התמודדות עם בגידהצפונית מערבית
*אני מבקשת לא לשפוט אותי או את בעלי, אלא רק להאיר את העניין מזוית נוספת*

אז ככה, לא קל לי לשתף, אבל אני לא מצליחה לשמור את זה לעצמי, אנחנו נשואים לא מעט זמן + כמה ילדים, בגדול, בעלי הוא גבר נח ומתחשב, משקיע בבית ובילדים, מפרנס יפה והילדים אוהבים אותו מאד, שנינו מגיעים מרקע אדוק מאד אבל מנהלים היום בית פתוח יותר ביחס למשפחות המוצא, מזה תקופה ארוכה שבעלי מפלרטט ומנהל קשרים רומנטיים ברמות שונות עם נשים אחרות, ואף הולך בקביעות למסאז' (לא תמים...) בתקופות הנידה, הוא כמובן הסתיר הכל היטב, החל ממחיקה כוללת של כל ההודעות ועד לסיפורי כיסוי כאלו ואחרים, אני ידעתי במעומעם לא מעט זמן אך העדפתי לא להתעמת איתו, לפני מס' ימים הרגשתי שאני לא מצליחה להחזיק את זה יותר ופתחתי את הנושא, זה הביך אותו, אבל הוא הסביר שהוא חשב שאינני קנאית ולכן לא טרח למנוע את זה מעצמו, ואכן, אינני קנאית גדולה, מעולם לא עשיתי דרמה מקשר ידידותי עם נשים, הבנתי שזה חשוב לו ומפתח את האגו הגברי שלו, אך ההבנה שהקשרים הידידותיים אינם תמימים ובנוסף הצריכה הקבועה של מסאז'ים מזה מספר שנים מערערים אותי, הוא טוען שאני עבורו אישה מושלמת ושהוא אוהב אותי, אבל אינו מונוגמי ואינו יכול ומעוניין להסתפק בי בלבד, אציין שאין לי כל רצון לפרק את המשפחה, ובפן הדתי, למרות שכואב לי שזו הרמה הדתית הפנימית של בעלי ואב ילדי (חיצונית, כלפי החברה, המשפחה והילדים הוא דוס לכל דבר), אני לא רואה את עצמי מוסמכת לדון אותו, זה בינו ובין אלוקיו.
באופן כללי אני אישה עסוקה מאד, ומעבר לבית ולילדים מתעסקת בתחומים שמעניינים אותי ומרוויחה טוב, רוב הזמן אני פשוט לא מתעסקת עם העניין הנ"ל ומשתדלת לראות ולהודות על הטוב שבכל זאת קיים, אני לא דורשת ממנו להפסיק מכיוון שאני משוכנעת שהוא לא יפסיק וזה רק יגרום לו להסתיר את מעשיו טוב יותר, ויעכיר מאד את האווירה בבית, כלומר, אני די משוכנעת שזה לא בר שינוי.
אני לא מחפשת תמיכה והכלה, וגם די משוכנעת שרובכם לא תזדהו עם ההחלטה לא לפרק את המשפחה, אני כן אשמח אם תוכלו לתת לי כיוונים נוספים של איך להסתכל/להבין את התמונה וכלים מעשיים להתמודדות כשאני מוצפת.
ככה אסור להמשיךיוניס

יכול להיות שהוא חושב שאת תישארי איתו תמיד באש ובמים,

אבל את חייבת להסביר לו בצורה ברורה ומפורשת ,,שאם הוא רוצה להמשיך לחיות איתך, שיבחר בינך לבין כל שאר נשות העולם,

לפעמים דווקא בגלל שאת כ"כ מכיללה ומתחשבת הוא מרשה לעצמו לחגוג בלי חשבון 

אגב את לא קנאית ואם כבר בדיוק להפך

לא מתכוונת לפרק את הביתצפונית מערבית
אבל האמת היא שאני באמת לא מתכוונת לפרק את הבית, כבר כתבתי, שמהיכרותי עמו הוא לא יפסיק, ולי נותר לבחור אם לדעת או לא...
לא מוצאת טעם בלאיים איומים שאיני מתכוונת לממש אותם, לא בזמן הקרוב כשהילדים עוד קטנים.
במצב כזה אין לך באמת ביתים...
רק כלפי חוץ ....

לא ניתן להמשיך כך בחיי משפחה נורמליים.קרן-הפוך
איך אפשר להמשיך לגור תחת קורת גב אחת כשאת יודעת על הבילויים הללו שלו?

ואם תקרה חלילה ״תאונה״ ויכניס אישה זרה להריון?
אני מודה שלא מדובר בחיי משפחה נורמלייםצפונית מערבית
ולגבי ההשלכות של מעשיו, הוא יצטרך להתמודד עימן.
המחיר של לפרק את הבית עבור הילדים הוא בלתי נסבל בעיני, ועד כמה שזה תלוי בי, אני מעדיפה להבליג מאשר לפרק את הבית.
תראי לא יודעת למה אבל נשמע לי ממש מוזר ההבלגה והסלחנות שלךאמא לנסיך קטן
לדבר הזה. בעלך בוגד *בך*. לא אומרת לפרק משפחה. זה באמת לא הצעד הנכון בעיני. אבל אי אפשר להמשיך את החיים בצורה הזו. את חייבת לקחת אוצו לשיחה בנושא ותלכו יחד לטיפול זוגי.
את חייבת את זה לעצמך ולילדים שבבית.
מצטערת להגיד לך.. את לא אישה עם כבוד עצמי!!כלה נאה
תתנערי. הבית שלך מפורק כבר!

אישה שבעלה חשוב לה ואוהבת אותו לא תיתן לזה לעבור בשתיקה.

את חייבת ללכת איתו ליעוץ. או החברות שלך או אני. תחליט!!
וניראה את מי הוא יחליט.. אם את והילדים חשובים לו.

שלא נדבר על יראת שמים.

אח של בעלי התנהג בדיוק ככה.. והיום אחת הבנות טבעה אותו על אונס במשך תקופה. והוא מסובך במשפטים. כבר שנה במעצר בית ומחכה למשפט.
ואישתו והילדים מסכנים. הכל התפרסם בתקשורת.ובסוף התגרשו כי התחתן עם בחורה רווקה
שהתאהב בה. ואחרי שנולד להם ילד החברה של אישתו השניה תבעה אותו על דברים מזעזעים כי היא רצתה אותו ולא יכלה ליראות שהתחתן עם חברה שלה.
ועוד עזב 4 ילדים ואישה שאהב!

תתעוררי ליפני שיהיה מאוחר.
איך את יכולה להסתכל עליו בכלל?

ומה רצית שנגיד לך?
תשארי איתו ותוכלי את הלב?
שתמשיכי להגיש לו ארוחה אחרי שהגיע מבילויים

תגידי לו שגם את מחפשת קשר עם גבר נחמד. אם זה בסדר מבחינתו כי קשה לך להסתפק בגבר אחד. ואת רוצה אחד שיהיה נאמן רק לך.

ואם הוא מוכן להפסיק. לתת לו תנאים
פלאפון חסןם זה דבר ראשון.
ואם הוא צריך גמילה אז בבקשה..לא חסר מקומות כאלה.
ואיזה כבוד עצמיצפונית מערבית
יהיה לי אם אפרק את הבית לילדים רק בכדי להעניש את בעלי?
אם הייתי מרגישה שאין בכוחותי לשאת את זה וכתוצאה התפקוד שלי עם הילדים יפגע הייתי שוקלת את הדברים באופן שונה, נראה לי שאני מצליחה להפריד בין הדברים ולהיות אמא סבירה למרות הכל, וגם הוא, כפי שציינתי, אבא טוב למדי, לפרק את הבית רק בכדי לממש נקמה לא נשמע לי כמו כבוד עצמי
לא אמרו לך לפרק את הבית. אמרו לך לעצור את בילויים שלואמא לנסיך קטן
זה שאת נותנת לו ללכת למי שבאלו מתי שבא לו וכמה שבא לו זה בעייתי.את חייבת לקחת אותו לשיחה על זה ואם צריך אז גם טיפול
אין לי יכולת לעצור את זהצפונית מערבית
כתבתי כבר, אני יכולה לבחור בין לדעת ללא לדעת, לצערי, לאור ההיסטוריה המופלאה שלו, גם במידה והוא יתחייב להפסיק, אין לי אמון שזה יחזיק יותר מתקופה קצרה, ומשם והלאה הוא שוב יתגלגל למעגל של שקרים והסתרות שאני מעוניינת למנוע
אז כנראה ש...*אשתו של בעלי*
מי שצריך פה טיפול דחוף יותר,זו את!!!
אין הסבר הגיוני למצב ההזוי הזה שאת מוכנה לסבול....
כשהילדים שלך ידעו שאבא שלהם מתפרפר(והם ידעו!!! זה רק עניין של זמן),מה אז תגידי להם?? איך תסבירי להם את התופעה הלא נורמלית הזאת?
תרצי שהבנים שלך ילמדו ממנו להתנהל בצורה כזאת??
תרצי שהבעלים של הבנות שלך יתנהלו ככה והן יעצמו עיניים כאילו זה לא קורה?
מצב לא נורמלי את מביאה על עצמך.
אני יודעת שאת לא יכולה לעצור את זה.אמא לנסיך קטן
אני שולחת לך משו במסר.
לכן הוא צריך גמילה!!!כלה נאה
הוא לא יכול להמשיך לפגוע בך!

יפה מאוד שאת לא רוצה להתגרש.
אבל מה עוזר שאת נשארת איתו והלב שלך מפורק?
יש לך מצב רוח בכלל?
ואולי אם תגיעו לרבנות אז הוא יתעורר על עצמו?
מקסימום איימת סתם.

בית הרוס זה לא רק בית שהורים גרושים. יכולים לחיות ביחד וריגשית כל אחד לחוד.
העיקר מבחוץ ניראה לכולם טוב.

אני לא אומרת לך עכשיו להתגרש. את כם צריכה יעוץ דחוף.
בדרך כלל אישה שבעלה בוגד בה יורד לה כל הביטחון. ואפילו מאשימה את עצמה.
אולי בגלל זה את מאפשרת לו..

זה לא לאיים עליו. צריך פה טיפול שורש!
ואם יאיים עליו יעזור. מצוין!
יש כאלה רק ככה מבינים.

אני מצדיעה לך איך את ישנה איתו באותו החדר?
ומדבת איתו רגיל?

איך יחסי האישית שלכם. הכל בסדר?
אולי חסר לו ממך והוא מלפש את זה בחוץ?
תרימי לו את את האגו הגברי. למה אחרות?

שה' יעזור לך במהרה שהוא יחזור בתשובה שלימה!

איך אפשר בכלל יחסי אישות...תשמעי, אניוואוו
פשוט בוכה בלבי עלייך.... ממש.. הלוואי תמצאי דרך..
אני אומרת שאם היא נישארת איתו אז לא לתת לוכלה נאה
ליגוע בה.
אולי ככה הוא יעריך יותר את מה שיש לו.
מאשר שהוא מתנהג אליה כמו אל שיפחה שקנה.
כואב!
לא לפרק כדי להעניש אלא כי לא נאמן לך ןמגיע לךוואוו
יותר מזה! למה שלא תהיי מאושרת? ובזוגיות בריאה?
קראתי פעמיים את הודעתך ואז הבנתי...*אשתו של בעלי*
את בכלל לא אוהבת אותו!!
ולכן גם לא אכפת לך מה הוא עושה מאחורי גבך(או לא מאחורי גבך..)
חיפשתי בהודעה שלך מה את מרגישה (רגשית) כלפיו ולא כתבת על זה כלום.
מי שבאמת אוהבת את בעלה וקשורה אליו נפשית באמת,לא היתה נותנת שדבר מזעזע כזה יקרה בזוגיות ובמשפחה שלה.
מצטרפת לכל מילה!בוריסה
נשמע ככהאתגר מתמשך
הם צריכים לחיות, לגדל ילדים ולפרנס משפחה.
וזהו.

לא אכפת לה.
חשבתי מה שאת אומרת.. רק מוזר שהוא אומר לה שהיא אישה מושלמתכלה נאה
ואינו מוכן ומעונין להסתפק רק באישה אחת בילבד.
איך תסבירי את זה?
והיא בטוחה שזה לא ניתן לשינוי..
וודאי שהיא מושלמת - בפרט בכך שנשארת איתו ומאפשרת לוקרן-הפוך
להינות מכל העולמות, בבית ומחוץ, בלי לשבור את מסגרת הנישואים.
שניהם דפוקים!! אין לי מושג מי יותר ממי...*אשתו של בעלי*
לא יפה להתבטא ככה, אישה משתפת בקושי שלהיפית8

זה די צורם לקבל כזאת תגובה.

 

נכון שזה פורום פתוח וכו' וכו' וכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה (כאילו) אבל יש אנשים חיים מאחורי המקלדת, אי אפשר להתעלם מזה. 

צריך לפעמים לזעזע אנשים*אשתו של בעלי*
כדי שיבינו שהם חיים בכאוס שהם אפילו לא מודעים לו.
מצערת, לא מקבלת את צורת ההתבטאותיפית8

הפותחת קיבלה פה כבר מספיק תגובות שהיא יכולה להבין מה אנשים חושבים פה על החיים שלהם

ולכתוב להם "דפוקים!! אין לי מושג מי יותר ממי" זה התבטאות של חוסר מחשבה על רגשות של הזולת. 

את לא חייבת לקבל..*אשתו של בעלי*
תיארתי לעצמי שלא תקבלי, היה לי חשוב להשמיע את זהיפית8

לפחות בשביל הפותחת...

כאילו שזה עוזר לה...*אשתו של בעלי*
היא עדיין חיה בתוך המיץ של הזבל הזה,כל עוד היא מקבלת את ההתנהלות הבזויה של בעלה.
יש לי חברה עם 10 ילדים. אותו סיפורכלה נאה
והיא מפחדת להתגרש.
הוא טס לחוץ לארץ מידי פעם. עובד שם. עושה מה שבא לו.
תמיד חשדה והעדיפה לא לדעת.
עכשיו הם חיים ביחד אבל היא לא אוהבת אותו. מנותקת ריגשית.
היום היא לוקחת כדורים לדיכאון!
ונישארת בגלל הילדים.
ו.. הילדים גדלו והתחילו להבין מי אבא שלהם.
הבת שמעה אותו מדבר עם מאהבת שלו מהחדר. שהוא לא ידע שהיא שם..
ועוד כרגיל הודעות מחיקות הכחשות..

עכשיו הם הילדים לא סובלים אותו!
וכועסים עליה שהיא נישארת איתו.

כניראה שיש נשים שאין להן ביטחון בעצמן ומוכנות לסבול.
מסכנות איזה ניסיון
ממש עצוב!!*אשתו של בעלי*
להוביל את כל המשפחה לכזה אבדון.
חוסר אחריות של 2 ההורים.
ובשביל מה ועל מה?? רק כדי לא לפגוע בילדים כביכול.
להגיד דפוקים זה לא לזעזעבוריסה
זה סתם להעליב
נכון מאוד בוריסה!!!אני123
אפשר לזעזע אבל מתוך אהבה ורגישות לזולת.
מי שרגיש לזולת לא מקניט ככה.
גם כאשר מדובר במקרה קיצון .
גם כאשר אתה מזועזע מהסיפור.

כל כך קל להקניט דרך המסך
אני דווקא מאד אוהבת ומעריכה אותוצפונית מערבית
למרות הכל, יש על מה, וזו נקודה שאני בדיוק מנסה לברר עם עצמי, באם ההכלה נובעת מעמדה של אהבה וכח או מחולשה
דווקא אני ממש מעריכה אותך,חשוב לך להשאיר את הבית שלםלמה לא123

וזה לא מובן מאליו

את לא סובלת מאלימות וכדומה שאפשר לומר שיש לך תסמונת אישה מוכה ואת לא שמה לב

ולנשים פה,מה הקשר? אי אפשר לאהוב גבר שבוגד,וכן,יש נשים פחות קנאיות מכן.

לדעתי,צריך לטפל בזה כי את באמת לא יכולה לדעת אם הוא לא יתאהב או שכבר התאהב במישהי ואז הוא יקדים אותך ויפרק את הבית

בהחלט יש לה תסמונת אישה מוכה!*אשתו של בעלי*
אישה מוכה,מכים אותה והיא נשארת בכ"ז במצב הקיים מכל מיני סיבות.
זה בדיוק זה!!
לא פיזית,אבל נפשית.
מצטערת על השאלה..היית מוכנה לקיים יחסים עם בעלך ח"וכלה נאה
שבבוקר הוא היה עם מישהיא אחרת??

לחבק ולצחוק איתו שליפני שעה חזר ממשאז' זועתי?

אוהבת? עם כל האהבה שלי לבעלי. אהל עד לפה!
אני גם אוהבת את עצמי. ולא מגיע לי שבעלי יזלזל בי כך. כמו שהוא לא היה רוצה שאני יתנהג כמוהו.

הוא אגואיסט או חולה.
ובסוף גם היא. כמה הלב יכול לספוג?
על מה יש לך להעריך אותו?? ריבונו של עולם!!*אשתו של בעלי*
אם הוא עושה מה בא לו,
ולך לא אכפת מזה,
כנראה שאתם באמת מתאימים אחד לשניה.
זה נשמע שהוא אדם בעל קסם [פשוט מנסה להבין מה קורה כאן]שביט

את מרגישה טוב לצידו, לי זה נשמע שיש לו קסם, ששווה לך כביכול להישאר לצידו שהוא מיוחד ומעניין וכשרוני,

יכול להיות שאני טועה,

אבל את שווה הרבה יותר מקסם וריגוש, הבית שלך שווה יותר, הדת שלך שווה יותר, לגדל את הילדים שלך לבריאות נפשית תקינה כדי שיוכלו להקים בתים בריאים ותיקנים  זה שווה יותר,

אני חושבת שכל הבסדר הזה שהוא מנגיש את המציאות שלו ונקודות ההנחה שלו כדבר הטבעי ביותר רק מראה שהוא מאוד מתוחכם יודע לשחק ולנהל את הסביבה לפי הצרכים שלו ....

זה לא בסדר והוא לא אמור להרגיש בסדר עם עצמו, 

יש להגיד "קשה לי אני מבין שזה בטח גורם לך לסבול וכו'..."

מאשר "זה מה שאני צריך ורק איתך לי זה לא מספיק, תתמודדי ...."

לא! ,

את יכולה להגיד לו תספר את הסיפורים האלו למשהו אחר ... ,

כי אם אתה תבין מה יש לך בידיים ותפספס את הכל לריגושים וסיפוקים אז עם כל התחכום שלך אתה פשוט רדוד אבל באמת!!!!

ואדם רדוד כזה שנתון בתוך ים סיפוקיו את לא יודעת מתי יקום הגולם על יוצרו וישתלט על ערך הבית והמשפחתיות שכיביכול עדין קימיים, יכול לבוא היום שגם לזה הוא ימצא תחכום ויתעופף לו....

 

אם את באמת רוצה להשאיר את הבית 

[ואני מעריכה אותך על כך לא מצליחה להבין כמה את מסורה שבכלל מסכימה להסתכל על אדם שפגע בך באמון הזוגי!]

אבל באמת רוצה להשאיר את הבית אז גם אם זה קשה , הבית הזה , הזוגיות הזו , והאשיות שלך ושלו צריכים לעבור תהליך טיפולי עמוק אמיתי , לאט לאט , קודם להבין מה נכון ומה שגוי ,

להחזיר את השפיות לשפת הזוגיות שלכם ולא רק העיוותים שהוא חפץ בהם.

ככה זה יותר קשה כי כן תצטרכי להתעמת איתו ולעמת אותו עם עצמו והוא יכול לשחק ולזגזג...  [בהכוון מטפלים מומחים]

וזה מפחיד אבל הוא צריך להבין שהוא לא מתנהל בצורה נורמטיבית וכנראה יש לו בעיה עם כל 'החכמה' שלו , ועדיף שיכיר את זה מוקדם מאשר המציאות תטפח על פניו.

 

את לא אוהבת אותו. את התרגלת לאהוב אותומגיבה חדפ
כשתצאי מהמצב הזה ותסתכלי מהצד, את לא תאהבי
נהדר!אנננ

אם את אוהבת אותו ומעריכה אותו - תעזרי לו לצאת מהבוץ.

בעלך האהוב טובע. לא תבואי להציל אותו?

לדעתי היא לגמרי נובעת מחולשהסוסה אדומה
נשמה, את לא רק אמא לילדים. את אישה.
השלמת עם עובדה מאוד מאוד קשה. בעלך בוגד בך.
רק מי שהרגילה את עצמה להשלים עם זה, לא מבינה כמה זה מזעזע.

בעיני, פשוט אין לך כח להלחם.

אבל יותר מזה... שכחת שמגיע לך.
איזה מין בית יהודי זה?
את חושבת שהילדים שלך באמת יכולים לקבל ממנו חינוך אמיתי?
אני בטוחה שהוא אבא טוב, אבל למה לילדים שלך מגיע אמא שבעלה לא שלם איתה?
אמא שהיא לא אישה, היא לא אמא בריאה מספיק לילדים שלה.

נשמה, כל כך כואב לי לשמוע על המצב שלך.
אני יודעת, לא ביקשת הכלה... ואת לא רוצה לפרק משפחה.
ואת צודקת, זה אמור להיות בסוף סדרי העדיפויות שלך.

אבל תאמיני שמגיע לך גבר אוהב.
גבר שלא אוהב את אישתו, לא באמת עושה איתה דרך.

אני מרגישה ואולי אני טועה שמעבר לבעיה הזאת, יש בינכם עוד חסרים... שאולי כדאי שתטפלו בהם ותהיו מודעים אליהם.

את לא אשמה, אבל משהו בהתנהלות שלך צריך תיקון... בשביל זה תצטרכי ללכת לטיפול וייעוץ.
אל תרשי לעצמך להישאר במצב הזה.
חיים רק פעם אחת. ומגיע לך חיים מאושרים 💓

ואני לא חושבת שאת לא אוהבת את בעלך... אני חושבת שאת לא אוהבת אותך. תנסי לחשוב אם אדם שאוהב אותך היה מרשה לך להישאר במצב הזה.
תהי לך האדם הזה שאוהב אותך... לבת שלך, מה היית אומרת?
אוהבת אותך המון. 💓💓💓 ומאחלת לך את כל הטוב שיש... מגיע לך. מגיע לך להיות מאושרת ואהובה.
תגובה מהממת.רוקדת בגשם =)
גם אישה מוכה חושבת שהיא אוהבת את בעלהים...
זה לא עיניין של אם את אוהבת אותו או לא זה עיניין של האם את אוהבת את עצמך ומעריכה את עצמך.

למשל במקרים הפוכים אפילו של טעות חד פעמית או אפילו באונס לפעמים לפי שיטות מסויימות, ההלכה מחייבת את פירוק הבית.
זה שאת צריכה להעריך את עצמך ולדעת שמגיעה לך אהבה וזוגיות אמיתית ולא להתפשר בצורה כזאת על עצמך ועל החיים שלך
צריך לחשוב כיצד התחילבורא עולם נתן
כותב כפי בקשתך לא לשפוט אותך או את בעלך
לענ"ד את צריכה לשוחח עם בעלך ולדבר על כך שכמובן המציאות הזו היא לא נורמלית ושאת רוצה ומוכנה לשפר את המצב
לא מאשים אותך בהדרדרות וברור שבשום מצב לא מצדיק אותו אבל כנראה בעלך חיפש משהו שלא נתת לו בקשר ביניכם,
מההודעה שלך נראה ששניכם מאוד שקועים בעבודה ילדים וכו' והקשר ביניכם הוזנח,
ותציעי שתלכו לייעוץ לדבר על זה (מישהו שלא מכיר אתכם שימנע חוסר נוחיות) ובטח יפתחו לו ולך תובנות חדשות ובע"ה תוכלו לצאת מזה ולהאיר ולבנות את הקשר שלכם מחדש והוא כבר לא יצטרך את המהלך הזה,
תסבירי לו שבטוח גם הוא היה מעדיף שהקשר ביניכם יספק אותו זו הדרך הנורמלית של חיי משפחה והטענה שלו שהוא לא גבר של אשה אחת אינה נכונה והוא רק חש כך כעת
כמובן שנדרש ממך המון כוחות עבור זה, אבל נראה מתגובתך שיש לך את הכוחות,
מאחל לכם הצלחה ושבורא עולם יאיר את דרככם
אין קשר מושלםצפונית מערבית
בכל קשר יש דברים שחסרים, גם בשלנו, בעיניו, אני אישה רצינית ושקולה שהוא מאד מעריך, אבל הוא נמשך לנשים קלילות ושטותניקיות, ניסינו לעבוד על זה בעבר, חשבתי שזה הצליח, אבל מסתבר שהרגיעה והנעימות שהשגנו בבית היו כתוצאה מהסיפוקים שלו במקומות אחרים, כעת הוא טוען, שלהיות רק איתי יהפוך אותו לעצבני ולא מסופק, ושבכל מקרה, הוא לא יצליח לעמוד בזה
ואם הוא ידביק אותך במחלת מין? גם תמשיכי לאהוב אותוכלה נאה
את חייבת יעוץ איך להמשיך!!כלה נאה
ממש!!! גם אני חשבתי על זהוואוו
כלומר את אחד מהחפצים שהוא משתמש בהםק"ש
אצלך נח לו הרצינות ושיקול הדעת
אצל אחרות נח לו קלות הדעת

קחי בחשבון שאת מאוד שקולה ואחראית, הוא לא!
יום אחד כבר לא יהיה לו צורך בחפץ הזה והוא יזרוק אותך.

כדאי לך להיות מוכנה ליום הזה ובשיקול דעת רציני - להביא את היום הזה כשידך על העליונה.
ידעת שהוא כזה (לא מונגמי, קשרי ידידות וכו) עוד לפניי החתונה?מגיבה חדפ
כמובן שלא ידעתיצפונית מערבית
נישאנו צעירים מאד, דרך שידוך עם מינימום היכרות
זו ה-טעות!!*אשתו של בעלי*
לא רצים להתחתן עם מישו שלא מכירים.
לא קשור. בגידות/גירושין ושות' לא קשוריםיפית8

לעומק/אורך/היקף ההכרות שלפני הנישואין

 

גם קשור!!*אשתו של בעלי*
לא בהכרח,אבל בהחלט גם.
כדי למנוע את זה,רצוי להכיר כמה שיותר ולעומק,כדי לצמצם סיכויים שזה יקרה.
ולא לרוץ להתחתן כי בוער לאנשים בין הרגליים.
נו, באמתק"ש
אין שום קשר, ממש לא.

היא בפירוש כתבה, שהם שינו, אחרי החתונה את ההרגלים. אם היה נשאר לא לגיטימי ליצור קשר עם נשים, מה שלגיטימי בעינה (מזעזע!), הוא לא היה מידרדר לשם.
נו,באמת...*אשתו של בעלי*
ככה זה!!
וודאי שכן. לרוב אפשר לזהות כבר בקשרמגיבה חדפ
(כשהוא ארוך יחסית). אני סיימתי קשר כזה
אויש, באמת.יפית8

שמחה בשבילך שזיהית וסיימת קשר

אני מכירה מספיק אנשים שהכירו המון זמן לפני החתונה - שבועות, חודשים ואפילו שנים. והזוגיות שלהם לא נתקלה בפחות משברים, קשיים והתמודדויות מכאלה שהכירו תקופה קצרה ואפילו קצרה מאד.

זוכרת אחת שלא יכלה לתפוס איך אפשר להתחתן אחרי הכרות כל כך קצרה, היא ובעלה היו בקשר שנה לפני שהתחתנו, שנה אחרי החתונה הם כבר התגרשו... 

 

 

מזעזע!ק"ש
עכשיו, את רוצה מאיתנו?
(כל מה שלכאורה הייתי מגיב, נכנס לדברים שבקשת שלא)
בשליפההעני ממעש
אני כן מסכים עם החלטתך, בגדול. אנסה בהמשך להרחיב. בהצלחה
קראתי אותך, ואת התגובות שכתבו לך.ruthi
לצערי, יש לי ניסיון כואב מאד עם מציאות כמו שאת מתארת.
לא. את לא יכולה לעצור את זה.
פשוט תהיי מוכנה לרגע שהוא יפרק את הבית.
כי זה יקרה.
הוא לא אוהב אותך. מעריך, אולי. אבל בוודאות לא אוהב.
זהו.
אני עוצרת פה לפני שלא אשלוט במילותי.
^^^ מסכימה איתךיפית8

לפותחת - את עושה הכל בשביל לא לפרק את הבית אבל יש סבירות גבוהה שיום אחד זה יבוא ממנו.

הוא יחליט לפרק כי אין לו שום מחויבות ושום נאמנות אלא רק לעצמו, לסיפוק שלו וכשיגיע היום שהוא ירצה סיפוק שהוא כבר לא יכול לממש אותו במסגרת הקיימת (כמו להתחתן עם מישהי אחרת שהתאהב בה) אז הוא יתגרש בלי לחשוב בכלל עליך - בדיוק כמו שהוא לא חושב עליך כבר עכשיו, כל השנים האלה שהוא בוגד.

 

ואת צריכה להבין שזה הכיוון שאליו הדברים הולכים ולחשוב איך להתכונן לזה, כולל המחשבה איך תעזרי ליללדים שלך להתמודד עם המציאות הזאת כשהיא תגיע כולל כל הלכלוך שיצא החוצה.

 

ועוד דבר - יש לך איזה מחשבה שאת שומרת על בית שלם בשביל הילדים אבל ילדים שחיים עם הורים שהזוגיות שלהם ריקה וקרה שלא לאמר רקובה - בריאות הנפש שלהם מושפעת מזה לא מעט. לא יודעת למדוד עד כמה עדיף להם להיות ילדים להורים גרושים מאשר ילדים לאבא בוגד ואמא שמבליגה לו על זה אבל לא ברור בכלל שזה עדיף. 

 

במאמר מוסגר - בניגוד לגישה בעבר שאמרה - "רק לא להתגרש - בשביל הילדים" כיום נראה לי שיותר תופסת הגישה - "להתגרש - בשביל הילדים"

 

שולחת לך המון כוחות, עצוב מאד לקרוא אותך! 

בדיוק! רק שהוא עוד לא מצא מישהי ששוה לעזוב בשבילהכלה נאה
וברגע שימצא הוא לא יראה אותה ממטר..
מכירה סיפור כזה בדיוק.
ועוד היא בכתה והתחננה שיחזור.. הילדים.
ולא ריחם עליה ולא על הילדים.
היום מתחרט. אבל מאוחר
הזדעזעתי ת'אמת.יהלומ
אך אינני מסכים עם דעת הכותבות ש'נכנסו' בך

אני חושב שאת אישה עוצמתית שאוהבת את עצמה, ומעשים של בעלך לא מוכיחים עלייך.
אני אישית - לא מצליח להבין איך את מצליחה להמשיך במצב כזה

אך הייתי ממליץ לך שכל עוד את יכולה ו*טוב לך* תמשיכי במצב הקיים, *אבל*
תמצאי את הדרך לקדם אותו לקראת פתרון. המצב הקיים לא הגיוני בעליל!

למה אני מתכוון?
את אומרת שלא ניתן להטיח בו את המציאות הבזיוניות הזאת, ואת גם לא מעוניינת בזה
אבל אם הוא באמת אוהב אותך - הוא צריך להביע רצון לתקן, בתהליך, גם אם יקח שנים רבות.

תדמייני שאם המציאות כך היום, הכיוון שלה שלילי בוודאות וגם אם את כ"כ שומרת על הבית בנוי, אין סיבה שהוא לא יפרק אותו בבוא היום. ולכן, את חייבת לדאוג שהוא יתחיל תהליך. תהליך דתי, וגם תהליך גמילתי. הייתי מתייעץ עם רב+מטפל איכותי מה הצעד הבא, ופועל כך.

נ. ב אוסיף שכל פעולה שלך עכשיו מוצדקת. אם תחליטי לפעול אחרת - את ההגיונית והוא ההזוי, ולא להפך.

בהצלחה בכל אשר תעשי, ויישר כח על העוצמה שלך. לטעמי עוצמה נשית היא תכונה שבאה לידי ביטוי במעשים שלך, ולא להפך.

(כמובן שעוצמה נשית לא באה דווקא שם לידי ביטוי, ואני שמח שאשתי מלאת עוצמה נשית ואני שמח בה יום יום, בלי שום מורכבות שאני מכניס אותה ח"ו)
נכנסים בה? כדי לעורר אותה! היא חייבת להבין שלהשאר ככה אסוכלה נאה
לטובת כולם.
אולי אם הוא ידע שהיא מעונינת להתגרש וכל הזבל שלו יצא בחוץ הוא יחשוב טוב טוב מה עדיף לו.


אל תחליטי לה על החיים, בגלל הודעה שלה בפורום.יהלומ
אם ניתן לתקן, לא תמיד חייבים להרוס.

לא לצאת בת נפגעת שפועלת בלי לחשוב.

הבחורה אומרת לך שהמצב סביל כרגע
אולי תחשבי על פתרון אחר? היא אומרת לך שהיא מצליחה להתמודד. את חייבת להכנס בה? מה זה נותן? מוסיף שלום בעם ישראל?

בקיצור, גם את דעותייך על איך נראית עוצמה נשית, את יכולה לתת גם מקום לחשיבה שונה בלי לקטול את הבחורה.
מה מפריע לך?? שאני מזועוזעת?? אל תחליט לי איך להגיב!כלה נאה
אולי תיקרא את העיצה שנתתי לה למעלה?
יעוץ. טיפול. וגמילה.
ואם הוא לא מעונין אז להתגרש!!
כי זה יקרא בסוף. או שהיא תפגע נפשית וריגשית.

מכירה שתי סיפורים כאלה מיקרוב ויודעת איך זה ניראה.
וכמה לאישה יורד הביטחון
ועצב. וחוסר אמון. דאגה.
ועוד שיכול להדביק אותה במחלות מין!

חברה שלי בעלה הדביק אותה באיזה מחלת מין. והיא לא ידעה שהוא בוגד.
הלכה לרופא נשים ועשו לה צריבה. כאבים לא נורמלים.
ומה הרופא אומר לה.. איך יכול להיות שלאישה דתיה יש את זה?
תבדקי את בעלך.
והיא לא רצתה להאמין. היה נוח לה לחשוב שהכל בסדר.
ועוד שמספרת לי על בעלה המסכן שגם הוא היה צריך לעבור צריבה.
בסוף התאהב במישהי שיצא איתה. רווקה. ועזב את הבית וכמה שהיא בכתה שיחזור..
ראיתי אותה בתור לא נורמלית.
ולמה??
מחוסר ביטחון שהוא גרם לה. היתה מוכנה ליסבול למען הילדים.
7 שנים והיא לא מסוגלת להתחתן רק מהחוסר אמון שיש לה.

אני יגיד לה בצורה הכי תוקפנית שיש
תצילי את עצמך!!!



ואם היא יכולה להתמודד עד סוף כל הדורות??רוקדת בגשם =)
המציאות הזאת היא מציאות שמותר להמשיך לקיים אותה כל עוד האישה מתמודדת?? זה נשמע לך הגיוני??? אפילו החוטא הכי גדול בעולם מבין שגירושים במצב הזה נגרמים כי זו מציאות חולה ומעוותת ואסורה, ולא כי "האישה לא הסכימה לשתוק ולקבל אותה יותר"
לא הבנת אותי.יהלומ
אמרתי שאם היא יכולה להתמודד +יתחילו תהליך של תיקון, זה פתרון אפשרי.

בלי אחד משני הפרמטרים הנ"ל אין מקום לחיים שכאלו.
רק הערה לגבי טובת הילדיםק"ש
יום אחד זה יתפוצץ, יום אחד הילדים יגלו מי האבא הצבוע שלהם שחי חיים כפולים. אי אפשר להסתיר לאורך שנים.
זו בגידה בך. זו בגידה גם בכל עולם הערכים שכנראה אתם מחנכים אליו.

לפיצוץ תמיד יש השלכות, אבל אם עושים אותו בצורה מבוקרת, בהשגחת חבלן וכד' - אפשר לצמצם נזקים.

המחשבה שבהכרח טובת הילדים היא שיגורו באותו בית עם שני ההורים שמבחינת הסטטוס הרשמי הם נשואים, למרות שמבינים כל האמון המשפחתי רקוב, עדיפה על בית שמפורק בצורה רשמית - אינה נכונה. במיוחד שכשיום אחד הכל יצא החוצה - הנזק יהיה הרבה יותר חמור.
מה את רוצה?ה-מיוחד

אם טוב לך ככה אז סבבה.

איזה כיוון נוסף את רוצה להסתכל על התמונה? אולי להכניס איתכם עוד איש או אישה למיטה וככה תהנו ביחד? או גם את ללכת עם גבר מהצד? 

סדום ועמורה היום משגשגות. לא חסר כל מיני כיוונים להסתכל על זה

 

נ.ב הבית שלכם כבר הרוס ורקוב אין לכם מה להרוס

איזה תגובות רעותאני123
מסכנה הפותחת!!
בנ"א בא לבקש עזרה!!!

ולך הפותחת- אל תחשבי שזה חסר תיקון.

אפשר לתקן.
למה רעות?ruthi
כי כולם נכנסים בהאני123
אני לא בטוחה שזו הדרך להעיר בנ"א.
תלוי מתי.
אבל כרגע יש כאן אשה שהיא נפגעה מבעלה. לא צריך למתוח עליה עוד ביקורת!!!
תמיד קל מעבר למסך והמקלדת להיכנס באנשים. אבל אם היינו מדברים איתה פנים אל פנים יש מצב שהיינו מגיבים יותר
אישה שבאמת נפגעת מבעלה,*אשתו של בעלי*
לא מתנהלת בצורה עקומה כזאת.
אלא קמה ועושה מעשה כדי שדברים יראו אחרת.
כנראה שבאמת אין לך מושג מה המשמעות של להיות קורבןיפית8

לבגידה או אלימות מכל סוג שהוא

 

ההתנהלות שהפותחת מתארת דוקא אופינית מאד לדפוסי הקרבן והאישה המוכה (לאו דוקא פיזית)

 

 

להיות אדישה ולקבל מה שהוא עושה לנגד עיניה??*אשתו של בעלי*
לא ברור!!
כמו שאמרתי - את לא יודעת מה זה אומר להיות קורבן.יפית8

לא אמרתי שהיא צריכה להיות אדישה ולקבל את מה שהוא עושה אלא שדפוס אופיני של אישה מוכה זה לא רק לקבל את מה שהוא עושה אלא אפילו להאשים את עצמה בזה...

 

ואישה מוכה (שוב, לא רק פיזית) צריכה בדר"כ המון תמיכה ועזרה מקצועית כדי להצליח לצאת מזה ולדרוש עבור עצמה את מה שבאמת מגיע לה.

אם ככה*אשתו של בעלי*
היא חייבת טיפול בעצמה!
עוד הרבה לפניו...
ברור.יפית8

יפה שהבנת את זה

אין לך מושג כמה העצמה צריכה אישה כזאת עד שהיא מסוגלת לטפל נכון במצב

הבנתי וגם כתבתי את זה קודם*אשתו של בעלי*
במעלה השרשור...
נכון מאודה' המלך
מזועזעת מהתגובות כאן. הן משפילות ולא יותר מזה.
היא ביקשה עוד זויות הסתכלות - נתנו להק"ש
מה הצפיה - שיגידו לה לעודד אותו להמשיך? זה אתר של שומרי תורה ומצוות לא של אוניברסיטה שמי שהיא נקראת על שמו - מתהפך בקברו מהדגלים שהיא נושאת.
חס וחלילה.אני123
אסור לעודד אותה להמשיך להבליג.
נראה לי שהציפיה היאיפית8

להתנסח עם קצת יותר רגישות, מדברים פה עם אישה שבאמת עוברת חיים איומים

בדיוק!אני123
מגיע לך יותר טובהדסוש1

צפונית יקרה , 

את צריכה להאמין שמגיע לך מישהו יותר טוב. 

מראש את מרימה ידיים וחבל ...מגיע לך מישהו שיאהב רק אותך !  

 

זה לא קשור רק בינו לבין ה'...

וגם לילדים שלך מגיע שיהיה להם מערכת משפחתית רגילה שבו האבא אוהב רק את האמא . 

במיוחד שאת כותבת שהוא מציג את עצמו בתור דוס - ברגע שזה יתגלה לילדים ( וזה יתגלה....) סביר להניח שהם יבעטו בדת - כי אחד המייצגים של הדת בעינם בעצם רימה אותם.

 

 

אני רוצה להאיר עוד נקודהruthi
איך את מסוגלת, בסיום ימי הנידה, לשכב עם גבר, שבזמן שאת היטהרת בשבילו, היה עם... זונה?
איזה מין גבר הוא, שלא מסוגל להתאפק עבור האישה שמחכה לו בבית, שמתאמצת עבורו, שמגדלת את ילדיו ומכבסת את בגדיו, והולך וקונה שירותי מין?
מצטערת, לא מוכנה למילים המכובסות הללו. מסאז' לא תמים? אחותי, את חיה בסרט, וכדאי שתתעוררי.
אני מתארת לי שאתם חרדים, אולי קצת פחות חרדים מבעבר, אבל שייכים לחברה החרדית.
איזה מין אישה עם כבוד עצמי את, שאת מאפשרת לבעלך ללכת לזונות ומקבלת אותו חזרה?
את מוצפת? ברור! תארזי את כל הבגדים שלו במזוודה ותעיפי אותו מהבית.
ואל תהססי לספר לאחרים שהוא בוגד סדרתי.
לא, זה לא מקובל, זה לא לגיטימי, זה לא נכון וזה אפילו מסוכן.
חסר לך פעם אחת שהוא יידבק באיזו מחלת מין וידביק אותך.
מצטערת על חריפות הדברים.
אני כבר כמה שעות מהרהרת בסיפור שלך והכאב לב שלי רק הולך וגדל.
אחותי, אל תפחדי.
אם הוא לא מתכוון להפסיק, תפסיקי את.
אולי אם הוא יבין שהוא יאבד את ביתו ועולמו, הוא יתאשת. הלוואי.
בדיוק מה שאני אומרת! גם אני לא מפסיקה לחשוב עליה😞כלה נאה
בחברה החרדית גילוי מעשה כזה מכתים את המשפחות ופוגע בשידוכיםקרן-הפוך
של אחים ואחיות של הזוג.
יכול להיות שגם שיקול כזה עומד כאן ברקע הדברים.
חוצפה!לא שייך

"אני מתארת לעצמי שאתם חרדים וכו'" מה המשפט הזה אמור להביע?! הוא אפילו לא קשור לתוכן (הנכון והמוצלח) שכתבת.

סתם ללכלך ולהשמיץ. זו התנשאות שאני לא יודע לאיזה מגזר לשייך אותה, אבל בכל מקום היא פסולה!

היא צודקת. לא מבחינת להשמיץ אלא להסבירכלה נאה
את הכיוון הזה שהיא לא רוצה להתגרש
בשביל לא ליפגוע בשם של המשפחה.
כי בשידוכים כל כך הרבה מבררים שאם ישמעו משהו בנושא כזה יפחדו.
ניראה לי שבציבור החסידי זה יותר חזק.


ובכן, אני לא מחפשת להשמיץ, אלא להסבירruthi
ההגדרה הזאת ''את אישה מושלמת בשבילי אבל אני לא מונוגמי'' כשהיא באה באופן חד צדדי,
יחד עם החרדה מגירושין, ברמה של ''איזה כבוד עצמי יהיה לי כאישה גרושה''
פשוט תואמת כמעט לחלוטין את מה ששמעתי לא מעט מאנשים קרובים לי, חרדים וכאלה שכבר לא.
ויש לי זכות לומר, בתור אחת שהיתה שם ויצאה, וכרגע בהליכי גירושין בדיוק בגלל ''לא מונוגמי'' שכזה
אחדד משהו בהבנת הסיפוראנננ

המעשה הוא מעשה אסור וחמור.

אין לו רשות להמשיך לעשות את זה, מכל סיבה שתהיה.

במקרה הזה הוא זכה באשה טובה שאוהבת אותו ורוצה להגן עליו.

 

להבנתי, כדאי לחדד את העניין ביניכם.

תחשבי שהוא נפל לסמים. ברור שרק אם את באמת אוהבת אותו את תרצי בכל מאודך לעזור לו לצאת מזה, לתמוך בו ולהאמין בו.

ייתכן שלא קל לבעלך להתמודד.

אך גם במקרה זה, אהבתך וטוב לבך יכולים מאוד לעזור לו לצאת מהדבר הזה.

אין טעם להעמיד פנים שאינך נפגעת ממנו. אדרבה, רק כששמים הכל על השולחן - יש תקוה לעתיד טוב יותר.

 

בהצלחה!

כיוון חשיבהנאור97
-קודם חשוב לי להדגיש שודאי שהוא האשם, אבל העניין פה הוא מה את יכולה לעשות/לשנות כדי לשפר את המצב.
נראה לי שברמה מסויימת את חושבת, אולי לא באופן מודע כ"כ, שמה שהוא עושה אמנם בעייתי, אבל לא כ"כ בעייתי- הרי הוא גבר וטבעי שגברים הם כאלה (כמו שגם כתבת שלא הפריע לך שהוא מנהל קשרי ידידות עם נשים כי זה מפתח את האגו הגברי שלו).
אם זה נכון, זו חשיבה בעייתית. תפתרי קודם את הנקודה הזאת עם עצמך ואז אולי תצליחי לשנות גם אותו.
זה נכון שלגברים יש תאווה חזקה שמנותקת מאהבה לפעמים, אבל זה לא אומר שהם צריכים להיכנע לחולשה הזו. וק"ו שנשים לא צריכות להשלים עם זה שגברים הם כאלה. להיפך, דווקא הנשים יכולות לעזור להם להתגבר על זה, כי אצלן עניין זה מתוקן.
להיות גבר תאוותן ובוגד זו לא גבריות, זו חולשה.
בדיוק כמו שלדפוק מכות לילד שקטן ממך זו חולשה.
גבריות אמיתית זה להשתמש בכוחות שלך בשביל לעזור לאחרים, וק"ו שלא לפגוע באחרים.
חוץ מזה, הרי אם זה היה קורה בשנה הראשונה לנישואין זה היה יותר מפריע לך, אז מה השתנה עכשיו שזה פחות מפריע?
אולי אחרי שנולדו ילדים והפכת לאמא וכו' התפתחו אצלך יותר הצדדים של הכלה וחמלה, ויותר קל לך להשלים עם דבר כזה (אני מתכווין שבלי קשר להקרבה שאת עושה בשביל הילדים, באופי שלך זה כבר פחות מפריע לך). זה לא אמור להיות ככה.
תנסי לחוש שוב את ההרגשה של פעם ביניכם, שאולי קהתה. ההרגשה של האהבה החזקה והאחדות והשוויון. ואז תרגישי את הכאב על מה שהוא עושה יותר. ואח"כ, בגלל שאת אוהבת אותו (ואת לא צריכה להרגיש רע עם זה שאת עדיין אוהבת אותו), תעזרי לו. קודם תראי לו כמה זה מפריע לך באמת, כמה את חזקה ונחושה ולא מוותרת. מבינה את הקושי מחד, אבל מאידך לא מוכנה להמשיך ככה.
ולעניין, אני מניח שלמרות שהוא כבר ותיק בעניין, עדיין יש לו ברמה כלשהי הרגשה לא טובה שמרגיש אדם שבוגד ושעושה מעשה בצורה בהמית (וכמו שכתבת שהוא אדם נח וטוב ומתחשב באופיו). תדברי איתו ותחזקי אצלו את ההרגשה הזו, תגרמי לו להיגעל מזה. לאט לאט זה יכנס.
שימי עיסוקים אחרים בצד ותשקיעי בו יותר.
תהיי אקטיבית יותר, תראי ותזכירי לו כשאתם ביחד גופנית כמה קשר גופני זה דבר מיוחד ואצילי וביטוי לאהבה נפשית, ולא רק פורקן לתאווה (שהיא גם בסדר ומוסיפה לקשר ולאהבה בתנאי שהיא לא העיקר והיא במינון נכון).
כל זה לא סותר גם שתאיימי עליו שאם הוא ממשיך זה יגמר. אבל האיום צריך להיות ממקום של עוצמה וכבוד עצמי. כך הוא גם יותר יעריך אותך ויכבד אותך וירגיש חוסר כבוד בלבגוד. אבל ביחד עם זה צריך גם למנוע ממנו לרצות לבגוד, לגרום לו להיגעל מזה.


זה לא חייב להיות תמידחיים של

יש לי חברה עם סיפור ממש דומה לשלך.

בעלה היה נוגע חופשי בנשים. גם לידה והיא ממש נגמרה מזה.

היא הייתה על סף גירושים.

היא ובעלה הלכו לטיפול זוגי.

זה היה תהליך ארוך אבל שווה בהחלט!

אני ממש ממליצה לך גם לנסות טיפול כזה.

אם תרצי אני אברר לך אצל מי הם טיפלו.

יש לי שאלהשלג בירושלים

קראתי את מה שכתבת וכמעט את כל התגובות שנכתבו עד כה,

ולא ראיתי אף-אחד ששאל שאלה שלענ"ד אמורה להיות מתבקשת..

 

האם בעלך מאמין בדרך שהוא מתנהל בה כיום או שהוא לא מאמין בה ויש לו רק קושי להתגבר על היצרים שלו?

 

האופציה האופטימית,

שהוא לא מאמין בדרך התנהלות שלו, והסיבה העמוקה להתנהגות שלו זה קושי עם ההתמודדות עם היצר.

במצב כזה, אני חושב שהתגובה שלך היא אחראית ונכונה, ולדעתי הוא גם כנראה לא "יברח" לך כמו שאחרים כתבו כאן.

ואם זה כך, כדאי לכם לשלב 2 טיפולים (ועלייך להתעקש על כך):

 

הראשון, זה להיכנס להליך של גמילה,

כך הוא יוכל יותר לשלוט ביצרים שלו וגם ילמד להתמודד יותר טוב עם דחיית סיפוקים.

הוא גם ידע להבדיל עם הזמן, בין סיפוקים רגעיים לבין סיפוקים אמיתיים, ויתן לשכל שליטה על היצרים שלו.

 

השני, זה טיפול זוגי,

לרוב, נפילה כזו לא נובעת אך ורק מחולשה אלא גם מבעיה בהתנהלות הזוגית.

המטפל הזוגי (כדאי מישהו/י שהוא גם פסיכולוג) יוכל לתת לכם כלים יותר טובים לעבור את הגמילה בצורה יותר קלה ויעילה.

וגם יטפל בבעיה שגרמה מלכתחילה להגיע למצב שאליו הגעתם.

 

על-מנת שזה יצליח, זה קריטי שכל התהליך יהיה זוגי עם תמיכה שלכם זה בזו (כנראה בעיקר תמיכה שלך בו)!!

 

 

האופציה הפסימית,

שהוא מאמין בדרך שבה הוא מתנהג ו/או שאין לו אפילו רצון קטנטן להשתנות.

אם זה המצב, לדעתי עלייך לפנות להליך גירושין!

1. הגירושין יהיו בתנאים שלך.

2. הילדים שלך יחונכו על מה טוב ומה נכון ואיך לבנות בית יהודי אמיתי, ומבחינה חינוכית זו טובת הילדים!

3. זה לא נחשב לפרק משפחה, זה נחשב משפחה שהיא כבר מפורקת.

    וככל הנראה, הוא ייזום מתישהו גירושין בעצמו, ולא יהיה אכפת לו ממך או מהילדים (בחזרה לסעיף 1).

 

 

ואם תרצי פירוט יותר מרחיב, אשמח לעזור בפרטי.

פשוט מזעזעיוניס

הסיפור הזה מזעזע בגלל 2 דברים שהשני חמור מהראשון

 

הראשון שבעלך בוגד בך!

 

השני שהוא לא מבין מה הבעיה .וגם את לא מבינה ,

זה לא כמו סיפור הבגידה הקלאסי .שתופסים את הבעל והוא לא יכול להסתכל  לך בעיניים ומתבייש כ"כ מעצמו ובוכה...

זה נשמע שזה ממש סבבה לו ,ובמידה מסויימת גם לך .

התנערי מאפר קומי ...............בהצלחה

 

 

וואי.. קשה לקרוא.. איזה ניסיון!!!נשואה פלוס+
דבר ראשון, באלי להביא לך חיבוק! אפילו שאני לא מכירה אותך. איזה מצב הזוי וקשה להתמודדות! אין לי מילים..
מאיך שאת מתארת את המצב זה נשמע שאת מבשלת אותו הרבה זמן בתוכך ועברת עיבוד ואיזושהי השלמה עם המצב הלא פשוט הזה. אבל לא בטוח שההשלמה הזאת נכונה עבורך ועבורו. כלומר, בטוח שלא.
זה באמת יותר מורכב. עם הילדים והסביבה והכל. מצב לא פשוט בכלל 😓

הצעה שלי.. תנסי לדמיין מה יקרה הלאה ומה יהיו ההשלכות של כל תגובה מצדך. גם אדישות זו תגובה שיהיו לה השלכות. אולי אל תחליטי עדין מה את עושה. זה דורש באמת הרבה מחשבה..
ואני מעריצה אותך שאת מוכנה להקריב את הכבוד הכי בסיסי וזוגיות עם מישהו יותר ראוי לך למען הילדים! כמה לא פשוט! יש לך אפשרות ביניים לחכות שהילדים קצת יגדלו נגיד שהקטן יהיה בן 15 ואז להתגרש..

כמו שאמרו לפני, הזוגיות שלך כרגע למרבה הצער מפורקת. על אף שאת אומרת שאת אוהבת אותו אני לא מאמינה שיש בינכם עדין חיבור ואהבה ואמון אמיתיים. עצם ההסתרה זה פוגע. והנה את חוששת שהוא יסתיר שוב. את מעדיפה לדעת מאשר שהוא יתחייב לך ואולי יסתיר. תנסי לחשוב על זה.. למה.. נראלי את מעדיפה את המצב ככה, שאת כאילו בשליטה בזה שאת יודעת ושומרת על מבנה הנישואין. מאשר לעשות שינוי דרמטי חיצוני שיוסיף עוד השלכות מעבר להרס הפנימי הקיים (שבעלך גרם).

כיוונים נוספים לחשיבה:

*קצת מבאס שבתגובה שלו הוא הצדיק את עצמו ולא הביע התנצלות או כוונה לשינוי. זה אומר שהסיכוי שהוא יפסיק עם זה בלי משהו שינער אותו קשות- נמוך למדי.

*זה שהוא הרגיש מובך זה טוב. זה אומר שאיפשהו שם הוא מרגיש לא בסדר מולך.

*הילדים שלך- יהיה דרך להסתיר זאת מהם לנצח? וכשיגדלו? אולי ירגישו שעבדו עליהם.. אולי עדיף להפרד ממנו ולשים הכל על השולחן. אם את חושבת שהוא ימשיך עם זה, אז אולי אופציה לפרק בלי הזדמנות שניה. נתת כבר יותר מדי הזדמנויות. אם לא לפרק- אז את צריכה לעשות משחק רציני גם של זוגיות תקינה ובבוא היום להגיד ל"בעלך" היקר בי בי..

התמודדות לכשאת מוצפת- להיות עם הילדים שלך. הם נאמנים לך ומהם לא תפרדי. הם יאהבו אותך תמיד.
תגובה ראשונה פה, נושא שלא דברו עליוnewUser
אני מסכים עם חלק מהדברים שכתבו, אבל פשוט רואה עוד נקודה שלא הזכירו, שהיא פיקוח נפש פשוטו כמשמעו.
והוא נושא מחלות מין, רק בגלל זה שווה להשקיע את כל הכוחות בשביל לשנות את המצב.
לא מספיק שהוא יגיד לך שמשתמש בקונדומים, עדיין יש אין ספור מחלות שהוא יוכל להעביר אלייך. (חוץ מעניין שאת לא יכולה באמת להאמין לו בזה, אולי הוא בעצמו לא מודע לכל הסכנות).

תתעוררי לפני שזה יהיה מאוחר מדי!!
תגובההעני ממעש

הכיוון לפרק את החבילה, אכן באופן פשוט קבילה , ואין צורך להסביר מדוע

 

החיים מורכבים, ולפעמים יש שיקולים נוספים בתמונה. נראה שכדאי להתייעץ עם בר הכי.

 

נק' שתפסו את עיני-

 

פירוק האדיקות של הילדות- אצלך ואצל בעלך- מילא תגידי שבעלך מתעסק עם נשים "כי הוא מזרוחניק- כי ככה כולם"- הביטוי שאת "מעבירה את זה" כדי "שירגיש גבר"- לא מקובל. כמדומה- שגם לא בחברה שאינה דתית.

ככלל, גם כשמשנים סגנון ממה שגדלנו בבית- לא ללכת מדיי הרבה צעדים..

 

אותו כנל בדיוק לגבי בעלך- שהרשה לעצמו **  "כי אינך קנאית"- זה דבר מגונה 

 

בגדול, לו היית מתארת מציאות שהוא נכשל "פעם ב"- זה מקרה שניתן להמשיך הלאה במצבים מסויימים. וגם מבחינת הילדים זה "מומר לדבר אחד לתיאבון" ובמבט מפוכח זה סביר איכשהו. ובפרט שהוא מודע לכך שזה שלילי.

 

"זה בינו לד' "- נוטה להסכים. אם ממלא חובותיו לאשתו. אך- שוב- זה מוגזם ויש לטפל.


 

 

כיוון שזה מצב כרוני, את גם יכולה להבליג, אך-

א. האם יש לך לחשוש שהוא יעזוב אותך?- כפי שציינו כאן כמה-

לדעתי לא בטוח. הוא מצטייר כאדם יציב- מלבד התאווה הספציפית הזו

 

ב. לא ברור מדוע לא יפנה לטיפול, ע"מ לרסן את עצמו. מהתיאור- זה מצב מוגזם- שוב- מבחינה חברתית- אנושית, לא בפן הדתי.

"אינו מסתפק בי בלבד"- הגדרה לא קבילה. שיתמודד.

 

מציע - להשקיע בזמן איכות זוגי.

ב. שתציגי לו- כפי שביטאת כאן- את הכאב שלך- לא ב"אני אמא שלך נו נו נו ", אלא בדוגמא אישית לילדים, בחוסר נוחות, בחשש כפי שציין מישהו- למחלות.- חזקה שאורח חיים פרוץ - יכול להגיע משהו רע כזה. שזה משהו שהוא בפנים יודע שלא נכון לעשות.

 

"הוא לא יכול להשתנות"- לא נכון!! הוא צריך סיוע, אבל חייב ! זה מצב לא טוב 

 

מתפלל

מה שכתבת על פירוק אדיקות מהילדותכלה נאה
באמת כיוון שמפחיד אותה מלעשות את הצעד להתגרש. כי מה יגידו במשפחה?
את בחרת בחיים מודרנים ותיראי לאן הגעת.
יכול להיות שבישבילה זה להרגיש כישלון מולם.

אבל צפונית מערבית יקרה!
מקווה שלא תצטרכו להגיע לזה והוא יטפל בעצמו.
אל תפחדי גם אם תצטרכי לעשות צעד כזה.
נכון שזה בהתחלה מפחיד וניראה כמו סוף העולם.
יהיה משבר מסוים ותצטרכי עזרה מקצועית איך לעבור את זה.
וכשהלכלוך שלו יצא החוצה אז לא יאשימו אותך שהתגרשת.
את שווה יותר!
והרבה התחתנו שוב ומאושרות.

ממש לאהעני ממעש
איננו נוצרים. אין מה לפחד מהכיוון הזה, ולא לכך היתה כוונתי.
גירושין אינה תלויית מגזר..
אני דואגת לך ש-אנושית 8)
יהיה לך קשה "לשאת את הקבלה שלו" הרבה זמן ושיהיו לך לאט לאט התפרצויות עליו/צער/תרגישי תחסכול. יכול להיות שזה יקרה?
ייתכן וזה סוג של התמכרות שלו? והוא מתרץ אותה שיכלית?
את אומרת דברים כאלה ומצפה שפשוטים...
נחזק אותך כדי שתוכלי לחיות עם זה יותר טוב...
אני לא רואה שום דבר אמיתי שאפשר לומר כדי להתפשר ולחיות בצורה כזאת.
אוקיי מבינה שזו הבחירה שלך אבל אין לי שום דבר להגיד שיעודד אותך בבחירה ההזויה הזאת
את לא צריכה לפרקדי שרוט
את רק צריכה להבין שאין דבר כזה "אני לא מונוגמי". כשהוא אומר ככה זה במילים אחרות "אני חרמן ואני לא יודע לשלוט על עצמי".

הבעיה היא בו, לא בך. זה מכבסת מילים להגיד אני לא מונוגמי. זה פשוט אומר שהוא פונה לצרכים הכי נמוכים שלו בלי שום ריסון עצמי כנראה בגלל שאין מישהו שיגיד לו די.
זה משפט די מקובל בעולם החילוניאתגר מתמשך

הוא לא רוצה לרסן את עצמו. זה לא לגיטימי בעיניים שלנו כאנשים דתיים, אבל נדמה לי שהוא לא ישנה את זה.

 

היא יכולה להגיד לו די (להתגרש), אבל היא לא רוצה לעשות את זה.

להגיד די זה לא בהכרח להתגרשדי שרוט
להגיד די זה להגיד די. לריב על זה, להתווכח על זה, להציב גבולות, להלחם.

בגלל שהדבר הזה עובר לו בשקט אז זה לא נותן לו תמריץ להתאמץ להפסיק.
נשמע שמעולם לא עימתת אותו עם החומרה הנוראית של המעשים שלו!!בת 30
אני מבינה שזה לא מה שאת רוצה לשמוע.
אבל אני לא מסוגלת לקלוט איך אישה במצב שלך לא צועקת על בעלה!!!
בוכה!!
מטיחה בו את כל הגועל נפש שהוא יוצר.
מעמתת אותו עם ההשלכות של החולשה שלו שהוא מתמכר אליה.
מוכיחה אותו.
את אומרת שזה לא יעזור.
ניסית?
''חשב שאת לא קנאית ולכן לא מנע עצמו''?
הבנאדם דפוק, את קולטת?
רק מי שאשתו קנאית מונע מעצמו?
טען ש''אינו מונוגמי''. הבל הבלים. יש לו יצר הרע ו הוא מאכיל אותו בארוחות דשנות על בסיס יומיומי.
יש לו אפס נאמנות פנימית כלפייך, כי מצד עצמו אין לו סיבה למנוע את עצמו. אין לו ערך פנימי של נאמנות ובנית משפחה.
איך להתמודד כשאת מוצפת? ללכת אליו ולהטיח בו הכל. לא, לא ברוגע. לא מגיע לו.
הוא מנהל חיי הפקרות ונהנה מההכלה שלך.
ניצול מחפיר שלך.
ועוד מסכימה להיות איתו אחרי שלכי תדעי עם מי הוא היה אתמול.
ואת אומרת שהוא אדם טוב??????
אני באמת לא יודעת איך את חיה.
אא''כ אתם חיים במנותק לחלוטין, והכל סובב סביב העניינים הטכניים. ואם זה ככה- אז אלו חיי מרורים.


הדבר היחיד שעולה לי זה, לנסות למצוא מה השורש של הסיפור הזה ולפתור את זה משם.
כתבת קצת, אבל יתכן שהשורש עמוק יותר.
אבל את זה אפשר לעשות אך ורק אם הוא מכיר בכך שהמצב הוא לא תקין ודורש תיקון יסודי ועבודה מצידו.
הי יקרהפאז
כתבו כאן הרבה דברים שאני מסכימה איתם;
לגבי הסכנה שבמחלות מין- תעשי לעצמך טובה ותבררי עם רופא איך נכון עבורך להתנהל כרגע
בהנחה שבעלך יכול להעביר לך כל מיני דברים רעים.
לגבי הבית והילדים- שסיכוי גדול שבמוקדם או במאוחר הבית יתפרק אם תמשיכו ככה. בעלך עושה מה שבא לו
ומנצל אותך בצורה זו או אחרת. יש לו מעמד של אדם נורמטיבי בעל בית ומשפחה
הוא אפילו נראה דתי או חרדי כנראה, והולך ומתהולל כאחרון הפוקרים. ועוד מספר לך שאת אישה מושלמת והוא פשוט לא מונוגמי.
זו אשליה שכרגע הכל כאילו בסדר ורק בתוכך הכל כמעט מתפוצץ. סוף האמת להתגלות, ואם לא דואגים שזה יעשה בצורה כמה שיותר
נכונה יחסית למצב עגום שכזה, זה עלול לקרות בצורה לא נכונה.
אולי יראה אותו שכן או חבר, אולי יתחילו רכילויות.
הילדים ישמעו, ההורים, בסוף זה יגיע אלייך.

את חיה במציאות קשה מנשוא ולכאורה נראה לך שהכי פשוט בתוך המצב ההזוי הזה זה לנצור בתוכך את הכאב
ורק 'למצוא כלים מעשיים להתמודדות כשאת מוצפת'.

אני חושבת שזה שאת מוצפת לפעמים זה חשוב מאד. זה מראה שעדיין נשארת שם בפנים, ועדיין כדי לחיות *כמה שנים* בצורה כזאת צריך מידה לא מבוטלת של הדחקה.

כל מה שכתבו בערך נכון אבל עצתי העיקרית לך הוא שפשוט תלכי לטפל בעצמך.
תלכי לטפל בעצמך כדי לעזור לעצמך להתמודד עם ההצפות, וכדי לקבל פרספקטיבה על המקום שהגעת אליו.
זה לא נורמלי
זה לא תקין
זה דורש הסתכלות עמוקה.

וגם- להתחיל להפנים שמוטב שתהיי אישה גרושה (אם זה יגיע לכדי כך)
בעלת כבוד עצמי, שמעניקה לילדיה אם שפויה ושלא נותנת לבעלה להשפיל אותה, אם בכלל אפשר לקרוא לו בעל,
מאשר להיות כאילו אישה נשואה ובעלת משפחה רקובה.

אם את משוכנעת שזה לא בר שינוי פשוט תעיפי אותו מחייך. במוקדם או במאוחר הילדים יגלו מי ומה זה אבא שלהם. לפחות כדאי שאמא שלהם תהיה עד אז אישה שניתן לסמוך עליה ולבטוח בה


כואב מאד לשמוע לאן אפשר להגיע
בבקשה תכבשי ותדאגי לעצנך. פשוט לכי לטיפול להתבונן בדברים לעומק.
וסליחה על העצה, אבל אל תתני לו לגעת בך בינתיים. מכל הסיבות שבעולם.
מסכימה עם כל מילה.אנושית 8)
ובעיקר- שהפותחת תדאג לעצמה, מהיום(!) לתמיכה ולטיפול. שחלילה לא תתמוטט! אפשר פרטי- ואפשר דרך קופות חולים ורשויות מקומיות.
המשפט האחרןן שלך צועק לי בראש מאתמול. ולא מצליחה להבין איךכלה נאה
איך.. למען ה' היא מסוגלת לתת לו ליגוע בה???
אני מדמינת את עצמי במקומה ולא מצליחה להבין אותה.
כל מילה ומילה 👍סוסה אדומה
אני איתךגלעד1976
את אשה אמיצה.
שם את הנושא ההלכתי בצד
מה שכן, שבעלך יבין שהזכויות שלכם שוות. כמו שלא מותר לזלוג החוצה, גם לך מותר
מה הקשר לקלקל אותה?חיובית פי 2

מה שכן מותר לה לקנות בגדים כמה שהיא רוצה והיא לא מחוייבת בדיאטות אלא יכולה חופשי לאכול פסטות ומתוקים

. . 

שלג בירושלים

אתה מדבר שטויות!

 

זה שהוא עושה מעשי נבלה, זה לא מתיר לאף-אחד אחר כולל אשתו לנהוג כך!

 

(בנוסף שזה אומר שהם נאסרים מיד, ונגמרים כל הסיכויים לשקם את הבית שלהם.)

תודהצפונית מערבית
תודה לכולכם על שטרחתם להגיב, אקח לתשומת לבי את הדברים, מאחלת לכם ולמשפחותיכם רק טוב!
עוד משהוהרקולסית
דבר ראשון כל הכבוד על המודעות שיש לך ועל זו שאת שואפת אליה.
רפרפתי על ההודעות כדי ולא רואה שכתבו לך את זה כבר.
יש קבוצות לעזרה עצמית שנקראות אס-אנון. לבני משפחה של אנשים שמכורים למין. תוכלי לפגוש שם נשים רבות שנמצאות במצבים דומים לשלך. ותוכלי למצוא דרכים לעזור לעצמך.
אשמח לתת לך עוד מידע במידה ואת מעוניינת 😘
חייב לשתףאיך אפשר לעזור?
שאני מרגיש שנאה עזה לתרבות המערבית שאונסת לנו את המוח עם משטרת מחשבות, השכם והערב, מאכילה אותנו בכותרות על פוליגמיה ולמה האדם הוא קוף משודרג ולכן לא יכול להיות מונוגמי.

כבני תורה, כאנשים שמרכז חייהם הוא קודש, איך אנחנו יכולים לשתוק?!
צריך להקיא אותם מתוכנו. צריך לדחות את דעתם על הסף. לבטל את צורת החשיבה שלהם. אין להם מקום. אין להם לגיטימציה. אנחנו לא חיים בדיון אקדמי! אנחנו חיים את כל כוחות הנפש. אנחנו לא יכולים לצנן את הריתחא דאורייתא שלנו. יראת ה' טהורה צריכה להיטהר כל יום ויום.


סליחה שפיצלשתי לך. אני מעריך את הגישה שלך. לפרק משפחה זה לא פתרון, בטח לא בהמלצת זרים באינטרנט.
אני ממליץ לך לדבר עם גדול התורה הכי גדול שאת מכירה ולשתף אותו בפרטי הפרטים. לפרוק באוזניים שיש להן חכמת תורה שתאיר לך את הדרך להתמודד ולהתגדל.
מורכב לפורום. הגישה הכללית היא להשתדל לא לפרק את החבילה אבלהיום הוא היום
גם כן להעמיד את הבעל במקום ולהראות לו שאת ממש לא שאננה וממש לא מוכנה לוותר בעניין (כמו שכתבו פה אחרים זה הכרחי לזוגיות ולמשפחה תקינה)

ללכת לבד ליועצת זוגית (עדיף לאחת שמבינה טוב בתחום הזה של בגידות) ולראות איתה לאן להתקדם. לשחרר שם את הרגשות הקשים.

כתבת שאת אמידה אז ממש לא להסס. לבדוק המלצות על היועצת וללכת על זה.

בהצלחה!
זווית נוספתנשואה פלוס+
במידה ותחליטי כן להתגרש- מציעה לך לפני שאת מעלה את העניין בפניו להיות מוכנה עם עדויות או אפילו להתייעץ עם עורך דין, כי ברגע שזה יתפוס כיוון כזה הוא עלול לנסות להפליל אותך בצורה כלשהי כדי לקבל יותר "הטבות" בסידור העניינים לגבי מזונות וילדים וכו. או לטעון שאת מדומיינת וכאלה.
אני מכירה סיפור על אישה שרצתה להתגרש ובעלה לשבעבר התחיל להמציא עליה שהיא לא מטפלת בילדים וכאלה.
אז לתשומת ליבך, אם את הולכת על זה תיהי מוכנה לפני שאת מעלה את זה לשטח..
אישה אחרת כבר מזמן היתה בועטת אותו לאמא שלומצפה להריון
את ממש אישה הזויה תמימה וסלחנית
את לא מוכנה להתגרש ולפרק בית רק בגלל הילדים?
בעלך מה אכפת לו יודע שאת סלחנית ושלא תתגרשו והוא הולך עושה מה שבא לו
זה אחד הפוסטים של בגידות הכי הזוים שראיתח
אחד הפוסטים של בגידות הכי הזוים שראיתי - נכון.קרן-הפוך
וייתכן שמדובר בטרול.
זה לא נשמע טרוליוניס


שאלה מעניינתשירוש16
כיוונים נוספים לחשוב על הנושא -
זה לא סוד. כולם אמרו את זה פה פחות או יותר במגוון צורות - המצב לא תקין. ויש צורך לשנות כיוון.
בעלך נשמע כמו אדם מכור. וכמו כל אדם מכור יש התמכרות פיזית והתמכרות נפשית. בנוגע להתמכרות אני ממליצה לפתוח את הנושא מולו, ייתכן והוא מודע לכך. ייתכן והנושא אפילו מפריע לו במידה מסוימת כיוון שהתמכרות לכל דבר פוגעת בהתנהלות תקינה של האדם.
יכול להיות שהצורך אצלו מפריע לו. בחיים האישיים, בחיי עבודה, מבחינה בריאותית ועוד.
אם זה המצב צריך להתייעץ עם רופא משפחה שייתן הפנייה לפסיכיאטר על מנת לבצע בדיקה.

שנית- חנוך הילדים.
האם את מעוניינת שאדם כזה יהיה אחראי לחינוך הילדים שלך?

כיליים מעשיים -
ראשית ממליצה ללכת לרופא משפחה. הוא ייתן לך 2 הפניות:
1- סדרת בדיקות עבורך על מנת לשלול מחלות מין.
2- בדיקות דם עבור בעלך לשלול מחלות מין אצלו.
במידה ושניכם לא נדבקתם במחלה מסויימת ואת עדיין מעוניינת לקיים יחסים איתו ממליצה ששניכם או לפחות בעלך יילך לאחות או רופא בקהילה על מנת לקבל חינוך למיניות בריאה.
אני מניחה שאתם באים מציבור סגור ולכן מעולם קיבל חינוך מיני הכולל הדרכה לשימוש באמצעי מניעה מוגנים מפני מחלות מין.

שנית-
ממליצה לבדוק מול רב שאתם סומכים עליו מה מומלץ לעשות במצב הזה.
ייתכן והוא גם לא ימליץ (לפחות בהתחלה) לפרק את המשפחה. אך אולי לטובתך, לטובת שפיות הדעת שלך , הוא ימליץ על טיפול לשניכם ויוכל לתת לך עצות מעשיות איך להתמודד במצבים שונים שיעלו ביניכם.

בהצלחה
תזהרי שלא ידביק אותך במשהוOlivia
אני לא אחזור על מה שכתבו אחרים, אבל תיזהרי מאוד (!!!) שלא ידביק אותך במחלות שהוא עלול להיות חשוך אליהן ב״מסאג׳ים״.

זה יכול להיות חלילה סכנת חיים.

בתור אחת שעברה בגידה לפני שנתייםאנונימית31

אני קודם כל רוצה לשלוח לך חיבוק ענק והמון תפילות שה' ייתן לך כוח לעבור את התקופה הזוחיבוקחיבוקחיבוק

זו תקופה מאוד מאוד קשה ומאוד מבולבלת בשבילך ובשביל הבית שלכם - אבל בעיקר בשבילך.

 

כרגע בניק בדוי אבל פעם שיתפתי את הסיפור שלי על הבגידה של בעלי (הוא בגד בי כשהייתי בהריון וגיליתי את זה שבוע אחרי לידת קיסרי... סיפור מאוד קשה ומורכב...)

גם אני החלטתי לא לפרק את הבית שלי מסיבות שונות ואני עדיין נלחמת כל רגע מחדש כדי שהוא ישאר שלם.

 

כמה תובנות מהמקרה שלי:

א. לכי ליועצת זוגית / אישית / משפחתית מצויינת דחוף! בתור התחלה - לבד ואח"כ איתו. 

היא הצילה לי את החיים! ואני עדיין הולכת אליה ולא מוותרת...

היא (או הוא) יעזרו לך להשליט סדר בבלאגן שנמצא אצלך בראש ובלב.

 

ב. אל תמהרי להחליט החלטות חותכות. תמיד אפשר להתגרש.

גם אם תחליטי בסופו של תהליך שאת לא מסוגלת- זה עדיף מאשר לעשות החלטות פזיזות.

(ושלא יקומו עליי כל אלו שחושבים שאי אפשר להשאר נשואים במצב שלה. שאף אחד לא יעבור מה שהיא עברה ויצטרך להתמודד עם ההחלטות שהיא צריכה לקבל).

 

ג. לא יודעת אם שיתפת את המשפחה הקרובה / רחוקה - אני בחרתי לא לשתף אף אחד (כולל לא ההורים שלי / שלו / משפחה ממש קרובה) ובחרתי לעבור הכל לבד. לי זה היה נכון בזמנו. 

במידה ולא שיתפת עדיין - תחשבי בעד ונגד אם כן את רוצה לשתף או לא. לא תמיד מקבלים מהמשפחה הקרובה את התמיכה אותה אנחנו רוצים ולכן לפעמים עדיף להמנע אבל - זה שיקול שלך.

 

ד. אל תוותרי על עצמך! תמצאי לעצמך דווקא בתקופה הקשה הזו דברים שאת אוהבת ועושים לך טוב: לעשות שופינג / לקרוא ספר טוב / לעשות טיפול קוסמטי / לצאת עם חברה לטיול- כל דבר שעושה לך טוב. את לא תאמיני כמה כוח זה ייתן לך.

 

ה. תביני את העובדה המצערת שתמיד יהיו אנשים שישפטו אותך על המעשים שלך. לא משנה מה תחליטי.

 

ו. תדעי שזה לא קרה בגללך ואת לא אשמה!!!

את יפה, מוכשרת, מדהימה וחכמה, אמא מדהימה לילדים שלך ואשה מהממת לבעלך!!! (זה שהוא פוזל לבחוץ זה בעיה שלו!!!)

 

ושוב- גם פה לאנשי הפורום היקרים- אל תשפטו אף פעם אדם על החלטות שהוא עשה. כל עוד לא הייתם בנעליו ועברתם מה שהוא עבר (ואני באמת לא מאחלת לאף אחד לעבור את הסיוט הזה של בגידה)- אל תשפטו!

 

אם תרצי לשאול / להתייעץ - אשמח בפרטי.

כל הכבוד שאת דואגת לעצמך!!!כלה נאה
להלחם שנתיים זה הרבה. וצריך המון כוחות.

מה שאצלך זה טיפול יותר בך. להחזיר את האמון. כי לפי מה שהבנתי בעלך התחרט. והוא לא כזה שחי בהפקרות במשך שנים.
היא הבעיה שלה יותר קשה. כי בעלה צריך גמילה! והוא לא חושב שהוא בבעיה.
ועוד מודיע לה שהוא לא מסוגל להסתפק בה.

אם בעלך היה אומר לך את זה בכל זאת היית נישארת?
עם כל זה שבעלך התחרט יש קשיים רבים להתגבר! את אישה עם כבוד עצמי והוא פגע בך ובאמון.

אצלה זה שאם הוא לא מכיר בבעיה ולא יהיה מוכן לטפל. כל יועצת תגיד לה שלא בריא לנפש והגוף ולבית אם ישארו כך.
אולי תמליצי לה על היועצת שלך בפרטי.

נכון. במקרה כזה כמו שהיא מתארתים...
נראה לי שאבוד...
והיא צריכה לעזוב ולטפל בעצמה, כי גם נשמע שזה פוגע בה נפשית להישאר איתו.
אף אישה לא צריכה להסכים לחיות בצורה כזאת ואם היא לא מרגישה את ערכה העצמי בזה שהיא מוכנה לסבול זה אומר שהיא עברה פגיעה נפשית.
עד כמה שמנפץ את החלומות של הבית ואם כל הפגיעה בילדים ומה אנשים יגידו מגיע לה להיות מאושרת בזוגיות טובה ואוהבת.
ובטח שלא להגיד, נכון אני לא קנאית. כשבעלה מתרץ את ההתנהגות הבהמית שלו
בעלה נשמע מישהו שעבר התפרקות ערכיתעובד
ולא ידע איך ומתי לעצור.
לפעמים אנשים מקהילות סגורות שיוצאים קצת החוצה, ואין להם כלים בסיסיים להתמודדות, נשרפים מאש התאווה והחטא ומאבדים את שני העולמות.
אני ממליץ להתפלל עליו שיחזור בתשובה,
לשקף לו את המצב(הוא נשמע שהוא פשוט חי בסרט) להסביר לו שזה לא יוכל להמשך, ואם צריך לערב רב/איש מקצוע בדיסקרטיות.
אם הוא יבין שהמצב לא יוכל להמשך הוא ידבר אחרת
לא חושבת שזה כזה פשוט איתוים...
לא חושבת שיש לו רצון בכלל לצאת מזה
מה שייכת פה המחשבה שלך?!..עובד
צריך לבדוק ולנסות.
ואם זה כן יעבוד?!
אם הוא יחליט לתפוס את עצמו בידיים ולעזוב את החטא?
אם ה' יתברך מחכה לו עד יום מותו שיחזור בתשובה, מי יכול להיות יותר צדיק מבורא עולם?!
יש הבדל בין ההסתכלות משמייםים...
להסתכלות בשר ודם
התשובה היא אומנם תשובה אבל בעולם שלנו יש התייחסות שונה
ולמה היא בכלל צריכה לקבל אותו חזרה אחרי פגיעה שכזו אפילו אם הוא יעשה תשובה.
ואני בהחלט מסתפקת בנכונות שלו לחזור בתשובה. אתה חושב שהוא לא יודע מה הוא עושה שצריך להוכיח אותו?
זה לא פרט הלכתי שהוא לא מודע אליו כמו למשל בהלכות בורר בשבת מדובר במשהו שנוגד את המוסר הטבעי שמחבל בזוגיות ובנישואים שלו, במי שהוא כבן אדם
תקרא שוב את ההודעה הפותחת ותבין לבדיפית8

כל אדם יכול לחזור בתשובה אבל הוא צריך לרצות לעשות את זה. אף אחד מהצד לא יכול לכפות את זה עליו.

 

דבר שני וחשוב יותר - אדם שמכור לתאוות ועולם הערכים שלו כל כך מעוות כמו שעולה מההודעות שכתובות פה - לא מדובר אצלו על חזרה בתשובה אלא בעיקר על תהליך של גמילה מהתמכרויות (ועוד כמה טיפולים נפשיים בעוד כמה נושאים), זה נושא אחר לגמרי ורק אם הוא ירצה בזה הוא יכול אולי להצליח

 

לפי הציטוטים שלו כל אדם עם טיפת הגיון בריא מבין שעסק נשמע אבוד לגמרי ועדיף לפותחת להישיר עיניים למציאות ולהתכונן אליה מאשר להתפס לא מוכנה כשהכל יתפוצץ שלא ביוזמתה.

משגע אותי הדעות הסלחניות של הרבה גברים פהכלה נאה
אם האישה הייתה עושה דבר כזה?
בלי קשר להלכה. הם היו עונים אחרת!

ואם אישה מתלוננת על אלימות או סמים אז ביכלל...
לא יבינו איך היא נישארת לסבול איתו. ואיך היא מוכנה שישפיל אותה. ושתיברח.

ראיתי כאן שאלות של נשים על מיקרים הרבה פחות גרועים שגברים אומרים לה תתגרשי. או אל תותרי!
ופה שזה בגידה הם פיתאום חושבים שהיא צריכה לעזור לו. ולא למהר להתגרש...
הנפש שלה פחות חשובה מהגוף??
ועוד שגם הגוף בסכנה?
חסר מחלות שיכול להדביק אותה?

ואיו השפלה זאת לאישה שבעלה הולך עם אחרות ואחר כך בא אליה?
ממש לא מבינה..
אף פעם אל תדברי בשם אחרים כי זה סתם דיבורים מהרהורי ליבך..עובד
ללא כל קשר למציאות-
איך את יכולה לדבר בשם גברים שאת לא מכירה?!
דווקא בגלל שהסיפור פה כל כך קיצוני וחא נורמלי המלצתי לבדוק את זה לעומק ואם יש סיכוי לתקן אבל הכיוון הוא ממש לא סלחני!
*היא צריכה לבחור* אם להשאר איתו או לא!
אחרי שהיא תחליט ותבחר לאיזה כיוון ללכת, פתוחה לה הדרך לנסות לשקם דרך רבנים, טיפולים זוגיים ונפשיים שלו ועוד-
אני לא הזכרתי שום דבר סלחני ומה שהוא עושה הוא גרוע שבגרועים ונמוך שבנמוכים מכל בחינה-
זה כל כך חריג, שהמלצתי לבדוק את השורש ולא להתייחס לזה כמקרה רגיל של ניאוף-
למה מהירהורי ליבי?כלה נאה
ככה נישמע מהרבה שכןתבים פה. וגם בכללית שהספקתי לשמוע בסביבה שלי. שלגבר ניסלח יותר.
ולפי התשובות פה בכמה שירשורים על בעל מקלל או אלים או עצבני אן לא עובד.. היו תשובות מרוב הגברים שהיא תעשה סוף ותברח.
וגם אישה שבגדה עם משהו אחד רוב המיקרים זה שהגבר לא יכול לסבול את זה. והרוב מתגרשים על זה.
ואם גבר היה פונה פה על אישתו שבוגדת בו חופשי ולא מוכנה להשתנות. או לא יכולה להיסתפק בו בלבד. (בלי קשר להלכה) אני בטוחה שהתגובות מגברים היו פחות סלחניות. וזה מקובל עלי שקשה לסלוח על דברים כאלה.


ולא התכוונתי אליך שאמרת לה ליסלוחכלה נאה
תשובה יפה ומקיפהאליפאחרונה
תודה על השיתוף
חייבת לאמר שזה מזכיר לי מאד את הסיפור של אסתי ויינשטייןניקיתוש
רק שבמקרה שלך את צופה מהצד בהדרדרות.
אבל הנפש זקוקה לעזרה דחופה!!
מחזקת את ידיךדור רביעי
הבחירה שלך לא פשוטה, בעיני היא אות כבוד לך 🏆
אין טעם לפרק את הבית אם הילדים קטנים, המחיר שזה יגבה מהם וממך יגזול יותר מדי משאבים, בשביל כלום- אשה עם ילדים קטנים שפירקה בית היא לא להיט בשוק השידוכים.
תגידי לעצמך בדיוק מה שאמרת: את לא אחראית על הרמה הדתית שלו.
תוודאי רק שהוא זהיר ממחלות מין. (בשיחה).

קני לך תפוחים ותמרים
המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב.

או שהוא יתבגר וירגע או שהוא ימצא עצמו יום אחד לבד
אבל אין מה לרוץ לשם.
מצדיעה לך! בעיני את גיבורה ואמיצה.
עם כל הכבוד, היא סובלת בשביל כולם. זה עצוב לי.וואוו
למה כולם צריכים לחיות רגיל ורק היא בכאב עמוק? הלןואי תימצא הדרך לחיות בצורה נכונה ובריאה, שתביא לאושר ושמחה . ושערי תשובה לעולם לא ננעלים.. ילדים צריכים הורים עם זוגיות טובה. אמיתית. לא הצגות.
אז מה. לאנשים יש בחירה חופשיתדור רביעי
אם לשים את האגואיסטיות שלהם בחזית
או לא
אני ממש מוחה על ההגדרהיפית8

להגיד אגואיסטיות על אישה שלא מוכנה לחיות עם בעל שבוגד בה????

 

תגובה מזעזעת..רק תודאי שהוא לא ידביק אותך ממחלות מין??כלה נאה
היית מוכנה לתת את הגוף והלב שלך לבעלך כשהוא מתנהג ככה??
ועוד רק כי להיות גרושה זה לא להיט בשידוכים.
גם בשביל בעלה היא לא להיט!
אם כן.. אז אין לך כבוד עצמי מינימלי.

ואפילו ללכת לטיפול לא הצעת לה.
עד שהוא יחליט בעצמו לצאת לבד?
מתי? בגיל 70 כשלא יהיה בתיפקוד?
עד אז יש סיכוי שתמצא גבר נאמן יותר.
כלה נאה - תשובה דבריך הבוטיםדור רביעי
אני אגיד את זה ככה:
בחיים יש עוד דברים חשובים וערכיים חוץ מ*** בלעדי.
הפותחת לא בחרה את המצב הדפוק היא צריכה להתמודד איתו ולא זקוקה שיזרו לה מלח על הפצועים.
אני מכבדת אותה על תעצומות הנפש שלה.
זה לא לזרות מלח, זה לחדד את המצביפית8

בלי הדחקות ובלי טיוחים

זה מה שהפותחת ביקשה - "אני כן אשמח אם תוכלו לתת לי כיוונים נוספים של איך להסתכל/להבין את התמונה וכלים מעשיים להתמודדות כשאני מוצפת. "

וזה מה שנותנים לה פה - כיוונים איך להסתכל על הדברים. באופן טבעי כשהיא חיה בתוך הקושי הנטיה היא להדחיק ולגמד את הדברים.

למשל - לחשוב שלילדים יותר טוב ככה זה הדחקה

לחשוב שזה לא יתפוצץ יום אחד ואז הקושי של הילדים יהיה הרבה יותר גדול - זה הדחקה

ועוד

איזו אטימותדור רביעי
היא ממש צריכה את עזרתך שתעלי לה למודעות.
למה לדעתך היא פתחה את השרשור הזה?יפית8

בהתחשב במה שהיא עצמה כתבה, כן? לא מניחושים על סמך נסיון החיים האישי שלך...

לא.. אז איזה עזרה יש לך?כלה נאה
נגיד לה שתעבוד על מידת השימחה והסבלנות?
או אולי לצאת עם חברה כל ערב?
או אולי תגיד לו שיקנה לה מתנות לפיצוי?

מה ניראה לך שייך במצב כזה כדי שאישה תמשיך לחיות בשפיות ולגדל את ילדיה במינימום סבלנות?

במצב כזה של "לנסות לקבל" את זה. זה לא יחזיק הרבה.

את קוראת לזה דברים חשובים וערכיים. בלעדיות.. להוקיע דבר כזה זה יותר ערכי!

תגידי את הכל הכבוד הזה גם לאישה מוכה. בסדר?
זה אותו הדבר.



את מציעה שהקטנים יהיו בהסדרי ראיה אצל אבאדור רביעי
שכל לילה מביא אשה אחרת הביתה?
וככה הם יגדלו?
אני מחזקת את ידיה שלא תיפול ברוחה מהתגובות האכזריות כאן.
אין מה להחפז לגירושים במקרה כזה.

זה לא יקח 70 שנה. כל סביבון נופל. בינתיים הילדים מקבלים חינוך דתי ( מי ערב שאחרי פירוק הבית האבא לא יבעט ), לא מתעניינים במה שקורה או לא קןרה בחדר המיטות של ההורים ויש להם יחס טוב משני ההורים.

כן הפותחת באמת סוחבת משא כבד - לכן אני מחזקת אותה.

יש עליה חובת הלכתית להתגרש? כל עוד אין- מציע שהרבה מגיבים כאן יחשבו פעמיים
זה לא מקרה פשוט זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נראה.
לא צריך לייאש את שהפותחת שהיא בכלא עד גיל 70.
אני בטוחה שהפותחת אשה סבלנית ולכן אינני מציעה לה דווקא *לה* לעבוד על מידותיה -
לא. אני מציעה שתדרוש טיפול יסודי!כלה נאה
שתיפנה לרב שלו או לאדמור שלהם
ולהורים שלו
ולכל מי שיכול לעזור.
שיבין שהחיים לא הפקרות!!
יש לו אישה וילדים. שיהיה אחראי.

אבל להשתיק?
לטאטא את הבעיות?
זה לא יחזיק הרבה.
וגם היא תישבר במשך הזמן.

ואם לא מוכן. אז שתחשוב מה לעשות.
לבנתים היא לא עשתה הרבה בנושא.

ואם מתגרשים מדבר כזה. לא הייתי נותנת לו את הילדים למשמרת. אלא שיראה אותם אצל ההורים שלו או בבית של הילדים והיא תצא יום בשבוע.
לא חסר פתרונות.
ו
לא לטאטא את הבעיות. חמוד מצידך לחשוב שהוא ישמע לאדמו"רדור רביעי
עונה לך בפרטי, טוב?
אני רוצה להתנצל קבל עם ועדה שעניתי לך ככהדור רביעי
סליחה
הכל בסדר 👍כלה נאה
רק אומרת לגבי המשמרתיפית8

למנוע הסדרי ראיה מהאבא זה מאד מאד מסובך (משפטית אני מתכוונת)

כל אישה ששוקלת גירושין צריכה לדעת את זה - שלא תשלה את עצמה שהיא תוכל להרחיק את הילדים מהאבא. הוא יפגוש אותם ולא תהיה לה שום שליטה ל מה שהוא יעשה איתם בזמן הזה.

לא למנוע רק לתת גבולות איפה לפגוש אותםכלה נאה
מאמינה שגם הוא לא ירצה לקלקל את הילדים שלו
זה לא נתון בידי האישה.יפית8

היא יכולה לנסות, אבל לא היא מחליטה - בית הדין מחליט, בית המשפט מחליט, הרווחה מחליטה, העובדות הסוציאליות מחליטות.

האישה יכול לרצות לתת גבולות והיא יכולה גם להמשיך לרצות.

מכירה מספיק מקרים כאלה. זה בכלל לא פשוט

 

ומאיפה את מאמינה שהוא לא ירצה לקלקל את הילדים שלו - את מכירה אותו באיפשהוא??? חסר גברים רעים שמשתמשים בילדים כדי לפגוע בגרושתם?? חשבתי שאת מכירה קצת סיפורים של גרושות.. זה תמימות נוראה המשפט האחרון שאמרת

נכון. בגלל שאני מכירה אני אומרתכלה נאה
שכנה שלי עשתה את האבא כלא נורמלי ויהרוס את החינוך... ומסכימים לו לפגוש אותם רק אצל ההורים.
ועוד מישהי ברחוב שלי שבעלה התגלה כפדופיל. אפילו שלא הזיק לילדים אף פעם אחת. ביגלל שהיא מפחדת הוא לא פוגש אותם איפה שבא לו.
ופה במקרה הזה האבא לא נישמע לי הכי נורמלי.
ברור שהכל יכול להיות.
ויש גרושים שעושים הכל בצורה שלא תזיק לילדים. וזה ניראה שזה מה שהוא עושה עד עכשיו.
רק שאישה היום יכולה לעשות את הבעל מושחת ועם עורך דין טוב יש לה סיכוי להצליח.
ואם מפחדים על קלקול של הילדים זה אבוד. לילדים יש חושים(כשיגדלו) חדים להבין שאבא שלהם רחוק מיראת שמים. הוא יכול להציג כמה שבא לו. בתוך הבית מבטיחה לך שהוא גם לא מקיים מיצוות כמו שצריך. כמה אפשר להציג?
ואם לא, והוא ימשיך בדרך שלו אז הוא ממש לא רחוק מהנפילה. היא תיהיה בסוף.
רגע, את רוצה שיאפשרו לפדופיל לפגוש ילדים בלי השגחה?!הסטורי
אז מה אם הוא *עדיין* לא פגע בהם אלא רק בילדים אחרים. זאת מחלה בעייתית מאוד ואין לדעת במי יפגע בפעם הבאה.
בדיוק. גם בעלה חולה לך תדע למה זה יכול להתפתחכלה נאה
יש כאלה נגעו בילדים שלהם אחרי שנים.
יש לו 7 ילדים והוא לא נגע באף אחד.
ועוד הפדופיל הזה עוד עובד בהסעות לילדים. הוא ישב שנה בכלא וחזר לעבודה שלו.
איךךך מוסד או חברה (לא ידעת מטעם מי) מחזיקים חולה שיכול להזיק לילדים??
זה ממש לא מובן.
לא הבנתי אותךהסטורי
הוא פדופיל על סמך עדויות, או שהאשה סיפרה צ'יזבטים?
על מה הוא ישב בכלא?
הבנתי שכמה התלוננו עליו בשכונהכלה נאה
ואישתו לא ידעה כלוםם.
היא בטוחה שזה דבר שהתפתח לו.
רגע, אבל הוא נשפט והורשע?הסטורי
לא שיש לי אמון במערכת המשפט, לא לגבי מי שהיא מזכה שהוא זכאי ולא שהיא מחייבת שהוא חייב. אבל צריך לדעת, שלא בקלות מרשיעים. בן אדם לא יושב בכלא, כי סיפורים הסתובבו בשכונה. המספרים עוברים חקירות משטרה ואח"כ צריכים להעיד בבית משפט וזה ממש לא קל.

כך שלפחות לחשוש צריך אם הורשע כפדופיל.
אישתו אומרת שהוא לקח עורך דין חזקכלה נאה
אם בכל זאת הורשע - זה מחזק את החשדהסטורי
שוב, אני בבעיה עם לסמוך על מערכת המשפט. אבל בגדול, אם עו"ד חזק, לא הצליח להוציא זיכוי - זה אומר שהחשד מבוסס.
נכון אולי טיפל בעצמו?כלה נאה
מה שבטוח שכל הרחוב פחד על הילדים.
טיפל בלשון עבר - חסר משמעותהסטורי
אדם עם נטיה פדופילית, חייב להיות במעקב קבוע של מטפל מומחה לכל החיים. יש כאלו, שבמאמץ רב מנהלים חיים תקינים.

לכן מאוד מובנת דרישת האישה, שיפגוש את הילדים רק תחת פיקוח.
באמת לא מובן מה שקורה פהכלה נאה
עוד דבר.. מהסיפורים דל הגרושות שאני מכירהכלה נאה
האישה היא זאת שהתעללה בבעל.
ואני מכירה כל כך הרבה סיפורים הפוכים...חוזרת

ולגבר יותר קל להתעלל באישה מאשר הפוך...

שלא נדע.. שמעתי על גברים מתעללים דווקא בקטעכלה נאה
שהם לא באים ליראות את הילדים. ואם הם התחתנו שוב אז בכלל.
מדובר על אבא טוב. זו נקודה חזקה לזכותודור רביעי
ובנימה אופטימית זו נאחל לפותחת רק טוב
2 דבריםחוזרת
ביקשת לא לשפוט, אז לא נכנסת לכלום.
1. לכי לייעוץ/טיפול אישי. אתמול!
2. לשניכם בדיקה לגילוי מחלות מין + להתעקש על קונדום. את לא צריכה להידבק ממנו (אם יש לך בעיה הלכתית עם זה - תפני לרב של בעלך ותשאלי אותו אם במצב הזה מותר להשתמש בקונדום)


בהצלחה
מן הסתם הוא נזהר ומונע איכשהו.. אז עדיףאמא לנסיך קטן
שתהיה 100 אחוז מניעה. שז"ל בטוח יש פה.
כל מניעה אחרת לא מונעת הידבקות במחלות מיןחוזרת
ולגבי שזל - זנות יותר חמורה משזל. והיא לא צריכה להדבק בגלל זה במחלות מין.

ולא הייתי סומכת עליו שלא ידביק את אשתו במחלות מין...
התכוונתי שאין פה מקום לשאול רב לגבי קונדוםאמא לנסיך קטן
כי ממילא הוא מונע איכשהו אז עדיף עם קונדום כי זה יותר בטיחותי.
איזה עצוב.. להתעקש על קונדום. איך איךךך אפשרכלה נאה
לשכב עם אחד כזה???
יותר בקלות מאשר עם הפחד אם הוא הדביק במחלת מין או ידביק בכזוחוזרת


לגבי הבקשה לכלי מעשיכותבת המחקר
ממליצה לך לקרןא את הספר "אנה קארנינה" בנוסח המלא (שני כרכים) של הסופר הרוסי ידוע לב טולסטוי. תנסי להשיג בתרגום ישן
הספר כתוב בשפה נקיה מאד. הספר יעודד אותך.
הוא עוסק בשאלות שמטרידות אותך, כתוב עדין ומקסים.

פעם אנשים לא העזו להגיד שהם מתגרשים היום אנשים צריכים להתנצל אם הם לא מתגרשים, שימי פס על תגובות שלא מועילות לך.

רק טוב 🌷
לדעתי את טועה..הולך בדרכך
שיש בית בנוי טוב, אסור לפרק...
שהבנוי לא בנוי טוב, חובה לפרק!!
את רוצה לשמור על בית שלם בשביל הילדים,
אבל שהם יגדלו, הם יראו בדיוק את המצב בבית..
וחוצמיזה, שאצל הגבר אין גבול לתאווה, וזה מתחיל בקטן, מסאז' פה ושם ולאט לאט המצב מחמיר!
בית טוב זה בית שבנוי על יסודות טובות, ולדעתי את חייבת להחליף יסודות!!!
יש תשובה בעולם..סודית
הפותחת אוהבת אותו לפי דבריה-
אז הוא לא מסוגל עכשיו להתגבר על עצמו, זה אומר שהכל אבוד וחייבת לפרק את הבית? חייבת עם שלושה סימני קריאה?!
הרי אחרי החתונה היו כמה שנים נורמליות אם הבנתי נכון .
אשמח לדעת אם יש מקור הלכתי למה שכתבת
אם הוא לא מסוגל להתגבר..הולך בדרכך

אז כן, זה סיבה מספיק טובה כדי להפריד כוחות..
כי המצב בירידה, ואם אי אפשר לעשות משו כדי שתהיה עליה, כדאי לפרק הכל..
הוא הורס לעצמו את החיים, וחושב שצריך לדעת מתי לעצור לפני שהוא יהרוס לעוד כמה אנשים את החיים..
זו דעתי, לא קשור לעניין הלכתי..

נראה לי קצת הגזמתסודית
ואחרים פה, בכלל השתוללו בלי מעצורים.
)כולל מישהו שהשליך על הפותחת את זעמו מכנס שמתכננת אוניברסיטה אחת..)
אין לי מה להציע לפותחת חוץ מתפילות, אבל לא רןאה את עצמי מוסמכת יותר ממנה לקבוע מה עדיף לה ולילדיה.
בעלך מנהל קשרים רומנטייםבעל טוב 1
וזה לא מפריע לך?! אבסורד!! מה הוא גואל רצון?! לא ראיתי דבר כזה מעולם..
נשמע לי כמו טרולית. הזויבעל טוב 1
שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

ריב ואי הבנהרקאניאחרונה

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטוריאחרונה
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!

רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?

בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!

השמות של הקהילות?

באיזה שכונות בערך?

לודז'חתול זמני

הידועה בשם הפחות פופולרי לוד

מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה

אם תשאלי אותי

נחלת יצחק

רמה גבוהה אומר מראש

אבל גן עדן בשנה הראשונה

לדעתי

הפסקת אש 💥🛑💥נגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי משה בתאריך כ"ה בניסן תשפ"ו 22:38

וואו. היה לי כ"כ חזק להביט בעולם אתמול והיום (בעיקר) ולראות איך יש ממש "מוד" שונה לכל האנשים.

ממש כמו לחזות ביקום מקביל שלנו, של האנושות.

40 יום ו40 לילה היינו כולנו במוד הישרדותי. כל המוח, הלב, המערכות כולן היו מוכוונות אך ורק למטרה אחת - לשרוד. לחיות. לא למות.

כל אחד במקום שלו עם זה, אבל השדר הכללי של כל הארץ היה ממש שם.

זה כמובן השפיע על כל-כל המעגלים, של התעסוקה, החלומות, המימוש העצמי, המשפחה, הזוגיות, ההורות, הפרויקטים, החופשות, הבילויים, המחשבות מעבר ומה לא...

הכל הצטמצם והצטמק עוד ועוד עד לכדי בלתי נראה כדי לתת מקום להישרדות עצמה. לדריכות עצמה.

בלילה וביום. עוד יום ועוד יום.

בלי לדעת במודע או לנתח ולדבר שזה מה שכולנו עוברים פשוט חווינו את זה על בשרנו ועל נפשנו. פשוט היינו. וחיינו.

ואז בבת אחת,

בהפסקת אש,

כל המוד הכלל ארצי הזה השתנה.

ככה פתאום.

פתאום לשמוע אנשים מהחלון מדברים על חופשה, צוחקים, מתכננים הלאה.

פתאום לראות עוד ועוד עסקים, אומנים, עובדים באשר הם שמתניעים מנוע חזק ודוהרים קדימה.

פתאום לראות את כל הילדים המתוקים במסגרות, עם מורים, גננות, חברים, הפסקות, שיעורים...

פתאום אנשים מטיילים ברחוב או בטבע בהליכה איטית, שלווה, רגועה.

פתאום יש שגרה. מי זכר מה זה בכלל?

סדר יום, קימה, שינה, רצופה

לא רצים כל רגע נתון למרחב המוגן (ותושבי הצפון וקו העימות אין מילים רק חיבוק ענק ותפילה לישועה שלמה שלמה במהרה ב"ה )

וזה מדהים לראות את זה

רק ימים בודדים וכבר הכל שונה כ"כ.

לראות את כל האנשים שיוצאים מהמצב ההישרדותי למצב של חיים רגילים ורגועים (כמובן שבעומק זה רחוק מזה, אבל רק לצורך ההשוואה של הימים האחרונים בין מה שהיה לפני שביעי של פסח למה שאחרי),

ממש כמו פירמידת הצרכים של מאסלו שמדברת על בסיס ראשוני של הגנה וביטחון ורק גבוה מכך למעלה שאר הצרכים של המימוש העצמי וכו'

כל ההוויה נחווית פשוט אחרת. אנשים פועלים כבר לא ממוד הישרדותי.

אז ההתבוננות הזו עשתה לי היום גם חם בלב, כי לראות בחוש עד כמה הקב"ה ברא את ברואיו עם כוח והסתגלות וחוסן,

וכמה ריפוי הוא שולח לאנושות ולעולם כולו, וממש ממש מהר,

וכמה פלא יש בבריאה עצמה ששמה אדם. ממש נותן תקווה.

כי אם זה יום אחד בתוך הפסקת אש כזו רעועה אז מה יהיה בסוף האמיתי של המלחמה והניצחון והשלווה האמיתית ב"ה? ומה יהיה בגאולה השלמה ב"ה?

ממש "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך".

אז חימם לי את הלב להביט ככה בכל העם המדהים שלנו. שיצר החיים כ"כ חזק בו. וקדושת החיים מפעמת בו גם כ"כ חזק. וזה עם פשוט מתוק ומדהים!!!

 

***

 

ואז יצא לי לחשוב גם על הקבלה מסוימת שיש במצב הזה למצבים של הישרדות שאנו בעצם חווים גם בזוגיות שלנו.

בעצם המצבים האלה בהם אנו נתקלים בקושי, במשבר זוגי.

ובמצבים האלה כל זמן שהסיבה עצמה, המקור עצמו, הלמה עצמו לא מדובר -

מה שנראה ש"מדבר" או אפילו צועק! יהיה מנגנון ההגנה מפני זה.

זה יהיה המופע החיצוני בו נפגוש.

וכאשר הסיבה והמקור עצמו יהיו להם מילים, וניראות והכרה - המנגנון כבר לא יצטרך לצעוק כ"כ חזק

כי הוא צועק כ"כ חזק רק כאשר אין בכלל מילים ואין בכלל הבנה ואין בכלל ניראות לעומק ולסיבה ולמקור עצמו - אז כשהם לא מדוברים רק אז המנגנון ידבר במקומם, ואפילו יצרח במקומם.

 

התת מודע שלנו, כאשר יש לו משהו עמוק בתוכו והוא מטורגט יכול לספר דברים אחרים ובעצם להפעיל לנו בנפש את מנגנוני ההגנה.

כל פעם שיש לנו צורך לא ממומש המוח והתת מודע שלנו בעצם מאותתים: סכנה! איום! תגן על עצמך!

ואז מופעל מנגנון ההגנה.

שלושת הF.

FIGHT - התקפה

FLIGHT - בריחה

FREEZ -  קיפאון.

וכל אחד מאיתנו "מתוכנת" בצורה שונה להגיב לאיומים שהוא חווה.

לא רק איום פיזי כמו חלילה אזעקה או סכנה אחרת, אלא גם איום שהנפש עצמה מפרשת כאיום בצורת צורך לא ממומש.

 

לצורך הדוגמא גם בכי או לרצות לדבר על הכל כאן ועכשיו ולפתור בעיות זה חלק מדרכי הביטוי של מנגנון ההגנה התקפה,

כמו שבריחה לחדר, התכסות בשמיכה עד מעל הראש, יציאה מהבית, בריחה למסכים/פחמימות/שוקולד/סמים/אלכוהול/צפייה בתכנים וכן הלאה יכולים להיות דוגמא לדרכי הביטוי של מנגנון ההגנה בריחה,

וכמו שריצוי או קיפאון ממשי שאדם לא זז יכולים להיות דרכי ביטוי של מנגנון ההגנה קיפאון. 

 

והבנת השוני ביני לבין אשתי/בעלי חשובה כאן.

 ידוע ש"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות..."

כל אדם הוא עולם ומלואו,

וכל אדם פועל על פי סך החוויות / מחשבות / תפיסות / רגשות / דפוסים שהכיר / הסביבה בה גדל / התורשה וכן הלאה...

 

ובגלל שיש שוני בין כולנו, 

גם הדרכים שלנו להתמודד עם כל מיני סיטואציות בחיים היא שונה.

 

ובמצב של הרגשת "איום" כלשהו,

של מציאות בה יש אולי צורך לא ממומש שלנו,

או מצב שאנחנו מרגישים בו "בהתקפה או בסכנה",

אנחנו מגיבים באופן שונה, כל אחד באופן שמנגנון ההגנה שלו בנפש פועל.

 

ובהרחבה יותר - מדובר כאמור בעיקר על 3 סוגים של מנגנוני הגנה:

התקפה

בריחה

קיפאון

 

התקפה - במשמעות של להתקיף את ה"איום", את הסיטואציה, עד שתעלם.

כדוגמת: בכי, צעקות, דיבור ללא הרף על כך, האשמה של השני, האשמה של עצמנו וכן הלאה...

 

בריחה - במשמעות של או בריחה ממש, או ניתוק של עצמי מהסיטואציה / ללכת לחדר / לצאת לסיבוב בחוץ / להיות בפלאפון או במסכים או במשהו אחר שיסיח את הדעת, וכל דבר שיגרום לי להתנתק מהאיום כרגע...

 

קיפאון - לא לעשות כלום אלא להיות במצב של קיפאון... או לרצות (מלשון ריצוי)- ועל אף שאני לא רוצה לעשות משהו מסוים אני בכל זאת אעשה אותו כדי "שיהיה שקט תעשייתי", אני אהיה בריצוי.

 

וכל אחד מאיתנו מגיב באחד או יותר ממנגנוני ההגנה הללו כאשר הוא מרגיש בסכנה (וכאמור, סכנה לא צריכה להיות סכנה פיזית של סכנת חיים, אלא כל סכנה שהיא במשמעות של צורך שלנו שלא ממומש כרגע...)

יש תקופות בהם אדם יכול להגיב בצורה שונה, יש תקופות שמנגנון ההגנה משתנה, יש תקופות בהם זה כמה מנגנוני הגנה,

אבל בכללי זה נסוב סביב שלושת אלה.

 

ובמקרים רבים, כאשר אחד מבני הזוג מרגיש באיום (צורך לא ממומש) ומנגנון ההגנה שלו הוא התקפה,

אצל בן הזוג השני המנגנון יכול להיות שונה לחלוטין, ולהיות למשל בריחה.

דבר זה יוצר לרוב עוד פער בין בני הזוג, וכל זה בעיצומו של האתגר והאיום עצמו...

ז"א, אם לא זו בלבד שאתם כרגע במצב של "משברון" או "אתגר", אלא שגם אופי ההתמודדות שלכם לכאורה סותר אחד את השני.

כי את רוצה לדבר על זה, לפתור את זה, וכאן ועכשיו.

ובעלך רק רוצה להתנתק מזה, לברוח מזה. (או להיפך כמובן).

ואז *עצם השוני הנ"ל במנגנוני ההגנה* יכול לכשעצמו ליצור עוד יותר תסכול *אצל שניכם*

אצלך - מה? לא מספיק אני מתוסכלת ומבואסת ממנו, הוא גם בורח לי באמצע השיחה?! מה, הרצחת וגם ירשת?!

ואצל בעלך - מה? כאילו לא מספיק אני מרגיש מאוים כרגע גם דוחקים בי ומכריחים אותי להתמודד עם הסיטואציה ולדבר ואני רק רוצה להירגע עם עצמי ואת השקט שלי כרגע. אי אפשר לכבד את זה ולהבין את זה ולתת לי את זמן הרגיעה שלי?!

 

ואז כל אחד עוד יותר משתבלל בתוך עצמו

ואז הכעס כלפי השני גדל וגדל

ויכולים לעלות לנו כל מיני מחשבות מרחיקות לכת ורחוקות מבן/בת הזוג...

 

אז הדבר הראשון שנעשה 

ננשום!

 

ונזכור ונבין - רגע,

אנחנו אנשים שונים.

 

*מותר* לבעלי להרגיש מה שהוא מרגיש.

*מותר* לאשתי להרגיש מה שהיא מרגישה.

 

בעלי (או אשתי כמובן), על סך איך שהוא בנוי - הדרך שלו כרגע להירגע היא *באמת* ע"י ניתוק מהסיטואציה.

*רק כאשר ירגע*, ורק כאשר ה"איום" מבחינתו יוסר - או אז ניתן יהיה לשוחח.

ואני, על סך איך שאני בנוי/ה - הדרך שלי כרגע היא *באמת* ע"י פתירה של הדבר כאן ועכשיו.

 

אז אם כל אחד חושב כאן רגע על השני זה מאוד יכול לעזור.

כי במקום הכעס תגיע ההבנה

ההבנה שהוא שונה.

ההבנה שזו באמת הדרך שלו להירגע.

ההבנה שהוא לא עושה זאת בכוונה או נגדי או כדי להרגיז אותי - אלא כאמור זו באמת דרכו להתמודד עם זה.

 

אחרי ההבנה הכה משמעותית הזו, מגיע השלב הבא,

השלב של מה כן עושים כאשר שנינו קצת נרגעים ויוצאים מה"איום" שלנו,

השלב של יצירת דרכים יעילות לתקשורת.

ובתוך השלב הזה צריך להגיע למצב שבו מזהים מהם אותם הצרכים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו,

מדייקים איזה צורך מביניהם לא ממומש,

מבינים מה אנו מרגישים בעקבות זה ומעמיקים עוד בכך,

מתבוננים מתוך אילו מנגנוני הגנה אנו פועלים.

וכמובן מובילים מצב של שינוי - לזהות את הצורך ולהגיע לכך שהוא ימומש מבעוד מועד

ובעצם כך מניעים את הזוגיות שלנו ממעגל הרסני, שבו כל אחד דורך (בלי כוונה כמובן!) על הכפתורים הרגשיים של השני/ה ורק מעצימים אחד לשני את הצורך הלא ממומש - מה שגורם בהתאמה לפעולה עוד יותר עוצמתית של מנגנון ההגנה שלנו - וזה ממש לופ הרסני שאנו תקועים בו -

אז לומדים איך להניע ממצב כזה למצב של מעגל חיובי -

מעגל שבו אנו עונים אחד לשני על הצרכים

ופעולת ההמשך הישיר של כך שהתנהגות שלנו תהיה פעולה שמקרבת ולא מרחיקה, שמרבה אהבה והבנה ושלום ולא כעס תיסכול ומירמור...

את הדרך המבורכת הזו כדאי לעשות בעיקר ע"י לימוד של עצמינו לעומק, לימוד של בן הזוג שלנו לעומק ולימוד של תקשורת מקרבת לעומק.

ואז בעצם אנו עוברים ממוד הישרדותי גם בתוך הזוגיות שלנו -

למצב של הפסקת אש.

ובעצם, בפנימיות של זה, הכוונה היא למצב שבו אנו באמת מדברים אחד עם השנייה

מדברים על הדבר עצמו

ולא מנגנון שמדבר עם מנגנון

אנו במוד של אוויר, של האני האמיתי שלנו, של מי שאנחנו באמת, 

ולא במוד אוטומטי, הישרדותי, הפועל מאינסטינקטים הישרדותיים ומפעיל מנגנוני הגנה שמכסים את הפנים שלנו.

 

אז בואו נעשה גם לנו, אצלנו בלב,

בלב שלך אשתי

בלב שלך בעלי -

הפסקת אש 🛑💥

ובעיקר -

שלום אמיתי. ❤🙏🙌

אי אפשר לקרואפשוט אני..
@משה אני רואה טקסט שחור על רקע שחור, בחלקים גדולים מהטקסט
תעבור למצב בהיר. יש כפתור בתפריטפ.א.
הפורום לא מותאם בצורה טובה למצב חשוך. 
הבעיה לא הפורום אלא בחירת הצבעים שלה. ערכתימשה
מעניין, לא בחרתי כלל צבעיםנגמרו לי השמותאחרונה

אלא פשוט כתבתי רגיל כמו תמיד...

מעניין מה קרה 

אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואהאחרונה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שאלה קטנה(::^)

היי, מחפשת המלצות למטפלת מינית באיזור ירושלים/בנימין, שעובדת עם כללית

תודה רבה! 

איפה הילדים אם הגרוש בחו''ל?אנונימי בנשו"ט

לפי ההסכם שלנו הילדים נמצאים שבוע אצלו שבוע אצלי.


בעוד חודש הוא יהיה כמה ימים בחו''ל בגלל העבודה שלו, וזה יוצא בדיוק בזמן שהם אמורים להיות אצלו. הוא ניסה לדחות או להקדים אבל לא הצליח, זה באמת לא תלוי בו. היה אמור להיות כבר במלחמה אבל נדחה...


הוא רוצה שהם יהיו אצל ההורים שלו בזמן הזה, הורים שלא יוכלו לקחת אותם למסגרות כלומר יהיה לילדים חופש אחרי שגם ככה הם לא היו במסגרות כל המלחמה.

אין לי דבר אחד רע להגיד על ההורים שלו, הם מאוד אוהבים את הילדים והילדים אוהבים אותם.

אבל כן הייתי רוצה שאם הוא בחו''ל או לא יכול להיות איתם מאיזו סיבה אז התור יעבור אלי, במיוחד אם הם לא יקחו את הילדים למסגרות.


מה עושים במצב הזה? בהסכם יש התייחסות רק למניעה בגלל סיבה רפואית ולא למניעה בגלל עבודה... 

אולי בפורום גרושים, ידעו יותר לענותהסטורי
אולי אפשר להחליף את הזמנים ביניכם?קופצת רגע
שיישארו אצלך כשהוא בחו"ל אבל במקום זה יהיו אצלו יותר כשחוזר? משהו כזה? 
נשמע שלהחליף את השבועות, לא?לאחדשה

אם אפשר לבקש את זה ממנו..
ואם הוא מתעקש, כנראה לשחרר זה הדבר הנכון.. הוא אבא שלהם כמו שאת אמא שלהם..

לדעתי נכון מבחינתך זה להתגמשנפשי תערוגאחרונה

ולראות את טובת הילדים.

אם טובת הילדים שיהיו אצלך. תבקשי שיהיו אצלך.

תגידי לו שאת מבינה שזה מצב יוצא דופן ואת יודעת שהוא רוצה בטובתם ולדעתך טובתם זה שישארו אצלך כדי שיכלו ללכת למסגרות.


לא הייתי מכניס כאן שיקול כספי מולו.

תני לו להיות "חייב לך טובה"


כמובן בנעימות

התנגחויות לא יעזרו כנראה

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


מבאס טיליםזיויק

אולי יעניין אותך