להתחיל מבראשית.
להתחיל ממה שמבפנים.
מבפנים החוצה.
לא החוצה פנימה.
קודם כל להתחיל בי.
מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.
ואז החצי השני שלי.
כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.
כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."
לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.
היינו פה קודם.
ואחרינו ומשנינו כל השאר.
והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -
*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי
ל*זאת* יקרא אישה
כי מאיש לוקחה *זאת*
וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:
- *זאת* חוקת התורה.
- ו*זאת* הברכה.
- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
- *זה* אלי ואנווהו.
הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.
הייחודיות שלה, של אשתי.
זאת ולא אחרת.
וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.
להתכוונן אליה, ורק אליה.
זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.
ומה תפקידי כאן בעולם? -
לעובדה ולשומרה.
לעבוד על מה שעדיין אין.
ולשמור על מה שכבר יש.
כמה חשוב לשמור על היש והקיים.
ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.
גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -
אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.
אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו',
אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,
אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.
לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.
להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.
שם לגדול
שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.
שם המיקוד.
בבית פנימה.
למשפחותם.
וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.
סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.
והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.
שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.
כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?
כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?
וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר.
ללמוד להישאר בקשר
ללמוד לבנות קשר
ללמוד לתחזק קשר
ללמוד להעצים קשר
ללמוד לגדול בקשר
ללמוד לגדול מהקשר.
ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"
לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.
ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.
גן עדן של החיים עצמם, פנימה.
