מאפשרת להפגש עם פנימיות האדם לפני שנפגשים עם החיצוניות, יש בזה משהו נדיר.

כלומר, אדם שכותב ו"תוכו כברו" - אז הרי במשך זמן כבר מספיקים להתרשם מתפיסתו, ערכיו, כיווניו. גם איך הוא מגיב כשמשהו מרגיז אותו. וכו'. זה בהחלט יכול להיות בסיס טוב.

אבל - יש גם שכתיבתם איננה מה שהם. לפעמים יותר מה שחושבים שנכון להיות (גם זה חשוב, אבל זה עדיין לא שידוך). לפעמים גם זה לא.

צודקת האומרת ש"רשימת תכונות" היא דבר שטוב שיהיה בתחילה, כדי לדעת אם בכלל עומדים על בסיס משותף, לפי בדיקת הקשר האישי.

אבל אי אפשר להכחיש, שדווקא משום כך, לפעמים קל יותר לעמוד על זה מכתיבה מתמשכת, מאשר מ"רשימה" שאדם כותב על עצמו. מה גם, שתמיד אפשר כשיוצרים קשר, לבקש שיכתוב/תכתוב על עצמו איזו "רשימה" כזו, לראות אם הכיוון משותף.

הערך המוסף הוא, שיכולה להיות כך היכרות מקדימה כלשהי.

אבל שוב, צריך להיות זהירים. לפעמים, דווקא המחשבה ש"מכירים" כבר, יכולה להטעות, ולגרום שלא לברר בהיכרות כמו שהיה קורה כשיודעים שלא מכירים עדיין.

לכן, טוב להתייחס לזה בתור בסיס לאופציה, אבל גם לשאול כבר מי שמכירים יותר - וגם לנסות להכיר "מחדש", אם נפגשים. לא שה"פורום" יהיה נושא השיחות הראשי. זה טוב בתור נושא ראשוני לשיחה...

לפחות בבנות.. יש מלא.. מהמשובחות של המגזר חח 

אכן חח .. גם הבנים איכותיים!! 

מכיוון שפורום זה משהו לא אמיתי, אנונימי ומרוחק מאד.

הלא אם לא היה אנונימי כל אחד היה מזדהה בשמו האמיתי.

האנונימיות משרתת המון מטרות טובות ובעיקר בתחומים אישיים שאין לנו האומץ, הרצון או היכולת לשאול ולשתף ללא אנונימיות.

ואולי להיפך - דווקא בגלל שאין את מחסום השם, הוא דווקא הדבר היותר אמיתי, כי הוא מבטא את הבנאדם האמיתי כמו שהוא. ותחשבי - בסופו של יום, בני זוג הם הדבר הכי קרוב שקיים, והוא חושף בפניה את הנפש שלו הרבה יותר מאשר הוא חושף בפני חברים וכו' - כי היא הדבר הכי קרוב אליו. לכן לטעון שאם את רואה מישהו שכותב משהו בפורום באנונימיות זה לא "אמיתי" כי לאחרים כאשר הוא גלוי, הוא לא היה כותב/אומר את זה - אז זה לא רלוונטי תמיד כאשר מדובר במישהי שהיא אשתו, כי אצלה הוא גלוי הרבה יותר מאצל אחרים, ככל הנראה גם יותר מאשר הוא בפורום ה"אנונימי". 

מצד אחד, האדם בפורום לא תמיד כמו האדם שבחוץ. ולכן צריך להיות מוכנים, אם הולכים להיפגש עם אדם כזה.

מצד שני, האדם שבפורום זהו גם לפעמים האדם הקרוב ביותר באמת לנפש האדם הנ"ל, כך שזו היכרות עמוקה יותר.

אם את פתוחה לאופציות - למה לא?

והתחברתי למה שדעתן מתחיל אמר באמת

כי זה נראה שיש אנשים שמשדרים  בפורום בדיוק את מי שהם, את הרבדים הכי עמוקים שלהם וכנים.. ושאת פוגשת אותם במציאות זה אפילו מקבל יותר נופך, וזה מדהים.. 

ויש סוג אחר שיש פער בין איך שהם במציאות תופסים את עצמם לבין איך שבפנימיות הם מבטאים את עצמם (אפשר להיכנס לזה מבחינה נפשית למה זה קורה.. אבל זה פחות חשוב כרגע..)

וזה לא דבר רע או משהו כזה, אלא שפשוט יכול להצטייר לך סוג מסויים של בחור ובעצם זה משהו אחר לגמרי.

ואני הכי בעד! יש כאן אנשים מקסימים לדעתי.. ואם ייצא מזה גם חתונה אז בכלל מה טוב  

רוב הניקים כאן הם ניקים מוכרים.. היו כאן הרבה מפגשים, וחברויות בלי קשר..

סביר להניח שאם זה ניק פעיל, מישהו מכאן שמכיר אותו גם במציאות.. או באמת חוק הדתיים השלובים

ומה הבעיה לבדוק שהוא באמת אמיתי? לשם זה יש בירורים.. מקסימום תבקש תעודת זהות חח

אבל אם הוא ניק מוכר, אז כנראה מישהו מפה מכיר אותו במציאות..

וגם בלי זה, יש עוד דרכים לזהות אם אדם אמין או לא.. 

אדם יכול להיות בעל "רמות דתיות" מגוונות... 

אדרבה, שם אין שמץ מושג לאמת משהו על עצמו. מעת לעת, מישהי כאן כותבת על מישהו שהציג עצמו כ"תורני" באתר הכרויות, והתברר שאין לכך קשר עם המציאות.

גם בפורום יכולים להטעות, במזיד או בשוגג, כבר כתבתי - אבל עפ"י רוב, ניתן להכיר אנשים מכתיבה ממושכת "לפי תומם". לא כותבים כדי לחפש שידוך.

וברור שיש כאן "תורניים".. גם בנים וגם בנות. וכי איך את כותבת, ובאותה עת "מופתעת" שיש עוד כאלה? ברור שיש. חבר'ה ממש מעולים, בנים ובנות.

ואין כל הכרח להאריך בהתכתבויות. אדרבה, רצוי שלא. אם מישהו מתענין, מתכתבים בקצרה, רואים אם יש כיוון, יכולים לבקש שמות של מכרים - ואם רוצים, נפגשים. כמו כל שידוך. עם אופציה שאכן מכירים יותר (זה אמור להתברר בפגישות..)

לגבי "שיחות בצ'אטים" - יש אפשרות לבחור, מי רוצה ומי לא. כמו שאת בוחרת שלא - גם אחרים יכולים.

ואם פותחים שיחה בצ'אט לצורך שידוך, אפשר, כנ"ל, לא להאריך. זה לא פחות טוב מאשר שיחה במכשירים אחרים.

כמובן, צריך זהירות ולא להיסחף, לפני שבכלל יודעים אם זה האיש..

אפשר דרך אנשים בפורום שאת סומכת עליהם ואולי מכירים אותו

ואפשר גם להשתמש בחוק הדתיים השלובים

בפורום - מנהלים/ות או אחרים - הם הרבה פעמים יכירו דינמיקה פנימית וגם אנשים שעומדים מאחורי הניקים, ויוכלו לאשר לך שמדובר באנשים אמיתיים ורציניים שאין לך מה לחשוש.
 

המנהלים והמנהלות של הפורום (וגם של פורומים אחרים, ובפרט @Admin, אבל לא רק הוא...)יעזרו לך בשמחה, ככה היה פעם וככה אני משוכנע שגם היום. 

יש אנשים שרוצים להתחדש, אני משער...

את מקסימום בוחרת להכיר מישהו בעקבות זה שנחשפת אליו בפורום. זה הבדל ענקקקקקק שיכול לעשות את ההבדל מבחינתך בהחלטה אם כן או לא.

אסביר:

פורום הוא כלי. בדיוק כמו שדכנית, כמו אתר היכרויות, כמו הדרכה ביחד בבני עקיבא או בשלווה או לעבוד ביחד בסופרמרקט, את קופאית והוא סדרן וכו' - כל אלו, הם כלים, הם לא המהות עצמה. המהות היא, שאחרי שנחשפת לאדם כלשהוא, ויש לך יסוד כלשהוא לחשוב שהוא יכול אולי להתאים לך - אחרי זה, ואחרי כמובן יצירת הקשר הראשוני (ישירות או צד ג' - הכל בסדר...) - רק אז, את מתחילה לצאת באמת ולהכיר באמת בצורה מסודרת ונכונה לצורך שידוכים. כלומר - ההיכרות עצמה תיעשה בצורה מעמיקה ונכונה מאוד. ההיכרות לא נעשית כבר בשלב הראשון, גם אם את חושבת שדרך הפורום/האתר/העבודה/בני עקיבא/סופרמרקט/שדכן וכו', את כבר "מכירה" אותו - זהו, שלא.

אם כן, מה זה משנה באיזו דרך יצא לך להחליט שמישהו יכול אולי להתאים לך, ולנסות לקדם את זה לשלב רציני יותר? זה לא שכבר קבעת בצורה מוחלטת שאת מכירה אותו על מלא וזהו אתם מתאימים ועוד שבועיים חתונה. 

נחשפת למישהו בפורום, או באתר (או בסופרמרקט בעבודה וכו'... כנ"K), ומסיבה כלשהיא הוא מצא חן בעיניך, או הכתיבה שלו וכן הלאה - מנסים להתקדם לשלב הבא, אחרי שמוודאים שזה ריאלי, שזה באמת מי שהוא טוען שהוא וכו' - ואחרי זה, תכירי אותו. לא יתאים - סבבה, לא קרה כלום. הרבה יוצאים עם בנות (ויוצאות עם בנים) דרך כלים "מסורתיים יותר" ובסוף לא מתחתנים - זה קיים... וגם להיפך. 

אז שיהיה ב"הצלחה! המציאות מלמדת שגם דרך הכלי הזה התחתנו בעבר אנשים - בפורום הספציפי פה, ובעוד פורומים ברחבי האינטרנט (וכמו כן, בזכות פייסבוק ועוד רשתות חברתיות וכו'). 

ואגב, אם תתחתני דרך כלי הפורום הזה, משה המנהל בוודאי ישמח  

בכ"מ בלי קשר למראה לא כדאי לדבר הרבה זמן לפני שנפגשים.

א"א באמת להכיר ככה, זה בעיקר דימיון.

לדעתי המספר אצלי עומד על 69.

אפשר להתרשם מכתיבות במשך תקופה.

עם זה, לא תמיד זה מעיד על האדם עצמו.

על כן, אם רוצים, כדאי התענינות קצרה באישי. אם הצד השני בענין - אז כדאי להמשיך כמו בהצעת שידוך. דהיינו, לשאול על מכירים, חברים/רבנים, בין מ"כאן", בין מלימודים וכד'. להתענין על האדם. 

אם הנתונים נראים סבירים, אפשר להמשיך הלאה.

הנושא של הבירור עם מישהו שמכיר, יכול לפעמים להיות יותר משמעותי מאשר הצעה שבאה ע"י מכר-משותף, כי כאן, מעבר למקלדת, עדיין אין מישהו שמעיד על האדם, שמציע.

כמו כן, לא לסחוב יותר מידי בהתכתבויות מקדימות. לא בריא, יכול ליצור ציפיות שווא שאינן בהכרח תואמות למציאות. לעיתים גם יכול להזיק מעבר לכך.

בהצלחה.

הנחה כזאת יוצאת מנקודת הנחה שכדי ליצור את הבסיס הראשוני של להחליט על לנסות להכיר מישהו, צריך "לדעת מה מעסיק אותו ביומיום.." וכו' - זה ממש לא בהכרח. הנחה כזאת מצריכה הרבה יותר מידי היכרות ראשונית לפני שמבררים ובכלל מתחילים לצאת. 

גם באתר היכרויות רשמי לא יודעים הכל. גם שדכן לא יודע הכל. ותתפלא, אפילו חברים שמציעים לא תמיד יודעים באמת את כל זה על שני הצדדים. אלא, עולה משהו שגורם להם לחשוב שיש היתכנות לקשר, ואז, כשיוצאים, בודקים אם זה אמיתי או לא. 

לא מדובר כאן לצאת עם אנסים או רוצחים וכו', כן? מדובר על לחשוב שמישהו על סמך מה שכתב, נשמע לך מעניין מספיק בכדי לברר ולהתקדם עם המחשבה ואולי בסוף לצאת איתו. לא כזה ביג דיל, באמת. 

אחרי תקופה זה כבר סיפור אחר

מבקשים מהניק מספרים לבירורים, כמו כל שידוך אחר. רואים תמונה, שומעים פרטים.

(הצעת שידוך רגילה)

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.