ואז מוסיפים קצת אש!

אם את באמת רוצה מעשית, צריך קצת הקדמות...

כמה הלב כבוי? למה?

הוא כבוי לכל דבר? רק לענייני שידוכים?

ולא פחות חשוב, איך את ישנה?

אבל לפי תורתנו הקדושה בשינה המוח מתחדש, ואז כל התחושות חוזרת למקומן (דורמיטא, התחדשות המוחין).

היום הרפואה אומרת שכל הרגשות מקורן בחוסרי איזון כימיים. תזונה נכונה, מסודרת ושינה סדירה הם חובה!

אני מכיר רק מקורות שהם קבלה ואני משתדל לא להתעסק בהם, אנסה למצוא משהו חסידי.

מבחינה רפואית זה האיזון של הסרוטונים, דופמין, אנדרנלין וכאלה. העובדה שהתהליך הזה קורה רק בלילה היא סברה שלי בגלל מה שהתורה אומרת, והיא מתבסס מבחינה מדעית על העובדה שאנשים שלא ישנים בצורה מסודרת ולא ישנים מספיק סובלים הרבה יותר מדיכאון מאנשים שישנים טוב.

אפשר לקרוא בגוגל תחת "sleep deprivation depression" (לא רוצה לקשר מחששי צניעות)

עריכה: מצאתי משהו מעניין על התחדשות המוחין עם תשובה של הצדיק מיבניאל (סגולה בפני עצמה

ברסלב סיטי - האתר של חסידות ברסלב | Breslev City - אין לי כוחות נפש לשום דבר ואני שקועה בייאוש טוטאלי. אנא רבי, עזור לי!

אבל בעשרת ימי תשובה עניין התשובה חשוב מאוד ותשובת הגוף היא מפתח לתשובת הנפש...

תנסי לעשות סדר?

מחסור במגנזיום וויטמיני B למיניהם וצריכה לא מספקת של חלבונים גורמים לזה ישירות

אל תפחדי שאת ישנה שינה עמוקה, זה מאפיין תקופות כאלה, וזה בסדר גמור!

אישית עברתי הרבה תקופות שהמוח אפילו נסגר ללימוד. אפילו עכשיו בימים האחרונים זה ככה.

מסתכל על ספר, קורא, ולא מבין מילה ממה שאני קורא... הרב אהרן ראטה זצוק"ל (מחבר שומרי אמונים, טהרת הקודש ועוד) סיפר על עצמו אפילו שהיו לו תקופות כאלה.

על אחת מהן הוא מספר שהוא הלך לקבר של אחד הצדיקים ופשוט בכה שם מכל הלב עד שהוא הרגיש התחדשות מלאה.

כשאת לומדת, מה את לומדת?

תהילים (אפילו בלי ממש להבין) וסיפורי צדיקים מעוררים מאוד את הלב.

וכדאי לא ללמוד דברים קשים בתקופות כאלה, זה מחמיר את הבעיה לפעמים (צריך לנוח מהלימוד)

מקשר להודעה השניה עם התשובה מהצדיק מיבניאל ולהבדיל המידע הרפואי לטובת מי שקורא רק כאן

על הדורמיטא והתחדשות המוחין? - לקראת נישואין וזוגיות

אנחנו שוכחים את השם שלהם, עשינו מתשובה משהו חסר יראה קליל וכיפי עם "מסיבות" של סליחות (זה טוב בדורנו, לא לכולם).

סתם להמחשה, תראי השתרשרות אחרת שלי

ממש צבט לי בלב - לקראת נישואין וזוגיות

מכיר את ההרגשה, לא היה לי אלול נוראי כמו השנה.

מרגיש שאני נאחז בציפורניים. אבל זה בר ביצוע, מנסיון

שמחת אותי שהצלחתי לעודד, שה' ישמח אותך!

אחד מהם אמר לי "לא פחדתי מראש השנה כמו שאני מפחד השנה בחיים שלי". זאת זכות ענקית, מספרים ככה על גדולי ישראל.

אני חושב שלהיות חלק מהחבורה של העובדי ה' האלה זאת זכות, גם אם זה רק בצד הפחות נעים של הפחד הזה...

לא עדיף להחשב במניין של התלמידי חכמים? היראי השם? אלה שהלב שלהם פועם לה'?

רק בשניגוד אליהם, אנחנו לא תמיד מצליחים לשים את הכל בפרופורציות... אבל אפשר

כמו שאמרתי, אנחנו לא שמים את הפחד הזה בפרופורציות.

כשמרגישים רגש כל-כך עוצמתי, הוא מגמד שאר הרגשות ומשתק את הלב.

שמעתי משל נפלא מהרב בלבבי (@חידוש) הוא אומר ששולחן עם 4 רגליים צריך להיות מאוזן.

אם רגל אחת ארוכה מכל השאר, זה כבר לא שולחן.

ככה גם בעבודת המידות, אם אחד הרגשות יוצא מהמידה - צריך לקצץ אותו כדי שלא יגמור את האחרים.

בגלל זה אנחנו איתם, ולא איתם.

איתם - שזכינו להרגיש. לא איתם - שאין לנו את הכלים להכיל וצריך לקצץ קצת.

זאת המהות של עבודת המידות (עבודת לעומת תיקון המידות).

רק שדיברתי בכללות ואת לקחת את זה לעניין המסויים. תשמחי שזכית שעבודת השם שלך שם...

זה לאו דווקא העיתוי שעושה את זה, אולי רק מחמיר את הבעיה.

אבל הזכות בלעבוד את השם בשימוש ממשי במידות (הם האבות של הרגשות), זה דבר גדול.

כדאי אבל לפתור את העניין כמה שיותר מוקדם, כדי לקבל את הכלים בזמן ואז להיות בשמחה בע"ה.

אשמח אם תעמיקי במה שהצדיק מיבניאל כותב, אני מורגל שהדברים שלו ממש מסייעים לאנשים,

אפילו כסוג של סגולה.

מגיב פה גם לתגובה השניה: יש עצבות ויש שעמום. במושגים פסיכולוגיים זה מתחלק לדיכאון ואנהדוניה (בערך).

הכל לגיטימי, רק תעשי לעצמך קצת סדר במה שכתבתי למעלה ותשתדלי ללמוד דברים שמשמחים.

הרמב"ם בפרק חמישי בשמונה פרקים גם מדבר על זה, שמרוב עייפות של הנפש היא "מתכבה".

הוא נותן שם עצות כמו לראות דברים יפים וכאלה כדי לעורר את הנפש מחדש.

זה נכון לגבי טבע, מקורות מים, ללכת לים (הרב קנייבסקי ממש המליץ על ים לפני בין הזמנים כדי לחדש את המוח)

אסביר בגדול:רגש הוא סוג של התפעלות של הנפש.

הוא מורכב מכל מיני פעולות בנפש שיוצאות מהמידות של הנפש.

לנפש יש 7 מידות שורשיות שמרכיבות בצירופים מסויימים את כל סוגי הרגשות (עד רגשות ממש דקים אצל אנשים שמאוד מודעים לעצמם).

למשל, מידת החסד מולידה את רגשות האהבה, התאווה וכו'.

מידת הדין מולידה את רגשות הכעס, הקמצנות וכו'.

אלה המידות והרגשות השורשיים, והם מולידים רגשות יותר דקים ומורכבים. למשל:

אם החסד והדין משתלבים יכול להיות שנכעס על מישהו מרוב אהבה (כמו שהורה מאבד שליטה על ילדו).

אם הם מתחברים בצירוף אחר, יכול להיות שאדם יהיה תאב לקמצנות (תאוות ממון).

אז המידות הם השורשים, והרגשות הם מה שמתפעל מהם.

לאור השעה והעובדה שהמוח שלי לא הכי מסודר, לא לתפוס אותי במילה בבקשה, נתתי דוגמאות מאוד כלליות על נושא מאוד מאוד מורכב ששייך ללמוד אותו לעומק. פשוט ניסיתי לתת המחשה כלשהי

יש כמה דרכים ללמוד את זה.

הדרך התורנית מהיסוד לפרטים (קבלה), לא מתאים למי שלא תלמיד חכם וראוי (ככה שגם לי זה לא ראוי )

הדרך התורנית הרגילה (ספרי מוסר וחסידות) ואז אח"כ ספרים שעוסקים בנושא.

הדרך הכי מסודרת היום ויחסית פשוטה, לדעתי, היא הספרים של הרב "בלבבי".

אפשר ללמוד את "בלבבי משכן אבנה" חלק א' ב' כדי להתחיל קצת בעבודה הפנימית (החלקים הבאים לא רלוונטים לכל אחד).

ואז את "דע את עצמך", וללכת לפי ה"סולם" שמתואר באתר של תלמידי הרב בלבבי משכן אבנה | תורה חי | Live Torah | www.bilvavi.net (גם שם יש דברים שלא רלוונטים לכל אדם, כדאי ללכת לפי ההוראות והאזהרות). הדע את עצמך לא מחייב את ה"בלבבי משכן אבנה" עד כמה שאני יודע, אבל זה מאוד כדאי לדעתי אחרת נשארים מתבוננים מהצד על כל התהליך.

הרב עושה שם סדר מדהים, הוא גאון שלא יאמן. אפשר גם לשמוע את השיעורים שלו, אבל בספרים עשו את זה בגירסא שפחות לגאונים (בשיעורים לפעמים הרב מעמיק מאוד).

וזה מלמד את הנושא בדיוק "הלכה למעשה" בניגוד לשתי הדרכים הנ"ל שנתתי שהעיקר בהן זה הלימוד תורה או השיפור העצמי.

למשל בעניין שלך, הספר שלו "דע את מנוחתך" ממש מסביר למה כואב לנו ככה.

אבל קשה להבין את הספרים אם לא לומדים את הספרים שקודמים להם (דע את עצמך זה ההתחלה של המסלול של "דע את")

תשמעי את ההתחלה של השיעור הראשון פה

דע את מנוחתך | תורה חי | Live Torah | www.bilvavi.net

כדי להבין בגדול לאן זה הולך (אבל כדי לדעתי שתתחילי מדע את עצמך)

תנסי לבד לעלות על זה... אם לא ילך נגלה לך

זה כבר לא סוד כמוס כמו שזה היה פעם

(וגם בשאר התחומים בתורה הוא ממש גאון) הוא "ילד". בן 40 וקצת...

וגדולי עולם מאוד מחזיקים מהספרים שלו, מאוד מאוד. ברמה שכשקראתי ציטוטים של גדולים מהספרים שלו הייתי בטוח שמדובר בספרים שלפני כמה מאות שנים מרוב היחס המעריך לספרים.

אז כנראה שהוא לא רצה לייצר סביבו הילה וקבלות קהל וכאלה, הוא רב ליטאי במהות.

היום זה כבר לא סוד, אבל הוא עדיין שומר על הסביבה שלו בקנאות רצינית

באחריות!

מכיר כמה וכמה כאלה שלא אכפת להם כל עוד האדם בסדר בשאר הדברים (מידות, שפוי, ירא שמים וכאלה)

אני מכיר בעיקר בנות, מהסיבות המובנות מאליהן

אני חושב שאם תכווני את עולם השידוכים שלך למקומות עם יותר ערכים והבנה רגשית, תמצאי יותר בחורים כאלה.

צריך אנשים שלא נבהלים משטויות ושמבינים שקושי כזה הוא הגיוני ואנושי ובד"כ מלמד על רגישות גבוהה שזאת מעלה.

אני לא חושב. לנשים יש נטיה גבוהה יותר לעניינים האלה וב"ה לכל גבר נשוי יש אישה

במחשבה שניה, אני חושב שזה הפוך, לאישה יש יותר צורך בגבר יציב. אני חושב שיותר מצוי שמישהי תבהל מגבר עם נסיונות כאלה.

ישמח אותי מאוד אם זה יעזור לך גם

אני יודע כי גם אם המצב שלך הכי גרוע שיכול להיות, הייתי שם (וי"א שעדיין)...

אני די בטוח שאני יודע

לא התכוונתי לשתף פה, אפשר במסר אישי

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.