אם זו באמת נפילה חד פעמית,

ז"א מעולם לא קרה לפנני ולעולם גם לא יקרה יותר

אשריו ואשרי זו שתתחתן איתו

חד משמעית לא

יצאתי עם בחור שנפל באינטרנט לא פעם ולא פעמיים וסיפר לי על זה. כמובן שנקי היום וכו

הערכתי את זה שסיפר ואת זה שהצליח להתגבר על זה יותר ממזה שהיה לי קשה עם זה שנפל

כמובן שבהתחלה הייתי בהלם וזה היה לי קשה והרתיע אותי מאוד אבל אחרי שחשבתי על זה קצת (והתייעצתי גם.מודה) החלטתי שברור שאני ממשיכה את הקשר

לא הלך אם תהיתם. מסיבות אחרות

כי אני מצפה של יהיה לו אינטרנט. או לפחות שתהיה חסימה. זה בסיסי!!

אני יכולה לספר לך על מספיק בחורים עם נוקיה שנפלו, את מסתכלת על זה בצורה שטחית של מי שאין לו אינטרנט- הלב שלו נקי. זה לא ככה...

ומה עם הפלאפון של אבא? של אמא? של הדוד? של השכן? המחשב בעבודה? בישיבה? בספרייה?

הנוקיה C2? או כל דבר אחר?

אז גילוי נאות. אני עם סי2. מעולם לא היה לי סמראטפון. בבית אינטרנט רימון ברמה הכי גובהה.

להורים אין סמארטפון. ועדיין נפלתי...

מה את חושבת שאדם שיחסום את עצמו מכל כיוון לא ייפול כי אין לו איך? תמיד יהיה לו!

לא סתם התורה אומרת בדיני מעקה(שאגב היום רוב מוחלט של הפוסקים מתייחסים אליהם בתור המקור ההלכתי לשים הגנות לאינטרנט...) שצריך עשרה טפחים. למה? אם זה מסוכן שים גדר דבוהה יותר! שים חומה שלא יהיה אופציה ליפול!

לא- התורה אומרת לשים משהו קטן. תזכורת. מעבר לזה אדם צריך לעבוד על משמעת העצמית שלו. של לא ללכת לקפוץ מעל המעקה הקטן גם אם זה נראה מאוד מפתה. 

גם היום. אנחנו מחויבים לשים את כל החסימות האפשריות. אבל אי אפשר להתעלם מהעולם. ולכן תמיד יהיה אופציה ליפול.

הגדולה זה לחנך את עצמך למוכנות נפשית. למשמעת עצמית. שאת זה קשה מאוד אם לא בלתי אפשרי לעשות בגיל 15\16.

ודווקא אז מגיעים הנסיונות.

תשאלי את עצמך. גם אם בעזרת ה' תמצאי בעל שלא נפל מעולם. והוא נקי וטהור. ויהיה לכם ילדים בריאים בעזרת ה', ולא תטוסו לגור במאדים. אלא בעולם הזה.  ככה תחנכי את הבית שלך? תסגרי אותו בתוך חממה מנוגדת לעולם?

ואז כשהילדים יצאו. מה הם יראו? הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם. ויפלו. כמו דומינו...

דבר אחרון נקודה למחשבה.. אבא שלי לפני הרבה שנים היה ראש מכינה. זה היה בתקופה שבה התחילו להיכנס הסמארטפונים. אבא שלי שאל את הרב דוב ליאור האם להתיר את זה במכינה או לאסור. ענה לו הרב- צריך לחנך לגבורה. 

אבל זה הבסיס. בלי זה, אי אפשר לומר שזה לא היה מרצון, כי זו העמדה של עצמך בניסיון.

ולגבי מעקה, מעתיקה פה קטע של הרב מלמד:

כאמור לעיל, קבעו חכמים שגובה המעקה שחייבה התורה לבנות בשולי מקומות גבוהים, כמו גג או מרפסת, צריך להיות לפחות עשרה טפחים. וזאת מפני שרק מעקה הגבוה עשרה טפחים ייתן לנו בטחון סביר מפני נפילה. אלא שמחמת אריכות הגלות וטלטוליה, נתגלעה מחלוקת בין גדולי האחרונים, מהו השיעור של טפח. לדעת רוב הפוסקים שיעור הטפח שמונה סנטימטרים, אבל יש שאמרו ששיעור הטפח הוא עשרה סנטימטרים. ואם כן לעניין המעקה, לדעת רוב הפוסקים די במעקה של שמונים סנטימטר. אולם לדעת המחמירים וביניהם בעל החזון-איש, גובה המעקה צריך להיות מטר שלם.
מעקה זה חייב להיות מספיק חזק, כך שאדם יוכל להישען עליו ולא יפול (שו"ע חו"מ תכז, ז). כי רק מעקה כזה יוכל למנוע את סכנת הנפילה מהגג. ויתר על כן, מעקה שאדם גדול אינו יכול להישען עליו בביטחה, מזיק יותר מאשר מועיל, מפני שיתכן שאדם שאינו יודע שהמעקה חלש, עלול להישען עליו וליפול. לכן צריך להקפיד שהמעקה יהיה חזק, ובשום מקרה לא יפול כשישענו עליו (הגר"ח קניבסקי הל' מעקה במס' מזוזה).

מאותה סיבה, אמרו חכמים, שאסור לאדם להניח בתוך ביתו סולם רעוע, מפני שיטעו אנשים ויחשבו שהוא חזק, וכשיעלו עליו עלולים ליפול ולהיפגע (ב"ק טו, ב). וכן אסור להניח בבית מכשיר חשמלי מקולקל, שעלול לסכן את חייו של המשתמש בו. ואם התרשל והשאיר מכשיר מקולקל או סולם רעוע לשימוש בני ביתו, אפילו אם לא ארע דבר, עבר על האיסור של "לא תשים דמים בביתך" (דברים כב, ח).

אבל את מעמידה את המעקה לא בתור משהו שאפשר להישען עליו, אבל אם תרצה תוכל לקפוץ מעליו.

אלא בתור חומה שדרכה אי אפשר ליפול. ומי שאין לו את זה אז הוא גרם לעצמו ליפול.

ועל זה אני לא מסכים...

לא הכול נוגע לחסימות. (זה שלב של פשט בשבילי.) הרבה יותר מזה זה העבודה שבלב....

אני רק אומרת שחייבים את זה כבסיס. אם נופלים בכ"ז, זה כבר משהו שיותר קשה שיקרה, וצריך להילחם בזה, אפילו שזה קשה. ואני לא שופטת.  אבל אם יבוא בחור ויגיד שהוא נפל ולא היתה לו חסימה וגם אח"כ הוא לא התקין, אז יש כאן בעיה.

ואני יותר ממבין את מי שתזרוק אותו על זה. כי זה לא אדם שרוצה לעבוד את ה'.

זה אדם שעובד את התאוות שלו. ועובד על עצמו.

העמדת מישוואה. מי שיש לו חסימה לא נופל. ומי שאין לו נופל.

לא נכון. גם מי שיש לו חסימה נופל. ומה תגידי על כזה בחור?

ויותר מזה הוא זרם שם כאילו כלום, אז וודאי שלא. וודאי. אבל אדם שהכה על חטא, התוודה, עשה תשובה.. אם אני מאמינה בתשובה, ואני מאמינה שהשם רואה אותו כדף חלק, אז גם אני.. 

אבל הנקודה היא שהגנה באינטרנט היא נחוצה, אבל היא לא אמורה להיות האפוטרופוס שלך לזה שהלב שלו נקי ושהוא לא חטא, כי זה בפשטות לא האמת. 

ולוואי שלכולן היו את התפיסה שלך!

בגמרא מסופר על רב עמרם חסידא שהיו לו יתומות בגג של הבית שלו. ובשביל להגיע אליהם היה צריך להחזיק סולם שצריך בשבילו עשרה אנשים. ועשה את זה, ורק בשנייה לפני הצליח להתעשת וצעק "נורא(אש) בבית עמרם" כולם הגיעו וכך לא חטא.

לפעמים עוצמת היצר כל כך חזקה שהיא גורמת לעשות דברים מאוד קשים...

אני מבין את הדרך התמודדות שהצגת, אבל מסייג שאף פעם אף פעם אי אפשר לשפוט בן אדם.

לא סתם חכמים אמרו שאין חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.

לפעמים בן אדם באמת לא שולט בעצמו.

עכשיו מסייג את מה שאני אומר שלא יקפצו עליי.

כל מה שאמרתי לא מוריד טיפת אחריות של הבן אדם מהנפילה. אדם היה צריך לפני הנפילה לדאוג שהמוח שלו יעסוק בדברי קודשה, לעשות חסימות, לעשת הכול! 

ברגע החטא עצמו- אדם לא שולט בעצמו, ובמהלך תהליך התשובה זה מה שהוא צריך לומר לעצמו. וזה מה שהוא צריך לקבל מהסביבה שעוטפת אותו.

ה' נתן לכל אדם כוחות להתמודד מול היצר הרע שלו. מול היצר הרע יש יצר טוב. אם הוא לא היה נותן לו כוחות, הוא לא היה דורש ממנו להתגבר. אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, וזו בכלל לא היתה נחשבת עבירה. כל העניין בעוה"ז זה בחירה בין טוב לרע. ויש בחירה.

(אני לא מדברת על מקרים של בעיה בתחום הזה, אלא על מצב נורמלי)

לפני- היה לו בחירה מוחלטת. בכל מה שהוביל אותו לזה.

את שואלת האם ברגע של לחיצת העכבר האחרונה היה לו בחירה?

אני לא בטוח עד כמה זה משמעותי. אחוז הבחירה שלו כאן היה מאוד קטן...

והנסיון המרכזי הוא דווקא ברגע של לחיצת העכבר האחרונה..

ברגע האחרון של לחיצת העכבר אין ניסיון. יש נפילה. לא מכיר אדם אחד שהגיע למקום הזה והצליח להתגבר.

זה לא הגיוני ולא אנושי. הנפילה שלך היא שהגעת למקום שבו הגעת ללחיצת עכבר האחרונה.

הניסיון האמיתי הוא בשלב אחד לפני שאתה מגיע ללחיצה האחרונה.

אני מכיר את הניסיון ויותר מזה, גם במקורות מובא ככה.

כן. אנחנו מנסים להגדיר את הבחירה החופשית בתור משהו טוטלי. ומחלט.

אבל חכמים אומרים- "אין אדם חוטא אלא עם כן נכנסה בו רוח שטות"

מה זה אומר? הרי רוח שטות זה לא בחירה!

תשובה, ברגע החטא עצמו, אין לאדם בחירה. ועל זה גם הוא לא יקבל עונש.

הבחירה שלו הייתה במה שהוביל לרגע הזה. ועל הבחירות שלו שם הוא יצטרך לעשות תשובה. ועל הבחירות שלו שם הוא ייענש.

זה פוטר מאחריות ויכול לשמש כתירוץ.

אתה באמת חושב שגם אם מישהו רצח ח"ו, ברגע האחרון של הרמת הסכין לא הייתה לו בחירה ועל זה הוא לא יענש?? 

הביאור - אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות

ברור  שיש לאדם בחירה, ואני האחרון שימציא תירוץ לבריחה מאחריות.

אבל במקום הזה של ייצר דתקיף עליה- חכמים לא סתם כתבו-

שאדם שתוקף אותו ייצרו והוא לא יכול להתגבר עליו, ילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך למקום שלא מכירים אותו כדי שלא יהיה חילול ה'. אבל מה? יש לו בחירה! שפשוט יבחר לא לעשות את זה!

תשובה- יש סיטואציה שבה היצר כופה אותך לעשות דברים שאתה לא רוצה...

אבל ברור שאתה הובלת אותו לזה ואפשרת לו את זה.

ולכן זה ממש לא בריחה מאחריות...

רק קחי בחשבון שההגנה היא כשמה, הגנה. הלב של הבחור צריך להיות נקי... כי אם לא גם ההגנה הכי הרמטית או בלי אינטרנט בכלל לא ינקו אותו.. 

או כמו שהרב שלי נהג להגיד, עדיף להסתכל על אישה ולחשוב על האדמה, מאשר לחשוב על האדמה ולחשוב על אשה. 

אסור לאדם להכניס את עצמו לניסיון. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. אף אחד לא חסין יותר או פחות. זה עניין של גישה ונגישות

הבנת את ההבדל בין המשפטים?

אין לנו ביטוח על שום דבר, זה לא הכל או כלום. אבל הסיכוי יותר גבוה שהלב שלו יהיה נקי אם הוא לא יכול להיחשף לזה באופן פשוט

חס וחלילה!!!

השאלה שלי היא רק אם את תקבלי אדם שלמרות כל מה שניסה לעשות, ולמרות כל החסימות ולמרות הכול-

נפל... ולא פעם אחת.

תקבלי אותו? תעריכי אותו?

החסימה וההתרחקות מהאינטרנט מונעות רק נפילות מקריות,

הן לא מונעות נפילה של התקפה של היצר.

לכן בסופו של דבר, המלחמה היא אישית עם היצר, ואמצעי העזר רק מסייעים באופן מאד חלקי.

הייתה לי בעבר חברותא שלא היה לו אינטרנט, ואכן הוא לא נפל עד האירוסין וגם כמעט עד החתונה..

למה כמעט?

כי כמה ימים לפני החתונה, פתאום תקף אותו היצר והוא איבד שליטה על עצמו,

הוא נסע עד ת"א (כשעתיים נסיעה) ונפל בצורה הכי מכוערת עם אשה מופקרת.

והתברר שגם לאחר החתונה הוא המשיך ליפול עם "אשת איש", ובעקבות כך גרם לכמה זוגות להתגרש..

לפני כמה שנים היה ראיון בעיתון "מקור ראשון" עם נשים מופקרות, ושאלו אותן מה סגנון הלקוחות שלהן?

התשובה הייתה כ-60% חילונים וגויים וכ-40% חרדים (אחוז החרדים באוכלוסיה הוא בסביבות 15%) וקרוב ל-0% דת"ל.

אחוז החילונים לא הפתיע אותי (אולי רק עצם זה שהוא היה נמוך משחשבתי),

הפתיע אותי אחוז החרדים, והפער הבלתי-נתפס ביניהם לדת"ל (למרות שמדובר באחוז דומה באוכלוסיה).

לענ"ד, הפער הזה נובע מהטוטאליות ו-"הראש בקיר" באורח-חיים שלהם וגם בדרך שהם נלחמים באינטרנט.

אני ממש לא מצדיק נפילות באינטרנט, וחייבים להילחם בתופעה, ולעשות השתדלות מקסימלית לא ליפול,

אבל צריך לדעת איך מתמודדים עם היצר הזה בצורה הנכונה.

להילחם ביצר הזה באופן טוטאלי ועם "ראש בקיר", לענ"ד עלול להביא לתוצאות הרבה יותר הרסניות..

כל מילה!

מחילה ממש על ההתקפה.

אני בן...

בואו נתאפס רגע כולם. מימדי התופעה הזאת היום הם כמעט בלתי נתפסים...

אפשרויות לעקוף כל חסימה קיימות. ובדור שלנו שהילדים מבינים במחשבים הרבה יותר טוב מההורים זה בכלל פשוט.

כן היה לי חסימות בבית. את כל החסימות האפשריות. ועדיין מצאתי דרך לעקוף אותם ונפלתי. ולא פעם אחת...

(היום כמובן נקי לחלוטין ב"ה)

אתם באמת לא מבינות מה זה כשהיצר תוקף אותך!!

אתה בערך לא שולט בגוף שלך...

זה חזק הרבה יותר מכל דבר אחר!

אז בואו נדבר קצת בהגיון...

יכול להיות יפריע לכם שבן אדם הוא לא מלאך, ואז בכבוד לכו תנסו למצוא מלאך להתחתן איתו. 

אבל היום שתהיו בעניין שרוב מולחט של הבנים שתצאו איתם נפלו. וסביר להניח שיותר מפעם אחת.

כן יותר מפעם אחת.

ואני עדיין קורא לזה חד פעמי.

כי זה לא מה שהבן אדם רוצה.(אני לא מדבר על מכורים...)

אבל אדם שפעם בכמה שבועות, חודשים נפל במשך התיכון שלו אז הוא גיבור!

הוא גיבור שהוא לא נפל יותר!

הוא גיבור שהוא כל פעם מחדש מנסה לקום!

הוא גיבור שהוא לא התדרדר יותר נמוך!

הוא גיבור!!

תתייחסו לזה בפורפורציה בבקשה..

(מחילה על ההתקפה... לא משהו אישי כנגד אף אחת. הגיעו מים עד נפש...)

הזכרת לי מאמר של הרב זלמן מלמד שהתפרסם לא מזמן

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/18526

מעתיק את הקטע הרלוונטי:

את ההתפתחות הטכנולוגית והתקשורתית יש לפרש שריבונו של עולם מכין כלים להופעת התורה בגדלות. לפלאפונים החכמים יש תפקיד בהארת אור התורה בעולם. האפשרות להשתמש בהם ולהגיע למקומות אסורים זה ניסיון שבא לרומם את כוחות הנפש.

אמנם בפועל מי שעדיין אינו חזק, ואם יהיה בידו פלאפון חכם הוא עלול להיכשל בגלישה למקומות אסורים, אסור לו להחזיק מכשיר שמכשיל אותו. אך צריך לדעת שהתיקון השלם טמון בבריאות הנפש, כדברי חכמים "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". צריך לחנך לשליטה עצמית, לא להיות חלש, לא להיות נגרר, לא להיות סמרטוט. להיות עצמאי, להיות חופשי, משוחרר מהשפעות רעות מנוגדות לרצונו. כי אם אין מתגברים על יצר הרע אלא רק חוסמים אותו, הוא נחסם מצד אחד ומתפרץ מצד שני. צריך לפתח שליטה עליו. על זה צריך לעבוד יומם ולילה. חוסר שליטה על יצר הרע זו מחלה, ובמחלה צריך לטפל טיפול שורשי.

אל יאמר אדם שזה טבעי שהוא נמשך לגירויים. הטבע הבריא הוא שאדם שולט על כוחותיו ועושה רק מה שהוא רוצה באמת. אם אדם עושה דברים שמנוגדים לרצונו זו מחלה, כך יש להתייחס לזה ואין להסכים לחיות עם החולשות האלה, אלא להבריא מהם.

משל למה הדבר דומה, לאדם שאין לו שיווי משקל ומפעם לפעם הוא נופל. האם יסתפק בהליכון למנוע נפילה, או שיטפל בבעיה וייצב את שיווי המשקל? מי שנופל ברוחניות הוא נכה, זה לא הטבע הבריא. אפשר להיות בריאים וצריכים להיות בריאים. אם מבינים שזו נכות הכוחות מתחזקים. צריך לקחת כדורי אהבת ה' ויראתו במינון גבוה, ונעשים בריאים. זה האתגר, זה הניסיון של הדור על מנת להעלות אותו לבריאות שלמה.

הדור שלנו דור גדול, שיטת הבריחה וההתגוננות לא מדברת אליו, הוא חותר לניצחון. יש לו זכות ארץ ישראל והוא יצא מהגלות וצריך להאמין בכוחו. הוא מסוגל להגיע לפסגות גבוהות של אמונה, של אהבת ה', אהבת הטוב. יש בו סלידה מחולשה ומכל מה שהוא נגד רצון ה', שזה גם נגד רצונו הוא.

יש אימרה: 'ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה', שיטת התגוננות ללא הכרעת האויב לא תצלח. על כן את מירב הכוחות יש לרכז לחיזוק כוחות הנפש הבריאים. צריך ללמוד להיות גיבורים הכובשים את יצרם, לא כיבוש של הכנעה בלבד, אלא להבריא אותו ולעבוד את ה' בכל לבבך - בשני ייצרך. זה תפקיד הניסיונות, לעלות את הדור למעלתו הגדולה. 

כך הרב רואה את ההתפתחות התרבותית, המדעית, הטכנולוגית, הכול מתפתח כדי להיות לעזר להופעת אור ה' הגדול. ואל יאמר אדם העזר כנגדי שנתת לי הוא גורם לי לחטוא, זה היה חטאו של אדם הראשון ואין לשוב ולהיכשל בחטא זה. העזר נוצר לסייע ולטובה - את זה צריך ללמוד, את זה מבינים מתוך אמונה עמוקה. ואז אדם מחוסן ואינו נפגע מכל רוח חדשה שנראית הרסנית, ולא עוד אלא מהפך אותה לטובה ולברכה.

בשביל לחטוא לא צריך להתחבא, ולא כולם יודעים שהבן של- הולך עם-.. הכל פנימי.. הכל בלב.. הכל מול השם... ממש מהפכה של גאולה..

ההגנה מגנה חיצונית... פנימית זה תהליך..

ואנחנו גם בדור שבכלל לא צריך לחפש אתזה בו.. בואו נראה מישהו בורח מזה.. 

אתה לגמרי צודק. 

זה כבר לא מקביל לניסיונות כאלו מטורפים וענקיים.. זה קרוב יותר בדור שלנו.. ואתה באמת צודק. 

אני רק אומרת שאם אדם יודע שיש לו יצר בדבר מסויים, שלא יכנס לזה מראש! שיחסום לעצמו כל אפשרות כזאת. שיוציא בכלל את האינטרנט מהבית ומהמכשירים. ושיפנה לקבל עזרה ולא ימשיך לנסות לפרוץ חסימות.

בד"כ זה קורה בגילאים יותר צעירים, ולא בהחלטה מודעת אני עכשיו נכשל ב- כך וכך וכך. 

תשמעי אני איתך, בזמן הנוכחי הזה אני לא אפגש עם בחור שיש לו אינטרנט.. אבל על נפילות של פעם, להגיד לא ידעת מראש לעצור את עצמך, כנראה שלא. לא כולם גדלו בתוך חממה ועם מודעות עצמית של בחורים בני 20, ולא כולם עשויים מחצץ. 

שזה לא תלוי בזה.

אני בשלב של אחרי זה. פשוט לי שהבן אדם הוציא את האינטרנט מהבית ואין לא פלאפון והכול חסום וכו'.

אני לא מדבר על אדם שמנגיש את הכול ואז נופל. הוא פושע ובעיה שלו.

אבל אני רוצה לצטט אותך רגע...

"אני רק אומרת שאם אדם יודע שיש לו יצר בדבר מסויים, שלא יכנס לזה מראש!"

את שומעת מה את אומרת? זה היצר הטבעי שלנו. זה יצר החיים. אדם שאין לו משיכה לזה הוא אדם לא בריא והוא צריך ללכת לטיפול. וכמה שיותר מהר יותר טוב...

הבעיה היא שנוצר מצב שבוא בגלל שבני אדם מתבגרים מאוחר אז הם מוכנים להבא חיים לעולם כבר בגיל צעיר, אבל לא יכולים לעשות את זה טכנית עד גיל מבוגר יותר. ונוצר מצב שאדם צריך לשמור על עצמו בגבורה מאוד גדולה במשך 7,8,9 שנים!

ולפעמים במהלך פרק זמן כל כך ארוך לבן אדם יש קשיים. והיצר הרע יודע לנצל את זה ובמצבים קשים ליפול עליו בכל הכוח...

ואז הבן אדם נופל. ומרגיש מלוכלך. וטמא. ונגעל מעצמו. ומפה הדרך להמשיך ליפול היא כל כך קצרה...

אתה כבר מתייאש. חושב שהלך עליך. ואין לך יותר סיכוי. אתה חושב שאבא שבשמיים כבר לא יקבל את התשובה שלך.

להמשיך לתאר לך??

ולמה אני מתאר לך? כי את במקום אחר.. יהיה לך הרבה יותר קשה להבין את ההתמודדות הזאת.

אז את לא מעריצה אותו על ההתמודדות ועל הניצחון(גם אם הוא נפל הרבה פעמים בדרך...) או לפחות מעריכה. או לפחות מקבלת בהבנה... אז לפחות אל תשפטי אותו...

(כמובן אני מדגיש שום דבר לא נגדך אישית. אלא נגד התפיסה...)

איזה כיף לקרוא את זה. אשריכם ישראל.. 

זה נושא שבוער בנשמתי לכן כל התגובות. לרוב אני לא מגיב הרבה...

ורבנים שיכולים לעזור. לא חייבים לתת ליצר להפיל אותנו בכזו קלות רק כי זה יצר טבעי.

ברור שאם אדם מכור שילך לעצות ויפנה לרב ולייעוץ.

אגב תביני שגם זה לא מאוד פשוט. ואני יעריץ בן אדם שבגלל שמאוד חשוב לו להתקדם בנושא הזה הוא פותח את זה למרות הבושה הגדולה.

אבל אני לא דברתי על כזה בן אדם. כולכם לא דיברתן על כזה בן אדם.

התשובות פה היו, שרק אם נפל פעם אחד חד פעמי, לא היה לפני ולא יהיה אחרי אז הם יקבלו את זה...

אני חולק על התפיסה! וכבר אמרתי שמי שמחפשת מלאך בהצלחה לה...

וגם מכירה מקרוב את העניין של נפילות באינטרנט..

אבל כל זה לא אומר שאני הופכת את זה לדבר של מה בכך. ואני לא מקבלת את זה אם זה נעשה בגלל אי חסימה. ורק על מקרה כזה דיברתי.

אם היו את כל החסימות ולבחור אין אינטרנט וכו' ובכ"ז נפל חד פעמי, זה משהו אחר. ועדיין, אני מודה שלא יהיה לי כ"כ קל ופשוט שלא לפסול. כי זה דבר שמזיק לבחור ומשפיע עליו השפעה ארוכת טווח, על הנפש שלו, על הגישה שלו לנישואין. זה לא נמחק מהזיכרון כ"כ בקלות..

אני באמת לא מתיימרת לשפוט אף אחד ויודעת כמה זה לא פשוט

למצוא את הבחור האחד למיליון שמעולם לא נפל. ותמיד שמר על עיניו!

מזהיר מראש שזה לא עומד להיות קל... 

ואת בהחלט צודקת. זה מאוד קשה למחוק את זה מהזיכרון אחרי זה. 

אבל זה לא אומר שזה יזיק... כי איפה שרצונו של אדם, שם גם הוא נמצא. ואם אדם יתפלל על זה, ויתבודד על זה. 

זה לא יזיק לו בכלל. אני בטוח בזה. תמיד יש דרך תשובה!

על כל עבירה אתם מתוודים בפגישות?

אני לא חושב אגב שאיי פעם אני יספר את זה בפגישה.

אלא אם כן איכשהו נגיע לזה והיא תשאל אותי, ואם זה יהיה קשר מספיק טוב בשביל כזאת כנות אני יענה לה

אבל אם כזה דבר מגיע, מרצון לפרוק, או מהרגשה שהוא מסתיר משהו. והוא חושב שהכנות הזאת נצרכת(כמובן בשלב מאוד מתקדם.) תעריכו את זה. ואל תפילו על זה....

אני מניחה שהרוב נפלו בזה ואם הבן אדם עכשיו מקפיד על גדרים וסינונים ועושה השתדלות אז אשריו

מה זה מסתיר?

אני בדעה שאם בן אדן עשה תשובה והתקדם אז זה נמחק

אם השם מוחל לנו ומוחק את העוון במידה והתקדמנו אז מי אנחנו שנזכור? או שנשפוט?

אבל לפעמים אדם שיה עמוק בחטא הזה בעבר. הוא נשאר עם איזה תחושה.

ולפעמים קשה לנו לקבל את זה באמת שאחרי שעשיתי תשובה אני דף חלק.

ואני דיברתי על זוג(ומכיר סיטואציה) שמתוך חיבור אמיתי, כשהגיעו לדיון על זה תוך כדי דייט אז הבחורה שאלה.

באמת מתוך התעניינות, ומתוך הערכה. והבחור ענה לה. כי זה באמת היה במקום של חיבור כנה.

זאת לא סתם עבירה רגילה,

זאת עבירה שמלווית בתופעות לוואי קשות (אשמה, הרגשת גועל וכו')

ולא רק זה, זאת עבירה שמשפיעה על הקדושה שלך, על החיים שלך וגם על החיים של בת הזוג שלך.. 

אדם שמבין את זה אז הוא גם חושב על זה ואולי גם ירצה לשתף בזה.. 

עדיף לא לדבר על זה (במיוחד אם מדובר על נפילות בודדות),

בעיקר בגלל שבנות פחות מבינות את ההתמודדות הזאת, כמו שרואים בחלק מהתגובות כאן.

וגם אם חלקן נכנסו לשם, עדיין אני חושב שההתמודדות עם היצר הזה שונה מאוד בין בנים לבנות, ואין כאן הצגה.

יותר עניין אישי... 

רוב מה שטוענים ש"משפיע" מבחינה טכנית ותכלס על החיים זה המראות האסורות.. 

כל התמונות והבלבולי מוח הם לא בגלל העבירה עצמה, הם בגלל מה שרואים.. אז כמובן שההתמודדות עם היצר שונה לחלוטין, אבל השיחה לא הייתה על נפילות בשמירת הברית, לא? 

(כלומר, נפל באינטרנט זה נפל באינטרנט, וזה שייך לבנים ובנות כאחד כי התוכן הוא מה שרלוונטי..) 

מחילה, אני מעדיף לא להמשיך לדון בזה בפורום מעורב,

רק אומר שאני מסכים איתך חלקית.

(ואני לא חושב ש 70% מהבנות הדתיות נכנסו לשם. 

ובכ"מ ברור שיש יותר בנים שנכנסו לשם, ויש הבדל גדול בין נפילה חד פעמית להרבה נפילות.)

כי זה לא שייך לדון בנושא בפורום מעורב. 

כשכתבתי "בזה" התכוונתי לכל הנושא של שמירת העיניים. לא על מה שכתבת בתגובה לפני.

אני מנסה להיזכר בסצנה הזו, יושבים בדייט - מדברים על החיים - פתאום מישהו מתחיל עם רשימת החטאים שלו?!

רק לי זה לא נשמע הגיוני?

יש תרי"ג מצוות (סגורים על זה ש2/3 מהן תלויות במקדש-א"י?),

אם הבחורה מרכלת קבוע או ריכלה רק פעם אחת ובחיים לא אמרה מילה של לשון הרע, האם אני צריך לדעת מזה?

האם הגיוני לעבור על רשימת ה"אשמנו בגדנו" שאני שומר לר"ה עם בחורה שפגשתי ל4 דייטים ?

אנשים, טיפה פורפורציות.

אנחנו לא מושלמים, אז למה שבן/ת הזוג שלנו יהיו?

שיחת תאום-ציפיות בנוגע לקדושת הבית, סבבה.

בנוגע לאינטרנט במרחב המשפחתי, סבבה.

בנוגע לגודל כיסוי הראש / תפילה על מניין, סבבה.

אבל להתחיל להיכנס לקישקע של "עם מי את מרכלת בסוף היום"? פתאום פחות הגיוני...

אם נעשה השוואה קטנה של מספר האיסורים שאדם עובר כשהוא מדבר לשון הרע אל מול צפייה ב"זוועות העולם הזה", יש לי תחושב קשה שתתאכזבו לגלות שאולי עדיף להפסיק לדבר לשון הרע קודם.

במי הוא פגע כשהוא גלש באינטרנט? רציני... רק בעצמו. רק בעצמו.

במי את פוגעת כשאת מדברת לשון הרע / הוצאת שם רע? רציני... אין לך מושג אפילו בכמה אנשים את פוגעת.

אז בבקשה, אל תדוני אותו. הוא סה"כ יהודי שמכל המצוות שבעולם....? פספס אחת, שתכלס? משפיעה אך ורק עליו ועל הקשר שלו עם ה'.

שחררי.

רק על עצמו? רק  הוא מול ה'?

למה נראה לך ששואלים את השאלה הזאת דווקא על שמירת העניים? כי זה נוגע לבית שלך.

זה גם מול אישתו. זה גם מול הבית שלו. ובדור שלנו- זה גם מול כל עם ישראל...

אני לא מכיר אותך ולא יודע מה עניינך...

אני לא אוהב את האמירה שכולם נופלים, כי לפעמים זה נותן לגיטימציה לנפילה.

אבל האמירה הזאת נכונה. בדור שלנו מעטים מאוד האנשים שלא נפלו באינטרנט...

בוודאי שצריך לבנות משמעת אבל לא על חשבון חסימה.

חסימה בהחלט מחנכת לשליטה עצמית.

בגישה כזאת לך ותגור מול בית זונות. ותלמד לשלוט על עצמך לא להסתכל...

(ובמקרה של אינטרנט בלי חסימה, זה אולי לגור בתוך הבית בושת...)

יכול להיות שאתה לא נופל. כי אתה חזק וכו'. לא יודע.

אבל כהדרכה לעולם. חובה מוחלטת לשים חסימה. מי שלא שם. פושע וגורם רעה לעצמו.

אבל כן מיוחד.

בעולם- לא נפוץ...

רק רוצים שהיא תעבור כבר

נלחמים, ומנצחים!

(ואם ליצר הזה את קוראת מחלה, אז המצב בעייתי...)

דור של גאולה, ולכן מתנסה בנסיונות הכי קשים. ולא צריך ליפול מזה. צריך להתרומם מזה...

 "להתייחס לזה כאל ניסיון, כאל מחלה ותו לא. "

@בל"ח?

עצם שיתוף כזה מעיד על הבן אדם כמישהו טיפשי זול וגורם לריחוק... 

בטח שיפסלו.

כבר הרבה זמן אני רוצה להגיב לשאלה הזו, שעולה פה בפורום מדי פעם בכל מיני וריאציות..

קודם כל, החלטתי הפעם לכתוב את זה כי התגובות פה בשרשור הזה היו בוגרות, ומלמדות.
יישר כוח לכם. ולכן.

הדבר הבסיסי ביותר שצריך להבין בכל הסוגייה הזאת הוא שאין פה את המאבק "שלנו" (הבנים) בעניין הזה, ולא את ההתמודדות "שלכן" בצניעות ובסוגייה של הלבוש..
יש פה דבר הרבה יותר גדול מזה. 
יש פה את המאבק של "האור" "בחושך". כוחות הטוב, מול כוחות הרע. (באמת. בלי סיסמאות)
אנשים שמאמינים בחיים בעלי משמעות ותקווה מול אנשים שכל מה שמענייין אותם זה הם בעצמם והכסף שיהיה להם. ולשם כך הם מוכנים להחפיץ, לנצל, להפשיט לרדד ולהנמיך כל דבר בכל נושא בעולם. 
כי אם אין משמעות, אז בשביל מה.

וזה מאבק משותף. של כולנו, הבנים והבנות, כל מי שמאמין שהעולם הזה הולך למקום טוב, שיש לו מטרה וכולנו רוצים והטוב ינצח.
אם אני אדע על מישהי/מישהו שנפל, בכל תחום, זה יצער אותי, כי זה אומר שהמחנה שלנו, של הטוב, עוד לא גייס מספיק כוחות כדי לנצח את החושך, את הרע.

זה לא סיסמא. זה באמת ככה.** 

וכמו שאם מישהו יפנה אלינו בבקשת עזרה (סתם מישהו מהלימודים, מהבית ספר, אפילו אם הוא לא חבר קרוב) אנחנו נרצה להיות משמעותיים בשבילו, ולעזור לו, ולקדם אותו, כי ההתקדמות שלו זה ההתקדמות שלנו, של העולם כולו.

אני באמת מרגיש ככה, עוד בלי לצטט מחז"ל וכדומה. אלא באמת.
ואם נסתכל על זה ככה, וזו ההסתכלות האמיתית בעייני (אפילו אם לא ניסחתי אותה טוב כמו שרציתי), אז כל המבט שלנו יתרומם.
יש פה תהליך. יש פה מכלול.

[בסוף רק אעיר, שאני מבין את גם את השיקולים לגופו של אדם, אף אחד/אחת לא רוצה להיקשר למישהו שהוא 'מכור' למשהו, שמפריע לו בהתנהלות בחיי היום יום] אבל כתבתי באופן כללי על הסוגייה הזאת. שמעסיקה אותי (בכל מיני אופנים) בדרכים רבות, ואני נתקל בה (לצערי או לא) בסביבתי פעמים רבות.

שנזכה כולנו להרבות בקדושה, בטהרה, בשמחה.
והטוב ינצח בסוף.

--------------------------
** ככה אני מבין את מאמר חז"ל "בשבילי נברא העולם". כל אדם הוא גורם משמעותי מאוד בעולם וצריך לעשות את הכי טוב שלו.. וכן כתב הרמב"ם: "לעולם  יראה אדם חציו וחייב וחציו זכאי וכן את העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי וכו'..." יש לנו השפעה משמעותית.
ועוד מקורות רבים. ישתבח שמו שנתן לנו את התורה שמראה לנו את הדרך הישרה

נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅 

אבל ממש מזמן... כילד

אבל צריך לדעת לא לשבור

כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש

אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת

ה

אני באמת חושבת שאם הוא יהיה נכון לי יהיה לי כיף איתו החל בסופר ועד בדואר ובטח גם במסעדה או סדנה.

(ואני ממש אוהבת סדנאות שקטות)

מה שכן אני חושבת

שאישה וגבר שיוצאים לדייט צריך לכבד את מי שעומד מולם כמו את עצמם .. לא להקל בכבודו.

לחייך להיות אדיבים נעימים וגברים לדעת להוביל בעדינות

כי כל תגובה אחרת של התעלמות ( כנל נשים) פשוט לא לעניין.

זה בסיסי לשאול אם הגעת הביתה / בוקר טוב יום למחרת

ואיך היה לך הדייט, ולא זה לא סבבה למשוך את זה אחרי 11 בבוקר אם יצאתם בערב.

לדעת לתווך כמה שיותר ולתקשר זה בסיסי לדייטים

ומנסיון חסר את זה למלא אנשים

ועל זה נופלים הרבה דייטים טובים של אנשים חמודים פשוט שלא חושבים לעומק

עוד דבר תבואו בלי אגו .. להביע רגש כנות שקיפות

ולבנות מגדלים באוויר

זה המציאות שה’ שם אותך בה אז ברור שזה מה שטוב ונכון לך אז למה שלא תהיה שמח עם זה?

וזה לא סותר את הציפייה להתחתן בעתיד.

אותי איך את עדיין רווקה?

וממש חפר על זה

אמרתי לו משמיים תשאל את ה'

באמת אני מאמינה שזה משמיים

אני מבין ללבך,

עדיין הכרחי להרהר וגם לעיין בזה מדי פעם, לכולנו. כמוני כמוך.

בכל אופן תודה על האומץ לענות בכנות.

"לא יודע אם זה אומר שאני כבר לא רוצה, העניין הוא שזה פשוט כבר לא כל כך משנה"

אם אתה עדיין רוצה, זה כבר לא כל כך משנה?

אם זה כבר לא כל כך משנה, אתה עדיין רוצה?

לא להודעה שלי ולא להודעה של ניק אחר

ב"ה הכל בפורום הוא בגדר רשות

גם אם זה עמוק לך מדי 

זכותך המליאה לא לזרום איתי ולא לענות בכלל

מפריע לך עוד משהו? רוצה להוסיף?

זכותך המלאה להיות קרבי כמובן, רק כשזה יחזור חזרה אל תתלונן.

אמרתי שזה עמוק לי מדי, לא הבנתי למה נפגעת כל כך ומה טירגר אותך, האמת? גם לא כל כך אכפת לי.

ולמה שזה יחזור אלי?

אם אתה אומר לי שזה עמוק לך מדי, אני מבין את זה ויש לי את כל האמפתיה שבעולם ביחס לזה.

ועם זאת, אני אכתוב מה שבא לי ואשאל גם דברים שעמוקים לך מדי.

אתה אם תרצה תגיב ואם לא תרצה לא תגיב

אתה רואה בזה משהו קרבי?

הכי חופשי ופיס אנד לאב שיש

כאילו מישהו גנב לך משהו, או כאילו עבדך חייב לך משהו. "זכותי לשאול ולהגיב" מי אמר לך לא לכתוב מה שבא לך? לא הבנתי מה אתה רועש וגועש כאילו רמסו לך את זכות הדיבור.

אתה מוזמן לשאול ולהעמיק כרצונך, תיזהר לא לטבוע.🌊🌊🌊

בצורה עצמאית, זה עניין שלך עם עצמך.

אני סבבה עם השיח סרק הזה שלנו לבנתיים, למרות שכנראה יש דברים יותר חשובים לעשות בחיים.

את המציאות, זה דבר מעולה

ואם זה בא ממקום של "זה מה שבורא עולם רוצה בשבילי כרגע"

אשריך ומה טוב חלקך.

זה לא אומר כמובן שמפסיקים לרצות/להתפלל...

הנשית שלך בדרך דוד!

יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.

לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.

יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית

והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"

יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..

מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.

כי אכן יש בנושא הזה הבדלים מאוד גדולים בין נשים לגברים.

לדעתי לא שייך לדבר אתה על מה שמטריד אותך. זה גם עלול להלחיץ, וגם עלול להוביל לקרבה שלא מתאימה בשלב הזה.

(זו רק דעתי אך אני תומכת בה)

מעולה כל מה שאתה מרגיש כלפיה,

אבל אתה גם מבטא את זה?

אני חושבת שדבר שיכול לעזור לה 'להידלק' זה אם תנסה ליצר עוד קרבה רגשית ואינטימיות (שהיא לא דווקא מינית).

אם בררתם את הנושאים החשובים לכם, ונראה בגדול שיש התאמה, כשהקרבה הרגשית תהיה מספיק חזקה תתעורר בה גם תשוקה למגע פיזי..

כמובן שהכל בגבולות ההלכה.. 

יש לי חבר שאמר שבשלב מתקדם (מבחינתו לפחות) הם היו בצומת דרכים, והחליטו להשתמש בכרטיסי שיח - והוא אמר שזה מה שהכריע אצל שניהם שהם רוצים להתחתן. ב"ה היום הם כבר חובקים ילדה.

אני יודע דלא בדיוק עניתי לך, אבל אולי זו דרך שתעזור לה להבין יותר טוב את הקשר.

אתה פשוט גבר והיא אישה

אישה כמהה לקשר רגשי עמוק ויציב לפני שהיא כמהה למגע פיזי (וברור שבהמשך אם מתפתח למשהו טוב היא גם אמורה לחוש רצון לקירבה)

לעומת גבר שכמיהה למשהו פיזי יותר תופס מקום פיזיולוגית גם..

נשמע שאתם קצת לא על אותו תדר היא עוד מתלבטת ואתה שם ב100 אחוז וזה יוצר דיסוננס גם בתחושות שלכם לקירבה .

 שזה נוסף על זה שיש הבדל בין גברים לנשים..

ראיתי כאן המלצה לכרטיסים זה אחלה רעיון אתה יכול להכין גם בעצמך כרטיסים ואולי תנסו לעשות גם דייט שטיפה שובר שיגרה לא סתם בית קפה או משו אולי בים..איזור יפה..חדר בריחה?

מוסיפה לא הייתי משתפת אותה בתחושות של הרצון למגע זה עלול ליצור לחץ יותר גדול אצלה

קודם כל כן נסמכים על ההורים, לפחות בהתחלה.

דבר שני זה דורש להצטמצם, כשהתקציב נמוך גם האפשריות פחות נוצצות אז צריך להיות מוכנים לזה.

זהו, זה אפשרי.

בהצלחה.

דעתי- אני מכיר הרבה זוגות שחיו וחיים ככה בשנים הראשונות. (ככה גם אני תכננתי, אולי זה כבר לא יקרה לצערי😐)

תזכרי שחיים של אברכות באים בדרך כלל עם חיים פשוטים וצנועים, שיש מלגה קטנה מהישיבה, שהוא התחייב בכתובה לזון ולפרנס וכו' ולכן בכל רגע שיהיה דחק ח"ו הוא יוכל לצאת לעבוד במשרה מלאה, שהוא מחויב לכולל לפי שעות ובשאר הזמן הוא יכול לעבוד וזה נותן עוד תמיכה משמעותית (אני מכיר כמה אברכים שעושים ככה). וגם כמובן שמאחורי כל ההרפתקה הזאת יש את הגב של ההורים. אבל אני מעריך שגם זה בונוס וכן אפשר לבנות חיים של אברכות שלא נתמכים כלכלית בהורים יותר מזוג צעיר ממוצע..

חוץ מזה אני חושב שזאת זכות נדירה להקים את הבית מתוך אברכות וקהילה של ישיבה, ואני בטוח שזה משפיע הרבה על כל החיים הזוגיים שבהמשך, ולפעמים גם על מקום המגורים וחינוך הילדים. 

גם הבעל האברך יכול לעבוד כמתדלק בערבים זו עבודה מועדפת, לומדים לחיות על מלגות, עוד לימוד פרטני בגמרא עם תיכוניסט ועוד ניקוי חדרי מדרגות בחמישי-שישי, כסף קל.

גם במכללה ובאוניברסיטה לומדים להכיר את המלגות, פרח, סחלב, אימפקט וכו, בשלב הראשוני יחסית קל לאזן, גם אם יוצאים משליטה עדיין יש כרית ביטחון של הכסף של החתונה ויודעים שכל זה זמני מאוד.

אנחנו לא נסמכנו על ההורים בכלל בשלב הראשון זה היה נראה לא בריא, אחר כך כשקנינו דירה נסמכנו עליהם יותר (ובעיקר כי אחי ממש ממש ממש נסמך על ההורים שלי בקטע הזה אז אבא שלי החליט שמגיע לנו לקבל אותו הסכום).

אבל כן צריך כמה אלפים בכל חודש קבוע.

שכ"ד

ארנונה

חשמל

שאר חשבונות

סופר

וכו'

לדעתי לזוג צעיר צריך הכנסה קבועה של לפחות 5-6 אלף. בשביל לחיות ברמה הבסיסית ביותר.

ואם הם סטודנטים אז צריך לשלם סביב 1500+-  הוצאות לימודים חודשי.

אז 7 אלף חודשי זה לא משהו שבא ברגל.

במיוחד אם האישה סטודנטית והבעל אברך.

זה קצת לא מתכנס עם המציאות

ובדרך כלל בממוצע אחרי שנה כבר מגיע התינוק. ואז ההוצאות גדלות ולפעמים מכפילות את עצמן.

לא כלכלה דרכנו

שתי תגובות:

בכללי -

בואו נדבר על כסף

על האירוע, אבל אפשר ללמוד מזה לדרך חיים -

להתחתן עם מה שיש

לדעתי, התשובה הבסיסית היא שצריך לעשות מחקר שהזוג מסוגל לכך, על האחריות הזו הבעל חותם בכתובה.

עד שבונים את עצמכם.

יש לי בזה הרבה מאד מה לומר והרבה מאד נסיון.

נשקול בכובד ראש

את צודקת, צריך לשקול את הצדדים לפה ולשם ולמצוא איזון.

תלוי מאוד בנתונים שלך. התואר דורש או לא? אפשר לעבוד במקביל לתואר? ההורים יכולים לעזור אחרי החתונה?...

אגב בקשר להורים -

הורים רוצים לעזור לילדים שלהם ולראות אותם מסתדרים בחיים. אז ברור שמאתגר להרבה הורים להוציא הרבה כסף על עזרה לילדים אבל אם ההורים כבר הציעו את זה, או שזה מה שמקובל, אז כן תהיי רגועה שהם התכוננו לזה שזה חלק מההוצאות לחתונה.

בקשר לתואר - יכולה להעיד מעצמי ומחברות שהתחתנו בשנה האחרונה של התואר וזה היה בסדר גמור. יש תארים יותר קלים, יש יותר קשים, יש כאלו שאפשר לשלב עבודה בהם תוך כדי ויש גם כאלו שאולי כסטודנטים לא עובדים בכלל, אבל אם מתייחסים לזה בתור השקעה- מיד אחרי התואר 'קוטפים' את הרווחים - ואז קל יותר נפשית לבקש עזרה מההורים או אפילו הלוואה מגורם כלשהו.

בקשר לאברכות - יש גם עבודות מהצד/בערבים שאפשר לשלב... גם זה לא קל, אבל באמת זו נקודה לבדוק אותה כשנפגשים. האם האיש מוכן לעבוד במידה ויהיה צורך...

ודבר אחרון זה ההוצאות אחרי החתונה. אישית, לא היו לנו כמעט בכלל... (שכירות ההורים שילמו אצלינו בשנה הראשונה), אז היה לנו רק אוכל ונסיעות. זה באמת לא הרבה...

אבל להתחתן בהחלט פירושו להיות גם באחריות כלכלית

מקשרת פה לשרשורי עבר:

אני חושבת שהשאלות שלך במקומן. - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t1396970#15177410

להתחתן צעיר זה רווח

הרבה יותר קל להתגמש עם השני וליצור זוגיות זורמת ונעימה לאורך שנים בע"ה.

ב. הקב"ה זן ומפרנס, ואפשר להתפרנס אולי לא ברווחה גדולה בהתחלה, אבל בחישוב נכון של ההוצאות  זה בהחלט ייתכן. אבל זה לא סיבה לדאגה!

כן צריך לדעת שהתקופה הראשונית טיפה לחוצה, זה כן דורש לפחות כמה שנים ראשונות של עבודה (יש עבודות שאפשר לשלב עם התואר, צריך לברר. אני מכירה בנות שעבדו בתור עבודת סטודנט בקופה/פקידות/ מי שתחום כלכלי זה התואר שלו-עזרה להנה"ח במשרד.)

אחר כך כשמתבססים- יותר קל.

וודאי שהאחריות היא על הזוג ולא רק עזרה מההורים/מישהו אחר.

רואים בחוש שהקב"ה עוזר.

זה ככה מנסיוני וגם מנסיון חברות סביבי...

זה טוב שיש לך אחריות לברר איך מתנהלים כזוג.

בהצלחה,!

לא נחוץ לחפור אבל כן לברר את הדברים החשובים ולא לסמוך על מה שאמר השדכן\נית.

אם יש דברים לא ברורים בכרטיס או מעלים תהייה על המשמעות, מברר כדי להבין מה הכוונה ולפי זה מחליט.

ואז נפלתי חבל על הזמן. מאז ביררתי על כל אחד

אני רוצה לשמוע שאני יוצאת עם בנאדם נורמלי. לשמוע את המעלות שלו.

בכרטיס מופיעים מילים, הגדרות, מונחים - וייתכן מאוד שהם מתפרשים אחרת לחלוטין אצלי לעומת אצל הכותב שלהם.

אני מעדיפה לברר מי עומד מולי - ולנסות גם להציג את עצמי, לראות אם זה באמת רלוונטי, אם הם הבינו מהכרטיס שלי מה הכיוון שלי.

קרה לי ששדכנית הציעה לי מישהו, אמרתי לה שמהכרטיס נשמע שפחות מתאים, היא חשבה שבכל זאת כדאי לפחות לדבר עם החבר, הוא חשב שפחות מתאים, אבל שכדאי לפחות לדבר עם הבחור, אז דיברתי איתו, וגם הוא חשב שלא מתאים.

זה נכון שעם הזמן שיניתי את החברות שאליהן הפניתי. גם העדפתי לנסות לברר על אנשים לא דרך המספרים שהם נתנו לי, אלא לראות אם לי יש קשר כלשהו (חוק דתיים שלובים וזה) שעליו אני יכולה להסתמך.

אני מעדיפה לברר כדי לא להתאכזב - לא לצייר לי תמונה בראש של מישהו, ובפועל לגלות שהוא משהו אחר לחלוטין ("תורני" = הולך לשיעור בין מנחה לערבית פעם בשבוע).

וגם כדי לא לאכזב - להתאים את הציפיות שלהם למי שאני.

האמת הראש ישיבה שלי בעבר (ואולי כל הראשי ישיבות?) מחזיק מאוד מאוד מהבירורים. ככה יצא שמהתחלה נתתי להם משקל כבד ולא הייתי מוותר עליהם.

מנחם במשהו לשמוע שלא כולם ככה (לא שזה דבר רע, כדלעיל)

לכאורה רוב מי שכתב שהוא נפגע\יכול להיפגע כשלא מבררים, זה נשמע בעיקר במקרים שהשדכן לא הכיר ממש את שני הצדדים. עדיין אם חבר מציע לי את בת דודה שלו או בסגנון אפשר לומר שהבירורים יכולים להתייתר..

במקרים השדכן מכיר את שני הצדדים אם יש נקודה שמתלבטים עליה אפשר לשאול אותו פשוט, וגם לשאול למה הוא חשב שזה יתאים, מה הנקודה המשותפת שהוא מצא.

לפיכך במצב כזה - זה בדיוק הפונקציה של מספר לבירורים.

במקרים שהשדכן לא מכיר את שני הצדדים - המספר לבירורים יכול להיות קריטי. כי בינינו כל הכרטיסים מלאים סיסמאות ולא תמיד תפגוש את הכרטיס שהכל כתוב בדיוק כפי שאתה מחפש. וכאן המספר של החבר/ה נכנס לתמונה - חבר טוב שמספר מתוך חוויה אישית יכול להשלים ה-מ-ו-ן מידע על הבנאדם!! לכן כרטיסים שהם גבוליים חבל לשלול או לחלופין לענות עליהם חיובי, בלי לברר עם מספר של חבר/ה.

בעיני, זה גורם סתם לצאת למיליון דייטים מיותר או לחלופין לשלול הרבה הצעות שהיו יכולות להתאים.

בנוגע להשקעה מצד החברים - 

חבר שלא רוצה שיבררו אצלו - זכותו. אם יש שיח פתוח בין החברים, אז סמוך על חבר שלך שיגיד לך שלא מתאים לו. 

בדרך כלל בירורים יתאימו למישהו שהוא גם וורבלי שאוהב לדבר. מי שלא וורבלי או שכל הרעיון של בירורים זר לו אז זה יכול לגרום לו לאי נעימות.

אבל חוץ מזה, למה לא? זה כל כך יפה שחברים מפרגנים אחד לשני.. אתה היית עושה זאת בשמחה? אם כן - למה שמישהו אחר לא יעשה זאת בשמחה בשבילך.

יש לי חבר טוב שכבר שנים אני נותן את המספר שלו. ב"ה אין שום בעיה בזה, להיפך.

שלא התיישב אצלי משהו בי לא היה רגוע

וזה היה הדבר הכי חשוב שעשיתי

בדיעבד ניצלתי

כשהמשדך לא מכיר אישית את שני הצדדים ברור לי שזה נחוץ לברר עם מי שכן מכיר