אז אני לא יודע אם אני אחדש לך ול @כלה נאה - אבל אין שום קשר בין איזון (סרוטונין) במוח לדיכאון. 

אני גם יכול להבטיח לך שלא תמצאי מחקר ובדל של מחקר שמראה שיש קשר בין חוסר איזון לדיכאון. (ואם תמצאו כזה אני מוחק את כל מה שכתבתי )

אני גם יכול להבטיח לך שכל פסיכיאטר (לא משנה מי) שתביאי לו לקרוא את התגובה הזו - לא יוכל לחלוק על זה. (זו הסיבה לרפורמה שנעשתה בשנים האחרונות לגבי טיפול תרופתי במחלקות פסיכיאטריות - שהפסיקו לחלק אותן כמו ממתקים) 

אני מאמין שאפשר להמליץ על הכל - אבל צריך לומר את כל מה שנגרם מהדבר שאנחנו ממליצים עליו. מה שאתן עושות זה פשוט לקחת משהו שאתם לא יודעות על ההשפעות שלו - ולהמליץ לאנשים בלי להתחשב באותיות הקטנות - ובמה שקורה בפועל. (ובלי קשר לזה שחרדה היא מצב פסיכולוגי שונה מדיכאון.) 

אם למישהו תרופות נוגדות דיכאון עזרו זה לא כי תרופות נוגדות דיכאון עוזרות - זה כי הוא נכנס לקטגוריה המצומצמת בסטיסטיקה - של אנשים שנוגדי דיכאון עזר להם ולא עיכב את ההחלמה. (אגב  - זה תלוי איזה דיכאון, כמה זמן, מה המינון, תדירות). 

 ההשערה הלא מבוססת (ג'וזף שילדקראוט 1965) הייתה שדיכאון מגיע מחוסר בסרוטונין שגורם לתת פעילות של המסלולים הסרוטוגניים במוח (הבדיקה נעשית בנוזל השידרה רמות פסולת הסרוטונין (5HIAA)). עד היום זה לא מוכח. גם כשחוקרי הNMIH ב1984 חקרו את הנושא - הם גילו שאין קשר, (אני לא נכנס לחומרים אחרים). לאחר ההצלחה המסחרית של הפרוזק נעשה גל מחקרים שני - והנה לציטוטים לדוגמא מפסיכיאטרים גדולים שחקרו את הנושא לעומק  -  הפסיכיאטר דייויד הילי אמר על התאוריה הזו "את תאוריית הסרוטונין של הדיכאון ניתן להשוות לתיאוריית האוננות כגורם לשיגעון".  הפסיכיאטר דייויד ברנס  (מחבר הספר בוחרים להרגיש טוב) אמר: "הקדשתי את השנים הראשונות של הקריירה שלחי למחקר מתמשך על המטבוליזם של הסרוטונין במוח, אך לא מצאתי הוכחה משכנעת לכך שהפרעה פסיכיאטרית כלשהיא, כולל דיכאון, נגרמת מחוסר סרוטונין.) 

איך זה עובד במוח? אני לא אכנס לאיך התרופה עושה את זה כי יש סוגים שונים של איך, אלא למה קורה בפועל. 

יש לנו חוסר בסרוטונין, וכל תרופה אנטי דיכאונית מנסה להגביר את רמות הסרוטונין במוח. פרוזק לדוגמא חוסם את המסלול שדואג לאזן ולהחזיר סרוטונין לתא פרה סינפסי (SART), וככה הוא יוצר הצטברות סרוטונית בסינפסה.

אבל מה קורה לאחר מכן? המוח שואף לאיזון, והוא יודע שיש לו בסינפסה כמות גבוהה של סרוטונין, אז הוא יפריש לה כמות נמוכה של סרוטונין, היא לא צריכה הרבה. וככה יורדים קולטנים של סרוטונין מאותה סינפסה, והאיזון של המוח מופר. (זה קורה בערך אחרי 2-3 שבועות) התרופה לא מתקנת חוסר איזון במוח אלא הופכת את המוח ללא מאוזן. יש לזה השפעות עצומות על ההתנהגות ותגובתיות, שינה, הפרעה בויסותים שונים) - חוסר האיזון הזה יכול להוביל לכך שאותו אדם יהיה מקוטלג במפגש עם פסיכיאטר כ"הפרעה" חמורה יותר מדיכאון.

תרופות נוגדות דיכאון (SSRIׂׂ) מרוקנות את היוד בגוף - זה גורם לתת פעילות של בלוטת התריס, דיכאון, נשירת שיער, עלייה במשקל ופגיעה במערכת החיסונית. (נוגדי דיכאון מסויימים אחרים מרוקנים את הויטמין b6 ועוד כמה דברים)

תרופות נגד חרדה מרוקנות את המלטונין - זה גורם לעלייה במשקל, להפרעות שינה, לפלפיטציות, פגיעה במערכת החיסונית, וסיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות.

למי שמעוניין מחקר של מדען המוח סטיב היימן על כך שאין קשר מדעי (יש קשר מסחרי) בין איזון במוח להפרעות פסיכיאטריות 

אם יש היום משהו שמנסים לעשות זה טיפול תומך של לכתחילה - לא טיפול שמבוסס על הנחה שאין לה שום צידוק מדעי.

אנשים שאני רוצה שיקראו 

@ספק

@א-לדהיד

לכל תרופה תופעות לוואי ורק אם אין ברירה לוקחים. ברור שבהרבה מקרים צריך תרופות והן חשובות, אך כדאי למצות אפשרויות קודמות.

אז את מהתחום וזאת התגובה שלך לתגובה ה"נשמעת מדעית" שלו? 
למה שלא תעני לו עניינית אם את מהתחום?
אולי בגלל שאין לך תשובות?

יש מספיק חוקרים ופסיכיאטרים שמודים שהדברים האלה מסוכנים ועלולים למכר את האדם באופן שאחר כך קשה עד בלתי אפשרי לצאת מזה. חפשי ברשת.

הדברים האלה זה אך ורק למוצא אחרון כשאין ברירה, ורק לעזרה ראשונה ולהפסיק כמה שיותר מהר כי בריא זה לא יכול להיות. זה חייב לבוא עם מחיר, כמו ש"צלילי השקט" כתב.

חרדות ודכאון אלו דברים שמקורם בנפש האדם. הדעת נותנת שהטיפול צריך להיות גם ברמת הנפש.
ברור שמצבים גופניים כמו חוסר איזון בבלוטת התריס או חוסרים תזונתיים וכ'ו יכולים מאד להרע את המצב הנפשי והם דורשים טיפול (גם כאן - לא באמצעות "תרופות" אלא שינויים בתזונה ובאורח החיים ואולי גם תוספים תזונתיים לפי הצורך או רפואה הוליסטית)
אבל הכדורים הפסיכיאטרים לכל הדעות לא פותרים באמת שום דבר אלא רק מאפשרים לברוח מהבעיה.

רק מטריאליסטים שבטוחים שהכל חומר, מסוגלים לחשוב שבעיות נפשיות מקורן בחוסר איזון במוח (יכול להיות שיש חוסר איזון, אבל הוא תוצאה של הבעיה הנפשית, לא המקור שלה) כיוון שמבחינתם אין עולם נפשי ורוחני. אבל כל תינוק יודע שעצבות/דיכאון/פחד/חרדה הן בעיות נפשיות.
 

ראשית, לא הבאת את מה שחיפשתי. כי חיפשתי קשר בין חוסר איזון סרוטוגני במוח לדיכאון ולתרופות אנטי דיכאוניות. אני אצטט משהו ממקישור שהבאת - שגם כותבי המחקר מודים בו. 

Therefore, innovation in psychopharmacology is of crucial importance, but the identification of new  molecular targets is difficult, primarily because of the paucity of knowledge about how antidepressants work 

שנית, זה לא מחקר זה מטא-אנליזה של מחקרים. כלומר זה נסיון נחמד לכמת ולדרג את התרופות על בסיס המחקרים שהיו לנגד עיניהם. ואני לא חושב שאפשר ללמוד משם משהו לגבי השאלה האם תרופות אנטי דיכאוניות עוזרות. כלומר הם לא מחדשים משהו בדיון, הם מנסים לארגן את הטענות (שאין להם) בדיון. 

שלישית, וזה בלי קשר לכך שלא הבאת לי שום מחקר שמראה קשר מדעי, אני לא רואה סיבה לקחת את המחקרים הללו ברצינות כלשהיא. מחקרים כאלו ואחרים - בלי קשר לזה שאין שם מדע שעומד מאחוריהם - הם פחות אמינים כי הם ממומנים על ידי חברות התרופות. משהו שגם הפסיכיאטר דייויד הילי הצביע עליו. עיין בסוף המאמר על המימון של המחקר הזה. (איליי לילי)

רביעית - אני אכתוב לך מקרים כדי שתבין שחברות התרופות מכתיבות לאקדמיה (ואם היה מדע מאחורי זה - הייתי מתעלם - אבל אין מדע, מאחורי התרופות יש הילה מדעית ממוסחרת - וסבל להרבה מאוד אנשים). ואתה מוזמן לבדוק אותי אם תרצה. 

ב2000 -2007  צ'רלס נמרוף כיהן כיו"ר המחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אמורי - הוא הרוויח 2.8 מליון דולר מנאומים מטעם חברות התרופות. הוא קיבל 960,000 רק על קידום הפקסיל והוולבוטרין. הוא כתב את אחד מרבי המכר בתחום הפסיכיאטריה. הוא התפטר כשהתברר שהוא לא דיווח למעסיקים של התשלומים הללו.

ב2007-2008 זאכרי סטואו פסיכיאטר בבית הספר לרפואה מאמורי - קיבל 250,000 דולר על קידום פקסיל אצל נשים מניקות. על קידום פקסיל אצל נשים מיקות. קיבל נזיפה שלא דיווח.

פרדריק גודווין אחת המנהלים לשעבר של הNIMH - קיבל מחברת גלקסו-סמית-קליין מעל 1.2 מליון בין השנים 2000-2008 על קידום תרופות להפרעה דו קוטבית - והוא חיבר את אחד מהספרים הנחשבים בבית ספר לפסיכיאטריה בנושא הפרעה דו קוטבית.  בראיון ששאלו אותו על זה הוא אמר שהוא עשה "רק את מה שכל מומחה אחר בתחום עושה".

- הפרט שמלמד על הכלל. בכתבה שהבאת נאמר על מחקר ועל תרופות יעילות - אחת מהתרופות היא - פרוקסטין (Paroxetine). שזה בעצם פרוקסיל. במחקר סודי ב1998 החברה ( גלקסו-סמית-קליין)הגיעה למסקנה ש "לא נרשם יתרון משמעותי מבחינה סטיסטית של הפקסיל על פני פלצבו במדדי היעילות העיקריים." ו5 מתוך 93 המתבגרים סבלו מ "אי יציבות קיצונית". משמעות הנותונים היתה שהתרופה מעלה את סיכויי ההתאבדות. הפסיכיאטרית קראן וואגנר קיבלה מחברת התרופות 160,000 דולר, וביחד עם 21 פסיכיאטרים הם טענו שהתרופה יעילה. הם גם כתבו שרק ילד אחד סבל מ"כאב ראש". וחברת התרופות עמדה בפני תביעה.(אגב, ווגאנר דיווחה לבית ספר לרפואה על תשלום של 600 דולר בלבד)  -- -- זה למה הכתבה הזו שהבאת לא כזו מענינת אותי. מעניין אותי מדע ונתונים. אם יהיה לך - אני אשמח לשמוע.

הייתי כותב הרבה דוגמאות  - אין לי זמן. הייתי כותב גם עוד דברים.

אני אסיים בציטוט של הפסיכיאטר  דניאל קרלט "לקבל המחאות על סך 750 דולר עבור פטפוט עם כמה רופאים בהפסקת צהריים, הייתה שיטה קלה כל כך להרוויח כסף, עד שבקושי האמנתי לזה בעצמי."

טיפול CBT יש לך דרך הקופח בחינם. את הולכת לרופא משפחה ומבקשת הפניה למרפאת בריאות הנפש .
אם את רוצה, והרופא(פסיכיאטר) גם יסכים אפשרי לטפל בתרופות . 
 

ב"ה

אם את גרה בבנימין, יש את מרכז חוס"ן, שמטפלים בעיקר בחרדות על רקע לאומני, את צריכה להוכיח שהחרדה נגרמת בשל המצב הבטחוני והטיפולים הם בחינם לדעתי.

להלן הקישור לפניה אליהם:

מרכז חוסן

מומלץ מאוד, יש שם אנשי מקצוע שמטפלים ומסייעים.

בהצלחה רבה

הראשון זה הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה.

השני זה הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים 

תזכרי שאנחנו פוחדים החלק הקשה זה לא הפחד עצמו - אלא הנכונות שלנו לתת לו להיות שם, בלי להתעמת איתו. 

ממליצה מאד לפנות למכון 'משיבת נפש'. 050-7389759  או   052-6980522
המכון מכשיר מכוונות לנפש על פי התורה בלבד.

אפשר ללמוד שם (עבור עצמך ו/או כדי לכוון אחרים) ואפשר גם לקבל הכוונה אחראית ומסודרת מבוגרות המכון.

בכמה מילים: נפש יהודיה הינה א-לוקית ומיוחדת, והקב"ה שברא אותה נתן לנו הנחיות מדויקות איך לשמור עליה ואיך לדאוג לה.

כל דרך אחרת, גם אם מביאה ל'שקט תעשייתי' אינה משיבה את הנפש למקומה הנכון.
 

אני לומדת שם. מדהים להיווכח בכל פעם מחדש עד כמה הדברים מדוייקים, ברורים וטבעיים.

כל הכבוד על המודעות ועם הרצון לתת לעצמך את היכולת לבחור את התנהלותך ולא לתת לחרדות לשלוט בך.

יש הרבה שיטות והרבה מטפלים.

כל אחד ממליץ מנסיונו והצלחותיו בתחום.

אני אישית ממליצה על שיטת מח-אחד (מוכר לפעמים כקינסיולוגיה). מטפל במחסומים ונותן מרגוע ופיתרון אמיתי לפחדים שמשתלטים.

בהצלחה בבחירה ושאפו על האומץ לא לוותר לעצמך! 

על טיפולי cbt יש הוכחות חותכות וצורת הטיפול מאוד אינטלגנטית וחשיבתית. ממליצה.

ארגון מקסים שמלווה ומנחה ,ומפנה ביעילות לאנשי מקצוע טובים.העמותה בראשות הרב נתן שליו.

בהצלחה!

מודעת,ורוצה עזרה זה כבר צעד ממש קדימה מלווה בתפילות רבות!תתחזקי במהרה.

זה כמו אדם חולה שצריך תרופה , להאכיל את הנשמה באוכל רוחני יהיה קל לה יותר לרפא את החרדה. שויתי ה' לנגדי תמיד. הצילך ה' שומרך. 

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/395807

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר