אם הייתם אומרים עם הקמת הממשלה הנוכחית, שהיא תגיע עד לתאריך הזה, הייתם נחשבים לשוטים. אף אחד במערכת הפוליטית, ובאלה המסקרים ומפרשנים אותה, לא האמין שהממשלה תחזיק מעמד קרוב לארבע שנים וכמעט תמלא את ימיה. עשרות משברים, גדולים וקטנים, איימו כל העת על שלמות הקואליציה. פעם בחודשיים, לפחות, היה נדמה שהנה הממשלה מתפרקת והולכים לבחירות, אבל תמיד הגיע קרש ההצלה שנתן לממשלה להחזיק עוד קצת מעמד. עכשיו זהו. הרגע הזה הגיע. ישראל יוצאת למערכת בחירות.

לא משנה מה יגידו לכם, העיתוי לא היה צפוי בכלל. אין אחד שקם אתמול בבוקר וחשב שב 14:38 בדיוק תצא ההודעה מראשי הקואליציה – אי אפשר יותר, הולכים לבחירות. נכון, אתמול עוד דיווחו העיתונאים השונים על הקרעים בקואליציה סביב חוק הגיוס, ואף חלקם העלו את האפשרות להקדמת הבחירות, אבל אך אחד לא חשב שזה יהיה כל כך קרוב. אם משהו חשב שהוא יוכל להוביל את נתניהו לבחירות, הוכיח אתמול ראש הממשלה בפעם המי יודע כמה, שרק הוא יכריע בסוגיית הבחירות, והוא זה שיקבע אותם, בזמן שהכי מתאים לו.

הבחירות, שיתקיימו בד' ניסן (9/4/19), יעמדו בצל החקירות של ראש הממשלה. רק לאחרונה הוגיעה המשטרה שהיא ממליצה להעמיד לדין את נתניהו בתיק 4000 בהאשמת שוחד. המלצה זאת מצטרפת לשאר המלצות המשטרה בתיקי 1000 ו-2000 שגם שם מואשם נתניהו בדברים דומים. רק בשבוע שעבר הודלף מהפרקליטות שהם נצמדים להמלצות המשטרה, ובקרוב יגישו גם הם את המלצותיהם ליועמ"ש. כעת, משנקבע תאריך הבחירות, הכל צפוי להתעכב. היועמ"ש לא ירצה להכריע בסוגיה כה חשובה בזמן תקופת בחירות. אך דבר אחד בטוח. קמפיין המפלגות השונות יהיה כולו סביב תיקי החקירות של נתניהו. בשמאל יגידו שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות משטרה, לא יכול להמשיך בתפקידו. מנגד קמפיין הליכוד יעסוק ברדיפה של ראש הממשלה ע"י המשטרה, הפרקליטות, וכל מי שיעמוד בדרך.

עוד מוקדם לדעת והכל עוד יכול להשתנות ב105 הימים הקרובים, אבל ככל הנראה ביום רביעי, ה' ניסן, נקום בבוקר ונתניהו יהיה ראש הממשלה. הסיכוי היחיד של מפלגות השמאל-מרכז להפיל את נתניהו, הוא רק אם הם יתאחדו לגוף פוליטי אחד. המחנה הציוני, שבבחירות האחרונות היו המפלגה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר מולו של נתניהו, איבדה את כוחה כמעט לחלוטין. מצבו של יו"ר המחנ"צ, אבי גבאי, לא טוב לא רק מבחינה ציבורית, אלא גם בתוך המפלגה שלו, כבר קמים מי שרוצים שיפנה את מקומו. דבר שלא תורם יותר מידי למצבם. גם מצבו של יאיר לפיד, מי שהסתמן כאלטרנטיבה החדשה של נתניהו, נמצא בפער גדול מהליכוד.

השם החם במחנה השמאל-מרכז הוא כמובן, בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל שרק לאחרונה הסתיימה תקופת ההצטננות לה הוא מחויב לפי החוק. בשבועות האחרונים השלים גנץ את השגת החתימות הדרושות שלו על מנת להקים מפלגה חדשה, אך מעבר לעובדה הזאת אנו כנראה לא יודעים דבר על מפלגתו החדשה. בכל הזמן הזה גנץ לא מנדב מילה. כולם ידעים את כוונותיו, כולם יודעים שהוא נערך, אבל גנץ שותק. בינתיים השתיקה הזאת משתלמת. גנץ נמצא כיום בעמדת האלטרנטיבה לראש הממשלה, מבלי שאיש יודע איך תראה הרשימה שלו, מה יהיו הנקודות המרכזיות שבה היא תתרכז, והאם יסכים להצטרף למפלגתו של נתניהו.

הריצה של גנץ משנה את כל התמונה. מימין ומשמאל. אם לפני כמה חודשים נתניהו התרברב עם 35 מנדטים, בשאיפה ל-40, עכשיו מבין נתניהו שעליו להיות זהיר יותר. כל האירועים הביטחוניים בחודשים האחרונים בדרום, צפון וביו"ש, גורמים לקולות לעבור לאיש הביטחון התורן שהצטרף למערכת. גם בשמאל, המפלגה החדשה של גנץ, שותה ליש עתיד ולמחנה הציוני את המנדטים באופן משמעותי. הבעיה של גנץ, לפי דיווח אתמול (שני) של מיכאל שמש בחדשות הערב של כאן 11, היא שהבחירות תפסו את גנץ לא מוכן, וע"פ לוח הזמנים הוא לא יוכל להקים מפלגה משלו, אלא יהיה חייב להתחבר למפלגה קיימת, או למפלגת מגירה. בין השמות החמים לחבירה, היא מפלגת 'אחי ישראלי', של עדינה בר-שלום, ביתו של הרב עובדיה זצ"ל. אך עדיין מוקדם לדעת איך הדברים יתקדמו ובאיזה מסגרת פוליטית ימצא את עצנו גנץ.

עוד סוגיה שתעלה לקראת הבחירות הקרובות היא סוגיית המפלגות החרדיות. גם אם זאת לא הסיבה הרשמית, לכולם ברור שלמפלגות החרדיות יש חלק בהקדמת הבחירות. בעוד בדגל התורה ובש"ס רצו להעביר את חוק הגיוס, באגודת ישראל התנגדו לזה בתוקף. כל צד איים מצדו שעם החוק יעבור או לא יעבור, הוא יפרק את הממשלה. הקרע בין החסידים לליטאים הוא המשך ישיר של הסכסוכים הפנימיים סביב הבחירות המקומיות, שגרמו לריצה נפרדת של המפלגות בכמה ערים, שהמרכזית בהם היא ירושלים. כעת צריכים שני הצדדים לשבת ולהגיע להסכמות חדשות לקראת ריצה משותפת מחדש, כשהתקווה היא להגיע לשמונה מנדטים. אופציה נוספת שעולה היא ריצה נפרדת, מה שיכול לגרום לכך שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. מנגד, יש מי בציבור החרדי מי שאומר שדווקא ריצה נפרדת, תגרום לכך ששתי המפלגות ימקסמו את כוחם, ובכך הכוח החרדי בכנסת יגדל.

גם בציבור הספרדי לא שקט. אומנם ש"ס הגיעה בבחירות המקומיות להישגים מרשימים, וגם בסקרים היא הצליחה לייצב את עצמה עם מנדט או שניים מעל אחוז החסימה, אבל לדרעי עדיין יש כמה סיבות לדאגה. הסיבה הראשונה היא ההמלצה שהגישה נגדו המשטרה בחשד להפרת אמונים ובחשדות נוספות. אומנם הוא נמצא מבחינה משפטית באותו המצב כמו נתניהו, אבל לא מבחינה ציבורית, וזה עלול לפגוע בו. סיבה נוספת היא יו"ר ש"ס לשעבר, אלי ישי. בבחירות הקודמות היה ישי צמוד מאוד לאחוז החסימה, והתמודדותו פגעה בש"ס. גם הפעם מתכוון ישי לרוץ במסגרת כזאת או אחרת, כשהפעם הוא מגיע מוכן יותר. לאור הדברים האלה עולים גם תרחישים נוספים, לדוגמה: איחוד בין דגל לש"ס מהצד האחד ולאיחוד בין ישי לאגו"י מהצד השני, דבר שיציל את כול קולות הציבור החרדי. אך התרחיש הזה עדיין נראה רחוק מהמציאות, ויותר סביר להניח שנראה את המפלגות רצות כמו תמיד – אגודת ישראל ודגל התורה בביתם המשותף, יהדות התורה ואילו מפלגת ש"ס תרוץ בעצמה.

אז איפה המפלגות השונות עומדות?

הליכוד -

לפי הסקרים מפלגת הליכוד שומרת באפון יחסי על כוחה מהבחירות הקומות (30 מדטים), ובבחירות הקרובות הם ינסו להמשיך לשמור על החוח הזה ואך להגביר אותו. הפריימריז במפלגה, שיתקיימו ככל הנראה לקראת סוף חודש פבואר, צפויים להיות צפופים במיוחד. החזרה של גדעון סער מההפסקה, ושל דני דנון מהאו"ם לצד המצטרף החדש ניר ברקת. וככל הנראה נראה גם עריקה מצד כולנו שעל הפרק עומדים השמות אלי כהן, יואב גלאנט ומייקל אורן.

יש עתיד -

במהלך הקמפיין הקרוב נשמע שני דברים מרכזיים – נתניהו חייב לפרוש בגלל החקירות והכניעה לחרדים. אלו שני הדברים בהם ככל הנראה יתמקדו במפלגה על מנת למשוך עוד קולות מתוך השמאל.

המחנה הציוני -

אבי גבאי מגיע למערכת הבחירות שהוא כבר ממש לא בשיא כוחו. אם לאחר הבחירות ליו"ר ראשות המפלגה, היה עוד נדמה שגבאי מביא איתו רוח חדשה למפלגה, היום ברור לכולם שלא. בחודשים הקרובים שנותרו עד הבחירות, ינסו במחנה הציוני להביא לאחדות במחנה השמאל-מרכז תחתיהם, דבר שיהיה קשה מאוד לאור העובדה ש'יש עתיד' ובני גנץ נמצאים בפער מעליהם בסקרים. כמו כן, גבאי מדגיש שהוא לא מתכוון לפנות את הכיסא עבור אף אחד, והוא מתכוון לעמוד בראש הרשימה בכל מקרה.

הבית היהודי -

מהבחירות הקודמות עד עכשיו, מפלגת הבית היהודי עדיין עוסקת בשאלה מה יעלה בגורל האחדות בין המפלגה למפלגת תקומה. השאלה הזאת עלולה להשפיע לא מעט על מצבה של הבית היהודי, במידה ותקומה תחליט לפרוש ולהתמודד בצורה אחרת. בינתיים במפלגה יכולים להיות מרוצים מכך שיש התקדמות קלה בסקרים, אך עדיין יש להם עוד עבודה רבה לפניהם.

כולנו -

כחלון מגיע למערכת הבחירות הזאת בצל מחאת האפודים הצהובים ועליית המחירים במשק. במהלך הקמפיין הוא ינסה לשכנע את הציבור הישראלי שהכלכלה דווקא צמחה בזמן שהיה שר האוצר, והמשק פרח. כחלון רוצה לראות את עצמו גם בממשלה הבאה מחזיק בתיק בחיר, אך נדמה שהפעם יהיה לו קשה מעט יותר.

ש"ס -

ינסו לעשות כל שביכולתם על מנת לשמור על המומנטום החיובי לו זכו בבחירות המקומיות, ולתרגם את זה גם להצלחה בבחירות הכלליות.

יהדות התורה -

בפני המפלגה עומדת משימה לא פשוטה של אחדות השורות בין 'דגל' ל'אגודה' ותוצאת המשימה היא זאת שתקבע מה יעלה בגורל המפלגות ואיך יראו פניהם בבחירות הבאות.

הרשימה המשותפת -

גם פה עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הריצה המשותפת של המפלגות הערביות. יש קולות על כך שיהיה פירוד בין המפלגות ויש קולות על המשך הריצה המשותפת.

ישראל ביתנו -

בסופו של דבר אביגדור ליברמן הוא זה שגרם לממשלה הצולעת, להפסיק ללכת לחלוטין. פרישתו של ליברמן זיכתה אותו קולות בסקרים, אך נדמה שזאת הייתה אווירה רגעית, וליברמן מצא עדיין קרוב לאחוז החסימה. ליברמן אומנם עזב את תיק הביטחון שבו הוא כל כך חשק, אבל מבחינתו הוא עדיין שואף לקבל את התיק הזה גם אחרי הבחירות הקרובות.

מרץ -

זכייתה של תמר זנגברג בתפקיד יו"ר המפלגה, ויציאתם של זקני המפלגה, אמורה לתת רוח חיים חדשה למרץ, שזכתה בקושי בחמישה מנדטים בבחירות הקודמות. מה שיכול להוסיף מנדטים למפלגה זה אם מפלגת המחנה הציוני תתמרכז עוד יותר.

אורלי לוי אבקסיס ובני גנץ -

שני אנשים שאף אחד עוד לא יודע איך יראו המפלגות שלהם, איך הן יקראו, ומי ירכיב אותן, ובכל זאת הם מצליחים לזכות לקולות של בוחרים שצמאים למשהו חדש בפוליטיקה. כל זאת יכול להשתנות ברגע שעמדותיהם יחשפו והם יתחילו להשמיע את קולם.

לסיום חשוב לזכור.

אומנם הבחירות עוד קצת יותר משלושה חודשים, אך עדיין הכל יכול עוד להשתנות. מפלגות יתחילו לחשוף את הרשימות שלהם, ומערכות הפריימריז יסתיימו, ורק אז נדע, בעוד חודשיים (בדיוק) איך יראו המפלגות שרצות לכנסת. עד אז כדאי לזכור ששום דבר אינו סופי, ומה שנדמה היום כחסר סיכוי, יכול להיות ביום הבחירות מהלך מבריק שהביא להפתעת בחירות.

מערכת בחירות מהנה לכולנו.