אם זו באמת נפילה חד פעמית,

ז"א מעולם לא קרה לפנני ולעולם גם לא יקרה יותר

אשריו ואשרי זו שתתחתן איתו

חד משמעית לא

יצאתי עם בחור שנפל באינטרנט לא פעם ולא פעמיים וסיפר לי על זה. כמובן שנקי היום וכו

הערכתי את זה שסיפר ואת זה שהצליח להתגבר על זה יותר ממזה שהיה לי קשה עם זה שנפל

כמובן שבהתחלה הייתי בהלם וזה היה לי קשה והרתיע אותי מאוד אבל אחרי שחשבתי על זה קצת (והתייעצתי גם.מודה) החלטתי שברור שאני ממשיכה את הקשר

לא הלך אם תהיתם. מסיבות אחרות

כי אני מצפה של יהיה לו אינטרנט. או לפחות שתהיה חסימה. זה בסיסי!!

אני יכולה לספר לך על מספיק בחורים עם נוקיה שנפלו, את מסתכלת על זה בצורה שטחית של מי שאין לו אינטרנט- הלב שלו נקי. זה לא ככה...

ומה עם הפלאפון של אבא? של אמא? של הדוד? של השכן? המחשב בעבודה? בישיבה? בספרייה?

הנוקיה C2? או כל דבר אחר?

אז גילוי נאות. אני עם סי2. מעולם לא היה לי סמראטפון. בבית אינטרנט רימון ברמה הכי גובהה.

להורים אין סמארטפון. ועדיין נפלתי...

מה את חושבת שאדם שיחסום את עצמו מכל כיוון לא ייפול כי אין לו איך? תמיד יהיה לו!

לא סתם התורה אומרת בדיני מעקה(שאגב היום רוב מוחלט של הפוסקים מתייחסים אליהם בתור המקור ההלכתי לשים הגנות לאינטרנט...) שצריך עשרה טפחים. למה? אם זה מסוכן שים גדר דבוהה יותר! שים חומה שלא יהיה אופציה ליפול!

לא- התורה אומרת לשים משהו קטן. תזכורת. מעבר לזה אדם צריך לעבוד על משמעת העצמית שלו. של לא ללכת לקפוץ מעל המעקה הקטן גם אם זה נראה מאוד מפתה. 

גם היום. אנחנו מחויבים לשים את כל החסימות האפשריות. אבל אי אפשר להתעלם מהעולם. ולכן תמיד יהיה אופציה ליפול.

הגדולה זה לחנך את עצמך למוכנות נפשית. למשמעת עצמית. שאת זה קשה מאוד אם לא בלתי אפשרי לעשות בגיל 15\16.

ודווקא אז מגיעים הנסיונות.

תשאלי את עצמך. גם אם בעזרת ה' תמצאי בעל שלא נפל מעולם. והוא נקי וטהור. ויהיה לכם ילדים בריאים בעזרת ה', ולא תטוסו לגור במאדים. אלא בעולם הזה.  ככה תחנכי את הבית שלך? תסגרי אותו בתוך חממה מנוגדת לעולם?

ואז כשהילדים יצאו. מה הם יראו? הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם. ויפלו. כמו דומינו...

דבר אחרון נקודה למחשבה.. אבא שלי לפני הרבה שנים היה ראש מכינה. זה היה בתקופה שבה התחילו להיכנס הסמארטפונים. אבא שלי שאל את הרב דוב ליאור האם להתיר את זה במכינה או לאסור. ענה לו הרב- צריך לחנך לגבורה. 

אבל זה הבסיס. בלי זה, אי אפשר לומר שזה לא היה מרצון, כי זו העמדה של עצמך בניסיון.

ולגבי מעקה, מעתיקה פה קטע של הרב מלמד:

כאמור לעיל, קבעו חכמים שגובה המעקה שחייבה התורה לבנות בשולי מקומות גבוהים, כמו גג או מרפסת, צריך להיות לפחות עשרה טפחים. וזאת מפני שרק מעקה הגבוה עשרה טפחים ייתן לנו בטחון סביר מפני נפילה. אלא שמחמת אריכות הגלות וטלטוליה, נתגלעה מחלוקת בין גדולי האחרונים, מהו השיעור של טפח. לדעת רוב הפוסקים שיעור הטפח שמונה סנטימטרים, אבל יש שאמרו ששיעור הטפח הוא עשרה סנטימטרים. ואם כן לעניין המעקה, לדעת רוב הפוסקים די במעקה של שמונים סנטימטר. אולם לדעת המחמירים וביניהם בעל החזון-איש, גובה המעקה צריך להיות מטר שלם.
מעקה זה חייב להיות מספיק חזק, כך שאדם יוכל להישען עליו ולא יפול (שו"ע חו"מ תכז, ז). כי רק מעקה כזה יוכל למנוע את סכנת הנפילה מהגג. ויתר על כן, מעקה שאדם גדול אינו יכול להישען עליו בביטחה, מזיק יותר מאשר מועיל, מפני שיתכן שאדם שאינו יודע שהמעקה חלש, עלול להישען עליו וליפול. לכן צריך להקפיד שהמעקה יהיה חזק, ובשום מקרה לא יפול כשישענו עליו (הגר"ח קניבסקי הל' מעקה במס' מזוזה).

מאותה סיבה, אמרו חכמים, שאסור לאדם להניח בתוך ביתו סולם רעוע, מפני שיטעו אנשים ויחשבו שהוא חזק, וכשיעלו עליו עלולים ליפול ולהיפגע (ב"ק טו, ב). וכן אסור להניח בבית מכשיר חשמלי מקולקל, שעלול לסכן את חייו של המשתמש בו. ואם התרשל והשאיר מכשיר מקולקל או סולם רעוע לשימוש בני ביתו, אפילו אם לא ארע דבר, עבר על האיסור של "לא תשים דמים בביתך" (דברים כב, ח).

אבל את מעמידה את המעקה לא בתור משהו שאפשר להישען עליו, אבל אם תרצה תוכל לקפוץ מעליו.

אלא בתור חומה שדרכה אי אפשר ליפול. ומי שאין לו את זה אז הוא גרם לעצמו ליפול.

ועל זה אני לא מסכים...

לא הכול נוגע לחסימות. (זה שלב של פשט בשבילי.) הרבה יותר מזה זה העבודה שבלב....

אני רק אומרת שחייבים את זה כבסיס. אם נופלים בכ"ז, זה כבר משהו שיותר קשה שיקרה, וצריך להילחם בזה, אפילו שזה קשה. ואני לא שופטת.  אבל אם יבוא בחור ויגיד שהוא נפל ולא היתה לו חסימה וגם אח"כ הוא לא התקין, אז יש כאן בעיה.

ואני יותר ממבין את מי שתזרוק אותו על זה. כי זה לא אדם שרוצה לעבוד את ה'.

זה אדם שעובד את התאוות שלו. ועובד על עצמו.

העמדת מישוואה. מי שיש לו חסימה לא נופל. ומי שאין לו נופל.

לא נכון. גם מי שיש לו חסימה נופל. ומה תגידי על כזה בחור?

ויותר מזה הוא זרם שם כאילו כלום, אז וודאי שלא. וודאי. אבל אדם שהכה על חטא, התוודה, עשה תשובה.. אם אני מאמינה בתשובה, ואני מאמינה שהשם רואה אותו כדף חלק, אז גם אני.. 

אבל הנקודה היא שהגנה באינטרנט היא נחוצה, אבל היא לא אמורה להיות האפוטרופוס שלך לזה שהלב שלו נקי ושהוא לא חטא, כי זה בפשטות לא האמת. 

ולוואי שלכולן היו את התפיסה שלך!

בגמרא מסופר על רב עמרם חסידא שהיו לו יתומות בגג של הבית שלו. ובשביל להגיע אליהם היה צריך להחזיק סולם שצריך בשבילו עשרה אנשים. ועשה את זה, ורק בשנייה לפני הצליח להתעשת וצעק "נורא(אש) בבית עמרם" כולם הגיעו וכך לא חטא.

לפעמים עוצמת היצר כל כך חזקה שהיא גורמת לעשות דברים מאוד קשים...

אני מבין את הדרך התמודדות שהצגת, אבל מסייג שאף פעם אף פעם אי אפשר לשפוט בן אדם.

לא סתם חכמים אמרו שאין חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.

לפעמים בן אדם באמת לא שולט בעצמו.

עכשיו מסייג את מה שאני אומר שלא יקפצו עליי.

כל מה שאמרתי לא מוריד טיפת אחריות של הבן אדם מהנפילה. אדם היה צריך לפני הנפילה לדאוג שהמוח שלו יעסוק בדברי קודשה, לעשות חסימות, לעשת הכול! 

ברגע החטא עצמו- אדם לא שולט בעצמו, ובמהלך תהליך התשובה זה מה שהוא צריך לומר לעצמו. וזה מה שהוא צריך לקבל מהסביבה שעוטפת אותו.

ה' נתן לכל אדם כוחות להתמודד מול היצר הרע שלו. מול היצר הרע יש יצר טוב. אם הוא לא היה נותן לו כוחות, הוא לא היה דורש ממנו להתגבר. אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, וזו בכלל לא היתה נחשבת עבירה. כל העניין בעוה"ז זה בחירה בין טוב לרע. ויש בחירה.

(אני לא מדברת על מקרים של בעיה בתחום הזה, אלא על מצב נורמלי)

לפני- היה לו בחירה מוחלטת. בכל מה שהוביל אותו לזה.

את שואלת האם ברגע של לחיצת העכבר האחרונה היה לו בחירה?

אני לא בטוח עד כמה זה משמעותי. אחוז הבחירה שלו כאן היה מאוד קטן...

והנסיון המרכזי הוא דווקא ברגע של לחיצת העכבר האחרונה..

ברגע האחרון של לחיצת העכבר אין ניסיון. יש נפילה. לא מכיר אדם אחד שהגיע למקום הזה והצליח להתגבר.

זה לא הגיוני ולא אנושי. הנפילה שלך היא שהגעת למקום שבו הגעת ללחיצת עכבר האחרונה.

הניסיון האמיתי הוא בשלב אחד לפני שאתה מגיע ללחיצה האחרונה.

אני מכיר את הניסיון ויותר מזה, גם במקורות מובא ככה.

כן. אנחנו מנסים להגדיר את הבחירה החופשית בתור משהו טוטלי. ומחלט.

אבל חכמים אומרים- "אין אדם חוטא אלא עם כן נכנסה בו רוח שטות"

מה זה אומר? הרי רוח שטות זה לא בחירה!

תשובה, ברגע החטא עצמו, אין לאדם בחירה. ועל זה גם הוא לא יקבל עונש.

הבחירה שלו הייתה במה שהוביל לרגע הזה. ועל הבחירות שלו שם הוא יצטרך לעשות תשובה. ועל הבחירות שלו שם הוא ייענש.

זה פוטר מאחריות ויכול לשמש כתירוץ.

אתה באמת חושב שגם אם מישהו רצח ח"ו, ברגע האחרון של הרמת הסכין לא הייתה לו בחירה ועל זה הוא לא יענש?? 

הביאור - אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות

ברור  שיש לאדם בחירה, ואני האחרון שימציא תירוץ לבריחה מאחריות.

אבל במקום הזה של ייצר דתקיף עליה- חכמים לא סתם כתבו-

שאדם שתוקף אותו ייצרו והוא לא יכול להתגבר עליו, ילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך למקום שלא מכירים אותו כדי שלא יהיה חילול ה'. אבל מה? יש לו בחירה! שפשוט יבחר לא לעשות את זה!

תשובה- יש סיטואציה שבה היצר כופה אותך לעשות דברים שאתה לא רוצה...

אבל ברור שאתה הובלת אותו לזה ואפשרת לו את זה.

ולכן זה ממש לא בריחה מאחריות...

רק קחי בחשבון שההגנה היא כשמה, הגנה. הלב של הבחור צריך להיות נקי... כי אם לא גם ההגנה הכי הרמטית או בלי אינטרנט בכלל לא ינקו אותו.. 

או כמו שהרב שלי נהג להגיד, עדיף להסתכל על אישה ולחשוב על האדמה, מאשר לחשוב על האדמה ולחשוב על אשה. 

אסור לאדם להכניס את עצמו לניסיון. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. אף אחד לא חסין יותר או פחות. זה עניין של גישה ונגישות

הבנת את ההבדל בין המשפטים?

אין לנו ביטוח על שום דבר, זה לא הכל או כלום. אבל הסיכוי יותר גבוה שהלב שלו יהיה נקי אם הוא לא יכול להיחשף לזה באופן פשוט

חס וחלילה!!!

השאלה שלי היא רק אם את תקבלי אדם שלמרות כל מה שניסה לעשות, ולמרות כל החסימות ולמרות הכול-

נפל... ולא פעם אחת.

תקבלי אותו? תעריכי אותו?

החסימה וההתרחקות מהאינטרנט מונעות רק נפילות מקריות,

הן לא מונעות נפילה של התקפה של היצר.

לכן בסופו של דבר, המלחמה היא אישית עם היצר, ואמצעי העזר רק מסייעים באופן מאד חלקי.

הייתה לי בעבר חברותא שלא היה לו אינטרנט, ואכן הוא לא נפל עד האירוסין וגם כמעט עד החתונה..

למה כמעט?

כי כמה ימים לפני החתונה, פתאום תקף אותו היצר והוא איבד שליטה על עצמו,

הוא נסע עד ת"א (כשעתיים נסיעה) ונפל בצורה הכי מכוערת עם אשה מופקרת.

והתברר שגם לאחר החתונה הוא המשיך ליפול עם "אשת איש", ובעקבות כך גרם לכמה זוגות להתגרש..

לפני כמה שנים היה ראיון בעיתון "מקור ראשון" עם נשים מופקרות, ושאלו אותן מה סגנון הלקוחות שלהן?

התשובה הייתה כ-60% חילונים וגויים וכ-40% חרדים (אחוז החרדים באוכלוסיה הוא בסביבות 15%) וקרוב ל-0% דת"ל.

אחוז החילונים לא הפתיע אותי (אולי רק עצם זה שהוא היה נמוך משחשבתי),

הפתיע אותי אחוז החרדים, והפער הבלתי-נתפס ביניהם לדת"ל (למרות שמדובר באחוז דומה באוכלוסיה).

לענ"ד, הפער הזה נובע מהטוטאליות ו-"הראש בקיר" באורח-חיים שלהם וגם בדרך שהם נלחמים באינטרנט.

אני ממש לא מצדיק נפילות באינטרנט, וחייבים להילחם בתופעה, ולעשות השתדלות מקסימלית לא ליפול,

אבל צריך לדעת איך מתמודדים עם היצר הזה בצורה הנכונה.

להילחם ביצר הזה באופן טוטאלי ועם "ראש בקיר", לענ"ד עלול להביא לתוצאות הרבה יותר הרסניות..

כל מילה!

מחילה ממש על ההתקפה.

אני בן...

בואו נתאפס רגע כולם. מימדי התופעה הזאת היום הם כמעט בלתי נתפסים...

אפשרויות לעקוף כל חסימה קיימות. ובדור שלנו שהילדים מבינים במחשבים הרבה יותר טוב מההורים זה בכלל פשוט.

כן היה לי חסימות בבית. את כל החסימות האפשריות. ועדיין מצאתי דרך לעקוף אותם ונפלתי. ולא פעם אחת...

(היום כמובן נקי לחלוטין ב"ה)

אתם באמת לא מבינות מה זה כשהיצר תוקף אותך!!

אתה בערך לא שולט בגוף שלך...

זה חזק הרבה יותר מכל דבר אחר!

אז בואו נדבר קצת בהגיון...

יכול להיות יפריע לכם שבן אדם הוא לא מלאך, ואז בכבוד לכו תנסו למצוא מלאך להתחתן איתו. 

אבל היום שתהיו בעניין שרוב מולחט של הבנים שתצאו איתם נפלו. וסביר להניח שיותר מפעם אחת.

כן יותר מפעם אחת.

ואני עדיין קורא לזה חד פעמי.

כי זה לא מה שהבן אדם רוצה.(אני לא מדבר על מכורים...)

אבל אדם שפעם בכמה שבועות, חודשים נפל במשך התיכון שלו אז הוא גיבור!

הוא גיבור שהוא לא נפל יותר!

הוא גיבור שהוא כל פעם מחדש מנסה לקום!

הוא גיבור שהוא לא התדרדר יותר נמוך!

הוא גיבור!!

תתייחסו לזה בפורפורציה בבקשה..

(מחילה על ההתקפה... לא משהו אישי כנגד אף אחת. הגיעו מים עד נפש...)

הזכרת לי מאמר של הרב זלמן מלמד שהתפרסם לא מזמן

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/18526

מעתיק את הקטע הרלוונטי:

את ההתפתחות הטכנולוגית והתקשורתית יש לפרש שריבונו של עולם מכין כלים להופעת התורה בגדלות. לפלאפונים החכמים יש תפקיד בהארת אור התורה בעולם. האפשרות להשתמש בהם ולהגיע למקומות אסורים זה ניסיון שבא לרומם את כוחות הנפש.

אמנם בפועל מי שעדיין אינו חזק, ואם יהיה בידו פלאפון חכם הוא עלול להיכשל בגלישה למקומות אסורים, אסור לו להחזיק מכשיר שמכשיל אותו. אך צריך לדעת שהתיקון השלם טמון בבריאות הנפש, כדברי חכמים "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". צריך לחנך לשליטה עצמית, לא להיות חלש, לא להיות נגרר, לא להיות סמרטוט. להיות עצמאי, להיות חופשי, משוחרר מהשפעות רעות מנוגדות לרצונו. כי אם אין מתגברים על יצר הרע אלא רק חוסמים אותו, הוא נחסם מצד אחד ומתפרץ מצד שני. צריך לפתח שליטה עליו. על זה צריך לעבוד יומם ולילה. חוסר שליטה על יצר הרע זו מחלה, ובמחלה צריך לטפל טיפול שורשי.

אל יאמר אדם שזה טבעי שהוא נמשך לגירויים. הטבע הבריא הוא שאדם שולט על כוחותיו ועושה רק מה שהוא רוצה באמת. אם אדם עושה דברים שמנוגדים לרצונו זו מחלה, כך יש להתייחס לזה ואין להסכים לחיות עם החולשות האלה, אלא להבריא מהם.

משל למה הדבר דומה, לאדם שאין לו שיווי משקל ומפעם לפעם הוא נופל. האם יסתפק בהליכון למנוע נפילה, או שיטפל בבעיה וייצב את שיווי המשקל? מי שנופל ברוחניות הוא נכה, זה לא הטבע הבריא. אפשר להיות בריאים וצריכים להיות בריאים. אם מבינים שזו נכות הכוחות מתחזקים. צריך לקחת כדורי אהבת ה' ויראתו במינון גבוה, ונעשים בריאים. זה האתגר, זה הניסיון של הדור על מנת להעלות אותו לבריאות שלמה.

הדור שלנו דור גדול, שיטת הבריחה וההתגוננות לא מדברת אליו, הוא חותר לניצחון. יש לו זכות ארץ ישראל והוא יצא מהגלות וצריך להאמין בכוחו. הוא מסוגל להגיע לפסגות גבוהות של אמונה, של אהבת ה', אהבת הטוב. יש בו סלידה מחולשה ומכל מה שהוא נגד רצון ה', שזה גם נגד רצונו הוא.

יש אימרה: 'ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה', שיטת התגוננות ללא הכרעת האויב לא תצלח. על כן את מירב הכוחות יש לרכז לחיזוק כוחות הנפש הבריאים. צריך ללמוד להיות גיבורים הכובשים את יצרם, לא כיבוש של הכנעה בלבד, אלא להבריא אותו ולעבוד את ה' בכל לבבך - בשני ייצרך. זה תפקיד הניסיונות, לעלות את הדור למעלתו הגדולה. 

כך הרב רואה את ההתפתחות התרבותית, המדעית, הטכנולוגית, הכול מתפתח כדי להיות לעזר להופעת אור ה' הגדול. ואל יאמר אדם העזר כנגדי שנתת לי הוא גורם לי לחטוא, זה היה חטאו של אדם הראשון ואין לשוב ולהיכשל בחטא זה. העזר נוצר לסייע ולטובה - את זה צריך ללמוד, את זה מבינים מתוך אמונה עמוקה. ואז אדם מחוסן ואינו נפגע מכל רוח חדשה שנראית הרסנית, ולא עוד אלא מהפך אותה לטובה ולברכה.

בשביל לחטוא לא צריך להתחבא, ולא כולם יודעים שהבן של- הולך עם-.. הכל פנימי.. הכל בלב.. הכל מול השם... ממש מהפכה של גאולה..

ההגנה מגנה חיצונית... פנימית זה תהליך..

ואנחנו גם בדור שבכלל לא צריך לחפש אתזה בו.. בואו נראה מישהו בורח מזה.. 

אתה לגמרי צודק. 

זה כבר לא מקביל לניסיונות כאלו מטורפים וענקיים.. זה קרוב יותר בדור שלנו.. ואתה באמת צודק. 

אני רק אומרת שאם אדם יודע שיש לו יצר בדבר מסויים, שלא יכנס לזה מראש! שיחסום לעצמו כל אפשרות כזאת. שיוציא בכלל את האינטרנט מהבית ומהמכשירים. ושיפנה לקבל עזרה ולא ימשיך לנסות לפרוץ חסימות.

בד"כ זה קורה בגילאים יותר צעירים, ולא בהחלטה מודעת אני עכשיו נכשל ב- כך וכך וכך. 

תשמעי אני איתך, בזמן הנוכחי הזה אני לא אפגש עם בחור שיש לו אינטרנט.. אבל על נפילות של פעם, להגיד לא ידעת מראש לעצור את עצמך, כנראה שלא. לא כולם גדלו בתוך חממה ועם מודעות עצמית של בחורים בני 20, ולא כולם עשויים מחצץ. 

שזה לא תלוי בזה.

אני בשלב של אחרי זה. פשוט לי שהבן אדם הוציא את האינטרנט מהבית ואין לא פלאפון והכול חסום וכו'.

אני לא מדבר על אדם שמנגיש את הכול ואז נופל. הוא פושע ובעיה שלו.

אבל אני רוצה לצטט אותך רגע...

"אני רק אומרת שאם אדם יודע שיש לו יצר בדבר מסויים, שלא יכנס לזה מראש!"

את שומעת מה את אומרת? זה היצר הטבעי שלנו. זה יצר החיים. אדם שאין לו משיכה לזה הוא אדם לא בריא והוא צריך ללכת לטיפול. וכמה שיותר מהר יותר טוב...

הבעיה היא שנוצר מצב שבוא בגלל שבני אדם מתבגרים מאוחר אז הם מוכנים להבא חיים לעולם כבר בגיל צעיר, אבל לא יכולים לעשות את זה טכנית עד גיל מבוגר יותר. ונוצר מצב שאדם צריך לשמור על עצמו בגבורה מאוד גדולה במשך 7,8,9 שנים!

ולפעמים במהלך פרק זמן כל כך ארוך לבן אדם יש קשיים. והיצר הרע יודע לנצל את זה ובמצבים קשים ליפול עליו בכל הכוח...

ואז הבן אדם נופל. ומרגיש מלוכלך. וטמא. ונגעל מעצמו. ומפה הדרך להמשיך ליפול היא כל כך קצרה...

אתה כבר מתייאש. חושב שהלך עליך. ואין לך יותר סיכוי. אתה חושב שאבא שבשמיים כבר לא יקבל את התשובה שלך.

להמשיך לתאר לך??

ולמה אני מתאר לך? כי את במקום אחר.. יהיה לך הרבה יותר קשה להבין את ההתמודדות הזאת.

אז את לא מעריצה אותו על ההתמודדות ועל הניצחון(גם אם הוא נפל הרבה פעמים בדרך...) או לפחות מעריכה. או לפחות מקבלת בהבנה... אז לפחות אל תשפטי אותו...

(כמובן אני מדגיש שום דבר לא נגדך אישית. אלא נגד התפיסה...)

איזה כיף לקרוא את זה. אשריכם ישראל.. 

זה נושא שבוער בנשמתי לכן כל התגובות. לרוב אני לא מגיב הרבה...

ורבנים שיכולים לעזור. לא חייבים לתת ליצר להפיל אותנו בכזו קלות רק כי זה יצר טבעי.

ברור שאם אדם מכור שילך לעצות ויפנה לרב ולייעוץ.

אגב תביני שגם זה לא מאוד פשוט. ואני יעריץ בן אדם שבגלל שמאוד חשוב לו להתקדם בנושא הזה הוא פותח את זה למרות הבושה הגדולה.

אבל אני לא דברתי על כזה בן אדם. כולכם לא דיברתן על כזה בן אדם.

התשובות פה היו, שרק אם נפל פעם אחד חד פעמי, לא היה לפני ולא יהיה אחרי אז הם יקבלו את זה...

אני חולק על התפיסה! וכבר אמרתי שמי שמחפשת מלאך בהצלחה לה...

וגם מכירה מקרוב את העניין של נפילות באינטרנט..

אבל כל זה לא אומר שאני הופכת את זה לדבר של מה בכך. ואני לא מקבלת את זה אם זה נעשה בגלל אי חסימה. ורק על מקרה כזה דיברתי.

אם היו את כל החסימות ולבחור אין אינטרנט וכו' ובכ"ז נפל חד פעמי, זה משהו אחר. ועדיין, אני מודה שלא יהיה לי כ"כ קל ופשוט שלא לפסול. כי זה דבר שמזיק לבחור ומשפיע עליו השפעה ארוכת טווח, על הנפש שלו, על הגישה שלו לנישואין. זה לא נמחק מהזיכרון כ"כ בקלות..

אני באמת לא מתיימרת לשפוט אף אחד ויודעת כמה זה לא פשוט

למצוא את הבחור האחד למיליון שמעולם לא נפל. ותמיד שמר על עיניו!

מזהיר מראש שזה לא עומד להיות קל... 

ואת בהחלט צודקת. זה מאוד קשה למחוק את זה מהזיכרון אחרי זה. 

אבל זה לא אומר שזה יזיק... כי איפה שרצונו של אדם, שם גם הוא נמצא. ואם אדם יתפלל על זה, ויתבודד על זה. 

זה לא יזיק לו בכלל. אני בטוח בזה. תמיד יש דרך תשובה!

על כל עבירה אתם מתוודים בפגישות?

אני לא חושב אגב שאיי פעם אני יספר את זה בפגישה.

אלא אם כן איכשהו נגיע לזה והיא תשאל אותי, ואם זה יהיה קשר מספיק טוב בשביל כזאת כנות אני יענה לה

אבל אם כזה דבר מגיע, מרצון לפרוק, או מהרגשה שהוא מסתיר משהו. והוא חושב שהכנות הזאת נצרכת(כמובן בשלב מאוד מתקדם.) תעריכו את זה. ואל תפילו על זה....

אני מניחה שהרוב נפלו בזה ואם הבן אדם עכשיו מקפיד על גדרים וסינונים ועושה השתדלות אז אשריו

מה זה מסתיר?

אני בדעה שאם בן אדן עשה תשובה והתקדם אז זה נמחק

אם השם מוחל לנו ומוחק את העוון במידה והתקדמנו אז מי אנחנו שנזכור? או שנשפוט?

אבל לפעמים אדם שיה עמוק בחטא הזה בעבר. הוא נשאר עם איזה תחושה.

ולפעמים קשה לנו לקבל את זה באמת שאחרי שעשיתי תשובה אני דף חלק.

ואני דיברתי על זוג(ומכיר סיטואציה) שמתוך חיבור אמיתי, כשהגיעו לדיון על זה תוך כדי דייט אז הבחורה שאלה.

באמת מתוך התעניינות, ומתוך הערכה. והבחור ענה לה. כי זה באמת היה במקום של חיבור כנה.

זאת לא סתם עבירה רגילה,

זאת עבירה שמלווית בתופעות לוואי קשות (אשמה, הרגשת גועל וכו')

ולא רק זה, זאת עבירה שמשפיעה על הקדושה שלך, על החיים שלך וגם על החיים של בת הזוג שלך.. 

אדם שמבין את זה אז הוא גם חושב על זה ואולי גם ירצה לשתף בזה.. 

עדיף לא לדבר על זה (במיוחד אם מדובר על נפילות בודדות),

בעיקר בגלל שבנות פחות מבינות את ההתמודדות הזאת, כמו שרואים בחלק מהתגובות כאן.

וגם אם חלקן נכנסו לשם, עדיין אני חושב שההתמודדות עם היצר הזה שונה מאוד בין בנים לבנות, ואין כאן הצגה.

יותר עניין אישי... 

רוב מה שטוענים ש"משפיע" מבחינה טכנית ותכלס על החיים זה המראות האסורות.. 

כל התמונות והבלבולי מוח הם לא בגלל העבירה עצמה, הם בגלל מה שרואים.. אז כמובן שההתמודדות עם היצר שונה לחלוטין, אבל השיחה לא הייתה על נפילות בשמירת הברית, לא? 

(כלומר, נפל באינטרנט זה נפל באינטרנט, וזה שייך לבנים ובנות כאחד כי התוכן הוא מה שרלוונטי..) 

מחילה, אני מעדיף לא להמשיך לדון בזה בפורום מעורב,

רק אומר שאני מסכים איתך חלקית.

(ואני לא חושב ש 70% מהבנות הדתיות נכנסו לשם. 

ובכ"מ ברור שיש יותר בנים שנכנסו לשם, ויש הבדל גדול בין נפילה חד פעמית להרבה נפילות.)

כי זה לא שייך לדון בנושא בפורום מעורב. 

כשכתבתי "בזה" התכוונתי לכל הנושא של שמירת העיניים. לא על מה שכתבת בתגובה לפני.

אני מנסה להיזכר בסצנה הזו, יושבים בדייט - מדברים על החיים - פתאום מישהו מתחיל עם רשימת החטאים שלו?!

רק לי זה לא נשמע הגיוני?

יש תרי"ג מצוות (סגורים על זה ש2/3 מהן תלויות במקדש-א"י?),

אם הבחורה מרכלת קבוע או ריכלה רק פעם אחת ובחיים לא אמרה מילה של לשון הרע, האם אני צריך לדעת מזה?

האם הגיוני לעבור על רשימת ה"אשמנו בגדנו" שאני שומר לר"ה עם בחורה שפגשתי ל4 דייטים ?

אנשים, טיפה פורפורציות.

אנחנו לא מושלמים, אז למה שבן/ת הזוג שלנו יהיו?

שיחת תאום-ציפיות בנוגע לקדושת הבית, סבבה.

בנוגע לאינטרנט במרחב המשפחתי, סבבה.

בנוגע לגודל כיסוי הראש / תפילה על מניין, סבבה.

אבל להתחיל להיכנס לקישקע של "עם מי את מרכלת בסוף היום"? פתאום פחות הגיוני...

אם נעשה השוואה קטנה של מספר האיסורים שאדם עובר כשהוא מדבר לשון הרע אל מול צפייה ב"זוועות העולם הזה", יש לי תחושב קשה שתתאכזבו לגלות שאולי עדיף להפסיק לדבר לשון הרע קודם.

במי הוא פגע כשהוא גלש באינטרנט? רציני... רק בעצמו. רק בעצמו.

במי את פוגעת כשאת מדברת לשון הרע / הוצאת שם רע? רציני... אין לך מושג אפילו בכמה אנשים את פוגעת.

אז בבקשה, אל תדוני אותו. הוא סה"כ יהודי שמכל המצוות שבעולם....? פספס אחת, שתכלס? משפיעה אך ורק עליו ועל הקשר שלו עם ה'.

שחררי.

רק על עצמו? רק  הוא מול ה'?

למה נראה לך ששואלים את השאלה הזאת דווקא על שמירת העניים? כי זה נוגע לבית שלך.

זה גם מול אישתו. זה גם מול הבית שלו. ובדור שלנו- זה גם מול כל עם ישראל...

אני לא מכיר אותך ולא יודע מה עניינך...

אני לא אוהב את האמירה שכולם נופלים, כי לפעמים זה נותן לגיטימציה לנפילה.

אבל האמירה הזאת נכונה. בדור שלנו מעטים מאוד האנשים שלא נפלו באינטרנט...

בוודאי שצריך לבנות משמעת אבל לא על חשבון חסימה.

חסימה בהחלט מחנכת לשליטה עצמית.

בגישה כזאת לך ותגור מול בית זונות. ותלמד לשלוט על עצמך לא להסתכל...

(ובמקרה של אינטרנט בלי חסימה, זה אולי לגור בתוך הבית בושת...)

יכול להיות שאתה לא נופל. כי אתה חזק וכו'. לא יודע.

אבל כהדרכה לעולם. חובה מוחלטת לשים חסימה. מי שלא שם. פושע וגורם רעה לעצמו.

אבל כן מיוחד.

בעולם- לא נפוץ...

רק רוצים שהיא תעבור כבר

נלחמים, ומנצחים!

(ואם ליצר הזה את קוראת מחלה, אז המצב בעייתי...)

דור של גאולה, ולכן מתנסה בנסיונות הכי קשים. ולא צריך ליפול מזה. צריך להתרומם מזה...

 "להתייחס לזה כאל ניסיון, כאל מחלה ותו לא. "

@בל"ח?

עצם שיתוף כזה מעיד על הבן אדם כמישהו טיפשי זול וגורם לריחוק... 

בטח שיפסלו.

כבר הרבה זמן אני רוצה להגיב לשאלה הזו, שעולה פה בפורום מדי פעם בכל מיני וריאציות..

קודם כל, החלטתי הפעם לכתוב את זה כי התגובות פה בשרשור הזה היו בוגרות, ומלמדות.
יישר כוח לכם. ולכן.

הדבר הבסיסי ביותר שצריך להבין בכל הסוגייה הזאת הוא שאין פה את המאבק "שלנו" (הבנים) בעניין הזה, ולא את ההתמודדות "שלכן" בצניעות ובסוגייה של הלבוש..
יש פה דבר הרבה יותר גדול מזה. 
יש פה את המאבק של "האור" "בחושך". כוחות הטוב, מול כוחות הרע. (באמת. בלי סיסמאות)
אנשים שמאמינים בחיים בעלי משמעות ותקווה מול אנשים שכל מה שמענייין אותם זה הם בעצמם והכסף שיהיה להם. ולשם כך הם מוכנים להחפיץ, לנצל, להפשיט לרדד ולהנמיך כל דבר בכל נושא בעולם. 
כי אם אין משמעות, אז בשביל מה.

וזה מאבק משותף. של כולנו, הבנים והבנות, כל מי שמאמין שהעולם הזה הולך למקום טוב, שיש לו מטרה וכולנו רוצים והטוב ינצח.
אם אני אדע על מישהי/מישהו שנפל, בכל תחום, זה יצער אותי, כי זה אומר שהמחנה שלנו, של הטוב, עוד לא גייס מספיק כוחות כדי לנצח את החושך, את הרע.

זה לא סיסמא. זה באמת ככה.** 

וכמו שאם מישהו יפנה אלינו בבקשת עזרה (סתם מישהו מהלימודים, מהבית ספר, אפילו אם הוא לא חבר קרוב) אנחנו נרצה להיות משמעותיים בשבילו, ולעזור לו, ולקדם אותו, כי ההתקדמות שלו זה ההתקדמות שלנו, של העולם כולו.

אני באמת מרגיש ככה, עוד בלי לצטט מחז"ל וכדומה. אלא באמת.
ואם נסתכל על זה ככה, וזו ההסתכלות האמיתית בעייני (אפילו אם לא ניסחתי אותה טוב כמו שרציתי), אז כל המבט שלנו יתרומם.
יש פה תהליך. יש פה מכלול.

[בסוף רק אעיר, שאני מבין את גם את השיקולים לגופו של אדם, אף אחד/אחת לא רוצה להיקשר למישהו שהוא 'מכור' למשהו, שמפריע לו בהתנהלות בחיי היום יום] אבל כתבתי באופן כללי על הסוגייה הזאת. שמעסיקה אותי (בכל מיני אופנים) בדרכים רבות, ואני נתקל בה (לצערי או לא) בסביבתי פעמים רבות.

שנזכה כולנו להרבות בקדושה, בטהרה, בשמחה.
והטוב ינצח בסוף.

--------------------------
** ככה אני מבין את מאמר חז"ל "בשבילי נברא העולם". כל אדם הוא גורם משמעותי מאוד בעולם וצריך לעשות את הכי טוב שלו.. וכן כתב הרמב"ם: "לעולם  יראה אדם חציו וחייב וחציו זכאי וכן את העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי וכו'..." יש לנו השפעה משמעותית.
ועוד מקורות רבים. ישתבח שמו שנתן לנו את התורה שמראה לנו את הדרך הישרה

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.