אבל המביא דבר בשם אומרו..

אבל אני חושב שזו גם סוג של בריחה, ולכן יכולה להיגמר בצורה שלילית.

לא אמרתי שלא.

כן אמרתי שאני מאמין שצריך לפתור את הבעיה, גם אם קשה, ולא להמנע ממנה בדרך זו או אחרת..

אבל בפרטי.. ולא נראה לי שאתה יכול 

למה לא יכול? תודה רבה על ההצעה...אבל תכלס לא מתאים עכשיו

ואני חושב שלא תמצא פתרון קסם בכמה משפטים שיכתבו כתגובה בפורום פומבי. ואם אינך מחפש תכתובת קצת ארוכה יותר, אין לי מה להוסיף.

בכל מקרה, שתהיה הצלחה רבה.

אהל בזמנים כאלה אני מרגיש שאין לי מה להפסיד אז אין סיבה לדוג' שלא אעבור על ההלכה הזו..

נראה לי פנימי

נראה לי ה' נותן לנו רבנים וצדיקים כדי להיעזר בהם.

זה לא הופך אותנו לפחות פנימיים, להפך זה מעצב ומגדיל את הפנמיות האמתית שלנו..

אם הבנתי אותך נכון אז זה לא מה שהתכוונו..הכוונה לפנימי הייתה שזה מפריע לי באמת,לעומת חיצוני שזה מפריע לי לדוג' כי הרבה מהעולם "הנאור" לא מאמין בזה,כי זה נחשה להיות שכלי וכו...לא שזה מתכחש לפנימיות שלי אם אתייעץ עם רב

נכון,טעיתי, אופס... - צעירים מעל עשרים

של הראשונים באמונה בעיקר כוזרי אמונות ודעות..

אין לי מושג איפה אתה לומד, וכמה זמן פנוי יש לך, או כמה יכולת ורצון יש לך = כמה זה חשוב לך. 

אני רק יודע שאם זה חשוב לך מספיק, אתה תדע למצוא את הזמן, המקום, והדרך. 

ברוב המקומות וברוב הישיבות, הייתי כותב אולי בכולן - בהכללה גסה כמובן, אין השקעה אפקטיבית ורצינית בלימודי אמונה, יש שיעורים שבועיים פה שם, והלימוד האמוני הרבה פעמים מקבל תפקיד משני, בדרך כלל שכבר הסאה גדושה ואתה עייף מלימוד, ההרגל הוא לתפוס מאמר או איזה ספר קליל "וללמוד אמונה".  (לא נכנסתי לעולם הלימוד עצמו ודרך הלימוד למרות שיש לי המון מה לומר, כי הא בהא תליא)

בעולם כזה, מוכרח שהלימוד יהיה מותנה כולו ברגשות, עולם השכל - בלשוננו "אמונה", הוא אפילו לא "מעמיד דמעמיד", הוא עולם שנגרר אגב אורחיה. העולם הדתי של הרבה מאוד בחורי ישיבות מבוסס על  - רגש. או במילים יותר בוטות - מצב רגשי רגעי. 

הסיבה שבגללה הוא לומד מבוססת על "ככה כולם עושים" "זה המסלול", או חינוך של פמפום גישה ביחס ללימוד תורה, או אפילו הרגשה מסוימת שעושה לו טוב כשהוא לומד. 

אל תצפה מתוך עולם שמבוסס על רגש בלבד להשתנות עם הזמן, זה לא יקרה, לפחות לדעתי. 

האמת, אני לא אשקר שאם הייתי קורא הודעה כזו לפני כמה שנים, הייתי ממליץ לך לחזק את הפן השכלי בעולמך הדתי על ידי ספרי הגות של הוגי דעות יהודים מימי הביניים, כמו רס"ג, ר"ן, ר' חסדאי קשקש, ר' יוסף אלבו, הרמב"ם, ריה"ל, ר' בחיי אבן פקודה, רמב"ן,  ועוד........

אחת הבעיות המרכזיות שבגללן אני ממעיט מלהמליץ על ספרי הוגים מימי הביניים, זה שישנם לא מעט דברים שהשתנו בתחומי המדע, הפילוסופיה, והפסיכולוגיה. במיוחד השתנו הרבה מהנחות היסוד של משנתם. (המשמעותיות ביותר אלו ההנחות בתורת ההכרה).

אם בכל זאת תרצה ללמוד את ספרי הוגים אלו - אני ממליץ על ריה"ל בתור התחלה, הוא הכי פחות מקושר למדע ולפילוסופיה של זמנם, ועדיין משתמש בהסברים שכליים שהם מחוץ לתורה. (הרי זה הרי מה שאנו מחפשים - ביסוס שכלי).

אם אתה מעוניין לבסס את דעותיך ואמונתך באלוהים, בתורה, ובכל מה שהורגלת אליו, ועם זאת שההסברים יהיו מותאמים להנחות ולידע של ימינו, אני ממליץ לך להתחיל כאן.

בהצלחה!

אני לא רואה ערך בלימוד היסטורי של הוגי דעות יהודים לפני ביסוס היהדות בעולמך שלך. 

לא מדובר על "דעות שונות בימינו". מדובר על התפיסה המדעית והפילוסופית בימינו. שהיא שונה לחלוטין מהוגי הדעות הנוצרים והיהודים כאחד, שניסו להוכיח את אלוהים. 

לכן לימוד היסטוריה של דעות מהעבר זה חשוב לדעתי. לא לפני שאתה מבוסס בדעותיך כלפי המצב העכשווי.

ואם לדעתך יש לו טעויות בלעיסה, מוזמן להגיב. 

הפילוסופיה שהרמב"ם למד היתה טעות -- הנחות היסוד של אריסטו היו שגויות. כן! מורה נבוכים רובו ספר היסטוריה.

רוצה לדון עליו - בשמחה. אני אראה לך ואביא לך מקורות עד הבוקר. 

אמרתי שעל כוזרי הייתי ממליץ כספר עם הכי פחות קשר לפילוסופיה ולמדע של ימיו, ועם כל זאת הסברים שכליים מחוץ לתורה.

אני לא אכניס מילים למי שהפניתי אליו, אבל אני לא בוחל באפשרות שהרמב"ם היה גונז פרקים משמעותיים במורה נבוכים לטובת אותו אדם שהפניתי אליו.

הוא האדם היחיד בימינו שאני מכיר שמתייחס לעולם החשיבה והמדע של ימינו, בצורה שיטתית ועמוקה!, ומבסס את עולמה של תורה מתוך הכרה במשב הרוח המדעי ופילוסופי של ימינו. 

אם היית קורא את כתביו, או לפחות את מה שהמלצתי לו - - היית מסכים איתי.

 זהו ביסוס שכלי, לבחון הכל מבחוץ, מתוך השכל הישר. להזכירך זוהי אחת מהנחות היסוד של החבר בספר הכוזרי.

וזה מה שהוביל את ה"מדע" על תפיסת האדם - שהוביל את תפיסת הנבואה, ההשגחה, והישארות הנפש.

אותו אדם דתי - נכון. (לא ליבוביציאני)

ליבוביץ לא חידש משהו - הוא בסך הכל הנדס את הפוזיטיביזם שבו הוא דגל ביהדות שבה הוא האמין. 

כדי לבחון מבחוץ אדם צריך ללמוד פילוסופיה והמון - ועקרונות של הפיזיקה והביולוגיה. יש לו זמן לזה? 

(כל זה בלי להתייחס לנושא תורה מן השמיים).

הרבה ממה שנכתב במחברות הרב מיכי לא ממציא את הגלגל, הוא כותב דברים שנלעסו, הוא רק מציג אותם בצורה שיטתית. הוא מנגיש את הפילוסופיה בצורה שיטתית לנחלת הכלל. ובדברים שהוא כותב את דעתו האשית, זוהי פילוסופיה , ואתה מתמודד עם טענות, תמיד אפשר לשמוע דעות אחרות ולהחליט.  לדעתי - והוא אחלה הוגה דעות להתחיל איתו בימינו, וללמוד ממנו ולבסס את העולם השכלי, בגלל שהוא שיטתי, מקיף, עמוק, ומבוסס.

יכול להיות שאתה תחלוק עלי אבל העניין הוא לא מחשבה יהודית. לא לבסס את היהדות מתוך הכיסא של בית המדרש, אלא מחשבה פילוסופית קרה, שלא מרחמת על אמונות קדומות.

זה לא מהמורה נבוכים זה בעיקר על המורה נבוכים.

לאו דווקא ההנגשה, זה פרט שולי מאוד - זה הכל ביחד - השיטתיות, העומק, השיטתיות, הביסוס, ובחינת כל דבר בשכל הישר - חוסר מוסכמות לאמונות קדומות.

הרמב"ם התיימר (האם זו מילה טובה?) לומר מהי נבואה ואיך היא עובדת. מתוך תפיסת עולם פילוסופית מדעית מסוימת ושגויה. ------- ואת זה אני תוקף.

אין לי מושג מה אמרת לגבי מסורת.

וסביר יותר לסבור כמו מי שסובר שהסבירות זה דבר סביר, מאשר לסבור כמו מי שחושב שסבירות היא סברא לא מוסברת.  

ישר המסקנה שלא הבנתי? 

לא להיבהל.

נראה שאתה הולך בדרך טובה. זה שאתה מצליח ללמוד בעיון, ללמוד אמונה, להרגיש טוב עם זה חודשים - זה מעולה. מראה שאתה "שייך לענין".

אלא מה? יש תקופות של חלישות. זה לא נכון שאז בעצם "מתברר שהכל דמיונות". ממש לא כך. הכל אמת ויציב - ועובדה שחוזר אליך אח"כ. אתה לא מתחיל מקומת קרקע..

אלא מה? שכך דרכה של תורה, וגם פסיכולוגית זה מובן. אתה מתייצב על מדרגה מסויימת, זה מרווה קומה מסויימת בנפש - וצריכה להיבנות קומה נוספת. בזמן הזה, של "בין השמשות" יש חוסר בהירות. המוטיווציה כביכול יורדת.

אבל כאן צריך לגייס את המשמעת העצמית. להבין שהתורה אינה "סוכריה" שכל רגע אמורים להרגיש את ה"טעם" שלה במוחש. כך כתב הרב קוק זצ"ל לקרוב משפחתו שהתלונן על חוסר הרגשת "טעם" מידי פעם. כתב לו, איזו צורה היתה לתורה, אם כולה היה משהו ש"מרגישים" כל הזמן, מיידית. אבל כשאוחזים בשקידה בכל זאת, אחרי כמה זמן הכל מאיר למפרע במדרגה גדולה יותר. 

זה גם בונה עם הזמן יציבות בהרגשה, ששייכת לעצם התהליך. שמחה בתהליך שבאה מכח אמונת קדושת התורה וההרגשות המצטרפות עם התקופות.  גם כשלומדים מסכת, או נושא בהלכה, אפשר להתבונן קודם בכללי במשמעות ה"רוחנית" שלו - ואז להיכנס לפרטים. זה משאיר טעם של חיבור כללי, גם כשהזמן אינו הכי "מאיר" חזק..

לגבי עניינים "אמוניים" שעולים לך מידי פעם, זה שייך לאותו ענין. מדרגה חדשה, מעלה צורך שיהיו בה כל התובנות הקודמות בצורה בהירה יותר. לא להיבהל מזה. צריך מצד אחד לחזור אל הפשטות (למשל, לקרוא על גדולים וצדיקים אמיתיים, סיפורים אמינים. זה מזרים שייכות אמונית מעבר למה שההבנה נמצאת באותו רגע. תקרא נניח, "אביהם של ישראל". ויש עוד);

וכמו כן, בהיות שאתה אומר שאתה לומד דברים של הרב זצ"ל, אשריך ואשרי חלקך. שהוא היה ענק שבענקים, שכל התורה כולה מצויה אצלו. וכבר כתב הרב זווין שצ"ל, שזו היתה תופעה ייחודית בזנו של גדלות כזו בפעל, בכתיבה, גם בנגלה וגם בנסתר ("אישים ושיטות". כדאי לראות שם). תעסוק בהם בנחת, בליבון, בהרגשה תמה. עם הזמן יתבררו לך הספקות. האמת אינה פחדנית ואינה ביישית. אם תעסוק בהם כהוגן, לא יישארו לך הרבה שאלות על "מי אומר שהדרך".. וגם במה שכן, תוכל לעיין גם בדברים אחרים, ולחוש מדעתך להיכן אתה נמשך. בינתיים, תבנה את עצמך בביהמ"ד שאתה בו. זה כיוון די בטוח...

הצלחה רבה!

להבנתי, זו לא הבעיה האמיתית שלו כעת.

עקרונית, יש אמת בדבריך - אם כי לפעמים "גיוס" בשלב כזה גם יכול לפעול ההיפך. אבל יש גם כמו שאתה אומר.

מכל מקום, הבירור העקרוני הוא מעבר לכך. מלבד שגם סתם, טוב שבחור בשנה ג', שיכול ללמוד היטב, ימשיך עוד..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.