מפחדת להתעלף בחופהאניחדשהכאן
היי אספר בקצרה אני בהריון מבעלי לעתיד בחודש 4
תחילת חודש הבא אנחנו מתחתנים
הבעיה היא כזאת- שהתחיל לי תופעה שכשאני עומדת מעל ל2 דק׳ רצופות אני רואה שחור בעיניים מאבדת ריכוז ומרגישה שאני ממש עומדת להתעלף
זה קרה לי החודש ופעמיים התעלפתי..
הרופאה הסבירה לי שזה קורה לי בגלל שיש לי לחץ דם נמוך וגם בגלל ההורמונים של ההריון כי הכלי דם ברגליים נפתחים ויותר קשה להם להזרים דם ללב בעמידה ממושכת.. ושאין לזה פתרון רק אחרי ההריון יהיה לי שיפור ואם אני רוצה היא תתן לי הריון בסיכון
אני ממש כל היום בחששות לקראת החופה וריקוד הסלואו יודעת שלא אצליח לעמוד יותר מדקה אני פשוט אתעלף.. ממש ניהיה לי עצוב מהנושא הזה זה היום שחיכיתי לו כל החיים ולא באלי להרוס אותו בגלל זה..
תיכננו גם בחופה שכל אחד יגיד כמה מילים ושתינו הכנו כבר מה להגיד ולא רוצה לבטל את זה בגלל התופעה הזאת אוף..
אשמח לעצות..
ללכת לעוד רופא או לרפואה משלימה לנסות לקבל עיצותישנה חדשה
ואולי דברים טבעיים שיעזרו
רק שאלהחסוי בהחלט

אני לא מצליחה להבין...

יש לך בהיסטורית הודעות הודעה שכתבת לפני חצי שנה בערך שאת נשואה 6 שנים ונכנסת להריון בלשון הזו:

 

היי לכולן וחג שמח! 
להערת אגב.. אני חדשה כאן 
אנחנו זוג נשוי 6 שנים.. בסביבות גיל ה25
והאמת שרק תכננו וניסינו להכנס להריון החודש הזה בפעם הראשונה,
הצלחנו לקלוע ליום ביוץ ולאחר ביום כן יום לא.. השתמשו ברופא נשים ובמקלון ביוץ לדיוק..
שבת הבאה זה השבת שאני כביכול אמורה לקבל מחזור, (בתקווה שלא)
ואנחנו מתכוונים לבדוק בשבת הבאה בבדיקה הביתית של מקלון הזהב
בעלי ממש רוצה שנעשה את זה ביחד ושלא אבדוק לבד

...............

וכל שאר ההודעות שלך עוסקות בזה שאת מתחתנת כשאת בהריון וכו'...

תסכימי איתי שזה קצת חשוד?

 

חברים,

האם מדובר בטרול?

 

ובעוד הודעה כתוב בת 21...חסוי בהחלט


אולי בהתחלה לא רצתה לרשום שהיא רוצה להיכנס להריון והיא לאבדויה123

נשואה...

 

בכל זאת פורום דתי...

 

 

הסבר פשוטאניחדשהכאן
ההסבר הפשוט הןא שאני ובן זוגי קצת מעל ל6 שנים יחד ובמקום לרשום ״בן הזוג שלי״ רשמתי בעלי והגדרתי אותנו כנשואים כי זה לא כלכך משנה לתוכן השאלה
במיוחד כי זה פורום דתי
גרבי לחץ*~טליה~*
אמורים לעזור ולמנוע את הדבר הזה שנקרא אורטוסטטיק היפוטנשן

אולי תנסי עכשיו לפני החתונה לראות אם מועיל לך

זה בצבע גוף, יכול להיות שעם שמלה ארוכה זה לא יהיה בולט

כדאי עם מרשם רופא ודרך הקופ"ח- יותר זול
תוכלי משהו ממש מלא מלח צמוד לחופה, גם אם את לא ממש מסוגלת,חבובוש

זה ממש פוקח את העיניים.

וכן להדגיש לרב המקדש לערוך את החופה בקיצור נמרץ בלי סלסולים וסיפורים.

כמו כן, פעם הייתי באיזה חופה שהתחילה ממש מאוחר, והרב אמר כי ניתן לוותר על קריאת הכתובה, איני יודעת מה המקור לכך.

 

ובנוסף חושב שהיה כיסא בקירבה מקום ואולי תבקשי מאמא שלך להחזיק אותך במקרה הצורך.

תודה רבה!אניחדשהכאן
תודה רבה על העצות באמת שעזרתן לי!
אני יאכל מלפפונים חמוצים לפניי החופה
וישתה הרבה מיים וילבש גם את הגרביים אלסטיות
ויקווה לטוב בע״ה
תודה רבה
ב"ה א] מזלט ענקי ב] או שתשבי ותעמדי רק בברכות או שתבדקי עםmetorafi

רופא על כדורים שיזערו או משהו

אולי תבקשי מהאולם שיהיה מאחורייך כיסא בר כזהרקלתשוהנ

שאם תרגישי לא טוב תתיישבי, אבל זה לא יהיה כזה בולט?

כן אני יבקש שיהיה כסא לחירוםאניחדשהכאן
אני פשוט מפחדת שרק הפחד שיקרה לי את זה יגרום לי לתחושות האלה..ולא אצליח להתרכז ולהיות אני
את יכולה לנסות לא לעמוד בלי לזוז?בת 30
להעביר משקל מרגל לרגל, משהו כזה?
זה יכול לעזור
זה בערוץ "דתי"? רחמנא ליצלן. מזעזע.ד.

[וכן - נלעג בעיני, שמרוב רצון תמים וטוב לעזור, אין שמץ הערה.. כך הורסים הרגשות טבעיות נורמליות אצל ציבור. הופכים פרופורציות. דורסים את המוסר הטבעי ואת דבר ה' - הכל כמובן מרצון טוב..]

שכוייח, דן, כל מילה בסלעיום בחצריך


ישר כחגלויה
אני חושבתעץ הלבבות
שיש מקום לכתוב בעדינות שהדבר לא רצוי או מתקבל מבחינת ההלכה אך צריך לזכור שיש עלינו חובה לאהוב כל אחד מישראל ובוודאי אדם שמבקש סיוע או עזרה.
יתרה מכך, כשאנחנו נגיב ברגישות ובאהבת ישראל נקרב את הכותבת ודומיה ובעז"ה היא תרגיש את החמימות הזו ואי אפשר לדעת באיזה אופן זה יקרב אותה לתורה ולמצוות.
יש מצוות הוכחה ולצידה יש מצוות אהבת ישראל שחשובה לא פחות.
אני מדריכה כלות לא דתיות ופוגשת מקרים רבים ומגוונים הדרך לקרב היא ברכות ובאהבה.
שבת שלום!
זה באמת לא קשור...ד.

למרות רצונך הטוב והתמים (באמת) שניכר מדברייך.

 

אני לא באתי "לקרב את הכותבת".. ובכל דברי - אם תקראי שוב - אין מילה אליה ועליה-אישית. ליבי על מי שגידלו אותם באוירה שעקרה הרגשות בסיסיות ומוסר טבעי, ברור שהכתיבה היא מנאיביות מוחלטת (אם זה לא משהו "טרולי"), לא הערתי לה מילה. זה לא המקום ולא ענייני כאן.

 

אני הערתי על זה שזה נמצא "כאן", נח בשלוה בפורום - ומגיבים, מרוב רצון טוב לעזור, כאילו לא קרה כלום... שִמְךָ הגדול לא שכחנו. גם לא את המוסר הטבעי שלנו. אם מישהו היה שואל בתום לב איך להתחלק בשלל שהוא וחבריו שדדו - גם היית אומרת שמכיוון שהוא מבקש עזרה אז צריך לכתוב בעדינות שזה לא רצוי מבחינת ההלכה?

 

אין לכך כל קשר לאהבת ישראל. שום קשר. מי ש"אהבת ישראל" שלו, גורמת לו להתקהות בהרגשותיו לגבי דברים הכי בסיסיים, אז זו בעיה במושגים ובאהבת ישראל.

לי לא זז מילימטר מהאהבת-ישראל כלפיה, עם מה שכתבתי - וכמו שאמרתי, לא עלה לדעתי לרגע "להוכיח" אותה כאן. מה זה יעזור.. מה שייך בכלל. מי שנמצאת בתוך מצב כזה - מה שיש לעשות כעת זה "להוכיח" אותה? משם מתחילים?

 

והגישה כאילו "אהבת ישראל" זה בשביל להשיג איזה "קירוב", היא גישה מוטעית. לא כתוב "אוהב את הבריות כדי לקרבן לתורה", אלא "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". כך הדגיש הרצי"ה זצ"ל. אנחנו אוהבים את הבריות מצד עצמם, ואנחנו מזדעזעים מדברים מזעזעים מצד עצמם - ולא קרב זה אל זה. אף צד לא מנטרל את משנהו. 

וכשמישהו "מבקש עזרה" בשאנטיות על מציאות שאמורה להחריד לב יהודי, וזה נשאר ואין התייחסות - זה מזעזע. 

 

 

ממש אין לכך שמץ קשר לכך שאת "מדריכת כלות לא דתיות". כלות לא דתיות, באות אלייך באופן פרטי - את יודעת מראש מאיזו מציאות הן באות, ואם את גם מצליחה להכניס תפיסה שפויה יותר מברחוב לגבי נישואין - יפה מאד.

 

כאן מדובר על אוירה ציבורית ברשות הרבים "דתית". זה אחרת לגמרי. 

גם אני ייעצתי לאנשים במצבים מאד מסובכים. זה פשוט לא קשור אחד לשני.

 

כך הורסים אוירה ציבורית. כך "מרגילים" לקבל דברים כאילו זה "לא כ"כ נורא".. "לא רצוי".....

 

 

יש תופעה בפסיכולוגיה, שמכנים אותה "תופעת האותורן".. עשו פעם ניסוי. אמרו לאנשים באולם, שמנסים עד כמה אדם יכול לשאת שמחשמלים אותו. על הבמה היה שחקן - כמובן שהקהל לא ידע שזה שחקן - והתחילו "לחשמל". משלב מסוים הוא התחיל לעשות תנועות נוראיות של כאב.. כולם ישבו בשקט.  רק כשזה הגיע ל"רמות" מאד גבוהות של מתח  חשמלי - ומחאות חריפות ביותר מצידו - התחילו כמה להגיב....

 

מה זה אומר? שכאשר מציגים לאנשים משהו מזעזע, תחת "פלומבה" מסויימת - זה יכול לעקר להם את הדברים הכי טבעיים זו הסכנה הגדולה.

מציגים דבר שאדם עם מוסר יהדות נורמלי, אמור לצעוק בזעזוע כשהוא שומע אותו (וגם סתם אדם נורמלי, עד לפני זמן לא רב). אבל שמים את זה תחת הכותרת של בקשה תמימה לעזרה (לדעתי באמת בתמימות, אלא אם כן סתם איזה טרול היה רוצה להכניס כאן משהו כזה, בדיוק תחת התרגיל הזה... כבר היו דברים מעולם..). ואז, מה פתאום לצעוק ולהביע זעזוע מזה שזה נח לו כאן....  כך מטמטמים ציבור. כך גורמים לאבד מוסר טבעי. כך גורמים להתקהות. שום קשר לעזרה אישית אחד-על- אחד למישהו שנמצא במצוקה ובא להיעזר אישית אצל מישהו שהמושגים ברורים ונהירים לו.

 

ולכן, גם רק היתממות היא להתחיל "לחקור" איפה בדיוק העבירה ב"סקאלת העבירות". כמו שכותב בעל העקידת יצחק, שחטא קל ציבורי, חמור מחטאים חמורים פרטיים (לא שזה "קל", זה חמור מאד, אבל בשביל מי שבא כאילו לעשות "השוואת עבירות" בדקדוק הלכתי. זה לא שיעור גמרא כאן - אלא פורום ציבורי).

ראשיתעץ הלבבות
מעריכה מאד את התשובה המפורטת וכתמיד ניכר שיראת השמיים מנחה אותך. החכמתי.
עם זאת, לדעתי ההקבלה לשודד ולחבריו אינה מתאימה משום שסביר להניח שהם יודעים הייטב שמעשיהם נוראים.
לעומת זאת במקרה הנוכחי יתכן מאד והכותבת כלל אינה מודעת לחומרת הדבר. לא סתם נולד המושג "תינוק שנשבה" לצערנו הריחוק יצר מציאות עצובה שכזו.
ולכן גם ציינתי את היותי מדריכת כלות. בגלל שאני פוגשת כלות שלא יודעות דברים בסיסיים כ"כ ושאלות תמימות שלהן מחזקות אצלי את ההבנה של המושג הזה.
הפורום מעבר להיותו מרחב ציבורי דתי מייצר הזדמנות (כדוגמת המקרה הזה) למפגש בין עולמות. ואף פעם אי אפשר לדעת איפה תהיה נקודת מפנה בה ידלק הניצוץ.
אני מסכימה איתך לגמרי ותודה שעוררת בענין, שאי אפשר להגיב מבלי להתייחס לעצם המעשה ולהביע מורת רוח.
אך עם זאת ובאותה תגובה בהחלט יש מקום לעזור לסייע ולהגיב בחמימות שתקרב הלבבות ותשבור מחיצות המרחיקות. בבחינת "שמאל דוחה וימין מקרבת". והקב"ה יסייע בידינו להגיב נכון ולא תצא תקלה תחת ידינו.
אני כתבתי במפורש, בתגובה אלייך , שעליה הגבת,ד.

שאני לא רק "מניח" שאינה מודעת - אני בטוח בזה (אם מדובר בכותבת אמיתית). נאיביות טוטאלית.

 

ההקבלה ל"שודד וחבריו", היא לגבי עצם הענין. התחושה שזה אמור ליצור אצל מי שקורא כאן. ובענין זה - יש מקום לומר שזה אמור לזעזע יותר מה"שודד". 

 

אז אם אנחנו יכולים כ"כ לאבד את הטבע שלנו הנורמלי, עד כדי להגיב כאילו "לא קרה כלום", זה עושה אותנו ללא-נורמליים. 

קל וחומר כשמדובר במקום פומבי, שההשלכה של דבר כזה על קוראים, היא עוד הקהיה של דברים שצריכים להיות הכי פשוטים.

ואולי בצד ה"'קירוב", זה יחטיא עוד כמה שעומדים על הסף ורואים מה התהודה הציבורית לפרסום כזה (וזה לא תיאורטי - יש כאן כאלה)?

 

 

ברור שכמדריכת כלות, את אכן צריכה לגשת בימין מקרבת. ומה יש לדון מי שגדל במציאת מעוותת לגמרי מבחינות אלו.

אבל כאן זה לא הדרכת כלות פרטית. כאן זה מקום ציבורי. וגם את אישית - אם ההדרכת כלות הזו תגרום לך בִּפנים לפחות זעזוע, אז מציע לך לעשות רביזיה.

 

מעשה שהיה: פעם היה חסר אצל הרצי"ה זצ"ל עשירי למנין. הביאו יהודי מהרחוב, מחלל שבת. הרצי"ה דיבר איתו בחיבה רבה, והמשיך לדבר... עד שנכנס עוד מישהו - ואז התחילו.

אח"כ שאלו אותו - הרב מדבר כ"כ הרבה על אהבת ישראל וקירוב רחוקים, אז למה לא לצרף אותו?... התחיל לבכות: אתם יודעים מה זו שבת, מה זה חילול שבת בפרהסיא?....  גאון באהבת ישראל, גאון באהבת השבת והתורה ומצוותיה.

 

אז מי שרוצה "לקרב" - אני לגמרי בעד. אבל שלא ירחיק אגב זה את עצמו ואת החֶברה, מתחושות הכי נורמליות ביחס לדברים הכי בסיסיים. שיההי ברור לו שאינו מתקהה במושגיו ותחושותיו בגלל זה.

ותמיד צריך להבחין, האם אדם מגיב (כמוך אני מניח) על אותו בסיס של חומרת הענין עצמו. ומי - כי באמת זה "לא מרגיש לו כ"כ נורא".. ואז - ה"אהבת ישראל" וכו', זה די תירוץ.

 

 

ואני מדגיש שוב - עוד יותר ממה שאת אמרת:

אם היה מדובר במישהי שמגיבה אליה מאחורי הקלעים, באישי, ופותחת שמצד האמת אנחנו חושבים שזה באמת דבר נורא שמגיעים כך - ומסבירה למה - ואח"כ אומרת לה, כעת שאת במצב הזה, וצריכה עזרה מעשית, בואי אעזור לך, ומציעה מה לעשות - בוודאי שכך ראוי לעשות. גם אם מישהו מחלל שבת יתנגש בשבת, ישר נרוץ לעזור לו.

ואכן, זה באמת גם יגרום לעיתים להתקרבות למושגים שלא שמעו עליהם, להוותנו.

 

להגיב לאנשים ב"חמימות", צריך לא רק כי זה ישבור מחיצות - אלא פשוט כי כך צריך להגיב. וכי לא נפטרנו מאהבת ישראל בגלל דברים שאדם עושה בבלי דעת, ואין היום מי שיודע להוכיח.

השקר הכי גדול הוא להעיר לה!הלוי מא
אמנם זה לא לרוח האתר והפורום אך אינני רב של אף אחד.

אמר לי פעם חבר טוב.

"תדאג לי לעולם הזה שלי ויצמח לך טובה גדולה לעולם הבא"
כמובן שלא אשדל אותו לגנוב וכד.... אבל אתה באמת חי באיזה סרט שיש למישהו פה השפעה על ההודיה היקרה שפתחה את השרשור.

הערות כמו שלך יוצרות אנטי ומרחיקות אותה מהיהדות בדוק.
תנחת מהאולימפוס שאתה חי בו
מילא רק לההעיר. אבל זה נאמר בצורה פוגעת ממש!כלה נאה
לא פוגעת ולא בטיח...ד.

תקראי שוב.

 

תראי על מה זה נאמר.

 

כנ"ל, כל אחד שיבדוק אצל עצמו מאיפה זה בא לו. וזה לא משנה אם בלבוש "חרדי" או בלבשו ההיפך.

 

מנסים לטמטם את הציבור, להפוך אותם אדישים לזנות. כאשר כמובן על כל "פיפס" פרטי אנשים צועקים עד לב השמיים - אני לא אלך עם זה. 

״להפוך אנשים אדישים לזנות״אניחדשהכאן
התגובה שלך כל כך חשוכה.. פשוט עצוב שיש אנשים שלא מקבלים את האחר
אחר כך אל תתפלא כשתראה למה יש שנאה נגד חרידים לצערי
אני אישית מאוד מכבדת את החרידים והדתיים ובאמת מעריכה אותם אבל מצפה שזה יהיה הפוך
כולנו אטומים לזנותהלוי מא
לסמים לבעילות אסורות.

זו המסקנה בגלל זה אנחנו שומרים נידה הרחקות שבעה נקיים למרות שקשה מצטערים על כל יהודי שלא שומר על קדושתו....

לא הבנת את לימוד הזכות שלו על כל יושבי הפורום?
לפי מה שאני מבין הואיהודה224
לא חרדי... אז לא להשמיץ בבקשה והתגובה שלו לא חשוכה הוא בהחלט מביא פה פרספקטיבה תורנית
יכול להיות שיש כאלה שלא מודעים לה, או מודעים ולא עומדים בניסיון זה כבר עניין אחר את שלי כתבתי לו בפרטי...
אבל גם ליצור מציאות שזה דבר נכון וכשר זה לא נכון..
1. קודם כל זה טעות לעשות דבר כזה (וכולנו טועים, טעינו, ונטעה עוד כנראה)
2. מותר להביע מורת רוח (לדעתי עדיף בפרטי)
3. מה שכתוב בתורה הוא לחלוטין לא חשוך לתפיסת עולמי ותפיסת רוב מוחלט של הכותבים כאן אז נא לכבד
ואחזור על כך שצריך לדעת איך להוכיח איפה ומתי.
"חשוכה"?... האופנה החדשה.ד.

אני דווקא נזהרתי שלא להגיב כלפייך אישית - אלא כלפי זה שזה מתפרסם כך בערוץ דתי, ושאף אחד לא מעיר על ה"מציאות" הזו לפני שבא "לעזור" בענין הטכני.

 

אבל כיוון שראית לנכון לומר "חשוך" - כמו האופנה הפרימיטיבית והחשוכה היום לומר "חשוך" על כל דבר שהוא הכי בסיסי, "פטנט חדש", וכך להצדיק כל דבר בעייתי - אז אני אענה לך כמידתך:

 

אני אגיד לך מה "חשוך". "חשוך", זה שאנשים לפני שהתחייבו  זה לזה, לפני שנישאו, לפני שהקימו משפחה, הם כבר "בהריון". זה מה שחשוך. אמנם גם לפני הרבה-הרבה שנים, לא היו "חשוכים" עד כדי כך, אלא, כדברי חכמים שמתארים את המציאות אז, אדם היה מוצא אשה בשוק, מוצאים חן, לוקח אותה לאשה מיד (גם אז - לא בלי מחוייבות, אבל בלי שום "הכנות") - אבל בכל זאת אמרו חכמים שצריך להיות יותר מוּארים, שאשה זה לא איזה חפץ.. יש תהליך, אירוסין, נישואין, התחייבות בכתובה - שיהיה ברור שהבסיס הוא המשפחתיות, המחוייבות, הקשר הנשמתי - לא איזשהו "הפקר".

 

אלא מה? שאני לא רציתי לכתוב לך כך. היה ברור לי שאינך מודעת למושגים הללו - שלא באשמתך - ושאת כותבת בתום לב. אפילו שמחתי שחשובה לך כ"כ החתונה. מראה שאת תופסת שלהקים משפחה - זו כבר מדרגה חדשה, לגבי מה שהיה קודם.

 

אבל בגלל שאת לא התאפקת, וכינית את המושגים הכי בסיסיים של היהדות, וגם של הנוכחים במקום הזה שבו ביקשת עזרה, בתור "חשוכים", אז ראיתי לנכון להאיר קצת את עינייך מהחושך האמיתי.

 

וגם "חשוך", שבמקום לחשוב קצת לעומק - שמא בכל זאת לא סתם כך עם ישראל נוהג אלפי שנים - נתפסים לשטחיות הרדודה שהמציאו היום כמה אנשים, לקרוא "חשוך" לכל מה שנגד מה שלא חשבו עליו, ו"פתרו את בעיותיהם"... כידוע, היום כל מי שכותב נגד איזו אידיאליזציה מסטיות, גם יש את המקהלה שצועקת "חשוך"... זה בסדר - גם בסדום ועמורה חשבו שזה חשוך - כבר לפני המון שנים.

 

 

מכל מקום, כפי שהסברתי כבר כמה פעמים - התגובה שלי דווקא לא נכתבה כלפייך.. לא עלה בדעתי לצפות שמזה שאכתוב משהו ב"קוד" כזה, זה ישַנה משהו אצלך - וגם לא היה לי ענין בכך ע"י איזו הודעה. התגובה שלי, היתה לאנשים שמגיבים כאן קבוע, אולי גם למי שאחראי על מה משאירים מההודעות שעולות. הסברתי את זה כמה פעמים בתגובות אחרות - חבל לחזור על זה.

ולפי היהדות (וגם לפי הנורמליות האנשוית עד לפני זמן לא רב), אכן קרבה כזו שלא בנישואין, נקראת "בעילת זנות". מוטב לא להגיב על מושגים שלא מכירים. 

וכבר אמרתי מה "חשוך" באמת. וחשוך שהיום בנות לפני שמתחתנות, כבר "התנסו" לא פעם בכל מיני גברים מקודם - ופעמים רבות יותר נכון לומר, נוצלו - במקום להגיע לנישואין באופן ראשוני. זה החשוך, ועוד יותר חשוך שעושים מהחושך הזה אור.

 

שוב - זה לא "אלייך". אין לי שמץ טענה כלפי מי שגדל במציאת מעוותת, ובגלל זה חושב שהיא ישרה.

 

 

אבל כדאי לך להבדיל היטב, בין "לקבל את האחר", שפירושו לכבדו כבן אדם, לראות גם את הטוב שיש בו וכד' - לבין לקבל כאילו כל מה שהוא אומר זה "בסדר" או לגיטימי. גם את כמובן לא תקבלי כל מה שיאמר האחר כלגיטימי (מספיק לראות מה שכתבת הרגע...), אלא מה? שיש אנשים שלא מקבלים, שגם לאחר "מותר" לא לקבל דברים. 

 

את רוצה "לשנוא" בגלל זה? שיערב לך. אני מאד לא מכבד, בלשום עדינה, "איומים" כאלה. את יכולה לשנוא עד מחר בלילה - ולא תגרמי לאף אחד "לקבל" שדברים שמִתמיד היו אצלנו הכי בסיסיים, זה פתאום "בסדר". אל תזדעזע... לא.

 

אבל אם ציפית שאולי "תזכי" לשנאה בחזרה - אז ציפיתך נכזבה. אני לא אשנא אותך בגלל השנאה שלך. ובוודאי לא בגלל דברים שלא למדת ואפילו לא מודעת לכך שלא למדת אותם.

 

אצלנו, בניגוד לתרבות-השנאה, יש הבדלה גמורה בין התנגדות להשקפות/התנהלויות מסויימות - לבין יחס אל האדם מישראל שנושא אותם. אני לא אאיים ב"שנאה" למי שלא יקבל את מה שאני אומר....

אתה צודק בכל מה שכתבת.כלה נאה
רק לא אהבתי את ההתקפה על אישה שבעצם לא דתיה ולא מודעת כמה זה צורם אצלנו.
ברור לי שצריך לעצור את הדיון על נושא כזה.
אבל אני חושבת שאיך שזה נעשה פגע בה ומרחיק.

ואם היא הייתה כותבת על חילול שבת שהיא עושה ובעלה רב איתה על זה.
גם היו מתקיפים אותה?
לא ניראה לי.
כבר אמרתי כמה פעמים..ד.

זה בכלל לא היה "התקפה עליה"..  ברור שהיא כתבה לגמרי מתוך נאיביות (כך לפחות אני הבנתי).

 

זה היה על כך שזה נמצא כאן, בניסוח של משהו "טבעי", כאילו "מובן מאליו" שכך מגיעים לנישואין - ואנשים טובים נחלצים לעזור בלי שמץ הערה על זה שכאן לפחות מובן שזה לגמרי לא המציאות שאמורה להיות (אולי בכלל יש מקום לשקול מצד מי שמנהל פורום, האם אפשר להשאיר הודעה כזו. הרי - לגמרי בלי להתכוון - עצם הנחת דבר כזה, בגישה של משהו מובן מאליו, לא של איזו בעיה שקרתה - הוא הפוך מכל מה שאמור לייצג הערוץ הזה).

דבר כזה, הוא מוריד את הציבור. "מרגיל" לא להרגיש דברים, לקבל שדברים הכי מובנים הם בעצם "ענין של גישה" וכד'. וכמו שכבר כתבתי, זה עלול להזיק בפעל לאחרים. אז צריך להגיב על כך.

 

[לגבי הדוגמה שהבאת, אני באמת חושב שיש הבדל ברגישת לדברים. אבל אכן יש להניח, שאם מישהי היתה כותבת, "כשאני נוסעת בשבת לים - אני מרגישה בחילה בנסיעה, מה אפשר לעשות".. - אז קודם כל, האדם הסביר היה אומר משהו על עצם הנסיעה בשבת, אע"פ שאינה יודעת וכו' וכו', ולא מגיב בהתעלמות מהנושא שעליו מדובר. 

כבוד שמיים והמושגים הכי בסיסיים שלנו, הוא שום דבר? קחי דוגמה אחרת: אם מישהי היתה כותבת לך: כשאני פוגשת את האמא הפרימיטיבית שלך - בא לי להקיא בתוך ההריון, מה אני יכולה לקחת נגד זה... לא היית אומרת איזו מילה על האמא לפני הצעת של משהו נגד בחילה?....]

השקר הכי גדול זה לשקר.ד.

וזה מה מה שעשית בהודעה הזו - בעיקר לעצמך.

 

אני הרי כתבתי בהודעה עליה הגבת - שההערה אינה "לה". אין טעם לחזור - מי שרוצה, שיקרא שוב. ולכן גם אין ענין/מחשבה להשפיע על זו שכתבה ע"י כך. גם את זה כתבתי.

 

את התירוץ של "מרחיקות מהיהדות", אנחנו שומעים מהרבה אנשים על כל מה שאינו "דתי מחמד" ברשות הרבים.

 

ומוטב תמנע את עצמך מנוסח של "האולימפוס שאת החי בו".. מי שבעיניו להזדעזע מפרסוןם דבר כזה הוא "אולימפוס" - שיבדוק את עצמו, מאיפה זה בא לו.

 מכיוון שאין לי ענין להעליב אנשים באופן פרטי - אני לא ממשיך עם זה. אפשר לעקוב אחרי הודעות שהתפרסמו עם הזמן. כל אחד שיבדוק את עצמו. 

מה אתה מצפה מאיתנו?הלוי מא
שנגיד לה נו נו נו יא קדשה בעיניים?

תאמר לי מה תן תגובה שהיית מצפה.
נו, באמת.....ד.

הרי הבנת שלא ציפית למשהו כזה - אז למה לצייר קריקטורה?

 

ראשית, אני הגבתי איך שציפיתי מעצמי להגיב.

 

הדבר השני - אמרתי: טרם עזרה - לפחות משהו, הבעת אי נוחות, תזכורת שזה דבר שלפחות במושגים המקובלים כאן (בושה שצריך לומר דבר כזה), זו מציאות לא שייכת. ואז לעזור באופן נקודתי, ע"י אותן נשים שברצון טוב ובתום לב נחלצו לעזור.

 

הסברתי ברור, כמה פעמים: לא יתכן, שבפורום "דתי", יוזכר משהו כזה לא כ"בעיה שקרתה", אלא כדבר שהוא כאילו מציאות ש"מובנת מאליה".. ורק צריך לברר כמה פרטים מעשיים, וזה יעבור כאילו לא כלום. זה לא יתכן - לא מכבוד שמיים, לא מכבוד הבריות והציבור שכאן. לא מצד שמירה על הנורמליות שלנו, שהיום מכל עבר מנסים להרוס אותה ח"ו.

אין כל קשר ל"תוכחה" אליה אישית. אני עצמי, אחרי הזעזוע הראשוני, "חייכתי" מהתמימות (בהנחה שההודעה אמיתית), ואפילו הספקתי לומר לעצמי, איזה יופי שאפילו בתוך מציאות כזאת - עדיין "חתונה" זה משאת נפש מרגשת (מקוה שלא רק בגלל ה"טקס", אלא בגלל המשמעות שנהיים נשואים).

תודה רבה על התגובה הזו. עוררת וחיזקת מאד.מיואשת******
אגיב לךיהודה224
בפרטי
ב"ה כן זה בערוץ דתי היא התייעצה על בעיהmetorafi

לא חיפשה הטפת מוסר מה גם שהיא כבר בהריון ולא התייעצה האם להיכנס להריון לפני החתונה היא פשוט ביקשה עזרה אנחנו לא שופטים התפקיד פה זה כובע של לעזור במה שחושבים שעוזר 

תגיד לי, קראת מה כתבתי?..ד.

ראית אל מי כתבתי?

 

["מצחיק אותך" ה"להיכנס" וכו'?... אני חושב שזה עצמו חלק מהבעיה. זה בדיוק תוצאה של הטמטום המתמשך ששוטפים בו את הציבור, בכל מיני מערכות]

 

"חיפשה עזרה", במקום שרבים קוראים, מקום "דתי" - אז אף אחד לא אומר משהו טרם "עזרה"? אף אחד לא מביע זעזוע מדבר כזה שמופיע כאן, באופן טבעי? השתגענו לגמרי?

 

אין כל קשר לעזרה הפרטית. אני כבר עזרתי במקרים קשים גם כן.

 

אם מישהו היה מבקש כאן עזרה איפה להחביא מה שהוא שדד, כי הוא כבר שדד - גם היית מגיב ככה?

כלומר, זה פשוט התקהות בדברים הכי פשוטים. ונסיון לגרום, ע"י תגובות מסוג זה, שגם אחרים יתקהו. אז לא...

 

צודקאש ב

כן

ב"ה כן כן זה כבר קרה אתה לא יכול לשנות את המצבmetorafi


למה רחמנא ליצןמוש השור.
בתוך עמי אנוכי יושבת.... החיים זה לא בית מדרש.
ועמך כולם צדיקים ונלמד לקבל ולהכיל את עצמנו בתוך השונה. זה דבר יפה שאפשר בפורום כזה לפתוח ולשאול כאלו נושאים. לא צריך לפחד מהמציאות.
אף אחד לא רומס את דבר ה' העצות שנותנים הן לאחר מעשה לא לפני...
שיהיה במזל טוב בשעה טובה . שמחה כפולה ומכופלת בבניין חורבות ירושלים.
ואיך אומר חכם חנוכה.. בקשר לנפיחות שים קרח ותלחץ....
הוסבר לעיל כמה פעמים..ד.אחרונה

אם בגלל ש"החיים זה לא בימ"ד" - מאבדים מהרגישות והזעזוע מדברים בסיסיים לגמרי ובעיקר מפרסומם ברבים במקום "דתי"  כאילו בתור "מובנים מאליהם" - אז זו בעיה בחיים.

"למה רחמנא ליצלן", רק כי דבר מסויים נעשה הלב גס בו בחוגים מסויימים?..

 

"ועמך כולם צדיקים" בוודאי נכון. אבל לא כל מעשה הוא "צדיק". לקבל אחרים באהבה באופן אישי - אינו אומר להיות אדישים להקהיית הרגישות במרחב הציבורי. ממש צריך לעבוד על זה: להבדיל בין אהבת האדם, לבין הזהירות לא לאבד רגשות נורמליים-יהדותיים בסיסיים,

 

ו"עצות לאחר מעשה", אין בעיה. לא על זה דובר. כדאי לעיין לעיל. כבר נכתב על כך הרבה.

התלבטתי הרבה אם להגיבגפן36
אשמח להסבר ממך.
את כותבת בפורום *דתי* שהתעלמת ממצוות התורה *במכוון* ועכשיו עצוב לך שאת נאלצת לשלם את המחיר על זה.

למה את מצפה?


ולשאר המגיבים השרשור.. מאיפה האמפתיה?


עכשיו תראי.. אני לא חיה בירח.
אם היית כותבת את השאלה בפורום חילוני, הייתי מניחה שאת לא מודעת לבעייתיות ההלכתית.
אם היית כותבת שנפלתם.. אולי עשיתם תשובה.

אבל כשאת כותבת *בפורום דתי* ש*תכננתם מראש*
אני באמת לא מבינה למה את מצפה
חחח מה??אניחדשהכאן
לא הבנתי דבר מדבריך
פשוטחדשה ישנה
מאוד צורם לקרוא בפורום דתי שאלה של משהי שנכנסה להריון (ועוד מתוכנן) מחוץ לנישואין... ולהגיב בשיא הקלילות כאילו הכל בסדר.
לא. לא הכל בסדר.
אז תבריחו מפה אותה, חבל הנה גרמתם לעוד משיהי לשנוא דתייםאריך וייס
כבר נכנסה להריון...מה תעשי?*אשתו של בעלי*
שאלה פה משו,עונים בצורה מכובדת ונעימה
וסלאמת כל טוב.
מה העניין?
למה לעשות פיל מכל זבוב?
זה לא זבוב מפילסיה
זה פיל עננקקקקקקק
כן צורם מאוד. כאילו עשית עברה חמורה אז לפחות אל תעמדי ככה בגואה בחתונה. תעשי משהוא ברבנות עשרה איש עשר דקות
כאילו לא מגיע לך פרס על החטא הזה וככה גם לעמוד מול קהל שלם לצעוק ולנפנף הלווו תראו כולם את החטאים שלי
גם צורם היא כותבת הכנו משהןא להגיד.
הלו כאילו את רוצה את כל העוגה שלמה. כן עשיתם עברה לפחות מה לעשות הרבה קטעים בחתונה בגלל זה שחלמתם יצטרכו לרדת. כל הסגנון מאוד מתנשא לדעתי היא אמורה להתביש ולא להתנשא ולהשוויץ עם הבטן
לא יודע כמה זה חטא חמור באמת, צריך לבדוק מבחינה הלכתיתאריך וייס
לאנשים שומרי דת זה מבחינתי לא משהוא בכלל מתקבלסיה
משום צורה משום כוון
כן... אבל זו עבירה כזאת נוראית? או סתם חשיבה שונה ממה שאת רגאריך וייס
אני לא אמורה להכנס לרמת דרגות של עבירותסיה
מה יותר גרוע לאכול בלי לברך? או לא להניח תפילין? או לא ללכת לא צנוע?
׳זה חוץ מהאיסור זה כן גם לא מקובל ולא ראוי ומשהוא חריג מאוד בחברה הדתית
אני חושבת שהגזמתםכלה נאה
למה לפגוע ככה?
היא יודעת בכלל עד כמה זה חמור?
מילא היא דתיה.

ואולי בכלל אף אחד לא יודע שהיא בהריון?
למה שלא תעשה חתונה רגילה??

אני באמת לא מבינה איפה ההתנשאות פה.
אפשר להסביר לה יפה שזה פורום דתי וזהו.
הרגת אותה...*אשתו של בעלי*
אז מה לעשות שנכנסה להריון?
בגלל זה לא מגיע לה חתונה מהסרטים?
אז לכל אחת שנכנסה להריון קודם החתונה(ויש הרבה כאלה),תגידי-"נו..נו..נו..
מה את עושה חתונה רבת משתתפים? את צריכה להתבייש?"
קצת פרופורציות.
היא זה לא הענייןחדשה ישנה
אם היא הייתה כותבת בפורום חילוני, זה לא היה ככה צורם.
העניין זה ה*תגובות* שכאילו הכל בסדר.... את פותחת פורום של דוסים, בין היחידים שיש ברשת בעולם, את מצפה שזה יהיה שאלות ששייכות למגזר. אז כבר פתחה מישהי ושאלה שאלה מאוד צורמת, ואני לא צריכה להגיד מה צורם בזה. אז לפחות שמישהו יגיד משהו, איזה הערה- זה פורום דתי, שאלה לא מתאימה לכאן.
לא מבינה מה כולם' צדיקים' פתאום שכ''כ רוצים להציל אותה... היא תסתדר גם בלי התגובות שלנו. כן, זה מציק לי באופן אישי לראות באתר שמוגדר לציבור הדתי שאלות שמוצגות בשיא הרלוונטיות כאילו הכל סבבה.
מי אמר שהיא ידעה שזה דתי?תפוחית 1
מסכימה מאוד עם תגובתה של @עץ הלבבות
היא כתבה באחד השרשורים שפורום דתיחדשה ישנה
ולכן בעבר שינתה את השאלה בנושא אחר וכתבה 'בעלי'
נו עוד יותר..זה מראה שהיא מתחשבתתפוחית 1
בכל מקרה בעולם החילוני לא אוהבים כל כך את הרבנות, לכן בהחלט יש מקום לפרגן לכלה שבחרה להתחתן כדת משה וישראל ולענות לה בצורה נעימה ומכבדת.
תראי את תגובתי האחרונהחדשה ישנה
מסכימה מאד!!עץ הלבבות
תגובההעני ממעש

אמת

לפי היהדות, זה לא נכון לגור יחד ללא נישואין

גם עם הריון וגם ללא

 

אכן, זוהי מציאות לא נכונה, אך לצערינו- קיימת

גם בגמ' מוזכר על בת של אמורא שבנישואיה היתה בהריון

 

באה אשה בבקשת סיוע- אין עניינינו אלא לסייע, ואין צורך לדון ולחטט מה - מי - מו

אכן, ניתן להעיר- להאיר, בעדינות, את הידוע, שזה מצב לא רצוי

נראה, שאין צורך יותר מכך, הגם שהפונה מודעת למצב, כפי שמתברר מהגדרת הסטאטוס הראשונית, וכפי שהוזכר

איזה בת אמורא?? איך דבר כזה קרה בימיהם???וואוו
שיהיהעץ הלבבות
במזל טוב! שתבנו בית מלא בשמחה ובברכת ה'.
ממליצה לך אולי להיות עם איזו סוכריה קטנה בפה. לי זה מאד עוזר בהריונות. ולאכול ולשתות הייטב לפני החופה, לא לשכוח במרוצת היום העמוס...
עונה..אניחדשהכאן
היי קראתי פחות או יותר את התגובות
היה איזה משהו שנרשם שמאוד שצרם לי ״היא יכלה להסתדר גם בלי העזרה והעצות שלנו״ משהו כזה.. אז ״שמחה״ לבשר לכם שקיבלתי פה 2-3 עצות שבאמת עזרו לי ואני הולכת ליישם .. ואם לא פה לא היתי מקבלת את העצות האלה מאף מקום אחר..
בכל אופן לא ידעתי שהפורום הזה הוא ממש של ״דוסים״ חשבתי גם של דתיים מכל הסוגים..
בקשר לחתונה בקשר למה שנאמר פה אני ממש לא משוויצה בבטן הריון בחתונה , לא סיפרנו על ההריון לאף אחד, וזה עדיין לא נראה לעין. ככה שאנחנו שומרים את זה לעצמנו כרגע. וגם החתונה מאוד מצומצמת.
בקשר למודעות כן אנחנו מודעים ל״עבירה״ / ״עוון״ של כניסה להריון לפני החתונה אך יש לנו דעות שונות בנושא ולא ארשום כאן את דעתי ולדעתי יש דברים הרבה יותר חשובים מ״העוון״ הזה והרבה מצוות חשובות שאנחנו מקיימים, ואפילו לא בתור דתיים.
העיקר שההריון מבעלי לעתיד ושאנחנו הרבה שנים ביחד וגם היחידים של השני אי פעם ואוהבים וכוונתנו טובה להנשא כדת משה וישראל ולפתוח את החיים ביחד בטהרה.
בקשר לשאלה ספיציפית תודה לכל המייעצים זה באמת מועיל!
תצליחויהודה224
תבנו בית נאמן בישראל ולא להסתכל אחורה רק קדימה
בהצלחה
אל תשימי לבהעיקר

לכל מיני קיצוניים ופאנטים מטעם עצמם שכתבו לך כאן.

העיקר הוא העתיד והדרך שבחרתם לעצמכם וכמו שנאמר במקום שבעלי תשובה עומדים גם צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד.

תתחזקי ותחזקי את בן זוגך ואת כל עם ישראל.

ושנזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה ובעיקר בעיניינים של בן אדם לחברו שנדמה כי כמה מחברי הפורום הנכבדים אינם חזקים בהם.

"ציונים",ד.

תיתן לעצמך בלבד...

 

למה, "מטעם מי" אתה כותב כאן?....

 

מוטב שאת ההערה לגבי "בין אדם לחבירו" תאמר לעצמך..

 

אותה תורה שאומרת משהו לגבי "בעלי-תשובה" (שאגב, כלל לא שייך לנידון דידן, לכל מי שמבין מה כתבה; אבל ברור שכוונתה תמימה), אומרת גם על הבעיה להעלות בציבור מציאויות בעייתיות כאילו הן משהו "טבעי".

שום דבר לא הועלה כאן כאילו מישהו רוצה "לחזור בתשובה" ממציאות מקולקלת, שאז ברור שלא היה צורך להזכיר את זה.

באמת "תורה קיצונית ופאנטית"... מה נעשה.. "כל האומר הקב"ה וותרן - יוותרו מעיו".

 

 

 

וזה נכון גם לגבי נושאים אחרים שהועלו כאן בעבר. ללא קשר לנידון דידן. אם מישהו העלה שהוא "בגד באשתו", לא כדבר שהוא מיצר מאד ושואל איך לתקן - אלא כ"נתון צדדי", "זכה" למחאות מכל מיני צדדים, לפני שהתייחסו למשהו אחר.

 

יש הבדל תהומי, בין לעזור לאדם שמציג מציאות בעייתית כבעיה - לבין לעזור כאשר המציאות הבעייתית מנסה להיות מוצגת כדבר "טבעי". במקרה כזה, זה חוסר אחריות כלפי הציבור, להעביר את זה בלי להעיר על  כך.

ריגשת אותי!עץ הלבבות
שיהיה בהצלחה רבה יקרה!!
וביתכם יהיה מלא בשפע טוב!
שיהיה לכם מזל טובסוסה אדומה
ורק שמחה וטוב
אתם זוכים ותזכו לבנות בית כשר ונאמן בישראל...

מקווה שלא תיפגעי מהאמירות שלא מקבלות אתכם.
אמנם, עשיתם משהו שהוא בניגוד להלכה, ויהודים שיודעים, לא עושים דברים כאלה לפני חתונה, ויש גם כאלה שיודעים והם תינוקות שנשבו בדרך אחרת.
כואב להם עליכם מצד אחד, וגם רוצים לשמר אצלם את מידת הזעזוע בנפש מהדברים מהסוג הזה כי זה שומר עליהם.
אני בטוחה שהם אוהבים אתכם ואכפת להם מכם והם לא עושים את זה ממקום רע (גם אם בעיניי זאת טעות כיום).

בכל מצב, אשריכם שאתם מתחתנים כדת משה וישראל, זה לא מובן מאליו, אולי עם הזמן גם תבינו את היתרונות של שמירת טהרה ויהיה לכם אפילו טוב יותר.

שיהיה במזל טוב, ויהי רצון שתזכו ששכינה תשרה בינכם תמיד...
חברה שלילב נתיים
התעלפה החופה רגע אחרי הטבעת .
פעם ראשונה שהתעלפה בחייה מהתרגשות מלחץ מהצום לא יודעת בדיוק ממה...
רק להגיד לך שאם קרה אז לא סוף העולם היתה להם עדיין חתונה שמחה 🤭
גם בריקודים זה בסדר גמור שתשבי כל הזמן חייבים לשמח אותך ולא את אותם
תהנו
ראשית,ד.

מה שלא ידעת גם כן הוא, שזה לא שאלה של "ממש דוסים", אלא מושגים של "דתיים מכל הסוגים", אם הם באמת דתיים (דהיינו, הולכים לפי המוסר המקובל בעם ישראל ולפי התורה).

 

דבר שני, כבר הוסבר כמה פעמים. התגובה אינה "נגדך", אלא כלפי זה שדבר כזה עובר כאן בדילוג על הערה לפחות, על כך שהוצג כאילו בתור " מציאות טבעית" שרק יש משהו להתייעץ לגבי ענין טכני בה.

אדרבה, עוד מפתיע שאת אומרת כעת שאתם מודעים למשהו בענין. לפי הודעת הפתיחה, אכן היה נראה שאת כותבת לגמרי בתום לב. לא מודעת לשמץ בעיה, כמו שלצערנו מצוי בחוגים מסויימים. וגם לפי מה שכתבת כעת ("הרבה שנים ביחד"..), רואים שלא כ"כ ברור לך על מה "קפצו". כבר אמרתי, לא דנים אדם על תרבות שהתגדל בה. לצערנו.

 

יפה מאד שיש "מצוות חשובות" שאתם מקיימים. התורה היא של כל עם ישראל. אין דבר כזה שמישהו שהוא "לא דתי" כאילו פטור ממצוות או אין לו מצוות. מלאים מצוות כרימון.

 

לגבי הבעייתיות במושגי האישות כיום בעולם ה"חילוני", לא זה המקום להרחיב. לא נכון מה שאת שמה את זה בתור דבר לא כ"כ חשוב כביכול - אבל כבר אמרתי, לא זו מגמת הכתיבה. אם מישהו שואל משהו אישית - עונים לו אישית. לא זה הענין כאן - ולפחות על דעתילא עלה שאת "תשתכנעי" ממה שנכתב כאן. גם לא היתה שמץ כוונה כזאת.

 

וזה שאתם רוצים להתחתן כדת משה וישראל, ולפתוח את החיים ביחד בטהרה, זה באמת מאד משמח. שיהיה במזל טוב.

לא היית יכול לכתוב תגובה כזו ולשתוק?הלוי מא
אה..... דוס חנק שחייב להראות שהוא צדיק יותר מרוב רובו של פורום נשואים טריים בשבע....

חייב להיות המוכיח בשער של אמות המוסר בפורום והתגובות בו?

ממליץ לך להתעמק באיך אני שומר על המקלדת הטרפה שלי עם הרבה יראת שמים.

רובם של המגיבים מנסים לסייע לכלה על מנת שלא תתרסק בחופה עקב הריון.... אתה זה שתטיף לכולם האם נכון לסייע ליהודיה בעת צרתה?

תגיד ראית תאונה בשבת או ביום כיפור. תתחיל לקשקש כמה זה רע לחלל שבת או שיש עזרה ותתקשר למשטרה מד"א וכד? אה מה תעשה גיבור מקלדת טרםה שכמותך?

תנוח אדון ד המטיף בשער.

קיבלת מינוי מראשי הפורום או מהקבה בכבודו ובעצמו?

שחרר נמאסת עם התגובות הקיצוניות חמורות הסבר והצדקניות שלך.

מעכיר את הפורום בפלפולי סרק של מרחב הדיון בפורום.

יש כאן מנהלים ויש לחצן דווח אתה מוזמן להשתמש בכלים האלו על מנת לא להסריח את הפורום עם הצדקנות הסרוחה שלך.

תלמד קצת בן אדם לחברו.

עד שלא יצא לך איזה ילד מהארון או שבתך לא תבוא אליך ביציאה שקרתה לה תקלה והיא בהריון לפני נישואין לא תנוח מהיחס הבוטה שלך לכל מציאות מורכבת בעם ישראל?

שחרר נימאסת
או, הפה בתפארתו....ד.

ממש "יראת שמיים"... אתה אכול שנאה. מוטב שלא תוציא את הרהוריך שבאים מתוך עצמך - על המניעים שבגללם אנשים כותבים - על אחרים.

 

לפני שאתה שואל אחרים אם לא יכלו לכתוב ולשתוק - מוטב תשאל את עצמך למה אתה כ"כ מתקשה "לשתוק" במקרים מסויימים.

 

בהיות שאתה שוב משקר בשם מה שכביכול כתבתי - אין טעם להשיב על כך. מלבד שממילא אין טעם לדון עם מי שזה הפה שלו.

 

ומי שזו הרמה האינטקלטואלית שלו, שאינו מבין מה ההבדל בין לראות תאונה, לבין להגיב על כך שלפני שעוזרים לא מתיחסים למשהו שמתפרסם פומבית בפורום כאילו הוא מציאות טבעית - לא יעזור גם "להסביר" לו. מניח שיש מספיק קוראים שתופסים. זה ניכר גם מכמה וכמה תגובות.

 

אם להציע למישהו "לשחרר" - מוטב תציע את זה לעצמך. איש אינו חייב לסבול את "סגנונך" - גם לא את הנסיונות הכחניים שלך"להחליט" מה "קיצוני וחמור סבר" ומה לא...

הרגת עם ההתנשאותהלוי מא
הייתי רוצה להוסיף פה משהו אבל ה יהיה לגמרי כואב אז אניח למקלדת שלי.

או ההתנשאות בשמה אני צודק או טועה.

לך למכור עגבניות, גישה חינוכית בדרך תורנית אי כי עליך ביתה עם הגישות שלך.



כל המתגאה על הבריות אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת...
אה... "התנשאות"..ד.

אחרי הודעה הענוותנית כשלך - זה ממש מודגש..

 

כבר כתבתי, שאני לא אגלוש לרמת דבריך. אע" שמשום מה לא קשה בד"כ לנחש מי יהיו אלו ש"זעזוע" ממש יפריע להם.

 

והשורה האחרונה - ממש תגובה עניינית..... אם אדם מבזה את עצמו, אין צורך להוסיף.

שתזכה לבית שני בקרובהלוי מא
חוכמה עילאית...ד.


אני ממש חייב להגיב קשה שלאיהודה224
אחי אתה מגזים ברמות על.. מותר לבנאדם להביע את דעתו איך שבא לו גם אם היא שונה לחלוטין משלך אל תגזים ותכתוב דברים כאלה זה יותר מדי...
מותר לו להביע דעה והיא לגיטימית בדיוק כמו שלך!
[כעת ראיתי..ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ט' באלול תשע"ט 01:16

והנה הוסיף עוד כמה מילים מלוכלכות בסוף תגובתו עליה הגבת - כמובן עם תוספת של המלצה צדקנית ללמוד על בין אדם לחברו... אין מה לומר, זה פשוט לא נורמלי. גם אין כל ענין לבזות בחזרה - מלבד שזו לא דרכי. לצערי עושה את זה הכי טוב לעצמו]

ואו הגזמת לגמרי!חסוי בהחלט

אין צורך לרדת לפסים אישיים. לכל אחד מותר לאמר את דעתו.

 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדוויתאחרונה

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך