.

את רוצה להכווין את הזוג למשהו מסוים? מעולה, תגידי זאת בצורה ישירה. אבל אל תיעזרי באלוקים בשביל לשכנע את הזוג שאת צודקת, כי את לא נביאה ואין לך מושג מה הוא מנסה ללמד אותם.

אולי הוא מנסה ללמד אותם להשתמש באמצעי מניעה? אולי הוא מנסה ללמד אותם שיעור בסבלנות? בביטחון ב-ה'? אולי הוא רוצה ללמד אותם לחיות בעוני כדי שיעריכו את המעט שיש להם?

אין לך שום דרך לדעת מה הוא מנסה ללמד אותם, והניסיון להכניס אותו לחדר הטיפול כדי לקבל חיזוק לדברים שאת אומרת להם - לא הוגן ומאוד בעייתי.

מטפל לא יכול לנכס לעצמו את תפקיד הדובר של אלוקים, זה מפעיל על הזוג מכבש לחצים - הנה לא רק המטפלת חושבת כך וכך, זה גם רצון ה'! זה מה שהוא מנסה ללמד אותנו!

במקום שהם יעבדו את הרגשות שלהם מול המטפלת, אולי אפילו יתווכחו עם המסקנה שלה, היא מציבה מולם גורם שלישי שאי אפשר להתווכח איתו ועם הסמכות שלו.

אני מדגיש שהעצה עצמה לא גרועה, לגיטימי להגיד לזוג במצב הזה שהוא צריך לבדוק אם יש אפשרות לבקש עזרה מההורים או שכנים וכו'.

הבעיה שלי הייתה עם הניסיון להציג את העצה הזאת כ"רצון השם".

זה חשוב מכל מיני סיבות. הראשית שבהן זה שלפעמים הכח שמפעיל את המטופל מנוגד לאמונה שלו. ואם המטפל מחזיק באותה אמונה בחיים האישיים שלו אי אפשר בעצם לעבוד עם הכח הזה. אי אפשר להציף אותו למעלה כדי להיות איתו בקשר ולעבוד איתו וכמובן לא תהיה דרך להתקדם משם לשום מקום.

בחדר הטיפולים שלי ה' נכנס מלאאאא פעמים.

לא רואה סיבה שהמטפל עצמו לא יכניס אותו בעצמו ואני גם לא זוכר אם אני הכנסתי אותו או לא.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה