מישהי יודעת להמליץ על שערי צדק או הדסה עין כרם?שוקולד פרה.
המליצו לי על שניהם....
ועוד- מה חשוב בדולה?
אני בהריון ראשון ומתלבטת אם לקחת...
בע"ה בעלי יהיה איתי, אבל לא אמא שלי או חמותי.
אני ילדתי בשערי צדק וממליצה מאוד, אבל!מק"ר

כל בית חולים הוא טוב בגדול, את צריכה להתאים את הבית חולים לרצונות שלך ולמה שאת מצפה מלידה.

אם את רוצה לידה טבעית בגישה כזאת, עין כרם יותר יתאים. אם חשוב לך המיקום והנגישות/ רמה דתית וכד'- שערי צדק.

תעשי לך רשימה של מה את מחפשת, ולפי זה תדעי.

לצורך העניין בירושלים גם הר הצופים וגם ביקור חולים טובים מאוד, השאלה אם לך

לא לשכוח תפילות להתקל בכל מקום בשליחים טובים לך ולעובר.

 

אחרי שתעשי רשימה, את יכולה לשאול פה יותר ממוקד, וגם ממילצה לך לחפש בפורום. היו ע זה הרבה שרשורים בטווח הלא רחוק (זוכרת במיוחד שרשור על שערי צדק שהיה בו הרבה מידע).

 

לגבי דולה, שוב- מה חשוב לך בלידה? את אחת שאוהבת להתמודד לבד? צריכה עזרה של עוד מישהו? בהנחה שמתישהו בעלך לא יוכל לעזור פיזית אלא רק מנטלית. מתכננת אפידורל? אם כן זה די מייתר את הצורך בדולה.

גם כאן מומלץ לעשות לעצמך רשימה קצרה

 

בהצלחה ומזל טוב!

אני שלוש לידות בשערי צדקי ממליצה מאוד!!מאושרת(=
הייתי בביות מלא! יחס נפלא מהרגע שהגענו עד השיחרור
עברנו דירה למרכז ואני ממש ממש רוצה לחזור גם הפעם לשערי צדק. למרות שיש לי בית חולים ממש ממש קרוב לבית!
ממליצה על הדסה עין כרםmiki12

הייתי בשנייהם.

פעם אחת שערי צדק ופעמיים הדסה.

המיילדות מדהימות יש שם יחס מאוד נעים , שבת גם נחמד שם , התינוק עולה יחד איתך למחלקה.

מביאים את התינוק שניה אחרי הלידה ואת יכולה להניק. אין לחץ שתצאי כבר מחדר הלידה.

את יכולה לקחת את התינוק כשאת חפצה. יכול להיות איתך חופשי לאורך היום.

מקום עם המון סבלנות.

 

לגבי שערי צדק ,פשוט יש לי זיכרון לא נחמד שם, (הלידה הראשונה היתה שם)

מלאא נשים, התיחסו לא הכי הכי נחמד כמו "שבי תחכי יש לך עוד זמן זו לידה ראשונה היא לוקחת זמן" מה שלא היה נכון לגביי ילדתי מאוד מהר. תוך שעה מהרגע שנכנסתי בשערי בית החולים

בחדר לידה היינו בלי מילדת רוב הזמן, הגיעה כמעט באמצע הלידה ממש.

לא שמו עלי את התינוקת מיד עם צאתה לאויר העולם, רק אחרי הרבה זמן.(ולא שהיתה איזשהי בעיה חלילה, פשוט סתם אולי מחוסר שימת לב)

לא נתנו לי להניק ועוד לחצו עלי "יאלה תביאי אותה צריך להעלות אותה כבר"

וכל מיני דיבורים מעצבנים ...ממש הרגשה שאנחנו מטרד שם.

עליתי לבד למחלקה -משהו שהפריע לי מאוד...לא זוכרת אפילו מתי הביאו לי אותה...

ויש שם מגבלה מתי התינוק יכול להיות איתך וכ"ו..קיצור לא נוח

לא מסוגלת לחזור לשם בכלל אחרי שהייתי פעמיים בהדסה ומאוד נהנתי מהיחס המדהים שם.

בהצלחה.

מזעזע ממש מה שאת מספרת!כלה נאה
גם אני 7 לידות בהדסה והיה מקסים!
בדיוק מה שסיפרת.

ליפני חודשיים הבת שלי ילדה שם. הלכתי איתה.
כל כך התפעלתי מהיחס של המילדות.
הרגשתי כאילו לקחתי לה מיילדת פרטית.
באמת הן מסורות.


באמת שלחו אותך לבד למחלקה??
איך עמדת בכלל?



מזל טוב סבתא מק"ר
זוכרת שעד לפני כמה זמן חשבתי שאת כלה טריה בכלל
חחחחח תודה!כלה נאה
נכדה ראשונה ב"ה
'כלה נאה ' באמת מטעה. פשוט רמז לעסק שלי
איזה מרגש הרבה נחת!!מק"ר
וזוכרת שאמרת לי אז בשרשור ההוא כשתהיתי...
ווואו. סבתא בפורום! מרגש! מזל טוב!!! 😍😍מיואשת******
גם אניאם ל2

עם יותר וותק...

נכון, זכרתי שהיתה פה עוד מישהי שכתבה בעבר שהיא כבר סבתאמק"ר
לא ידעתי. מהמם ❤️מיואשת******
רק מוזר לי... אני לא מצליחה להרגיש סבתאכלה נאה
וגם לא מאמינים לי
וואו נשמע ממש חריג שנתנו לך ללכת לבד למחלקהמק"ר
ממש אבל! נשמע כמו חוסר אחריות של מיילדת
אותי היא לא עזבה עד שראתה שלקחו אותי (במיטה) למחלקה, וגם כל החולשות אחרי שהגיעו למחלקה, הגיעו על כיסא או מיטה בליווי איש צוות.

אבל באמת חוויה מזעזעת!
נשמע שהלכה לבד בלי התינוקתאפונה
ולא בלי ליווי..
אהה אוקי, אם זה באמת ככהמק"ר
גם אני לצערי
הילדה היתה במונטיור נשימתי מאחרי הלידה לשעתיים. לקחו לי אותה מיד, אבל בעלי הלך איתה
צודקת. אופס. לא הובנתי נכון....miki12

לבד כוונתי היתה ללא התינוקת וללא לווי של מישהו מהמשפחה.

מבחינתי זה לבד לבד.

 

 

לא נתנו לבעלי לבוא איתי וגם לא לאימי והכי גרוע בלי התינוקת.

עם איזה ערביה מוזרה...וברור בלי המיילדת היא פשוט היתה עסוקה בעוד כמה יולדות יחדיו..

לא עניין אותה כלום.

 

אבל בסדר. זה סגנון של בית חולים.

 

לכן ממליצה הדסה שם המיילדת לא עזבה אותי לרגע (2 לידות) מדהים!!!

 

היית בביות המלא בעין כרם? באפס הפרדה?כי לעולם חסדו
אני מאד נהניתי מהשהות בעין כרםמיואשת******
ו הלילה שקיבלתי המלונית בכלל... נהדר
אני ילדתי בשערי צדק לפני כמה חודשיםואילו פינו
בסכה מאוד מרוצה.
לגבי הלידה עצמה- הייתה לי לידה מאוד מהירה (חצי שעה מאז שהגעתי לבית חולים. 10 דק' בחדר לידה על הלידה בפועל. תכלס הרגיש פחות🤭) אז פחות זוכרת מהמיילדת. היא הייתה אחלה בגדול, ולא נכנסה ללחץ אטומי מזה שהגעתי בפתיחה מלאה..
ישר הניחו את המתוקה שלי עלי, ואחרי שתפרו אותי ניסיתי להניק..(לא הייתה רעבה.. אבל ניסו לעזור) ואחרי זה לא לחצו עלינו לצאת מהחדר לידה..
עברנו יחד למחלקה.. הייתי בביות מלא אז לא נפרדנו בכלל.. חוץ מעשר דק' שהתקלחתי אז שמרו עליה בתינוקיה ממש בכיף..
מבחינת האחיות במחלקה ביום הן היו ממש נחמדות ועזרו במה שהייתי צריכה. בלילה היו קצת לא רגישות במיוחד לאור העובדה שהן עם יולדות הורמונליות ביותר.. (לדוגמא- הדליקו אור בלי להודיע מראש, בדקו והלכו בלי לכבות... לכי תקומי עם תפרים באמצע הלילה 🙈)
בכל הקטע של השחרור היה קצת מבולגן כזה.. אף אחד לא אמר מתי אני משתחררת ואיך מתבצע התהליך.. באיזה שעה, איזה בדיקות צריך לפני.. וכו'. אבל אולי זה סתם רחף שלנו אחרי לידה ראשונה..
תודה לכולן, מפרטת יותרשוקולד פרה.

 

אני לא בקטע של גישה טבעית. יותר בקטע של לקחת אפידורל והכל..

חשוב לי בעיקר שיהיה יחס טוב (בכל זאת לידה ראשונה..), שיהיה לא עמוס, שהצוות יהיה נעים ומכבד.

בגלל שזו פעם ראשונה שלי, אני עוד לא יודעת מה חשוב או לא. אפילו לא מובן לי מה זה ביות מלא

בהדסה עין כרם מביאים לילה במלונית? זה דווקא נשמע לי...

 

כן. מביאים לילה המלונית וזה כיף גדולמיואשת******
וגם אוכל במחלקה טעים מאד, 2 בחדר
לי היה טוב
לכולן מביאים לילה במלונית? זה לא רק לילה שלישי?כי לעולם חסדו
לא הבנתי. לכל אחת בעיקרון מביאים לילה במלוניתמיואשת******
הרב משתמשות בזה בלילה השלישי
אהה, לא ידעתי! חשבתי שרק אם את משלמת על 2 לילותכי לעולם חסדו
במלונות אז את מקבלת את השלישי חינם.
זה בכל המחלקות או רק בביות מלא?
אני לא הייתי בביות מלאמיואשת******
בעיקרון זה המדיניות. הם לא מבטיחים כי אם יש עומס חריג ולא יהב מקום שלא יתאכזבו . אבל בפועל כולן מקבלות עד כמה שאני יודעת
ואפשר להשתמש בזה תוך חודש ולא דווקא מיד
מאד כיף המלונית שם (בא לי לחזור קצת...)
ביות מלאפיג'מה
זה שהתינוק איתך מהלידה עד לשיחרור (יש מקומות שהבדיקות לתינוק אחרע הלידה הן לא לידך, ויש מקומות שכן).
התינוק איתך בלילה, כשאת הולכת לשירותים, כשאת צריכה להתקלח וכו'.
את מחליפה טיטול, בגדים וכו'. הם נותנים את כל הציוד שאת צריכה, שידה בחדר וכו'.
זה לא פשוט, אבל אני נהניתי מזה ממש בלידה (הראשונה והיחידה מאז). יש לזה יתרונות וחסרונות, תחשבי האם זה מתאים לך. אצלי בעלי בא ביום והיה איתנו בבי''ח הרבה שעות, זה נתן לי זמן ללכת בנחת לשירותים בלעדיה, להתקלח וכו'...
ושכחתי לומרפיג'מה
שכל הבדיקות שעושים לתינוק נעשות לידך. הבדיקת שמיעה, רופא ילדים וכו'מגיעים אלייך
בעין כרם אם השותפה מסכימה הבן זוג יכול לישון איתךלהבת-כוח
ובשערי צדק לא. לי אישית היה מאוד עצוב ובודד להיות לבד במחלקה וזה היה לי נהדר שהפעם בעלי נשאר איתי בלילה.
לא מדויק!!נ.מ.ש

אולי במחלקת הביות המלא, במחלקות הרגילות לא נותנים גם אם השותפה מסכימה!

בכל אופן, לשאלתך, אני ילדתי בחודש האחרון בעין כרם, נהנתי מאד מאד בחדרי לידה מהצוות והגישה ליולדת, ופגשתי שם הרבה צוות. באמת כולן מקסימות וכמו שכבר כתבו היולדת נמצאת במרכז.

מהמחלקה הייתי פחות מרוצה ובמיוחד מהתנוקיה. יחס לא מלבב לאמהות( שבמקרה גם עברו לידה והן עיפות והורמונליות). זאת היתה החוויה שלי.

 

נכון זה רק בביות מלאמיואשת******
הייתי באפס הפרדה אז זה באמת לא אותו דברלהבת-כוח
אני לא יודעת דבר על מחלקה רגילה.
באפס הפרדה לא הציקו בכלל. כיבדו את הרצון שלנו להימנע מבדיקות וחיסונים וכשהיה צריך עזרה הגיעו ונתנו מענה.
לא כ''כ נכון.הר הצופים
ילדתי לפני 3 חודשים בשערי צדק והייתי בביות מלא ובעלי נשאר לישון איתי כל לילה בהסכמת האישה השניה שהייתה איתנו בחדר כמובן...
ובכללי גם הלידה וגם האישפוז היו מצויינים ב''ה.
יצאתי חוויה טובה ונעימה
גם כשלוקחים אפידורל עין כרם זה חוויה אחרת לגמרי.להבת-כוח
יש יתרון עצום למיילדות עם גישה טבעית. המיילדת הזיזה אותי בעדינות עם אפידורל לתוך תנוחות כדי לעזור ללידה להתקדם (כדי לא להגיע לקיסרי!)
ילדתי פעמיים בשערי צדק ולפני חודש בעין כרם וזה הבדל של שמיים וארץ. הם היו ככ רגועים ובראש מקדם ועוזר גם עם אפידורל הדברים האלה חשובים מאוד.
בלידה ה2 בשערי צדק הראש נשאר מאוד גבוה עם פתיחה תקועה המון שעות והם מבחינתם אמרו שאין ירידות בדופק אז הם לא בלחץ אבל לדעתם זה מסתיים בקיסרי והם רוצים לקחת אותי כבר עכשיו. אני סירבתי ושאלתי את הרופאה מה אפשר לעשות והיא ענתה שכלום!
בפועל המיילדת הרחיבה לי צוואר וקידמה את הלידה מאוד וילדתי טבעי.
אם באים בגישה של רופאים הם מלאכים וכל מה שהם יאמרו אני אעשה וישר אפידורל ואני אשכב והלידה פשוט תקרה את מעלה מאוד את הסיכוי להגיע לאפידורל.
זה בסדר גמור לקחת אפידורל כשכואב אבל כדאי ללמוד על הסיכונים ולהכיר דרכים לקדם את הלידה במיוחד אם היא נתקעת. ובזה עין כרם לוקחים בענק.
המחלקה אפס הפרדה שהייתי היו מצויינים. אמנם לא היה לי מה לאכול אבל אני טבעונית אז הסתדרנו עם דברים שחמותי הביאה אבל השתחררנו אחרי 24 שעות.
כן. ובעלך יכול להוסיף 150 שח ולישון ולאכול איתךכלה נאה
למה הכוונה? איך אפשר לברר על זה?כי לעולם חסדו
במלונית עצמה מוסיפים. והבעל יכול להצטרףכלה נאה
נכון. אנחנו עשינו את זה שבת , זה היה 300 לשבת נראה לימיואשת******אחרונה
לא זוכרת במדויק
אבל היה מאד מאד שווה את זה
היי לגבי דולה יטבתה
לי לא היה.
בעלי ואמא שלי היו איתי
בעלי באיזה שלב כבר לא יכל ממש לעזור
הייתי ברמה שהייתי צריכה שמישהו יחבר לי את המסכה של הגז צחוק לפנים/ יביא לי לשתות בקשית/ יעסה לי את הגב
הוא לא יכל לעשות כלום חוץ מלשבת שם חסר אונים
אמא שלי בעיקר עזרה לי אבל נראה לי שגם עבורה זה היה ממש אינטנסיבי (הייתי 12 שעות בחדר לידה )
אז תחשבי על זה כאופציה שכדאי לשקול...
לגבי דולהשלולית
לדעתי חשוב מאוד שתהיה נוכחות נשית שתלווה אותך בלידה (לידה ראשונה אמא שלי ובעלי ליוו אותי ולידה שנייה הייתי רק עם בעלי ) יכולה להגיד מניסיוני האישי שלא משנה כמה הצוות ירצה להיות שם בשבילך הם לא נמצאים איתך כל הזמן וצריך עזרה בזמן שכבר אסורים...
עם הדולה את צריכה להרגיש בנוח עם צורת הדיבור והגישה שלה ובגדול שתשדרו על אותו גל
בכל בי"ח יש מיילדות טובות ופחות טובות, השאלה על מיאדיבות

נופלים., ככה שא"א להכליל

תודה, זה ממש עוזר. עוד שאלה בפנים-שוקולד פרה.

 

הדסה הר הצופים זה ממש לא מומלץ? או שהדסה הר הצופים והדסה עין כרם= אותו אחד?

שאלה מצחיקה, אני יודעת, אבל לא ברור לי.. (אני לא מאזור ירושלים במקור).

 

אז הבנתי שהדסה עין כרם ממש מומלץ.

עכשיו אני בשבוע 29. איך אני מגיעה לעשות שם קורס הכנה ללידה? פשוט להתקשר?

 

נראה לי שאקח דולה ככלות הכל, כי אני באמת צריכה מישהי שתהיה שם איתי.

כיף למי מכאן שיש לה אמא\חמות שאפשר להביא. אצלי שתיהן רק יוסיפו לחרדה... 

למה לא מומלץ?...שמחה
ילדתי בהדסה הר הצופים לפני תשעה חודשים, היה טוב מאוד. הלידה עצמה היתה מורכבת מאוד מבחינה רפואית, לכן היה איתי צוות רב, המיילדות היו מיומנות תומכות ונפלאות, והרופאה היתה איתי כמעט כל הזמן והיתה מקצועית מאוד למרות שהמקרה מאוד הלחיץ אותה (דיברתי איתה אחרי הלידה. בלידה עצמה פעלה בקור רוח).
בהחלט ממליצה על חדרי הלידה!
היום יש שם חדרי לידה חדשים (אני ילדתי לפני שנפתחו)
המחלקה נמצאת במבנה ישן, וזו הבעיה שלה. אבל הצוות והאחיות מקסימות ומתחשבות ממש.
גם הצוות בתינוקיה מקצועי ותומך.

(ילדתי בעבר גם בשערי צדק ובעין כרם, והייתי מרוצה גם שם)
מישהי שתהיה איתךאפונה
יכולה להיות גם אחות או חברה טובה.
הר הצופים טעים כרם זה לא אותו אחד, ממש לא מק"ר
הר הצופים גם מעולה ממש.
החיסרון העיקרי שלו זה המחלקה, ישנה, צפופה ולא חוויתית במיוחד.
אבלים
יש חדרי לידה חדשים שהבנתי שהם וואו.
וגולת הכותרת, הצוות.
נראה לי שעל הצוות שם אין מתחרים.

לגבי מלווה, אם את מתכננת לקחת אפידורל (כמובן לקחת בחשבון שאולי לא וכו'), נראה לי מיותר לבזבז כסף על דולה. תמצאי מישהי שאת רוצה אותה איתך בלידה, לאו דווקא מישהי מקצועית (חברה/אחות/גיסה)
אגב, מה העניין של ביות?שוקולד פרה.

 

אפשר לבקש ביות חלקי?

אני לא רוצה להתחייב לביות מלא ואז להרגיש שאין לי כוח לתינוק\ת..

אם אני לא מבקשת ביות בכלל- זה אומר שלוקחים את התינוק והם מחליטים מתי אראה אותו?

בשערי צדק יש ביות חלקימקלידה...
אני עשיתי את זה והוא היה איתי כל הזמן. הביות חלקי נותן את האופציה להשאיר בתינוקיה אם רוצים.. ובדיקות רופא היו בתינוקיה, אבל יכלתי להיות נוכחת.

אם את לא מבקשת ביות יש שעות שהתינוק חייב להיות בתינוקיה. בשע"צ, אם אני זוכרת נכון זה מ11 בלילה עד 5 בבוקר ובמהלך היום כשיש בדיקות.
אגב,נ.מ.ש

בעין כרם במחלקות הרגילות זה גם ביות חלקי.

מביאים לך את התינוק בחמש וחצי- שש בבוקר והוא אצלך עד 11 בלילה...

אפשר להכניס לתינוקיה לבייבי סיטר אבל איך שראיתי הם לא ממש אוהבים שזה להרבה זמן. וגם לא מטפלים בתינוק כל כך, זתומרת לא יחליפו לו טיטול נגיד, יחכו לך...

תחשבי אם מתאים לך..

בלילה לוקחים את התינוקלמה לא123

שלא יפריע לשכנותיך בחדר (שלא תמיד שמים לידך נשים שביקשו ביות)

לגבי דולההר הצופים
ממליצה מאוד מאוד!
אותי היא הצילה.
הלידה לא התקדמה כמו שהצוות רצה אז עשו פקיעה של המים ולכן גם הצירים יותר כאבו והיא עזרה לי מאוד עם התרגילים וגם הראש ירד בצורה לא טובה שהיה ברור שאם היא לא הייתה אז לא הייתי מצליחה ללדת בלי תפרים מטורפים במקרה הטוב או ניתוח במקרה הרע. זה שהיא הייתה איתי זה היה הצלה ענקית. היא פשוט עשתה תרגילים עם הרגליים שלי (הייתי עם אפידורל אז לא הרגשתי כלום ולא יכולתי לעשות את זה לבד) וזה מה שגרם לראש להסתובב לצורה הטובה שבה הוא יכל לצאת כמו שצריך וכך קרה שילדתי בקלות ועם 2 תפרים קטנים בלבד בלידה ראשונה.
ממליצה בחום.
ואם את רוצה המלצה על הדולה הזאת ספציפית אז תבקשי ואתן בשמחה
עין כרם לגמרי!רק טוב!
ילדתי ב4! בתי חולים שונים. בינהם שערי צדק ועין כרם. מכל ה4 עין כרם מקום ראשון מבחינתי.
בשערי צדק הגעתי עם אמבולנס, פתיחה מחאה, הוכנסתי לחדר לידה ישר, תוך 20 דק לידה. ועם כל זה לא נתנו לי להניק בחדר לידה. פחות משעה אחרי הלידה הועברתי למסדרון. קידוש שמעתי מבעלי, אחרי שהלך להתפלל והביא לי יין וקוראסון מביהכנ"ס. אוכל לקח זמן עד שחיממו על הפלטה... טישו חתוך לא היה. ועד מוצאי שבת נשארתי במסדרון ואת התינוקת בעלי הביא לי יותר מאוחר כי שמו אותה בחימום...

בעין כרם לקח כשעתיים עד הלידה, במהלך הצירים אפשרו לי מקלחת ארוכה מאוד בחדר לידה, וזה ממש ממש עזר. יצאתי רק כשהרגשתי התקדמות.
אחרי הלידה נשארנו כשעתיים עם התינוקת בחדר לידה רק בעלי, אני והתינוקת. כשבאו לעלות אותנו למחלקה, אפשרו לי קודם להכנס להתקלח ולהחליף בגדים. עליתי למחלקה על כיסא גלגלים, נקיה, ולא שוכבת על המיטה בתוך הלכלוך... קיבלתי במחלקה חדר לבד. וכך היה רוב האישפוז. אחות דאגה להביא אלי את התינוקת אחרי שסיימו את הטיפול הראשוני בה.
לפני שבת האחות עברה בחדרים להזכיר להשאיר אןרות, מזגנים וכו' לשבת. יש להם שם כפתורים ומחשבים ודלתות של מכון צומת. היתה לגמרי אווירת שבת רגועה (עם געגועים שלי לבית...) יצאתי עם נשים נוספות מהמחלקה לסעודת שבת בביה"ח, ובאמצע הסעודה (המקסימה) לקחנו משם קופסאות מזון של שבת וחזרנו למחלקה ולקטנטנים.
במוצאי שבת עברתי למלונית המעולה (וכמו שכתבתי, אני ממש מתגעגעת הביתה, אבל זה פינוק אמיתי ושווה לגמרי)

בקיצור, הלוואי והלידה הבאה הייתי יכולה לחזור לעין כרם, אבל אנחנו כבר לא באזור. אולי אבדוק בי"ח חמישי...

ולגבי ביות, אם את מתכוונת להניק מלא בלי תוספות, כולל בלילה, אז לגמרי ביות מלא. לצערי הבנתי את זה רק בלידה הרביעית, ועד אז הייתי קמה בלילה לתינוקיה להניק.
עוד לגבי ביות, בלידה ראשונה, הבעל לרוב יותר זמין ורוצה להיות איתך במשך היום ולעזור בטיפול. מה שמחזק למה כן ללכת לביות. אבל יש כאלה שלא ממש מתפקדות אחרי לידה, אז אולי ביות קשה להן מידי.
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

אם אמא שלירקאני

הייתה עושה כזה דבר

הייתי אומרת לה בברור שאני לא מוכנה שדבר כזה יקרה שוב

אם חמותי הייתה עושה את זה

הייתי דורשת מבעלי להבהיר את העניין

 

ב2 המקרים זה לא תקין

זה לא נכון שרק בגלל שזאת חמותה ולא אמא שלה ככה הגיבו לה

לי אישית יש הרבה יותר בעיות עם אמא שלי מאשר עם חמותי

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1אחרונה

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

תביעת חלת- מישהי הצליחה למלא??נועה לה

אני כבר אובדת עיצות

כל הביוקרטיה והטפסים האוטומטיים האלה מוציאים אותי מדעתי!

הם מבקשים אישור על נקודות זיכוי או פטור ממס

מאיפה אני מנפיקה את המסמך הזה??? לא מוצאת באתר של מס הכנה או ביטוח לאומי

פליז עזרה!!!

נראה ליהשם שלי
אמור להיות בתלוש/ טופס 106
תלוש שכר אחרון יש לך? / טופס 106?המקורית
אבל כבר העלתי תלושים במקום אחרנועה לה
יש מצב שצריך להעלות פעמיים? 
למי שיש אישור לנ"ז מפקיד שומה הסעיף הזההמקורית

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

ואוו תודה רבה רבה!!נועה לה
את לא מבינה כמה אני מתוסכלת מול כל הביוקרטיה הזאת, כל הזמן מעלה את כל הטפסים עונה את כל הפרטים ואז צריכה לבדוק על איזה טופס והכל נמחק!!!  התגובה שלך עזרה לי לעשות המשך לדף הבא סוף סוף! 
ממש בשמחה יקרה המקוריתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"לאחרונה
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול
ילדים ומשחקי מחשבאנונימית בהו"ל

יש לנו בן מתוק בן שש.

המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.

הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.

למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.

יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.

בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.

אני חושבת שכדאי לתת בזמן יותר רגועיעל מהדרום

לק"י


בבוקר- לא.


(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

יש כללים בביתבתאל1

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

אז ממליצה פשוט לומר את זה ככללבתאל1

לא בתור התנצלות או משהו...

מצטרפת, כדאי לקבוע בדיוק מתי מותר מחשבקופצת רגע
ולהגדיר שבבוקר אסור.

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

לגו,אצלי מעסיק אותו לבדמנגואית

ספרים עם ציורים

כמו של מדע


לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד


משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?


אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אני שמה לב ,שאחרי מסךשמעונה
הם נהיים הרבה יותר עצבניים ,חסרי סבלנות ומתווכחים. גם בערך בגיל הזה. המסך ממש מושך אותם וגם כשהבהרנו מתי צריך לסגור והזכרנו, לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות... עוד לא מצאתי ממש פתרון.. אנחנו מנסים כרגע לשקף להם שזה מה שעושה המסך ושלא יהיה מסך אם לא יקשיבו אחרי המסך....
תשקלותקומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

יכול להיות שהוא לא בשל לכלל הזהאמאשוני

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.


תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

עוד משהותקומה

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

אצלנו בנוסף לתיחום הזמן, יש גם טווח שעות רלוונטיטארקו

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)


כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר


הוא בן 7.5

איך עושים את הבקרת הורים הזאתמקקה
אשמח להסבר
מציעה לך להתייעץ עם הצאט..טארקואחרונה

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.


בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

אצלנו גם בתקופה האחרונה משחקי המחשב הגיעו לרמהמתואמת

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.


רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים


ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

לגבי עיסוקים נוספים:טארקו

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אצלנוoo

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך


בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי


אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

אולי יעניין אותך