*אני מבקשת לא לשפוט אותי או את בעלי, אלא רק להאיר את העניין מזוית נוספת*
אז ככה, לא קל לי לשתף, אבל אני לא מצליחה לשמור את זה לעצמי, אנחנו נשואים לא מעט זמן + כמה ילדים, בגדול, בעלי הוא גבר נח ומתחשב, משקיע בבית ובילדים, מפרנס יפה והילדים אוהבים אותו מאד, שנינו מגיעים מרקע אדוק מאד אבל מנהלים היום בית פתוח יותר ביחס למשפחות המוצא, מזה תקופה ארוכה שבעלי מפלרטט ומנהל קשרים רומנטיים ברמות שונות עם נשים אחרות, ואף הולך בקביעות למסאז' (לא תמים...) בתקופות הנידה, הוא כמובן הסתיר הכל היטב, החל ממחיקה כוללת של כל ההודעות ועד לסיפורי כיסוי כאלו ואחרים, אני ידעתי במעומעם לא מעט זמן אך העדפתי לא להתעמת איתו, לפני מס' ימים הרגשתי שאני לא מצליחה להחזיק את זה יותר ופתחתי את הנושא, זה הביך אותו, אבל הוא הסביר שהוא חשב שאינני קנאית ולכן לא טרח למנוע את זה מעצמו, ואכן, אינני קנאית גדולה, מעולם לא עשיתי דרמה מקשר ידידותי עם נשים, הבנתי שזה חשוב לו ומפתח את האגו הגברי שלו, אך ההבנה שהקשרים הידידותיים אינם תמימים ובנוסף הצריכה הקבועה של מסאז'ים מזה מספר שנים מערערים אותי, הוא טוען שאני עבורו אישה מושלמת ושהוא אוהב אותי, אבל אינו מונוגמי ואינו יכול ומעוניין להסתפק בי בלבד, אציין שאין לי כל רצון לפרק את המשפחה, ובפן הדתי, למרות שכואב לי שזו הרמה הדתית הפנימית של בעלי ואב ילדי (חיצונית, כלפי החברה, המשפחה והילדים הוא דוס לכל דבר), אני לא רואה את עצמי מוסמכת לדון אותו, זה בינו ובין אלוקיו.
באופן כללי אני אישה עסוקה מאד, ומעבר לבית ולילדים מתעסקת בתחומים שמעניינים אותי ומרוויחה טוב, רוב הזמן אני פשוט לא מתעסקת עם העניין הנ"ל ומשתדלת לראות ולהודות על הטוב שבכל זאת קיים, אני לא דורשת ממנו להפסיק מכיוון שאני משוכנעת שהוא לא יפסיק וזה רק יגרום לו להסתיר את מעשיו טוב יותר, ויעכיר מאד את האווירה בבית, כלומר, אני די משוכנעת שזה לא בר שינוי.
אני לא מחפשת תמיכה והכלה, וגם די משוכנעת שרובכם לא תזדהו עם ההחלטה לא לפרק את המשפחה, אני כן אשמח אם תוכלו לתת לי כיוונים נוספים של איך להסתכל/להבין את התמונה וכלים מעשיים להתמודדות כשאני מוצפת.
אז ככה, לא קל לי לשתף, אבל אני לא מצליחה לשמור את זה לעצמי, אנחנו נשואים לא מעט זמן + כמה ילדים, בגדול, בעלי הוא גבר נח ומתחשב, משקיע בבית ובילדים, מפרנס יפה והילדים אוהבים אותו מאד, שנינו מגיעים מרקע אדוק מאד אבל מנהלים היום בית פתוח יותר ביחס למשפחות המוצא, מזה תקופה ארוכה שבעלי מפלרטט ומנהל קשרים רומנטיים ברמות שונות עם נשים אחרות, ואף הולך בקביעות למסאז' (לא תמים...) בתקופות הנידה, הוא כמובן הסתיר הכל היטב, החל ממחיקה כוללת של כל ההודעות ועד לסיפורי כיסוי כאלו ואחרים, אני ידעתי במעומעם לא מעט זמן אך העדפתי לא להתעמת איתו, לפני מס' ימים הרגשתי שאני לא מצליחה להחזיק את זה יותר ופתחתי את הנושא, זה הביך אותו, אבל הוא הסביר שהוא חשב שאינני קנאית ולכן לא טרח למנוע את זה מעצמו, ואכן, אינני קנאית גדולה, מעולם לא עשיתי דרמה מקשר ידידותי עם נשים, הבנתי שזה חשוב לו ומפתח את האגו הגברי שלו, אך ההבנה שהקשרים הידידותיים אינם תמימים ובנוסף הצריכה הקבועה של מסאז'ים מזה מספר שנים מערערים אותי, הוא טוען שאני עבורו אישה מושלמת ושהוא אוהב אותי, אבל אינו מונוגמי ואינו יכול ומעוניין להסתפק בי בלבד, אציין שאין לי כל רצון לפרק את המשפחה, ובפן הדתי, למרות שכואב לי שזו הרמה הדתית הפנימית של בעלי ואב ילדי (חיצונית, כלפי החברה, המשפחה והילדים הוא דוס לכל דבר), אני לא רואה את עצמי מוסמכת לדון אותו, זה בינו ובין אלוקיו.
באופן כללי אני אישה עסוקה מאד, ומעבר לבית ולילדים מתעסקת בתחומים שמעניינים אותי ומרוויחה טוב, רוב הזמן אני פשוט לא מתעסקת עם העניין הנ"ל ומשתדלת לראות ולהודות על הטוב שבכל זאת קיים, אני לא דורשת ממנו להפסיק מכיוון שאני משוכנעת שהוא לא יפסיק וזה רק יגרום לו להסתיר את מעשיו טוב יותר, ויעכיר מאד את האווירה בבית, כלומר, אני די משוכנעת שזה לא בר שינוי.
אני לא מחפשת תמיכה והכלה, וגם די משוכנעת שרובכם לא תזדהו עם ההחלטה לא לפרק את המשפחה, אני כן אשמח אם תוכלו לתת לי כיוונים נוספים של איך להסתכל/להבין את התמונה וכלים מעשיים להתמודדות כשאני מוצפת.
