קריאה שלישי(ת) - בלוג שבועי חדש לקראת הבחירות הכלליותמרדכי

בס"ד

 

יוצאים לדרך

 

אם הייתם אומרים עם הקמת הממשלה הנוכחית, שהיא תגיע עד לתאריך הזה, הייתם נחשבים לשוטים. אף אחד במערכת הפוליטית, ובאלה המסקרים ומפרשנים אותה, לא האמין שהממשלה תחזיק מעמד קרוב לארבע שנים וכמעט תמלא את ימיה. עשרות משברים, גדולים וקטנים, איימו כל העת על שלמות הקואליציה. פעם בחודשיים, לפחות, היה נדמה שהנה הממשלה מתפרקת והולכים לבחירות, אבל תמיד הגיע קרש ההצלה שנתן לממשלה להחזיק עוד קצת מעמד. עכשיו זהו. הרגע הזה הגיע. ישראל יוצאת למערכת בחירות.

 

לא משנה מה יגידו לכם, העיתוי לא היה צפוי בכלל. אין אחד שקם אתמול בבוקר וחשב שב 14:38 בדיוק תצא ההודעה מראשי הקואליציה – אי אפשר יותר, הולכים לבחירות. נכון, אתמול עוד דיווחו העיתונאים השונים על הקרעים בקואליציה סביב חוק הגיוס, ואף חלקם העלו את האפשרות להקדמת הבחירות, אבל אך אחד לא חשב שזה יהיה כל כך קרוב. אם משהו חשב שהוא יוכל להוביל את נתניהו לבחירות, הוכיח אתמול ראש הממשלה בפעם המי יודע כמה, שרק הוא יכריע בסוגיית הבחירות, והוא זה שיקבע אותם, בזמן שהכי מתאים לו.

 

הבחירות, שיתקיימו בד' ניסן (9/4/19), יעמדו בצל החקירות של ראש הממשלה. רק לאחרונה הוגיעה המשטרה שהיא ממליצה להעמיד לדין את נתניהו בתיק 4000 בהאשמת שוחד. המלצה זאת מצטרפת לשאר המלצות המשטרה בתיקי 1000 ו-2000 שגם שם מואשם נתניהו בדברים דומים. רק בשבוע שעבר הודלף מהפרקליטות שהם נצמדים להמלצות המשטרה, ובקרוב יגישו גם הם את המלצותיהם ליועמ"ש. כעת, משנקבע תאריך הבחירות, הכל צפוי להתעכב. היועמ"ש לא ירצה להכריע בסוגיה כה חשובה בזמן תקופת בחירות. אך דבר אחד בטוח. קמפיין המפלגות השונות יהיה כולו סביב תיקי החקירות של נתניהו. בשמאל יגידו שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות משטרה, לא יכול להמשיך בתפקידו. מנגד קמפיין הליכוד יעסוק ברדיפה של ראש הממשלה ע"י המשטרה, הפרקליטות, וכל מי שיעמוד בדרך.

 

עוד מוקדם לדעת והכל עוד יכול להשתנות ב105 הימים הקרובים, אבל ככל הנראה ביום רביעי, ה' ניסן, נקום בבוקר ונתניהו יהיה ראש הממשלה. הסיכוי היחיד של מפלגות השמאל-מרכז להפיל את נתניהו, הוא רק אם הם יתאחדו לגוף פוליטי אחד. המחנה הציוני, שבבחירות האחרונות היו המפלגה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר מולו של נתניהו, איבדה את כוחה כמעט לחלוטין. מצבו של יו"ר המחנ"צ, אבי גבאי, לא טוב לא רק מבחינה ציבורית, אלא גם בתוך המפלגה שלו, כבר קמים מי שרוצים שיפנה את מקומו. דבר שלא תורם יותר מידי למצבם. גם מצבו של יאיר לפיד, מי שהסתמן כאלטרנטיבה החדשה של נתניהו, נמצא בפער גדול מהליכוד.

 

השם החם במחנה השמאל-מרכז הוא כמובן, בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל שרק לאחרונה הסתיימה תקופת ההצטננות לה הוא מחויב לפי החוק. בשבועות האחרונים השלים גנץ את השגת החתימות הדרושות שלו על מנת להקים מפלגה חדשה, אך מעבר לעובדה הזאת אנו כנראה לא יודעים דבר על מפלגתו החדשה. בכל הזמן הזה גנץ לא מנדב מילה. כולם ידעים את כוונותיו, כולם יודעים שהוא נערך, אבל גנץ שותק. בינתיים השתיקה הזאת משתלמת. גנץ נמצא כיום בעמדת האלטרנטיבה לראש הממשלה, מבלי שאיש יודע איך תראה הרשימה שלו, מה יהיו הנקודות המרכזיות שבה היא תתרכז, והאם יסכים להצטרף למפלגתו של נתניהו.

 

הריצה של גנץ משנה את כל התמונה. מימין ומשמאל. אם לפני כמה חודשים נתניהו התרברב עם 35 מנדטים, בשאיפה ל-40, עכשיו מבין נתניהו שעליו להיות זהיר יותר. כל האירועים הביטחוניים בחודשים האחרונים בדרום, צפון וביו"ש, גורמים לקולות לעבור לאיש הביטחון התורן שהצטרף למערכת. גם בשמאל, המפלגה החדשה של גנץ, שותה ליש עתיד ולמחנה הציוני את המנדטים באופן משמעותי. הבעיה של גנץ, לפי דיווח אתמול (שני) של מיכאל שמש בחדשות הערב של כאן 11, היא שהבחירות תפסו את גנץ לא מוכן, וע"פ לוח הזמנים הוא לא יוכל להקים מפלגה משלו, אלא יהיה חייב להתחבר למפלגה קיימת, או למפלגת מגירה. בין השמות החמים לחבירה, היא מפלגת 'אחי ישראלי', של עדינה בר-שלום, ביתו של הרב עובדיה זצ"ל. אך עדיין מוקדם לדעת איך הדברים יתקדמו ובאיזה מסגרת פוליטית ימצא את עצנו גנץ.

 

עוד סוגיה שתעלה לקראת הבחירות הקרובות היא סוגיית המפלגות החרדיות. גם אם זאת לא הסיבה הרשמית, לכולם ברור שלמפלגות החרדיות יש חלק בהקדמת הבחירות. בעוד בדגל התורה ובש"ס רצו להעביר את חוק הגיוס, באגודת ישראל התנגדו לזה בתוקף. כל צד איים מצדו שעם החוק יעבור או לא יעבור, הוא יפרק את הממשלה. הקרע בין החסידים לליטאים הוא המשך ישיר של הסכסוכים הפנימיים סביב הבחירות המקומיות, שגרמו לריצה נפרדת של המפלגות בכמה ערים, שהמרכזית בהם היא ירושלים. כעת צריכים שני הצדדים לשבת ולהגיע להסכמות חדשות לקראת ריצה משותפת מחדש, כשהתקווה היא להגיע לשמונה מנדטים. אופציה נוספת שעולה היא ריצה נפרדת, מה שיכול לגרום לכך שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. מנגד, יש מי בציבור החרדי מי שאומר שדווקא ריצה נפרדת, תגרום לכך ששתי המפלגות ימקסמו את כוחם, ובכך הכוח החרדי בכנסת יגדל.

 

גם בציבור הספרדי לא שקט. אומנם ש"ס הגיעה בבחירות המקומיות להישגים מרשימים, וגם בסקרים היא הצליחה לייצב את עצמה עם מנדט או שניים מעל אחוז החסימה, אבל לדרעי עדיין יש כמה סיבות לדאגה. הסיבה הראשונה היא ההמלצה שהגישה נגדו המשטרה בחשד להפרת אמונים ובחשדות נוספות. אומנם הוא נמצא מבחינה משפטית באותו המצב כמו נתניהו, אבל לא מבחינה ציבורית, וזה עלול לפגוע בו. סיבה נוספת היא יו"ר ש"ס לשעבר, אלי ישי. בבחירות הקודמות היה ישי צמוד מאוד לאחוז החסימה, והתמודדותו פגעה בש"ס. גם הפעם מתכוון ישי לרוץ במסגרת כזאת או אחרת, כשהפעם הוא מגיע מוכן יותר. לאור הדברים האלה עולים גם תרחישים נוספים, לדוגמה: איחוד בין דגל לש"ס מהצד האחד ולאיחוד בין ישי לאגו"י מהצד השני, דבר שיציל את כול קולות הציבור החרדי. אך התרחיש הזה עדיין נראה רחוק מהמציאות, ויותר סביר להניח שנראה את המפלגות רצות כמו תמיד – אגודת ישראל ודגל התורה בביתם המשותף, יהדות התורה ואילו מפלגת ש"ס תרוץ בעצמה.

 

אז איפה המפלגות השונות עומדות?

 

הליכוד -

לפי הסקרים מפלגת הליכוד שומרת באפון יחסי על כוחה מהבחירות הקומות (30 מדטים), ובבחירות הקרובות הם ינסו להמשיך לשמור על החוח הזה ואך להגביר אותו. הפריימריז במפלגה, שיתקיימו ככל הנראה לקראת סוף חודש פבואר, צפויים להיות צפופים במיוחד. החזרה של גדעון סער מההפסקה, ושל דני דנון מהאו"ם לצד המצטרף החדש ניר ברקת. וככל הנראה נראה גם עריקה מצד כולנו שעל הפרק עומדים השמות אלי כהן, יואב גלאנט ומייקל אורן.

 

יש עתיד -

במהלך הקמפיין הקרוב נשמע שני דברים מרכזיים – נתניהו חייב לפרוש בגלל החקירות והכניעה לחרדים. אלו שני הדברים בהם ככל הנראה יתמקדו במפלגה על מנת למשוך עוד קולות מתוך השמאל.

 

המחנה הציוני -

אבי גבאי מגיע למערכת הבחירות שהוא כבר ממש לא בשיא כוחו. אם לאחר הבחירות ליו"ר ראשות המפלגה, היה עוד נדמה שגבאי מביא איתו רוח חדשה למפלגה, היום ברור לכולם שלא. בחודשים הקרובים שנותרו עד הבחירות, ינסו במחנה הציוני להביא לאחדות במחנה השמאל-מרכז תחתיהם, דבר שיהיה קשה מאוד לאור העובדה ש'יש עתיד' ובני גנץ נמצאים בפער מעליהם בסקרים. כמו כן, גבאי מדגיש שהוא לא מתכוון לפנות את הכיסא עבור אף אחד, והוא מתכוון לעמוד בראש הרשימה בכל מקרה.

 

הבית היהודי -

מהבחירות הקודמות עד עכשיו, מפלגת הבית היהודי עדיין עוסקת בשאלה מה יעלה בגורל האחדות בין המפלגה למפלגת תקומה. השאלה הזאת עלולה להשפיע לא מעט על מצבה של הבית היהודי, במידה ותקומה תחליט לפרוש ולהתמודד בצורה אחרת. בינתיים במפלגה יכולים להיות מרוצים מכך שיש התקדמות קלה בסקרים, אך עדיין יש להם עוד עבודה רבה לפניהם.

 

כולנו -

כחלון מגיע למערכת הבחירות הזאת בצל מחאת האפודים הצהובים ועליית המחירים במשק. במהלך הקמפיין הוא ינסה לשכנע את הציבור הישראלי שהכלכלה דווקא צמחה בזמן שהיה שר האוצר, והמשק פרח. כחלון רוצה לראות את עצמו גם בממשלה הבאה מחזיק בתיק בחיר, אך נדמה שהפעם יהיה לו קשה מעט יותר.

 

ש"ס -

ינסו לעשות כל שביכולתם על מנת לשמור על המומנטום החיובי לו זכו בבחירות המקומיות, ולתרגם את זה גם להצלחה בבחירות הכלליות.

 

יהדות התורה -

בפני המפלגה עומדת משימה לא פשוטה של אחדות השורות בין 'דגל' ל'אגודה' ותוצאת המשימה היא זאת שתקבע מה יעלה בגורל המפלגות ואיך יראו פניהם בבחירות הבאות.

 

הרשימה המשותפת -

גם פה עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הריצה המשותפת של המפלגות הערביות. יש קולות על כך שיהיה פירוד בין המפלגות ויש קולות על המשך הריצה המשותפת.

 

ישראל ביתנו -

בסופו של דבר אביגדור ליברמן הוא זה שגרם לממשלה הצולעת, להפסיק ללכת לחלוטין. פרישתו של ליברמן זיכתה אותו קולות בסקרים, אך נדמה שזאת הייתה אווירה רגעית, וליברמן מצא עדיין קרוב לאחוז החסימה. ליברמן אומנם עזב את תיק הביטחון שבו הוא כל כך חשק, אבל מבחינתו הוא עדיין שואף לקבל את התיק הזה גם אחרי הבחירות הקרובות.

 

מרץ -

זכייתה של תמר זנגברג בתפקיד יו"ר המפלגה, ויציאתם של זקני המפלגה, אמורה לתת רוח חיים חדשה למרץ, שזכתה בקושי בחמישה מנדטים בבחירות הקודמות. מה שיכול להוסיף מנדטים למפלגה זה אם מפלגת המחנה הציוני תתמרכז עוד יותר.

 

אורלי לוי אבקסיס ובני גנץ -

שני אנשים שאף אחד עוד לא יודע איך יראו המפלגות שלהם, איך הן יקראו, ומי ירכיב אותן, ובכל זאת הם מצליחים לזכות לקולות של בוחרים שצמאים למשהו חדש בפוליטיקה. כל זאת יכול להשתנות ברגע שעמדותיהם יחשפו והם יתחילו להשמיע את קולם.

 

לסיום חשוב לזכור.

אומנם הבחירות עוד קצת יותר משלושה חודשים, אך עדיין הכל יכול עוד להשתנות. מפלגות יתחילו לחשוף את הרשימות שלהם, ומערכות הפריימריז יסתיימו, ורק אז נדע, בעוד חודשיים (בדיוק) איך יראו המפלגות שרצות לכנסת. עד אז כדאי לזכור ששום דבר אינו סופי, ומה שנדמה היום כחסר סיכוי, יכול להיות ביום הבחירות מהלך מבריק שהביא להפתעת בחירות.

 

מערכת בחירות מהנה לכולנו.

כתבת מדוייק.עובד על זה
בני גנץי. צ.אחרונה

כתבת יפה, וכנראה די מדויק.

באשר לבני גנץ, באופן מפתיע יום לאחר פיזור הכנסת הוא רשם מפלגה. אז כנראה מיכאל שמש טעה.

באשר לאפשרות חלופית חדשה לראש הממשלה, זה כנראה יקרה רק אם לפיד יוותר על גאוותו, ויכנס כמספר 2 של בני גנץ, ובנוסף בנט או מפלגות המרכז יעשו קמפיין מוצלח שיוריד את הליכוד עוד מעט. מעניין.

אם נתניהו וסמוטריץ בעד ארגנטינהאריק מהדרום

כנראה שה' בעד ספרד.

את זה נראה בעוד כמה שעות, כשנדע מי ניצח...הסטורי

האמת, לא מעניין אותי כדורגל ובעייני כל ההתעסקות בספורט תחרותי זה מושב ליצים אחד גדול והתיוונות למהדרין.

אבל דחילאק, כמה רל"ב אפשר להיות?!

נתניהו וסמוטריץ' לא תומכים בארגנטינה כי תומכים בכדורגל. הם מפרגנים לארגנטינה כי ארגנטינה בעדינו במלחמות וספרד ממובילות הקו האנטי ישראלי.

בהודעה הזו אתה נגד הממשלה או נגד המדינה?!

חבל שלא הפכתי עצמי פסול לעדותאריק מהדרום

שלחת ווינר?נפשי תערוג

לא שלחת? לא לקחת!!

מה המספרים של הלוטו???????????????????????????נפשי תערוג

הלוואי שבלוטו היו 50% זכייהברגוע

פשוט צריך לבדוק מה המספרים שנתניהו וסמוטריץ בחרואריק מהדרוםאחרונה

ולהעלות בחזקת מינוס אחת.

טוב, צדקת...הסטורי

אולי זה רמז לחבייר מילי, שבמסגרת תהליך ההתחזקות, הוא צריך להעביר את מוקד ההתעניינות ממונדיאל לחידון התנ"ך...

הפרדה מגדרית4ne1

מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה? 

אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים. 

זה יפתור המון בעיות

אלו תוכניות העצמה נשיתנפשי תערוג

לא מסגרות לימוד פורמליות נפרדות

לא מובן מאיליוhamedinai

​מישהו ברשת כתב ספק בציניות, ספק ברצינות:

"תודה לראש הממשלה שלא פעל בהתאם לאינטרסים של מדינת אויב. לא מובן מאליו בכלל".

​והנה התשובה שלי:

כשמסתכלים על המציאות, זה באמת לחלוטין לא מובן מאליו

* **מבית:** כמעט כל מובילי דעת הקהל והמשפיענים בישראל מפעילים לחץ כבד ומושכים בכל כוחם לכיוון ששירת באופן ישיר את האינטרסים של האויב.

* **מחוץ:** המעצמה הגדולה ביותר, זו שמעניקה לנו את התמיכה הדיפלומטית ואת החימוש, לחצה ללא הרף לעצור ולהפסיק.

לעמוד איתן מול לחצים אדירים כאלה, גם מבית וגם מחוץ, זהו הישג עצום. אין מילים להודות להקדוש ברוך הוא ששלח לנו את ראש הממשלה הנכון, עם העמידה האיתנה הנדרשת, בזמן הקשה ביותר בתולדות המדינה.

הרי ההיסטוריה הקרובה מוכיחה שזה לא מובן מאליו. ארבעה ראשי ממשלה לפניו בחרו לפעול בדיוק בכיוון ההפוך ונסוגו תחת לחץ וגם בלי לחץ:

* **יצחק רבין:** הוביל את הסכמי אוסלו.

* **אהוד ברק:** הוביל את הבריחה החפוזה מלבנון.

* **אריאל שרון ואהוד אולמרט:** הובילו וביצעו את תוכנית ההתנתקות.

אל מול מורשת הנסיגות הזו, העמידה הנוכחית היא פשוט פלא ותולדה של מנהיגות נכונה בזמן נכון.

אשתי נתנה לי פטורפשוט אני..
לא לכעוס, לא לרגוז ,לא ללעוג...סביר11אחרונה

אופיר סופר פורש מהפוליטיקהאיתן גיל

יומיים לפני פיזור הכנסת הפנים הבן יקיר לי שהבוס הרמאי רימה אותו.

אופיר סופר, אל תלך בלי חברך סלומון,

מי זה ומה ההישגים שלוזיויק
מי זה? אה, הפודל של בצלאלאיתן גיל
שהביא ארצה עשרות אלפי גויים, וטרפד את חוק הגיוס
כתבת כאן שני שקרים, ממליץ להמנע מהוצאת שם רעהסטורי
תמיד ובמיוחד בתשעת הימים

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.


שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

וכמובן, גם הביטוי המזלזל שכתבת על פצוע מלחמההסטורי

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

 

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

הוא גיבור ישראל, ואף אחד לא יקח את זה ממנואיתן גיל

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

אתה כרגיל, קודם ממציא תאוריה ואח"כ מתבסס עליההסטורי
מסכים לגמרי שההתנהלות שלו, לא הוסיפה אף מתגייס חרדי והוסיפה למתח הקואליציוני, שהחרדים בחוצפתם גרמו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

כפי שכתבתי קודםאיתן גיל

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

עכשיו הנפצת עוד תאוריה...הסטורי

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

אפקט סופר נרגעאיתן גיל

סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.

ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.

לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.

רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.

כידוע, כתבתי לשיטתך, איני מחזיק מסקריםהסטורי
בכלל, בוודאי לא מסקרים שמתהפכים מידי יום.

אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.


יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.


במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.


ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.

חותם על (כמעט) כל מילהאיתן גילאחרונה

לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.

ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.

דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.

מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.

בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.

אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול. 

או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.

 

נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.

 

מה ההבדל הגדול בין עמיר לבן אוליאל?סביר11


גם הוא יושב כי הודה בדבר שלא עשה, ויש עשרות הוכחות לכך ברשת.
🛎🛎שנימה ההבדל?
עמיר מן הסתם  הודה בגלל איומי רצח שקיבל ,
ובן אוליאל הודה בגלל העינויים.
זה משנה כל כ

תקלה לא מאפשרת לפרט:סביר11

אני לא רואה הבדל גדול, 

שניהם הודו במה שלא עשו 

וחיים לניתוק מהמשפחות

אתה מבין שבהשוואה הזאת אינך עוזר לאף אחדהסטורי

רק מזיק לבן אוליאל?


ההבדל הוא עצום -

יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.

כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.


בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.

לא מזיק ולא עוזרפשוט אני..

שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,

אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),

שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,

שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.


תגובה אחרונה, כי באמת אין לי כח לריב על זההסטורי
איני יודע מה בן אוליעל ביצע או לא ביצע.

אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.


הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).


הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.


אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...


אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.


אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.

להערכתי בלי הוכחותמשה

בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.

מה המקור לסיפור הפרטים המוכמנים שאתה מדבר עליו?נקדימון

א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).

והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.


ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.

כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.


זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.

בוודאי שיש טעות, קרא את פסק הדיןפשוט אני..
נקדימון צודק בשאלה שלו,ולגבי עמירסביר11

אני לא יודע מאיפה להתחיל ואין לי זמן להתווכח ויכוח טיפשי.

האם ראיתם את השתיים שלוש שעות של הראיון של המומחה ד"ר נחום שחף אצל פבריקנט או דושי ?האם ראיתם את ההוכחות שמביא הפרופסור זרצקי ביוטיוב ?

שיחות עם נתן גפן מס' 2 ו-3?

אני הייתי כמוכם...

משך 20 שנה חשבתי שלומר שעמיר לא הרג זאת הזיה של אנשים חשוכים,

עד שבתוך 40 דקות כשראיתי את הסרט הנכון הבנתי .

יש עשרות הוכחות לכך שזה לא הוא,

ולא סתם לאה רבין ז"ל דרשה ב 99 לדעת מי הרג את בעלה.

כאן בקישור הראשון להלן, בדקה 22:00 ,שר המשטרה (=לבטחון פנים) אומר בגלוי למצלמה שרבין קיבל 2 כדורים בחזה. אפילו לא אומר שנורה בגב.

איך זה מסתדר עם הטענה שיגאל  עמיר הרג אותו  בירי מאחור בכיכר?

ועוד,

ועוד


(השם הידוע לי לתפילה לפדיון שבויים- יגאל בן גאולה)

בנוגע לעמיר זה לא משנהנקדימוןאחרונה

קראתי את הספר של בארי חמיש ז"ל לפני המון שנים, ואני מוכן לקבל את הטענה שעמיר לא היה זה שרצח ממש את רבין.

א ב ל,

זה לא משנה כי הוא רצה לרצוח אותו. מבחינתו הוא אכן ירה, וכדורים חיים ממש שאינם סרק. הוא ניסה לרצוח את רבין, גם אם בפועל מישהו אחר עשה את זה.

דלפ: אייזנקוט לא היה כל כך נאיבי, זה היה סרקזםhamedinai

## **דל"פ: גדי אייזנקוט לא היה כל כך תמים ונאיבי, יאיר גולן פשוט לא הבין סרקזם**


בסרטון שהתפרסם לאחרונה, יאיר גולן מספר שבזמן ההתנתקות, גדי אייזנקוט אמר לו על המחבלים:

> *"הם פשוט ישבו על הטריבונה, ימחאו לנו כפיים ויהיה לך משעמם"*.

>

התגובה האוטומטית של כולם היא לתפוס את הראש ולשאול: איך קצין בכיר כל כך היה מסוגל להיות כזה נאיבי? במיוחד אחרי שכולנו ראינו את תוצאות הסכמי אוסלו והנסיגה מלבנון.


אבל האמת היא קצת שונה, ואולי אפשר להסתכל על זה אחרת:


**אייזנקוט לא היה תמים. הוא הבין מצוין לאן זה הולך.**


### **הסבר חלופי: הומור שחור מול חוסר הבנה**


אייזנקוט הבין היטב את גודל האסון והפיאסקו של ההתנתקות, וביטא את זה ב**ציניות מוחלטת ובסרקזם שחור**.


מי שלא הבין את הציניות הזו הוא יאיר גולן (שהיה אז קצין צעיר יותר ולא ניחן, איך לומר בעדינות, ביותר מדי חוש לניואנסים או חכמה יתרה בקריאת המפה), ולקח את הדברים פשוטם כמשמעם.


### **אז למה אייזנקוט לא אמר את זה בפירוש?**


נשאלת שאלת מיליון הדולר: אם אייזנקוט הבין שההתנתקות היא אסון, למה הוא התנסח ברמזים סרקסטיים במקום להציג עמדה ברורה ואמיצה?


* **מכבש הלחצים של התקשורת:** באותם ימים, המערכת הממסדית והתקשורתית אתרגה את התוכנית לחלוטין. כל מי שהעז להשמיע קול ביקורתי נגד ההתנתקות – סומן מיד, ספג שיימינג והוצג באור שלילי, קיצוני ומסוכן.


* **ההקבלה לימינו:** קל מאוד לראות את הדמיון לימינו אנו – כאשר כל מי שהעיז להביע התנגדות לעסקת כניעה מול מחבלים, או חושב אחרת מהמיין-סטרים בנושא החטופים, נתקל במתקפה תקשורתית חסרת רחמים שמציירת אותו כ"אוכל מוות" ואויב העם.


### **השורש הרוחני: מנטליות של גלות**


הפחד הזה לומר את האמת הפשוטה, והצורך להסתתר מאחורי מסכות ורמזים, מראה בדיוק באיזה מצב רוחני ומנטלי אנחנו נמצאים. אנחנו עדיין בתוך מציאות של גלות, שעליה נכתב בתוכחה:


> **"וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף..."** (ויקרא כ"ו, ל"ו)

> **"וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן..."** (ויקרא כ"ו, ל"ז)

>

כשמנהיגים וקצינים מפחדים לומר את האמת הברורה רק בגלל צל של ביקורת תקשורתית, זוהי התגלמות ה"עלה הנידף" והרדיפה העצמית של זמן הגלות.

העמדת פניםhamedinaiאחרונה

מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה

[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]

הנשיא הרצוג התגלה עוד פעם כפחדן חסר עמוד שדרה.קורא נלהב לשעבר

כשזה אנשי שמאל הוא חונן בלי לחשוב פעמיים (שלא להגיד בלי לחשוב בכלל...) אבל כשזה אנשי ימין פתאום צריך לשמוע מה הפרקליטות חושבת... מה צה''ל חושב...

-זה בדיוק הסמכות שניתנה לך- לחון גם כשלא חושבים כך במערכת אכיפת החוק.

אם כולם מסכימים שאפשר לחון לא צריך את כל הסיבוך הזה שנקרא חנינה של הנשיא

הוא שמאל, זה הכל.נקדימון
אין צורך להתפלפל. הרצוג הוא איש שמאל שאפילו לא טורח (או לא מסוגל) להסתיר את זה.

הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.

לא הבנתיפשוט אני..

א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?

ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?

ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.

 

https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about

 

ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה? 

 

ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.

ה"חנינה" שאזריה ביקש היא לא ביטול ההרשעה אלאנקדימון

על קיצור תקופת הרישום הפלילי.

 

חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,

שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).

 

אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.

זו עדיין חנינה, בלי מרכאותפשוט אני..

ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור. 

 

אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.

 

---קורא נלהב לשעבראחרונה

א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.

ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.

ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.

לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.

ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.

ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.

 

אולי יעניין אותך