מבחינה הלכתית ויכול לשלוח את דעות המתירים (אם זה מותר רק בדיעבד או גם לכתחילה וכו...)
אני יודעת כבר את הצדדים שאוסרים
בד"כ משתדלת להחמיר אבל בנושא הזה אני מעדיפה להשאר אצל המורה שהתחלתי אצלו, ולכן אני רוצה לברר את המתירים
מבחינה הלכתית ויכול לשלוח את דעות המתירים (אם זה מותר רק בדיעבד או גם לכתחילה וכו...)
אני יודעת כבר את הצדדים שאוסרים
בד"כ משתדלת להחמיר אבל בנושא הזה אני מעדיפה להשאר אצל המורה שהתחלתי אצלו, ולכן אני רוצה לברר את המתירים
יש מלא פעמים מצב של נגיעה
כשהמורה מזיז את ההגה או משהו
...
האמת שגם אני, שמשתדלת להיות "דוסית" מה שנקרא, לומדת נהיגה אצל מורה גבר. אבל במקרה שלי זה כי פשוט אין בכלל לא ביישוב וגם לא בכל האיזור מורת נהיגה.. לדעתי זה כן צריך להיות שיקול. כי אם יש מורה בת באיזור שלכם אז בהחלט עדיף, ובאמת יש מצבים לא נעימים כשזה מגיע למצב של נגיעה.. בהצלחה רבה לכולם ושנעבור בטסט ראשון בקדושה ובשמחה!
לא יודע מאיפה אנשים המציאו שנגיעה לא של חיבה מותרת. כתבתי את זה בשרשור דומה לזה.
אגב להרביץ אסור משום "פן יוסיף"
זאת הטעות של כולם. חלק משאר הראשונים פשוט סברו שהכל גדר דרבנן.
כמו שכתבת, אף אחד לא פסק ככה, והרב פיינשטיין כתב שאין לסמוך על זה אפילו בשעת הדוחק אפילו כדי לא להלבין פנים.
ראית שזה איסור?
שמתי לב שלא הגבתי לך או תייגתי
וזה נפסק להלכה גם בשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ז כתב: “המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים”
מאיפה לך הכלל הזה שמעשה טיפשים זה לא דבר איסור???

כשהוא אומר שיש מקילין זה לא הכוונה לפוסקים שמקלים בזה, אחרת הוא היה מביא לפחות מישהו אחד שעושה אל זה, אל תהיה מצחיק. הוא מדבר על המון העם שמקלים בזה וכותב שלמעשה אי אפשר לסמוך על זה.
אתה צריך ללמוד איך קוראים לשונות של פוסקים כשאתה מביא שו"תים.
ואגיד לך משהו שאמר לי פוסק על חידוש הלכתי שמקל יותר מהרב עובדיה: "אם כח דהיתירא כזה גדול אומר למעשה לא לסמוך, מי יבוא ויגיד אחריו להקל"?!
כמו שכתבתי, בתשובה שהביאו פה כמה פעמים לגבי הליכה לים מעורב לצורך רפואה כשאין ברירה האגרות משה מסיים שם שמי שמקל בלחיצת יד אפילו כדי שלא להלבין פנים אין לו על מה לסמוך.
לא מבין את האמירה כאן, זה שו"ע אפילו באחותו בלי שום הנאה 
מעשה טיפשים זה איסור, והרמב"ם סובר שזה דאורייתא למיטב זכרוני - נוער וגיל ההתבגרות

אם כבר לסבור כמאן דאמר שנשים לא צריכות לנהוג 
כמו שלרופא מותר לגעת בי גם כשזה לא פיקוח נפש
וכן. מותר להרביץ לגבר, כל עוד זה אמיתי ולא מכה של צחוק. (בדקתי את העניין)
גם להעביר משו מיד ליד אין בעיה כל עוד זה בלי חיבה.
כמובן יש מחמירים.
ועדיף תמיד רופא במין שלך. תמיד.
את רוצה להתיר את זה?!?!? 
אצל מי בדקת את זה שהתיר איסור תורה של פן יוסיף?!??!!@
להעביר משהו מיד ליד זה לא נגיעה, לרופא מותר לגעת מסיבה אחרת שלא קיימת אצל נהג (טריד בעבודתו).
וגם לרופא אסור ללכת אלא אם אין ברירה.
אין לי מושג עם מי בדקת את זה שהשווה את הדברים והתיר איסור דאורייתא
וואללה כן אם בן יתקרב אלי אני ירביץ לו גם אם זה לא פיקוח נפש....
בעיקרון יש בעיה, אם אין ברירה אפשר לסמוך על המתירים אבל כדאי שיהיו גבולות ברורים עם המורה גם לגבי צחוקים וכאלה (שמרגילים ל... וכו')
אולי בשיעורים הראשונים. אחרי זה הוא יכול גם לשבת ולקרוא עיתון, אם הנהג לא גרוע עד כאב...
א. תלוי באיזה גיל המורה ואיך האווירה בשיעורים.
ב. כן. יש נגיעות בהחלט.
ג. ייתכן שיש בעיה של ייחוד אם רק שניכם ברכב בשיעור לילה נגיד ומדובר בשיעור כפול..
ד. סורי אבל לא קונה את 'טרוד במלאכתו' משום שהמורה מיומן ויודע מתי להשתלט על הרכב כשצריך ובשאר הזמן הוא יכול להתעסק בפלאפון שלו או לעשות דברים אחרים (כמו לדבר אתך על דה ועל הא..).
בקיצור אחרי שעשיתי לא מעט שיעורים אני באופן אישי לא הייתי ממליץ לבת ללמוד אצל מורה בן.
בעיקרון זה תלוי מאד מי המורה. אם המורה מכבד ויודע שאסור לגעת בך סתם, אלא במקרים של צורך גדול מאד, ואת רואה שהוא באמת עומד בזה - זה בסדר גמור. את לא צריכה להפסיק בשביל זה. (כמובן שלכתחילה עדיף מורה בת, אבל אם כבר התחלת, והוא מכבד, ואת מקפידה שלא לעשות שיעורים בשעות שעלול להיווצר בהן יחוד, זה בסדר. כמובן בזהירות ועם עיניים פקוחות.)
בהצלחה בלימודים!
איך אפשר להתיר דבר כזה לכתחילה? זה לא משנה אם זה ספרדי או לא
זה לא קסם. בדיעבד ניחא, אבל לכתחילה ברור שלא.
בכל אופן, במקרים כאלה פונים לרב שהוא פוסק (עדיף במציאות)
למצוא מורה בת, ובסופו של דבר התאכזבתי ממורות שלמדתי אצלן, (מבחינה מקצועית וגם אישית),
אני מבינה את הרבנים שמתירים ללכת למורה גבר (בדיעבד),
אם הוא מבין את האיסורים ההלכתיים של נגיעה, יחוד, וכו'.
גם צריך להיזהר לא לפטפט על דברים שלא קשורים לנהיגה, או לצמצמם מאוד. גם לא להגיע לצחוקים.
לי אישית הנהיגה לא הולכת כל כך בקלות, למרות שסה"כ אני מתקדמת ב"ה.
אז באמת שחיפשתי והמורה הכי מקצועי שפגשתי הוא גבר. אחרי חודשים של לימודים אצל מורה אישה, כשהבנתי שאני מתקדמת לאט מאוד אצלה והכסף הולך סתם, עברתי למורה אחר.
הוא מקצועי הרבה יותר, ולא נוגע, מבין שאני דתייה. הוא יכול לתפוס את ההגה אם זה נראה סכנה .
הוא כן טרוד במלאכתו, כי גם אם אני נוהגת 100 אחוז תמיד יכול לבוא איזה "מטורף" ולסכן את התנועה.
הוא חייב להיות בערנות ולראות מה קורה בכביש.
בהצלחה!
(הייתי אומר משהו בהומור, אבל שלא תפגעי
)
אבל רוב המורים לא. המורה שלי היה מתעסק במסמכים רוב הזמן שהייתי נוהג איתו ובשאר הזמן היה מדבר איתי על הא ועל דא
אניוהוא![]()
שמורה באמת מקצוע אמור להיות מרוכז בנהיגה, ואם כבר אני גם בוחרת על איזה נושאים לדבר איתו ולפתח את השיחה.
ובכיף הם יכולים לדבר.. בלי קשר לכמה הוא מקצועי
אבל לגבי השיחה זה באמת תלוי בבת עצמה אבל בעיני זה בעייתי ללכת למורה שידוע שהוא מפטפט על מלא דברים לא קשורים.. (ויש מלא כאלה...) וגם בקטע של הנגיעה צריך לבחור מורה שידוע שהוא מבין וומקפיד על זה כמה שניתן
מסכימה שאצל רוב המורים זה באמת בעייתי אבל אצל מי שלא.. למה שיהיה אסור?
זה אסור כי זה אסור, זה שבמקומות שאי אפשר מוצאים היתרים - זה דיעבד.
יש פה בעיה של קירוב דעות כלשהו (שאין מצב להתחמק ממנו, זה מורה ותלמידה), יש פה מצבים של נגיעה שלא מותרים בכלל, יש פה מצבים של שחוק וקלות ראש, יש מצבים של צניעות וקדושה.
זה לא מובן לכם שבן אדם לא צריך לשבת עם בן המין השני שלא קשור אליו ברכב?
קצת מבלבל אותי המצב הזה, כאילו שאבדה הצניעות הטבעית. מוזר!
אגב, השאלה שלך היא קצת כמו לשאול "למה אסור לרצוח? הרי מותר לרצוח במלחמה" 
אחרת ואין קלות ראש ואין נגיעה שלא הכרחית.
(ד"א אם תוכל להסביר את המושג קירוב דעות, אשמח.)
סליחה אם שיגעתי אותך..![]()
ופשוט רציתי להבין אם מעבר לזה יש סיבה לאסור.. אבל לומשנה. וגם אם כן יש בזה טיפה אמת, ההשוואה שלך לשאלה שלי יכלה להיות נעימה יותר.
שמבחינה אינטלקטואלית/רגשית מרגישים קרבה לאדם שעלולה לגרום למצבים שהם עבירה על ההלכה.
זה איסור בפני עצמו מדאורייתא לחלק מהפוסקים, ולא בטוח אם יש שיטה אחרת (כותב בע"פ כרגע).
מה בדיוק מוגדר קירוב דעות שאסור - חז"ל לא ביארו לנו. הם נתנו כמה מושגים כלליים שהפוסקים נחלקו בהם.
שאלתי על זה כמה פוסקים אבל אי אפשר באמת להכריע, יש שמחמירים עד הקצה (לרוב ממידת חסידות) ויש שאומרים שאלה דברים המסורים ללב רק שקשה לאדם להיות ישר עם עצמו בזה וכדאי לשאול דעת תורה שמכיר אותו אישית (פה זה מכריע ממש בניגוד לחלק מההלכות שלא חייב דווקא היכרות אישית).
לדוג': שאלתי פעם רב שמכיר אותי טוב שאלה, הוא אמר לי שלאנשים אחרים הוא היה מתיר, אבל בגלל שאני נתפס כלומד תורה זה עלול להיות קצת חילול ה' והוא היה מעדיף שהייתי מחמיר על עצמי.
[מיותר שיש קירוב דעות שמותר ואפילו מצווה, בין אנשים שאין איסורים אחרים ביניהם (נגיד אחים, חברים מאותו המגדר וכאלה)].
לא שיגעת אותי. לא חושב גם שההשוואה הייתה לא נעימה.
נוטה להקצין דוגמאות כדי שהנקודה תעבור בצורה מאוד ברורה.
לא הצלחתי להבין מה הכוונה "מעבר לזה יש סיבה לאסור"? זה דבר טבעי וברור למי שגדל בחברה מעורבת ו/או יצא מהחברה הסגורה שלו... ב"ה שאתם צדיקים ותמימים וקדושים שלא זכיתם להבין את זה 
הוא אמור לעקוב שהתלמיד באמת לומד כמו שצריך, מסתכל איפה שצריך, מגיב כמו שצריך וכו'...
ואם התלמיד כבר למד נהיגה אז המורה צריך לשלוח אותו לטסט.
מורה טוב לא אמור לבזבז זמן על סידורים שלו, או על פלאפון או על פטפוטים.
לפעמים יוצא לסטות קצת מנושא הנהיגה, אבל אצל מורה טוב זה אמור להיות באמת לפעמים ובקטנה...
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...