מילא היה אפשר לדון לכף זכות שאתה לא מכיר את תשובת ריב''ז אבל אתה מביא אותה ובכל זאת משווה?

אין באפר הפרה שום כישוף - התורה היא שגזרה טומאה והיא שקבעה דרך טהרה, מה בין זה לבין דמיון של 'להשתלט על לב של אישה' באמצעי כישוף שכאלה?

חלק משמעותי מהספר הועתק מסודי-רזיי של בעל הרוקח, וכך כתבו המהדירים בהקדמה לסודי רזיי.

זה נראה חד משמעי.

מתקופת האמוראים - ראשוני הראשונים שכמו רוב הספרים הקבליים מאותה תקופה תלו אותו בדמות קדומה (במקרה הזה אדם הראשון בשם רזיאל המלאך, כך כתוב בספר) אבל מהלשון והתוכן ברור שהוא מאוחר הרבה יותר.

ספציפית בספר הזה יש הדרכה לשאלה באוב, הקטרת קטורת למלאכים, סגולה של דמות צלב נוצרי מסוים, השבעת שדים ומלאכים, תפילה להליוס אל השמש היווני (אדם הראשון...) ועוד כל מיני קמעות וכשפים דוגמת זה שחסדי ציטטת לעיל בנוסף לעובדות מדעיות שגויות.

יש עוד ספרים כאלה כמו 'ספר הרזים' שהוא מיוחס לנוח (גם בשם רזיאל המלאך) וגם בו יש הוראות לשאלה באוב, הקטרה למלאכים, איזכור שנים ע''פ ספירת ממלכת יוון, סגולות לניצחון במירוץ סוסים (נוח...), ועוד דברים שהגמרא מזכירה כאיסור ע''ז. או כמו ספר 'שיעור קומה' שהרמב''ם יצא נגדו וכתב שמצווה לאבדו ועוד.

אז איך הספר הזה נפוץ וכשר לשימוש בקרב יהודים רבים אם הוא מכיל כ"כ הרבה דברים בעייתיים? לא נשמע לי הגיוני,

אני רואה שמלא שמים את זה למשל בעגלת תינוק כסגולה לשמירה . זאת בורות שלל אנשים או שהדעות חלוקות?

הדעות חלוקות, רבנים גדולים במשך הדורות קיבלו אותו לפחות באופן חלקי. לא יודע למה ואיך, קשה לי להסביר.

בספר רזיאל המלאך: "לשאול ולדבר עם הרוחות לכולן בשם יקרא בטהרה תחת השוטר הששי ל"ז " 

ובספר הרזים: "ואם תרצה לשאול באוב עמוד כנגד קבר וזכור שמות מלאכי מחנה החמישית ובידך שמן ודבש בלולים ביחד בפיאלי זכוכית חדשה ואמור כן: משביע אני עליך רוח קריפורייא החונה בין הקברות על עצמות המתים שתקבל מידי מנחה הזאת ותעשה רצוני ותביא לי לפלוני בן פלו' שהוא מת ותעמיד אותו וידבר עמי בלי פחד ויגד לי דברי אמת בלי כחד ולא אפחד ממנו ויאמר לי שאלתי שאני צריך ממנו"

2. בספר רזיאל המלאך: "קח עג"ר אגר"י או פריון ותנהו על גחלי אש ויעל עשנו בתוך הבית ותזכיר שם השוטר והמלאכים האלה בעלות העשן ואמור כך: משביע אני עליכם מלאכים העטופים אש במי שכלו אש ומושכו על כסא אש ומשרתיו לוהט ומחנהו אש משרתי אש לפניו בשמו הגדול אני משביע אתכם שתראוני הנס הגדול הזה".

3-4. חמור מאוד.

"אֵיזֶהוּ דּוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים זֶה הַמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא מֵת בַּחֲלוֹם וְיוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁשָּׁאַל עָלָיו. וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁהֵם לוֹבְשִׁים מַלְבּוּשִׁים יְדוּעִים וְאוֹמְרִים דְּבָרִים וּמַקְטִירִין קְטֹרֶת יְדוּעָה וִישֵׁנִים לְבַדָּן כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא מֵת פְּלוֹנִי וִיסַפֵּר עִמּוֹ בַּחֲלוֹם. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר - כָּל הָעוֹשֶׂה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַמֵּת וְיוֹדִיעוֹ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר' (דברים יח-י) וְגוֹ' 'וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים' (דברים יח-יא)" (רמב"ם הלכות ע"ז פי"א הלכה י"ג).

בכל אופן, הדברים המתוארים אפילו חמורים יותר.

כשיש ראשונים שאוסרים מדאורייתא באחד האיסורים החמורים בתורה.

אם כן, כנראה לא עיין בו מעולם
ודאי שהוא בעייתי מאוד מאוד,
ודאי לאחר שנאסר השימוש בקבלה מעשית וכד' ותורת הסוד זכתה לאיפיון אקדמי יותר מאשר פרקטי

בכל דור קם רב גדול בעל אופי רמב"מיסטי (היום לטעמי זה הרב אבינר) שמתייחס לכל המיסטיקה כהבל במקרה הטוב ורעות רוח במקרה הפחות טוב, ושולל את כל זה במחי יד.

אם הספר הזה באמת מכיל את כל הדברים האלה.

יש ספרים ערוכים ומותרים ויש ספרים שלמים שמכילים הכל? או שכולם משמשים באותו ספר?

ממש לא ברור. נשמע מזעזע.

לקרוא לספר ע"ז כשכל מה שאת יודעת עליו זה משהו ששמעת מאדם וירטואלי.

אני יכול לתאר לך ספרי קבלה שונים באותה צורה, ואת מצידך תכתבי גם עליהם ע"ז חלילה.

לא מתפקידנו להחליט מהו ספר תורני ומהו לא. רוצה לחקור בעצמך?

לשאול רב, זו ההתחלה.

כתבתי שזה נשמע כמו ע"ז בהסתמך על מה שכתבו כאן.

אבל אם באמת יש את כל התכנים שכתבו עליהם כאן (צלבים, דיבור לשמש, הקטרות קטורת והשתלטויות על לבבות..) זה לא כ"כ משאיר מקום גדול להתלבטויות. איני מכירה .

נשמח אם תציג עמדה אחרת, אם יש לך כזאת, לטובת שאר הגולשים.

אל תתעסקי, בטח לא עם מילים כאלו, במה שאת לא יודעת.

עשי עם זה כרצונך.

ונראה שהערתך נכונה. תודה.

עדיין לא מבינה.

או שרק כתבו שהוא בסדר?

בכל אופן אני מסכים עם @דעתן מתחיל שצריך לבחון ולבדוק ולא לקפוץ למסקנות, אבל אני לא חושב שזה מה שעשית אלא להפך - שאלת שאלות וכך צריך.

מהו הספר רזיאל המלאך?

נראה לי שעדיף לחפש סגולות אחרות שאין בהם מחלוקות.

"וזה מינות וכפירה גמורה... ובודאי הוסיפו זאת עובדי אלילים, וכן הרבה"

"והאריך בזה מחבר אחד בספר הנקרא "רפאל המלאך" (דף נ"ח ע"א) עוד הרבה דוגמאות נוראיות מתוך הספר המצוי בשם רזיאל המלאך, כמו שחיטת תרנגול לשמש, ועוד ועוד, דברים שאי אפשר להאמין שמקורם טהור ויש בהו משום סרך ע"ז"

וגם הביא שם מהמהרח''ו בשם האר''י שאסור להשתמש בספר הזה, ובשם היעב''ץ שכתב שהוא זיוף ובשם החיד''א שכתב שהכניסו בו עבודה זרה.

וכל זה אחרי ההנחה שכן יש בו איזה גרעין אמת, וגם בזה יש מקום לפקפוק.

שעדיף להתרחק ולשתוק.

אל תשכח להזמין אותי לחתונה שלך.

אני מוכנה אפילו לתת מתנה מכובדת בשביל זה.

סקרנית בטירוף לדעת  עם מי תתחתן בסוף.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!