כל אחד מהמגיבים מנחש למה היא התכוונה.

רק שאלתי באופן מפורש... חחח

למשהו שגבר לא הצליח להבין אותו..

יש בנים שהבינו אותי באותה רמה כמו בנות... (אבל הם באמת היו עם אנטלגנציה רגשית גבוהה)

שאומרים על עצמם שיש להם אנטלגנציה רגשית גבוהה ויכולת הכלה 

זה קשה קצת, וכדי לך לבדוק את זה במסע החיפושים שלך.

בהצלחה!

הם בלי פואנטה.

היא יודעת מה היא רוצה ומה עושה לה טוב.

אני לא חושב שבנים הם קשי קליטה (טוב, לא כולם....).

אני תוהה אם אנחנו עוסקות כאן בבעיה פתירה או לא..

גמאני מתמודדת עם בחור שאני מרגישה שלא מבין ולא מפנים מה שאני אומרת לו גם אחרי הרבה הסברים..

איך זה שאנחנו כן מבינות אותם?

את משדרת להם שהכל טוב?

את אומרת להם שאת מרגישה שמשהו לא מסתדר?

יש אנשים כאלה, במיוחד שהם בעמדה לא אובייקטיבית.

אולי יש כאלה שלא מבינים אם לא אומרים להם הכי ברור שאפשר.

למשל אחרי שאני קולטת מי הטיפוס ומה מפריע לו וכו' אני יודעת לא לדרוך על נק' רגישות אצלו,

אבל זה לא קורה מהצד השני למרות הרבה הסברים.. כאילו יש לכם ראש מקובע ולא מכיל ולא אלסטי.

וזאת לא פעם ראשונה שאני נפגשת עם מקרים כאלה אצל בחורים.

יכול להיות שקל יותר לקלוט אתכם כי יש בכם פחות מורכבות ועומק ועדיין..מתסכל.

לצייר את הגבר כשיטחי. גם בתחום הרגשי.

זה לא נכון מציאותית.

מסכים שיש איזוהי סף רגש שלא קיים אצל אף גבר שהוא קיים אצל אישה.

אבל גבר יכול להיות מאוד רגיש. מאוד לדעת לזהות את הנקודות הרגישות אצל הזולת.

אין שום קשר בין השניים.

נתקלתי בזה כמה וכמה פעמים

גם אצל בחורים שנכנסים תחת קטיגוריה של רגישים, עדינים שיודעים להקשיב.

אני מדברת על הבנה ברמה של הפנמה והפקת לקחים להבא ולא רק על קשב בזמן השיחה עצמה..

יכול להיות שזה רק הניסיון האישי שלי שלא משקף את המציאות הרחבה.

אני לא מכיר סטטיסטיקה.

אבל זה תלוי אדם ולא תלוי מין.

וגם לא נכונה.

גם אם אתה טוען שזה נכון מיספרית, עדיין זה לא סותר את העובדה שזה תלוי בנאדם ולא תלוי מין.

כבר היו פה חבר'ה בשרשור (לקם בנות) שהם מכירים גם בנים כאלה.

אני גם מכיר.

עובדה אי אפשר להכחיש.

ותראה עד כמה הדברים היו באופן גורף..

בכל אופן זה ממש לא שחוב מה היא כתבה או לא כתבה.

אני גם לא רוצה לתפוס אף אחד במילה.

כדאי לעמוד על דיוקם של דברים.. זה הכל

מה אכפת לנו ממוצע?

ואז נדע איך פותרים את התסכול בבמקרה נתון.

"כמה אפשר לדבר אידאלים ולספר סיפורי עבר"..

אנשים מדברים בדייטים על דברים מרחפים ולא עך דברים שבכל יום ויום.

בעיקר אצל ביינישים מנותקים.

קורה..

לא כולם.

אלו אנשים שבכללי לא יודעים איך מתנהלים בדייט.

בנאדם שמנותק מהצד הרגשי שלו הוא בנאדם ממש מוזר.

זה לא בריא לאף אחד.

אין הרבה אנשים כאלה בכלל.

להרבה אנשים מאוד חשוב ומשמעותי איך הם מרגישים ומה הם חווים במהלך היום.

"מה הוא הרגיש וחווה שולי בעיניו (אם בכלל הוא עסק בזה או חשב על זה במשך היום)"

זה מוזר ברמות אחרות...

על זה דיברתי.

לא נראה לי שיש קשר בין זה למה שהתלוננו עליו פה. 

אלא בגלל שלגברים פחות יש צורך לבטא את הרגשות בדר"כ.

זה קריטי ועוד איך, איך הם מרגישים.

יבוא בנאדם ויגיד

בגלל שבנים לא מתרגשים בתפילה זה בגלל שהם בנים וממילא לא מצופה מהם להרגיש יותר בתפילה - שימשיכו להיות 'יבשים'. ככה הם. 

זה לא נכון! בעיקר חינוכית, זה לא נכון!

לא לכל הבנים יש שגרה משמעמת. 

מי שיש לו שגרה משמעמת ירגיש ככה.

שגרה משעממת היא לא מצב אידיאלי לאף אחד.

הנאה מלימוד זה דבר חוויתי.

הפרשנות למצב התפילה אצל בנים שהיא יותר 'יבשה' מביאה בהכרח לידי רף צפיות נמוך מהם בנושא הזה.

את יוצאת עם בנים צעירים שלא יודעים להתנהל בדייטים...

לכן הם עסוקים בהיסטוריה אישית שלהם ובלדבר על אידיאלים מפוצצים ולא בלהביא את עצמם לדייט

יכול להיות?

אין להם נסיון בדייטים...

למרות שגם ראיתי בעלי נסיון שלא לומדים מנסיונם

וכאלה שבלי נסיון ויש להם תאקט.

ככה זה לא גורף בכלל.

דייט זאת סיטואציה מורכבת מבחינה מסויימת שצריך לדעת איך להתנהג בה.

מה המקופ לך ביחס לשני.

צריך ללמוד מה אתה אמור לעשות בדייטים.

ומה לא.

לא לעשות פוזות של בייניש ולדבר על אידיאלים ולהגיד דברי תורה.

לא לספר על העבר שלך כי זה לא מעניין אף אחד.

מול חבר שלו הוא משתף.

מול דייט לא

כי הוא מרגיש במבחן. באופן לא מודע. ומודע.

לא קולט את הסיטואציה.

זה הכל

היא פסימית לגמרי.

היא לא מובילה לשום מקום טוב.

אתן לא יודעות לנהוג,

שכחי מזה חחח

חס ושלום!

לא התכוונתי לזה.

זאת תופעה שאכן מסיבות כאלה ואחרות יכולה להיות קיימת אצל ביינישים.

אבל תכלס אם בחור עכשיו יתחיל לשתף בפרטי פרטים מה עבר עליו במשך היום, ירגיש לי קצת חברה

במקום מסוים אני אוהבת את האיזון הזה שלבחורה יש מלא מה לספר והגבר שומע ומוסיף משלו, אומנם מעט בהרבה מהבחורה אבל זה יוצר איזון חמוד בעיניי..

הבעיה שיש גברים שקשה להם להראות חולשה

ואז גם יוצא מצב שהם לא באים למקום של לספר ולשתף...

אם אין לך את זה...

נפגשתי עם בחור כזה.. הוא מאוד ידע להקשיב

ופחות לשתף בחוויה אישית לפרטים.

ואם זה היה פרטים זה היה מאוד בקצרה וטכני.

אם לבחורה סבבה עם זה, אז סבבה.

אבל כן, זה לא הכי נוח ומומלץ לדעתי בזוגיות

הסברת את עצמך מצויין.

להיות טבעי.

זה לא ממש פשוטו כמשמעו לספר במה אתה פחות טוב

אלא בכללי להיות במקום שאתה באמת מרגיש בו באותו רגע גם אם הוא לא משקף את הדמות הגברית החזקה...

נגיד נפגעת מהבחורה. אז אפשר לשחק משחק אגו ונגיד פתאום פחות להיות זמין, להגיב יותר בקרירות וכו

ואפשר לבוא ישר כשזה קרה ולומר "תקשיבי שעשית ואמרת כך וכך זה פגע בי..."

או נגיד לספר דברים שקשה לך לעשות... (בהקשר, לא סתם לומר את זה משום מקום חח)

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.