ואז מוסיפים קצת אש!

אם את באמת רוצה מעשית, צריך קצת הקדמות...

כמה הלב כבוי? למה?

הוא כבוי לכל דבר? רק לענייני שידוכים?

ולא פחות חשוב, איך את ישנה?

אבל לפי תורתנו הקדושה בשינה המוח מתחדש, ואז כל התחושות חוזרת למקומן (דורמיטא, התחדשות המוחין).

היום הרפואה אומרת שכל הרגשות מקורן בחוסרי איזון כימיים. תזונה נכונה, מסודרת ושינה סדירה הם חובה!

אני מכיר רק מקורות שהם קבלה ואני משתדל לא להתעסק בהם, אנסה למצוא משהו חסידי.

מבחינה רפואית זה האיזון של הסרוטונים, דופמין, אנדרנלין וכאלה. העובדה שהתהליך הזה קורה רק בלילה היא סברה שלי בגלל מה שהתורה אומרת, והיא מתבסס מבחינה מדעית על העובדה שאנשים שלא ישנים בצורה מסודרת ולא ישנים מספיק סובלים הרבה יותר מדיכאון מאנשים שישנים טוב.

אפשר לקרוא בגוגל תחת "sleep deprivation depression" (לא רוצה לקשר מחששי צניעות)

עריכה: מצאתי משהו מעניין על התחדשות המוחין עם תשובה של הצדיק מיבניאל (סגולה בפני עצמה

ברסלב סיטי - האתר של חסידות ברסלב | Breslev City - אין לי כוחות נפש לשום דבר ואני שקועה בייאוש טוטאלי. אנא רבי, עזור לי!

אבל בעשרת ימי תשובה עניין התשובה חשוב מאוד ותשובת הגוף היא מפתח לתשובת הנפש...

תנסי לעשות סדר?

מחסור במגנזיום וויטמיני B למיניהם וצריכה לא מספקת של חלבונים גורמים לזה ישירות

אל תפחדי שאת ישנה שינה עמוקה, זה מאפיין תקופות כאלה, וזה בסדר גמור!

אישית עברתי הרבה תקופות שהמוח אפילו נסגר ללימוד. אפילו עכשיו בימים האחרונים זה ככה.

מסתכל על ספר, קורא, ולא מבין מילה ממה שאני קורא... הרב אהרן ראטה זצוק"ל (מחבר שומרי אמונים, טהרת הקודש ועוד) סיפר על עצמו אפילו שהיו לו תקופות כאלה.

על אחת מהן הוא מספר שהוא הלך לקבר של אחד הצדיקים ופשוט בכה שם מכל הלב עד שהוא הרגיש התחדשות מלאה.

כשאת לומדת, מה את לומדת?

תהילים (אפילו בלי ממש להבין) וסיפורי צדיקים מעוררים מאוד את הלב.

וכדאי לא ללמוד דברים קשים בתקופות כאלה, זה מחמיר את הבעיה לפעמים (צריך לנוח מהלימוד)

מקשר להודעה השניה עם התשובה מהצדיק מיבניאל ולהבדיל המידע הרפואי לטובת מי שקורא רק כאן

על הדורמיטא והתחדשות המוחין? - לקראת נישואין וזוגיות

אנחנו שוכחים את השם שלהם, עשינו מתשובה משהו חסר יראה קליל וכיפי עם "מסיבות" של סליחות (זה טוב בדורנו, לא לכולם).

סתם להמחשה, תראי השתרשרות אחרת שלי

ממש צבט לי בלב - לקראת נישואין וזוגיות

מכיר את ההרגשה, לא היה לי אלול נוראי כמו השנה.

מרגיש שאני נאחז בציפורניים. אבל זה בר ביצוע, מנסיון

שמחת אותי שהצלחתי לעודד, שה' ישמח אותך!

אחד מהם אמר לי "לא פחדתי מראש השנה כמו שאני מפחד השנה בחיים שלי". זאת זכות ענקית, מספרים ככה על גדולי ישראל.

אני חושב שלהיות חלק מהחבורה של העובדי ה' האלה זאת זכות, גם אם זה רק בצד הפחות נעים של הפחד הזה...

לא עדיף להחשב במניין של התלמידי חכמים? היראי השם? אלה שהלב שלהם פועם לה'?

רק בשניגוד אליהם, אנחנו לא תמיד מצליחים לשים את הכל בפרופורציות... אבל אפשר

כמו שאמרתי, אנחנו לא שמים את הפחד הזה בפרופורציות.

כשמרגישים רגש כל-כך עוצמתי, הוא מגמד שאר הרגשות ומשתק את הלב.

שמעתי משל נפלא מהרב בלבבי (@חידוש) הוא אומר ששולחן עם 4 רגליים צריך להיות מאוזן.

אם רגל אחת ארוכה מכל השאר, זה כבר לא שולחן.

ככה גם בעבודת המידות, אם אחד הרגשות יוצא מהמידה - צריך לקצץ אותו כדי שלא יגמור את האחרים.

בגלל זה אנחנו איתם, ולא איתם.

איתם - שזכינו להרגיש. לא איתם - שאין לנו את הכלים להכיל וצריך לקצץ קצת.

זאת המהות של עבודת המידות (עבודת לעומת תיקון המידות).

רק שדיברתי בכללות ואת לקחת את זה לעניין המסויים. תשמחי שזכית שעבודת השם שלך שם...

זה לאו דווקא העיתוי שעושה את זה, אולי רק מחמיר את הבעיה.

אבל הזכות בלעבוד את השם בשימוש ממשי במידות (הם האבות של הרגשות), זה דבר גדול.

כדאי אבל לפתור את העניין כמה שיותר מוקדם, כדי לקבל את הכלים בזמן ואז להיות בשמחה בע"ה.

אשמח אם תעמיקי במה שהצדיק מיבניאל כותב, אני מורגל שהדברים שלו ממש מסייעים לאנשים,

אפילו כסוג של סגולה.

מגיב פה גם לתגובה השניה: יש עצבות ויש שעמום. במושגים פסיכולוגיים זה מתחלק לדיכאון ואנהדוניה (בערך).

הכל לגיטימי, רק תעשי לעצמך קצת סדר במה שכתבתי למעלה ותשתדלי ללמוד דברים שמשמחים.

הרמב"ם בפרק חמישי בשמונה פרקים גם מדבר על זה, שמרוב עייפות של הנפש היא "מתכבה".

הוא נותן שם עצות כמו לראות דברים יפים וכאלה כדי לעורר את הנפש מחדש.

זה נכון לגבי טבע, מקורות מים, ללכת לים (הרב קנייבסקי ממש המליץ על ים לפני בין הזמנים כדי לחדש את המוח)

אסביר בגדול:רגש הוא סוג של התפעלות של הנפש.

הוא מורכב מכל מיני פעולות בנפש שיוצאות מהמידות של הנפש.

לנפש יש 7 מידות שורשיות שמרכיבות בצירופים מסויימים את כל סוגי הרגשות (עד רגשות ממש דקים אצל אנשים שמאוד מודעים לעצמם).

למשל, מידת החסד מולידה את רגשות האהבה, התאווה וכו'.

מידת הדין מולידה את רגשות הכעס, הקמצנות וכו'.

אלה המידות והרגשות השורשיים, והם מולידים רגשות יותר דקים ומורכבים. למשל:

אם החסד והדין משתלבים יכול להיות שנכעס על מישהו מרוב אהבה (כמו שהורה מאבד שליטה על ילדו).

אם הם מתחברים בצירוף אחר, יכול להיות שאדם יהיה תאב לקמצנות (תאוות ממון).

אז המידות הם השורשים, והרגשות הם מה שמתפעל מהם.

לאור השעה והעובדה שהמוח שלי לא הכי מסודר, לא לתפוס אותי במילה בבקשה, נתתי דוגמאות מאוד כלליות על נושא מאוד מאוד מורכב ששייך ללמוד אותו לעומק. פשוט ניסיתי לתת המחשה כלשהי

יש כמה דרכים ללמוד את זה.

הדרך התורנית מהיסוד לפרטים (קבלה), לא מתאים למי שלא תלמיד חכם וראוי (ככה שגם לי זה לא ראוי )

הדרך התורנית הרגילה (ספרי מוסר וחסידות) ואז אח"כ ספרים שעוסקים בנושא.

הדרך הכי מסודרת היום ויחסית פשוטה, לדעתי, היא הספרים של הרב "בלבבי".

אפשר ללמוד את "בלבבי משכן אבנה" חלק א' ב' כדי להתחיל קצת בעבודה הפנימית (החלקים הבאים לא רלוונטים לכל אחד).

ואז את "דע את עצמך", וללכת לפי ה"סולם" שמתואר באתר של תלמידי הרב בלבבי משכן אבנה | תורה חי | Live Torah | www.bilvavi.net (גם שם יש דברים שלא רלוונטים לכל אדם, כדאי ללכת לפי ההוראות והאזהרות). הדע את עצמך לא מחייב את ה"בלבבי משכן אבנה" עד כמה שאני יודע, אבל זה מאוד כדאי לדעתי אחרת נשארים מתבוננים מהצד על כל התהליך.

הרב עושה שם סדר מדהים, הוא גאון שלא יאמן. אפשר גם לשמוע את השיעורים שלו, אבל בספרים עשו את זה בגירסא שפחות לגאונים (בשיעורים לפעמים הרב מעמיק מאוד).

וזה מלמד את הנושא בדיוק "הלכה למעשה" בניגוד לשתי הדרכים הנ"ל שנתתי שהעיקר בהן זה הלימוד תורה או השיפור העצמי.

למשל בעניין שלך, הספר שלו "דע את מנוחתך" ממש מסביר למה כואב לנו ככה.

אבל קשה להבין את הספרים אם לא לומדים את הספרים שקודמים להם (דע את עצמך זה ההתחלה של המסלול של "דע את")

תשמעי את ההתחלה של השיעור הראשון פה

דע את מנוחתך | תורה חי | Live Torah | www.bilvavi.net

כדי להבין בגדול לאן זה הולך (אבל כדי לדעתי שתתחילי מדע את עצמך)

תנסי לבד לעלות על זה... אם לא ילך נגלה לך

זה כבר לא סוד כמוס כמו שזה היה פעם

(וגם בשאר התחומים בתורה הוא ממש גאון) הוא "ילד". בן 40 וקצת...

וגדולי עולם מאוד מחזיקים מהספרים שלו, מאוד מאוד. ברמה שכשקראתי ציטוטים של גדולים מהספרים שלו הייתי בטוח שמדובר בספרים שלפני כמה מאות שנים מרוב היחס המעריך לספרים.

אז כנראה שהוא לא רצה לייצר סביבו הילה וקבלות קהל וכאלה, הוא רב ליטאי במהות.

היום זה כבר לא סוד, אבל הוא עדיין שומר על הסביבה שלו בקנאות רצינית

באחריות!

מכיר כמה וכמה כאלה שלא אכפת להם כל עוד האדם בסדר בשאר הדברים (מידות, שפוי, ירא שמים וכאלה)

אני מכיר בעיקר בנות, מהסיבות המובנות מאליהן

אני חושב שאם תכווני את עולם השידוכים שלך למקומות עם יותר ערכים והבנה רגשית, תמצאי יותר בחורים כאלה.

צריך אנשים שלא נבהלים משטויות ושמבינים שקושי כזה הוא הגיוני ואנושי ובד"כ מלמד על רגישות גבוהה שזאת מעלה.

אני לא חושב. לנשים יש נטיה גבוהה יותר לעניינים האלה וב"ה לכל גבר נשוי יש אישה

במחשבה שניה, אני חושב שזה הפוך, לאישה יש יותר צורך בגבר יציב. אני חושב שיותר מצוי שמישהי תבהל מגבר עם נסיונות כאלה.

ישמח אותי מאוד אם זה יעזור לך גם

אני יודע כי גם אם המצב שלך הכי גרוע שיכול להיות, הייתי שם (וי"א שעדיין)...

אני די בטוח שאני יודע

לא התכוונתי לשתף פה, אפשר במסר אישי

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.