היא אמרה "דיון זה" ואתה "הדיון שלנו"

''עומדים צפופים...''

אם ילד לא מספיק בוגר בשביל להבין ממה הוא צריך להיזהר בעצמו אז אין לו מה לעשות בבית כנסת עדיין. מי שמביא ילדים קטנים לבית כנסת הוא חוטא ומחטיא את הרבים.

רמב"ם הלכות תשובה פרק ד':

עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה.  ארבעה מהן עוון גדול; והעושה אחד מארבעתן--אין הקדוש ברוך הוא מספיק בידו לעשות תשובה, לפי גודל חטאו.  ואלו הן:  (א) המחטיא את הרבים; ובכלל עוון זה, המעכב את הרבים מלעשות מצוה. (ילד קטן מפריע להתפלל, מדבר, מטייל, עובר בין המתפללים באמצע עמידה) 

(ב) והמטה חברו מדרך טובה לדרך רעה, כגון מסית ומדיח. (האב גורם לבנו שלא יהיה לו מורא מקדש, שיזלזל בתפילה ויפריע לציבור)

  (ג) והרואה בנו בתרבות רעה, ואינו ממחה בידו--הואיל ובנו ברשותו אילו מיחה בו היה פורש, ונמצא כמחטיא אותו; ובכלל עוון זה כל שאפשר בידו למחות באחרים בין רבים בין יחידים ולא מיחה, אלא יניח אותן בכשלונן.

קשה להאמין שיטרידו אותו באמצע הבית כנסת... ואם זה המצב אז מצריך טיפול מעמיק יותר...

גם שהם נורמטיבים לחלוטין. לא רק בבתי כנסת. בישיבות תיכוניות, תלמודי תורה וחיידרים.

ילד בן 16 יכול לעשות רישיון על אופנוע, הוא אמור להיות מספיק בוגר לצרוח שמטרידים אותו... ממש סביר הסיפור שאתה מתאר פה

בית כנסת זה לא שמרטפיה, אם אין מי שישמור עליו בבית אז שהאמא/סבתא/ דודה תשמור עליו בבית. מצווה הבאה בעבירה היא לא מצווה, וכאן זה אפילו לא מצווה... 

אני מצטט מפניני הלכה:

ב – נשים פטורות מתפילה בבית הכנסת ובמניין | פניני הלכה

"ואע"פ כן, ברור שהמצווה לאשה להתפלל במניין שנייה במעלתה לטיפול במשפחה, וכל אימת שיש התנגשות בין התפילה בבית הכנסת לטיפול בילדים ובמשפחה, המשפחה קודמת. אבל נערות ורווקות, וכן נשים שילדיהן גדלו ואין להן נכדים בביתן, טוב שישתדלו לבוא לבית הכנסת בשבתות וימים טובים. לפיכך ראוי שנלמד מעט כללים והלכות על התפילה במניין."

ובאופן כללי אני מסכים שצריך לעודד למודעות, ולגבי יכולת להתנגד זה קשור להתמודדות עם מצבי לחץ ואפשר לפתור את זה ע"י אומנויות לחימה בצורה טובה מאוד.

את מחנכת לזלזול בתורה, ילד שהולך לבית כנסת ואז עושה רעש מאחורה או יושן בכיסא לא מכבד את התורה, יש גיל שבו הילד כבר מספיק בוגר בשביל להתנהג כמו שצריך בבית כנסת, בגיל הזה הוא גם אמור להיות מספיק בוגר בשביל להיות מספיק זהיר מפגיעות. אני מסכים מאוד על המודעות, אבל מודעות לא עוזרת במצבי אימה/לחץ אלא במניעה מראש שלהם, מי שהתרגל לזה ע"י ספורט/לחימה יודע להגיב כי בתוך המצב.

סלחי עם דברי הרמב"ם לא מתאים לכל יפי הנפש שמבקרים בבית הכנסת, יש בזה משהו מאוד אירוני שמישהי הולכת לבקש סליחה על החטאים שלה ורוצה לחזור עליהם בתשובה ובמקביל עושה 3 חטאים שמעכבים את התשובה... 

לגבי הפתרון שלך, אם הם באמת נשארים כל הזמן עם האבא ומתנהגים כמו שצריך אז אין שום בעיה, אם ילד כזה בגיל 6 אז בשמחה תביאו אותו, רק מבחינה חינוכית צריך לבדוק אם זה מצב תקין שמכריחים ילד לבוא לבית כנסת מגיל 6...

שתלך בגיל 15. כנראה לא מספיק ברור לכם למה יש לכם פטור ממצוות שהזמן גרמן... 

נא לא להטעות את הציבור, הפטור של נשים ממניין אינו קשור לזמן.

עיין כאן שורה ראשונה

ב – נשים פטורות מתפילה בבית הכנסת ובמניין | פניני הלכה

כפי שלמדנו (לעיל יא, א), אשה אינה צריכה להתפלל במניין ובבית הכנסת, מפני שכל עניין התפילות בבית הכנסת תלוי בזמן, ונשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. 

לא הצלחתי לפתוח את המקור שהוא מפנה אליו.

אם בתפילה חייבות (משום שלא הזמן גרמה או משום רחמי) הטעם של זמן במניין לא שייך.

ואני חושב שזה מיותר לחלוטין כשאתה מנסה להפריך הלכה פסוקה, אם זה מה שאתה מתכוון לעשות...

אני לא טוען שנשים חייבות במניין, אבל לטעון שהסיבה היא שהזמן גרמו זה לא הגיוני.

וגם אם לא הגיוני, זה כבר לא משנה כי זה נפסק.

ההיגיון הפשוט הוא שאישה צריכה לנהל את הבית, לטפל בילדים ועוד ואין לה אפשרות להגיע למניין שמתחיל בשעה מסיומת... חוץ מזה שכל תפילה תלויה בזמן של היום... ומכיוון שהיא חייבת רק בתפילה אחת ביום המעמד שלה במעלת תפילה במניין הרבה יותר קל...

למדת בכלל את הסוגייא? איפה נפסק שהפטור של אשה ממניין הוא מחמת זמן?

לפי רוב רובן של השיטות, אשה חייבת בשחרית ומנחה כגברים בעבר (לפני שקבלו עליהם ערבית כחובה).

מה הקשר לימוד הסוגיה? למדת את כל הסברות של אתרוג לפני שקנית אחד? יש הלכה פסוקה, גם אם אתה לא בקיא בכל הסוגיה אתה עושה מה שנפסק להלכה.

לא ענית לי, איפה נפסק שהפטור של נשים ממניין הוא בגלל שהזמן גרמו?

פתח את הקישור לפניני הלכה שורה ראשונה

"כפי שלמדנו (לעיל יא, א), אשה אינה צריכה להתפלל במניין ובבית הכנסת, מפני שכל עניין התפילות בבית הכנסת תלוי בזמן, ונשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. "

אתה טועה ומטעה - צעירים מעל עשרים

אמרתי לך, לא הצלחתי להבין למה הוא מתכוון ב-יא, א.

אשמח אם תראה לי את המקור לדבריו.

כשכתוב לעיל אז הכוונה באותו ספר ואז יש את הציון, פרק יא' הלכה א. 

א – מקום התפילה | פניני הלכה

אם אתה מתכוון למקור לעומק אז צריך לחפש בהרחבות

אני יודע...

לא מצאתי באתר את הפרק, ואין לי את הספר.

הרב מלמד לא מביא מקור לדבריו, אבל למניין אין זמן קבוע יותר משאר התפילות, ולכן אין סיבה לפטור נשים מטעם זה.

בהצלחה, ד"א מה כוונה בע.י?

בגיל שכבר אפשר לחנך שלא יפריעו לתפילה זה יכול להועיל, כמו שכתבת.

ילדים שמתרגלים להגיע לבית כנסת בשביל לשחק יהיה להם קשה לעשות את המעבר.

אנשים בגיל 30 שחושבים שבית כנסת זה מושב ליצים ובאמצע קדושה מדברים... אין מה לעשות... תינוקות שנשבו, ואם תרצה תינוקות שהושבו (בבית הכנסת...)

כי לא הביאו אותן בתור ילדות?

יכול להיות שזה לא משפיע על העתיד, לא לכאן ולא לכאן, מה שבטוח זה שהם מפריעים לאחרים להתפלל.

אין שום דבר רע במי שלא הולכת להתפלל במניין. לעומת זאת ילדה שמתפרצת לבית כנסת בצרחות...

שילדים הסתובבו לי בין הרגליים בעמידה, עשו רעש, מחבואים, בכו באמצע התפילה. זה נראה לך ראוי? לא אמרתי לא להביא אותם בכלל, צריך להפעיל שיקול דעת רב, ילד בן 11 אפשר להביא, ילד בן 9 אפשר בחגים, כל אחד לפי השכל וההתנהגות שלו. גם אני רואה ערך בתפילה במניין, בגיל הנכון.

מה שאתה מתאר כאן זה אנוכיות, להביא ילדים כדי שהתפילה שלך תתקבל תוך כדי שהם מפריעים לכולם לכוון, זה כמו אדם שמתפלל עמידה בקול כי הוא לא מצליח לכוון, זה אסור!

והמגדר משנה ועוד איך, יש הבדל בין גברים לנשים בחיוב התורה והמצוות, לא סתם האישה מברכת שעשני כרצונו.

וילד שבוכה בבית כנסת מפריע לכוון, אם זה לא מפריע לך אז תבדוק כמה אתה מכוון... עצם הזלזול בבית הכנסת מרגיז.

חבל על הגישה השלילית, חג שמח עם הרבה ילדים יראי שמיים ששומרים על כבוד התורה והתפילה.

"יש הבדל בין גברים נשים בחיוב תורה ומצוות"?!

אתה רומז שנשים חייבות במצוות באופן קל יותר?!

אם פטורות ממניין או לא, הוא הגורם היחיד החשוב.

במצוות ששניהם חייבים, חמת חיובם זהה, מנימת דבריך היה נשמע אחרת.

נ.ב. אין קשר לברכת שעשני כרצונו.

עיין בפניני הלכה או בשאר הפוסקים או שאל את רבותיך האם מותר לאישה להביא ילד לבית כנסת שמפריע לכולם להתפלל... חוץ מזה הרי היא בעצמה לא מתפללת בכוונה כשהיא צריכה להשגיח על הילד מפני מטרידים כאלה ואחרים...

יש קשר גמור, האישה לא חייבת במצוות מסוימות כי היא שלמה גם בלעדיהן, כשם שאין מקום להשוואה בין גברים לנשים בחיוב לימוד תורה...

אני בשום אופן לא אומר שמותר לעשות כן.

ברכת שעשני כרצונו היא ברכה על הרעה, אשה לא שלמה יותר מגבר (אם אתה רוצה להמשיך את הדיון ענה בפרטי).

נמשיך את הדיון בפרטי, אבל רבותינו כבר אמרו לנו שהאישה במעלה רוחנית גבוהה יותר והיא מודה על כך לעומת הגבר שמודה על כך שצריך לעמול, מי שרוצה להאריך במקורות שילמד מהר"ל ועולת ראיה.

שנשים חושבות בטבעיות שהן יותר רוחניות, הבנים חושבים שהבנות לא יותר רוחניות מהן, והרבנים אומרים שנשים יותר רוחניות...

ולרבנים שאומרים דברים קצת פחות נעימים, לא צריך להקשיב?

זו לא יהדות, זו דת 'עשה זאת בעצמך'

ואת קובעת מי הרבנים שלך לפי מה שנח.

זה מה שאמרת, אמרת שאת מקשיבה רק לרבנים שאת אוהבת.

חוץ מזה את הגמרא ואת רש"י את בוודאי לא יכולה לבטל.

אז הנה: היינו אשה - דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו ל"א היינו אשה דלענין מצות אשה ועבד שוין דגמרינן לה לה

זיל טפי - אפ"ה מזולזל העבד יותר מן האשה ל"א זיל טפי כלומר זיל והוסיף ובירך שלא עשאני עבד כדי להשלים

מה?!

את לא יכולה להכריז דבר כזה.

אני לא אהבתי את משה רבנו, ובלי לזלזל בו, אני לא מקשיב ללא תרצח.

בטח שכן, הוא אמר הרבה דברים שלא נח לי, וזו הרי ההגדרה שלך לרע.

אני הבאתי גמרות, אפילו המהר"ל לא יכול לחלוק על גמרא.

גם אם מחשבתית יש את דעת המהר"ל, הלכתית אין חולק על הטור.

תביאי ונראה.

אז זהו, שהוא לא הביא גמרא.

ראי את תגובתי שלמעלה.

לגבי רוחניות של נשים, אולי יש פה מי שיודעת עוד מקורות,

אני יודע על עולת ראייה בברכת שעשני כרצונו. יש עוד במהרל...

לקבוע רב לכל תחום או משהו בסגנון

אבל לבטל גמרות ורש"י בודאי אסור.

נ.ב. למה אתה לא עונה בפרטי?

הגבתי פה כי למטה נעול.

אויל מחריש לא הביא גמרא.

הם לא המציאו חלילה כלום, אך למרות זאת דבריהם לא מבטלים את הגמרא.

זה לא עובד ככה.

אבל בכל מקרה הלכתית אין חולק על הטור.

לפי ההלכה בטור, מי שכיונה למה שאת מכוונת ברכה לבטלה.

בפשטות הגמרא אשה נחותה מגבר ולכן מברכים שלא עשני.

המהר"ל יכול להוסיף פן של רמז ודרש, אבל דעת הגמרא נשארת

יש לך גם סיבה/הוכחה או שאת סתם אומרת?

מוזר, לי לא קשה להשלים עם זה שכהן עדיף ממני, ושחייו קודמים לשלי.

אמרתי שאין לי בעיה.

מוזר שלנשים יש רגשי נחיתות, ולגברים אין.

ההבדל הוא, שכשגבר מוצא גמרא שאומר משהו מעליב, הוא מקבל.

כאשה מוצאת, היא אומרת: 'זה לא מדבר אלי'

אז מה כן?

תסבירי לי, אם לא רגשי נחיתות הם הגורמים למה שכתבתי על ההבדל בין גבר לאשה, מה כן?

אבל אתה נודניק (ואני עדין ביחס למה שאני חש). לא מבין מה הקטע שלך לדחוק אותה לפינה ולנסות לערער אותה. אפשר לומר אפילו רע מצידך. 

רע? למה?

מפריע לי שכשקשה לאנשים עם מאמר בגמרא (גזעני/לא מוסרי וכו') מבטלים אותו.

לכו תבדקו אותו לעומק עם הרבנים שלכם...

רש"י והרא"ש חושבים אחרת.

כמו שאמרתי, יש לזה סיבה, אם תרצה, אכתוב לך בפרטי.

סליחה?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים