אבל המביא דבר בשם אומרו..

אבל אני חושב שזו גם סוג של בריחה, ולכן יכולה להיגמר בצורה שלילית.

לא אמרתי שלא.

כן אמרתי שאני מאמין שצריך לפתור את הבעיה, גם אם קשה, ולא להמנע ממנה בדרך זו או אחרת..

אבל בפרטי.. ולא נראה לי שאתה יכול 

למה לא יכול? תודה רבה על ההצעה...אבל תכלס לא מתאים עכשיו

ואני חושב שלא תמצא פתרון קסם בכמה משפטים שיכתבו כתגובה בפורום פומבי. ואם אינך מחפש תכתובת קצת ארוכה יותר, אין לי מה להוסיף.

בכל מקרה, שתהיה הצלחה רבה.

אהל בזמנים כאלה אני מרגיש שאין לי מה להפסיד אז אין סיבה לדוג' שלא אעבור על ההלכה הזו..

נראה לי פנימי

נראה לי ה' נותן לנו רבנים וצדיקים כדי להיעזר בהם.

זה לא הופך אותנו לפחות פנימיים, להפך זה מעצב ומגדיל את הפנמיות האמתית שלנו..

אם הבנתי אותך נכון אז זה לא מה שהתכוונו..הכוונה לפנימי הייתה שזה מפריע לי באמת,לעומת חיצוני שזה מפריע לי לדוג' כי הרבה מהעולם "הנאור" לא מאמין בזה,כי זה נחשה להיות שכלי וכו...לא שזה מתכחש לפנימיות שלי אם אתייעץ עם רב

נכון,טעיתי, אופס... - צעירים מעל עשרים

של הראשונים באמונה בעיקר כוזרי אמונות ודעות..

אין לי מושג איפה אתה לומד, וכמה זמן פנוי יש לך, או כמה יכולת ורצון יש לך = כמה זה חשוב לך. 

אני רק יודע שאם זה חשוב לך מספיק, אתה תדע למצוא את הזמן, המקום, והדרך. 

ברוב המקומות וברוב הישיבות, הייתי כותב אולי בכולן - בהכללה גסה כמובן, אין השקעה אפקטיבית ורצינית בלימודי אמונה, יש שיעורים שבועיים פה שם, והלימוד האמוני הרבה פעמים מקבל תפקיד משני, בדרך כלל שכבר הסאה גדושה ואתה עייף מלימוד, ההרגל הוא לתפוס מאמר או איזה ספר קליל "וללמוד אמונה".  (לא נכנסתי לעולם הלימוד עצמו ודרך הלימוד למרות שיש לי המון מה לומר, כי הא בהא תליא)

בעולם כזה, מוכרח שהלימוד יהיה מותנה כולו ברגשות, עולם השכל - בלשוננו "אמונה", הוא אפילו לא "מעמיד דמעמיד", הוא עולם שנגרר אגב אורחיה. העולם הדתי של הרבה מאוד בחורי ישיבות מבוסס על  - רגש. או במילים יותר בוטות - מצב רגשי רגעי. 

הסיבה שבגללה הוא לומד מבוססת על "ככה כולם עושים" "זה המסלול", או חינוך של פמפום גישה ביחס ללימוד תורה, או אפילו הרגשה מסוימת שעושה לו טוב כשהוא לומד. 

אל תצפה מתוך עולם שמבוסס על רגש בלבד להשתנות עם הזמן, זה לא יקרה, לפחות לדעתי. 

האמת, אני לא אשקר שאם הייתי קורא הודעה כזו לפני כמה שנים, הייתי ממליץ לך לחזק את הפן השכלי בעולמך הדתי על ידי ספרי הגות של הוגי דעות יהודים מימי הביניים, כמו רס"ג, ר"ן, ר' חסדאי קשקש, ר' יוסף אלבו, הרמב"ם, ריה"ל, ר' בחיי אבן פקודה, רמב"ן,  ועוד........

אחת הבעיות המרכזיות שבגללן אני ממעיט מלהמליץ על ספרי הוגים מימי הביניים, זה שישנם לא מעט דברים שהשתנו בתחומי המדע, הפילוסופיה, והפסיכולוגיה. במיוחד השתנו הרבה מהנחות היסוד של משנתם. (המשמעותיות ביותר אלו ההנחות בתורת ההכרה).

אם בכל זאת תרצה ללמוד את ספרי הוגים אלו - אני ממליץ על ריה"ל בתור התחלה, הוא הכי פחות מקושר למדע ולפילוסופיה של זמנם, ועדיין משתמש בהסברים שכליים שהם מחוץ לתורה. (הרי זה הרי מה שאנו מחפשים - ביסוס שכלי).

אם אתה מעוניין לבסס את דעותיך ואמונתך באלוהים, בתורה, ובכל מה שהורגלת אליו, ועם זאת שההסברים יהיו מותאמים להנחות ולידע של ימינו, אני ממליץ לך להתחיל כאן.

בהצלחה!

אני לא רואה ערך בלימוד היסטורי של הוגי דעות יהודים לפני ביסוס היהדות בעולמך שלך. 

לא מדובר על "דעות שונות בימינו". מדובר על התפיסה המדעית והפילוסופית בימינו. שהיא שונה לחלוטין מהוגי הדעות הנוצרים והיהודים כאחד, שניסו להוכיח את אלוהים. 

לכן לימוד היסטוריה של דעות מהעבר זה חשוב לדעתי. לא לפני שאתה מבוסס בדעותיך כלפי המצב העכשווי.

ואם לדעתך יש לו טעויות בלעיסה, מוזמן להגיב. 

הפילוסופיה שהרמב"ם למד היתה טעות -- הנחות היסוד של אריסטו היו שגויות. כן! מורה נבוכים רובו ספר היסטוריה.

רוצה לדון עליו - בשמחה. אני אראה לך ואביא לך מקורות עד הבוקר. 

אמרתי שעל כוזרי הייתי ממליץ כספר עם הכי פחות קשר לפילוסופיה ולמדע של ימיו, ועם כל זאת הסברים שכליים מחוץ לתורה.

אני לא אכניס מילים למי שהפניתי אליו, אבל אני לא בוחל באפשרות שהרמב"ם היה גונז פרקים משמעותיים במורה נבוכים לטובת אותו אדם שהפניתי אליו.

הוא האדם היחיד בימינו שאני מכיר שמתייחס לעולם החשיבה והמדע של ימינו, בצורה שיטתית ועמוקה!, ומבסס את עולמה של תורה מתוך הכרה במשב הרוח המדעי ופילוסופי של ימינו. 

אם היית קורא את כתביו, או לפחות את מה שהמלצתי לו - - היית מסכים איתי.

 זהו ביסוס שכלי, לבחון הכל מבחוץ, מתוך השכל הישר. להזכירך זוהי אחת מהנחות היסוד של החבר בספר הכוזרי.

וזה מה שהוביל את ה"מדע" על תפיסת האדם - שהוביל את תפיסת הנבואה, ההשגחה, והישארות הנפש.

אותו אדם דתי - נכון. (לא ליבוביציאני)

ליבוביץ לא חידש משהו - הוא בסך הכל הנדס את הפוזיטיביזם שבו הוא דגל ביהדות שבה הוא האמין. 

כדי לבחון מבחוץ אדם צריך ללמוד פילוסופיה והמון - ועקרונות של הפיזיקה והביולוגיה. יש לו זמן לזה? 

(כל זה בלי להתייחס לנושא תורה מן השמיים).

הרבה ממה שנכתב במחברות הרב מיכי לא ממציא את הגלגל, הוא כותב דברים שנלעסו, הוא רק מציג אותם בצורה שיטתית. הוא מנגיש את הפילוסופיה בצורה שיטתית לנחלת הכלל. ובדברים שהוא כותב את דעתו האשית, זוהי פילוסופיה , ואתה מתמודד עם טענות, תמיד אפשר לשמוע דעות אחרות ולהחליט.  לדעתי - והוא אחלה הוגה דעות להתחיל איתו בימינו, וללמוד ממנו ולבסס את העולם השכלי, בגלל שהוא שיטתי, מקיף, עמוק, ומבוסס.

יכול להיות שאתה תחלוק עלי אבל העניין הוא לא מחשבה יהודית. לא לבסס את היהדות מתוך הכיסא של בית המדרש, אלא מחשבה פילוסופית קרה, שלא מרחמת על אמונות קדומות.

זה לא מהמורה נבוכים זה בעיקר על המורה נבוכים.

לאו דווקא ההנגשה, זה פרט שולי מאוד - זה הכל ביחד - השיטתיות, העומק, השיטתיות, הביסוס, ובחינת כל דבר בשכל הישר - חוסר מוסכמות לאמונות קדומות.

הרמב"ם התיימר (האם זו מילה טובה?) לומר מהי נבואה ואיך היא עובדת. מתוך תפיסת עולם פילוסופית מדעית מסוימת ושגויה. ------- ואת זה אני תוקף.

אין לי מושג מה אמרת לגבי מסורת.

וסביר יותר לסבור כמו מי שסובר שהסבירות זה דבר סביר, מאשר לסבור כמו מי שחושב שסבירות היא סברא לא מוסברת.  

ישר המסקנה שלא הבנתי? 

לא להיבהל.

נראה שאתה הולך בדרך טובה. זה שאתה מצליח ללמוד בעיון, ללמוד אמונה, להרגיש טוב עם זה חודשים - זה מעולה. מראה שאתה "שייך לענין".

אלא מה? יש תקופות של חלישות. זה לא נכון שאז בעצם "מתברר שהכל דמיונות". ממש לא כך. הכל אמת ויציב - ועובדה שחוזר אליך אח"כ. אתה לא מתחיל מקומת קרקע..

אלא מה? שכך דרכה של תורה, וגם פסיכולוגית זה מובן. אתה מתייצב על מדרגה מסויימת, זה מרווה קומה מסויימת בנפש - וצריכה להיבנות קומה נוספת. בזמן הזה, של "בין השמשות" יש חוסר בהירות. המוטיווציה כביכול יורדת.

אבל כאן צריך לגייס את המשמעת העצמית. להבין שהתורה אינה "סוכריה" שכל רגע אמורים להרגיש את ה"טעם" שלה במוחש. כך כתב הרב קוק זצ"ל לקרוב משפחתו שהתלונן על חוסר הרגשת "טעם" מידי פעם. כתב לו, איזו צורה היתה לתורה, אם כולה היה משהו ש"מרגישים" כל הזמן, מיידית. אבל כשאוחזים בשקידה בכל זאת, אחרי כמה זמן הכל מאיר למפרע במדרגה גדולה יותר. 

זה גם בונה עם הזמן יציבות בהרגשה, ששייכת לעצם התהליך. שמחה בתהליך שבאה מכח אמונת קדושת התורה וההרגשות המצטרפות עם התקופות.  גם כשלומדים מסכת, או נושא בהלכה, אפשר להתבונן קודם בכללי במשמעות ה"רוחנית" שלו - ואז להיכנס לפרטים. זה משאיר טעם של חיבור כללי, גם כשהזמן אינו הכי "מאיר" חזק..

לגבי עניינים "אמוניים" שעולים לך מידי פעם, זה שייך לאותו ענין. מדרגה חדשה, מעלה צורך שיהיו בה כל התובנות הקודמות בצורה בהירה יותר. לא להיבהל מזה. צריך מצד אחד לחזור אל הפשטות (למשל, לקרוא על גדולים וצדיקים אמיתיים, סיפורים אמינים. זה מזרים שייכות אמונית מעבר למה שההבנה נמצאת באותו רגע. תקרא נניח, "אביהם של ישראל". ויש עוד);

וכמו כן, בהיות שאתה אומר שאתה לומד דברים של הרב זצ"ל, אשריך ואשרי חלקך. שהוא היה ענק שבענקים, שכל התורה כולה מצויה אצלו. וכבר כתב הרב זווין שצ"ל, שזו היתה תופעה ייחודית בזנו של גדלות כזו בפעל, בכתיבה, גם בנגלה וגם בנסתר ("אישים ושיטות". כדאי לראות שם). תעסוק בהם בנחת, בליבון, בהרגשה תמה. עם הזמן יתבררו לך הספקות. האמת אינה פחדנית ואינה ביישית. אם תעסוק בהם כהוגן, לא יישארו לך הרבה שאלות על "מי אומר שהדרך".. וגם במה שכן, תוכל לעיין גם בדברים אחרים, ולחוש מדעתך להיכן אתה נמשך. בינתיים, תבנה את עצמך בביהמ"ד שאתה בו. זה כיוון די בטוח...

הצלחה רבה!

להבנתי, זו לא הבעיה האמיתית שלו כעת.

עקרונית, יש אמת בדבריך - אם כי לפעמים "גיוס" בשלב כזה גם יכול לפעול ההיפך. אבל יש גם כמו שאתה אומר.

מכל מקום, הבירור העקרוני הוא מעבר לכך. מלבד שגם סתם, טוב שבחור בשנה ג', שיכול ללמוד היטב, ימשיך עוד..

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?