נכון שכשמסתכלים על זה ככה זה עצוב אבל כשמסתכלים בכללי מבינים שדווקא מאסתר יצא כורש שהיסכים לבנית בית המקדש השני

אני ממש אשמח למקור לזה.

ואחריו אחשורוש.

דריוש שבימיו נבנה בית המקדש לפי חז"ל הוא הבן של אסתר.

לפי חז"ל, אותו דריוש נהרג ע"י אלכסנדר מוקדן ובוודאי שלא היה אבא של כורש.

לפי הפשט, אחרי דריוש מלך ארתחשסתא, בימיו עלו עזרא ונחמיה.

אין אף פירוש שאני מכיר, ששם את אחשורוש הפרסי לפני כורש.

יכול להיות שאחר כך היה גם נכד כורש (לא בדקתי)

אבל דוירש הבן של אסתר - היה זה שחידש את בנין בית המקדש לפי המדרש (הוא מלך אחרי אביו אחשוורוש)

כלומר: 

נבוכדנצר (גלות בית I)

אחריו - הבן שלו (אוילך מרודאך)

אחריו - בלשצר (הסיפור עם דניאל וכף היד על הקיר)

אחריו דריוש הראשון (שהיה ממלכת מדי)

אחריו כורש (שהצהיר את הצהרת כורש)

אחריו בנו (לא זוכרת את שמו)

ואז אחשוורוש

לאחר מכן -הבן של אחרוורוש - דריוש (שלפי המדרש זה גם הבן של אסתר)

אבל ניצחנו. ואסתר, זאת הייתה השליחות שלה...

ואנחנו לא. לא. לא. ושוב פעם לא יותר רחמנים מהשם יתברך. 

אז אנחנו צריכים לשמוח שהשם פדה אותנו, להדליק נר לאסתר ומרדכי, ולהמשיך בשלנו... 

בעז"ה פורים מלאמלא מלא בשמחה אמיתית. 

ב"ה

איפה מצאנו שממשיכים לצום אחרי שכבר ניצחנו?

אלא שבדיוק, הניצחון לא היה שלם (בכלל, כולנו עדיין נשארנו משועבדים לאחשורוש. חז"ל אומרים שזו אחת הסיבות שלא אומרים הלל - אכתי עבדי אחשורוש אנן- עדיין עבדי טחשורוש אנחנו) 

ויש לנו כל הדורות חוב לאסתר המלכה לזכור את הסיפור שלה

"שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות"

עד שבע"ה גם היא תגאל, בתחית המתים

ואז פורים לא יתבטל אמנם, אבל ישתנה

בהתחלה קראו לה הדסה, כידוע היא התיתמה

שמעתי שאסתר זה שם פרסי (כמו אסתהר - ירח) 

המהרש"א אומר שאסתר זה על שם הגלות וההסתרה

ולעתיד לבוא - אומר המהרש"א (מגילה י: ד"ה ששרף) היא תצא משם אסתר ותעלה לגדולה ולשם טוב - הדסה

שזה היה שמה המקורי, וכך נקראו הצדיקים

מגילת אסתר, לגלות את את אסתר, לצאת מהגלות וההסתרה

במהרה בימנו 

אמן

בכל הרע שבעולם. לכן באחרית הימים יתבטלו כל החגים חוץ ממנו

דבר שלא מצינו בשום חג

משנכנס אדר - מרבין בשמחה.

למה?

כנראה שיש משהו עצוב שכנגדו יש להרבות בשמחה.

זה בדיוק זה, איבדנו את אסתר..

שעם ישראל קודם אפילו לתורה שבכתב. וצריך למסור את הנפש על עם ישראל אפילו אם המשמעות היא לאבד את העולם הבא. כמו שנאמר למשה רבינו "אשר שיברת"- ישר כחך ששברת את הלוחות, את התורה, כדי להגן על עם ישראל.
וזה ביאור מה שאמרה אסתר "וכאשר אבדתי אבדתי" - אבדתי בעולם הזה, ואבדתי בעולם הבא.

ומתוך ההבנה הזאת אסתר היא בדיוק בסוף תקופת תורה שבכתב. ומתחילה תקופה חדשה של תורה שבעל פה. תורה של עם ישראל, שבשורשה היא יותר גבוהה מתורה שבכתב. ואכמ"ל.

נשאר בגלות, נתון לקפריזות של מלך שיכור, אכתי עבדי אחשורוש אנן.

כשרק מיעוט שבמיעוט עלה לארץ להקים את בית המקדש השני.

לכן לא אומרים הלל בפורים, ואולי לכן צמים בתענית אסתר.

עצובים והיה אזעקות...

תחשבי לבד למה שמחים...

כמעט בכל סיפור הצלה יש את אלה שצריכים להקריב את עצמם למען הכלל.

לי זה ענה על השאלה

עם ישראל הקריב מעצמו את המלכה ע"מ שהוא יינצל, זה בדיוק כמו ב"שח-מט" אתה מקריב את המלכה כדי שבעתיד תמליך את המלך, בדומה לכאן, שגם כאן הקרבנו את המלכה, בשביל עם ישראל, ואנחנו צריכים לשמוח שיש לנו בעם אישה כ"כ צדיקה, שמסרה את נפשה למעננו. כ"כ להודות לקב"ה על זה.

ערב טוב

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....