מאפשרת להפגש עם פנימיות האדם לפני שנפגשים עם החיצוניות, יש בזה משהו נדיר.

כלומר, אדם שכותב ו"תוכו כברו" - אז הרי במשך זמן כבר מספיקים להתרשם מתפיסתו, ערכיו, כיווניו. גם איך הוא מגיב כשמשהו מרגיז אותו. וכו'. זה בהחלט יכול להיות בסיס טוב.

אבל - יש גם שכתיבתם איננה מה שהם. לפעמים יותר מה שחושבים שנכון להיות (גם זה חשוב, אבל זה עדיין לא שידוך). לפעמים גם זה לא.

צודקת האומרת ש"רשימת תכונות" היא דבר שטוב שיהיה בתחילה, כדי לדעת אם בכלל עומדים על בסיס משותף, לפי בדיקת הקשר האישי.

אבל אי אפשר להכחיש, שדווקא משום כך, לפעמים קל יותר לעמוד על זה מכתיבה מתמשכת, מאשר מ"רשימה" שאדם כותב על עצמו. מה גם, שתמיד אפשר כשיוצרים קשר, לבקש שיכתוב/תכתוב על עצמו איזו "רשימה" כזו, לראות אם הכיוון משותף.

הערך המוסף הוא, שיכולה להיות כך היכרות מקדימה כלשהי.

אבל שוב, צריך להיות זהירים. לפעמים, דווקא המחשבה ש"מכירים" כבר, יכולה להטעות, ולגרום שלא לברר בהיכרות כמו שהיה קורה כשיודעים שלא מכירים עדיין.

לכן, טוב להתייחס לזה בתור בסיס לאופציה, אבל גם לשאול כבר מי שמכירים יותר - וגם לנסות להכיר "מחדש", אם נפגשים. לא שה"פורום" יהיה נושא השיחות הראשי. זה טוב בתור נושא ראשוני לשיחה...

לפחות בבנות.. יש מלא.. מהמשובחות של המגזר חח 

אכן חח .. גם הבנים איכותיים!! 

מכיוון שפורום זה משהו לא אמיתי, אנונימי ומרוחק מאד.

הלא אם לא היה אנונימי כל אחד היה מזדהה בשמו האמיתי.

האנונימיות משרתת המון מטרות טובות ובעיקר בתחומים אישיים שאין לנו האומץ, הרצון או היכולת לשאול ולשתף ללא אנונימיות.

ואולי להיפך - דווקא בגלל שאין את מחסום השם, הוא דווקא הדבר היותר אמיתי, כי הוא מבטא את הבנאדם האמיתי כמו שהוא. ותחשבי - בסופו של יום, בני זוג הם הדבר הכי קרוב שקיים, והוא חושף בפניה את הנפש שלו הרבה יותר מאשר הוא חושף בפני חברים וכו' - כי היא הדבר הכי קרוב אליו. לכן לטעון שאם את רואה מישהו שכותב משהו בפורום באנונימיות זה לא "אמיתי" כי לאחרים כאשר הוא גלוי, הוא לא היה כותב/אומר את זה - אז זה לא רלוונטי תמיד כאשר מדובר במישהי שהיא אשתו, כי אצלה הוא גלוי הרבה יותר מאצל אחרים, ככל הנראה גם יותר מאשר הוא בפורום ה"אנונימי". 

מצד אחד, האדם בפורום לא תמיד כמו האדם שבחוץ. ולכן צריך להיות מוכנים, אם הולכים להיפגש עם אדם כזה.

מצד שני, האדם שבפורום זהו גם לפעמים האדם הקרוב ביותר באמת לנפש האדם הנ"ל, כך שזו היכרות עמוקה יותר.

אם את פתוחה לאופציות - למה לא?

והתחברתי למה שדעתן מתחיל אמר באמת

כי זה נראה שיש אנשים שמשדרים  בפורום בדיוק את מי שהם, את הרבדים הכי עמוקים שלהם וכנים.. ושאת פוגשת אותם במציאות זה אפילו מקבל יותר נופך, וזה מדהים.. 

ויש סוג אחר שיש פער בין איך שהם במציאות תופסים את עצמם לבין איך שבפנימיות הם מבטאים את עצמם (אפשר להיכנס לזה מבחינה נפשית למה זה קורה.. אבל זה פחות חשוב כרגע..)

וזה לא דבר רע או משהו כזה, אלא שפשוט יכול להצטייר לך סוג מסויים של בחור ובעצם זה משהו אחר לגמרי.

ואני הכי בעד! יש כאן אנשים מקסימים לדעתי.. ואם ייצא מזה גם חתונה אז בכלל מה טוב  

רוב הניקים כאן הם ניקים מוכרים.. היו כאן הרבה מפגשים, וחברויות בלי קשר..

סביר להניח שאם זה ניק פעיל, מישהו מכאן שמכיר אותו גם במציאות.. או באמת חוק הדתיים השלובים

ומה הבעיה לבדוק שהוא באמת אמיתי? לשם זה יש בירורים.. מקסימום תבקש תעודת זהות חח

אבל אם הוא ניק מוכר, אז כנראה מישהו מפה מכיר אותו במציאות..

וגם בלי זה, יש עוד דרכים לזהות אם אדם אמין או לא.. 

אדם יכול להיות בעל "רמות דתיות" מגוונות... 

אדרבה, שם אין שמץ מושג לאמת משהו על עצמו. מעת לעת, מישהי כאן כותבת על מישהו שהציג עצמו כ"תורני" באתר הכרויות, והתברר שאין לכך קשר עם המציאות.

גם בפורום יכולים להטעות, במזיד או בשוגג, כבר כתבתי - אבל עפ"י רוב, ניתן להכיר אנשים מכתיבה ממושכת "לפי תומם". לא כותבים כדי לחפש שידוך.

וברור שיש כאן "תורניים".. גם בנים וגם בנות. וכי איך את כותבת, ובאותה עת "מופתעת" שיש עוד כאלה? ברור שיש. חבר'ה ממש מעולים, בנים ובנות.

ואין כל הכרח להאריך בהתכתבויות. אדרבה, רצוי שלא. אם מישהו מתענין, מתכתבים בקצרה, רואים אם יש כיוון, יכולים לבקש שמות של מכרים - ואם רוצים, נפגשים. כמו כל שידוך. עם אופציה שאכן מכירים יותר (זה אמור להתברר בפגישות..)

לגבי "שיחות בצ'אטים" - יש אפשרות לבחור, מי רוצה ומי לא. כמו שאת בוחרת שלא - גם אחרים יכולים.

ואם פותחים שיחה בצ'אט לצורך שידוך, אפשר, כנ"ל, לא להאריך. זה לא פחות טוב מאשר שיחה במכשירים אחרים.

כמובן, צריך זהירות ולא להיסחף, לפני שבכלל יודעים אם זה האיש..

אפשר דרך אנשים בפורום שאת סומכת עליהם ואולי מכירים אותו

ואפשר גם להשתמש בחוק הדתיים השלובים

בפורום - מנהלים/ות או אחרים - הם הרבה פעמים יכירו דינמיקה פנימית וגם אנשים שעומדים מאחורי הניקים, ויוכלו לאשר לך שמדובר באנשים אמיתיים ורציניים שאין לך מה לחשוש.
 

המנהלים והמנהלות של הפורום (וגם של פורומים אחרים, ובפרט @Admin, אבל לא רק הוא...)יעזרו לך בשמחה, ככה היה פעם וככה אני משוכנע שגם היום. 

יש אנשים שרוצים להתחדש, אני משער...

את מקסימום בוחרת להכיר מישהו בעקבות זה שנחשפת אליו בפורום. זה הבדל ענקקקקקק שיכול לעשות את ההבדל מבחינתך בהחלטה אם כן או לא.

אסביר:

פורום הוא כלי. בדיוק כמו שדכנית, כמו אתר היכרויות, כמו הדרכה ביחד בבני עקיבא או בשלווה או לעבוד ביחד בסופרמרקט, את קופאית והוא סדרן וכו' - כל אלו, הם כלים, הם לא המהות עצמה. המהות היא, שאחרי שנחשפת לאדם כלשהוא, ויש לך יסוד כלשהוא לחשוב שהוא יכול אולי להתאים לך - אחרי זה, ואחרי כמובן יצירת הקשר הראשוני (ישירות או צד ג' - הכל בסדר...) - רק אז, את מתחילה לצאת באמת ולהכיר באמת בצורה מסודרת ונכונה לצורך שידוכים. כלומר - ההיכרות עצמה תיעשה בצורה מעמיקה ונכונה מאוד. ההיכרות לא נעשית כבר בשלב הראשון, גם אם את חושבת שדרך הפורום/האתר/העבודה/בני עקיבא/סופרמרקט/שדכן וכו', את כבר "מכירה" אותו - זהו, שלא.

אם כן, מה זה משנה באיזו דרך יצא לך להחליט שמישהו יכול אולי להתאים לך, ולנסות לקדם את זה לשלב רציני יותר? זה לא שכבר קבעת בצורה מוחלטת שאת מכירה אותו על מלא וזהו אתם מתאימים ועוד שבועיים חתונה. 

נחשפת למישהו בפורום, או באתר (או בסופרמרקט בעבודה וכו'... כנ"K), ומסיבה כלשהיא הוא מצא חן בעיניך, או הכתיבה שלו וכן הלאה - מנסים להתקדם לשלב הבא, אחרי שמוודאים שזה ריאלי, שזה באמת מי שהוא טוען שהוא וכו' - ואחרי זה, תכירי אותו. לא יתאים - סבבה, לא קרה כלום. הרבה יוצאים עם בנות (ויוצאות עם בנים) דרך כלים "מסורתיים יותר" ובסוף לא מתחתנים - זה קיים... וגם להיפך. 

אז שיהיה ב"הצלחה! המציאות מלמדת שגם דרך הכלי הזה התחתנו בעבר אנשים - בפורום הספציפי פה, ובעוד פורומים ברחבי האינטרנט (וכמו כן, בזכות פייסבוק ועוד רשתות חברתיות וכו'). 

ואגב, אם תתחתני דרך כלי הפורום הזה, משה המנהל בוודאי ישמח  

בכ"מ בלי קשר למראה לא כדאי לדבר הרבה זמן לפני שנפגשים.

א"א באמת להכיר ככה, זה בעיקר דימיון.

לדעתי המספר אצלי עומד על 69.

אפשר להתרשם מכתיבות במשך תקופה.

עם זה, לא תמיד זה מעיד על האדם עצמו.

על כן, אם רוצים, כדאי התענינות קצרה באישי. אם הצד השני בענין - אז כדאי להמשיך כמו בהצעת שידוך. דהיינו, לשאול על מכירים, חברים/רבנים, בין מ"כאן", בין מלימודים וכד'. להתענין על האדם. 

אם הנתונים נראים סבירים, אפשר להמשיך הלאה.

הנושא של הבירור עם מישהו שמכיר, יכול לפעמים להיות יותר משמעותי מאשר הצעה שבאה ע"י מכר-משותף, כי כאן, מעבר למקלדת, עדיין אין מישהו שמעיד על האדם, שמציע.

כמו כן, לא לסחוב יותר מידי בהתכתבויות מקדימות. לא בריא, יכול ליצור ציפיות שווא שאינן בהכרח תואמות למציאות. לעיתים גם יכול להזיק מעבר לכך.

בהצלחה.

הנחה כזאת יוצאת מנקודת הנחה שכדי ליצור את הבסיס הראשוני של להחליט על לנסות להכיר מישהו, צריך "לדעת מה מעסיק אותו ביומיום.." וכו' - זה ממש לא בהכרח. הנחה כזאת מצריכה הרבה יותר מידי היכרות ראשונית לפני שמבררים ובכלל מתחילים לצאת. 

גם באתר היכרויות רשמי לא יודעים הכל. גם שדכן לא יודע הכל. ותתפלא, אפילו חברים שמציעים לא תמיד יודעים באמת את כל זה על שני הצדדים. אלא, עולה משהו שגורם להם לחשוב שיש היתכנות לקשר, ואז, כשיוצאים, בודקים אם זה אמיתי או לא. 

לא מדובר כאן לצאת עם אנסים או רוצחים וכו', כן? מדובר על לחשוב שמישהו על סמך מה שכתב, נשמע לך מעניין מספיק בכדי לברר ולהתקדם עם המחשבה ואולי בסוף לצאת איתו. לא כזה ביג דיל, באמת. 

אחרי תקופה זה כבר סיפור אחר

מבקשים מהניק מספרים לבירורים, כמו כל שידוך אחר. רואים תמונה, שומעים פרטים.

(הצעת שידוך רגילה)

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.