קצת חוששת להתייעץ כאן. אך אין לי עם מי. סליחה מראש.miki052

מולי מעבר לכביש מתגוררת גרושה בשנות ה-40 לחייה, עם כמה ילדים .

היא שואגת המון על ילדיה ממש נשמעת אישה לא בריאה בנפשה.

לפני חודשיים בערך ראיתי אותה במצב לא סימפטי, נכנסתי להלם, אך שתקתי חשבתי משהו חד פעמי.

ולפני שבועיים שוב ראיתי אותה במצב כזה בנוסף לבת שלה שהיתה כמוה.

ואתמול שוב מטורלל

וזה הגיע לשיאים חדשים.

היה איתה גבר בבית. הם ישבו במרפסת ולפתע התנהגו בצורה לא הולמת.

 

אני ובעלי מאוד פתוחים ומדברים על הכל.

מגעיל אותי ממש שהוא ראה אותה. הגעיל אותי באותו יום להתקרב אליו.

אתמול היה לצידי כשזה התחיל ומיד ברח לחדר. החמאתי לו והודיתי על כך אבל אין לי מושג מה קורה שאני לא בבית המום

 

מרגישה שגרה מול בית.......לא רוצה להמשיך.

 

מה עושים?

 

 

מה עושים בקשר למה?לב נתיים
לא הבנתי למה הגעיל אותך להתקרב לבעלך?

🤦

כאילו כל היום היא במרפסת עם החבר וכל היום בעלך בחוץ מסתכל?

למישהו פה ממש משעמם - אולי לכתובןת בעצמה

ממש לא מתכוונת לפגוע בך אבל את רצינית?..

ולמה את לא ברחת? לך מותר יעני?
קודם כל תודה על המתקפה. אבל אסביר.miki052

היא דתיה. וזה מה שהגעיל אותי.

לא נגעלתי מבעלי אישית אלא יותר מעצם המקרה. - לא הובנתי נכון.

אם את ובעלך תשבו יחד ולפתע תצא אישה ערומה מהמרפסת אז..........

 

ולא היא לא היום במרפסת ובעלי לא כל היום מסתכל. ממש לא.

זה קורה בערבים.

החלונות בסלון ענקיים והוא לא בדיוק יושב להביט ולנעוץ עיניים. ויש גם מרפסת.

 

אני לא ברחתי כיון ש:

בעלי התנגד לכך שאתלונן (בפעם הראשונה) כיון שפחד שהיא תתנקם בנו (עם שכנים לא מתעסקים ולא משנה מה קורה -זו משנתו-הוא בורח ממריבות וחיכוכים)

מכיון שראיתי בפעם השניה את הילדה ואת האמא באותו מצב איום ונורא הבנתי שיש כאן פגיעה בילדה והחלטתי לעשות מעשה.

בדרך עקיפין דאגתי שיגיע לרווחה אמרו שהמשפחה מוכרת וזה בטיפול ושום דבר לא התקדם מאז.

ולכן באותו יום שוב דיווחתי על מה שקורה תוך כדי שקורה. בלייב!

אז לא. ממש לא מותר לי.

אבל בשביל לסייע לילדה הזו ולזעזע אותם שוב הייתי חייבת לראות ולדווח בלייב. שיאמינו.

 

מקווה שעכשיו אני נשמעת פחות משועממת.

בכל אופן תודה על תגובתך.

 

 

עכשיו הבנתי יותר את המצבאמא ל6 מקסימים
נדמה לי שבמדינת ישראל יש חוק שאוסר לצאת כך בפרהסיה. אמנם זו מרפסת שלה, אבל אם היא פונה לרחוב, אז אפשר לפנות למשטרה שיבואו לאכוף את החוק.
זהו.miki052

שבעלי לא מוכן.

ההורים שלו נטעו בו שעם שכנים לא מתעסקים בשום אופן.

 

סבלנו בעבר ועד היום סובלים מאיזה הלשנה שאני יזמתי (שזה היה עניין של חינוך וכלל לא הלשנה)

ומאז הוא ממש קיצוני בעניין.

 

עד שלא הסברתי לו וחפרתי שזה עניין שלא תעמוד על דם רעיך (בנושא הילדה)

הוא ממש התנגד.

לכן עשינו זאת בעקיפין.

 

היה שם מכות ומשטרה הגיעה. שמענו את השוטר אומר השכנים ממול הזעיקו אותנו. אחרי שהלכו השכנה הזו יצאה לשכנים שלה וצרחה עלייהם צרחות איומות.

אמר לי את רואה...תראי איך אין הגנה על האזרח הישר..

הוא לא מוכן בשום אופן ובצדק להתלונן.

 

 

 

אפשר לדווח באנונימיותאמא ל6 מקסימים
לומר שאת עוברת אורח (ככה כותבים?)
עשיתי את זה דרך חברהmiki052

שחמותה מטפלת בנושאים כאלה.

אמרו שזה בטיפול .

ואתמול ראיתי כמה שזה בטיפול עצוב

טוב עשית!הריונית ותיקה
חובת הדיווח עלינו ואי דיווח הינו עבירה פלילית!
בתור חברה אנחנו צריכים וחייבים להגן על חסרי הישע.
שמים וארץ ממה שכתבת בהתחלהלב נתיים
וואי נשמע נורא 😱

נראה לי הייתי מזמינה משטרה.. במיוחד מתי שאת שומעת איומים

נשמעת שכנה מאוד בעייתית.. והיא מחפשת בעיות אחרת לא הייתה עושה את זה בצורה כל כך פרובוקטיבית

מקווה שאין לך ילדים גדולים בבית

הילדים שלי הם קטניםmiki052

אבל בלי קשר לילדים.

 

אני מתביישת גם אם רק אני ראיתי .

ממש מתביישת בשביל כל נשות ישראל שכך אישה מסוגלת להנמיך את עצמה.

 

ומאידך מרחמת על ילדיה הם קטנים.

אני חושבת שיש כאן פגיעה מינית .

האמא עברה כביום היוולדה ומיד אחריה הבת בדיוק באותו מצב.

זה מרטיט!

אין לי מושג היכן היו 2 בניה באותו מעמד.

 

ולא מדברת על הצרחות והשאגות שלה

ואין לאל ידי להושיע.

חבל שראיתי את זה עצוב

 

וואי..לב נתיים
טוב דתיה היא בטוח לא אל תשלי את עצמך ..

מי שאין לו דת מאבד את זה לגמרי ומגיע למצב שאין סיבה להתלבש בבית...

שמעתי פעם -קצת קרימינחי- לא בטוחה כמה נכון .. יש דרך לגרום לשכנים לרצות לעזוב .. מסריחים להם את הכניסה לבית עושים הרבה רעש מביאים הרבה חתולים וכו' - הכל בגבול החוק ובלי שידעו מי עשה.. עד שהשכן פשוט עוזב 😬 אולי זה מה שהיא מנסה לעשות ששכניה היקרים יעזבו.. ואולי אתם יכולים לנסות לגרום לה לרצות לעזוב

וילדייך הקטנים - אם הם מעל גיל שנתיים וחצי הייתי דואגת להם יותר מאשר לבעל - הוא יודע מה מותר ואסור ויידע להתמודד במיוחד שאמרת שהוא ירא שמים ..
עזבי רווחה הם לא עושים כלום זה כזה מתסכלציפ'קה
אני התקשרתי ודיווחתי על חברה שבעלה מרביץ לה ולא נעשה עם זה כלום
אני מבינה ממך שאין מה לעשות?miki052


אי אפשר להכריח אישה להפרד מבעלהתיתי2
גם אם הוא מכה אותה...
היא אדם בוגר והמדינה לא יכולה לקחת במקומה את האחריות על החיים שלה.

לעומת זאת, אם הורים מכים ילדים, אפשר לעצור את זה.
כי ילדים הם חסרי ישע. והמדינה כן יכולה לקחת עליהם אחריות כדי להגן עליהם.
יש הבדל בין בוגרים לילדיםאורי8
במסגרת העבודה שלי אני מכירה את הרווחה והכללים שלה. אם החברה שלך לא תתלונן בעצמה במשטרה, לא יעשו כלום, אלא אם כן יש חשש לחייה, וגם אז יאמרו לך להתלונן במשטרה.
כשמדובר בקטינים( מתחת לגיל 18) הם חייבים לבדוק את התלונה.
ואו מבינה אותך כ"כחסוי בהחלט

גם על הקטע עם בעלך,

זה ממש קשה שסיטואציות כאלו עולות לראש בדיוק כשאת מקבלת חיבוק מבעלך. זה זוועה!

אולי תנסי וילונות כמעט שקופים? לא כל הוילונות אטומים ומחשיכים. לי לדוג' יש וילון מקסים שממש לא מחשיך את הבית.

בסגנון הזה:

לא מובן מה היה ומה בעלך אשם?!??הריונית ותיקה
כאילו באמת די הזוי להגעל או להאשים אותו במשהו.
לי יותר הפריע האם הילדים שם בטוחים או שיש צורך לערב אנשי מקצוע
הייmiki052

כפי שכבר כתבתי

לא נגעלתי ממנו אלא מעצם הסיטואציה המביכה הזו.

הוא ממש לא אשם. חלילה ,לא האשמתי.

 

וכפי שכבר ציינתי ערבתי בדרך עקיפה רווחה (כי בעלי מאוד חושש) אך כלום לא זז שם.

הילדים לא בטוחים בכלל. היו שם מכות , הרמת חפצים וכ"ו.

יצא לי לשמוע אותו צורחת אני אשחט אותך. אין לי מושג למי אמרה.

 

 

 

 

קודם כלאני זה א
לא כל כך הבנתי למה את נגעלת ממנו הרי מה שראה לא קשור לפחות בעיני לקשר שלכם.. ולצערי לפעמים רואים מראות לא נעימים.. אולי התכוונת שאת מרגישה מבוכה ממנו בעקבות מה שראיתם?
וילונות יכול לפתור את העניין אם זה חלונות שצריך להסתיר אבל גם נראה לי לא נעים להיות סגורים כל היום בלי לראות את החוץ.. וזה גם עניין של אמון ביניכם כי הרי כשאת לא נמצאת את אמורה לסמוך עליו. ומן הסתם שלא כל היום אתם יחד. אני גם מניחה שהוא לא יושב ומתצפת עליהם. אולי תדברו על זה ובכמות אם זה נורא מפריע לך אולי תעברו דירה אם רלוונטי. לי אישית זה היה מפריע בלי קשר לבעלי גם לי ממש לא היה נעים לראות מראות כאלו על בסיס יומיומי..
לעבור דירה לא ככ רלוונטיmiki052

זו דירה שלנו...

אבל חשבתי על הכיון.

 

וילונות לא אופציה- מחשיך את הבית. סגרתי כמה פעמים אבל זה מרגיש מחנק.

 

דבר נוסף יש בנינו פתיחות כמו שכבר כתבתי ומדברים על הכל!

הוא אדם ירא שמים וסגור אבל גבר זה גבר ויכול מאוד להיות שאני טועה!

 

 

אני חושבת שאף אחת לא תרגיש בנוח כשיוצאת ובעלה בבית אם ראתה כאלו מראות מס' פעמים שוב יכול להיות שאני טועה.

מה שבטוח עד אתמול לא חשבתי על מה קורה כשאני לא בבית אני לא אדם אובססיבי ולא חשדן, אני מאוד זורמת מטבעי..

פשוט זה קרה אתמול וזה הציף לי את שאר הפעמים שהיו ...ויכול להיות שהגזמתי קצת.

 

 

האמת,חדשה ישנה
מצב כ''כ קיצוני נראה לי לא ממש מושך גבר בריא בנפשו שיש לו אישה נורמאלית.

אני הייתי יותר חוששת אם בעלי היה רואה אישה מוצלחת ויפה וקצת חשופה... אבל אישה שהנמיכנ את עצמה לתחתית של התחתית ועוד עם הבת שלה 😧 מעורר סלידה וגועל גם אצל גברים נורמטיביים... ממש אין לך מה לחשוש מבעלך...
אז אני בשונה מכולןחדשה ישנה
יכולה מאוד להבין אותך שלא יכלת להתקרב לבעלך...
ברור שהוא לא אשם ואין קשר אליו... אבל כשיש דברים ממש דוחים וסוטים בנושא של מין זה פשוט גורם לסלידה לכל מה שקשור איכשהו .... אני ממש יכולה להבין אותך. נשמע מזעזע וטראומתי. ה' ירחם איזה עולם פרוץ ודוחהה....אוף
תודה לך!miki052
עבר עריכה על ידי miki052 בתאריך ב' באלול תשע"ט 23:06
עבר עריכה על ידי miki052 בתאריך ב' באלול תשע"ט 23:06

כתבת יפה ונכון !

אולי יש כאלה שזה לא מפריע להן....

 

 

מבחינתילב נתיים
בעלי לא קשור ''לנושא''

הוא הרוגע שלי המקום המבין המכיל המשמח המרגיש לא מתרחקת ממנו במיוחד לא בגלל אחרים ח''ו
בוודאי שהוא לא קשורmiki052

ולא התרחקתי ממנו. ממש לא

וכמו שאת כותבת זה הרוגע שלך - זה נכון. את צודקת במאה אחוז!

אבל המצב המסויים שקרה באותם רגעים היה דוחה ומעורר בחילה. והגעיל אותי ממש שהוא ראה את זה.

 

 

רק אני לא הבנתיהבוקר יעלה
מה קרה שם?
אני ממש מבינה את זה...אהובה על עצמי
אפילו לקרוא על פגיעות מיניות גורם לי לא לרצות להיות עם בעלי...
לדעת שהדבר הכי מדהים הופך לזוועה וניצול וגועל זה נורא....
יש כאן 2 נושאים שונים-
הרגשות שלך והקשר עם בעלך, וחובת הדיווח בקשר לילדה...
לדעתי את חלקך בעניין השני עשית כבר... מה את יכולה לעשות יותר?!
אבל בקשר לבעלך באמת לא יודעת מה לכתוב לך זה באמת בעייתי ומאד לגיטימי להרגיש כך....
תודה לךmiki052


יש לך דרך ליצור קשר עם האבא?ים...


לא, אין לי מושג מי ומהmiki052אחרונה

אני גרה כאן רק שנה (קניתי לפני מספר שנים)

 

 

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

היא לגמרי חצתה גבולנעמי28

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.


אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

 

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

 

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

 

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.אחרונה

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך