מאפשרת להפגש עם פנימיות האדם לפני שנפגשים עם החיצוניות, יש בזה משהו נדיר.

כלומר, אדם שכותב ו"תוכו כברו" - אז הרי במשך זמן כבר מספיקים להתרשם מתפיסתו, ערכיו, כיווניו. גם איך הוא מגיב כשמשהו מרגיז אותו. וכו'. זה בהחלט יכול להיות בסיס טוב.

אבל - יש גם שכתיבתם איננה מה שהם. לפעמים יותר מה שחושבים שנכון להיות (גם זה חשוב, אבל זה עדיין לא שידוך). לפעמים גם זה לא.

צודקת האומרת ש"רשימת תכונות" היא דבר שטוב שיהיה בתחילה, כדי לדעת אם בכלל עומדים על בסיס משותף, לפי בדיקת הקשר האישי.

אבל אי אפשר להכחיש, שדווקא משום כך, לפעמים קל יותר לעמוד על זה מכתיבה מתמשכת, מאשר מ"רשימה" שאדם כותב על עצמו. מה גם, שתמיד אפשר כשיוצרים קשר, לבקש שיכתוב/תכתוב על עצמו איזו "רשימה" כזו, לראות אם הכיוון משותף.

הערך המוסף הוא, שיכולה להיות כך היכרות מקדימה כלשהי.

אבל שוב, צריך להיות זהירים. לפעמים, דווקא המחשבה ש"מכירים" כבר, יכולה להטעות, ולגרום שלא לברר בהיכרות כמו שהיה קורה כשיודעים שלא מכירים עדיין.

לכן, טוב להתייחס לזה בתור בסיס לאופציה, אבל גם לשאול כבר מי שמכירים יותר - וגם לנסות להכיר "מחדש", אם נפגשים. לא שה"פורום" יהיה נושא השיחות הראשי. זה טוב בתור נושא ראשוני לשיחה...

לפחות בבנות.. יש מלא.. מהמשובחות של המגזר חח 

אכן חח .. גם הבנים איכותיים!! 

מכיוון שפורום זה משהו לא אמיתי, אנונימי ומרוחק מאד.

הלא אם לא היה אנונימי כל אחד היה מזדהה בשמו האמיתי.

האנונימיות משרתת המון מטרות טובות ובעיקר בתחומים אישיים שאין לנו האומץ, הרצון או היכולת לשאול ולשתף ללא אנונימיות.

ואולי להיפך - דווקא בגלל שאין את מחסום השם, הוא דווקא הדבר היותר אמיתי, כי הוא מבטא את הבנאדם האמיתי כמו שהוא. ותחשבי - בסופו של יום, בני זוג הם הדבר הכי קרוב שקיים, והוא חושף בפניה את הנפש שלו הרבה יותר מאשר הוא חושף בפני חברים וכו' - כי היא הדבר הכי קרוב אליו. לכן לטעון שאם את רואה מישהו שכותב משהו בפורום באנונימיות זה לא "אמיתי" כי לאחרים כאשר הוא גלוי, הוא לא היה כותב/אומר את זה - אז זה לא רלוונטי תמיד כאשר מדובר במישהי שהיא אשתו, כי אצלה הוא גלוי הרבה יותר מאצל אחרים, ככל הנראה גם יותר מאשר הוא בפורום ה"אנונימי". 

מצד אחד, האדם בפורום לא תמיד כמו האדם שבחוץ. ולכן צריך להיות מוכנים, אם הולכים להיפגש עם אדם כזה.

מצד שני, האדם שבפורום זהו גם לפעמים האדם הקרוב ביותר באמת לנפש האדם הנ"ל, כך שזו היכרות עמוקה יותר.

אם את פתוחה לאופציות - למה לא?

והתחברתי למה שדעתן מתחיל אמר באמת

כי זה נראה שיש אנשים שמשדרים  בפורום בדיוק את מי שהם, את הרבדים הכי עמוקים שלהם וכנים.. ושאת פוגשת אותם במציאות זה אפילו מקבל יותר נופך, וזה מדהים.. 

ויש סוג אחר שיש פער בין איך שהם במציאות תופסים את עצמם לבין איך שבפנימיות הם מבטאים את עצמם (אפשר להיכנס לזה מבחינה נפשית למה זה קורה.. אבל זה פחות חשוב כרגע..)

וזה לא דבר רע או משהו כזה, אלא שפשוט יכול להצטייר לך סוג מסויים של בחור ובעצם זה משהו אחר לגמרי.

ואני הכי בעד! יש כאן אנשים מקסימים לדעתי.. ואם ייצא מזה גם חתונה אז בכלל מה טוב  

רוב הניקים כאן הם ניקים מוכרים.. היו כאן הרבה מפגשים, וחברויות בלי קשר..

סביר להניח שאם זה ניק פעיל, מישהו מכאן שמכיר אותו גם במציאות.. או באמת חוק הדתיים השלובים

ומה הבעיה לבדוק שהוא באמת אמיתי? לשם זה יש בירורים.. מקסימום תבקש תעודת זהות חח

אבל אם הוא ניק מוכר, אז כנראה מישהו מפה מכיר אותו במציאות..

וגם בלי זה, יש עוד דרכים לזהות אם אדם אמין או לא.. 

אדם יכול להיות בעל "רמות דתיות" מגוונות... 

אדרבה, שם אין שמץ מושג לאמת משהו על עצמו. מעת לעת, מישהי כאן כותבת על מישהו שהציג עצמו כ"תורני" באתר הכרויות, והתברר שאין לכך קשר עם המציאות.

גם בפורום יכולים להטעות, במזיד או בשוגג, כבר כתבתי - אבל עפ"י רוב, ניתן להכיר אנשים מכתיבה ממושכת "לפי תומם". לא כותבים כדי לחפש שידוך.

וברור שיש כאן "תורניים".. גם בנים וגם בנות. וכי איך את כותבת, ובאותה עת "מופתעת" שיש עוד כאלה? ברור שיש. חבר'ה ממש מעולים, בנים ובנות.

ואין כל הכרח להאריך בהתכתבויות. אדרבה, רצוי שלא. אם מישהו מתענין, מתכתבים בקצרה, רואים אם יש כיוון, יכולים לבקש שמות של מכרים - ואם רוצים, נפגשים. כמו כל שידוך. עם אופציה שאכן מכירים יותר (זה אמור להתברר בפגישות..)

לגבי "שיחות בצ'אטים" - יש אפשרות לבחור, מי רוצה ומי לא. כמו שאת בוחרת שלא - גם אחרים יכולים.

ואם פותחים שיחה בצ'אט לצורך שידוך, אפשר, כנ"ל, לא להאריך. זה לא פחות טוב מאשר שיחה במכשירים אחרים.

כמובן, צריך זהירות ולא להיסחף, לפני שבכלל יודעים אם זה האיש..

אפשר דרך אנשים בפורום שאת סומכת עליהם ואולי מכירים אותו

ואפשר גם להשתמש בחוק הדתיים השלובים

בפורום - מנהלים/ות או אחרים - הם הרבה פעמים יכירו דינמיקה פנימית וגם אנשים שעומדים מאחורי הניקים, ויוכלו לאשר לך שמדובר באנשים אמיתיים ורציניים שאין לך מה לחשוש.
 

המנהלים והמנהלות של הפורום (וגם של פורומים אחרים, ובפרט @Admin, אבל לא רק הוא...)יעזרו לך בשמחה, ככה היה פעם וככה אני משוכנע שגם היום. 

יש אנשים שרוצים להתחדש, אני משער...

את מקסימום בוחרת להכיר מישהו בעקבות זה שנחשפת אליו בפורום. זה הבדל ענקקקקקק שיכול לעשות את ההבדל מבחינתך בהחלטה אם כן או לא.

אסביר:

פורום הוא כלי. בדיוק כמו שדכנית, כמו אתר היכרויות, כמו הדרכה ביחד בבני עקיבא או בשלווה או לעבוד ביחד בסופרמרקט, את קופאית והוא סדרן וכו' - כל אלו, הם כלים, הם לא המהות עצמה. המהות היא, שאחרי שנחשפת לאדם כלשהוא, ויש לך יסוד כלשהוא לחשוב שהוא יכול אולי להתאים לך - אחרי זה, ואחרי כמובן יצירת הקשר הראשוני (ישירות או צד ג' - הכל בסדר...) - רק אז, את מתחילה לצאת באמת ולהכיר באמת בצורה מסודרת ונכונה לצורך שידוכים. כלומר - ההיכרות עצמה תיעשה בצורה מעמיקה ונכונה מאוד. ההיכרות לא נעשית כבר בשלב הראשון, גם אם את חושבת שדרך הפורום/האתר/העבודה/בני עקיבא/סופרמרקט/שדכן וכו', את כבר "מכירה" אותו - זהו, שלא.

אם כן, מה זה משנה באיזו דרך יצא לך להחליט שמישהו יכול אולי להתאים לך, ולנסות לקדם את זה לשלב רציני יותר? זה לא שכבר קבעת בצורה מוחלטת שאת מכירה אותו על מלא וזהו אתם מתאימים ועוד שבועיים חתונה. 

נחשפת למישהו בפורום, או באתר (או בסופרמרקט בעבודה וכו'... כנ"K), ומסיבה כלשהיא הוא מצא חן בעיניך, או הכתיבה שלו וכן הלאה - מנסים להתקדם לשלב הבא, אחרי שמוודאים שזה ריאלי, שזה באמת מי שהוא טוען שהוא וכו' - ואחרי זה, תכירי אותו. לא יתאים - סבבה, לא קרה כלום. הרבה יוצאים עם בנות (ויוצאות עם בנים) דרך כלים "מסורתיים יותר" ובסוף לא מתחתנים - זה קיים... וגם להיפך. 

אז שיהיה ב"הצלחה! המציאות מלמדת שגם דרך הכלי הזה התחתנו בעבר אנשים - בפורום הספציפי פה, ובעוד פורומים ברחבי האינטרנט (וכמו כן, בזכות פייסבוק ועוד רשתות חברתיות וכו'). 

ואגב, אם תתחתני דרך כלי הפורום הזה, משה המנהל בוודאי ישמח  

בכ"מ בלי קשר למראה לא כדאי לדבר הרבה זמן לפני שנפגשים.

א"א באמת להכיר ככה, זה בעיקר דימיון.

לדעתי המספר אצלי עומד על 69.

אפשר להתרשם מכתיבות במשך תקופה.

עם זה, לא תמיד זה מעיד על האדם עצמו.

על כן, אם רוצים, כדאי התענינות קצרה באישי. אם הצד השני בענין - אז כדאי להמשיך כמו בהצעת שידוך. דהיינו, לשאול על מכירים, חברים/רבנים, בין מ"כאן", בין מלימודים וכד'. להתענין על האדם. 

אם הנתונים נראים סבירים, אפשר להמשיך הלאה.

הנושא של הבירור עם מישהו שמכיר, יכול לפעמים להיות יותר משמעותי מאשר הצעה שבאה ע"י מכר-משותף, כי כאן, מעבר למקלדת, עדיין אין מישהו שמעיד על האדם, שמציע.

כמו כן, לא לסחוב יותר מידי בהתכתבויות מקדימות. לא בריא, יכול ליצור ציפיות שווא שאינן בהכרח תואמות למציאות. לעיתים גם יכול להזיק מעבר לכך.

בהצלחה.

הנחה כזאת יוצאת מנקודת הנחה שכדי ליצור את הבסיס הראשוני של להחליט על לנסות להכיר מישהו, צריך "לדעת מה מעסיק אותו ביומיום.." וכו' - זה ממש לא בהכרח. הנחה כזאת מצריכה הרבה יותר מידי היכרות ראשונית לפני שמבררים ובכלל מתחילים לצאת. 

גם באתר היכרויות רשמי לא יודעים הכל. גם שדכן לא יודע הכל. ותתפלא, אפילו חברים שמציעים לא תמיד יודעים באמת את כל זה על שני הצדדים. אלא, עולה משהו שגורם להם לחשוב שיש היתכנות לקשר, ואז, כשיוצאים, בודקים אם זה אמיתי או לא. 

לא מדובר כאן לצאת עם אנסים או רוצחים וכו', כן? מדובר על לחשוב שמישהו על סמך מה שכתב, נשמע לך מעניין מספיק בכדי לברר ולהתקדם עם המחשבה ואולי בסוף לצאת איתו. לא כזה ביג דיל, באמת. 

אחרי תקופה זה כבר סיפור אחר

מבקשים מהניק מספרים לבירורים, כמו כל שידוך אחר. רואים תמונה, שומעים פרטים.

(הצעת שידוך רגילה)

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.