ב' באדר ב תשע"ט 23:46
ולא היה גן עדן וגהינום,

האם הייתם מקיימים את הכל בדיוק כמו עכשיו?
ב' באדר ב תשע"ט 23:51

בסה"כ תוצאה ישירה... (וזה לגמרי שונה)

ג' באדר ב תשע"ט 09:14

לא יודע כמה אני מאמין בקיימו של אלהים, קל וחומר בעולם הבא/ שכר ועונש.

ג' באדר ב תשע"ט 13:57

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ג' באדר ב תשע"ט 14:32


ג' באדר ב תשע"ט 20:07

בגדול, הבנתי שהרעיון הוא חוסר רלוונטיות של שאלות כמו 'האם אלוקים קיים' או 'האם הוא נתן לנו את התורה', כי ערך המסורת לוקח אותן בסיבוב והצורך להגן עליה הוא הסיבה החשובה לשמירת המצוות.

בהנחה והבנתי אותך נכון, אשמח אם תסביר לי איך ערך שמירה על מסורת יכול לבדו להצדיק חיים של סבל איום עבור אנשים מסוימים (בעלי נטייה חד-מינית, לדוגמה) או למנוע מאדם להציל רכוש שעולה באש בשבת.

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ג' באדר ב תשע"ט 20:46
ועל התכנים הלא-נורמטיביים של אותה המסורת (כמו עצם האמונה בקיומו של אלהים...)
ד' באדר ב תשע"ט 12:28

ולכן אני תומך בכך שהומואים ולסביתו יהיו בזוגיות עם מי שהם נמשכים אליו.
לגבי הצלת רכוש, הפסד כספי נשמע לי בהחלט כמו מחיר ראוי.

ד' באדר ב תשע"ט 12:48
או ערך נוסף בסט שלם שכולל למשל ערכים כמו שמירה על הסביבה או התנגדות לגזענות?

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ד' באדר ב תשע"ט 13:36


ד' באדר ב תשע"ט 19:35
(סליחה על החפרנות, ואם לא נוח לך להגיב אפשר שלא. זה פשוט עניין שהייתי רוצה אותי להבין)

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ד' באדר ב תשע"ט 20:37

במובנים מסויימים אני רואה את עצמי יותר קונסרבטיבי מאורתודקסי

ד' באדר ב תשע"ט 10:42


אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ד' באדר ב תשע"ט 10:54

מה זה?

ד' באדר ב תשע"ט 11:04


אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ד' באדר ב תשע"ט 11:10

תבדוק מה זה משנה פילוסופית בגוגל, אם זה מטריד אותך.

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ד' באדר ב תשע"ט 11:51
ד' באדר ב תשע"ט 11:21
ד' באדר ב תשע"ט 11:36

אני חושב ש@פסידונית התכוונה דווקא ל- פילוסופיה – ויקיפדיה

וזה פשוט נקטע לה באמצע.

גיל הוא לא תירוץ

ד' באדר ב תשע"ט 11:51

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ד' באדר ב תשע"ט 12:17
העיקר שכל הצדדים הבינו את הצדדים האחרים

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ד' באדר ב תשע"ט 12:22

יופי, לחשוב זה דבר מצוין. מאוד בריא למוח.

גיל הוא לא תירוץ

ד' באדר ב תשע"ט 11:56

כנראה.

גיל הוא לא תירוץ

ד' באדר ב תשע"ט 20:07

שאתה חי בשקר כזה של כפירה

ד' באדר ב תשע"ט 20:08


ד' באדר ב תשע"ט 20:37


ג' באדר ב תשע"ט 14:01
עבר עריכה על ידי הפואנטה בתאריך ג' באדר ב תשע"ט 18:52
כלומר, אם לא היה את המצוות, שמגלמות את רצון ה'.. כאילו רצון ה' היה כל דבר - אז כמובן שלא הייתי עושה מה שאני עושה עכשיו
ג' באדר ב תשע"ט 14:52
אני לא טוב בשאלות היפותטיות.


ג' באדר ב תשע"ט 15:18
זה מה שעושים במשך חצי מהזמן בלימוד תורה...
ג' באדר ב תשע"ט 15:42
כמו כן, יש הבדל בין היפותטי לתיאורתי.
אולי אני שוגה בהגדרות אז אסביר את כוונתי:

תיאורתי - עקרון או מקרה אפשרי שלאו דווקא קרה במציאות אבל עלול להתרחש. למשל: חולדה שגררה חמץ מחדר לחדר או לולב של עיר הנידחת.

היפותטי - עקרון או מקרה דמיוני שלא קרה וככל הנראה לא יקרה אבל נועד להמחיש דילמה או רעיון. למשל: גט שנזרק באוויר ונשרף או בהמה טהורה שילדה בהמה טמאה.
עם אלו קצת קשה לי, בייחוד כשמדברים על שאלה רגשית (מניין לי איך הייתי מרגיש במציאות שאני לא מכיר?)

שאלות רבי ירמיה, למשל, הן על הגבול (סטיגידיש ).


ג' באדר ב תשע"ט 18:30
השאלות שאני הכי אוהב הן על שמנים עצומים שהשלכתם מגשר עשויה לעצור רכבת הדוהרת לעבר חמישה אנשים הכפותים לפסים...
ג' באדר ב תשע"ט 20:07


אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ג' באדר ב תשע"ט 20:48
נערך
ג' באדר ב תשע"ט 18:49

שמה שעושים בלימוד תורה זה נכון תיאורתי

אבל שאלות מהסוג הזה משנות את כל כללי המשחק. הכל.

 

בשאלות של לולב בעיר נידחת יש לך כללים ולפיהם אתה צריך להבין מה הדין.

פה

משנים את הכללים

אין נורמה. אני אקסיומות והנחות יסוד.

ג' באדר ב תשע"ט 20:45
הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס וזה. השאלה היא בסך הכל האם באמת אתה מצליח לממש את זה, או שבכל זאת, באיזשהו מקום, גם לשכר ולעונש יש מקום משמעותי בהכרעות שלך.
ג' באדר ב תשע"ט 22:35

יש הבדל גדול בין דרך חיים שלא מעמידה את השכר מול העיניים כמטרה לבין עקירה שלו מתשתית העולם בכלל.

ג' באדר ב תשע"ט 15:15
אני עושה דברים שאני מאמינה בהם
ג' באדר ב תשע"ט 15:16


ג' באדר ב תשע"ט 21:10


ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

ג' באדר ב תשע"ט 22:33

עולם ללא מושג הגמול היה נראה לגמרי אחרת. משתנה מהיסוד. אין לי מושג איך לדמיין אותו.

למיטב הבנתי התיאולוגית, מושג הגמול קשור בקשר הדוק עם מושג הבחירה. בעולם ללא גמול, שכנראה היה גם ללא בחירה, הייתי מקיים בדיוק מה שהאינסטינקטים שלי היו מובילים אותי לקיים, עד כדי כך שאני בספק אם ניתן לציין שם איזה "אני" שיוכל לענות לשאלה שלך.

 

זה לא המגרש היחיד של התופעה הזאת: כשאתה לוקח מרכיב מתוך מערכת, היא עשויה להשתנות באופן דרסטי מהצפוי.

ד' באדר ב תשע"ט 00:41
איך גמול קשור לבחירה. אולי זה קשור ל*הוגנות* ביחס לבחירה שלי, אבל די לא קשה לדמיין עולם שבו בני האדם בוחרים מה לעשות, אפילו יש מושג כלשהו של 'טוב' שהם אמורים באופן עקרוני לבחור לעשות אותו, ובתכל'ס אין תוצאה ממשית קורלטיבית למעשיהם. יש אפילו כאלו הטוענים שככה זה בפועל... ועדיין אין כאן שום הכחשה של מושג הבחירה כשלעצמו, ויש הכרה ברורה לגמרי ברדידות של הפועל מתוך אינסטינקט בלבד ללא מחשבה והפעלת כוח רצון.
ד' באדר ב תשע"ט 20:39
אגב גם אם יש גיהנום לא בטוח שכדאי להימנע מעבירות
ד' באדר ב תשע"ט 20:42

בָּת יִשֹרָאֶל, יוֹפְייֶך נִמְדָד בֶּתָעָשִׂי מָה שֶׁבָּא לָּך????

 

-------------⭐-------------

 

 

ד' באדר ב תשע"ט 21:32
עבר עריכה על ידי אוויל מחריש בתאריך ד' באדר ב תשע"ט 22:04
לפחות ברצון זו התשובה, ותשובה קדמה לעולם אז בעזרת ה׳ נגיע למעלות גבוהות כמה שיותר...
מכירים את זה שאין לכם מה לכתוב אז אתה כותבים … ?
מעכשיו תוכלו להצטרף לתנועת הכותרות האסוציאטיביות!
דוגמה להמחשה מהכוכבית:
תודה רבה!
……בשמחה!
……..….*ובששון
………………לכל ילד בלון
ה' באדר ב תשע"ט 12:06
נראה לי היום רוב האנשים מקיימים מצוות לא בשביל לקבל/ לא לקבל גמול. ממילא ברמה הפרטית הגמול הוא בעוה"ב שלדעתי בעיני רוב האנשים זה נורא רחוק ומופשט... נראה לי אנשים מקיימים או מתוך מסורת והרגל, או מתוך מקום של חיבור ואמונה שקיום המצוות מקדש שם שמיים בעולם, או הופך אותי ואת החברה ליותר טובים. מכאן גם נובעת התופעה שהרבה אנשים לא מקפידים על מה ש" לא מתחברים אליו"- לדעתי זאת הוכחה שהרבה אנשים יותר חושבים על חיבור והזדהות מאשר על גמול. בנוסף, לאנשים אידיאליסטיים זה נשמע איגואיסטי לעבוד בעיקר בשביל השכר והעונש של עצמי.
מצד שני, ממה ששמעתי על העבר, נשמע שפעם אנשים הרבה יותר קיימו מתוך מחשבה על גמול- כך שאם לא היה את העניין הזה של שכר ועונש אף פעם, כל העולם כנראה היה נראה מאוד שונה היום...
ה' באדר ב תשע"ט 14:48
אני כבר לא חושב על שכר ועונש, לא פה ולא בעוה"ב, אם כבר יותר בכיוון של לעשות את רצון ה' כי אני מרגיש חיבור אליו. לכן התשובה לשאלה היא כן.

אבל גם מעבר לזה, אני חושב ששכר ועונש או רצון ה' הם רק המסגרת. צריך לבחור במצוות כי הן טובות ומשפרות אותנו בפני עצמן. וזה לא רק לגבי המצוות המוסריות באופן מובהק אלא לגבי כל המצוות.
פשוט בלעדי המסגרת לא היה לנו כ"כ כח לקיים את כל המצוות כי התועלת לא נראית לנו חשובה כ"כ לעומת ההפסד. כמו שלפעמים צריך להכריח ילד ללכת לבי"ס.

ולמה התועלת לא נראית לנו חשובה כ"כ? הרי לדוג' רוב עשרת הדברות וכן שבע מצוות בני נח הן הגיוניות על כל האנושות כמעט, וגם כשהם נופלים בהם זה מגיע מתאווה ולא מאי הסכמה עם אמיתותן, אז במה שונות שאר תריג המצוות?

ההבדל הוא ששאר המצוות הן בדקויות. להיזהר מאשת איש הרבה יותר קל ומרגיש לנו נכון מאשר לשמור את העיניים. למרות שיש בין שני האיסורים הרבה דמיון.

אבל הקב"ה דורש מעמ"י יותר. להיות מוסרי וטוב גם בדקויות הקטנות. כמו גינוני מלכות דקדקניים של בני מלכים. וזו בעצם המטרה של הרבה מצוות "קטנות" שנראות לנו לא מהותיות. ואנחנו לא כ"כ רוצים את זה. מעדיפים להיות פשוטים (וחטאי בנ"י בתנך הם תמיד ברצונם להיות כגויים. לא גרועים יותר). וכאן הטעות שלנו. אנחנו צריכים להרגיש שזה האחריות והתפקיד שלנו כי עלינו מוטל להיות ברמה גבוהה כדי להביא את כל העולם למקום הנכון. כמו אח בכור.

לכן לדוגמא:
איסור בשר וחלב- חינוך נגד מידת התאווה ומידת האכזריות (לאכול יחד אותו ואת התוצר שלו. בדומה למשפט "אם אתה אוכל חזיר לפחות אל תלקק את האצבעות אח"כ"). למרות שזה רק בדקות שלהן.
כלאיים- ערבוב של מינים ויצירת דבר חדש מסמל "חוסר השלמה" עם בריאתו של הבורא, נסיון לעקוף אותה (בניגוד לתיקון העולם שאותו הבורא רוצה דווקא, לאחר שהתקלקל בחטא אדם הראשון. כמו יצירת מחרשה פעם או קומביין בזמננו).
לא תתורו- האיסור להסתכל ע"מ ליהנות. לא רק כדי לא ליפול למעשה אסור או כדי לשמור אמונים אלא גם כדי לא להפוך אותנו לאנשים שהחיצוניות עיקר אצלם. בניגוד לאשתו של האדם ששם זה הנאה מהחיצוניות של אשה שיש לו גם קשר נפשי איתה.
פדיון פטר חמור- להזכיר ולהחדיר בנו את העניין של יציאת מצרים על כל משמעויותיו- אנחנו עם מיוחד עם קשר מיוחד לה'. והחדרת מסרים היא לא רק דרך שכל אלא גם דרך מעשה. ופעם כשהיו משתמשים בבע"ח כמו במכוניות היום זה היה מעשה מאוד מעורר וחודר.
וכן, הערך של חיים של בע"ח נדחה מפני הערך של החדרת אמונה. לא פחות מאשר זה שהוא נדחה כי האדם רוצה לאכול בע"ח.

כל הדברים האלה ועוד הם "לפנים משורת הדין" אבל הקב"ה חייב אותנו בהם. וגם נתן לנו כוחות לקיים אותם. ומי שקשה לו יחשוב על שכר ועונש וכו' אבל ודאי שזו לא המטרה.
י' באדר ב תשע"ט 22:49

אך ודאי לי שהייתי מתחרט על הרבה דברים שהייתי עושה למפרע...

 

התורה זה פשוט יופי! מתפלפל

י' באדר ב תשע"ט 22:50

חתום.

י' באדר ב תשע"ט 22:50


אולי יעניין אותך