זה סיפור כזה עצוב וכואב על יהודייה שהגיעה למלך גוי נגד הרצון שלה,
ואז היא מסרה את הנפש שלה, וגרה בתור מלכה "גויה" כל החיים שלה, גם אחרי הסיפור עם המן.
וכולם שמחים? רוקדים?
מה בידיוק שמח כאן?
זה סיפור כזה עצוב וכואב על יהודייה שהגיעה למלך גוי נגד הרצון שלה,
ואז היא מסרה את הנפש שלה, וגרה בתור מלכה "גויה" כל החיים שלה, גם אחרי הסיפור עם המן.
וכולם שמחים? רוקדים?
מה בידיוק שמח כאן?
נכון שכשמסתכלים על זה ככה זה עצוב אבל כשמסתכלים בכללי מבינים שדווקא מאסתר יצא כורש שהיסכים לבנית בית המקדש השני
אני ממש אשמח למקור לזה.
ואחריו אחשורוש.
דריוש שבימיו נבנה בית המקדש לפי חז"ל הוא הבן של אסתר.
לפי חז"ל, אותו דריוש נהרג ע"י אלכסנדר מוקדן ובוודאי שלא היה אבא של כורש.
לפי הפשט, אחרי דריוש מלך ארתחשסתא, בימיו עלו עזרא ונחמיה.
אין אף פירוש שאני מכיר, ששם את אחשורוש הפרסי לפני כורש.
יכול להיות שאחר כך היה גם נכד כורש (לא בדקתי)
אבל דוירש הבן של אסתר - היה זה שחידש את בנין בית המקדש לפי המדרש (הוא מלך אחרי אביו אחשוורוש)
כלומר:
נבוכדנצר (גלות בית I)
אחריו - הבן שלו (אוילך מרודאך)
אחריו - בלשצר (הסיפור עם דניאל וכף היד על הקיר)
אחריו דריוש הראשון (שהיה ממלכת מדי)
אחריו כורש (שהצהיר את הצהרת כורש)
אחריו בנו (לא זוכרת את שמו)
ואז אחשוורוש
לאחר מכן -הבן של אחרוורוש - דריוש (שלפי המדרש זה גם הבן של אסתר)
אבל ניצחנו. ואסתר, זאת הייתה השליחות שלה...
ואנחנו לא. לא. לא. ושוב פעם לא יותר רחמנים מהשם יתברך.
אז אנחנו צריכים לשמוח שהשם פדה אותנו, להדליק נר לאסתר ומרדכי, ולהמשיך בשלנו...
בעז"ה פורים מלאמלא מלא בשמחה אמיתית.
ב"ה
איפה מצאנו שממשיכים לצום אחרי שכבר ניצחנו?
אלא שבדיוק, הניצחון לא היה שלם (בכלל, כולנו עדיין נשארנו משועבדים לאחשורוש. חז"ל אומרים שזו אחת הסיבות שלא אומרים הלל - אכתי עבדי אחשורוש אנן- עדיין עבדי טחשורוש אנחנו)
ויש לנו כל הדורות חוב לאסתר המלכה לזכור את הסיפור שלה
"שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות"
עד שבע"ה גם היא תגאל, בתחית המתים
ואז פורים לא יתבטל אמנם, אבל ישתנה
בהתחלה קראו לה הדסה, כידוע היא התיתמה
שמעתי שאסתר זה שם פרסי (כמו אסתהר - ירח)
המהרש"א אומר שאסתר זה על שם הגלות וההסתרה
ולעתיד לבוא - אומר המהרש"א (מגילה י: ד"ה ששרף) היא תצא משם אסתר ותעלה לגדולה ולשם טוב - הדסה
שזה היה שמה המקורי, וכך נקראו הצדיקים
מגילת אסתר, לגלות את את אסתר, לצאת מהגלות וההסתרה
במהרה בימנו
אמן
בכל הרע שבעולם. לכן באחרית הימים יתבטלו כל החגים חוץ ממנו
דבר שלא מצינו בשום חג
משנכנס אדר - מרבין בשמחה.
למה?
כנראה שיש משהו עצוב שכנגדו יש להרבות בשמחה.
זה בדיוק זה, איבדנו את אסתר..
שעם ישראל קודם אפילו לתורה שבכתב. וצריך למסור את הנפש על עם ישראל אפילו אם המשמעות היא לאבד את העולם הבא. כמו שנאמר למשה רבינו "אשר שיברת"- ישר כחך ששברת את הלוחות, את התורה, כדי להגן על עם ישראל.
וזה ביאור מה שאמרה אסתר "וכאשר אבדתי אבדתי" - אבדתי בעולם הזה, ואבדתי בעולם הבא.
ומתוך ההבנה הזאת אסתר היא בדיוק בסוף תקופת תורה שבכתב. ומתחילה תקופה חדשה של תורה שבעל פה. תורה של עם ישראל, שבשורשה היא יותר גבוהה מתורה שבכתב. ואכמ"ל.
נשאר בגלות, נתון לקפריזות של מלך שיכור, אכתי עבדי אחשורוש אנן.
כשרק מיעוט שבמיעוט עלה לארץ להקים את בית המקדש השני.
לכן לא אומרים הלל בפורים, ואולי לכן צמים בתענית אסתר.
עצובים והיה אזעקות...
תחשבי לבד למה שמחים...
כמעט בכל סיפור הצלה יש את אלה שצריכים להקריב את עצמם למען הכלל.
לי זה ענה על השאלה
מגן דוד זהבאחרונהעם ישראל הקריב מעצמו את המלכה ע"מ שהוא יינצל, זה בדיוק כמו ב"שח-מט" אתה מקריב את המלכה כדי שבעתיד תמליך את המלך, בדומה לכאן, שגם כאן הקרבנו את המלכה, בשביל עם ישראל, ואנחנו צריכים לשמוח שיש לנו בעם אישה כ"כ צדיקה, שמסרה את נפשה למעננו. כ"כ להודות לקב"ה על זה.
ערב טוב
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!