"כקורא בתורה" המשמעות היא שזו לא מצוות קריאת שמע בגלל שכבר עבר זמנה, אלא כמו קריאת כל קטע אחר שבתורה.

לכתחילה סומכים גאולה לתפילה ומתפללים עם ק''ש וברכותיה.

וגם לא פשוט שזמן ברכות ק''ש הוא כזמן תפילה ולא כזמן ק''ש.

רק לחב''דניקים שעוברים עם התפילה את זמן ק''ש במזיד.

אתה רוצה ללמוד חסידות לפני התפילה? אדרבה, תקום מוקדם ותלמד לפני שעובר הזמן אבל אל תבטל את ההלכה בגלל שהכוונה חשובה יותר. זה היגיון רפורמי.

או יותר מדויק, היגיון נוצרי.

הנצרות, בתחילת הדרך לפחות, באה להדגיש את האמונה על חשבון המצוות שהם אמצעי, שעם הזמן תפסו אותו כמיותר, שהרי הוא רק אמצעי ע"מ להאמין.

החסידים החליטו שמטרת לימוד התורה היא הדבקות, ויען כי יש להם רעיונות יותר טובים איך להגיע לדבקות מאשר לימוד תורה וכו'.

למען האמת, אין לי כ"כ עניין להכנס לוויכוח מיותר שבו אף אחד לא ישכנע את אף אחד. 

מה שכן, אני ממליץ לך לצאת מהתשובות השבלוניות - באמת, זה משעמם.

לגופו של עניין, אין לך סמכות לקבוע מהי פנימיות התורה. לא שמענו ולא ראינו שכל המקובלים חסידים (או שמא חשודים), וככלל גבי ערבוב של "פנימיות והלכה", רוה"פ עומדים בדעה אחת ברורה. ומה שכתב הנוב"י בזמנו, נכון גם היום - "וכל אחד יאמר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמיים".  

ע"פ הלכה יש היתר לזה?

ראשית, זו עובדה מאוד בסיסית שיותר מעידה על בורות הכותב מאשר על "בקיאות שלי".

שנית, כשאתה אומר "ע"פ ההלכה" אתה יוצא מנקודת מוצא שאתה מכיר אותה (את ההלכה). אני לא מאמין בתקיפה אישית, אבל זו טענה חצופה, ואני לא מוצא טעם בכלל להגיב אליה. (מורה נבוכים ח"ג מח', דוגמא קטנה בים של מקורות)

רק נחמן מברסלב התנגד לזה בכל תוקף - שלא לאחר זמן תפילה.

חיי מוהר"ן תפז "אָמַר הַצַּדִּיקִים שׁוֹגִים בָּזֶה, בַּמֶּה שֶׁמְּאַחֲרִים זְמַן תְּפִילָּה"  ויש עוד דיבורים על זה..

והוא גם התנגד לפסיקת הלכה לפי הפנימיות נגד ההלכה הפשוטה

לא רק לא לעבור על זמן תפילה, הוא אמר גם שצריך להתפלל כמה שיותר מוקדם.

וגם עוד אמירה כללית שאפשר לקמט את כל דבריו אבל לא לעבור על סעיף אחד בשו"ע.

אצלם שולחן ערוך בעדיפות ראשונה.  

בכללי, בשבילם 'חסידות' בסתם (או בכלל) זו חב''ד. 

יש את השתלשלות החסידות של שבעת נשיאי הדור מהבעש''ט עד הרבי האחרון. זו החסידות וזהו.

יותר כמו טשולענט בסיר לחץ.

מי שלמד חסידות, מבין לבד ומי שלא למד מה זה משנה לו?

כמו שחב''ד זה חכמה בינה ודעת.

אני יודע שהקליסקר יצא נגד התניא כי הוא אמר שהאדמו"ר הזקן הכניס אליו את השכל ודרך החסידות זה פשיטות.

שרוח הדברים והכוונה חשובה יותר ממהלכה ולכן יכולה לבוא על חשבון ההלכה.

למשל:

התורה מחייבת לישון בסוכה, אבל הסוכה קדושה כל כך שלא ראוי לישון בה אז עוברים במזיד על מה שהתורה חייבה כדי לכבד את הסוכה.

ואגב, לא בטוח שההבדל הזה לטובתכם (כי פנימיות שבאה על חשבון ההלכה היא לא רק לא הלכה אלא גם לא פנימיות).

אתה מערער על כל הבסיס של שו"ע הרב והתניא.

יש לך כתפים כ"כ רחבות?

הרי אין לנו אפס מינהו ושמץ קצהו מעבודת' שלו וגאונותו

וכאמור, שו''ע הרב כן היה נאמן להלכה, אתם אלא שלא נאמנים לשו''ע הרב.

 בניגוד למנהגי חב''ד מהדורותיים האחרונים.

למשל:

חיוב דאורייתא בשינה בסוכה?

זמן תפילה?

חיוב סעודה שלישית בפת?

מאמין ומקווה שזו הוצאת שם רע.

אבל אם אכן היה כדבריך - שפסק הלכתית דבר אחד ונהג ההפך מטעמי חסידות - זה בהחלט היה מעמיד באור בעייתי את ה'תניא'.

הגר"א אמר זה בפירושו בהקדמה לספר משלי.

עם עוד כמה פנינים על פנימיות התורה.

אני עדיין לא הבנתי איך אתה מחזיק מעצמך כאחד שיכול  להרהר על  ספר התניא?ולקרוא לזה בעייתי?

קודם כל תלמד ותעיין בתורתם של מי שפוסק כך וגם אז לא יודע אם מותר לך לומר כאלו דברים  

אבל נחמד לראות שחב''דניק מצטט מהגר"א.

הנה עוד משהו מהגר"א:

התבטאות מעניינת השמיע הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ב (תורת מנחם כרך לב עמ' 303)

"בכלל אין זה ענין להזכיר בי"ט כסלו את הגאון מווילנא, אבל בכל אופן, בפירושו למשלי (ב,ט. ד,כב. ה,יח. ז,יב) כותב הגאון מווילנא, שאי אפשר לכוין ולפסוק דין בנגלה דתורה לאמיתתו ללא ידיעה בפנימיות התורה!... "

בדקתי, אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

הציטוט, כמו שאתה רואה, הוא מלשון הרבי מליובאוויטש בשם הגר''א (שהתבסס כנראה על הערת העורך שבפירוש).

התורה ציוותה משהו שאף אחד לא אמור לקיים? זה נשמע לך הגיוני?

זהו בדיוק, שמה שאתה אומר זה לא יהדות. זה לא עוד פן בתורה - זה עיוות שלה וזה חמור מאוד.

לדברים האלו הרב שך התכוון כשאמר שחב''ד היא הכת הקרובה ליהדות.

כי הוא לא קשור לסוכה...

להצטער שאתה לא כמו הרבי זה אחלה, אבל זה שתצא מהסוכה לא יפטור את הבעיה.

אף פעם לא הבנתי את זה.

למה לא לקום ב 6 ולהתכונן לתפילה עד 8?

למה להתחיל בדווקא ב 9 או 10?

זה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני

קראתי בכמה ספרי חסידות (אחד מהם זה "שם משמואל" של האדמור מסוכוטשוב) שאומרים:

שאם הרבי עושה דבר תמוה, התלמיד ידון אותו לכף זכות שיש לו סיבה...

אבל לעשות כמותו אסור בשום אופן עד שיבדוק בהלכה

בנקודה הזו בהחלט כן

והרבי עודד את זה בריש גלי

בעל התניא היה חסיד ומקובל אבל גם פוסק גדול, ולא שינה אתה ההלכה בגלל החסידות.

בניגוד אליו אתם לא מקיימים מה שכתוב בשו''ע הרב (למשל זמן תפילה ושינה בסוכה), זה רק מראה שהחסידות כשלעצמה היא לא הבעיה כאן ואי אפשר לתלות בה את הזלזול בהלכה. 

מאוד מצוי בשבתות כי מתחילים להתפלל מאוחר.

רק לא צריך לכוון שהקריאה אח"כ היא כקורא בתורה.

[סימן נח ס"ק ה] — ואין חילוק בין ימות הקיץ שהיום ארוך ובין ימות החורף שהיום קצר חשבינן היום לי"ב שעות ולעולם חלק רביע מהיום הוא זמן ק"ש לכך יש ליזהר בימי החורף למהר לקרוא ק"ש מאחר שהיום קצר ורביע היום קצר [ט"ז] ובאמת בימי הקיץ צריך ליזהר טפי דדרך ב"א לעמוד בזמן אחד כמו בימות החורף ואז כבר חלף ועבר ק"ש דכל שהיום גדול יותר זמן ק"ש ממהר לבוא וצריך לגומרה כולה בזמנה והמאחרים קריאת שמע בשביל ציצית או תפילין טועים אלא יקרא ק"ש בברכותיה בזמנה בלא ציצית ותפילין וכשיהיה לו יניחם ויקרא בהם ק"ש או פרשה אחרת או מזמור תהלים. ואפילו אם ספק לו שמא יעבור זמן ק"ש ג"כ אין להמתין על טלית ותפילין דאינו מעכב זה את זה אבל בלא"ה ימתין דכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. ויש אנשים שמאחרים זמן ק"ש בשביל תפילה בצבור וג"ז שלא כדין הוא. ועכ"פ יזהרו לקרות שמע בזמנה קודם התפלה ולכוין לצאת בזה וכנ"ל בסוף סי' מ"ו במשנה ברורה עי"ש ואין לאחר הקריאה לבהכ"נ בשביל הזקנים המאחרים לבוא ויצטרכו להתפלל ביחידי כיון שעי"ז יעבור זמן ק"ש ואין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ובשבת ויו"ט מצוי מאד לעבור זמן ק"ש מפני כמה דברים ע"כ החכם עיניו בראשו לקבץ מנין ולהתפלל קודם או עכ"פ לקרות שמע בזמנו קודם שיעמוד להתפלל עם הצבור וכנ"ל בסוף סימן מ"ו ועי"ש בביאור הגר"א ובבה"ל שם:

ישנן שני מערכות שונות -

ברכות קריאת שמע-

בגלל שהברכות (יוצר + אהבת עולם, לפני, גאל ישראל אחרי) הם לא מנוסחות באופן כמו כל מה שנקרא 'ברכת המצוות' אשר קידשנו במצוותיו וציוונו אז מרבית הפוסקים סוברים שזאת לא ברכת המצוות כלל. אולי ברכות השבח. 

ע"פ כך יוצא שאפשר לומר אותם גם ללא קיום מצוות ק"ש אלא באמירת הפרשיות גם כשלא יוצאים ידי חובת ק"ש.

קריאת שמע עצמה - היא מצווה מוגדרת בזמן. אם לא אומרים בזמן לא מקיימים את המצווה כלל אלא מקיימים את מצוות ת"ת כמו כל קריאת פסוקים בתורה. לכן ברור שעדיף לנתק בין השניים אפילו אם נסבור שזאת ברכת המצוות, שהרי מצוות ק"ש היא דאורייתא והברכות הם לא תלויות במצווה. זה שלא ברכת לא אומר שלא קיימת את המצווה.

1. הפתרון הנ"ל לא אידיאלי כמובן, זה לא כתחילה.

2. אפשרי לומר את ברכות ק"ש עד זמן תפילה (עד תשע שעות זמניות, יש בלוח שנה של אתר ישיבה באינטרנט). אחרי זמן תפילה צריך להתפלל רק שמונה עשרה וזה במדרגה של 'תפילה שלא בזמנה'. אין לי מושג מבחינת בנות שלא מחוייבות ב3 תפילות מה המעמד של תפילה כזאתי.

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...

אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.

של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.

"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:

משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון  

הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.

ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא

ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה

ספרים יפים! 

ביוטיוב

הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)

קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!