מבחינה הלכתית ויכול לשלוח את דעות המתירים (אם זה מותר רק בדיעבד או גם לכתחילה וכו...)
אני יודעת כבר את הצדדים שאוסרים
בד"כ משתדלת להחמיר אבל בנושא הזה אני מעדיפה להשאר אצל המורה שהתחלתי אצלו, ולכן אני רוצה לברר את המתירים
מבחינה הלכתית ויכול לשלוח את דעות המתירים (אם זה מותר רק בדיעבד או גם לכתחילה וכו...)
אני יודעת כבר את הצדדים שאוסרים
בד"כ משתדלת להחמיר אבל בנושא הזה אני מעדיפה להשאר אצל המורה שהתחלתי אצלו, ולכן אני רוצה לברר את המתירים
יש מלא פעמים מצב של נגיעה
כשהמורה מזיז את ההגה או משהו
...
האמת שגם אני, שמשתדלת להיות "דוסית" מה שנקרא, לומדת נהיגה אצל מורה גבר. אבל במקרה שלי זה כי פשוט אין בכלל לא ביישוב וגם לא בכל האיזור מורת נהיגה.. לדעתי זה כן צריך להיות שיקול. כי אם יש מורה בת באיזור שלכם אז בהחלט עדיף, ובאמת יש מצבים לא נעימים כשזה מגיע למצב של נגיעה.. בהצלחה רבה לכולם ושנעבור בטסט ראשון בקדושה ובשמחה!
מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:
מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:
לא יודע מאיפה אנשים המציאו שנגיעה לא של חיבה מותרת. כתבתי את זה בשרשור דומה לזה.
אגב להרביץ אסור משום "פן יוסיף"
זאת הטעות של כולם. חלק משאר הראשונים פשוט סברו שהכל גדר דרבנן.
כמו שכתבת, אף אחד לא פסק ככה, והרב פיינשטיין כתב שאין לסמוך על זה אפילו בשעת הדוחק אפילו כדי לא להלבין פנים.
אל תוותרי לעצמך
אל תוותרי על עצמך
וזה נפסק להלכה גם בשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ז כתב: “המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים”
מאיפה לך הכלל הזה שמעשה טיפשים זה לא דבר איסור???
כשהוא אומר שיש מקילין זה לא הכוונה לפוסקים שמקלים בזה, אחרת הוא היה מביא לפחות מישהו אחד שעושה אל זה, אל תהיה מצחיק. הוא מדבר על המון העם שמקלים בזה וכותב שלמעשה אי אפשר לסמוך על זה.
אתה צריך ללמוד איך קוראים לשונות של פוסקים כשאתה מביא שו"תים.
ואגיד לך משהו שאמר לי פוסק על חידוש הלכתי שמקל יותר מהרב עובדיה: "אם כח דהיתירא כזה גדול אומר למעשה לא לסמוך, מי יבוא ויגיד אחריו להקל"?!
לא מתכתב עם נשים בפרטי.
כמו שכתבתי, בתשובה שהביאו פה כמה פעמים לגבי הליכה לים מעורב לצורך רפואה כשאין ברירה האגרות משה מסיים שם שמי שמקל בלחיצת יד אפילו כדי שלא להלבין פנים אין לו על מה לסמוך.
לא מבין את האמירה כאן, זה שו"ע אפילו באחותו בלי שום הנאה
מעשה טיפשים זה איסור, והרמב"ם סובר שזה דאורייתא למיטב זכרוני - נוער וגיל ההתבגרות
לא מתכתב עם נשים בפרטי.
כמו שלרופא מותר לגעת בי גם כשזה לא פיקוח נפש
וכן. מותר להרביץ לגבר, כל עוד זה אמיתי ולא מכה של צחוק. (בדקתי את העניין)
גם להעביר משו מיד ליד אין בעיה כל עוד זה בלי חיבה.
כמובן יש מחמירים.
את רוצה להתיר את זה?!?!?
אצל מי בדקת את זה שהתיר איסור תורה של פן יוסיף?!??!!@
להעביר משהו מיד ליד זה לא נגיעה, לרופא מותר לגעת מסיבה אחרת שלא קיימת אצל נהג (טריד בעבודתו).
וגם לרופא אסור ללכת אלא אם אין ברירה.
אין לי מושג עם מי בדקת את זה שהשווה את הדברים והתיר איסור דאורייתא
וואללה כן אם בן יתקרב אלי אני ירביץ לו גם אם זה לא פיקוח נפש....
בעיקרון יש בעיה, אם אין ברירה אפשר לסמוך על המתירים אבל כדאי שיהיו גבולות ברורים עם המורה גם לגבי צחוקים וכאלה (שמרגילים ל... וכו')
אולי בשיעורים הראשונים. אחרי זה הוא יכול גם לשבת ולקרוא עיתון, אם הנהג לא גרוע עד כאב...
א. תלוי באיזה גיל המורה ואיך האווירה בשיעורים.
ב. כן. יש נגיעות בהחלט.
ג. ייתכן שיש בעיה של ייחוד אם רק שניכם ברכב בשיעור לילה נגיד ומדובר בשיעור כפול..
ד. סורי אבל לא קונה את 'טרוד במלאכתו' משום שהמורה מיומן ויודע מתי להשתלט על הרכב כשצריך ובשאר הזמן הוא יכול להתעסק בפלאפון שלו או לעשות דברים אחרים (כמו לדבר אתך על דה ועל הא..).
בקיצור אחרי שעשיתי לא מעט שיעורים אני באופן אישי לא הייתי ממליץ לבת ללמוד אצל מורה בן.
בעיקרון זה תלוי מאד מי המורה. אם המורה מכבד ויודע שאסור לגעת בך סתם, אלא במקרים של צורך גדול מאד, ואת רואה שהוא באמת עומד בזה - זה בסדר גמור. את לא צריכה להפסיק בשביל זה. (כמובן שלכתחילה עדיף מורה בת, אבל אם כבר התחלת, והוא מכבד, ואת מקפידה שלא לעשות שיעורים בשעות שעלול להיווצר בהן יחוד, זה בסדר. כמובן בזהירות ועם עיניים פקוחות.)
בהצלחה בלימודים!
איך אפשר להתיר דבר כזה לכתחילה? זה לא משנה אם זה ספרדי או לא
זה לא קסם. בדיעבד ניחא, אבל לכתחילה ברור שלא.
בכל אופן, במקרים כאלה פונים לרב שהוא פוסק (עדיף במציאות)
למצוא מורה בת, ובסופו של דבר התאכזבתי ממורות שלמדתי אצלן, (מבחינה מקצועית וגם אישית),
אני מבינה את הרבנים שמתירים ללכת למורה גבר (בדיעבד),
אם הוא מבין את האיסורים ההלכתיים של נגיעה, יחוד, וכו'.
גם צריך להיזהר לא לפטפט על דברים שלא קשורים לנהיגה, או לצמצמם מאוד. גם לא להגיע לצחוקים.
לי אישית הנהיגה לא הולכת כל כך בקלות, למרות שסה"כ אני מתקדמת ב"ה.
אז באמת שחיפשתי והמורה הכי מקצועי שפגשתי הוא גבר. אחרי חודשים של לימודים אצל מורה אישה, כשהבנתי שאני מתקדמת לאט מאוד אצלה והכסף הולך סתם, עברתי למורה אחר.
הוא מקצועי הרבה יותר, ולא נוגע, מבין שאני דתייה. הוא יכול לתפוס את ההגה אם זה נראה סכנה .
הוא כן טרוד במלאכתו, כי גם אם אני נוהגת 100 אחוז תמיד יכול לבוא איזה "מטורף" ולסכן את התנועה.
הוא חייב להיות בערנות ולראות מה קורה בכביש.
בהצלחה!
(הייתי אומר משהו בהומור, אבל שלא תפגעי )
אבל רוב המורים לא. המורה שלי היה מתעסק במסמכים רוב הזמן שהייתי נוהג איתו ובשאר הזמן היה מדבר איתי על הא ועל דא
ובכיף הם יכולים לדבר.. בלי קשר לכמה הוא מקצועי
אבל לגבי השיחה זה באמת תלוי בבת עצמה אבל בעיני זה בעייתי ללכת למורה שידוע שהוא מפטפט על מלא דברים לא קשורים.. (ויש מלא כאלה...) וגם בקטע של הנגיעה צריך לבחור מורה שידוע שהוא מבין וומקפיד על זה כמה שניתן
מסכימה שאצל רוב המורים זה באמת בעייתי אבל אצל מי שלא.. למה שיהיה אסור?
זה אסור כי זה אסור, זה שבמקומות שאי אפשר מוצאים היתרים - זה דיעבד.
יש פה בעיה של קירוב דעות כלשהו (שאין מצב להתחמק ממנו, זה מורה ותלמידה), יש פה מצבים של נגיעה שלא מותרים בכלל, יש פה מצבים של שחוק וקלות ראש, יש מצבים של צניעות וקדושה.
זה לא מובן לכם שבן אדם לא צריך לשבת עם בן המין השני שלא קשור אליו ברכב?
קצת מבלבל אותי המצב הזה, כאילו שאבדה הצניעות הטבעית. מוזר!
אגב, השאלה שלך היא קצת כמו לשאול "למה אסור לרצוח? הרי מותר לרצוח במלחמה"
אחרת ואין קלות ראש ואין נגיעה שלא הכרחית.
(ד"א אם תוכל להסביר את המושג קירוב דעות, אשמח.)
סליחה אם שיגעתי אותך..
ופשוט רציתי להבין אם מעבר לזה יש סיבה לאסור.. אבל לומשנה. וגם אם כן יש בזה טיפה אמת, ההשוואה שלך לשאלה שלי יכלה להיות נעימה יותר.
שמבחינה אינטלקטואלית/רגשית מרגישים קרבה לאדם שעלולה לגרום למצבים שהם עבירה על ההלכה.
זה איסור בפני עצמו מדאורייתא לחלק מהפוסקים, ולא בטוח אם יש שיטה אחרת (כותב בע"פ כרגע).
מה בדיוק מוגדר קירוב דעות שאסור - חז"ל לא ביארו לנו. הם נתנו כמה מושגים כלליים שהפוסקים נחלקו בהם.
שאלתי על זה כמה פוסקים אבל אי אפשר באמת להכריע, יש שמחמירים עד הקצה (לרוב ממידת חסידות) ויש שאומרים שאלה דברים המסורים ללב רק שקשה לאדם להיות ישר עם עצמו בזה וכדאי לשאול דעת תורה שמכיר אותו אישית (פה זה מכריע ממש בניגוד לחלק מההלכות שלא חייב דווקא היכרות אישית).
לדוג': שאלתי פעם רב שמכיר אותי טוב שאלה, הוא אמר לי שלאנשים אחרים הוא היה מתיר, אבל בגלל שאני נתפס כלומד תורה זה עלול להיות קצת חילול ה' והוא היה מעדיף שהייתי מחמיר על עצמי.
[מיותר שיש קירוב דעות שמותר ואפילו מצווה, בין אנשים שאין איסורים אחרים ביניהם (נגיד אחים, חברים מאותו המגדר וכאלה)].
לא שיגעת אותי. לא חושב גם שההשוואה הייתה לא נעימה.
נוטה להקצין דוגמאות כדי שהנקודה תעבור בצורה מאוד ברורה.
לא הצלחתי להבין מה הכוונה "מעבר לזה יש סיבה לאסור"? זה דבר טבעי וברור למי שגדל בחברה מעורבת ו/או יצא מהחברה הסגורה שלו... ב"ה שאתם צדיקים ותמימים וקדושים שלא זכיתם להבין את זה
הוא אמור לעקוב שהתלמיד באמת לומד כמו שצריך, מסתכל איפה שצריך, מגיב כמו שצריך וכו'...
ואם התלמיד כבר למד נהיגה אז המורה צריך לשלוח אותו לטסט.
מורה טוב לא אמור לבזבז זמן על סידורים שלו, או על פלאפון או על פטפוטים.
לפעמים יוצא לסטות קצת מנושא הנהיגה, אבל אצל מורה טוב זה אמור להיות באמת לפעמים ובקטנה...